בעיות גב של מנופאים כתאונת עבודה: 1. התובע עתר לבית הדין להכיר בפגיעה בגבו ובצווארו, כ"פגיעה בעבודה" כמשמעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995 וזאת בדרך של מיקרוטראומה. 2. עובדות המקרה, המוסכמות על הצדדים, פורטו בהחלטת ביניים מתאריך 1/12/09 והחלטה זו מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה (להלן - ההחלטה). ד"ר סוזאנה הורוביץ מונתה תחילה כמומחית יועצת רפואית מטעם בית הדין והיא התבקשה להשיב על השאלות המקובלות בהתייחס למיקרוטראומה. 3. בחוות דעתה של ד"ר סוזאנה הורוביץ , אשר התקבלה בבית הדין בתאריך , השיבה המומחית כי אינה סבורה שעבודת התובע על מנופים, כמוזכר בהחלטת בית הדין, גרמה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה וכן ציינה כי ממצאי בדיקת ה-CT הן של עמוד השדרה הצווארי והן של עמוד השדרה המותני, מדגימים שינויים ניווניים מפושטים המלמדים על תהליך הזדקנות מוקדמת והמדובר במצב תחלואתי רגיל. אל המומחית הופנו אף שאלות הבהרה כאמור בהחלטתנו מתאריך 21/3/2010, כאשר מהות שאלות ההבהרה היה לבחון האם המומחית סבורה כי באופן עקרוני קיימת אפשרות לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה בסוג העבודה כמו של התובע. כמו כן הופנתה למומחית שאלה שעניינה קיום אסכולה רפואית אחרת בעניין זה. המומחית בתשובותיה לשאלות ההבהרה ציינה כי בכל הקשור לגב או לצוואר היא סבורה כי חבלות זעירות יכולות לגרום למחלות גב, אולם לדעתה על מנת להפריד בין חיי היום יום לבין גורמים שמקורם בעבודה, יש צורך לאתר מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיזי חריג שביצוע המבוטח. המומחית אף חיוותה דעתה כי עבודת התובע לא יכולה היתה להחמיר תהליך ניווני קיים. 4. לאחר קבלת חוות דעתה של המומחית ותשובותיה לשאלות ההבהרה לרבות איום בבקשתו החוזרת של התובע למינוי מומחה נוסף, ניתנה על ידנו החלטה בתאריך 14/6/10 על מינוי מומחה נוסף מהנימוקים שפורטו באותה החלטה. ד"ר מנחם יצחקי מונה כמומחה יועץ רפואי נוסף מטעם בית הדין, ואותה החלטה בדבר תשתית עובדתית, שהייתה מוסכמת על הצדדים, הופנה לד"ר יצחקי בהחלטתו מיום 14/6/10. 5. ד"ר מנחם יצחקי בחוות דעתו, אשר התקבלה בבית הדין ב- 14/7/10, השיב כי התובע סובל מפריצת דיסק בגובה 4-5 L באזור עמוד השדרה המותני וכן משינויים ניווניים עם לחץ שורשי באזור עמוד השדרה הצווארי. באשר לעמוד השדרה הצווארי ציין ד"ר יצחקי כי קיים רישום מ- 24/2/95, דהיינו מתחילת עבודתו של התובע, על כאבי צוואר ונימול באצבעות כף יד ימין, אשר על כן מסקנת המומחה היתה כי המדובר במחלה שהייתה קיימת לפני תחילת עבודתו של התובע, ואשר אינה קשורה לעבודה , אלא המדובר בתהליך ניווני שמתפתח עם הזמן. לגבי עמוד השדרה המותני, חיווה המומחה דעתו כי לא ברור מהעובדות האם מדובר בוויברציות ואם כן הרי אלה יכולות לגרום להחמרת כאבי גב, או שמדובר בתנועות של המנוף ששונות אחת מהשנייה. מכל מקום מתייחס המומחה למאמר שצורף ע"י התובע וציין כי המאמר דן במושב מיוחד למנופאים אולם אין במאמר כדי להוכיח שמנופאים סובלים יותר מאחרים מכאבי גב וצוואר. בסופו של דבר חיווה המומחה דעתו בהתייחס לעמוד השדרה המותני כי אדם שיש רקע של מחלת גב ניוונית, הרי אופי עבודתו של התובע השפיעה על התפתחות המחלה וכי הוויברציות בליווי ישיבה בתנוחה לא נוחה, יכולות היו לגרום לנזק בדרך של מיקרוטראומה. 6. אל המומחה הופנו שאלות הבהרה כאמור בהחלטתנו מתאריך 18/8/10. באותה החלטה הבהרנו כי תאונת העבודה משנת 1994 אינה רלבנטית לתיק שבפנינו שכן התשתית העובדתית על פגיעה בדרך של מיקרוטראומה כפי שהוזכר ע"י הצדדים מתייחסת לתקופה 1995-2005 וככל שהתובע טוען כי מצב עמוד השדרה הצווארי שלו הוחמר בתהליך שמקורו בתאונה משנת 1994, הוא יכול להגיש בקשה לבדיקה מחודשת בשל החמרת מצב. למומחה הופנו המסמכים הרפואיים הנוספים שצירף התובע ועל יסוד אותם מסמכים נוספים, כמו גם המסמכים הקודמים שהועברו למומחה, ד"ר מנחם יצחקי, התבקש המומחה להעיד האם הוא סבור האם המחלה הניוונית בעמוד השדרה הצווארי של התובע שונה משמעותית משינויים ניווניים הקיימים אצל בני גילו והאם יש בכך בכדי לשנות את חוות דעתו של המומחה. כמו כן נשאל המומחה, ככל שהוא סבור כי מחלתו הניוונית של התובע חמורה בהשוואה לבני גילו, האם סביר יותר כי ההחמרה במצבו קשורה למצב לפני 1995, או שסביר יותר שההחמרה קשורה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה בשנים 1995-2005. המומחה ד"ר יצחקי השיב באופן חד משמעי כי המסמכים אינם מעידים על פגיעה טראומתית או אחרת בעמוד השדרה הצווארי אלא על תהליך ניווני שהינו תהליך פרוגרסיבי שאינו ניתן לעצירה. המומחה הסביר כי מדובר בתהליך שהתחיל לפני תחילת עבודתו של התובע, שהיא העבודה הרלבנטית לתיק שלפנינו, והחמרתו הינה מהלך טבעי של מחלה, ולא קשר של גרימה או החמרה לעבודתו של התובע. המומחה הבהיר כי בין אם התובע עובד על מנוף ובין הוא עובד במשרד, המהלך של התפתחות המחלה זהה וצפוי שכעבור כ-15 שנה מתחילת המחלה, בלי קשר לגורמים חיצוניים, הוא עלול להזדקק לניתוח. 7. התובע הגיש סיכומים מטעמו ובחוות דעתו ביקש להעדיף את חוות דעתו של ד"ר מנחם יצחקי בכל הקשור לפגיעה בגב התחתון/עמוד השדרה המותני. באשר לעמוד השדרה הצווארי ביקש התובע פעם נוספת עיון מחודש בבקשה להפנות שאלות הבהרה, אשר כבר נדחתה ע"י בית הדין (לאחר שהופנו למומחה שאלות הבהרה פעם אחת בהתאם לבקשת התובע). התובע טוען כי נקודת המוצא של המומחה הינה שגויה שכן המומחה סבר שמקור בעייתו של התובע הינה מחלה בעוד שהתובע טוען שמקור בעייתו הינה תאונת העבודה משנת 1994 שהינה פגיעה טראומתית ועל כן ולאור אירוע טראומתי זה, ההחמרה לא קשורה למחלה בסיסית אלא לאירוע טראומתי ראשוני ולפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. ראשית נציין כי האמור בסיכומיו של התובע אינו נכון שכן בהחלטתנו מיום 18/8/10, מצוינות בבירור טענותיו של התובע המתייחסות לתאונת העבודה משנת 1994, כך שאם המומחה היה סבור שיש הבדל בין תהליך שתחילתו בתאונה בשנת 1994 לבין תהליך שתחילתו שונה, הוא היה מציין זאת על יסוד האמור בהחלטה מיום 18/8/10. מכל מקום ברור מתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה כי הוא סבור שהמדובר במחלה ניוונית שהייתה מתפתחת באותה דרך ללא קשר למהות עבודתו של התובע בין השנים 1995-2005. לחילופין, ביקש התובע כי בית הדין יקבע שלא ניתן להתעלם משנות עבודה רבות (10 שנים) בשיטה המפורטת בתשתית העובדתית המוסכמת, כשנות עבודה שלא גרמו לנזק לעמוד השדרה הצווארי של התובע. 8. הנתבע בסיכומיו הסכים להכיר בהחמרת כאבי הגב בעמוד השדרה המותני של התובע כ"פגיעה בעבודה" בדרך של מיקרוטראומה. באשר לעמוד השדרה הצווארי, ביקש הנתבע כי תביעת התובע תידחה על יסוד חוות דעת 2 המומחים ותשובותיהם לשאלות ההבהרה. הנתבע אף טען כי לא ברורה לו כלל הפרוצדורה של בקשה לעיון מחודש להחלטת בית הדין וכי המומחה מטעם בית הדין השיב על השאלות שהופנו אליו וציין כי המחלה בעמוד השדרה הצווארי הינה מחלה ניוונית ולא מחלה שמקורה טראומתי. הנתבע אף התנגד לצירוף מסמך מד"ר סלטי שניתן לב"כ התובע לאחר קבלת חוות דעתו ותשובותיו של המומחה מטעם בית הדין, שכן המדובר בפרוצדורה שאינה מקובלת ולא בחוות דעת שהוגשה מלכתחילה והועברה למומחה מטעם בית הדין, אלא בחוות דעת מוזמנת לאחר שהמומחה מטעם בית הדין נתן את תשובותיו. מכל מקום גם לגופו של עניין טוען הנתבע שאם גרסת התובע הינה שמצבו בעמוד השדרה הצווארי הינו פועל יוצא של החמרה הקשורה בתאונת עבודה משנת 1994, הרי התובע יכול לפנות בבקשה להחמרת מצב בגין תאונה זו. הנתבע מוסיף ומציין כי העובדות המפורטות במסמך ד"ר סלטי חורגות מהתשתית העובדתית המוסכמת על הצדדים, שהיוותה בסיס להחלטת בית הדין. 9. לאור האמור לעיל מתקבלת תביעת התובע כך שהליקויים מהם הוא סובל בעמוד השדרה המותני יוכרו כ"פגיעה בעבודה" בדרך של מיקרוטראומה. דין תביעת התובע כאשר לליקויים בעמוד השדרה הצווארי- להידחות. מחוות דעת 2 המומחים שמונו בתיק זה עולה בבירור כי הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי היתה בגדר הליך ניווני אשר לא נגרם ולא הוחמר עקב עבודתו. המומחה ד"ר יצחקי היה מודע לטענת התובע שהוזכרה בהחלטתנו מיום 18/8/10 אולם לא מצא לנכון לאבחן ולציין שאם המחלה הניוונית ממנה סבל התובע החלה בפגיעה בשנת 1994, ההתפתחות שלה היתה אמורה להיות שונה. נהפוך הוא המומחה ציין שכל המסמכים מצביעים על כך שסוג המחלה הניוונית ממנה סובל התובע איננה מחלה המצביעה על מקור של פגיעה טראומטית אלא המדובר בתהליך ניווני פרוגרסיבי, בלתי ניתן לעצירה. המומחה חיווה דעתו באופן ברור כי התהליך היה ממשיך באופן זהה ללא קשר למהות עבודתו של התובע. 10. בעב"ל 332/05 שמחה הראל נ. המוסד לביטוח לאומי (פסק דין מ- 18.1.06) נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב כי: "עצם העובדה כי המערער היה חשוף לרעש מזיק בעבודתו, אינה בהכרח מלמדת כי ליקוי השמיעה ממנו סובל המערער לטענתו, הינו תוצאת חשיפה לרעש. התשובה לשאלה המשפטית בדבר הקשר הסיבתי בין הליקוי בשמיעה לבין החשיפה לרעש, מחייבת את בית הדין, החסר ידע רפואי, למנות מומחה רפואי מטעמו, אשר ישמש כ"זרועו הארוכה" לעניינים שברפואה. הלכה היא כי בעניינים שבגדר המומחיות הרפואית, יסמוך בית הדין ידיו על חוות דעתו של המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה משפטית או עובדתית לעשות כן...." קביעותיו הרפואיות של המומחה שהתמנה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין. (עיין לעניין זה במאמרו של ס. אדלר "מומחים - יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה", שנתון משפט העבודה, כרך ב' עמ' 199, 1994 וכן עיין בדב"ע נא/0/191 המוסד לביטוח לאומי נ. נחתום פד"ע כד' 89, ועיין גם בדב"ע לו/0/8 סימיון דוידוביץ נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז' 374, ובדב"ע נה/0/246 גיגי סוליקה נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)). על משקלה המכריע של חוות הדעת של המומחה - היועץ הרפואי, המתמנה על ידי בית הדין, חזר ושנה בית הדין הארצי בפסיקתו ועל כך אין עוד חולק. (ראה עב"ל 110/98 זאב מנדל נ. המוסד לביטוח לאומי ועב"ל 1146/00 צבי פרחטר נ. המוסד לביטוח לאומי). עיין לעניין זה גם בעב"ל 215/05 מוריס מגיירה נ. המוסד לביטוח לאומי בו נפסק: "כמו כן אין חזקה שבדין כי כל ליקוי רפואי הינו בגדר "פגיעה בעבודה" אלא אם הוכח אחרת. ההיפך הוא הנכון, ליקוי אינו נחשב כ"פגיעה בעבודה" אלא אם הוכח הקשר הסיבתי, הרפואי והמשפטי, בין הליקוי לבין טראומה או טראומות מצטברות בעבודה. אף במחלת מקצוע יש להוכיח קשר סיבתי כאמור אף כי קיימת בענין זה חזקה שבדין." בעב"ל 1035/04 דינה ביקל נ. המוסד לביטוח לאומי נפסק: "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים. אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין..." ועיין גם עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי נ. מרדכי בוארון (פסק הדין מ- 15.5.07) שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לענין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נגד המל"ל, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי נגד המל"ל, פד"ע לד' 377). עיין גם בעב"ל 615/08 ישראל גרינהיים נ. המוסד לביטוח לאומי בו חזר בית הדין הארצי ופסק כי יש ליתן משקל מיוחד לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין (ועיין גם בעב"ל 683/07 לוי מצליח נ. המוסד לביטוח לאומי עב"ל 138/07 מיכאל סלע נ. המוסד לביטוח לאומי ועב"ל 471/07 אסתר אביסרור נ. המוסד לביטוח לאומי). 11. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ש"ח . עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב