חילופי מעבידים בענף השמירה - המשך עבודה באותם תנאים 1. מ ב ו א במרכזן של התביעות שבאו בפנינו עומדת השאלה, כיצד יש לפרש את סעיף כ (11) לפרק שש בהסכם העבודה הכללי בענף השמירה והאבטחה הקובע: "במקרה וצד ב' יפסיד מקום עבודה כלשהו לגורם אחר יהיה צד ב' חייב לשלם את פיצויי הפיטורים המגיעים ממנו לפי החוק לעובדים שהועסקו על ידו באותו מקום". 2. התובעים עבדו כשומרים וכמאבטחים בחברת "עשות אשקלון" באמצעות הסכם שהיה בין הנתבעת לבין "עשות אשקלון" (להלן: "עשות"). 3. כל התובעים היו עובדי הנתבעת עד ליום 17.9.02. 4. הסכם ההתקשרות בין הנתבעת ו"עשות" לא חודש לאחר ה- 17.9.02. 5. כל התובעים המשיכו לעבוד אחר ה- 17.9.02 ב"עשות". 6. לכל התובעים הוצעו מקומות עבודה חלופיים בתע"ש 209 הנמצא ליד מושב טל-שחר. 7. על הצדדים חל הסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף השמירה והאבטחה (להלן:"ההסכם הקיבוצי"). 8. נשלים את התמונה במכתבי הצדדים שצורפו לתצהיריהם. הנתבעת הודיעה לכל אחד מהתובעים ביום 13.8.02, כי הצעתה לשיבוץ באתר חלופי בעינה עומדת וכי הם מוזמנים לקבל סידור עבודה באתר חלופי (נספחים ב' לתצהיר סמנכ"ל הנתבעת - מר לושי). התובעים הודיעו לנתבעת במכתב מיום 19.8.02, כי מקום העבודה החלופי שהוצע להם רחוק ממקום מגוריהם, תנאי השכר לא הוצגו וככלל ההצעה הינה בתנאים גרועים מאלו שהועסקו בהם בעשות. על כן, הם חוזרים ומודיעים, כי הם מסרבים לעבוד באתר החלופי (נספח ב' לתצהירי התובעים). 9. טענות התובעים התובעים טוענים, כי הנתבעת הפסידה את מקום השמירה ב"עשות" ועל כן היא חייבת בתשלום פיצויי פיטורים. סיום השמירה בעשות בא מחמת הפסד השרותים. 10. התובעים טוענים, כי אין להבחין בין הפסד לעשות לבין הפסד לחברת שמירה אחרת. קרי - אין להבחין בין מקום בו חברת שמירה מפסידה לחברה אחרת שזוכה במתן שרותי השמירה לבין מקרה בו חברת שמירה מפסיקה לתת שרותי שמירה לאחר שהמזמין החליט לקחת על עצמו את שרותי השמירה, כמו במקרה שלפנינו. 11. התובעים טוענים עוד, כי הצעת הנתבעת לתובעים, כי יעברו לעבוד במתקן תע"ש 209 לא היתה כנה. קצין הביטחון של מתקן 209 אישר, כי הצעה כזו לא נבחנה על ידו. לבד מכך, ההצעה לעבוד במתקן הרחוק כ- 33 ק"מ מאשקלון משמעותה הרעת תנאי העסקה. 12. טענות הנתבעת הנתבעת טוענת, כי מדובר במקרה של ניוד עובדים ממתקן אחד למתקן שני אצל אותו לקוח. 13. סעיף כ (11) להסכם הקיבוצי מדבר רק על מקרה בו חברת שמירה אחת מפסידה את מקום העבודה לחברת שמירה אחרת. אין סעיף זה חל על מקרה בו הלקוח והעובד משיקוליהם מחליטים לעבור להתקשרות ישירה. 14. המקרה של התובעים בא בגדר סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים ועל כן הם זכאים לפיצויי פיטורים מעשות ביום סיום עבודתם על כל תקופת עבודתם הן בעשות והן בנתבעת. 15. הנתבעת הציעה לכל התובעים לעבוד במתקן 209 ובמקומות אחרים אצל אותו לקוח בתנאים טובים יותר מאלו אותם קיבלו בעשות, תוך שהוצעו להם גם הסעות למקום. 16. התובעים נוהגים בחוסר תום לב, כאשר החלטתם לעבור לעשות נבעה מבדיקת תנאי העבודה העדיפים שם. כמו כן, עשות היא זו שמימנה להם את הגשת התביעות על מנת לחסוך מעצמה את עלות תשלום הפיצויים. 17. מאחר והתובעים התפטרו, הנתבעת זכאית לקבל מהם הודעה מוקדמת אותה יש לקזז מסכום התביעה. 18. מאחר ומתעוררת בתיק זה שאלת פרשנות סעיף בהסכם קיבוצי, ביקשנו לקבל את עמדת הצדדים להסכם. 19. עמדת ההסתדרות ההסתדרות טוענת, כי אם בית הדין יפרש את סעיף כ (11) להסכם הקיבוצי כפוטר את חברת השמירה מתשלום פיצויי פיטורים לעובדים במקרה שבו תפסיד חברת השמירה את השמירה במקום כלשהו לטובת גורם אחר (לרבות גורם שהינו המעסיק בפועל/המשתמש ) - פרשנות שכזו עלולה לפגוע בסיכויי עובדי חברת השמירה להיקלט כעובדים מן המניין אצל המעסיקה בפועל. זאת בשל העלויות הכרוכות בתשלום פיצויי פיטורים לעובדים בגין תקופת עבודתם בחברת השמירה. כמו כן, פרשנות כאמור תאפשר לחברת השמירה לטלטל את העובד ממקום עבודה אחר למשנהו, מבלי לזכות אותו בעת המעבר בפיצויי פיטורים, בגין תקופת עבודתו במקום העבודה שממנו הוא מועבר. 20. עמדת הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל הארגון טוען, כי סעיף כ (11) עניינו במצב בו חברת שמירה אחת מפסידה מקום עבודה לחברת שמירה אחרת ולא במצב בו הלקוח מחליט לבצע את השמירה באופן עצמאי . במקרה שלפנינו לא פורסם כל מכרז והנתבעת לא הפסידה ב"מכרז". 21. הלקוח החליט מיוזמתו לסיים את עבודת הנתבעת ולבצע השמירה באופן עצמאי תוך שהוא מודע לחובותיו על פי חוק פיצויי פיטורים. 22. עוד טוען הארגון, כי הנתבעת הציעה לתובעים עבודה באותם תנאים, אצל אותו לקוח והם סרבו לה ולכן דינם כמי שהתפטרו מעבודתם. 23. ה כ ר ע ה בסעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, נקבעה הזכאות לפיצוי פיטורים, כדלקמן: "1. (א) מי שעבד שנה אחת ברציפות... אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים...". סעיף זה, כסעיפים דומים אחרים בחוקי העבודה בישראל, משקף את העיקרון שלפיו זכויות מסוימות של עובדים, על-פי החוק, "נקבעות ומחושבות על פי העבודה או תקופת העבודה, לא רק אצל אותו המעביד, אלא 'באותו מקום עבודה' או בקשר למקום העבודה" . ראה: דב"ע נד/4-1, 3-4 ההסתדרות הכללית - התעשייה האוירית ואח', פד"ע כט, בעמ' 615. דב"ע נז/135-3 אגודת השומרים בע"מ - פיסקון ואח', פד"ע ל"ב, עמ' 86-87 (להלן: "פרשת פיסקון"). 24. פירושו של סעיף זה הוא, כי ככל שעובד עבד ברציפות במקום עבודה אחד והוא פוטר על ידי מעבידו, אף אם מעבידו זה לא היה מעביד שקיבלו לעבודה, קמה לעובד הזכאות לפיצויי פיטורים בעד כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה, מאת מעבידו שפיטרו. ראה: דב"ע תשן/105-3 ת.ד.ל - שירותים טכנים - בביאן, פד"ע כב, 102, בעמ' 104. 25. יחד עם זאת, ככל שעובד קיבל פיצויי פיטורים בעד תקופת עבודתו "באותו מקום עבודה" מאת מעבידו הקודם, לא יהיה המעביד החדש חייב בפיצויי פיטורים בעד תקופת עבודתו "באותו מקום עבודה" מאת מעבידו הקודם, לא יהיה המעביד החדש חייב בפיצויי פיטורים בעד אותה תקופה, אם וכאשר יפוטר העובד. 26. פרשנות סעיף כ (11) להסכם הקיבוצי סעיף 21 לחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז -1957 קובע כי: "זכויות עובד הקבועים בחוק יוכל הסכם קיבוצי להוסיף עליהן אך לא לגרוע מהן". במקרה שלפנינו,ההסכם הקיבוצי בא להוסיף על התנאים הקבועים בחוק פיצויי פיטורים והוא מעניק לעובד זכות נוספת לקבלת פיצויי פיטורים, גם במקרים שאינם מנויים בחוק. סעיף כ (11) להסכם הקיבוצי קובע כדלקמן והפעם נביאו בשלמותו: "במקרה וצד ב' יפסיד מקום עבודה כלשהו לגורם אחר, יהיה חייב צד ב' לשלם את פיצויי הפיטורים המגיעים ממנו לפי החוק לעובדים שהועסקו על ידו באותו המקום; ואילו צד א' יפעל להשארת העובדים באותו המקום ובהתאם לתנאי העבודה והשכר, לפי הסכם זה ומבלי לפגוע בזכויות העובדים שנרכשו ועל ידם קודם לכן במקום העבודה. במקרה וייכנס צד ב' למקום בו מועסקים שומרים קבועים מטעם המפעל, או מטעם חברת שמירה אחרת, תהיינה שמורות זכויות העובדים אשר השיגו את זכויותיהם במקום עבודתם לפני כניסתה של החברה למקום, וחלה על צד ב' חובת העסקת השומרים הנ"ל. " אם נביא את תמצית הסעיף בקליפת אגוז, הרי שהסעיף מקנה זכות לפיצויי פיטורים בעת חילופי מעבידים באותו מקום למרות שלכאורה העובד מתפטר. כאמור, התובעים וההסתדרות טוענים, כי לדעתם הפירוש הנכון, לפיו עובד יהיה זכאי לפיצוי פיטורי כל אימת שחברת השמירה מפסיקה לספק שרותים במקום כלשהו. מנגד, טוענים הנתבעת וארגון מפעלי השמירה והאבטחה, כי הפרוש הנכון הוא, כי עובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים רק במקום בו הפסידה חברת שמירה מקום עבודה לטובת חברה אחרת. 27. בפרשת "אלי הורתי" נדונה זכותו של עובד לקבלת פיצויי פיטורים מקום שחברת שרותי השמירה הפסיקה ליתן שרותי שמירה באתר בו הועסק העובד, מאחר ולא זכתה במכרז. נפסק שם, כי "הפירוש הנכון של הרישא לפסקה 11 הוא, כי כל אימת שמפעל המספק שירותי שמירה "יפסיד מקום עבודה כלשהו לגורם אחר" יהא עליו לשלם פיצויי פיטורים לשומר ששמר באותו אתר (בתנאי כמובן שהועסק באותו מקום עבודה שנה אחת לפחות), וזאת ללא קשר לעובדה שההסתדרות תפעל לכך שאותם שומרים ימשיכו לעבוד באותו אתר כעובדים של המעביד החדש. למותר לציין, כי במקרה שכזה לא יהא המעביד החדש חייב בפיצויי פיטורים עבור תקופת עבודתו של העובד "באותו מקום עבודה" - בגינה שילם לו מעבידו הקודם פיצויי פיטורים... לתוצאה דומה נגיע מעיון בפסקה 11לפרק כ' לכשעצמה. את הדיבור לפי החוק" ברישא של הפסקה, יש לפרש כמתייחס לתקופת העבודה שקדמה להפסקת מתן שירותי השמירה על-ידי המעביד (לפחות לשנת עבודה אחת) ולדרך חישובם של פיצויי הפיטורים. אין לראות באותן מילים, כאילו כוללות תניה נוספת על-פיה ישולמו הפיצויים בתנאי שהעובד לא ימשיך לעבוד באותו מקום עבודה אצל מעביד אחר ." ראה: דב"ע נה/105-3 צוות ביטחון שירותי אבטחה בינלאומית נ' אלי הורתי, פד"ע כט, 115, 119. 28. בחינת החלק השני של סעיף כ (20) להסכם הקיבוצי מלמדת על החשיבות שיש להמשך עבודתו של העובד באותו מקום עבודה גם כאשר המעבידים מתחלפים. על כן ההסתדרות פועלת להשארת העובדים באותו מקום. 29. על הרקע לסעיף זה, בעניין זה הרחיב בית הדין הארצי בפרשת פיסקון: "19. הסעיפים האמורים בהסכם הקיבוצי נקבעו, ככל המסתבר, לאור המציאות שבה חברות העוסקות בשמירה, אבטחה ושירותים ומעסיקות עובדים, מפסיקות לתת שירותים אלה במקום מסוים, וחברות אחרות מתחילות לתת את השירותים האמורים, במקומן, באותו מקום ("הפסד" מקום עבודה, בלשון ההסכם הקיבוצי). בנסיבות אלה יש אינטרס ורצון כי העובדים אשר הועסקו על-ידי החברה הראשונה באותו מקום, שהוא מקום העבודה של העובדים, יישארו בתפקידיהם ויועסקו על-ידי החברה השנייה. מכלול ההסדר בנושא זה שנקבע בהסכם הקיבוצי, אינו פוגע בזכות הקוגנטית של העובד שנקבעה בחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג1963-. בקשר לכך מתעוררת השאלה של רציפות הזכויות באותו מקום עבודה. מבחינת סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים, ניתנת תשובה לשאלה זו, באשר סעיף זה מטיל את חובת תשלום פיצויי הפיטורים, ככל שהם מגיעים על-פי החוק, על המעביד האחרון שפיטר את העובד. ברם, תוצאה זו גוררת אחריה מחויבות כספית, שהיא לעתים משמעותית מבחינה כלכלית, אשר קשה להסדירה ביחסים בין המעבידים השונים שהיו באותו מקום עבודה, ובמיוחד כאשר מתלווה לכך הרצון להשאיר את העובדים באותו מקום עבודה. 20. בנסיבות אלה, ההסדר שנקבע בהסכם הקיבוצי היה חיוב המעביד הראשון בתשלום פיצויי הפיטורים של העובדים, ושחרור המעביד הבא אחריו מנטל התשלום של פיצויי הפיטורים של העובדים שנשארו במקום העבודה, בעד תקופת העבודה באותו מקום עבודה אצל המעביד הראשון. בדרך זו התכוונו גם הצדדים להבטיח, ללא הערמת קשיים, את המשך העסקתם של העובדים באותו מקום עבודה, באשר כל מעביד נושא בעצמו בעלות העבודה בתקופה שבה הוא נתן את השירותים באותו מקום עבודה." (עמ' 88-89 לפסק הדין). 30. בחינת הראייה הכוללת כפי שנעשתה בפרשת פיסקון מחייבת, כי פרשנות שתינתן לסעיף תיקח בחשבון את התכלית של הסעיף ולא תיצמד למילים כפשוטן. יש גם לזכור, שהסעיף לא מציין מפורשות "הפסיד" לחברת שמירה אחרת אלא ל"גורם אחר"; משמע - גם אם המזמין לקח על עצמו את שרותי השמירה - עדיין יחשב "גורם", שבפועל הנתבעת הפסידה בעטיו את שרותי השמירה. כלומר, לדעתנו הפרשנות הנכונה שיש לתת לסעיף זה היא הפרשנות הנותנת משקל וחשיבות לעיקרון של המשך העסקתם של עובדים בענף השמירה באותו מקום, תוך פיזור האחריות לתשלום פיצויי הפיטורים בין המעבידים השונים לפי תקופת העבודה; לא ניתן לקרוא לתוך סעיף זה תניה לפיה ישולמו הפיצויים רק אם הנתבעת הפסידה את המקום לחברת שמירה אחרת, דווקא ולא לכל מעביד אחר כולל המזמין. 31. מטרת הסעיף בהסכם הקיבוצי - נועדה להיטיב עם עובדים בענף השמירה, כך שסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, המטיל חובת תשלום הפיצויים על המעביד האחרון שפיטר את העובד - לא יחול. כלומר, לעובדים יהא הביטחון שלפחות מהמעביד הראשון יקבלו פיצויי פיטורים ולא יאלצו לאבד את כל פיצויי הפיטורים שעה שיתפטרו מהמעביד האחרון. 32. דרך זו שנבחרה בענף השמירה, לא גורמת נזק כלכלי לאף אחד מהצדדים מאחר ולנוכח המטרה של עידוד המשך העסקת עובדים באותו מקום עבודה, בא הסעיף ומוריד את הנטל הכלכלי מכל גורם, שלוקח על עצמו את מתן שרותי השמירה במקום מסויים ובכלל זה את העובדים שעבדו עד אותו זמן, ומפחית ממנו את הקושי שבתשלום פיצויי פיטורים על תקופה בה לא הועסקו כלל על ידי אותו מעביד. כלומר לא נזק כלכלי, כי אם יתרון כלכלי שבא לעודד מעבידים, החוששים מקבלת עובדים ותיקים, בשל הצורך בתשלום פיצויי פיטורים לגבי תקופת עבודתם אצל מעבידים קודמים. 33. לאור זאת, התוצאה היא כי סעיף כ (11) להסכם הקיבוצי חל המקרה דנן והנתבעת חייבת בתשלום פיצויי פיטורים לתובעים. 34. מהי הנפקות שיש לכך, כי הנתבעת הציעה לעובדים מקום עבודה אחר לכאורה הדיון בשאלה המופיעה בכותרת הינו מיותר לאור הפרשנות שהוענקה לסעיף כ (11) להסכם הקיבוצי. אך אם הפרשנות שהנתבעת מציעה לסעיף כ (11) היתה מתקבלת, הרי משהתובעים המשיכו לעבוד באותו מקום עבודה צריכה עשות לשלם את פיצויי הפיטורים ולא הנתבעת. לכך הוקדשו בעצם כל העדויות בתיק זה הן של התובעים והן של הנתבעת, אשר עסקו כולן בהצעת העבודה שהציעה הנתבעת לתובעים. בעניין זה קבע כב' הנשיא גולדברג בפרשת "צוות ביטחון אבטחה בינלאומי" כדלקמן: "ב. לנו נראה, כי לאור הנוסח הגורף של פסקה 11לפרק כ' להסכם הקיבוצי, קמה הזכאות לפיצויי פיטורים עם העברת אתר השמירה לגורם אחר, שהרי נאמר בו "חייב...לשלם את פיצויי הפיטורים". מכאן שהעובד אינו חייב לעבור למקום עבודה אחר המוצע לו על-ידי המעביד; מובן שהוא רשאי לעשות כן, ואזי לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, אלא יהיה זכאי להם בגין כל תקופת עבודתו אצל אותו מעביד, שעה שיפוטר, או יתפטר בדין מפוטר." כלומר במקום בו חל סעיף כ (11) להסכם הקיבוצי אין נפקות להצעת המעביד לעבוד במקום אחר. 35. למעלה מן הצורך ולמרות שהדבר אינו מצריך הכרעה לאור האמור לעיל, סבורים אנו, כי ההצעה של הנתבעת לעבוד במתקן 209 הנמצא ליד מושב טל -שחר, אינה יכולה להחשב כהצעה אמיתית: 35.1 קב"ט מתקן 209, מר אמיר חצרוני, סיפר בתצהירו ובעדותו, כי לא הועברה אליו כל הצעה לקלוט 12 מאבטחים, וגם אם היתה באה הצעה כזו, לא יכול היה להענות לה, כי לא היתה דרישה שכזו (סעיף 5 לתצהיר). בעניין זה אין בתצהירו של רוני לושי, סמנכ"ל הנתבעת, כדי לשפוך אור על קיומה של עבודה חלופית במתקן 209, שעה שקב"ט המתקן הוא המקור הקרוב ביותר לעדות על כך. 35.2 מתקן 209 רחוק כ- 34 ק"מ מאשקלון, מקומה של עשות. מכאן, שעבודה במתקן 209, הביאה בהכרח להרעת תנאיהם של העובדים, אשר מרביתם עבדו כבר תקופות ארוכות באשקלון והמעבר למתקן 209 היה מחייב את התובעים בהארכת יום העבודה שלהם, בהתחשב בזמן הנסיעה. מה עוד, שלא נטען על ידי הנתבעת, כי יום העבודה מקוצר בשל כך, או שזמן הנסיעה נכלל במסגרת יום העבודה. עוד ניתן היה ללמוד מעדותו של אחד התובעים, מר אבי פרג', התפקיד שהוצע לו היה שונה לגמרי ממה שעסק בו. קודם התעסק בצד המנהלתי ואחר כך הוצע לו לחזור להיות מאבטח. 36. הצברים של שני נימוקים אלו מביא למסקנה, כי ההצעה לא היתה אמיתית, ובפועל אף הרעה את תנאי עבודתם של התובעים. אך כאמור, אין בעובדה שהנתבעת הציעה לתובעים עבודה, גם אם לא מעשית מבחינתם, כדי לשנות מתוצאה זו. 37. הסכומים המגיעים לתובעים עיינו בתצהירי התובעים ובנספחיהם, מהם דלינו את הנתונים המשמשים בסיס לסכומי פיצויי הפיטורים. 1. יאיר להב תחילת עבודה - 11.6.01 סיום עבודה- 17.9.02 משך תקופת עבודה - 15.2 חודשים. ממוצע שעות עבודה בשנה אחרונה - 165.8 = 1990 12 שכר לשעה - 23 ₪. 4830.30 ש"ח = 15.2 X 165.8 X 23 X 186 12 186 2. יניב סימון תחילת עבודה - 19.7.01 . סיום עבודה - 17.9.02 . משך תקופת עבודה - 14 חודשים. ממוצע שעות עבודה בשנה אחרונה - 1099.5 = 99.5 12 שכר שעה: 19.40 ₪. 2252 ₪ = 14 X 99.5 X 19.4 X 186 12 186 3. שיר דקל תחילת עבודה - 1.7.98. סיום עבודה - 17.9.02. משך תקופת עבודה - 50.5 חודשים. ממוצע שעות עבודה בשנה אחרונה - 1640.8 = 136.7 12 שכר שעה- 19.4 ₪. 11,160.41 ₪ = 50.5 X 136.7 X 19.4 X 186 12 186 4. מאיר בר שלום תחילת עבודה - 1.6.97 . סיום עבודה - 17.9.02. משך תקופת עבודה - 63.5 חודשים. ממוצע שעות עבודה בשנה אחרונה - 1813.51 = 151.13. 12 שכר שעה- 23 ₪. 18,393.80 ₪ = 63.5 X 151.13 X 23 X 186 12 186 יצויין, כי תובע זה עתר גם לתשלום פיצוי בגין אי קבלת דמי אבטלה. אין בידינו לקבל תביעה זו, מאחר והתובע לא היה זכאי לקבל מכתב פיטורים, באשר לא פוטר אלא התפטר. 5. לירון זערור תחילת עבודה - 22.1.01. סיום עבודה - 17.9.02. משך תקופת עבודה - 20 חודשים. ממוצע שעות עבודה בשנה אחרונה - 1659.3 = 138.28 12 שכר שעה - 19.4 ₪. 4471 ₪ = 20 X 138.28 X 19.4 X 186 12 186 6. אברהם פרג תחילת עבודה- 1.6.97. סיום עבודה - 17.9.02. משך תקופת עבודה- 63.5 חודשים. ממוצע שעות עבודה בשנה אחרונה- 1435.33 = 119.61 12 שכר לשעה- 19.4 ₪. + תוספת קבועה 1000 ₪. 17,570.63 ₪ = 63.5 X (1000 + 119.61 X 19.4) X 186 12 186 7. אייל בוזחיט תחילת עבודה - 18.1.00. סיום עבודה - 17.9.02. משך תקופת עבודה - 32 חודשים. ממוצע שעות עבודה בשנה אחרונה - 1630 = 148.18 12 שכר שעה - 21.4 ₪. 8456.14 = 32 X 148.18 X 21.4 X 186 12 186 8. שקד סער תחילת עבודה - 10.6.98 סיום עבודה - 17.9.02. משך תקופת עבודה - 51.25 חודשים. ממוצע שעות עבודה בשנה אחרונה - 1630 ₪ = 135.8 12 שכר שעה - 23 ₪. 13,339.52 ₪ = 51.25 X 135.8 X 23 X 186 12 186 9. יניב סרניי תחילת עבודה - 21.1.01 סיום עבודה - 17.9.02. משך תקופת עבודה - 20 חודשים. ממוצע שעות עבודה בשנה אחרונה - 1381.34 = 115.1 12 שכר לשעה - 19.4 ₪. 3721.90 ₪ = 20 X 115.11 X 19.4 X 186 12 18 10. אביב אברון תחילת עבודה- 22.9.99. סיום עבודה - 17.9.02. משך תקופת עבודה- 3 שנים. ממוצע שעות בשנה אחרונה- 1016= 84.67. 12 שכר לשעה - 19.4 ₪. 4927.80 ₪ = 36 X 84.67 X 19.4 X 186 12 186 11. יהודה איפרגן תחילת עבודה - 5.4.01. סיום עבודה - 17.9.02. משך תקופת עבודה - 17.4 חודשים. ממוצע שעות עבודה בשנה אחרונה - 1481.5 = 134.68. 12 שכר לשעה - 23 ₪. 4491.80 ₪ = 17.4 X 134.68 X 23 X 186 12 186 12. אוהד נפרין תחילת עבודה - 23.11.01 סיום עבודה - 17.9.02. משך תקופת עבודה - 9.8 חודשים. מאחר והתובע הנ"ל לא השלים תקופת עבודה בת שנה הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים. תקופת עבודתו הקודמת מ-18.4.00 עד 27.3.01 אינה נחשבת מאחר וקיים נתק בין 8 חודשים בין תקופה זו לתקופה השניה. 13. אייל קורן הוגש תחשיב מטעם התובע, אך לא ראינו תביעה או תצהיר מטעמו לכן איננו יכולים להתייחס לכך. 38. כל הסכומים ישאו ריבית והצמדה כחוק מיום 18.9.02 ועד התשלום בפועל. 39. עוד תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך - 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. רצף בעבודה / רצף זכויותחילופי מעבידים