מוות אחרי אימון כדורגל


קיימת חובת בדיקה רפואית לכל שחקן בטרם השתתפותו בתחרויות ספורט, כאשר סוג הבדיקות ותדירותן יקבע בתקנות ותערכנה ע"י תחנות לרפואת ספורט שקבע שר הבריאות.

התובעים הינם הוריו ועזבונו של המנוח ז"ל, אשר נפטר ביום 22.1.98, בהיותו בן 15.




מדובר במקרה טראגי, של נער צעיר אשר יום לפני פטירתו הגיע מאימון כדור-רגל. המנוח נח כל היום ולא הלך אף למחרת לבית הספר והתלונן על כאבים בחזהו, נכנס למקלחת כדי להתקלח, נפל ונפטר.
התובעים, בתביעתם, מפנים אצבע מאשימה כלפי הנתבעים, אשר לטענתם כל אחד מהם התרשל במילוי חובותיו כלפי המנוח ורשלנותם הביאה לפטירתו.נ




התביעה הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי בת"א, והועברה בהסכמה לבית משפט השלום בת"א.ב




התביעה נמחקה כנגד הנתבעת מס' 1, מדינת ישראל.ו




מטעם התובעים, העידו התובעים, הורי המנוח ומסרו תצהירים בחקירה ראשית [ת/1+ת/3]. כמו כן, העיד עד מומחה מטעמם, ד"ר מוריס רוגב, והוגשה מטעמו חוו"ד אשר סומנה ת/2.נ




מטעם הנתבעים, העידו 5 עדים והוגשו תצהירים בחקירה ראשית, ובכללם תצהירי שלושה רופאים: ד"ר רוני ביברמן, מטעם נתבעת מס' 4, ד"ר רביצקי וכן ד"ר בסון, והוגשו 19 מוצגים.ב


תמצית העובדות בהתאם לראיות



המנוח היה כבן 15 שנים ביום פטירתו והיה ספורטאי מעולה עם הישגים טובים ובעל כושר גופני מצויין, אשר שיחק כדור רגל כבר מגיל 10.ו




האימונים, אשר החלו מגיל צעיר, קיבלו ביטוי בהגדלת לב פיסיולוגית של ספורטאי אשר הגיע ל – 460 גרם, לפי חוות דעתו של המומחה בירטולין לוי, אשר ניתח את גופת המנוח [נ/10], במקום כ –250 גרם, כפי המקובל בגילו.נ




בעברו הרפואי – כולל חודשיים לפני המוות, ארועים של אסטמה שטופלו ע"י מרחיבי סימפונות וסטרואידים. הטיפול איפשר למנוח להתאמן ולהגיע כאמור להישגים גבוהים.ב




ההתקפים החריפים של האסטמה הברונכיאלית גרמו לאשפוזים, טיפולים בחדרי מיון ובדיקה במכון הלב בבי"ח וולפסון. בוצע אף אקו לב פעמיים. פעם ראשונה נאמר שהלב מוגדל ובשניה סוכם כתקין.ו




ביוני 98' עבר בדיקות רפואיות במגרש הספורט, בשיטת הניידת, זאת עפ"י דרישות החוק. עקב גילו לא בוצעה ארגומטריה, מולא שאלון בריאות שנחתם ע"י האם, נבדק בדיקה פיסיקלית, נעשה א.ק.ג. וסוכם כבריא ורשאי להשתתף בפעילות המועדון. בשאלון לא דווח על "בעיות בלב", כן עקב חוסר בשאלה ישירה בענין אסטמה לא צויינה עובדת היותו חולה באסטמה ברונכיאלית.נ




יומיים לפני הפטירה סבל המנוח ממצב דמוי שפעת מלווה בחום וחולשה. ביום לפני הפטירה התלונן לפני אמו על כאבים בחזה "כאילו הלב מפסיק לפעול". הילד לא שעה לבקשת אמו ללכת לבית חולים. ביום המחרת [יום הפטירה] ביקש להעדר מביה"ס והמשיך לישון עד שעה 12:00. בשעות הצהריים נכנס להתקלח, כאשר לא יצא מהמקלחת ולא קרא לאמו, פנתה האחרונה למקלחת וקראה לו. הנ"ל לא ענה, נשמעה חבטת נפילה והאם מצאה את בנה במצב חוסר הכרה. מאמצי החייאה לא הצליחו והמנוח נפטר.ב


סיבת המוות



סיבת המוות כפי שנקבעה ע"י מומחה מטעם התובעים, ד"ר רוגב, אשר הגיש חוו"ד [ת/2], הינה תוצאה של משקל לב כפול מהמקובל של נער בגילו, שכן נמצא לב במשקל של כ 460 גרם במקום 250 גרם כפי שמקובל ושולל אפשרות של מוות עקב דלקת בשריר הלב "מיוקרדיטיס חריפה", כמצויין בחוות דעתו של מומחה מטעם הנתבעים, ד"ר רסין טובי [נ/18], וזאת עקב מחלה ויראלית.ו




ד"ר רוני ביברמן, אשר העיד מטעם הנתבעים והגיש חוו"ד [נ/14], אף הוא סבור כי מותו של המנוח נגרם עקב דלקת חריפה בשריר הלב "מיוקרדיטיס" על רגע מחלה ויראלית, בה לקה המנוח ימים ספורים טרם פטירתו.נ




ד"ר בירטולין לוי, אשר ניתח את גופת המנוח [נ/10] אף הוא קבע כי מותו של המנוח נגרם עקב הפרעה קטלנית בקצב הלב מדלקת מוקדית בשריר הלב על רקע של לב מוגדל, אשר מתיישבת עם סיבוך של מחלת השפעת בה חלה המנוח טרם מותו וסבל מחום ומאודם בלוע.ב




מהאמור לעיל, אני קובע כי מותו של המנוח נגרם עקב דלקת בשריר הלב "מיוקרדיטיס", אשר גרמה להפרעה בקצב הלב על רקע לב מוגדל עם סיבוך של מחלת השפעת בה היה חולה ימים ספורים טרם פטירתו, בניגוד לדעתו של ד"ר רוגב, אשר אינו תומך במסקנה כי המוות לא נגרם עקב דלת בשריר הלב אך מסכים כי המוות נגרם עקב משקל לב כפול מהמקובל בגילו של המנוח.ו




ב"כ התובעים, הן בכתב התביעה והן בסיכומיו, מייחס מעשה רשלנות לכ"א מן הנתבעים ועלי אפוא לבדוק באם עמד בנטל השכנוע כדי להוכיח את אחריות הנתבעים.נ


אחריות נתבעת מס' 2, עיריית בת-ים [להלן:"הנתבעת"]



ב"כ התובעים בסיכומיו, מייחס לנתבעת אחריות מכח היותה הבעלים והמחזיקה במקרקעין, המחייב אותה בפיקוח על הנעשה בקבוצה. כמו כן, לטענת התובעים, הנתבעת חייבת היתה להקפיד כי קבוצת הכדורגל הפועל בת-ים תוודא את כשירותו הגופנית והבריאותית של המנוח טרם השתתפותו בפעילות בקבוצה.ב


אחריות הנתבעת מכח היותה המחזיקה והבעלים

20. אכן, הנתבעת היתה הבעלים והמחזיקה של המגרש בו שיחקה הקבוצה הפועל בת-ים, אך על התובעים להוכיח כי הנזק בגינו תיווצר אחריות הבעלים הוא כזה שנגרם בשל מצבו הסטאטי של המגרש ובשל סיכונים שנוצרו במגרש עצמו ואחריות בגין נזק ספציפי תיקבע אך ורק לאחר שתוכר ותופר חובת זהירות קונקרטית, כך שבעלים או מחזיק שלא יצר סיכון בכוחו למנעו, אינו נושא באחריות בגין אותו סיכון, שכן לא הופרה חובת זהירות קונקרטית המחייבת בנזיקין, כפי שנקבע ב-ע"א 145/80 וקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד כרך לז(1)113.ו

21.במקרה הנוכחי, התובעים לא טענו כלל כי הנתבעת התרשלה בתחזוק המגרש וכי התנהגותה יצרה מפגע אשר גרם או תרם למותו של המנוח ובנסיבות הענין לא הוכח כי הנתבעת יכלה לצפות את מותו של המנוח, שעה שנפל במקלחת ביתו ודין טענה זו להידחות.נ

פיקוח על קבוצת הכדורגל

22. טענתו השניה של ב"כ התובעים הינה כי היה על הנתבעת לפקח על הנעשה בקבוצה ולהקפיד כי הקבוצה תוודא את כשירותו הגופנית והבריאותית של המנוח טרם השתתפותו בפעילות הקבוצה.ב

23. העיד בפני מנהל אגף התרבות לנוער ולספורט של הנתבעת, מר רפי נשיא, ומסר תצהיר בחקירה ראשית [נ/11].ו

24. לפי עדותו ותצהירו, קבוצת כדורגל "הפועל בת ים" בה שיחק המנוח הינה גוף עצמאי הרשום בהתאחדות הכדורגל וכפוף להנחיותיה והוראותיה בלבד, ואין לה קשר לעיריית בת ים שלא היה לה כל פיקוח על הקבוצה, לרבות בדיקת
כשירותו הגופנית של המנוח.

25. נציג העיריה לא נכח במשחקים של הקבוצה והעיריה רק מממנת את פעילות הקבוצה, מכח החוק, ומקבלת דו"ח על השימוש במגרש ובאם יש צורך לתקן חלקים בו וכל ענין הבדיקות הרפואיות לשחקנים או בעיות בקשר לבדיקות - מופנה לאגודה ולהתאחדות כדורגל אשר מכח חוק הספורט מוטלת עליהם החובה לבצע את הבדיקות לספורטאים טרם תחילת פעילותם.נ

26. אני מקבל את עדותו של מר נשיא כעדות אמינה, כך שאין מקום לטענת ב"כ התובעים כי מחובת הנתבעת היה לוודא את כשירותו הגופנית והבריאותית של המנוח טרם השתתפותו בפעילות הקבוצה.

27. סעיפים 5(א) ו-5(ב) לחוק הספורט, תשמ"ח-1988, קובעים מפורטות את האחריות לבצע את הבדיקות לספורטאים טרם פעילותם ואף לוודא את כשירותם למשחק והם מוטלים על אגודות הספורט, מכוני הספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד.ב

28. החובה היחידה המוטלת על הנתבעת מכח חוק הספורט, הינה לאפשר פעילות במתקני ספורט השייכים לה ובתחומיה, לפי סעיף 18 לחוק הספורט

29. מתוך הוראות חוק הספורט ותקנותיו, נראה כי לא מוטלת כל חובה על הנתבעת לבצע בדיקות רפואיות לספורטאים טרם פעילותם חובתה להקצות שטחים לפעילות ספורט וטענתו הנ"ל של ב"כ התובעים לא הוכחה ולכן הנני דוחה אותה, ובכך לא הוכיחו התובעים אחריותה של הנתבעת מס' 2.

אחריות נתבעת מס' 3, התאחדות לכדורגל [להלן: "הנתבעת"]


30. ב"כ התובעים, בסיכומיו, מייחס אחריות לנתבעת עקב העובדה שלא דאגה לכך שהמנוח ייבדק בדיקת בריאות רצינית טרם קבלתו לאימון בקבוצה, בדיקה אשר אמורה להתבצע במכון בדיקה לאיתור בעיות בלבו של המנוח.נ

31. בנוסף לכך, טוען ב"כ התובעים בסיכומיו, כי היה על הנתבעת לקבוע נוהלי בדיקה שנתיים ו/או תקופתיים מחייבים לגבי קבוצות ו/או ספורטאים.ב

32. חובת הבדיקות הרפואיות וסוגן נקבעו בחוק הספורט, התשמ"ח-1988 [להלן:"החוק"], ותקנות הספורט (בדיקות רפואיות), התשנ"ז-1977.ו

33. סעיף 5 לחוק הספורט, קובע כדלקמן:

"(א) אגודת ספורט, מכון ספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים נבדקו תחילה בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים.נ

(ב) השר, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות בהתאחדות או באיגוד הנוגע לענין, את סוגי הבדיקות הרפואיות ותדירותן.ב

(ג) הבדיקות הרפואיות ייערכו בתחנות לרפואת ספורט ששר הבריאות קבע
לענין זה".ו

העולה מהסעיף, כי קיימת חובת בדיקה רפואית לכל שחקן בטרם השתתפותו בתחרויות ספורט, כאשר סוג הבדיקות ותדירותן יקבע בתקנות ותערכנה ע"י תחנות לרפואת ספורט שקבע שר הבריאות.

34. תקנות הספורט [בדיקות רפואיות], התשנ"ז-1977 [להלן: התקנות], מפרטות את כל החובות הנוגעות לבדיקות רפואיות של השחקנים, כדלקמן:

"2. עריכת בדיקות רפואיות

(א) הבדיקות הרפואיות לקביעת כשירות, שספורטאי חייב להיבדק בהן לפי סעיף 5(א) לחוק קודם שישותף בתחרויות ספורט הן בדיקה ארגומטרית ו בדיקה גופנית כללית.נ
(ב) בנוסף לאמור בתקנת משנה (א) ייבדק ספורטאי בדיקה תקופתית לקראת כל עונת ספורט קודם שישתתף בתחרויות ספורט באותה עונה.ב
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), פטור ספורטאי שגילו עד 17 מבדיקה ארגומטרית לפני כניסתו לפעילות תחרותית, אלא אם כן מדובר בהשתתפות בנבחרת ארצית או אזורית.ו

3. תדירות בדיקות רפואיות

(א) בדיקה גופנית כללית תיערך לספורטאי -
(1) עד גיל 34 - מדי שנתיים;
(2) מגיל 35 - מדי שנה.

(ב) בדיקה ארגומטרית תיערך לספורטאי בשנה שבה הגיע לגיל 17, 23, 27, 32 ו - 34, והחל בשנתו ה - 35 מדי שנה.

(ג) בדיקה ארגומטרית תיערך לספורטאי גם משהחלים לאחר שנמצא אצלו ממצא פתולוגי או חשד לממצא כאמור, ולאחר שחלה במחלת חום שבעטייה אושפז; לספורטאי הפעיל רק בענף ספורט שאינו כרוך במאמץ גופני משמעותי (כמו שחמט, קריקט, גולף או קליעה למטרה) תיערך בדיקה ארגומטרית החל בשנתו ה 35 - מדי שנה.

4. חובות ספורטאי
(א) ספורטאי חייב להתייצב לבדיקה רפואית בתחנה לרפואת ספורט לפי סעיף 5(ג) לחוק, במועד שהורו לו אגודת ספורט, מכון ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד המשתפים אותו בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם.נ
(ב) ספורטאי המתייצב לבדיקה רפואית כאמור בתקנת משנה (א) ישיב תשובה מלאה ונכונה על כל שאלה שנשאל בבדיקה ועל כל פרט בשאלון שעליו למלא.ב

5. סמכויות רופא
הרופא הבודק ספורטאי בדיקה רפואית לפי תקנות אלה רשאי להפנות את הנבדק לכל בדיקה אחרת שיש בה צורך, לפי שיקול דעתו, כדי לקבוע את כשירותו מבחינה רפואית".ו

35. בהתאם לתקנות הנ"ל, החובה מוטלת על השחקן להיבדק בדיקה רפואית כללית לאחר ומילא שאלון, זאת כפי שנקבע בטופס הנספח לתקנות, ועליו להשיב תשובות מלאות ונכונות לכל שאלה ולכל פרט.נ

36. הבדיקות תיערכנה בתחנות לרפואת ספורט אשר שר הבריאות קבע לענין [סעיף 5(ג) לחוק].ב

37. במקרה הנוכחי, השיב המנוח לשאלון סטנדרטי שנקבע בתקנות [נ/1] ואין לנתבעת קשר לניסוחו. המנוח, בשאלה אם סובל ממחלות, השיב בשלילה והסתיר עובדת היותו חולה באסטמה.

38. המנוח נבדק ע"י "מכון 1" ע"י משרד הבריאות, אשר קבע כי המנוח כשיר לפעילות ספורטיבית.ו

39. חוק הספורט ותקנותיו אינם מטילים חובות על הנתבעת בכל הקשור לעצם הבדיקות הרפואיות או ניסוח טופס הקבלה, כך שדין טענת ב"כ התובעים בענין זה, להידחות.נ

40. העיד בפני מנהל אגף הנוער של הנתבעת, מר פיני קינן, ומסר תצהיר [נ/13], עליו נחקר ע"י ב"כ הנתבעים.ב

41. לפי עדותו ותצהירו של הנ"ל, תפקיד הנתבעת לארגן משחקי ליגה לקבוצות הכדורגל השונות ופעילויות בין-לאומיות ונתינת שירותים בכל הקשור לארגון המשחקים, לרבות הספקת שופטים ומתן הנחיות מקצועיות בתחום הכדורגל לקבוצות ולמאמנים ובנוסף לכך, חובתה לא לשתף במשחקים שחקן אשר לא עבר בדיקות רפואיות כפי שנקבעו בתקנות.ו

42. העד ציין בעמ' 24 לפרוטוקול את חובתה של הנתבעת בקשר לבדיקות הרפואיות, כדלקמן:

"הדברים כפי שעושה ההתאחדות בנושא הזה. היא אינה גוף רפואי, אלא נותן שירותים לקבוצות, הקבוצה צריכה לדאוג לכל הדברים האחרים. לצרכים האחרים. אתה לא יכול לעקוב אחרי שלושים אלף שחקנים במהלך כל העונה, לא ההתאחדות בודקת, אלא המכונים הרפואיים בודקים".

43. בהתאם לחוק הספורט ולתקנותיו, ובהתאם לעדותו האמינה של מר פיני קינן, אין לנתבעת נגיעה לענין הבדיקות הרפואיות או בבחירת מכון הבדיקה מתוך רשימת המכונים אשר אושרו ע"י משרד הבריאות או בניסוח השאלון המוצג לכל שחקן, ומשכך, אין לנתבעת חובת פיקוח על מי מן הגורמים העוסקים בבדיקות רפואיות כנטען ע"י ב"כ התובעים.

44. הנתבעת נכנסת לתמונה רק לאחר שהושלם הליך בדיקת השחקנים, בדיקה טכנית בלבד, על מנת להנפיק כרטיס ליגה המאפשר השתתפות במשחקים.

45. אמו של המנוח, התובעת מס' 2, אף היא אישרה בעדותה כי לא היה כל קשר ישיר בין שחקני הקבוצה "הפועל בת ים" לבין הנתבעת בכל הקשור לבדיקות הרפואיות, והקבוצה דאגה לשלוח שחקניה לבדיקות ב"מכון 1".

46. ועדת הבדיקה אשר מונתה ע"י משרד הבריאות [נ/5], אף היא קבעה כי הבדיקות הרפואיות אשר עבר המנוח במסגרת האגודה היו באופן כללי בתחום החיקוק הרלבנטי באותה עת.

47. לאור האמור, לדעתי, לא עמדו התובעים בנטל השכנוע ונטל הבאת הראיות המוטלים עליהם ע"מ להוכיח את אחריות הנתבעת 3 למותו של המנוח, ודין התביעה כנגדה, להידחות.

אחריות הנתבעת4, קופת חולים

48. ב"כ התובעים, בכתב התביעה, מייחס לנתבעת 4 מעשה רשלנות [סעיף 51 לכתב התביעה] בכך שידעה את מצבו הרפואי של המנוח ולא הזהירה את הוריו על הסכנות הכרוכות בפעילות הספורט המקצועי בו השתתף ולא הקימה מערך מיוחד לטיפול בספורטאים וכן לא הנחתה את רופאיה כיצד לטפל בספורטאים.

49. בסיכומי ב"כ התובעים, לא מצאתי התייחסות לטענותיו הנ"ל, מלבד הטענה הכללית כי מקרי המוות הקודמים אשר אירעו לספורטאים צריכים היו להשפיע על מקבלי ההחלטות ולגרום להם לפעול טוב יותר [סעיף 66 לסיכומים].

50. טענתו הנ"ל של ב"כ התובעים לגבי רשלנות הנתבעת מס' 4 לא הוכחה ואחריותה המשפטית מתבססת אך ורק על אחריותה השילוחית, בהיותה מעבידתה ו/או מעסיקתה של נתבעת מס' 5.

אחריות הנתבעת מס' 5, ד"ר רביצקי גיטה

51. ב"כ התובעים מייחס בסיכומיו מעשה רשלנות לנתבעת מס' 5, בהיותה הרופאה המטפלת של המנוח, שצריכה היתה לדעת את מצבו הרפואי והתרשלה בכך שטעתה באבחון מחלתו.

52. בנוסף לכך, טוען ב"כ התובעים בסיכומי, כי נתבעת מס' 5 התעלמה מגורמי סיכון הקשורים במצבו של המנוח ולא הפנתה אותו לבדיקות אצל רופא ספורט כאשר חש ברע טרם פטירתו ולא מנעה ממנו לעסוק בספורט תחרותי לפני פטירתו.

53. השאלה הניצבת בפני הינה באם התרשלה הנתבעת במתן טיפול רפואי למנוח סמוך לפטירתו לפי הבדיקות שנעשו על ידה והטיפול שניתן, לפי המועדים כדלקמן:

א. ביום 7.1.99, ביקר המנוח אצל הנתבעת עקב תפרחת רבה אלרגית שהופיעה על כל בית החזה, היתה עדות למחלת חום חריפה עם אודם בלוע וכניסת אויר מופחתת לריאות, הלב היה תקין, הטיפול ב"אמוקסי" שניתן קודם לכן הוחלף ל"רפאפן" בנוסף למרחיבי סימפונות במשאף מסוג "ארובנט" וונטולין.

ב. ביום 8.1.99, הגיע לקבל אישור ללימודים וביום 10.1.99 בביקור נוסף אחרון, צויין כי הממצאים בלוע הפריחה השתפרו מאוד עם שיפור נוסף בכניסת האויר לריאות.


טעות באבחון המחלה

54. ביום 7.1.99, הגיע המנוח למרפאתה של הנתבעת כשהוא סובל מתפרחת כתוצאה מקבלת תרופה בשם "אמוקסיפן", אשר ניתנה לו מספר ימים קודם לכן ע"י רופא אחר מטעם הנתבעת מס' 4, בעקבות מחלת החום ממנה סבל.

55. אבחנתה של הנתבעת את המחלה היתה אסטמה" ואלרגיה הקשורה לתרופה ועל כן, שינתה את התרופה אשר קיבל ותחת ה"אמוקסיפן" שקיבל רשמה לו תרופה בשם "רפאפן" ובנוסף לכך, רשמה לו תרופות בשם "ארובנט", "ונטלין", "פרד ניזון", הקשורות למחלת האסטמה וכן שלחה אותו לבצע בדיקות דם [כימיה - בדיקות שומנים] ולא שלחה אותו לבצע בדיקות נוספות אצל רופא ספורט.

56. הנתבעת היתה סבורה, כי התרופה "אמוקסיפן" אינה מכילה פנצילין ועל כן החליפה את התרופה ל"רפאפן" המכילה פנצילין כנגד התגובה האלרגית והתפרחת אשר הופיעה, אך בחקירתה הנגדית הודתה היא כי גם התרופה "אמוקסיפן" מכילה פנצילין, כך שבביקורו של המנוח ביום 10.1.99 כאשר התפרחת נעלמה, הסיקה כי המנוח היה אלרגי לתרופה "אמוקסיפן" בלא קשר לפנצילין.

57. השאלה היא, באם אכן הנתבעת ה יתה צריכה לחשוד כי המדובר במחלה אחרת אשר גרמה להופעתה והיעלמותה של התפרחת בלא קשר לתרופות שקיבל, המכילות פנצילין, בנוסף לחום בו לקה המנוח, וכי מדובר במחלת הנשיקה [EBV].

58. לפי עדותו של ד"ר רסין, מומחה לרפואה פנימית וקרדיולוגית ורופא ספורט, קיים קשר בין קבלת התרופה מסוג "אמוקסיצילין" לבין הפריחה אשר הופיעה אצל המנוח ומחלת הנשיקה ע"י וירוס [EBV] ובעמ' 32 לפרוטוקול, העיד כדלקמן:

"מתברר שאנשים שחולים באינפקציה מונוקלאוזיס, שזוהי דלקת שנגרמת על ידי הוירוס EBV אם הם מקבלים אמוקסיצילין, הם מפתחים פריחה...זה כמעט פקטוגמוני? כמעט תופעה שאתה יכול להגיד שאם היא קיימת זה המחלה...אם הוא חולה במחלה שעלולה להיות על ידי הוירוס EBV, הוירוס הזה יודע לעשות מיוקרדיטיס".

59. לדעת ד"ר רסין, נוכחותה של פריחה כתגובה לאמוקסיצילין "אמוקסיפן" שנעלמת תחת תרופה של "רפאפן", הינה נורה שמהבהבת וצועקת, נורה אדומה כי קיים חשש מבוסס ל EBV, דהיינו למחלת הנשיקה.

60. בנוסף לכך, גם ד"ר ביברמן אשר העיד בפני, ציין כי הוירוס של מחלת הנשיקה יכול לגרום לחום ממושך ולחולשה ואכן, לפי עדות הורי המנוח, סבל המנוח טרם פטירתו מחום ממושך ומחולשה.

61. המנוח, כאמור, נפטר כתוצאה מדלקת בשריר הלב "מיוקרדיטיס", ולפי עדותו של ד"ר רסין כי הוירוס של מחלת הנשיקה EBV הוא אחד הוירוסים השכיחים הגורמים למיוקרדיטיס.

62. ד"ר ביברמן, אף הוא סבור כי וירוס ה - EBV הוא אחד הוירוסים השכיחים העשויים לגרום למיוקרדיטיס [עמ' 45 לפרוטוקול].

63. בביקורו של המנוח אצל הנתבעת ביום 10.1.99, חייבת היתה הנתבעת לשלוח את המנוח לבדיקות דם הנקראות "סרולוגיה של הוירוס" ולא להסתפק בבדיקות דם רגילות של שומנים, ובנוסף לכך, לשלוח אותו לבדיקת א.ק.ג. כדי לעלות על אפשרות לקיומו של מיוקרדיטיס, וזאת לפי עדותו של ד"ר רסין [עמ' 32 לפרוטוקול].

64. גם ד"ר ביברמן, המומחה מטעם הנתבעת, סבור כי כרופא משפחה היה ממליץ לעשות למנוח בדיקת א.ק.ג. וסביר להניח, לדבריו, כי בבדיקה היו מוצאים שינויים אופייניים לבעיות מיוקרדיטיס וגם היה ממליץ בנוסף לכך ביצוע בדיקת אקו-לב [עמ' 47 לפרוטוקול] ולדעתי, הצליחו התובעים להוכיח כי אכן הנתבעת מס' 5 טעתה באבחון המחלה.

הפניה לרופא ספורט

65. ד"ר רסין, הן בעדותו בפני והן בחוות דעתו [נ/18], סבור כי היה על הנתבעת לשלוח את המנוח להתייעצות אצל רופא ספורט לאחר מחלתו טרם הפטירה, דבר אשר עשוי היה למנוע ממנו לעסוק בספורט עד החלמתו, ויתכן, לדבריו, כי מותו היה נמנע, כפי שציין בחוות דעתו, כדלקמן:
"לעובדה שלא הופנה לבדיקת רופא ספורט עם שובו לאימונים לאחר מחלת החום יש חשיבות גדולה ביותר, לו היה נמנע ממנו העיסוק בפעילות גופנית עד להחלמתו המלאה יתכן מאוד ומותו היה נמנע".

66. הנתבעת לא ביררה עד תום את משמעות הממצאים אשר עלו בבדיקת אקו-לב אשר עבר המנוח ואשר גילו ממצא של MMP, לעומת זאת, בבדיקה נוספת אשר נערכה למנוח, לא נתגלה כל ממצא פתולוגי, וכל זאת, אף שלפי עדותה במקרים של תוצאות סותרות של בדיקות היתה שולחת לבדיקה נוספת אך במקרה זה החליטה שלא לעשות כן ובדיקה כזו יתכן והיתה מגלת את מחלת המיוקרדיטיס או מדליקה אור לביצוע בדיקות נוספות, ובכך לא מילאה את חובתה כרופאה סבירה בנסיבות הענין.

איסור לשחק לאחר המחלה

67. לאחר והמנוח היה חולה במשך 10 ימים וסבל מחום ופריחה-תפרחת בגוף, היתה חייבת הנתבעת לאסור עליו לחזור ולהשתתף במשחקי הקבוצה, דבר אשר דורש מאמץ לאחר מחלה.

68. הנתבעת ציינה בעדותה, כי המליצה להורי המנוח שלא לאפשר למנוח בשלב זה לחזור למשחקים, אך הורי המנוח הכחישו בעדותם עובדה זו.

69. מאחר והאיסור לא נרשם בכרטיסו הרפואי של המנוח, אני מעדיף את עדותם של הורי המנוח על פני עדות הנתבעת וקובע כי הנתבעת לא אסרה על המנוח לחזור ולשחק בקבוצה ללא ביצוע בדיקה רפואית ממצאית, כדי לבדוק את כושרו לחזור ולשחק וכראיה לכך, כאשר המנוח חזר לשחק, חש, לאחר האימון, תחושת חוסר פעימה, כלומר הפרעה בקצב הלב ומותו נגרם למחרת, בין היתר עקב הפרעה בקצב הלב.

70. התרשמתי בחיוב מעדותו בפני של ד"ר רסין טובי, כבעל נסיון רפואי רב בתחום הרפואה הפנימית ובתחום הקרדיולוגיה ובין היתר, רופא ספורט מוכר ע"י משרד הבריאות ומנהל שלוש תחנות ספורט, ואני מקבל את עדותו כעדות אמינה ומקצועית.

71. לאור האמור לעיל, אני קובע כי התובעים עמדו בנטל השכנוע ונטל הבאת הראיות כדי להוכיח את רשלנותה הרפואית של הנתבעת מס' 5, והם הוכיחו כדלקמן:

א. הנתבעת טעתה באבחון מחלתו של המנוח.
ב. הנתבעת לא הפנתה את המנוח לרופא ספורט לאחר וחזר מתקופת מחלה
של 10 ימים, כפי שחייבת היתה לעשות בנסיבות המקרה.

ג. הנתבעת לא שלחה את המנוח לבצע בדיקה נוספת של אקו-לב כדי לוודא
באם אכן קיים ממצא פתולוגי.

ד. הנתבעת לא שלחה את המנוח לביצוע בדיקה א.ק.ג., דבר שיתכן והיה
מסייע לגלות כי התובע סובל ממחלת המיוקרדיטיס.

ה. הנתבעת לא אסרה במפורש על המנוח לחזור ולשחק לאחר מחלתו.

72. הנתבעים 4 ו – 5 אחראים איפוא לפצות את התובעים על נזקיהם לאחר והוכחה רשלנות הנתבעת מס' 5 ואחריותה השילוחית של נתבעת מס' 4.


אחריות הנתבעת מס' 6, "כלל חברה לבטוח בע"מ" [להלן: "הנתבעת"]


73. הנתבעת הוציאה פוליסה כללית המכסה את כל התלמידים בישראל עם כניסתם למערכת החינוך, לרבות שחקני הקבוצה.

74. הפוליסה מעניקה כיסוי ביטוחי במקרה של תאונה, כהגדרת המונח שבפוליסה, אך אינה חלה אם המוות נגרם כתוצאה ממחלה ממנה סבל המנוח טרם הפטירה או בשל רשלנות רפואית אשר גרמה למותו.

75. המחלוקת בין הצדדים, אפוא, הינה באם המנוח נפטר כתוצאה מתאונה או ממחלה. אם אכן נפטר כתוצאה מתאונה, יש לבדוק את החריג באם נפטר עקב רשלנות רפואית.

האם אירוע המוות מהווה תאונה

76. בסעיף 1 להוראות הפוליסה מוגדר המונח "תאונה", כדלקמן:
"אירוע פיזי חיצוני גלוי לעין בלתי צפוי הגורם להיזק גופני".

77. אירוע תאונתי מתאפיין בדרך כלל בהתרחשות פתאומית, להבדיל מהתהוות ממושכת והדרגתית, ומדובר במקרה בלתי נמנע.

78. במקרה הנוכחי, מותו של המנוח נגרם כתוצאה מדלקת בשריר הלב הקרויה "מיוקרדיטיס", אשר גרמה להפרעה בקצב הלב על רקע לב מוגדל, עם סיבוך של מחלת השפעת בה חלה המנוח טרם פטירתו, ואין המדובר באירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, הגורם להיזק גופני כהגדרתו בפוליסה.

79. נכון לקבוע כי מותו של המנוח היה בלתי צפוי, אך אין בכך די כדי לקבוע כי מדובר בתאונה כהגדרתה בפוליסה.

80. יש לציין, כי הקביעה באם המנוח נפטר מתאונה או ממחלה אינה ענין רפואי הנתון לקביעת הרופאים והוא ענין קשר משפטי הנתון להכרעת בית המשפט.

81. במקרה הנוכחי, לא הוכח כי מדובר באירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, אשר הביא למותו של המנוח, ועל כן, לא נתמלאו התנאים הקבועים בהגדרה הקבועה בסעיף 1 לפוליסה ומות המנוח נגרם כתוצאה ממחלה בה לקה המנוח טרם פטירתו.

רשלנות רפואית

82. החריג השני הקבוע בפוליסה הוא החריג של אי-כיסוי ביטוחי במקרה שהאירוע נגרם עקב רשלנות רפואית, כמצויין בסעיף 3(ה) לפוליסה, כדלקמן:
"כתוצאה מרשלנות רפואית ו/או נזק ו/או פגיעה אשר נגרמו כתוצאה ישירה של טיפול רפואי".

83. כפי שקבעתי לעיל, התרשלה הנתבעת מס' 5 כלפי המנוח ועל כן, מדובר בנזק אשר נגרם כתוצאה ישירה מטיפול רפואי רשלני ולדעתי, הוכיחה נתבעת מס' 6 כי האירוע נכנס לגדר החריג המופיע בפוליסה וכי מדובר באירוע אשר אירע עקב רשלנות רפואית אשר הביא לפטירתו ודין התביעה כנגד הנתבעת, להידחות, גם מנימוק זה.

אחריות הנתבעת מס' 7, "הפניקס הישראלי – חברה לבטוח בע"מ"

84. נתבעת מס' 7 הוציאה פוליסה המבטחת את אחריות הנתבעת 3, ההתאחדות לכדורגל.

85. לאור התוצאה אליה הגעתי, כי יש לדחות את התביעה נגד נתבעת מס' 3, יש לדחות את התביעה גם כנגד נתבעת מס' 7.

אשם תורם מטעם התובעים

86. הנתבעים, בסיכומיהם, טוענים כי יש לחייב את התובעים ב "אשם תורם", לפי סעיף 68 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שכן התובעים 2+3 [להלן: התובעים] ליוו את המנוח לבדיקות הרפואיות והיו מודעים לטיפול אשר ניתן לו והיה עליהם לפנות מיוזמתם לרופאים, לצורך בירור מצבו הרפואי של המנוח והיה עליהם לקחת אותו ערב פטירתו לבית החולים לאור תלונותיו "כאילו הלב מפסיק לפעום".

87. שקלתי את טענות ב"כ הנתבעים, ולאחר שיקול, לא מצאתי לנכון להטיל את "האשם התורם" על ההורים, שכן המדובר בשאלות רפואיות. להורי המנוח, אין את המידע וההכשרה כיצד לפעול ובאם צריך לפעול ועל כן, אני דוחה את הטענה כי יש לייחס להורי המנוח את "האשם התורם".

גובה הנזק

88. ב"כ התובעים בסיכומיו, מבקש פיצוי על שני ראשי נזק, והם:



הפסד הכנסה של המנוח בסכום של 4000 ₪ לחודש, אשר יכולה היתה להשתלם להוריו כתמיכה מצידו במסגרת סעיף 78 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ועד הגיע המנוח לגיל 65.
כאב וסבל, לרבות קיצור תוחלת חיים – תביעת היורשים.




אבדן הכנסה של המנוח

89. ב"כ התובעים מבקש סך של 2,160,000 ₪ עבור ראש נזק זה, בהנחה כי המנוח היה עובד ומשתכר סך של 4000 ₪, עד הגיעו לגיל 65-לפחות.

90. סכום זה מבוקש במסגרת הפיצוי עבור "השנים האבודות" או מכח הנחתם כי המנוח היה מסייע בידם בבגרותם בשל מצבם הכלכלי, בהיותם תלויים במנוח.

91. בענין הפיצוי עבור "השנים האבודות", נפסק כי פטירתו של אדם אינה מזכה את יורשיו בפיצוי עבור הפסדי שכרו.

92. ב-ע"א 295/81 עזבון המנוח גבריאל נ' גבריאל, פ"ד כרך לו(4)533, נפסק כדלקמן:
"אין לפסוק פיצוי עבור "השנים האבודות" לא לנפגע עצמו ולא לעזבון, הרעיון שלילד שנהרג בתאונה נגרם נזק על ידי כך שנשללה ממנו האפשרות לעבוד ולהשתכר במשך תקופת חיי עבודה רגילים מוציא את משמעות הביטויים "נזק ממון" ו – "אבדן נכס", ממובנם הרגיל ונותן להם משמעות בלתי מציאותית".

93. הלכה זו אושרה במספר פסקי דין [ראה: ע"א 110/82 גברעם נ' יורשי המנוח שלום מנגם ז"ל, פ"ד מב(2) 193, וכן ע"א 248/86 עזבון חננשווילי ז"ל נ' רותם, פ"ד כרך מה(2)529, כך שיש לדחות את טענתו של ב"כ התובעים המבוססת על העילה של אבדן השנים האבודות.

94. ב"כ התובעים מתבסס על הוראות סעיף 78 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בשל היות הוריו תלויים בו על סמך הנחה בלבד כי המנוח היה תומך בהם בשל מצבם הכלכלי הקשה בסכום של 4000 ₪ בחודש עד הגיעו לגיל 65.

95. אני דוחה את טענתו הנ"ל של ב"כ התובעים, מהנימוקים כדלקמן:



המנוח לא היה תומך בהוריו עד הגיעו לגיל 65 , שהרי תוחלת חייהם קצרה יותר משלו ועתידה היה להסתיים מוקדם יותר מהגיעו לגיל זה.
לא הוכח כי המנוח אכן היה תומך בהוריו בכל שלב בחייו, שכן לא הוכח מצבם הכלכלי של הוריו ויתכן גם כי הוריו היו תומכים בו בעתיד, כפי שנפסק ב-ע"א 339/83 עזבון המנוח מיכאלי נ' נתנאל, פ"ד כרך לז(4)497.


96. התובעים לא הוכיחו כל צפיה סבירה של תלות במנוח ודין טענתם בגין פיצוי בראש נזק זה, להידחות.


תביעת יורשי המנוח – קיצור תוחלת חיים


97. על מנת להסיר ספקות ולהניח דעתו של ב"כ התובעים, אציין כי להורי המנוח לא קיימת עילת תביעה של כאב וסבל או צער, שכן אינם ממלאים את המבחנים שנקבעו ב-רע"א 452/87 אלסוחה נ' עזבון המנוח דהאן, פד"י מד(3) 397, דורשת נזק נפשי ממשי של נוירוזה קשה או פסיכוזה, דבר אשר לא הוכח ואף נטען כי אירע נזק כזה.

98. לתובעים 2+3 עומדת עילת התביעה של העזבון, בהיותם יורשי המנוח, עבור הכאבים והסבל מהם סבל המנוח עד פטירתו, וכן עבור קיצור תוחלת חייו.

99. עילה זו נטענה בכתב התביעה בסיפא של סעיף 59 כעילה נוספת לעילת התלויים ואף נטען בסעיף 27 לסיכומי ב"כ התובעים, ועל כן, זכאים התובעים 2+3 לפיצוי בגין ראש נזק זה אשר מוערך על ידי בסך של 120,000 ₪, סכום משוערך להיום, כולל ריבית.

100. בנוסף לכך, יש לפסוק לתובעים 2+3 סך של 2000 ₪ עבור הוצאות מצבה אשר הוציאו, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום ההוצאה ועד היום.

סוף דבר


101. לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעות 4+5, קופת חולים כללית וד"ר רביצקי גיטה, לשלם לתובעים 2+3 את הסכומים כדלקמן:



סך של 120,000 ₪ - עבור קיצור תוחלת חיים.
סך של 2000 ₪, עבור הוצאות מצבה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום ההוצאה ועד היום.
אגרת התביעה אשר שולמה, והוצאות המומחה ד"ר מוריס רוגב, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום ההוצאה ועד היום.
סך של 20,000 ₪, שכר טרחה, בצירוף מע"מ.


102. פסק הדין הכולל ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.

103. התביעה כנגד יתר הנתבעים – נדחית בזאת, ובנסיבות הענין וכן לאור הנסיבות הטראגיות של המקרה, אין צו להוצאות.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול בוררות כדורגל

  2. פציעה במשחק כדורגל

  3. פציעה בכדורגל ילדים

  4. שבר ביד במשחק כדורגל

  5. שחרור ממועדון כדורגל

  6. התפרעות אוהדי כדורגל

  7. פיצויים למאמן כדורגל

  8. זכויות בקבוצת כדורגל

  9. תביעה נגד קבוצת כדורגל

  10. תאונת כדורגל בבית ספר

  11. סיבוב ברך במשחק כדורגל

  12. עורכי דין כדורגל מומלץ

  13. מוות אחרי אימון כדורגל

  14. פיטורי מאמן כושר כדורגל

  15. הסכם סוכן שחקנים כדורגל

  16. פציעה במשחק כדורגל בצבא

  17. תאונת דרכים שוער כדורגל

  18. ביטול הפחתת נקודות ליגה

  19. ביטוח פציעת שחקן כדורגל

  20. פציעה בברך במשחק כדורגל

  21. לשון הרע נגד שופט כדורגל

  22. פציעת קרסול במשחק כדורגל

  23. תביעה נגד בית''ר ירושלים

  24. שבר ביד בגלל פגיעת כדורגל

  25. פציעת כדורגל - ביטוח לאומי

  26. פציעת כדורגל - ביטוח לאומי

  27. פרישת שחקן כדורגל בגלל פציעה

  28. תביעת נזיקין של שחקן כדורגל

  29. פיצויי פיטורים לשחקני כדורגל

  30. סיווג קבוצת כדורגל לצורכי מס

  31. פיצויי פיטורים שדרנית כדורגל

  32. זריקת אבן על ילד במשחק כדורגל

  33. הפקדת ערובה ע''י קבוצת כדורגל

  34. תאונת דרכים שחקן כדורגל מקצועי

  35. קרע ברצועה הצולבת לשחקן כדורגל

  36. פציעה קשה של אוהד במשחק כדורגל

  37. פציעה באשכים במהלך משחק כדורגל

  38. מי אחראי על פציעת שחקן כדורגל ?

  39. פיצוי מוסכם בחוזה עם שחקן כדורגל

  40. נפילה בחדר הלבשה של קבוצת כדורגל

  41. פציעת כדורגל בגלל תנאי מגרש גרועים

  42. מעמד שחקן כדורגל מושאל לקבוצה אחרת

  43. סירוב חברת הביטוח לשלם לשחקן כדורגל

  44. הקרנת משחקי כדורגל במקומות ציבוריים

  45. מוזיקה במשחקי כדורגל - זכויות יוצרים

  46. עבודות חפירה לצורך הכשרת מגרש כדורגל

  47. הכרה בפגיעת במשחק כדורגל כתאונת עבודה

  48. פציעת אוהד כדורגל התפרצות אוהדים למגרש

  49. תביעה בגין כרטיסים למשחק כדורגל למונדיאל

  50. פיצויי פיטורים על תקופת השאלת שחקן כדורגל

  51. פיצויים לשחקן כדורגל אשר נפצע במשחק אימון

  52. ביטוח שחקן כדורגל שנאלץ לפרוש עקב פציעה קשה

  53. סכסוך כספי בין שחקן לבין יו''ר מועדון כדורגל

  54. קיוסק ליד מגרש כדורגל - תשלום דמי שימוש ראויים

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון