תביעה לתשלום חוב בגין אי תשלום מס הכנסה

תביעה לתשלום חוב בגין אי תשלום מס הכנסה

בפנינו תביעה, שהוגשה נגד הנתבעת, רשת לממכר בגדי גברים, במסגרת הליך של דיון מהיר, לתשלום "חוב כספי בגין אי תשלום מס הכנסה", פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ו"השחתת זמן ועוגמת נפש", בסך כולל של 15,440₪.


בכתב התביעה טען התובע, שהועסק, בנוסף למשרתו בעיריית בת ים, בסניף הנתבעת בקניון בת ים (להלן-הסניף), כי בשנת 1996, לאחר פניות חוזרות של של מר מיכה דיקובסקי, מנהל הסניף (להלן-מנהל הסניף), התקשר בהסכם בעל פה עם הנתבעת, על פיו יעבוד בסניף בתמורה של 17.5 ₪ לשעה נטו – כך שעם גילום המס יגיע שכרו כדי 25 ₪ ברוטו לשעה, דהיינו, התובע יקבל בעבור כל שעת עבודה 17.5 ש"ח, ואילו הנתבעת תדאג לבצע תיאום מס בין שתי משכורותיו, וזאת לצורך תשלום מס הכנסה ותשלומי חובה אחרים. התובע הוסיף וטען, כי משאישר מנהל הסניף את תנאי השכר שדרש, התחיל ביום 2.9.96 את עבודתו אצל הנתבעת. עוד טען התובע כי ביום 4.8.97, דרך מקרה, התחוור לו כי הנתבעת אינה עומדת בהתחייבויותיה כלפיו, וכי בפועל משלמת לו 17.5 ש"ח לשעה, מבלי לבצע עבורו תיאום מס ומבלי לשלם בגין הכנסתו זו מס הכנסה, כמוסכם, וכי מיד פנה למנהל הסניף וביקשו להסדיר את נושא תיאום המס. עוד הוסיף וטען התובע כי, במהלך החודשים שלאחר מכן, ותוך שהוא ממשיך לעבוד אצל הנתבעת, פנה שוב ושוב אל הנתבעת בכתב, בבקשה כי תסדיר את נושא מס ההכנסה, וכי הנתבעת ומנהל הסניף התעלמו מפניותיו ולא הסדירו את העניין, וזאת תוך שהם דוחים אותו ב"מה אתה מוטרד" ו"יהיה בסדר". כן טען התובע כי, בעקבות התנהגות הנתבעת, כאמור, לא יכול היה להוסיף ולעבוד אצלה, ולפיכך מסר לידי מנהל הסניף מכתב בו "הביע את צערו על התנהגות הנתבעת ועל האלצותו לעזוב עבודתו אצלה", כי גם אחרי התפטרותו, לא תיקנה הנתבעת את הדרוש תיקון ולא ביצעה חובתה על פי דין, וכי במחצית שנת 2001 קיבל דו"חות שומה, בגין שנות המס 1997-1998, בסך כולל של 10,700 ש"ח. עוד טען התובע כי שכרו הממוצע במהלך 12 החודשים, עובר להפסקת עבודתו, עמד על סך של 1,700 ש"ח, וכי עבד בנתבעת 22 חודשים החל מיום 2.9.96 ועד ליום 29.6.98.



על בסיס האמור לעיל תבע התובע את הרכיבים כדלקמן:-


סך של 10,700 ₪ בגין תשלומים למס הכנסה שהיה על הנתבעת לשלם בגין העסקתו של התובע.
פיצויי פיטורים בסך של 3,120 ש"ח.נ
פדיון חופשה, בשיעור של 5 ימי עבודה, בסך של 750 ש"ח
השחתת זמן ועוגמת נפש בסך של 1,500 ש"ח.ב


לכתב התביעה צורפו המסמכים כדלקמן:-


תלוש שכר חודש יולי 1998 (נספח א)
מכתב מיום 7.8.97, חתום על ידי התובע, מופנה למנהל הסניף (נספח ב), בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:-

"1. כשדברנו על תנאי העסקתי ברשת האחים מאיר בבת ים נשאלתי על ידך כמה אני דורש עניתי לך שאני מבקש 25 ש"ח ברוטו לשעה. לאחר חישובים שבוצעו על ידך שאלת אותי תכלס כמה אתה מבקש נטו.ו
לאחר תחשיב מצדי בקשתי 17.50 ש"ח נטו לשעה לפי התחשיב הבא: 25X 30% = 17.50. נכון, שבפועל משלמים לי לפי התחשיב הזה "אבל" אין משלמים עבורי מס הכנסה.נ
לידיעתך, ביום שני 4.8.97 בשעה 12.00 הוזמנתי למשרד חקירות מרכז בחולון רחוב הצורף 5 אצל החוקר עופר כהן לאחר מספר שאלות מצדו נרמז לי לבצע תיאום מס, וזה דבר שלא קורה היום. אני בכל מקרה לא הולך לשלם עבור התקופה הנדונה מכיסי.ב
2. כמו כן בקשתי ממך לבטל את נקודות הזיכוי שמופיעים בתלוש מאחר ואיני זכאי לקבל נקודות זיכוי אלו. כמו כן הייתי רוצה לשבת ולדבר בנושא: חופש, הבראה.ו

ולסיום: הריני להבהיר לך שלא תסיק מכך שאני לא מעוניין להמשיך ולעבוד ההיפך הוא הנכון אבל לעבוד מסודר כי פשוט כיף לי וטוב לי לעבוד במחיצתך."



מכתב מיום 29.12.97, מופנה למנהל הסניף חתום, על ידי התובע שכותרתו "X אלי" (נספח ג), בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:-

"בהמשך לשיחתנו ועפ"י דרישתך הריני להביא לידיעתך את הליקויים המופיעים בתלוש המשכורת שלי הזקוקים בדחיפות לתיקון.נ


בטול נקודות הזיכוי = מאחר וזו עבודה שהיה ולא מגיע לי.ב
תיקון סעיף משרה 1 למשרה 2 – ידוע לך שזו עבודתי השניה.ו
תיקון ותשלום מס הכנסה כיום בתלוש המשכורת רשום ניכוי של 10% במקום ניכוי של 30% כמו כן בתלוש המשכורת לא מנכים לי מס הכנסה כמתחייב בחוק.נ
תשלום ימי הבראה וחופשה המגיעים לי לפי אחוז המשרה=(לא התייחסת לסעיף זה גם בפניתי הקודמת).ב

בתקוה לתקון כל הליקויים בהקדם האפשרי."



מכתב מיום 18.2.98 מופנה למנהל הסניף חתום על ידי התובע (נספח ד'), בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:-

"אני כותב לך שוב אולי בפעם הרביעית או החמישית ועדיין לא סודרו הליקויים בתלוש המשכורת שלי להזכירך:


נקודות זיכוי
מס הכנסה
סמל משרה
תשלום עבור הבראה
תשלום עבור חופש

על אף הבטחותיך בנושאים אלה שתטפל בהם עדין לא בוצע שום תיקון. נא טיפולך."



מכתב מיום 23.4.98 מופנה למנהל הסניף חתום על ידי התובע (נספח ה'), בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:-

"פונה אליך בפעם ה…
ומבקש ממך אנא טפל לי בכל הנושאים שהזכרתי במכתבי הקודמים "ובמהרה".ו
לוטה בזה:
צילום מכתבי האחרון מיום 18.2.98."



מכתב מיום 10.5.98, מופנה למנהל הסניף, חתום על ידי התובע (נספח ו'), בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:-

"בתקופה האחרונה יש לי הרושם שאתה מתנכר, ומתעלם מכל בקשותי וטובתך שלך היא מקור דאגתך היחידה… אבל בו בזמן אינך יכול שלא להתייחס לבעיותיי שלי.נ
מיכה, להזכירך שעדיין לא טופל שום נושא שביקשתי ממך וכדאי להזכיר לך אותם.ב


תשלום מס הכנסה – שעות עבודה שלי הינה 25 ש"ח ברוטו.ו
ביטול נקודות זיכוי.נ
ביטול סמול משרה.ב
תשלום עבור הבראה.ו
תשלום עבור חופש.נ

כל הנושאים האלה כבר נדונו ביננו בעבר כמה וכמה פעמים ובכל זאת אף לא נושא אחד נפתר. לכן אבקשך לטפל בנושא בדחיפות…
יתכן, ואני אומר יתכן ואתה לא מעוניין יותר בשירותי אין בעיה בו נסיים את זה בצורה הכי יפה וחברית ולא קרה שום דבר עברתי תקופה יפה אתך ועם החברים בחנות ורצוי שנשאר בקשר טוב (בטח תרצה שאני אמשיך להיות לקוח שלך)"
מחכה לתשובתך".ב



מכתב מיום 19.5.98 מופנה למנהל הסניף, חתום על ידי התובע, שכותרתו "סיום עבודה", (נספח ז'), בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:-

"מיכה, זהו מכתבי האחרון בו אני מודיע לך על האלצותי לסיים עבודתי באחים מאיר בקניון בת-ים בתאריך 29.6.98. כל זאת עקב התנערותך מהתחייבויותיך בתנאי עבודתי למרות כל ההבטחות מצדך שהענין יטופל ויסודר.ו
מיכה, ההסכם בינינו היה שאני עובד אצלך לפי 17.5 ש"ח נטו לחודש, והגילומים יבוצעו על ידך לשכר ברוטו כאשר ידוע לך שאני עובד אצלך במשרה שניה. הסכמת להצעתי והתחלתי את עבודתי בתאריך 2.9.96.נ
כבר בהתחלה התעוררו בעיות בתלושי משכורת שלי ומיידית בקשתי ממך לתקנם. אמרת לי אין בעיות אני אדבר עם אלינה והם:


נושא נקודות הזיכוי שאינם מגיעים לי.ב
נושא תאום המס מאחר וזו עבודתי השנייה.ו

לאחר כ- 5 מכתבים בנושאים האלו לא תוקן דבר עד היום. לאחרונה הפנית אותי אל אלינה המטפלת בנושא משכורות ולדבריה, אני לא מטפלת בנושא שלך. משה (בעל העסק) ידבר אתך על כך.נ
ועוד נקודה שאתה לא טפלת: נושא תשלום חופש והבראה, למרות ההבטחות שלך שהכל יהיה בסדר ותקבל את מה שמגיע לך.ב
מיכה, היום אתה בא ואומר שאני יקר לך (יכול להיות) אבל יכולת לומר זאת מהתחלה ולא להעמיד אותי בפני עובדה שאנחנו צריכים להגיע לפשרה ולא למשוך אותי בהבטחות שיהיה בסדר שנה וחצי.ו
מכיון שידוע לי שחל עלי חובות המיסוי (למרות ששכרי מגולם לפי הרשום בתלוש המשכורת) איני יכול להמשיך לעבוד אצלך בצורה זו.נ
לכן אבקשך לסדר את נושא תיאומי המיסוי מיום תחילת עבודתי".ב



הודעת שומה מיום 24.4.2001 – סכום לתשלום 6,758 ש"ח (נספח ח')
הודעת שומה מיום 24.4.2001 – סכום לתשלום 4,032 ש"ח (נספח ט')
מכתב מיום 4.7.01 מופנה לאחים מאיר, חתום על ידי התובע, שכותרתו: "תשלום מס הכנסה X אלי ת.ז. X " (נספח י')
מכתב מיום 3.12.01 מופנה לנתבעת חתום על ידי עו"ד אורינוב, שכותרתו "חובך למר אלי X".ו


3. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובע החל לעבוד ביום 2.9.96, וכי בפגישה בין מנהל הסניף לבין התובע, עובר לתחילת עבודתו, הוסכם על גובה שכרו של התובע, אך לא הוסכם כי הנתבעת תוסיף על השכר סכומים לתאום מיסיו של התובע. עוד טענה הנתבעת כי עד ליום 4.8.97 קיבל התובע תלושי משכורת, ולא העלה כל טענה מכל סוג שהוא, וכי במועד זה נודע לתובע, תוך כדי טיפול בעניניו האישיים במס הכנסה, שמהשכר שקיבל אצל הנתבעת יצטרך לשלם מס, בעקבות זאת העלה לראשונה, ביום 7.8.97, דרישה לפיה השכר שהנתבעת משלמת לו יראה כנטו, והנתבעת תעביר למס הכנסה את המס בגינו. כן טענה הנתבעת, כי על דרישה זו, ועל אלו שבאו אחריה קיבל התובע תשובה ממנהל הסניף, על פיה, השכר המופיע בתלוש המשכורת הוא השכר שסוכם בפגישה, עובר לתחילת עבודתו של התובע בנתבעת, וכי על התובע להסדיר בעצמו את חובותיו למס הכנסה. עוד טענה הנתבעת, כי התובע התפטר מתפקידו ביוזמתו ועל כן יש לדחות את תביעתו לפיצויי פיטורים, וכי עם סיום עבודתו קיבל התובע את כל המגיע לו בגין צבירת חופשה



הפלוגתאות בין הצדדים נוסחו בדיון המוקדם כדלקמן:-
מה היה ההסכם בין הצדדים קודם לתחילת העבודה?




היה והסיכום בין הצדדים היה כפי שטוען התובע, האם על הנתבעת לפצות את התובע, בשיעור הסכום שנדרש התובע לשלם למס הכנסה, כמפורט בכתב התביעה?




האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים עקב התפטרותו כמפורט במכתבים ששלח לנתבעת לפני ההתפטרות?




האם זכאי התובע לפדיון חופשה כמפורט בכתב התביעה?




האם זכאי התובע לפיצוי עקב השחתת זמן ועוגמת נפש?




בדיון ההוכחות, שהתקיים בפנינו, העידו התובע ומטעם הנתבעת העיד מר מיכה דיקובסקי, מנהל הסניף (להלן-מר דיקובסקי).ב

בחקירתו הראשית, סיפר התובע, כי מר דיקובסקי פנה אליו מספר פעמים, כאשר הסתובב בקניון בת-ים, כדי שיעבוד אצלו, ולבסוף התרצה והסכים לעבוד, אך לא לפני שישב עם מר דיקובסקי על מנת לסכם את שכר העבודה שלו: "במהלך הדברים בינינו שאל אותי כמה אתה מעונין לקבל לשעה, עניתי לו שאני רוצה 25 ש"ח לשעה, הוא הסתכל עלי, ואחר כך הוא שאל אותי בתכלס, כמה אתה רוצה בנטו? אז כמובן לקחתי מחשב וגילמתי את המס השולי שלי שהוא 30%, וזה יצא לי משהו בסביבות ה- 17.5 ש"ח שזה בדיוק מה שאכן סוכם. ואז מיכה אמר לי אחר הרהור של כמה שניות, תתחיל לעבוד, ואז התחלתי לעבוד". (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 5-10).ו
עוד הוסיף התובע, כי מר דיקובסקי סיכם אתו על 25 ש"ח לשעה ברוטו.נ
בחקירתו הנגדית, בתשובה לשאלה, האם בעת הפגישה עם מר דיקובסקי, עובר לתחילת עבודתו, ידע שעליו לעשות תיאום מס, ענה התובע: "לא. כי פשוט מאד אם אני פונה אליו ומבקש 25 ש"ח לשעה, והוא אומר לי כמה אתה רוצה בנטו, מובן מאליו שאת המס הוא צריך לשלם…אני לא צריך לעשות תיאום מס. הכוונה שלא אני צריך ללכת להתחשבן עם מס הכנסה. ואם דרשתי 25 ש"ח ברוטו, והתשובה של מיכה היתה כמה אתה רוצה בנטו, אז המס צריך להיות משולם ע"י המעסיק…אני לא צריך לעשות תיאום מס". (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 1-8). ולשאלה האם ידע שבגין המשרה אצל הנתבעת, היות וזו משרתו השניה, יצטרך לשלם מס, גם אם השכר יהיה נמוך מהשכר החייב במס, ענה התובע: "אני חייב להאחז במה שאמרתי בהתחלה, אני כל כך האמנתי בו שאפילו לא חשבתי על הדברים האלה" (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 11-12). בהמשך חקירתו הנגדית, אישר התובע כי ידע שצריך לשלם מס: "אני ידעתי שעובדים ושכר ברוטו, מתוך זה צריך לשלם מס הכנסה, ואז זה בדיוק מה שתואם בינינו". (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 24-25). עוד העיד התובע כי בכלל לא הסתכל על תלושי השכר, ועשה את החישוב לפי השעות שעבד.ב

בעדותו הראשית, העיד מר דיקובסקי, כי הוא מכיר את התובע שנים רבות, וכי המו"מ ביניהם, באשר לשכר, היה קצר מאד: "באותה התקופה שכר המינימום היה מאד נמוך ביחס לשכר שהתובע אמור היה להשתכר, וציינתי זאת בפניו, שהוא יקבל את השכר הנ"ל מאחר ואם אני אעשה חשבון לפי שכר המינימום, כפול מספר השעות המצומצם שהוא היה אמור לעבוד, אני לא בטוח שהוא היה רוצה לעבוד. היות שהיכרותנו רבת השנים תרמה למהלך ולכן הצעתי לו את השכר של 17.5 ש"ח נטו שציינתי שזה השכר נטו". (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 1-6).ו
בחקירתו הנגדית, בתשובה לשאלת ב"כ התובע שהתייחסה למכתבים ששלח לו התובע: "לא הוצאת איזה שהוא מסמך שיעיד על כך שאתה הודעת לו שזה מה שהוא יקבל, ברוטו, נטו, מס הכנסה חל עליו, שום מסמך לא הוצאת", ענה העד: "אני מתייחס מנקודה שהגיע המכתב הראשון. קודם כל אם התובע היה ער לענין, ואכן הוא היה ער, אז הוא היה בא לאחר התלוש הראשון, לא לאחר מכן. ובתשובה לשאלתך – התשובות ניתנו בעל פה. אני אמרתי לתובע, אני לא איש של מכתבים, אני איש של מכירות, ואם אני אתייחס למסביב אז כנראה שיש איזה מגמה בצורת שליחת המכתבים. התובע קיבל תשובה ממני, ובמידה והתשובה היתה עניינית, ובמידה וזה לא היה נראה לו, יכול היה לקצר את תקופת עבודתו בחנות". (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 21-24, עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 1-3). עוד הוסיף העד כי: "תשובתי בע"פ למכתביו של התובע היתה – אני אחרי שקיבלתי את המכתב הראשון אמרתי לתובע שאני אבדוק את הנושא, מה שאתה מבקש למעשה זה תוספת שכר שעליה לא דיברנו, וזה הופך את העניין לגמרי. וזאת היתה תשובתי, ואז בא המכתב השני, והשלישי, והתשובה היתה אותה תשובה". (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 12-16).נ
בהמשך עדותו אישר העד כי לגבי עובדים אחרים הוא ממלא טופס 101, ומשנשאל על ידי ב"כ התובע: "תסכים איתי שאם הייתם ממלאים לגביו טופס 101 בצורה מסודרת, כל העניין הזה של תיאום המס היה עולה מיד", ענה העד: "הענין עלה מיד, הוא כתב מכתב מיד", אולם שהוסבה תשומת ליבו לכך, שהמכתב הראשון נכתב למעלה משנה לאחר תחילת העבודה, ענה העד: "התובע מהיכרותנו רבת השנים, נמצא בתחום המושג העבודה שנים רבות, ואני מניח שהוא מכיר את המושג של תיאום מס". (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 2-7). עוד חזר העד ואישר, שסוכם עם התובע על 17.5 ש"ח לשעה נטו ואם היה סנריו של חישוב של ברוטו ונטו אין זה רלוונטי לעניין.ב

הצדדים סכמו טענותיהם בעל פה.ו




6. המסגרת המשפטית

6.1 בסוגיית תשלום שכר על בסיס "ברוטו" או "נטו", נקבע בהלכה הפסוקה כי: "דרך המלך בנקיבת סכומי שכר עבודה ופיצויי פיטורים הינה נקיבתם בסכום "הברוטו", שעה שעל המעביד מוטלות חובות מכוח חוקים שונים לבצע ניכויים מאותו "ברוטו" הצדדים רשאים להתנות ולקבוע, כי העובד יקבל לידיו תשלום "נטו" ואזי יחולו תשלומי החובה השונים על המעביד, עליו החובה ל"גלם" את הסכומים המשתלמים לעובד" (דב"ע מד/16-3 משה זייבלד – עוף העמק בע"מ, פד"ע ט"ז, 185,189). עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי, אין כל פסול בהסכם על שכר נטו אולם, כאמור, המקובל ביחסי העבודה בישראל הוא נקיבת סכומי שכר ורכיבי שכר, על בסיס ברוטו, בעוד שהסכם על "שכר נטו" הוא חריג הטעון הסכמה מפורשת, ברורה וחד משמעית. (דב"ע נד/ 227-3 דורית מרג'י נ' אוניברסיטת בן-גוריון, פד"ע כח, 403, דב"ע מז/ 146-3 יוסף חוג'יראת נ' שלום גל ואח', פד"ע כ, 19). כן נפסק כי ברור שתשלום שכר נטו טעון חישוב וגילום לצורך קביעת שכר הברוטו, אשר יש לו חשיבות ומשמעות לצורך מס ולצורך חישוב פיצויי פיטורים.נ
אולם מקום בו סוכם על שכר נטו, אך העובד הסתיר ממעבידו את העובדה שיש לו פנסיה החייבת במס, כך שהגילום של שכר הנטו יעלה על הסכום שיש לגלמו במקרה שזו היתה המשכורת היחידה של העובד, ישא העובד בהפרשי המס. (גולדברג והאוזמן, דיני עבודה, כרך ראשון, עמ' 4-17, דב"ע נו/ 9-3 נצחונה פורמרנץ נ' נשיונל מוד בע"מ, פד"ע כט 653).ב

6.2 בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג-1993, (להלן-תקנות מס הכנסה), נקבעו ההוראות באשר לניכוי מס.ו

תקנה 2 קובעת, בין השאר, כי עובד למעט עובד יומי, חייב למלא בכרטיס העובד (טופס 0101) את כל הפרטים במועדים כדלקמן:-
"(1) תוך שבוע מיום שהתחיל לעבוד אצל מעבידו או ביום שקיבל את משכורתו לראשונה ממעבידו, הכל פי המועד המוקדם יותר;
(2) באחד בינואר של כל שנה שלאחר מכן.
(ב) עובד המקבל משכורת בעד עבודה נוספת, חייב להצהיר אצל אחד המעבידים כי הוא מקבל משכורת בעד עבודה של יותר מחמש שעות במקום נוסף או שהוא מקבל קצבה חייבת מס.
(ג) מעביד חייב לדרוש כרטיס עובד מכל עובד שאינו עובד יומי במועדים המפורטים בתקנת משנה (א)."
..."

תקנה 3 קובעת לאמור:-
"(א) מעביד המשלם לעובד משכורת, פרט למקרים המפורטים בתקנות 4, 5 ו-6, ינכה ממנה בעת התשלום לכל משכורת חודש, מס כמפורט בתוספת א'".

תקנה 5 קובעת, בין השאר, לאמור:
"(א) מעביד המשלם לעובד משכורת חלקית, או משכורת בעד משרה נוספת שעליה הצהיר העובד בטופס 0101, או משכורת כאשר העובד לא מילא טופס 0101 או שלא מילא את הסעיף העוסק בפרטים על הכנסות אחרות ינכה ממנה בעת התשלום מס בשיעור 50% או לפי האמור בתוספת א' או בתוספת ב', לפי העניין, לפי הגבוה ביניהם.
...
(ו) מעביד המשלם לעובד משכורת חלקית או קיצבה, או משלם משכורת לעובד שהצהיר כי הוא מועסק אצלו במשרה נוספת, חייב להודיע על כך לפקיד השומה בטופס 0130 תוך שבעה ימים מהיום שבו החל להעסיק את העובד, או מהיום שבו החל לשלם לו את המשכורת האמורה, לפי המוקדם, ובאחד בינואר של כל שנה שלאחר מכן".

תקנה 10, שכותרתה "תיאום ניכוי מס" קובעת, בין השאר, לאמור:-
"פקיד השומה רשאי להורות שניכוי המס לפי תקנות אלה יוקטן או יוגדל, הכל לפי העניין, אם מסיבה כלשהי נוצר או עלול להיווצר עודף בתשלום המס או גרעון בתשלומו עקב ניכוי המס, בין כתוצאה מתשלום משכורת או שכר עבודה מאת מעביד אחד, בין כתוצאה מתשלום משכורת או שכר עבודה מאת יותר ממעביד אחד ובין כתוצאה מכך שלעובד יש הכנסה חייבת אחרת, והמעביד חייב לקיים כל הוראה כאמור".

6.3 סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963, (להלן-חוק פיצויי פיטורים) קובע לאמור:
"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים".

6.4 נטל ההוכחה כי אכן חל סעיף 11(א) לחוק, המקנה את הזכות לפיצויי פיטורים חרף העובדה שהעובד התפטר, רובצת לפתחו של העובד, הטוען לתחולתו של החריג הקבוע בסעיף זה. (דב"ע מח/ 159-3 חיים שלום – מירון סובל שור ושות', פד"ע כ' 290).
על מנת לקבוע אם אכן התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף 11(א), יש לבחון את מצב הדברים עובר להתפטרות, ויש לתת את הדעת לנתונים שפעלו למעשה ולא לנתונים רדומים אשר יכלו לפעול, אך לא בעטיים התפטר העובד.
מאחר ובסעיפים שבחוק פיצויי פיטורים שעניינם התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים, נאמר במפורש שהמדובר בהתפטרות "לרגל", "עקב" או "מחמת" (סעיפים 6,8,11) – המשמעות היא ש"הגורם לא רק שצריך להיות קיים, אלא – והוא העיקר – שאותו גורם יהיה הפועל, המניע והמביא לתוצאה". (דב"ע לה/ 41-3 יעקב היגר – דינה שוורץ, פד"ע ז, 24,27, דב"ע ל/ 123-3 מדינת ישראל נ' שלום לבבי, פד"ע ח' 261, 264-265).

6.5 כאשר מדובר ב"נסיבות" שבידי המעביד לשנותן כדי שהן לא תפעלנה יותר כפי שהן פועלות, חובה על העובד העומד להתפטר בגינן, להעמיד את המעביד על כוונתו, כך שתהיה לו הזדמנות לעשות לסילוקה של של הסיבה, ורק אם לא עשה לסילוקה – יתקיים האמור בסעיף. (גולדברג והאוזמן, דיני עבודה, כרך ראשון, עמ' 14א – 18, והאסמכתאות שם).

6.6 על פי ההלכה הפסוקה אי תשלום תנאים סוציאליים מהווה נסיבות ביחסי עבודה שבהם אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו. (עע 24/99 יוסף עטרי נ' ש.ז.ג. ריהוט עילית בע"מ, לא פורסם).

7. לאחר ששמענו את העדויות, התרשמנו מהעדים שהעידו בפנינו, עיינו בכתבי בי-דין, במסמכים שהוגשו תיק ובפרוטוקולים, ושמענו את סיכומי הצדדים, אנו קובעים כדלקמן:-

7.1 התובע הועסק על ידי הנתבעת במשך 22 חודשים, החל מיום 2.9.1996 ועד ליום 29.6.1998, בסניפה שבקניון בת-ים.

7.2 שכרו הממוצע של התובע במהלך 12 חודשים עובר להפסקת עבודתו עמד על סך של 1,700 ₪ נטו לחודש.

7.3 משרתו של התובע אצל הנתבעת היתה משרה חלקית נוספת על משרתו בעיריית בת-ים – דבר שהיה ידוע למנהל הסניף ולנתבעת.

7.4 עובר לתחילת עבודתו בסניף ניהל התובע מו"מ עם מנהל הסניף, מר דיקובסקי, בו סוכם בסופו של דבר על שכר של 17.5 ₪ לשעה נטו.
אנו מאמינים לתובע כי השכר של 17.5 ₪ נטו, עליו סוכם בסופו של דבר, נגזר מדרישתו של התובע לקבל שכר בשיעור של 25 ₪ לשעה ברוטו. יצויין כי הדבר גם עולה מעדותו של מר דיקובסקי אשר אמר: "התשובה שלי היא שעם התובע סוכם על 17.5 ₪ נטו, ואם היה סנריו של חישוב כפי שאתה טוען, אני לא רואה את זה כרלוונטי לעניין". (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 18-19). עוד יצויין, כאמור, כי מר דיקובסקי ידע כי המשרה אצל הנתבעת היא משרתו השנייה של התובע.

7.5 הנתבעת לא דרשה מהתובע למלא טופס 0101 עם תחילת עבודתו כמו גם במהלכה, וזאת למרות שלגבי כל העובדים אחרים מולאו טופסי 0101. הנתבעת לא הביאה כל נימוק ו/או הסבר מדוע לא נעשה הדבר גם לגבי התובע.

7.6 מעיון בתלושי השכר שהוגשו לתיק עולה כדלקמן:-

א. בשלושת החודשים הראשונים להעסקתו של התובע מופיע בתלוש השכר : מספר שעות העבודה, תעריף לשעה, וכן המכפלה של שני נתונים אלה בתוספת גילום בטוח לאומי ומס בריאות מצד אחד, וניכוי ביטוח לאומי ומס בריאות מצד שני.

ב. בחודשים שלאחר מכן, מופיע בתלושי השכר רק "גילום" "תשלום" וניכויי בטוח לאומי ומס בריאות, כאשר ה"תשלום" בהפחתת ה"גילום" הוא בשיעור ניכויי ביטוח לאומי ומס בריאות.

ג. באף אחד מתלושי השכר אין ניכויי מס הכנסה.

ד. עוד עולה מעיון בתלושי השכר כי, התובע לא קיבל דמי חופשה, ואין כל ציון בתלושים לגבי צבירת חופשה.

המסקנה העולה מנתונים אלה היא שהנתבעת אכן גילמה את השכר נטו של התובע, אולם רק בשיעור הניכויים המתחייבים לביטוח לאומי ומס בריאות.

7.7 משקבענו כי סוכם בין הצדדים על שכר נטו של 17.5 ₪ לשעה, כי אז חלו כל תשלומי החובה השונים, בגין העסקת התובע, על הנתבעת, ועליה היתה החובה ל"גלם" את הסכומים ששולמו לתובע ולנכות מהם גם מס הכנסה כדין, כפי שאכן עשתה לגבי תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות.
משכך הם פני הדברים, אנו קובעים כי על הנתבעת חלה חובת תשלום מס ההכנסה בגין העסקתו של התובע ועל כן עליה לפצות את התובע בשיעור הסכום שנדרש לשלם לשלטונות מס הכנסה, כמפורט בכתב התביעה.

7.8 אנו מאמינים לתובע כי רק עובר לכתיבת המכתב הראשון לנתבעת (7.8.97) התברר לו כי הנתבעת אינה מגלמת את שכרו ומשלמת עבורו את התשלומים המתחייבים למס הכנסה.
יצויין, כי גם בשלב זה, לאחר שקיבלה את מכתבו של התובע מיום 7.8.97, לא מצאה הנתבעת לנכון, מסיבות השמורות עימה, למלא עבור התובע טופס 0101.

7.9 אנו מאמינים לתובע כי בקשותיו בכתב כי הנתבעת תסדיר את עניין המס – לא נענו וכי מר דיקובסקי, כמו גם הנתבעת, התעלמו מפניותיו ולא הסדירו את נושא המס כמו גם את עניין החופשה.

7.10 שוכנענו כי בנסיבות אלה, בהן לא שלמה הנתבעת מס הכנסה בגין העסקתו של התובע, כפי שסוכם בין הצדדים, ולא הסדירה את עניין החופשות כפי שהתבקשה, ולאחר שהתובע ביקש והתריע בפניה במהלך התקופה מ- 7.8.97 ועד ליום 19.5.98, ללא הועיל, כאשר התשובה שניתנה לו היא "מה אתה מוטרד" ו"יהיה בסדר", לא ניתן היה לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו אצל הנתבעת.

יצויין כי גם במכתבו האחרון של התובע מיום 19.5.98 בו הודיע התובע לנתבעת על הפסקת עבודתו ביום 20.6.98 עדיין ניתנה לנתבעת האפשרות להסיר את הסיבה להתפטרותו של התובע – אך היא לא עשתה כן.
בנסיבות אלה אנו קובעים כי התובע הוכיח כי הוא מצוי בד' אמותיו של סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, ועל כן הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת.

7.11 שוכנעו כי התובע לא יצא לחופשה במהלך עבודתו אצל הנתבעת.



8. לאור האמור לעיל אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי הנתבעת תשלם לתובע תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין את התשלומים כדלקמן:-


8.1 סך של 10,700 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוק מיום הגשת התביעה ועד היום.

8.2 פיצויי פיטורים בסך של 3,120 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.

8.3 פדיון חופשה בשיעור של 750 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.

8.4 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

8.5 לא מצאנו מקום לפסוק בגין "השחתת זמן ועוגמת נפש".

9. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

10. ניתן לבקש רשות ערעור מנשיא בית הדין הארצי לעבודה תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.


ניתן היום, ט' באב התשס"ג, 7 באוגוסט 2003, בהעדר הצדדים.




דינה אפרתי, שופטת אהרון מלישקביץ, נ.צ.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מס הכנסה - סיווג שונה

  2. החזר מיסים עקיפים

  3. סרט קופה רושמת

  4. הכנסה אינטגרלית

  5. ניהול ספר הזמנות

  6. ניהול קופה רושמת

  7. כתב אישום מס הכנסה

  8. הנורמה האנטי תכנונית

  9. מס הכנסה מוסד ציבורי

  10. הצעת חוק מיסים עקיפים

  11. תשובה על השגה תוך שנה

  12. סעיף 86 לפקודת מס הכנסה

  13. העברת הפסדים לשנה הבאה

  14. ערעור על שומות מס הכנסה

  15. מרוץ ההתיישנות מס הכנסה

  16. סעיף 155 לפקודת מס הכנסה

  17. סעיף 147 לפקודת מס הכנסה

  18. סעיף 217 לפקודת מס הכנסה

  19. סיווג הכנסה מיגיעה אישית

  20. עבירות לפי פקודת מס הכנסה

  21. עורך דין לענייני מס הכנסה

  22. סטייה מהותית בניהול ספרים

  23. פקודת מס הכנסה (נוסח חדש)

  24. ביטול צו לפי פקודת מס הכנסה

  25. ממצאי חקירה במס הכנסה ומע''מ

  26. הוכחת ''כוונה'' להעלים מיסים

  27. אי הגשת דוחות למס הכנסה במועד

  28. קביעת שווי עסקה ע''י מס הכנסה

  29. מיקור חוץ של הוצאות - מס הכנסה

  30. סמכות נציב מס הכנסה לתקן שומות

  31. הצהרה על רווח גדול מדי במס הכנסה

  32. ערעור מס הכנסה על פי מיטב השפיטה

  33. ערעור על שומת מס הכנסה לאחר הרשעה

  34. משיכת כספים מקופת חברה - מס הכנסה

  35. תיקון דוחות מס הכנסה של אדם שנפטר

  36. טענות עובדתיות חלופיות - דיני מיסים

  37. תפיסת מסמכים על ידי היאחב''ל למס הכנסה

  38. תביעה לתשלום חוב בגין אי תשלום מס הכנסה

  39. פריסת תשלומים מס הכנסה - דרישה למתן בטוחה

  40. מס הכנסה: אחוז חומר גולמי גבוה בשיעור בלתי סביר

  41. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002

  42. סעיף 147(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961

  43. כללי מס הכנסה (ניכוי הוצאות חיבור למרשמי מחשב), התשנ"א-1991

  44. הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (הוראת שעה), התשמ"ו-1985

  45. תקנות מס הכנסה (הקלה ביחסי גודל בסוגי מיזוגים מסוימים), התשס''ג-2003

  46. נטען כי לא הומצאו מסמכים המאשרים גרסת החייב כי הגיש דוחות שוטפים למס הכנסה

  47. חוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ"א-1981

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון