מתן הזדמנות למזמין עבודה לבצע תיקונים

החובה ליתן למזמין עבודה הזדמנות לביצוע תיקון של פגמים מעוגנת בחוק . מתן ההזדמנות הנאותה לתקן איננו צריך להתפרש באופן טכני אלא באופן מהותי ומבחינה מהותית יש לקבוע כי בהקשר הרחב של הדברים אין לשלול את זכותם של התובעים להסתמך על הפגמים בשל אי מתן הזדמנות נאותה לתיקון.   זוהי תביעה העוסקת בליקויי בנייה. התובעים הינם בני זוג בעלים של דירה בקומת קרקע ברמת גן ברחוב הנביאים 11 (שתיקרא להלן : "הדירה").   לפי כתב התביעה נחתם הסכם לשיפוץ והרחבת הדירה בין התובעים והנתבעים 1 ו- 2 ביום 29.6.98 וכן ביום 21.6.98. נתבעים 3 ו- 4 הם מנהלי הנתבעות 1 ו-2.   עוד נטען בכתב התביעה כי ב- 28.6.96 הוסכם כי נתבע 5 שהוא מהנדס בניין יהיה אחראי על ביצוע תוכניות הגשה לקבלת היתר, תוכניות עבודה לקבלן, תוכניות עבודה מפורטות אדריכליות , פיקוח עליון על ביצוע השלד ופיקוח עליון על ביצוע הגמר , הכל לפי נספח ג'1 לכתב התביעה.   התובעים מוסיפים וטוענים כי שכרו את שירותיה של נתבעת מס' 6 כמעצבת פנים.     התביעה מופנית כנגד 6 נתבעים והועמדה על סך של 466,745 ₪.     התובעים טוענים לליקויי בנייה שנגרמו על ידי הנתבעים והם צרפו לכתב התביעה חוות דעת אדריכל בשם קובי ברבן ולפיה עלות תיקון הליקויים לא כולל תיקון הגדר הינו 34,150 דולר כנספח ח'.   כלפי הנתבעות 1 ו- 2 טוענים התובעים לאחריות בהיותם הקבלן האחראי והמפקח על עבודות הבנייה. כלפי הנתבעים 3 ו- 4 כמטעים את התובעים להיותם בעלי ניסיון למרות שהיו חסרי ניסיון וכישורים ובשל היותם מעורבים בביצוע העבודות.   כלפי הנתבע 5 טוענים התובעים לאחריות לאחר שנכשל בפיקוח. כלפי נתבעת 6 טוענים התובעים לאחריות בשל התרשלות בעבודתה כמעצבת פנים. הליקויים המיוחסים להתרשלותה של נתבעת מס' 6 הינם פנלים שבורים, צביעה לא אחידה , מסגרות רשלנית, ריצוף וקרמיקה רשלני , חיפוי הקירות באופן רשלני ומדרגות כניסה לא תקניות. מטעם התובעים הוגשה חוות דעת שמאי מקרקעין המעריך את ירידת הערך של הדירה בגין ליקויי הבנייה בסכום של 48,000 דולר.   הנתבעים כולם התגוננו כנגד התביעה והכחישו את האמור בה איש איש בתורו.   בית המשפט מינה מומחה מטעמו לבדיקת קיומם של ליקויי בנייה. המומחה שמונה הוא מהנדס ושמאי צבי רון אשר הכין וערך חוות דעת המשתרעת על פני 17 עמודים ובה התייחס אחת לאחת לכל הליקויים שנתגלו בבדיקות שערך. מסקנתו של מומחה בית המשפט היא כי בדירה קיימים ליקויי בנייה אשר עלות התיקון שלהם הינה 17,650 ₪ והוא שם את ירידת הערך בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון בסכום של 9,500 דולר. מומחה בית המשפט זומן לחקירה על ידי ב"כ התובעים ונחקר חקירה ממצה אודות חוות דעתו. ב"כ התובעים בסיכומיו חולק באופן קטגורי על הערכותיו של מומחה בית המשפט . ב"כ התובעים טוען כי אין לקבל את מסקנות מומחה בית המשפט בבחינת "כזה ראה וקדש" במיוחד לא כשקיים פער כה ניכר בין חוות דעתו לבין חוות דעתם של התובעים. אכן , אין בית המשפט מקבל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט בבחינת "תורה מסיני " עדיין יש ליתן משקל משמעותי לשיקולים הבאים: א.             מומחה בית המשפט הוא איש נייטרלי לחלוטין ואין לו כל עניין בתוצאות ההליך. ב.             מומחה בית המשפט הוא מהנדס בהכשרתו. ג.               מומחה בית המשפט עמד בחקירה נגדית ממושכת ומכבידה בצורה מקצועית ושיקוליו הותירו בעיני רושם אמין ומקצועי. ד.              מומחה התובעים לעומת זאת איננו מהנדס בהכשרתו אלא אדריכל .     לנוכח שיקולים אלה לא מצאתי כל היגיון בהעדפת מימצאיו או מסקנותיו של מומחה התובעים ואין לי כל ספק כי לשאלת עלות תיקון הליקויים וירידת הערך יש להעדיף ללא כל ספק את מימצאיו של מומחה בית המשפט על פני מימצאיו של מומחה מטעם התובעים.   עיקר "הכובד" של ההכרעה שבפני מצוי איפוא שלא כמקובל בתיקים מסוג זה בשאלת האחריות .   כלפי הנתבע מס' 5 מבססים התובעים את האחריות הנטענת כאמור לעיל על בסיס נספח ג'1 לתצהיר העדות הראשית . נספח ג'1 לתצהיר העדות הראשית הוא מסמך הנחזה להיות כערוך בכתב ידו של נתבע 5 המאשר סיכום דברים משנת 1996 הכולל עבודות פיקוח תמורת 2,000 דולר אשר ישולמו בשני תשלומים. הנתבע 5 לעומת זאת טוען בעדותו כי נספח ג'1 נעשה כשנתיים לפני עשיית ההסכם עם הנתבעים 1 ו- 2 ואינו משקף את ההסכמה האמיתית שהייתה בין הצדדים בשלב מאוחר יותר בעל-פה. לפי עדותו בחרו התובעים באנשי מקצוע אחרים בשלב מאוחר יותר לפיקוח על ביצוע עבודות הגמר והתריע בזמן ביצוע השלד על הליקויים שבהם נוכח. מכל מקום טוען הנתבע 5 כי אין הוא אחראי על הפגמים שנעשו בביצוע תוכניותיו , מה גם שהוא לא היה שותף לשינויים נוספים מאוחרים עוד יותר שנעשו בין התובעים לבין יתר הנתבעים בתהליך של בוררות. תמורת עבודתו קיבל נתבע 5 לדבריו 900 דולר בלבד ולא 2,000 דולר כפי שנזכר בנספח ג'1 . הנתבע מס' 5 נחקר על עדותו בחקירה נגדית וגירסתו בכל הנושאים המהותיים לא נסתרה. עדותו של נתבע מס' 5 ולפיה אין נספח ג'1 משקף את ההסכמה שהייתה בין הצדדים שנתיים מאוחר יותר בעת תחילת ביצוע השיפוץ הינה סבירה יותר מגירסת התובעים. התובעים לא הוכיחו כי נספח ג'1 הוא שהגדיר את יחסי הצדדים בעת ביצוע העבודות ולפיכך אין בסיס לקביעת היקף אחריותו של נתבע 5 כבסיס לחיובו בתביעה שבפני.   התובעים מבקשים להטיל על הנתבעת מס' 6 אחריות לליקויים שנוצרו בדירה ואולם לבד מהגדרת הנתבעת 6 כ"מעצבת פנים" לא הובאה מצידם כל בסיס ראייתי להגדרת היקף התחייבותה של נתבעת מס' 6.   בהעדר תשתית ראייתית כלשהיא להגדרת היקף התחייבותה של נתבעת 6 אין מקום לבחון כלל את כישלונה מלעמוד בהתחייבותה.   התובעים לא הוכיחו את אחריותה של נתבעת 6 לליקויי הבנייה.     התובעים מבקשים לבסס כלפי הנתבעים 3 ו- 4 אשר אינם חתומים על ההסכמים שנעשו בקשר עם שיפוץ הדירה אחריות אישית בדרך של "הרמת מסך".   התובעים מפנים בדברי הסיכום שלהם לעדותם של הנתבעים 3 ו- 4 בחקירות שם מתברר כי אלה היו נעדרי כישורים לביצוע העבודות וזאת בניגוד להצהרתם בנספחים א'1 ו-א'2. ואולם, בדברים אלה לא מצאתי בסיס לחיובם האישי של נתבעים 3 ו- 4 וזאת כיוון שהצהרתה בנספחים א' 1 וא' 2 לא הייתה הצהרה אישית אלא התייחסה ליכולתם של נתבעים 1 ו- 2 .   ניהול עבודות שיפוץ יכול להתבסס על הקמת מערך מקצועי בתוך תאגיד שיש בו כדי ליתר ידע אישי ולהחליפו בהערכות קבוצתית ובניהול מקצועי. במקרה כזה אין הנתבעים 3 ו- 4 יכולים להיתפס כאחראים באופן אישי . שאלת אחריותם של נתבעים 1 ו- 2 היא שאלה מסוג שונה. נתבעים 1 ו- 2 הם החתומים על ההסכמים עם התובעים והם אלה שהתחייבו לבצע את העבודות ברמה טובה ולפקח על העבודות.       ב"כ הנתבעים 1 ו- 2 בדברי הסיכום שלו מבקש להימנע מהטלת אחריות על נתבעים אלה בהתבסס על הטענה ולפיה לתובעים תרומה מכרעת לליקויים וזאת נוכח שינויים שבוצעו חדשות לבקרים ונוכח העובדה ולפיה לא ניתנה לנתבעים 1 ו- 2 ההזדמנות לתקן את הליקויים.   על פניו אין בסיס לטענה בדבר מתן ההזדמנות לתקן ככל שהדבר נוגע לליקויים - שעל פי דעתו של מומחה בית המשפט אותה קיבלתי - אשר אינם ניתנים לתיקון ובגינם קיימת לתובעים זכאות לפיצוי בגין ירידת ערך בלבד.   החובה ליתן למזמין עבודה הזדמנות לביצוע תיקון של פגמים מעוגנת בחוק . התובע טען אמנם בתצהיר עדותו הראשית כי אינו מוכן לאפשר לנתבעים לתקן את הליקויים אינה משקפת את העמדה האמיתית של התובעים כפי שזו נתגלתה לעיני במהלך שמיעת הראיות אלא את תסכולם ואכזבתם לסוף הדרך. הוכח בפני כי הצדדים היו במו"מ מתמשך בנושא סיום השיפוץ לשביעות רצונם של התובעים ועל רקע משבר האמון הקשה שנוצר בין הצדדים כמו גם היקף הליקויים שאינם ניתנים לתיקון אין מקום לקביעה כמבוקש על ידי הנתבעים 1 ו- 2 . מתן ההזדמנות הנאותה לתקן איננו צריך להתפרש באופן טכני אלא באופן מהותי ומבחינה מהותית יש לקבוע כי בהקשר הרחב של הדברים אין לשלול את זכותם של התובעים להסתמך על הפגמים בשל אי מתן הזדמנות נאותה לתיקון. אשר לטענת הנתבעים ולפיה נוצרו הפגמים באשמת התובעים כבסיס לשלילת זכאותם להסתמך על הפגמים - טענות אלה משוללות כל ביסוס עובדתי ככל שהדבר נוגע לסעיף 1 לחוות הדעת של מומחה בית המשפט לגבי הסדקים הקיימים בגדר והעדרם של תפרי התפשטות. טענה זו משוללת כל בסיס עובדתי ככל שהדבר נוגע לסעיף 2 לחוות הדעת של מומחה בית המשפט.   לא מצאתי בסיס גם לאחר שמיעת הראיות בנושא הזמנת המדרגות לקביעה בדבר אחריות התובעים לפגמים בגיאומטרית המדרגות, וכן בהעדרו של תפר התפשטות בקו התפר שבין הבנייה החדשה לבנייה הקיימת. יודגש בהקשר זה כי מומחה בית המשפט לא ראה בהנמכת התקרה בפינת הטלוויזיה מפגע תפקודי או אסטתי ולפיכך העובדה שההנמכה נבעה מפתרון מיזוג אוויר שנעשה על ידי התובעים אינה רלבנטית להפטרם של הנתבעים מאחריות. לפי חוות דעת מומחה בית המשפט גובהו של הממ"ד נעשה בניגוד להוראות התוכנית ובמובן זה של הדברים אין כל בסיס להצגת התובעים כאחראים לפגם. גם הפרקים בחוות דעת המומחה העוסקים בעבודות האינסטלציה, החשמל, הטיח והצבע , הגבס , חיפוי הקירות, הריצוף , הממ"ד , המסגרות והספים לא הוכחו על ידי הנתבעים ככאלה שנוצרו על ידי התובעים. הוא הדין ביחס לליקויים שלגביהם נקבעה שומת ירידת ערך.   לסיכום, אני קובעת כי התובעים הוכיחו את תביעתם ככל שזו נתמכת בחוות דעתו של מומחה בית המשפט ולא מעבר לכך.   מוסכם על הצדדים כי התובעים הותירו יתרת חוב אצל הנתבעים 1 ו- 2 בסך של 7,990 דולר וסכום זה רשאים הנתבעים לקזז מהסכום שבו הינם מחוייבים בפסק הדין.   הנתבעים 1 ו- 2 ישלמו לתובעים סך של: א.                                             17,650 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה כדין מיום 8.1.2001 ועד היום. ב.                                              סכום ב-₪ השווה ל- 9,500 דולר כפי שערם ביום מתן פסק הדין. ג.                                                לעניין ההוצאות - התביעה שהוגשה הייתה תביעה מוגזמת ומנופחת באופן קיצוני ונוהלה באופן מכביד מאד תוך ניהול חקירות מייגעות שלא לצורך. סכום ההוצאות איפוא צריך לשקף בעיקר את התרשמות ביהמ"ש מאופן ניהול ההליך והנני להעמיד אותו על סכום של 2,500 ₪ בלבד. מהסכום שפסקתי יש לקזז את סכום החוב של התובעים כלפי הנתבעים 1 ו- 2 בסכום של 7,990 דולר כפי שערם היציג היום .   כל הסכומים שנפסקו לעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל בנוסף למנגנוני ההצמדה שקבעתי עד ליום מתן פסק-הדין.   תביעת התובעים כנגד נתבעים 3 ו- 4 - נדחית ללא צו להוצאות.   תביעת התובעים כנגד נתבעת 6 שהייתה מופרכת מלכתחילה - נדחית והתובעים ישלמו לנתבעת 6 הוצאות בסך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ .   תביעת התובעים כנגד נתבע 5 שלא הוכחה - נדחית והתובעים ישלמו לנתבע 5 הוצאות בסך של 1,500 ₪.   פסק הדין יישלח לצדדים בדואר רשום על ידי המזכירות לאחר שאלו ויתרו על זכות השימוע.  מזמין עבודה