ענייננו בתביעת עורך דין (להלן: "התובע") כנגד לקוחו (להלן: "הנתבע"), שחקן כדורגל, בנושא תשלום שכר טרחה, ובתביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו, לטענת הלקוח, על ידי עורך הדין - במהלך מתן השירותים המשפטיים. 1. השירותים המשפטיים אותם העניק התובע לנתבע ובגינם הוא תובע שכר טרחה הנם כדלקמן: א. ניהול משא ומתן עם קבוצת הפועל חיפה (להלן: "הפועל חיפה") ועריכת הסכם שנחתם בין הנתבע לבין הפועל חיפה (להלן: "הסכם הפועל חיפה"). ב. ניהול משא ומתן עם קבוצת טוטנהאם מאנגליה (להלן: "טוטנהאם") ועריכת זיכרון דברים בין טוטנהאם לנתבע. ג. הגשת תביעת נזיקין כנגד טוטנהאם למוסד הבוררות של פיפ"א. ד. ניהול משא ומתן עם קבוצת אסטון וילה מאנגליה (להלן: "אסטון וילה") ועריכת הסכם בין אסטון וילה לנתבע. 2. להלן טענות הצדדים בכתב התביעה ובתביעה שכנגד, לגבי כל אחד מהשירותים המשפטיים בגינם תובע התובע שכר טרחתו ודיון בכל אחת מהטענות בנפרד. הסכם הפועל חיפה 3. עריכת ההסכם עם הפועל חיפה 3.1 לטענת התובע, בחודש אפריל 1998 או במועד סמוך לכך, פנה הנתבע לתובע בבקשה שהלה ייצגו בהסכם עם הפועל חיפה או קבוצות מחו"ל. התובע הסכים לייצג את הנתבע, וניהל עבורו משא ומתן עם הפועל חיפה. בעקבות המשא ומתן הגיעו הצדדים להסכמה, והתובע ערך הסכם אשר נחתם בין הנתבע לפועל חיפה. ההסכם הנדון כלל הטבות כספיות ניכרות ומיוחדות לטובת הנתבע: מענק חתימה בסך 25,000 $ דולר ארה"ב, קביעת מחיר מינימום נמוך ביחס לשווי כרטיס השחקן וכן מענק לשחקן בשיעור של 25% ממכירת כרטיס השחקן. הסכם זה נקבע לשלוש עונות ושוויו הכספי, נכון לחודש מאי 1998, עמד על סך של כ 600,000 $ דולר ארה"ב. בגין ניהול המשא ומתן עם הפועל חיפה ועריכת ההסכם הנדון, טוען התובע כי הוא זכאי לשכר טרחה בסך של 10,000$ דולר ארה"ב. 3.2 לטענת הנתבע, עיקר עבודתו של התובע הסתכמה בעריכת ההסכם בין הנתבע לבין הפועל חיפה. לעניין ניהול המשא ומתן טוען הנתבע כדלקמן: בשל היכולת הטובה שהפגין במשחקי העונה, הייתה הפועל חיפה מעונינת מאוד להחתימו על הסכם רב שנתי, וזאת כמעט בכל מחיר. לפיכך הסכימה הפועל חיפה לכל התנאים הכספיים שהעמיד הנתבע, וזאת ללא כל קשר לתובע ומבלי שהתובע נדרש למאמץ כלשהו להשגת תנאים אלו במהלך המשא ומתן. לעניין שכר הטרחה טוען הנתבע כי מעולם לא סוכם בין הצדדים נושא שכר התובע בגין עריכת ההסכם, וכי הסכום אותו דורש התובע הנו מופרז, באשר אינו עומד ביחס לפעולות שביצע התובע בפועל. 3.3 אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע ערך את ההסכם עם הפועל חיפה, ולפיכך זכאי לקבל בגינו שכר טרחה. בעניין זה חלוקים הצדדים בנושא גובה שכר הטרחה ובשאלת קיזוז סכומים בגין הנזקים הנטענים שנגרמו לנתבע כתוצאה מהטיפול המשפטי שהעניק לו התובע. שאלת גובה שכר הטרחה לו זכאי התובע בגין עריכת ההסכם, תדון להלן בפרק הדן בשכר טרחה ראוי. 4. הפקדת ההסכם עם הפועל חיפה ברשות לבקרה תקציבית 4.1 אין מחלוקת בין הצדדים כי ההסכם הנדון לא הופקד ברשות לבקרה תקציבית (להלן: "הרשות"). לעניין זה טוען התובע כדלקמן: כלל לא ניתן היה להפקיד את ההסכם הנדון ברשות, וזאת משני טעמים; האחד; הרשות אינה מאשרת הסכמים למספר עונות כדורגל אלא רק לעונה הרלוונטית. הטעם לכך הוא שהרשות מבקרת את התקציב של העונה הנוכחית בלבד. ההסכם הנדון היה למספר עונות כדורגל, ולפיכך הרשות ממילא לא הייתה מאשרת אותו. השני; הרשות מאשרת הסכמים בהם סכומי הכסף מופיעים ומוגדרים במונחי ברוטו. בענייננו, סכומי הכסף שדן בהם ההסכם נוסחו במונחי נטו, ועל מנת שההסכם יופקד היה צורך לתרגם את סכומי הכסף למונחי ברוטו. הפתרון, לטענתו, הנו הפקדת הסכם המסגרת, כאשר נרשמת בו העובדה שבין שחקן הכדורגל לבין האגודה קיים הסכם לשנים נוספות. רישום כזה נערך בענייננו. זאת ועוד; על אף שההסכם לא הופקד במוסד אין עובדה זו פוגעת בתוקפו. הצדדים פעלו ונהגו על פי ההסכם באשר שולמו לתובע הן מענק החתימה והן התשלום עבור כרטיס השחקן, וזאת ללא כל קשר לעובדה כי ההסכם לא הופקד ברשות. התובע קיבל את כלל הכספים על פי ההסכם, וזאת על ידי העברות בנקאיות לחשבונו באנגליה וממילא לא נגרם לו כל נזק מאי הפקדת ההסכם. 4.2 לטענת הנתבע, על התובע חלה החובה להפקיד את ההסכם עם הפועל חיפה ברשות. על אף זאת ההסכם הנדון לא הופקד ברשות ולכן לא אושר על ידה. המשמעות היא כי ההסכם חסר כל תוקף משפטי ביחסים שבין התובע לבין הפועל חיפה. לאור זאת, ההסכם שחל על הצדדים הנו הסכם המסגרת, אשר נחתם על ידי התובע והופקד ברשות. לטענתו, הסכם המסגרת, אשר הופקד ברשות, שונה באופן מהותי מההסכם נשוא התביעה דנן, ורבים מהתנאים הכספיים שמופיעים בהסכם הנדון, אינם מופיעים בהסכם המסגרת. לטענת הנתבע, ההבדל בין התנאים הכספיים המופיעים בהסכם הפועל לעומת אלו המופיעים בהסכם המסגרת מסתכם בהפרש בסך של 35,940$ דולר. מאחר ותנאים אלו אינם מופיעים בהסכם המסגרת, מתכחשת הפועל חיפה להתחייבויותיה לפי ההסכם הנדון. לפיכך יאלץ הנתבע להגיש תביעה משפטית כנגד הפועל חיפה, לשם מימוש זכויותיו. לטענת הנתבע, ניתן היה להפקיד את ההסכם הנדון למספר שנים, והרשות הייתה מאשרת אותו כל פעם מחדש לכל עונה ועונה. לאור האמור לעיל טוען הנתבע כי התובע התרשל בכך שלא הפקיד ברשות את ההסכם עם הפועל חיפה. עקב התרשלות זו של התובע נגרמו לנתבע נזקים בסך של 35,940$, כמוסבר לעיל, ועל התובע לשאת בנזקים אלו. 4.3 בסעיף 3 להסכם נאמר: "למרות האמור בסעיף 2, הרי שחוזה זה אינו בא לגרוע מההסכם המופקד אלא רק להשלימו ולהוסיף עליו ובמקרה של סתירה בין חוזה זה להסכם המופקד בהתאחדות יחולו ויחייבו הוראות חוזה זה, הואיל והאגודה התחייבה להפקיד הסכם זה ביחד עם הסכם המסגרת כאשר הוראות הסכם זה עדיפות". מלשון סעיפי ההסכם עולה בבירור כי הפקדת ההסכם הייתה באחריותה הבלעדית של האגודה, היינו הפועל חיפה, ולא באחריותו של התובע. אף הנתבע ראה את האגודה כאחראית הבלעדית להפקדת ההסכם. במכתב מתאריך 21/9/00 פנה בא כוחו של הנתבע (עו"ד דן חי) לפועל חיפה בטרוניה על כך שההסכם לא הופקד ברשות. לדידו, אי הפקדת ההסכם על ידי הפועל חיפה עולה כדי חוסר תום לב: "התנהגותכם זו כלפי מרשי, כמתואר בסעיף 5 לעיל, עולה כדי חוסר תום לב בשלב המשא ומתן לקראת כריתתו של הסכם וכן בעת קיומו...אשר על כן, הנכם נדרשים להפקיד ברשות לאלתר, את ההסכם על נוסחו המלא, כפי שנחתם על ידי מרשי...". יוער כי, עובר להגשת התביעה כנגדו, מעולם לא פנה הנתבע לתובע בטרוניה על כך שלא הפקיד את ההסכם. 4.4 מכל מקום, גם אם אניח לטובת הנתבע כי התובע התרשל בכך שלא דאג להפקדת ההסכם ברשות (ולא היא), הנתבע לא הרים את נטל ההוכחה לפיו נגרם לו נזק בשל אי הפקדת ההסכם ולפיכך דין טענתו להידחות אף בשל כך. בעניין זה העיד התובע כי "אני דאגתי לשחקן כראוי. הדאגה שלי לשחקן באה לידי ביטוי שגרמתי שהוא יקבל את כל התשלומים המופיעים בנספח א' מבלי להתייחס לחוזה שהופקד בבקרה לרשות תקציבים" (שורות 29 - 31 עמוד 7 לפרוטוקול מתאריך ה 2/4/03). "עובדה היא שבסופו של דבר הנתבע קיבל את מה שכתוב בנספח א'" (שורה 29 עמוד 8 לפרוטוקול מתאריך ה 2/4/03). שוכנעתי כי הסכומים שהובטחו לנתבע על פי הסכם הפועל חיפה, שולמו לו על ידי הפועל חיפה, כפי שעולה מעדותו של הנתבע עצמו: "בעניין של 25,000$ דולר דיברתי עם רובי שפירא בקטע של דמי החתימה, הוא אמר לי שלא אדאג והוא ישלם לי את זה ובסוף הוא גם שילם לי את זה דרך ה - 100,000$ דולר שהכניס לי את הכסף בבירגנהם" (עמוד 30 לפרוטוקול מתאריך ה 9/4/03). משנשאל הנתבע "אבל לא שלמו לך מענק חתימה, אז למה לא עניין אותך הזיוף" השיב "דיברתי עם רובי והוא קיים את ההבטחה שלו בסוף" (עמוד 32 לפרוטוקול מתאריך ה 9/4/03). גם בעניין הצמדות הסכומים לדולר, העיד מר מוריס קסיס - עד התביעה, כי בסופו של דבר קיבל הנתבע את הפרשי השער (עמ' 44 שורות 1-2). 4.5 הנה כי כן, הנתבע קיבל לרשותו את כלל הכספים שהובטחו לו בהסכם עם הפועל חיפה, ולפיכך טענותיו לעניין הנזקים נדחות מכל וכל. 5. חתימת התובע על הסכם המסגרת 5.1 אין מחלוקת בין הצדדים כי הסכם המסגרת (להלן: "הסכם המסגרת"), אשר הופקד ברשות נחתם על ידי התובע, על אף שנדרשה חתימת הנתבע. לטענת התובע, הסכם המסגרת נחתם על ידו עקב בקשתו של הנתבע ובהתאם להרשאתו המפורשת. 5.2 לטענת הנתבע, הסכם המסגרת כלל תנאים אשר היו שונים באופן משמעותי מהתנאים אשר סוכמו בין הצדדים. הבדלים אלו הסתכמו בסך של 35,940$ דולר ולפיכך סירב הנתבע להתקשר עם הפועל חיפה בתנאים אשר פורטו בהסכם המסגרת. על אף התנגדותו של הנתבע להתקשרות, חתם התובע בשם הנתבע על הסכם המסגרת, וזאת בניגוד לרצונו של הנתבע, ללא ידיעתו וללא הרשאתו. חתימת התובע בשם הנתבע מחייבת את הנתבע ומהווה הסכמה לתנאים הכספיים המופיעים בהסכם. לאור האמור לעיל טוען הנתבע כי על התובע לשאת בנזקיו בסך של 35,940$ דולר, כמוסבר לעיל. 5.3 דין הטענה להידחות. עד התביעה, מר מוריס קסיס (להלן: "קסיס") העיד בפני בית המשפט על נסיבות חתימת הסכם המסגרת. בשל חשיבות דבריו, אביאם כלשונם: "אני זוכר את המקרה, זה היה מקרה חריג. העונה הייתה כמעט בתחילתה והמקרה של הנתבע היה חריג כי פשוט היו צריכים להתחיל את העונה והנתבע עוד לא חתם. אז אני אמרתי לו שאם הוא לא יחתום לא יוכל לשחק. אז בלחץ של הזמן עו"ד גולדברג חתם בשמו כעו"ד שלו ואני שאלתי את רובי שפירא יש לי את החתימה של יואל גולדברג וביקשתי אישור של רובי שפירא וגם של הנתבע להפקיד את החוזה. אני ביקשתי אישור מהנתבע להפקיד את החוזה טלפונית. לפי מיטב ידיעתי אני ספרתי לנתבע שיואל גולדברג חתם בשמו על החוזה שהרי בלי אישור של הנתבע לא הייתי מפקיד את החוזה. הנתבע אישר לי להפקיד את החוזה בלי זה לא הייתי בשום אופן מפקיד את החוזה בבקרה. אני הגעתי אליך (לתובע י.ו.) למשרד עם החוזה כי הנתבע לא יכל להגיע. הנתבע אמר לי שיואל גולדברג יכול לחתום בשמו על החוזה ולכן הלכתי אליך למשרד..." (פרוטוקול מתאריך ה 9/4/03 עמ' 43 שורות 7 - 18). בחקירתו הנגדית חזר העד והעיד כי "אני דיברתי עם הנתבע לפני החתימה. ביקשתי שיחתום ולא היה לו זמן לחתום". משנשאל העד האם אמר לו הנתבע שהוא אינו חותם על החוזה משום שהסכומים לא תואמים להסכם עם הפועל חיפה ומשום שאין מענק חתימה, השיב העד "הוא לא אמר לי" (פרוטוקול מתאריך ה 9/4/03 עמ' 45 שורות 9, 11). עד זה הותיר עלי רושם מהימן ביותר, זאת בניגוד לרושם שהותיר הנתבע. לפיכך, אני מעדיפה את עדותו של העד, אשר מתיישבת יותר עם הגיונם של הדברים ויתר הראיות, על פני עדות הנתבע. 5.4 זאת ועוד; התובע בעדותו בפני בית המשפט העיד על נסיבות החתימה: "לא התכוונתי לחתום על ההסכם, באותו יום היו צריכים להפקיד את ההסכם. החשב התקשר לנתבע שיבוא לחתום על ההסכם. הנתבע לא היה בסביבה ואז התקשרו אלי ובנוכחותי דיבר החשב גם עם הנתבע אשר ביקש בנוכחות החשב שאני אחתום על החוזה בשמו" (שורות 2 - 5 לפרוטוקול מתאריך ה 2/4/03). 5.5 לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי חתימת התובע על הסכם המסגרת נעשתה על פי בקשתו והרשאתו המפורשת של הנתבע. 6. סיכומו של דבר; דין כל טענות הנתבע כלפי התובע, בקשר עם הסכם הפועל חיפה, להידחות. ההתקשרות עם טוטנהאם 7. לטענת התובע, הוא נאלץ לנסוע ללונדון לצורך ייצוג הנתבע וניהול משא ומתן עם טוטנהאם ולשם כך שהה בלונדון מספר ימים. לטענתו, הוא ייצג את הנתבע במהלך המשא ומתן שהתקיים עם טוטנהאם ולקח חלק בעריכת זיכרון הדברים שנחתם בין טוטנהאם לבין הנתבע. בגין עריכת ההסכמים הן עם טוטנהאם והן עם אסטון וילה וכן עבור ניהול משא ומתן הנו זכאי לשכר טרחה בגובה של 120,000 דולר ארה"ב. 8. לטענת הנתבע, התובע החליט להצטרף לנסיעה ללונדון על דעת עצמו, מבלי שהתבקש לכך על ידי הנתבע ומבלי שהיה צורך בכך, שכן באותה העת ניהל רוני רוזנטל (להלן: "רוזנטל"), נציגו של הנתבע, את המשא ומתן הן עם טוטנהאם והן עם אסטון וילה. בנוסף טוען הנתבע כי מעולם לא ביקש מהתובע לייצגו במשא ומתן עם סוכני שחקנים ו/או קבוצות מחו"ל. במשא ומתן עם קבוצות מחו"ל ייצגו אותו מספר סוכני שחקנים אשר גבו מהנתבע כסף רב עבור פעולתם. יתרה מזאת, נציגים אלה עמדו על כך כי התובע לא יהא מעורב במשא ומתן והם לבדם ניהלו את המשא ומתן. לטענת הנתבע, ביום הגעתו של הנתבע ללונדון נפגש עם נציגי טוטנהאם. במהלך הפגישה הוכן זיכרון דברים על ידי נציגי טוטנהאם בלבד, ולתובע לא היה חלק בעריכתו. בעת קריאת סעיפי זיכרון הדברים לקראת החתימה עליו, נתגלעה מחלוקת בעניין תנאים מסוימים. לאחר משא ומתן קצר בן מספר דקות, שנוהל באופן אקטיבי על ידי רוזנטל, שניהל כאמור לעיל את כל המשא ומתן עם טוטנהאם וללא התערבותו של התובע, הגיעו הצדדים להסכמה, וזיכרון הדברים תוקן ונחתם על ידי הצדדים. לטענתו, התובע לא זכאי לכל שכר טרחה בגין מתן שירותים משפטיים בנוגע להסכם עם טוטנהאם. 9. טענות הנתבע לפיהן התובע לא נטל כל חלק במשא ומתן עם טוטנהאם ולא היה מעורב בעריכת זיכרון הדברים, עומדות בסתירה לטענתו בסעיף 36 לתצהירו לפיה התובע התרשל בעת עריכת זיכרון הדברים הנדון. לטענתו, התובע לא דאג להתנות תנאי בזיכרון הדברים לפיו הבדיקה הרפואית שתיערך לנתבע, תתבצע עובר לחתימת זיכרון הדברים ולא עובר לחתימת ההסכם האחיד של ההתאחדות האנגלית לכדורגל. כתוצאה מכך התאפשר לטוטנהאם להתחמק ממחויבויותיה כלפי הנתבע. העלאת טענות עובדתיות סותרות אלו מובילה למסקנה כי דין טענתו של הנתבע,לפיה התובע לא לקח חלק בעריכת זיכרון הדברים, להידחות מכל וכל. 10. גם לגוף העניין, מעדיפה אני את עדות התובע הנתמכת בראיות מטעמו לפיה הוא נטל חלק בעריכת ההסכם עם טוטנהאם על פני עדות הנתבע אשר הותירה עלי רושם בלתי מהימן. לפיכך, זכאי התובע לשכר טרחה בגין חלקו במשא ומתן שנערך עם טוטנהאם עובר לחתימה על זיכרון הדברים. הגשת תביעה למוסד הבוררות של פיפ"א 11. אין מחלוקת בין הצדדים כי טוטנהאם חזרה בה מההסכם שנערך בינה לבין הנתבע. לטענת התובע, הוא פעל נמרצות כדי לשכנע את ראשי טוטנהאם לחזור בהם מביטול ההסכם, וזאת באמצעות מכתבים, שיחות, פקסים ועבודה רבה. משכשלו מאמציו, הורה לו הנתבע להגיש תביעת נזיקין בשל הפרת ההסכם, ולפיכך הוגשה תביעה כאמור. בשל ייצוג הנתבע בתביעה זו טוען התובע כי הנו זכאי לשכר טרחה בסך של 10,000 $ דולר ארה"ב. לטענת הנתבע, הוא לא ביקש מהתובע להגיש תביעה זו ואף לא היה מעוניין בכך. התובע הוא שפנה מיוזמתו לנתבע, לאחר שהלה חתם על ההסכם עם אסטון וילה, והודיע לו כי יגיש את התביעה כנגד טוטנהאם. 12. שוכנעתי כי התובע היה מעורב בכל ההליכים שהתנהלו עם טוטנהאם לאחר שלא קוים ההסכם על ידם. מחומר הראיות שצורף לתצהיר התובע (נספח ה'), עולה כי התובע פנה באמצעות מכתבים אל ראשי טוטנהאם בניסיונות ליישר את ההדורים ולהביא להחתמתו של הנתבע על הסכם בין הצדדים. על אף מאמצים אלו סירבה טוטנהאם להחתים את הנתבע, והתובע אכן הגיש תביעה כנגדה. לעניין פעולותיו של התובע בנדון, הודה אף הנתבע בעדותו בית המשפט כי "אני לא בדעה שאתה לא עשית דבר בעניין טוטנהאם...התובע: זה נכון שאמרתי לך ששלחתי מכתבים לטוטנהאם?...הנתבע: אני פניתי אליך ואמרתי שיש בעיה עם החוזה של טוטנהאם ואני רוצה שהחוזה יקוים...התובע: אני אמרתי לך שאני שולח מכתבים...הנתבע: אתה שלחת מכתבים, זה היה התפקיד שלך, אתה היית עו"ד שלי...התובע: אמרתי לך שדיברתי עם שוגר בעצמו...הנתבע: אני מודה, אני יודע שדיברת עם נציגי הקבוצה וניסית לשכנע אותם ולא הצלחת..." (פרוטוקול מתאריך ה - 9/4/03 עמוד 34). 13. עוד שוכנעתי כי הנתבע ידע על התביעה במועד הגשתה וכי התובע פעל לפי הוראותיו של הנתבע בעניין זה. לטענת הנתבע, "לא ידע כלל על הגשת התביעה על ידי התובע, על תוכנה ועל התקדמות ההליכים בה ולמד עליה לראשונה רק לאחר שקיבל לידיו את כתב התביעה" (סעיף 20(ב) לכתב ההגנה). טענה זו של הנתבע אינה עולה בקנה אחד עם מכתב מתאריך 5/7/00 בו פנה בא כוחו של הנתבע (עו"ד דן חי) אל התובע והודיעו בסעיף 2: "מר גרייב פנה אלי וביקש כי אקח על עצמי את ייצוגו בכל ענייניו, ובין היתר בעניינים מול הפועל חיפה, תביעתו נגד טוטנהאם וההתקשרות שלו עם קבוצת אסטון וילה". התובע השיב לבא כוחו של הנתבע במכתב מתאריך 16/7/00 בו הודיע לו התובע כי הגיש תביעה כנגד הנתבע. לפיכך, מחומר הראיות עולה כי הנתבע ידע על הגשת התביעה כנגד טוטנהאם עובר לקבלת כתב התביעה, זאת בניגוד לטענתו לפיה נודע לו לראשונה על הגשת התביעה רק עם קבלת כתב תביעה זה. 14. לסיכום; שוכנעתי כי התובע פעל למען הנתבע בכל הקשור לענייניו של הנתבע עם טוטנהאם - הן במשא ומתן לקראת כריתת ההסכם והן לאחר הפרתו על ידי טוטנהאם. בגין טיפול משפטי זה, זכאי התובע לשכר טרחה. ההסכם עם אסטון וילה 15. לטענת התובע, הוא ייצג את הנתבע הן במשא ומתן והן בעריכת ההסכם עם אסטון וילה. לטענת הנתבע, בעת שהותו באנגליה בסמוך לחודש יולי 1999, פנתה אליו אסטון וילה בהצעה לרוכשו לאלתר לאחר ביצוע בדיקות כשרות. בתום ניהול משא ומתן קצר אותו ניהל הנתבע בעצמו ובאמצעות סוכניו, ולאחר הבדיקה הרפואית, הגיעו הצדדים לסיכום כספי. לטענתו, התובע כלל לא היה מעורב במשא ומתן או בעריכת ההסכם. עובר לחתימת הנתבע על ההסכם, פנה הנתבע טלפונית לתובע, העביר לו את ההסכם בפקס וביקשו לבדוק באם נפלו טעויות בהסכם. לאחר מספר דקות חזר התובע לנתבע והודיעו טלפונית כי אין לו הערות בנוגע להסכם. 16. עדות הנתבע נתמכה לכאורה בתצהיריהם של שני עדים מטעמו. ראה סעיף 9 לתצהירו של העד עראב גרייב: "מספר דקות לאחר שההסכם נשלח למשרדו, טלפן עו"ד גולדברג לנג'ואן, הודיע כי אין לו הערות לגבי נוסח ההסכם ואיחל לנג'ואן בהצלחה". וכן ראה סעיף 8 לתצהירו של דוד אבו: "למעלה מהעובדה שעו"ד גולדברג לא נתבקש ליתן דעתו להיבטים הכספיים של ההתקשרות, הוא אף לא היה מעורב כלל במשא ומתן שהתקיים לצורך השגתם, כמפורט לעיל". עם זאת, בעדותו בפני בית המשפט מסר העד גרסה שונה: "יכול להיות לפי מה שאתה מראה לי כי אכן נכנסת לתמונה קודם למועד ולטיפול בעניינו של הנתבע לפני המועד שאני חשבתי כפי שמצוין בתצהירי". ובהמשך "זה נכון שבסיום המו"מ החוזה נשלח אליך (התובע י.ו.) שתאשר אותו, זה נכון שהנתבע לא היה מוכן לחתום על החוזה עד שאתה לא תקרא אותו ותאשר לו לחתום עליו, זה נכון שהיה סעיף אחד שלא היה מקובל עליך בנושא הפציעה של הנתבע שבמקרה זה החוזה יקטע ואתה אמרת שאין להסכים לכך. אתה אמרת שבשום תנאי רפואי אין להפסיק את החוזה, ואז נחתם החוזה עם תיקונים והסעיף הנ"ל הורד מהחוזה" (פרוטוקול מתאריך ה 2/4/03 עמוד 13 שורות 12 - 17). 17. סתירות מהותיות אלה בעדויות עדי הנתבע, מטילות ספק של ממש בגרסת הנתבע. יתירה מכך, מדברי העד עולה כי הנתבע ראה בתובע כבא כוחו וסמך על שיקול דעתו ועל הייעוץ המשפטי שהעניק לו התובע. שוכנעתי כי הנתבע לא היה מוכן לחתום על החוזה עד שלא יקבל את אישורו של התובע וכי רק לאחר שהתובע אישר את נוסח החוזה, עם קבלת כל התיקונים שבוצעו בחוזה על פי דרישתו, חתם הנתבע על החוזה. מהאמור עולה כי התובע לקח חלק בעריכת ההסכם הנדון ובשל כך זכאי הוא לשכר טרחה. טענות נוספות שעולות מהתביעה שכנגד 18. רשלנות התובע בניסוח סעיף 14(ג) להסכם הפועל חיפה 18.1 סעיף 14(ג) להסכם קובע כי "השחקן יהיה זכאי ל-25% מכל סכום העברה לאחר ניכוי הסכום ששולם עבור כרטיס השחקן ע"י האגודה לקבוצת מכבי אח"י נצרת". חתימתו של הנתבע מופיעה על גבי הסכם זה. לטענת התובע שכנגד (להלן: "הנתבע"), הנתבע שכנגד (להלן: "התובע"), ערך את הסכם ההעברה של כרטיס השחקן של הנתבע, בין הפועל חיפה למכבי אח"י נצרת (להלן: "מכבי") וזאת עובר לעריכת ההסכם בין הנתבע להפועל חיפה. במסגרת הסכם זה נקבע כי שתי הקבוצות יתחלקו ביניהן באופן שווה בתמורה ממכירת הכרטיס לקבוצה שלישית. לאור הסכם זה טוענת הפועל חיפה כי התובע זכאי לתשלום מחלקה של הפועל חיפה רק לאחר חלוקת התמורה בינה לבין מכבי. לפיכך טוען הנתבע כי התובע התרשל בניסוח הסעיף, שכן הסכמת הצדדים הייתה שונה: סוכם כי הנתבע יקבל את חלקו מהתמורה הכללית ממכירת כרטיס השחקן, ורק לאחר שלב זה יתחלקו הפועל חיפה ומכבי בהפרש. ההפרש הכספי בין שתי הפרשנויות האפשריות עומד על סך של 137,500$ דולר, ולטענת הנתבע, על התובע לפצותו בסכום זה. לטענת התובע, הסעיף נוסח באופן ברור וזאת על פי סיכום הצדדים והסכמת הנתבע, כשאופן חלוקת התמורה היה ברור לכלל המעורבים. 18.2 בסעיף 17 לתצהיר עדות ראשית העיד גרייב כי "במסגרת התנאים אותם סיכמתי עם הפועל חיפה, נכלל גם תנאי לפיו אהיה זכאי לקבל מהפועל חיפה 25% מתמורת מכירת כרטיס השחקן שלי מחיפה לקבוצה אחרת, לאחר קיזוז התמורה ששולמה על ידי הפועל חיפה לקבוצת האם שלי, מכבי אח"י נצרת, בסך של 500,000$ דולר ארה"ב" (ההדגשות שלי י.ו) ובסעיף 18 לתצהירו העיד כי "בהתאם לדרישתי זו, אשר התקבלה על ידי הפועל חיפה, ניסח התובע את סעיף מענק מכירת כרטיס השחקן שלי והעלה אותו על הכתב במסגרת סעיף 14(ג) להסכם...". מעדותו של הנתבע עולה: ראשית, תנאי זה סוכם בינו לבין הפועל חיפה, ללא כל קשר לתובע. בהתאם להוראותיו הוא, ניסח התובע את הסעיף בהסכם. לפיכך אין לנתבע להלין אלא על עצמו בלבד. שנית, לאור ניסוחו הברור של הסעיף, ניכר שהנתבע היה מודע לפרשנות הנכונה של הסעיף במועד חתימת ההסכם על ידו. זאת ועוד; לא כל חלוקי דעות בדבר פרשנות סעיף בהסכם, מלמד על רשלנות מנסח ההסכם. 18.3 לאור כל האמור, לא שוכנעתי כי התובע התרשל בניסוח הסכם הפועל חיפה. אוסיף כי התובע טען שההטבות להן זכה הנתבע בהסכם זה "מפליגות", כלשונו, וטענתו זו לא נסתרה ע"י הנתבע. 19. זיכרון הדברים עם טוטנהאם יוער כי על אף שבכתב הגנתו ציין הנתבע כי יש לקזז מסכום התביעה את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מרשלנותו של התובע בניסוח זיכרון הדברים עם טוטנהאם, הנתבע לא חזר על דרישתו זו בכתב התביעה שכנגד. בכתב הגנתו לתביעה המקורית, טען הנתבע כי זיכרון הדברים הוכן במהלך הפגישה על ידי נציגי טוטנהאם, וכי לתובע לא היה חלק בכך: "יודגש, כי התובע לא ערך את זיכרון הדברים" (עמוד 5 לכתב ההגנה, סעיף 16(ג)). וכן ראה תצהירו של הנתבע בעניין זה. בניגוד לדברים אלה, טוען הנתבע לרשלנות מקצועית מצד התובע בעריכת זיכרון הדברים עם טוטנהאם. לטענתו, לולא רשלנות התובע לא הייתה טוטנהאם חוזרת בה מן ההסכם. כאמור לעיל, העלאת טענות עובדתיות סותרות מובילה למסקנה כי דין טענתו של הנתבע לפיה התובע התרשל בעריכת זיכרון הדברים, להידחות מכל וכל. יתירה מכך; גם לגוף העניין, הנתבע לא הוכיח את טענתו. אין להוציא מכלל אפשרות כי טוטנהאם עמדה על קיום תנאי זה ובלעדיו לא היתה נכונה לחתום על זיכרון הדברים. מן הסתם, הנתבע הסכים לכל התנאים בזיכרון הדברים ובין היתר, הסכים לתנאי זה, ואין לראות בהכללת תנאי זה בזיכרון הדברים, כרשלנות של התובע אלא כדרישתה הלגיטימית של טוטנהאם כחלק מדרישות צדדים במהלך משא ומתן לכריתת חוזה. סיכום ביניים 20. מכל האמור עולה כי התובע העניק לנתבע שירותים משפטיים שונים הן בנוגע להסכם הפועל חיפה והן בנוגע להסכמים עם קבוצות טוטנהאם ואסטון וילה. בגין מתן שירותים אלה זכאי התובע לקבלת שכר טרחה מהנתבע. טענות הנתבע כי יש לקזז משכר הטרחה את הנזקים הכספיים שנגרמו לו כתוצאה מרשלנות התובע - נידחות. גובה שכר הטרחה 21. אין מחלוקת כי שיעור שכר הטרחה לא נקבע מראש בין הצדדים. בנסיבות אלה, על בית המשפט לאמוד את גובה שכר הטרחה בהתאם לאמות המידה והשיקולים הרלוונטים לקביעת שיעורו של שכר ראוי. הבסיס הנורמטיבי לקביעת שכר ראוי, מעוגן בהוראות סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) הקובע כדלקמן: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". קביעת השכר הראוי בגין עבודת עורך הדין צריך שתעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. "שכר טרחת עורך דין יכול שייקבע על פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העיסקה נושא הטרחה: שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בביתי משפט או בבוררות שכר על בסיסי חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה - טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא" (ראה ע"א ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5), 114, 128). 22. ומן הכלל אל הפרט; בבואנו לפסוק את השכר הראוי לו זכאי התובע, יש להתחשב במכלול הגורמים הבאים: מחד - קביעתי כי התובע העניק שירותים משפטיים לנתבע, הן בנוגע להסכם הפועל חיפה והן בנוגע להסכמים עם קבוצת טוטנהאם ואסטון וילה, היקף העסקאות בהן מדובר, הכישורים, הוותק ומעמדו של התובע והמוניטין שיצא לו כמומחה בנושא, ומאידך - התובע לא הוכיח כראוי את היקף העבודה שביצע ומידת ההשקעה, וכן לא הוכיח את שכר הטרחה הנהוג, זאת על אף הצהרתו בתצהיר עדות ראשית לפיה הוא יצרף חוות דעת מומחה בעניין שכר הטרחה המקובל בענף הספורט. כאמור, חוות דעת זו לא הוגשה על ידו. 23. בשקלול כל הגורמים המפורטים לעיל, הגעתי למסקנה כי השכר הראוי לו זכאי התובע עומד על סך 55,000$ + מע"מ. מסכום זה יש לקזז סכום של 35,000$. אציין בעניין זה כי לאחר שבחנתי את הראיות שוכנעתי כי הנתבע ידע כי הסכום של 35,000$ שולם לתובע על חשבון שכר הטרחה, אם כי נדמה שהנתבע ראה בסכום זה כסכום שנועד לסלק את חוב שכר הטרחה ולא על חשבון שכר הטרחה. בעדותו של התובע, שהייתה מהימנה עלי, העיד התובע כי "התשלום של 35,000$ נעשה על פי סיכום עם הנתבע. התשלום הועבר אלי בשלב הראשון כפיקדון בספרים הוגדר אצלי כהוצאות. זה הועבר אלי על פי הסכם משולש של הפועל חיפה, הנתבע ואני". (שורות 20 - 22 לפרוטוקול מתאריך 2/4/03). התובע הגיש מטעמו מסמך שלטענתו נשלח לנתבע בעניין הסכום של 35,000$ (ת/4). מסמך זה הוגש רק לצורך השוואת כתבי היד ומהימנות הנתבע. במסמך זה, שכותרתו "התחייבות בלתי חוזרת", הוספו שני משפטים בכתב יד. לעניין מסמך זה נשאל הנתבע תחילה האם הוא קיבל את המסמך ותשובתו היתה כי הוא מעולם לא קיבל מסמך זה. לאחר מכן, התבקש הנתבע להשיב האם כתב היד המופיע על גבי המסמך הינו שלו. על כך השיב הנתבע כדלקמן: "אני לא יודע אם כתב היד הנו שלי. אני בקושי רואה את כתב היד. אני לא יודע אם זה כתב ידי". (עמ' 23 שורה 8 לפרוטוקול). ובהמשך בעמ' 24, השיב כי הוא בטוח שכתב היד אינו שלו. הנתבע התבקש לכתוב בכתב ידו את המשפט המופיע בכתב יד על גבי מסמך זה והשוואת כתבי היד אינו מותיר מקום לספק כי מדובר בכתב יד זהה ולפיכך, אני קובעת כי עדותו של הנתבע לפיה כתב היד אינו שלו, מעוררת ספק רב, בלשון המעטה, בדבר מהימנותו של הנתבע. אעיר כי העובדה שדרישת הכספים מהתובע נעשתה לראשונה על ידי הנתבע רק בתאריך 5/7/00, דהיינו כ - 9 חודשים לאחר המועד בו ידע הנתבע בוודאות כי הכספים שולמו לתובע, תומכת אף היא בגרסת התובע. 24. מכל מקום, אין מחלוקת כי התובע מחזיק ברשותו סכום של 35,000$ ששולם לו על ידי הנתבע וסכום זה יש לקזז מהסך של 55,000$. סוף דבר 25. התוצאה היא כי על הנתבע לשלם לתובע סכום של 20,000$ בתוספת מע"מ כחוק (במידה ועל הסכום של 35,000$ לא שולם מע"מ, על הנתבע לשאת בסכום זה). הסכום ישולם לתובע כערכו בשער יציג ביום הגשת כתב התביעה וממועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סכום של 4,000 ₪ + מע"מ הוצאות הליך זה. הערה 26. בסיכומיו, העלה התובע שתי דרישות שלא בא זכרן בכתב התביעה ובתצהיר עדות ראשית מטעמו - הדרישה לגביית חוב מהפועל חיפה וכן ייצוג כלפי סוכנים. דרישות אלה, מהוות הרחבת חזית ואין מקום לפסוק לתובע כל סכום בגין דרישות אלה. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. ניתן היום י"ח בטבת, תשס"ד (12 בינואר 2004) בהעדר הצדדים. יעל וילנר, שופטת עורך דיןכדורגלדיני ספורטשכר טרחת עורך דיןשכר טרחה