עבודה ברוחות חזקות

בפני תביעה על סך של 4,901 ₪, תביעה שכנגד על סך של 108,873 ₪ והודעה לשני צדדים שלישיים. עיקרן של התביעות הוא, סכסוך הנוגע לשירותי חיטוי קרקע שעשתה התובעת אצל הנתבע בחומר שיוצר על ידי צד ג' 1 ושווק על ידי צד ג' 2. רקע וטענות הצדדים התביעה התובעת, הנתבעת שכנגד ומגישת ההודעה לצדדים השלישיים - "מרגליות סחר ושירותי חיטוי בע"מ" (תיקרא להלן "מרגליות") היא חברה פרטית העוסקת במתן שירותי חיטוי קרקע ובייבוא ושיווק ניילונים לחקלאות. מרגליות סיפקה לנתבע - קיבוץ כפר חרוב מ רמת הגולן, שירותי חיטוי. על פי כתב התביעה, נותר הנתבע חייב לתובעת סך של 3,440 ₪ כולל מע"מ בהתאם ליתרה בכרטיס הנהלת החשבונות של מרגליות שצורף לכתב התביעה. סכום זה בצירוף מע"מ הוא הסכום הנתבע - 4,901 ₪. ההגנה לתביעה והתביעה שכנגד ההגנה הנתבע והתובע שכנגד הוא קיבוץ השוכן בדרום רמת הגולן והמאוגד כדין כאגודה שיתופית חקלאית בע"מ (יקרא להלן "הקיבוץ" או "כפר חרוב"). לשיטת הקיבוץ, התביעה הוגשה בחוסר תום לב וזאת רק לאחר שהודיע למרגליות באמצעות בא כוחו כי בכוונתו להגיש תביעה בגין נזקי חיטוי שנעשה בחומר מסוג "טלופיק" שנגרמו לו בשל מעשיה ו/או מחדליה של מרגליות ומרגליות היא זו שחייבת לו סכומי כסף ניכרים בשל נזקים אלו. לגוף התביעה טוען הכפר חרוב, כי הסכומים הנקובים בכתב התביעה הינם תשלומים אשר כביכול חב כפר חרוב למרגליות, בגין שימוש שמרגליות עשתה במכונה לפינוי הניילון משטחו של הקיבוץ. לטענת כפר חרוב, הוא שילם את כל התמורה בגין עבודת החיטוי שכללה גם את פינוי הניילונים. משבוששה מרגליות לפנות את הניילונים, לא נותרה לכפר חרוב הברירה אלא לפנות את הניילונים על חשבונו וזאת על מנת להקטין את נזקו. כפר חרוב הוסיף וטען כי מכרטסת הנהלת החשבונות של מרגליות שצורפה לתביעה עולה מפורשות, כי הוא שילם למרגליות סך של 193,518 ₪ בגין שירותי החיטוי שהתחייבה מרגליות לספק לכפר חרוב, הכוללים כאמור גם פינוי הניילונים. התביעה שכנגד תמציתה של התביעה שכנגד - מרגליות נשכרה על ידי כפר חרוב כדי לבצע חיטוי מלא (בלשון הצדדים "קומפלט") של חלקה חקלאית בשטח של כ- 120 דונם באמצעות חומר חיטוי מסוג מתיל ברומיד. מרגליות לא עשתה כן ומטעמים השמורים עימה, ביצעה חלק מהחיטוי באמצעות חומר אחר מסוג טלופיק וזאת בלא ידיעת כפר חרוב ובניגוד מפורש להסכם בין הצדדים. הקיבוץ מפעיל משק חקלאי מגוון הכולל, בין השאר, ענף גידולי שדה. גידול מרכזי במסגרת גידולי השדה של התובע שכנגד הוא "עגבניות תעשיה". בשנים האחרונות התעוררה באזור רמת הגולן בעיה קשה בגידול עגבניות התעשיה וזאת עקב אילוח השדות (שדות נגועים/מזוהמים) ב"עלקת" - צמח טפיל הנצמד למערכת השורשים של העגבנייה וגורם לניוון הצמחים ובהמשך לכמישתם ואינו מאפשר להגיע למימוש היבול בצמח עצמו ובשדה כולו. על מנת "למגר" את העלקת, התארגנו מספר משקים באיזור רמת הגולן וערכו מכרז, אשר היווה תנאי לקבלת השתתפות מדינת ישראל בהשקעה הנדרשת לשם חיטוי הקרקע מהעלקת. מרגליות זכתה במכרז זה. בהתאם לתוצאות המכרז, פנה כפר חרוב למרגליות והזמין ממנה שירותי חיטוי "קומפלט" של שטח חקלאי בשטח של כ - 120 דונם (להלן: "השטח") בחומר המכונה "מתיל ברומיד". במהלך חודש אוקטובר 2000, בוצע החיטוי האמור ע"י מרגליות. כפר חרוב טוען שבדיעבד התברר לו שמרגליות ערכה בכ- 15 דונם מסך השטח, חיטוי שלא באמצעות מתיל ברומיד אלא באמצעות חומר הנקרא "טלופיק" וזאת, בניגוד למוסכם ביניהם. במהלך חודשים מרץ - אפריל שנת 2002, שתל הקיבוץ בשטח, שתילי עגבניות מתוך הסתמכות על כך שניתן לחזור ולגדל עגבנית תעשיה לאחר שמוגרה העלקת. דא עקא, שבמהלך חודש יוני 2002, נדהם הקיבוץ לגלות, שכ - 15 דונם מתוך השטח, נגועים בצורה חמורה ביותר בעלקת (להלן: "השטח הנגוע"). בהתאם להמלצת המדריך החקלאי, נאלץ הקיבוץ להשמיד את כל יבול העגבניות בשטח הנגוע כדי למנוע אילוח מחדש של כלל החלקה. לטענת כפר חרוב, מרגליות הפרה את התחייבויותיה כלפיו בשניים: לא ביצעה את השירותים שהוזמנו כדבעי. העלימה מידע בדבר ביצוע חיטוי בחלק מן השטח בטלופיק אשר שונה מן החיטוי שהוזמן במתיל ברומיד, ללא קבלת הסכמתו וללא ידיעתו של הקיבוץ. כפר חרוב הגיש חוות דעת מומחה בעניין הנזקים שנגרמו לגידול עגבניות התעשיה אצלו. מחוות הדעת עולות מספר מסקנות: החיטוי שבוצע ע"י מרגליות היה לקוי והשדה נגוע בצורה חמורה ביותר. יש להניח כי השימוש בטלופיק גרם לחיטוי חלקי בלבד של הקרקע וכתוצאה מכך לצמיחת העלקת. בחלקות סמוכות בסמוך ומצפון לקיבוץ מבוא חמה ב רמת הגולן, אשר חוטאו במלואן בחומר מתיל ברומיד, נמצא כי הנגיעות בעלקת שואפת לאפס. הגרעון בהכנסה שנגרם לתובע שכנגד מסתכם ב- 60,585 ₪ (קרן בלבד ליום 7.8.2002). התביעה שכנגד כוללת הפסד הכנסה, תשלום שכר טרחה למומחה, הפרשי ריבית, החזר בגין חיטוי של 15 דונם, ועגמת נפש ובסה"כ סך של 108,873 ₪. הגנת התובעת לתביעה שכנגד והודעת צד ג' כתב תשובה שכנגד לטענת מרגליות בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, קיבוץ כפר חרוב הזמין ממנה, עבודת חיטוי קרקע במתיל ברומיד בשטח של 120 דונם לפחות ובפועל בוצע חיטוי הקרקע בשטח של 122 דונם. מרגליות איננה עוסקת במתן ייעוץ בקשר עם עבודות החיטוי, אלא אך ורק בביצוע עבודות החיטוי וכמות המתיל ברומיד הנדרשת הינם בשיקול דעתו הבלעדית של המזמין. מרגליות מעולם לא הדגישה בפני כפר חרוב כי מתיל ברומיד ימנע פריצת עלקת לשנים רבות. בפועל, ביצעה מרגליות עבודת חיטוי בשטח של 122 דונם. מתוך שטח זה, 116 דונם חוטאו באמצעות מתיל ברומיד ו- 6 דונם בלבד, חוטאו באמצעות טלופיק ולא כ- 15 דונם, כפי שנטען על ידי כפר חרוב. קיבוץ כפר חרוב ידע והסכים לביצוע חיטוי קרקע בשטח של 6 דונם באמצעות טלופיק. טענת כפר חרוב בכתב התביעה שכנגד כאילו הדבר נודע לו בדיעבד - הינה טענה שקרית ונטולת תום לב. כתוצאה מדרישות איכות הסביבה ועל פי אמנות בינלאומיות, השימוש במתיל ברומיד עומד להיפסק. לפיכך, התפתחה תעשייה אשר עוסקת במציאת תחליפים למתיל הברומיד. אחד התחליפים המוצעים בשוק הינו חומר בשם טלופיק. חומר זה מיוצר על ידי תרכובות ברום בע"מ (היא צד ג' 1. תיקרא להלן "תרכובת ברום") ומשווק על ידי אגריכם בע"מ (היא צד ג' 2 תיקרא להלן "אגריכם"). לכשנודע לאגריכם כי קיבוץ כפר חרוב מבצע עבודת חיטוי קרקע בהיקף ניכר, פנו נציגיה אל נציגי קיבוץ כפר חרוב והציעו לו לבצע את חיטוי הקרקע בשטח של 6 דונם באמצעות טלופיק במקום מתיל ברומיד, וזאת במסגרת הניסויים המבוצעים בחומר זה. קיבוץ כפר חרוב הסכים ונתן את אישורו לכך. מרגליות איננה עוסקת בייצור ו\או שיווק טלופיק ו\או בחיטוי קרקע באמצעות טלופיק, ואין לה כל נגיעה לחומר זה. במקרה דנן, שימשה מרגליות אך ורק כמבצעת של עבודת החיטוי באמצעות הטלופיק באותם 6 דונם, במסגרת עבודת החיטוי הכללית שבוצעה על ידה, וזאת בהסכמת קיבוץ כפר חרוב ובהתאם לסיכום בין הקיבוץ לאגריכם, אשר סיפקה את הטלופיק. קיבוץ כפר חרוב ו\או מי מטעמו, אישרו בכתב בתום העבודה את ביצוע עבודת החיטוי ב- 116 דונם באמצעות מתיל ברומיד, ואת ביצוע עבודת החיטוי ב- 6 דונם באמצעות טלופיק. לא זו אף זו, הקיבוץ אף אישר את ביצוע כל עבודות החיטוי לשביעות רצונו המלאה. לאור השימוש שנעשה בטלופיק לחיטוי 6 דונם, זיכתה מרגליות את קיבוץ כפר חרוב בסכום של 5,400 ₪ בגין 300 ק"ג מתיל ברומיד, אשר הינו הכמות שלא נעשה בה שימוש באותם 6 דונם. שתילת העגבניות הנטענת בתביעה שכנגד, בוצעה כשנתיים לאחר ביצוע עבודות החיטוי. חלפו שתי עונות גידול, ממועד החיטוי ועד למועד שתילת העגבניות וגם חיטוי במתיל ברומיד יעיל להדברת עלקת רק לעונת גידול אחת מיד לאחר החיטוי. העובדה כי העלקת נתגלתה בשטח של 15 דונם, בעוד שרק ב- 6 דונם בוצע חיטוי באמצעות טלופיק, מצביעה בין השאר על כך כי הבעיה איננה בחיטוי הקרקע ו\או בטלופיק. כך גם, למרגליות טענות כבדות משקל בקשר לחוות הדעת שצרף הקיבוץ לתביעה שכנגד מאחר שהיא מבוססת על עדות שמיעה ולא תוצאה של בדיקה. מחוות הדעת עולה, כי בניגוד למצג שהוצג על ידי קיבוץ כפר חרוב, כאילו השטח הנדון היה אמור לשמש לגידול עגבניות, בפועל, באביב 2001, עשו בו שימוש לגידול מלונים, ורק בעונה לאחר מכן, גודלו בשטח הנדון עגבניות. עוד עולה מחוות הדעת כי, עם סיום אסיף המלונים בשנת 2001, בוצע במקום עיבוד על ידי משתת, דבר אשר הביא להעלאת אדמה מאולחת מעומק הקרקע. קיימים גורמים רבים ושונים אשר יכול וגרמו לעלקת ואין או נותק הקשר הסיבתי בין עבודת החיטוי בטלופיק לבין העלקת. לכן, קיבוץ כפר חרוב התרשל בכך שלא שתל בשטח הנדון עגבניות מיד בתום עבודות החיטוי, אלא עשה בו שימוש לגידול מלונים, ורק לאחר מכן לגידול עגבניות. קיבוץ כפר חרוב מנוע מלטעון טענות כלשהן לגבי עבודת החיטוי, שנתיים לאחר שבוצעה. ההודעה לצדדים השלישיים לאחר שהמרגליות נתבעה בתביעה שכנגד, הגישה היא הודעת צד ג' כנגד תרכובות ברום בע"מ - יצרנית הטלופיק (צד ג' 1, תיקרא להלן "תרכובות ברום") ונגד אגריכם בע"מ - משווקת החומר (צד ג' 2, תיקרא להלן "אגריכם"). כנטען בהודעה, אגריכם הייתה ספקית החומר והיוזמת של ביצוע עבודת החיטוי שבוצעו ב 6 דונם של הקיבוץ בטלופיק במקום מתיל ברומיד. החיטוי בטלופיק, בוצע על ידי מרגליות לבקשת אגריכם, בידיעה ובהסכמה של הקיבוץ. החיטוי של אותם 6 דונם בשדות הקיבוץ, בוצע במסגרת ניסויים המבוצעים על ידי אגריכם ו/או תרכובות ברום, לשם איתור תחליפים למתיל ברומיד. מאחר שמרגליות הייתה רק המבצעת של החיטוי בטלופיק, שבוצע במסגרת העבודה הכוללת של חיטוי 116 דונם במתיל ברומיד, היה כי תחוייב בתשלום כל שהוא בגין החיטוי בטלופיק,כי אז על הצדדים השלישיים לשפותה או לפצותה בהתאם. והכל,מאחר שהצדדים השלישיים נושאים באחריות לנזק שנגרם אם נגרם, לקיבוץ, כתוצאה מהשימוש בטלופיק. הגנת הצדדים השלישיים במהלך חודש אוקטובר שנת 2000, פנתה אגריכם אל מרכז הענף בקיבוץ כפר חרוב, מר אבי בן ארויה, וביקשה ממנו לבצע תצפית של חיטוי עלקת באמצעות טלופיק, על פני 6 דונם של גידולי עגבניות. לאחר שמר בן ארויה, התייעץ עם מדריך אזורי מטעם משרד החקלאות, אשר אישר כי הניסוי עם הטלופיק הצליח במקום אחר- מבוא חמה, מסר מר בן ארויה לאגריכם, כי הוא מסכים לבצע תצפית של חיטוי כנגד עלקת, בגידולי עגבניות, על פני 6 דונם מתוך 120 דונם שבהם התעתדה מרגליות לבצע חיטוי במתיל ברומיד. לאחר שהתקבלה הסכמת הקיבוץ, בוצע החיטוי בפועל ע"י מרגליות. עם סיום החיטוי של אותם 6 דונם, נמסר לאגריכם מפי מרגליות, שעבודת החיטוי בוצעה באופן נאות על פני 6 דונם. במהלך חודש אפריל 2001, פנה נציג אגריכם אל מר אבי בן ארויה, על מנת לברר כיצד מתקדמת שתילת העגבניות אשר אמורה היתה להתבצע בחודשים מאי - יוני 2001 (חודשי האביב שלאחר תרדמת החורף). להפתעתו הגמורה של נציג אגריכם, מסר לו מר בן ארויה, כי ככל הנראה, קיבוץ כפר חרוב לא ישתול במקום עגבניות וזאת מאחר והמפעלים שאמורים לקלוט את התוצרת מקיבוץ כפר חרוב, הורידו את המחירים לתוצרת ולכן שתילת עגבניות, במועד הנ"ל, איננה רווחית עוד כבעבר. על כן, החליט הקיבוץ לגדל במקום גידול רווחי יותר - מלונים. בתגובה לדברים אלו, מסר נציג אגריכם לנציג הקיבוץ, כי הוא משתומם ומתפלא על החלטת הקיבוץ אשר מנוגדת להסכמה בין הצדדים שלפיה, תבוצע תצפית של חיטוי עלקת בגידולי עגבניות באמצעות הטלופיק, על פני אותם 6 דונמים. לא למותר לציין, שהחלטת הקיבוץ שלא לשתול במקום עגבניות, גרמה לצד השלישי נזק שהתבטא בהפסד שנת פיתוח של החומר ודחיית התצפית לזמן רב. חיטוי קרקע מיועד לשנת גידול אחת. הווה אומר, החיטוי אמור להדביר את הפגעים הקיימים בקרקע בעת החיטוי ופגעים שייכנסו לקרקע לאחר החיטוי, לא יודברו. בשנת 2002, דהיינו, שתי עונות לאחר החיטוי נשוא התובענה, החליט הקיבוץ לשתול עגבניות בשטח. הקשר עם הצדדים השלישיים, נותק עוד בעונת 2001, לאחר שנודע לצדדים השלישיים, שהקיבוץ החליט לשתול מלונים ולא עגבניות. ביולי 2002, התקשר מדריך העגבניות מטעם הקיבוץ, אל נציג אגריכם וציין בפניו, שבחלקה שחוטאה בטלופיק באוקטובר 2000, יש יותר עלקת מאשר בחלקה שחוטאה במתיל ברומיד. בתשובה, השיב נציג אגריכם לנציג הקיבוץ, כי החיטוי בטלופיק (באותם 6 דונם) בוצע שתי עונות לפני כן ואין כל קשר בין הדברים. הקיבוץ לא ביצע חיטוי מפני עלקת בטרם שתל עגבניות בעונת 2002. בנוסף לכך, טוענים הצדדים השלישיים טענות כלליות בדבר אחריות כל שאר הצדדים בתיק מלבדם. ביום 2/1/03, ניתנה החלטה שלנוכח מורכבות העובדות והראיות, היקף העדויות והחקירות שעשויות להידרש והיקף חוות הדעת המומחים; התובענה אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר ולפיכך הועברה למסלול של דיון רגיל. דיון התביעה התביעה העיקרית היא לתשלום סך של 4,901 ₪ (3,440 ₪ ובתוספת של 1,461 ₪ הפרשי הצמדה וריבית). אין מחלוקת בין הצדדים כי הקיבוץ שילם בגין עבודת החיטוי סך של 193,518 ₪. בכרטסת הנהלת החשבונות של מרגליות נותר חוב, הוא הסכום הנתבע. בכתב התביעה לא נכתב במפורש ממה נובע החוב. יחד עם זאת, צורפה לו חשבונית מס' 23921 על סך של 3,440 ₪ (כולל מע"מ), ממנה עולה כי הסכום הנתבע הוא בגין דמי חיוב במכונה לפינוי ניילונים לפי 20 ₪ לדונם בשטח של 122 דונם וחיוב חלקי בגין הובלה בסך של 500 ₪. מטעם התובעת - מרגליות, העיד מר יונת, מנהלה. בסעיף 23 לתצהירו, מתייחס מר יונת לטענת הקיבוץ לעניין פינוי הניילונים לאחר גמר החיטוי ומצהיר שהחיוב שהוצא לקיבוץ בגין הניילונים, הינו אך ורק בגין דמי שימוש במכונה ועבור הובלת המכונה למקום. לפיכך, החיוב הינו רק בסכום של 20 ₪ לדונם. לו היה הקיבוץ מחויב גם בגין עבודת פינוי הניילונים, היה מחויב בסכום של 60 ₪ לדונם. לפי תצהירו של מר יונת, הסיכום עם הקיבוץ היה שמרגליות תביא את המכונה לפינוי ניילונים למקום ואנשי הקיבוץ יבצעו את עבודת הפינוי. בסיכומיו טען ב"כ מרגליות כי יש לקבל את התביעה מאחר שמר יונת לא נחקר בעניין זה בחקירה נגדית ולכן, תצהירו לא נסתר. כמו כן הוסיף ב"כ התובעת וטען כי בטופס הזמנת ביצוע חיטוי קרקע של מרגליות מס 10403- ההזמנה נשואת החיטוי שבמחלוקת, לא מצוין כי ההזמנה כוללת גם מכונה לפינוי ניילון ולכן, מאחר שמרגליות הביאה לשטח מכונה, כי אז יש לשלם עבורה בנפרד. מטעם הנתבע והתובע שכנגד - קיבוץ כפר חרוב, העיד מר אבי בן ארויה המשמש כמנהל ענף גידולי השדה של הקיבוץ. מתצהירו של מר בן ארויה עולה כי הקיבוץ הזמין ממרגליות שרותי חיטוי "קומפלט" של השטח החקלאי האמור (122 דונם) בתכשיר המתיל ברומיד. הזמנה זו לטענתו, כללה את כל הפעולות הדרושות בקשר עם ההכנות לחיטוי, ביצועו וסיומו, לרבות הובלת הציוד לשטח, הנחת, הסרת ופינוי הניילונים. לא זו בלבד, אלא שמשבוששה מרגליות להגיע לקיבוץ לשם פינוי הניילונים, ביצע זאת הקיבוץ בעצמו ועל חשבונו. מעיון בחשבונית 23530 על סך של 193,518 ₪ ששולמה על ידי הקיבוץ למרגליות, עולה כי החיוב הוא בגין "חיטוי קרקע קומפלט" במחיר של 1,400 ₪ לדונם לפי 122 דונם. חשבונית זו הולמת את הזמנת העבודה מס' 10403 אשר גם ממנה עולה שהתשלום הוא בסך של 1,400 ₪ לדונם. הצדדים חלוקם על משמעות המילה "קומפלט". אליבא דקיבוץ, משמעות המילה היא שהתשלום כולל את כל עבודות החיטוי לרבות כיסוי בניילונים ופינויים. לטענת מרגליות, השימוש במילה קומפלט אשר לטענתה, מופיעה רק בחשבונית שהוצאה על ידי מרגליות, מתייחסת אך ורק לעבודות החיטוי וכל נסיון לייחס לה משמעויות מעבר לכך - דינן להידחות. החיטוי מבוצע על ידי החדרת חומר החיטוי - מתיל ברומיד, לתוך הקרקע באמצעות מחטים. כדי שהחומר לא יתנדף, ויבוא זמן רב ככל האפשר, במגע עם הקרקע, יש צורך לכסות את הקרקע בניילון. לפיכך, לא צריכה להיות מחלוקת שהכיסוי בניילון הוא חלק מעבודת החיטוי. כמובן שאין הקרקע ראויה לשימוש אלא אם יוסרו הניילונים המכסים אותה. ביצוע עבודת החיטוי, משמעה הוא מסירת קרקע "מזוהמת" של המזמין לידי המחטא והחזרתה למזמין לאחר חיטויה כשהיא כשירה לעבודות הכרוכות בעיבודה לקראת ביצוע שתילה. מהראיות שהיו בפני, שוכנעתי כי כיסוי הקרקע בניילון והסרתו הוא חלק מעבודת החיטוי שכן, אי אפשר לחטא ללא כיסוי בניילון ואי אפשר לעשות שימוש בקרקע אלא אם יוסר הניילון. מאחר שבהסכם בין הצדדים, אין כל התייחסות לניילון, נראית לי עמדת הקיבוץ, כי עבודת החיטוי על פי מהותה, כוללת כיסוי בניילון והסרתו. אין לקבל את עמדת מרגליות כי המילה "קומפלט" מתייחסת רק לעבודת החיטוי באשר היא מופיעה רק בחשבונית המתייחסת לחיטוי. כך למשל, חשבונית החיטוי, איננה מפרידה בין עלות עבודת החיטוי לבין עלות חומר החיטוי (למרות שיש בה זיכוי של מתיל ברומיד בגין החיטוי החלקי בטלופיק). החיוב על פי ההזמנה הוא 1,400 ₪ לדונם, ללא הפרדה של עבודה, חומר, סוג העבודה או מהותה. התוצאה היא שבעניין זה, נראית לי עמדת הקיבוץ לפיה, התשלום הוא תשלום כולל בגין עבודת החיטוי שכוללת גם כיסוי השטח בניילונים והסרתם עם גמר העבודה. לפיכך, אין לחייב את הקיבוץ בתשלום נוסף בגין שימוש או ההובלה של המכונה לפינוי ניילונים. התוצאה היא שהתביעה העיקרית נדחית. התביעה שכנגד מהותה של התביעה שכנגד היא נזקים שנגרמו לתובע שכנגד - קיבוץ כפר חרוב, בשל ביצוע חיטוי של חלק מהחלקה בטלופיק, במקום במתיל ברומיד. הדיון בתביעה שכנגד יחולק לשתי שאלות: החבות והנזק. החבות הטענות העיקריות של הקיבוץ בשאלת החבות הן: מרגליות לא ביצעה את השירותים שהוזמנו כדבעי. העלימה מידע בדבר ביצוע חיטוי בחלק מן השטח בטלופיק בניגוד לחיטוי שהוזמן במתיל ברומיד, וזאת ללא קבלת הסכמתו של הקיבוץ וללא ידיעתו. עניין החבות ייגזר מתשובה למספר שאלות: האם ידע הקיבוץ על ביצוע החיטוי בטלופיק ואישר אותו? מהו משך הזמן שבו החיטוי במתיל ברומיד יעיל? האם יש חשיבות לגידולים שגודלו בקרקע אחרי החיטוי ולפני גידול העגבניות? האם טלופיק מהווה תחליף יעיל למתיל ברומיד? אדון בשאלות אלו כסדרן. האם קיבוץ כפר חרוב ידע ואישר את ביצוע החיטוי בטלופיק? הצדדים הציגו עמדות מנוגדות, עד כדי קוטביות לעניין זה. כפי שיובהר בהמשך, בית המשפט סבור כי למרות שלהכרעה בשאלה זו יש חשיבות לתוצאה הסופית, אין לתלות בה את חזות הכל. מר בן ארויה אשר שימש בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה כמנהל ענף גידולי השדה של הקיבוץ, טוען כי במהלך חודש אוקטובר 2000, בוצע חיטוי ע"י מרגליות. לאחר חיטוי מרבית השטח, גילה לתדהמתו במהלך סיור בשטח, בהמשך להודעת שאול גרף, המדריך לגידול ירקות מטעם משרד החקלאות במחוזות הגליל והגולן, כי צבע הבלונים בהם מאוחסנים חומרי החיטוי שונה מצבע הבלונים שראה קודם לכן (תחילה הבלונים היו אדומים ובסיורו הם היו כחולים). מר ארויה שאל את העובדים שביצעו בפועל את החיטוי, מדוע צבע הבלונים שונה, והם מסרו לו לדבריו שלא מדובר במתיל ברומיד אלא בחומר ניסיוני בשם טלופיק. מר ארויה התקשר למר גדעון יונת, מנכ"ל מרגליות ולשאלתו, מדוע מבוצע חיטוי בחומר אחר ולא במתיל ברומיד, השיב לו מר יונת, כי אין סיבה לדאגה וכי מדובר באותו חומר. עוד נמסר למר ארויה, כי השימוש בחומר זה הוא רק ל- 6 דונמים אחרונים וכי לא יחייבו את הקיבוץ על החיטוי בדונמים אלה. על פי תצהירו של מר ארויה, הוא חזר והדגיש בפני מר יונת, כי הקיבוץ לא הזמין את הטלופיק וכי אין לו ניסיון קודם עם חיטוי באמצעות טלופיק וכי הוזמן חיטוי במתיל ברומיד עקב הידיעה הרווחת בענף, כי חומר זה הינו בעל יעילות גבוהה במיגור העלקת. מר ארויה הצהיר כי מעולם לא פנה אליו נציג חברת אגריכם בהצעה לבצע את החיטוי באמצעות טלופיק ובוודאי שלא ניתנה הסכמתו לכך. טענתו של מר יונת בדבר אישור הקיבוץ לחיטוי שונה מהחיטוי המוזמן, הינה שקרית. בקשר לחתימה על אישור ביצוע החיטוי מיום 1/11/00, הצהיר מר ארויה כי משנתבקש לחתום על האישור, אשר הוצג לי ע"י מרגליות ונוכח חששותיו מפני תוצאות והשלכות החיטוי בטלופיק, הוסיף בכתב ידו על גבי אישור מס' 3443, כי: "החומר לא הוזמן על ידי מרגליות ייראו את עצמם אחראים לחומר!". מר גדעון יונת מנכ"ל מרגליות, הצהיר כי התובע ידע והסכים לביצוע חיטוי קרקע בשטח של 6 דונם באמצעות הטלופיק. טענת קיבוץ כפר חרוב בכתב התביעה שכנגד, כאילו הדבר נודע לו בדיעבד - הינה טענה שקרית ונטולת תום לב. מר יונת ניזון מסיכום דברים, לו לא היה שותף, בין אגריכם לבין קיבוץ כפר חרוב. לאחר שנמסר למר יונת על הסיכום בין אגריכם לכפר חרוב, אגריכם סיפקה לו את הטלופיק לצורך ביצוע חיטוי הנסיון, בו שימשה מרגליות רק כמבצעת העבודה. מר יורם כחלון, אגרונום ומנהלה הטכני של אגריכם, הצהיר לעניין זה מטעם הצדדים השלישיים. לדברי מר כחלון, הוא פנה בחודש אוקטובר 2000, למרכז הענף בקיבוץ כפר חרוב, מר בן ארויה, על מנת לבקש ממנו לבצע תצפית בקיבוץ. בשיחה אישית בין מר כחלון למר ארויה, דיווח לו מר כחלון, שבוצעה מטעמו עבודת חיטוי באמצעות הטלופיק בקיבוץ "מבוא חמה" ומר כחלון ביקש את רשותו של מר בן ארויה לבדוק את החיטוי בטלופיק על פני 6 דונם של גידולי עגבניות, שמתכוון הקיבוץ לשתול. לדבריו של מר כחלון, נתן מר ארויה את הסכמתו לביצוע הניסוי לאחר שנועץ במדריך החקלאי, מר שאול גרף, אשר היה שותף לניסוי החיטוי בטלופיק בקיבוץ מבוא חמה. מר כחלון שוחח שנית עם מר בן ארויה וזה האחרון, הביע את הסכמתו לביצוע התצפית על פני שטח של 6 דונם מתוך כ- 120 דונם עגבניות שהוא שותל, כאשר התנאי שלו היה שאגריכם תישא בעלויות החיטוי בטלופיק, של אותם 6 דונם שבניסוי. לצורך ביצוע החיטוי, השתמשה אגריכם בשירותי מרגליות. מר כחלון הורה למפעיל מטעם מרגליות, שיבצע את החיטוי במינון של 50 ק"ג לדונם ואף הקצה לו 300 ק"ג של החומר, לביצוע החיטוי, כאמור. לאחר שהחיטוי בוצע, קיבל מר כחלון עדכון ממרגליות, שעבודת החיטוי בוצעה. מהעדויות דלעיל עולה כי יש מחלוקת עובדתית קשה בין הצדדים. המחלוקת האמיתית היא בין אגריכם לבין כפר חרוב וליתר דיוק, בין גירסתו של מר כחלון לבין זו של מר ארויה מטעם הקיבוץ. קשה לקבל את עמדת הקיבוץ לפיה, צדדי ג' נטלו את החירות וביצעו על דעת עצמם ניסוי בקרקע של הקיבוץ ללא קבלת רשותו. מדובר בחברות מובילות בשוק הכימיקלים בישראל ולכן, לא סביר שהן תבצענה במחתרת, ניסוי שנועד לבדוק יעילותו של חומר חדש. כך גם, ראיתי להעדיף את עמדת מרגליות וצדדי ג' על עמדת הקיבוץ אשר טען בסיכומיו טענה שלא הופיעה בכתבי הטענות כי מרגליות בחרה לבצע חיטוי באדמת הקיבוץ ללא היתר, בשל מחסור במתיל ברומיד בשוק. יתר על כן, התנהגותו של מר ארויה לאחר שנודע לו לטענתו על הניסוי בטלופיק, איננה מעידה על התנהגות של אדם מופתע אשר מאן דהוא משיג גבולו ועושה באדמת הקיבוץ כרצונו. חזקה על מר ארויה, שאם היה מגלה כי הונו אותו וביצעו חיטוי בטלופיק שלא מרצונו ושלא בידיעתו, כי אז היה נוקט באמצעים חריפים למנוע את העוולה או להיפרע ממי שגרמה. מה עוד שמר ארויה על פי גרסתו, הגיע לשטח עוד בשעה שעובדי מרגליות חיטאו אותו. מילים אחרות, אם אכן החיטוי בטלופיק היה נעשה שלא מרצונו חזקה כי היה דורש לחטא לאלתר את השטח במתיל ברומיד בהתאם להזמנה. לפיכך, נראית לי יותר גירסתו של מר כחלון לפיה, החיטוי בטלופיק נעשה לאחר תאום מוקדם ובהסכמה של כפר חרוב באמצעות - מרכז גידולי השדה מר ארויה. הצדדים השקיעו מאמצים רבים לליבונה של נקודה זו. ברם, אין בעניין זה להכריע את גורלה של התביעה שכנגד שכן, אפילו הסכים מר בן ארויה לחיטוי, אין בכך כדי לשחרר את הצדדים האחרים כליל מאחריות. אין מחלוקת בין הצדדים כי מיד לאחר ביצוע החיטוי או בעת ביצוע החיטוי בטלופיק, ידע על כך מר ארויה. אפילו בהנחה שלא הסכים לחיטוי באמצעות טלופיק, היה על מר ארויה כאמור לדרוש לאלתר לבצע חיטוי במתיל ברומיד. מר ארויה לא עשה כן. לעומת זאת, ראה לאשר את הניסוי בחתימת ידו על גבי טופס ביצוע חיטוי קרקע מיום 1/11/00 תוך שהוא כותב כי השטח המחוטא הוא 6 דונם, החומר (טלופיק - הערה שלי א.ס.) לא הוזמן על ידו וכי מרגליות היא שתהיה אחראית לחומר. דהיינו, מר ארויה "סבר וקיבל". האחריות בקשר לחיטוי בטלופיק משקלול דברי העדים שהעידו בפני בעניין זה, יחד עם דבריו של מר שאול גרף - מדריך לגידול ירקות בגליל ובגולן מטעם משרד החקלאות, בקשר לניסוי שנערך בשנת 2000 בשטחי קיבוץ מבוא חמה - גם הוא בדרום רמה"ג, ניתן לקבוע כי בקרקע של כפר חרוב - נעשה ניסוי במתווה דומה. הניסוי בקיבוץ מבוא חמה, בו נבדקה יעילותו של הטלופיק לעומת מתיל ברומיד, בוצע לאחר תיאום מוקדם של מר כחלון עם הגורמים המעורבים, כאשר גם שם, מרגליות הייתה הקבלן המבצע. מעדותו של מר שאול גרף, שהינו בהשכלתו בעל תואר ראשון מהפקולטה לחקלאות ברחובות ובעל תואר שני בבוטניקה מאוניברסיטת תל אביב, עולה כי בעקבות החלטת ועדת ג'נבה על איסור שימוש במתיל ברומיד החל משנת 2005 ועקב מחירו הגבוה לחיטוי בגידול כמו עגבניות לתעשיה, חיפשו תחליפים כמו טלופיק. מר גרף היה שותף מלא לניסוי במבוא חמה והוא אשר פרסם את סיכום הניסוי, לרבות הערכות יעילות הטלופיק לעומת המתיל ברומיד. וכך על פי עדותו: "מאחר שידענו שמתיל ברומיד הולך לצאת מהשוק, ונוכח העובדה שהעלקת מהווה איום על הגידולים בגולן, פניתי ליורם כחלון נציג צד ג' מס 2 בהצעה לבצע חיטוי בחלקה בהיקף של כמה עשרות דונמים בהשתתפות המגדל כדי לראות השפעת הטלופיק ברמת אילוח גבוהה של עלקת מהתשובה של יורם התברר לי שעלות טלופיק היא דומה למתיל ברומיד דחיתי על הסף את הניסוי כי בכל מקרה אין שום הצדקה כלכלית לשימוש בטלופיק או במתיל ברומיד לגידול תעשיה… חשבתי לתומי שהעסק נסגר. בזמן ביצוע עבודות החיטוי על ידי הקבלן הסתובבתי בחלקות. כאשר הגעתי לחלקה שחוטאה בכפר חרוב, ראיתי להפתעתי שהבלון שיש על הטרקטור שמבצע את החיטוי הוא כתום ולא כחול ניגשתי לראות במה מדובר וראיתי שרשום עליו טלופיק" (ר' ע' 8 לפרוטוקול). יוזמת הניסוי היא צד ג' 1 - תרכובות ברום שמייצרת את החומר ומשווקת אותו באמצעות צד ג' 2 - אגריכם. לכן, לצדדי ג' יש אינטרס כלכלי לבצע ניסוי בטלופיק, בשטח מוכה עלקת, לשם בדיקת יעילות התכשיר החדש לעומת מתיל ברומיד. אגריכם ביצעה את הניסוי באמצעות מרגליות אשר קיבלה ממנה את החומר. הקיבוץ הסכים כאמור לניסוי בקרקע שהוא מעבד ומבחינתו, תמורת השימוש בקרקע, אם הניסוי היה עולה יפה, היה מקבל חלקה מחוטאת, ללא ההשקעה הכספית הכרוכה בחיטוי - השקעה שאיננה מבוטלת כלל ועיקר (1,400 ₪ לדונם). בטופס של מרגליות, אישור ביצוע חיטוי קרקע מס' 3443, כתב מר בן ארויה כי מרגליות תראה עצמה אחראית לחומר. אין ספק כי למרות שהדברים נכתבו על ידי מר בן ארויה, הם נכתבו בהסכמה של מרגליות, ועל גבי טופס של מרגליות בו התבקש מר בן ארויה לאשר כי בוצע החיטוי בטלופיק. טופס זה גם מהווה אישור של מרגליות כלפי אגריכם, כי ביצעה את הניסוי ועשתה שימוש בטלופיק שסופק על ידי אגריכם. מן הראוי לציין כי בגין ביצוע החיטוי במתיל ברומיד, ניתן אישור אחר - מס' 3442 המתייחס ל 116 דונם. שני המסמכים נעשו באותו היום. מרגליות טענה בקשר לכך שתי טענות: האחת, שמאחר שמר ארויה כתב שמרגליות אחראית לחומר, אין הדבר אומר שהיא אחראית לכל נזק שיגרם אלא, רק לעלות החומר. טענה שניה היא, שבהסכם בין הצדדים כפי שבא לידי ביטוי בהזמנת חיטוי קרקע 10403 מיום 5/1/2000, נכתב כי האחריות של מרגליות מוגבלת לסך של 1,000$ בלבד. מבחינתו של מר ארויה, מרגליות היא ידה הארוכה של אגריכם. גם על פי דברי מר כחלון, התיאום נעשה עם מר בן ארויה בטלפון. לכן, אין תימה שמר ארויה רואה את מרגליות, שביצעה את החיטוי, אחראית לכל נזק ולא רק לחומר או לעלותו. מאחר שהדברים על טופס 3443 הנ"ל נכתבו בהסכמה של מרגליות ולאור עדותו של מר כחלון, שצד ג' רואה עצמה אחראית לכל נזק במקרים כאלה (ר' להלן), ניתן לקבוע, שכוונת הצדדים היא שמרגליות אחראית כלפי הקיבוץ, ללא הגבלת סכום - המכוסה מבחינת מרגליות על ידי אגריכם. דברי מר ארויה על הטופס 3443 נכתבו ביום 1/11/00 והינם מאוחרים להסכם הזמנת העבודה מיום 5/10/00 לכן, דברים אלו עדיפים עלי והאחריות איננה מוגבלת לסכום של 1,000$. היא שונתה בהסכמת הצדדים במועד מאחור יותר. באשר לחבות צד ג' 2, אגריכם בע"מ - מר כחלון מטעם אגריכם העיד כי אגריכם אחראית כלפי החקלאי לכל נזק שיגרם: "בכל מקרה שאני עושה ניסוי אצל חקלאי או במשק חקלאי או אצל קיבוץ או כל דבר שהוא, אני מתחייב מראש לשפות את המשק על כל נזק שיגרם לו בחלקה כתוצאה משימוש בתכשיר.... אני פונה לחקלאי ..... אני מסכם איתו שאני מבצע חיטוי לקראת שתילת השתילים כל מה שהיה לא יהיה, ובאותה מסגרת אני גם מדגיש ואומר, אם יגרמו נזקים כתוצאה מחיטוי לקוי כתוצאה מהתמוטטות שתילים כתוצאה מעליית פגעים וכו' החברה תעמוד מאחורי. .....ש.. ואין לכם שום דבר בכתב עם אותו חקלאי שאתם עושים אצלו את הניסוי ? ת. בד"כ לא ". (עדות כחלון ע' 95 -96 לפרוטוקול). מר ארויה מכחיש כאמור את השיחה מכל וכל. לעומת זאת, בהמשך לחקירתו הנגדית, אמר מר כחלון כי הוא אינו זוכר אם בשיחה שהתקיימה בינו לבין מר ארויה, עלה עניין ההתחייבות לשפות בגין כל נזק, כפי שמר כחלון עושה עם כל חקלאי. בהתאם להוראת סעיף 15 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח 1968 שעניינו חבותו של בעל חוזה, אגריכם עשתה חוזה עם מרגליות לפיו, מרגליות תבצע עבורו את הניסוי של חיטוי בטלופיק ולכן, הוא חב בעוולה שצמחה מעשיית החיטוי. התוצאה היא שנוכח הסכמתו של מר ארויה לביצוע הניסוי, ולו בדיעבד, עדותו של מר כחלון ולאור המתווה הקודם של ניסוי שנעשה במבוא חמה, ניתן לשרטט את גבולות ההסדר בין הצדדים לפיו, הקיבוץ הקצה את הקרקע ואגריכם ביצעה באמצעות מרגליות את החיטוי ולכן, אגריכם אחראית לנזקים שיגרמו כתוצאה מהחיטוי. אפשר שהיה מקום להגיש את התביעה שכנגד, ישירות כנגד אגריכם, אולם מאחר שאת ההתחייבות נתנה מרגליות, כי אז פורמלית, מרגליות אחראית לנזק ועל אגריכם לשפות את מרגליות בכל סכום שתחויב לשלם לקיבוץ כפר חרוב, הוא התובע שכנגד, בגין החיטוי. האם יש לכפר חרוב אחריות תורמת לנזק ? אגריכם טוענת בסיכומיה כי יש לכפר חרוב אשם תורם בשיעור של 50% לפחות וזאת בשל העובדה שהקיבוץ שתל מלונים אחרי החיטוי בטלופיק, ובבואם לגדל עגבניות, שתי עונות לאחר מכן, לא ביצעו שום חיטוי כנגד עלקת. אפילו העד מטעם כפר חרוב, שאול גרף, העיד שהיה צריך לחטא שוב את הקרקע, לפני שמגדלים בה עגבניות (עמ' 13 לפרוטוקול עדותו). טענה זו מורכבת משתי טענות שנדונו במסגרת ראיות הצדדים: האחת, שאלת טווח ההשפעה של החיטוי והשניה, האם העובדה שבעונת השתילה הסמוכה למועד החיטוי נשתלו בחלקה מלונים ולא עגבניות? ברור כי לכל המומחים שעל חוות דעתם הסתמכו הצדדים, אין כל נסיון של שימוש בטלופיק שהיה בתקופה הרלוונטית, במסגרת ניסויית. יחד עם זאת, ניתן להתייחס לכללים לגבי השימוש במתיל ברומיד שהרי מטרת הטלופיק הוא להחליף את השימוש במתיל ברומיד. אליבא דד"ר קלייפלד מומחה בעל שם בתחום, ביצוע חיטוי קרקע במתיל ברומיד אחת ל- 5-6 שנים, מאפשר לחזור ולגדל בשדות נגועים בעלקת מצרית, גידולים שהם פונדקאי עלקת בתדירות סבירה בתחום שנים זה (עמ' 4 לחוות דעתו של ד"ר קלייפלד). באשר לתדירות החיטוי ולהשפעתו, השיב ד"ר קלייפלד: "אני חושב שצריך לחטא כל כמה שנים מחדש, או לא לחטא בכלל אם לא מגדלים גידולים שהם פונדקאים. ש. לא אנחנו לא מדברים על זה אנחנו מדברים על גידול עגבניות אתה לא חושב שצריך לחטא לפני עגבניות ת. אני חושב שצריך לחטא לפני עגבניות אבל אם לא גידלו עגבניות וגידלו במקום זה חיטה או מלונים או גידול שאיננו פונדקאי, לא צריך לחטא מחדש" (הפרו' ה-II, עמ' 27, שו' 13-21). ד"ר קלייפלד סבור כי גידול מלונים על גבי קרקע שחוטאה במתיל ברומיד, לא גרם לריבוי העלקת בחלקה אלא עשוי היה להפחית את בנק הזרעים החיוניים של הטפיל (ר' עמ' 5 לחוות דעתו). לא מצאתי ממש בטענות מרגליות כנגד מומחיותו של ד"ר קלייפלד. (ר' סיכומי מרגליות בפרק הדן בטלופיק מול מתיל ברומיד). ב"כ מרגליות כתב בסיכומיו כי ד"ר קלייפלד "הודה בחקירתו הנגדית כי הפעילות הכרוכה בגידול מלונים יכולה היתה לגרום להעלאת עלקת משכבות עמוקות יותר". ב"כ המלומד של המרגליות לא טרח להפנות את בית המשפט למקום ספיציפי בו נאמרו הדברים והקשרם. אכן, הדברים נאמרו בע' 8 לעדותו של ד"ר קלייפלד אשר נשאל בהמשך אם גידול מלונים כרוך בחריש עמוק ענה כי: "העיבודים שמתבצעים לקראת גידול מלונים שטחיים מאד ומזעריים לא משנים אפילו את מבנה השטח. מאד מאד שטחי זה לא צריך להיות עיבודים שמעלים זרעים מתחת לפני הקרקע" (ע' 10 ש 1-5). גם בתשובתו לשאלת ב"כ אגריכם בחקירה נגדית לעניין העברה של זרעי עלקת על ידי ציוד חקלאי, ענה ד"ר קלייפלד: "כדי להעביר זרעים ממקום למקום צריך שיהיה ציד חקלאי מאולח. אם במלונים אין עלקת אז הציוד שעובד במלונים לא צריך להעביר עלקת" (ע' 15 ש' 15-19). הנה כי כן, אין ממש בטענות מרגליות ואגריכם כאחד, כי העובדה שגידלו מלונים בחלקה עובר לעונה שבמחלוקת, גרמה לאילוח החלקה בעלקת מצרית. טענה זו היא טענת הגנה שנטל הוכחתה מוטל היה על מרגליות כנתבעת שכנגד ועל אגריכם כצד ג' אשר לא עמדו בו והרימוהו. אשר על כן, לא מצאתי תרומת רשלנות או אשם תורם של הקיבוץ, התובע שכנגד. אחריות צד ג' 1 - תרכובות ברום באשר לאחריות צד ג' 1 - תרכובות ברום בע"מ - יצרנית הטלופיק, לא הובאו בפני כל ראיות בקשר למעשים שביצעה או מחדלים שתחוב בגינם בנזיקין. תרכובות ברום יצרה חומר שסברה שיוכל להמיר את השימוש במתיל ברומיד שהשימוש בו נאסר במרבית מדינות העולם ונאסר לשימוש גם בישראל החל משנת 2005. אכן, מתוצאות הניסוי שנעשה במבוא חמה, ניתן ללמוד שלחומר יעילות מסוימת בהדברת עלקת מצרית בשדות בעלות אילוח בינוני. לא מצאתי כי לתרכובות ברום אחריות על השימוש שעשו מרגליות ואגריכם בתכשיר שכן, לא הוכח כי התכשיר עצמו פגום אלא אך השימוש שנעשה בו על ידי מרגליות ואגריכם כאמור. אשר על כן, ההודעה לצד שלישי שהגישה מרגליות, הנתבעת שכנגד , כנגד צד ג' 1 - תרכובות ברום, נדחית. הנזק על פי כתב התביעה שכנגד, נזקו של קיבוץ כפר חרוב הוא סך של 108,873 ₪ לפי הפירוט הבא: א. 210 טון X 66 $ לטון- 13,860 $ 65,835 ₪ ב. ניכוי הוצאות נחסכות 5,250 ₪ (-) ג. הפרשי ריבית והצמדה (סעיפים א'+ב') 10,593 ₪ ד. תשלום שכר טרחה למומחה 2,950 ₪ ה. הפרשי ריבית והצמדה(סעיף ד') 73 ₪ ו. החזר עבור חיטוי שלא בוצע במתיל 21,000 ₪ ברומיד (מחושב לפי 15 דונם מתוך 122 דונם) ז. הפרשי ריבית והצמדה (סעיף ו') 3,672 ₪ ח. עגמת נפש 10,000 ₪ סעיפים א' וב' מבוססים על חוות דעתו של מר עתריה עמרי - אגרונום העובד בחברת השמאים והסוקרים "שמביט- טוסמן". הסכום שבסעיף א' מבוסס על כך שגודל השטח על פי מספר הערוגות הנגועות, עומד על 15 דונם והיבול לדונם בשטחים שטופלו במתיל ברומיד הוא 14 טון. לפיכך, ההפסד הוא מכפלת השניים דהיינו, 210 טון. על פי חוזה מועצת הירקות, המחיר לטון הוא 66 $ לכן המכפלה של 210 טון יבול שהלך לאיבוד במחיר טון עגבניות הוא 13,860$ ועל פי השער היציג באותה תקופה שעמד על 4.75 ₪ לדולר, הנזק הוא סך של 65,835 ₪. מסכום זה, יש להפחית את ההוצאות שנחסכו בסך של 25 ₪ לטון. מכפלה זו ב 210 טון שלא יוצר, היא סך של 5,250 ₪. יש לציין כי הקיבוץ הגיש חוות דעת נוספת של מר עתריה שכוללת נזקים נוספים, בין השאר גם בגין השיווק לשוק המקומי. דא עקא, שנוכח התנגדות ב"כ מרגליות ואגריכם להרחבת חזית, הצהיר ב"כ הקיבוץ לפרוטוקול בתגובה (עמ' 40 שורות 6 - 10) כי הינו מוותר על טענת הנזקים הנוספים וכלשונו: "לא הגשנו במודע כתב תביעה מתוקן, ועל כן אנחנו מסתפקים בכתב התביעה המקורי למרות שהנזקים הם גבוהים יותר" על כן, כדי לקבוע את שיעור הנזק יש לבדוק את כל אחד מהפרמטרים דלעיל - השטח המאולח/השטח שבו בוצע החיטוי בטלופיק, כמה טון עגבניות ניתן לגדל בדונם לאחר חיטוי במתיל ברומיד, מה המחיר לטון עגבניות ושיעור ההוצאות הנחסכות. כמה דונם חוטאו בטלופיק ושאלת הקשר הסיבתי בין החיטוי לנזק? לטענת קיבוץ כפר חרוב, מבחינה הסתברותית, הסבירות כי חוטאו 15 דונם בטלופיק, גבוהה בהרבה מהסבירות, כי רק 6 דונם חוטאו בטלופיק וזאת בעיקר על סמך מבחן התוצאה: 15 דונם בסביבת האיזור שחוטא בטלופיק אולחו קשות בעלקת. מר עתריה ראה בעיניו את האילוח הקשה ב-15 הדונם. גם מר כחלון, העד מטעם אגריכם העיד כי "15 דונם היו משובשים ברמה חמורה כדי פגיעה ביבול". בכל מקרה ואף אם החיטוי בטלופיק בוצע ב- 6 דונם בלבד, הרי שהעלקת התפשטה לשטחים הסמוכים לאלו שחוטאו בטלופיק, כך שאין מחלוקת שהשטח המאולח שהושמד הינו 15 דונם. מרגליות טוענת כי לא הוכח קשר סיבתי בין החיטוי בטלופיק לבין היבול הפגום. מעצם תביעתו הנגדית של קיבוץ כפר חרוב, ניתן לראות את הכשלים בטענותיו. ראשית, התביעה מתייחסת לשטח של 15 דונם, בעוד שהוכח חד משמעית כי החיטוי בטלופיק בוצע ב-6 דונם בלבד. שנית, יוצא כי גם בשטחים שחוטאו במתיל ברומיד, נתגלתה עלקת. ממצא זה מבטל כל קשר סיבתי בין חיטוי בטלופיק לבין התפרצות עלקת. שלישית, לא הוכח כי הטלופיק יעיל פחות ממתיל ברומיד. רביעית, הוכח באופן חד משמעי, כי ישנם גורמים רבים בכלל, ובשטחים הנדונים בפרט, שיכלו להביא להתפרצות העלקת כדוגמת: גידול המלונים שבוצע בסמוך לאחר מכן והפעילות שהיתה כרוכה בו מבחינת העבודה בשטח, רוחות חזקות באזור, ציפורים, טרקטורים, סיבות היסטוריות כמו כיווני הרוחות, המיקום ליד שולי הכביש, משך הזמן שעבר מחיטוי לשתילה (במקרה דנן -שנתיים ימים), צמחים וכיוצ"ב. חמישית, הוכח כי החיטוי במתיל ברומיד, כמו גם בטלופיק - מצלם מצב. דהיינו, משמיד את מה שיש באותו רגע ואין לו כל השפעה עתידית. שישית, מר בן ארויה העיד במפורש כי בשיחות שקיים עם מר אייל, מרכז המים של כפר חרוב, הגורמים להופעת עלקת באותם שטחים מערביים הינם היסטוריים, וכן נובעים מסיבות של ירידת גשמים וכיוצ"ב. המסקנה המצטברת מכל האמור אליבא דמרגליות היא, כי ישנם גורמים רבים היכולים להביא להתפרצות עלקת, למרות ביצוע חיטוי קרקע. במקרה דנן, קיבוץ כפר חרוב לא הוכיח כי הנזק ליבול נגרם באופן בלעדי כתוצאה מחיטוי בטלופיק. היינו, בשל גידול המלונים ופרק הזמן שחלף בין החיטוי לשתילת העגבניות, נותק הקשר הסיבתי. לטענת מרגליות מעשי הרשלנות של הקיבוץ ניתקו את הקשר הסיבתי בין הנזק לבין הסיבה הנטענת לגרימתו. לטענת אגריכם, מר בן ארויה הודה בעדותו שמסקנתו שחוטאו 15 דונם בטלופיק נסמכת על מבחן התוצאה. דהיינו, הוא ראה שיבוש קשה בעלקת ב-15 דונם ועל כן הסיק, שחיטאו 15 דונם בטלופיק (ראה עדותו בעמ' 65 לפרוטוקול). מנגד, קיימות ראיות ממשיות שבפועל חוטאו רק 6 דונם בטלופיק. ר' נספח ב 1 לתצהירו של מר יונת ועדותו לפיה, יישמו 6 דונם בלבד בטלופיק, עדות יורם כחלון, לרבות כמות החומר שסופק ואשר הספיק ל 6 דונם בלבד, ושעל כך לא באה כל ראיה נוגדת מצד כפר חרוב. לטענת אגריכם, קיים הסבר הגיוני לכך שבפועל נצפתה עלקת קשה על פני 15 דונם. המדובר שוב, בגרסה ששמע יורם כחלון ממר אייל, מרכז המים של קיבוץ כפר חרוב (ר' סעיפים 19-21 לתצהיר יורם כחלון). דהיינו, אין שום קשר בין 6 דונם טלופיק ל-15 דונם עלקת. ההסבר היחיד הוא שכל אותם 15 דונם חוטאו כאשר הערוגות לא היו מתוחחות! לעניין זה, המדובר בטענת הגנה של אגריכם. לפיכך, היה על אגריכם להוכיחה ואין לה להלין אלא על עצמה שלא הזמינה את אייל - מרכז המים של הקיבוץ כעד מטעמה לעניין זה. באשר ליעילות החיטוי בטלופיק - הצדדים, כל אחד לשיטתו, לא חסכו במאמץ והעמידו בפני בית המשפט את המומחים הטובים בארץ לעניין זה. מהראיות שעמדו בפני, ניתן להסיק כי לא התבצעו די ניסויים בטלופיק, לכן, היה צורך בניסוי נשוא המחלוקת בתיק זה. ניסוי משמעותי אחד נעשה בקיבוץ מבוא חמה. תוצאות הניסוי היו טובות באופן יחסי ברם, שם דובר על חלקה שהייתה בדרגת אילוח בינונית - 5 בסולם של 10). בחלקה נשואת תיק זה מדובר בחלקה מאולחת מאד. לכן, נדמה כי אין להשליך מתוצאות הניסוי במבוא חמה על הניסוי דנן. לצורך הנזק, יש להביא בחשבון כי הטלופיק לא היה יעיל ולכן יש לעשות את חישוב הנזק בהשוואה לשדה עגבניות לתעשיה שחוטא במתיל ברומיד. ברור הוא שנוכח כמות החומר שהוקצתה על ידי אגריכם לניסוי ולאור הרישומים בזמן אמת, רק 6 דונם חוטאו בטלופיק. מהראיות שעמדו בפני עולה, כי יכולות להיות סיבות רבות לאילוח בעלקת ובחלקן דנתי לעיל ושללתי - עניין גידול המלונים, אילוח עקב ציוד חקלאי מזוהם בזרעי עלקת ופרק הזמן שבו יעיל החיטוי במתיל ברומיד. גורמים אלה כאמור נשללו כמקור אפשרי לאילוח חוזר בעלקת. ברם, נדמה כי יש סיבות נוספות לאילוח בעלקת כפי שפורטו לעיל: רוחות חזקות באזור, ציפורים, טרקטורים, המיקום ליד שולי הכביש, סיבות היסטוריות כמו משטר הרוחות וכו'. לפיכך, נוכח העובדה שרק 6 דונם חוטאו בטלופיק, אין לזקוף את הנזקים מעבר לשטח זה לחובת מרגליות ו/או אגריכם. כמה טון עגבניות ניתן להפיק מדונם ? על פי דברי השמאי עתריה, ניתן להפיק 14 טון לדונם. על פי השמאי מטעם אגריכם, מר איציק יהודה, ניתן להפיק 10 טון לדונם. על פי דברי המדריך החקלאי מר גרף אשר, אשר העיד מטעם הקיבוץ, ניתן להגיע ליבול של 10-11 טון לדונם. אשר על כן, אני קובע היבול הממוצע שעל פיו יש לבצע את החישוב הוא 10.5 טון לדונם. למטה מהעניין, לא ברור מדוע נזקקו שני השמאים כאחד לאמדנים. הרי רק 6 דונם מתוך 122 דונם חוטאו בטלופיק ורק 15 דונם היו נגועים בעלקת. אם חלקים אחרים של החלקה לא חוטאו בטלופיק וגידלו בהם עגבניות לתעשיה, היה ניתן לקחת לצורך החישוב את היבול בפועל לדונם, במקום לעסוק באמדנים. מחיר טון עגבניות מר עתירה, המומחה מטעם הקיבוץ, קבע כי המחיר הוא 66$ לטון וזאת בהסתמך על החוזה של מועצת הירקות למועד הזריעה הנדונה - עונה 17. לפי שער דולר של 4.75 ₪ לדולר, המחיר לטון עגבניות הוא 313.5 ₪. מר איציק יהודה מטעם אגריכם טען כי המחיר הממוצע הוא 250 ₪ לטון וזאת בהסתמך על ספר תחשיבים לדצמבר 2000 (הנזק היה בשנת 2002). אשר על כן, ראיתי לאמץ לעניין זה את עמדתו של השמאי עתריה אשר הסתמך על נתונים עדכניים למועד קרות הנזק. לפיכך, החישוב יעשה לפי סך של 313.5 ₪ לטון עגבניות תעשיה. שיעור ההוצאות הנחסכות המדובר הוא בהוצאות שאותן חסך הקיבוץ מאחר שמרגע שעקר את השדה, לא היה צריך להשקותו, לדשנו לרססו וכד'. לדעת השמאי עתריה, שיעור ההוצאות הנחסכות הוא 25 ₪ לטון. לדעת השמאי איציק יהודה, ההוצאות הנחסכות הן בעיקרן הוצאות קטיף בשיעור של 48 ₪ לטון - הוצאה אליה לא התייחס השמאי עתריה. לעניין זה, לא ראיתי להעדיף הערכה של אחד מהמומחים על פני הערכת רעהו ולכן, יהיה זה נכון במקרה זה לעשות את החישוב בהתאם לממוצע האריתמטי בין שני השיעורים דלעיל ולכן, שיעור ההוצאות הנחסכות יהיה סך של 36.5 ₪ לטון. חישוב הנזק עולה מהמקובץ כי המכפלה של 6 דונם שחוטאו בטלופיק ב 10.5 טון לדונם = 63 טון; 63 טון X 313.5 ₪ לטון = 19,750.5 ₪, הוא ההפסד לפני ההוצאות הנחסכות. הוצאות נחסכות = 36.5 ₪ לטון X 63 טון = 2,299.5 ₪ עולה כי הנזק הנומינלי הוא סך של 17,451 ₪. (תוצאת ההפחתה של ההוצאות הנחסכות מההפסד הכללי). לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום 7/8/02 (ר' סעיף 11 ד' לכתב התביעה). החזר בגין ביצוע החיטוי בטלופיק על פי חשבונית מס' 23530, ניתן זיכוי בסך של 5,400 ₪ לפני מע"מ, בגין שימוש בטלופיק במקום מתיל ברומיד. בין הצדדים נקבע כי המחיר הכולל לדונם יהיה סך של 1,400 ₪. לכן, מאחר שהקיבוץ אינו צריך לשאת בעלות החיטוי בטלופיק ומאחר ששישה דונם חוטאו בטלופיק, יש להפחית מהסך של 170,800 ₪ שבחשבונית זו, את הסך של 8,400 ₪ (1,400 X 6). לפיכך, מאחר שהופחת רק הסך של 5,400 ₪, יש להפחית סך נוסף של 3,000 ₪ (הסכומים אינם כוללים מע"מ). כלומר, הקיבוץ היה צריך לשלם למרגליות סך של 190,008 ₪ כולל מע"מ ולכן, מאחר ששילם את מלוא סכום החשבונית בסך של 193,518 ₪, על מרגליות להשיב לו את הסך של 3,510 ₪ כולל מע"מ שנגבה ביתר, צמוד ונושא ריבית חוקית מיום החשבונית 31/12/00 - המועד שנועד לתשלום חשבונית מס' 23530. שכר טרחת השמאי שכר טרחת השמאי הוא חלק מההוצאות לניהול התביעה ויטופל במסגרת זו להלן. עגמת נפש מדובר בתביעה נזיקית בה מעורבים ארבעה תאגידים שמנהלים ביניהם פעילות עסקית. לא ברור כיצד יכולה להיגרם עגמת נפש לתאגיד, וכיצד לכמת את עגמת הנפש הנטענת אם בכלל. סיכום התביעה העיקרית נדחית. התביעה שכנגד במישור האחריות - בין הצדדים נכרת הסכם לביצוע ניסוי בחומר חיטוי טלופיק. על פי ההסכם, קיבוץ כפר חרוב הקצה 6 דונם קרקע, ואגריכם בע"מ ביצעה באמצעות מרגליות את החיטוי. אגריכם אחראית לנזקים שיגרמו כתוצאה מהחיטוי. מרגליות התחייבה בפני כפר חרוב כי היא אחראית לנזק, ועל אגריכם לשפות את מרגליות בכל סכום שתחויב לשלם לקיבוץ - התובע שכנגד בגין החיטוי. הנזק מרגליות תשלם לקיבוץ כפר חרוב את הסכומים הבאים בגין נזקי החיטוי: א. סך של 17,451 ₪ דמי נזק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 7/8/02 ועד לתשלומו המלא בפועל. ב. סך של 3,510 ₪ כולל מע"מ שנגבה ביתר צמוד ונושא ריבית חוקית מיום 31/12/00 ועד לתשלומו המלא בפועל. ההודעה לצדדים שלישיים ההודעה לצד שלישי שהגישה מרגליות, הנתבעת בתביעה שכנגד כנגד צד ג' 1, תרכובות ברום, נדחית. ההודעה לצד ג' 2, אגריכם שהגישה מרגליות כנגד צד ג' 2 מתקבלת. אגריכם תשפה את מרגליות בגין התשלום שחויבה לשלם לקיבוץ כפר חרוב בגין דמי הנזק (סעיף א' לעיל) בשיעור התשלום כאשר הוא צמוד למדד ונושא ריבית חוקית מיום תשלומו לקיבוץ כפר חרוב על ידי מרגליות ועד לתשלומו המלא בפועל . הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי הדין הצדדים לא חסכו מאמץ והוצאות כדי להביא עמדתם בפני בית המשפט. הצדדים נשאו בעלות הקלטת הפרוטוקול כדי לייעל את הדיון. עם זאת, כאשר בית המשפט בא לפסוק הוצאות, עליו להתחשב בתוצאה הסופית. באשר למרגליות, התובעת בתביעה העיקרית - תביעתה העיקרית כנגד כפר חרוב נדחתה ולכן יש לחייבה בהוצאות ושכ"ט לטובתו. יחד עם זאת, חלק ניכר מהתביעה שכנגד שהגיש נגדה כפר חרוב, נדחתה. ההודעה לצד ג' 1 שהגישה מרגליות נדחתה ובשל כך יש לחייבה בתשלום הוצאות ושכ"ט לצד ג' 1 - תרכובות ברום וההודעה לצד ג' 2 התקבלה ובשל כל יש לזכותה בהוצאות ושכ"ט מצד ג' 2 - אגריכם. באשר לנתבע והתובע שכנגד- קיבוץ כפר חרוב - התביעה העיקרית כנגדו נדחתה ולכן, הוא זכאי להוצאות ושכ"ט מהתובעת - מרגליות. לעומת זאת, רק חלק קטן מהתביעה שכנגד התקבל ולכן הוא זכאי להוצאות מופחתות באשר לצד ג' 1 - ההודעה כנגדו נדחתה ולכן הוא זכאי לקבל הוצאות ושכ"ט ממרגליות באשר לצד ג' 2 - ההודעה כנגדו התקבלה ולכן יש לחייבו לשלם למרגליות הוצאות ושכ"ט. לפיכך, במישור היחסים בין מרגליות וכפר חרוב, תשלם מרגליות לכפר חרוב סך של 5,000 ₪ + מע"מ. מרגליות תשלם לצד ג' 1, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ + מע"מ. צד ג' 2 ישלם למרגליות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ + מע"מ. תשלומי ההוצאות יהיו צמודים למדד וישאו ריבית חוקית מהיום ועד תשלומו המלא בפועל. ניתן היום ט' בכסלו, תשס"ה (22 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. ד"ר אחיקם סטולר, שופט נזקי רוח