1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופטת אפרת לקסר ונציגי הציבור - מר משה בנדה ומר אלברט סיון, בל 2820/09), אשר קבע, כי בין המערערת לבין חברת גלובל בע"מ התקיימו יחסי עובד-מעביד בתקופה מ-11/06 ועד 1.7.08, וזאת לצורך זכאותה לדמי לידה. בית-הדין האזורי לא הכריע בשאלה, מה סכום דמי הלידה, אשר לו זכאית המערערת, ואף לא הכריע בשאלה, האם המערערת עבדה בפועל, במהלך כל התקופה מ-11/06 ועד 1.7.08, למרות שעניין זה צוין כפלוגתא, כאשר גרסת המערערת היתה, כי שהתה בחופשה ללא תשלום מ-6/07 ועד 11/07. בשל העדר הכרעה בנקודות אלה, הוגש הערעור. 2. בהודעת הערעור טענה המערערת, כי אותה תשתית עובדתית דרושה לצורך הכרעה בשלוש שאלות שהן: זכאות המערערת לדמי לידה, סכום דמי הלידה והשאלה, האם המערערת קיבלה, כדין, אם לאו, דמי אבטלה.  לטענת המערערת, היה על בית-הדין לפסוק בכל שלוש השאלות כמקשה אחת. המשיב בתגובתו להודעת הערעור ביקש למחוק את הערעור, או לחילופין הביע הסכמתו להחזרת עניינה של המערערת לבית-הדין האזורי על מנת שזה ידון, הן בשאלת שיעור דמי הלידה, והן בשאלת שלילת זכאותה של המערערת לדמי אבטלה. 3. במעמד קדם הערעור, הסכימו שני הצדדים, כי יש להחזיר את עניינה של המערערת לבית-הדין האזורי, על מנת שיכריע בשאלת זכאותה לדמי אבטלה, אולם, נפלה מחלוקת בין הצדדים בשאלה - האם יש להחזיר את התיק לבית-הדין האזורי, גם באשר לקביעת שיעור דמי הלידה. המערערת טוענת, כי יש לקבוע את זכאותה לדמי לידה על יסוד שכרה הממוצא בחודשים 4/08 ועד 6/08, כפי שטענה בכתב תביעתה בבית-הדין האזורי, ולא היה מקום כי בית-הדין האזורי לא הכריע כך בפסק-דינו, כאשר טענות המשיב בעניין בבית הדין האזורי היוו הרחבת חזית. המשיב טוען, כי עניין שיעור דמי הלידה הועלה בבית-הדין האזורי, אולם, בית-הדין האזורי לא דן בו ויש לשמוע ראיות בעניין, משהמדובר בגימלה מכח חוק ומשלמשיב טענות של ממש, באשר לשיעור הגימלה. המשיב הבהיר, כי המחלוקת המקורית בין הצדדים הייתה בנוגע לעצם הזכאות לדמי לידה ולשאלה, האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, אם לאו, ורק לאחר שהמשיב בחן עמדתו בשנית והסכים כי מתקיימים יחסי עובד-מעביד, הוא בחן את שיעור דמי הלידה, ועל כן, היה מקום לדון בכך בעקבות הודעתו לבית-הדין האזורי. המשיב הדגיש, כי גם אם לא הגיש בקשה מסודרת לתיקון כתב ההגנה, בעקבות הודעתו לבית-הדין האזורי, מ-17.6.10, הרי המדובר בגימלה מכח חוק, אשר צריך לבחון את התמלאות התנאים בחוק לתשלומה, ולכל היותר, יש מקום לפסיקת הוצאות, אולם לא לקביעה, כי המערערת זכאית לדמי לידה בשיעור לו היא טוענת, מבלי שתבחנה כלל טענות המשיב.  השתלשלות ההליכים בבית-הדין האזורי 4. המערערת הגישה לבית-הדין האזורי תביעה, ובה עתרה לחייב את המשיב לשלם לה דמי לידה בגין 14 שבועות על בסיס שכרה בחודשים 4/08 ועד 6/08. בכתב התביעה תארה המערערת את מערכת יחסי עובד-מעביד שהתקיימו, לטענתה, בינה ובין חברת "גלובל פתרונות חכמים ושירותים מיוחדים בע"מ" (להלן - "גלובל"). המערערת ציינה בכתב התביעה, כי לא עבדה עבור גלובל בחודשים 6/07 ועד 11/07, וכי קיבלה דמי אבטלה בחודשים 8/07 ועד 11/07. תביעת המערערת התייחסה למכתב דחיה, מ-28.10.08, אשר בו נאמר, כי תביעה לדמי לידה נדחית ע"י המשיב, מאחר ולא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין גלובל. בכתב ההגנה חזר המשיב על האמור במכתב הדחיה וטען, כי עבודתה של המערערת עבור גלובל היתה בגדר עזרה משפחתית בלבד. המשיב לא התייחס כלל בכתב הגנתו לטענות המערערת באשר לבסיס על פיו צריך לחשב את דמי הלידה. 5. במעמד הדיון המוקדם, אשר התקיים בבית-הדין האזורי, נוסחה פלוגתא שעניינה - שאלת התקיימות יחסי עובד-מעביד בין המערערת לבין גלובל, בתקופה מ-11/06 ועד 7/08, תוך שהודגש בניסוח הפלוגתא, כי המערערת טוענת ששהתה בחופשה ללא תשלום מ-6/07 ועד 11/07. כמו כן, נקבעה כפלוגתא השאלה - האם המערערת ביצעה עבודה בפועל באותה תקופה בה התקיימו יחסי עובד-מעביד. 6. התקיימו התכתבויות שונות בין הצדדים בתיק, כאשר המשיב עוד בהודעתו מ-18.11.09, הבהיר, כי ככל שיקבע שבין המערערת לבין גלובל התקיימו יחסי עובד-מעביד, תבחן זכאותה של המערערת לדמי אבטלה במהלך קיומם של יחסי עובד-מעביד אלה. 7. המערערת הגישה תצהירי עדות ראשית של מספר עדים, אשר בהם היתה התייחסות, הן לטענתה, כי התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין גלובל, הן לטענתה, כי היתה בחופשה ללא תשלום במהלך התקופה מ-6/07 עד 11/07. התקיימה ישיבת הוכחות אחת לפני בית-הדין האזורי ב-10.3.10 ומפרוטוקול הדיון עולה, כי גם במסגרתה הועלו טענות המתייחסות לעניין קבלת דמי האבטלה, כאשר המדובר בשאלה רלבנטית לעניין תקופת האכשרה לדמי לידה (עיין עמ' 16-17 לפרוטוקול, מ-10.3.10). בסיום ישיבת ההוכחות ניתנה החלטה על פיה, המשיב ישקול עמדתו ולאחר קבלת עמדתו, ובמידת הצורך, יקבע התיק להמשך הוכחות. המשיב הודיע לבית-הדין האזורי, כי הוא מסכים שהתקיימו יחסי עובד-מעביד בין המערערת לבין גלובל מ-11/06 ועד 7/08, אולם, הבסיס לחישוב דמי לידה צריך להיות שכר המינימום. כמו כן, התייחס המשיב בהודעתו לכך, שהמערערת קיבלה דמי אבטלה מ-7/07 ועד 11/07, תוך שהוא טוען, שהמערערת עבדה בתקופת האבטלה. בסיכום הודעתו של המשיב, מ-20.6.10, הודיע המשיב, כי הוא החליט שהמערערת עבדה ברצף בגלובל מ-11/06 עד מועד הלידה ב-1.7.08 וכי היא זכאית לדמי לידה על בסיס שכר מינימום, אולם, המשיב יבדוק מחדש זכאותה לדמי אבטלה לאור קביעה זו. בהודעה נוספת של המשיב, מ-28.6.10, הודיע המשיב, כי המערערת קיבלה בפועל דמי אבטלה מחודש 8/07 ולטענת המשיב, המערערת עבדה בתקופת דמי האבטלה בגלובל, ועל כן, נוצר לה חוב בגין דמי אבטלה שקיבלה. 8. המערערת, תוך התייחסות להודעת המשיב מ-20.6.10, הודיעה כי היא עומדת על תביעתה, כאמור בסעיף 20 לכתב התביעה, באשר לזכאותה לדמי לידה, עבור 14 שבועות על בסיס ממוצא החודשים 4/08 ועד 6/08, מה גם, שהמשיב בכתב הגנתו, לא הכחיש את עניין החישוב. המערערת אף טענה, כי אין לאפשר למשיב לשנות חזית למעלה משנה לאחר הגשת כתב התביעה המערערת אף הוסיפה וטענה, כי לא עבדה כלל בתקופה בה קיבלה דמי אבטלה, ומכל מקום לחילופין, הפנתה להוראות ס' 176 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה- 1995. המערערת ביקשה, כי בית הדין יקבע את זכאותה לדמי לידה עבור 14 שבועות, על פי ממוצע החודשים, המפורטים בתביעתה. דיון והכרעה 9. עולה מהאמור לעיל, כי הצדדים לא הגיעו ביניהם להסכמה בהתייחס למספר שאלות הטעונות הכרעה והן: א. בסיס השכר על-פיו יחושבו דמי הלידה; ב. האם המערערת זכאית לדמי לידה עבור 14 שבועות; ג. האם המערערת עבדה, אם לאו, בתקופה בה קיבלה דמי אבטלה, ומה משמעות עבודתה, או אי עבודתה, בתקופת דמי האבטלה לעניין זכאותה לדמי לידה (במאמר מוסגר נציין, כי בהתאם להוראות סעיף 50(ב)(1) לחוק, גם תקופה שבעדה שולמו לאישה דמי אבטלה, רואים אותה כתקופה שבעדה שולמו עבורה דמי ביטוח לעניין זכאותה לדמי לידה). המדובר באותה מסכת עובדתית שעל בית-הדין האזורי להכריע בה, כאשר המערערת העלתה במסגרת כתב הטענות מטעמה בבית-הדין האזורי את טענותיה באשר לקביעת הבסיס לחישוב דמי לידה, ועל כן, יש מקום להחזיר את עניינה של המערערת לבית-הדין האזורי, הן באשר להכרעה - מהו הבסיס הנכון לחישוב דמי הלידה, להם זכאית המערערת, והן באשר לשאלה - האם קיבלה דמי אבטלה כדין; האם עבדה, אם לאו, בתקופת דמי האבטלה; מה השלכות עבודתה לעניין זכאותה לדמי לידה.  נחזור ונדגיש, כי לעניין דמי האבטלה, הודיעו הצדדים במעמד קדם הערעור, על הסכמתם להחזיר הדיון לבית-הדין האזורי. 10. יש ממש בטענת המערערת, כי המוסד לביטוח לאומי היה צריך להעלות את מכלול טענותיו, הן בהתייחס לעצם הזכאות לדמי לידה, והן בהתייחס לשיעורם בכתב הגנתו, משהמערערת טענה לכך בכתב תביעתה, אולם, משהמדובר בגימלה מכח חוק, היה מקום לאפשר את תיקון כתב ההגנה והעלאת טענה זו, גם בשלב מאוחר, שהינו השלב לאחר ישיבת ההוכחות הראשונה, ובטרם קיום ישיבת ההוכחות השנייה, שהייתה קבועה ל-14.7.10. מטרת הדיון הינה להגיע לחקר האמת, תוך מתן הזדמנות נאותה לכל צד להוכיח את טענותיו. לעניין זה, הננו מפנים לדב"ע נה/ 04/122 ורה מנחמוב נ' המוסד לביטוח לאומי (פסה"ד מ-24.5.95), בו נפסק מפי השופטת ברק (כתוארה אז): "על מכתב הדחייה של המוסד לביטוח לאומי לכלול את כל נימוקי הדחייה. על תובע לדעת מהי טענת הדחייה על מנת שיוכל לתקוף אותה בבית הדין... על תובע להיות במצב בו ידע אלו ראיות עליו להמציא ... מטרתו של בית הדין לעבודה, ככל שבית משפט, היא לרדת לחקר האמת, תוך מתן הזדמנות נאותה לכל צד להוכיח את עניינו ... דיני הפרוצדורה והראיות אינם באים אלא לעזור בידי הצדדים להוכיח את טענותיהם, ובידי בית הדין לרדת לחקר האמת. אין הם באים לחסום את האמת בטענות פרוצדוראליות ... כך בדרך כלל. כך בוודאי שמדובר בחוקים הדנים בבטחון סוציאלי. אין גם לעשות שימוש בכללי הפרוצדורה והראיות על מנת להימנע מדיון בשאלה עקרונית. אי דיון בשאלת ההתייצבות, רק משום שזו לא נקבעה כפלוגתא בשלב הדיון המקדמי, תפגע במטרת החוק ... זכויותיה של המערערת למשפט הוגן לא נפגעו ...". 11. לאור העקרונות, כפי שפורטו לעיל, יש להחזיר את עניינה של המערערת לבית-הדין האזורי על מנת שידון, הן בשיעור דמי הלידה, להם זכאית המערערת, והן בשאלה - האם המערערת קיבלה דמי אבטלה, כדין, אם לאו, ומה נפקות קבלת דמי האבטלה לעניין הסכום שלו היא זכאית כדמי לידה. 12. בנסיבות העניין, ומאחר והמשיב היה צריך לעלות את מכלול טענותיו, מראש, בכתב ההגנה, ולא לסירוגין ולשיעורין, הננו מחייבים את המשיב לשלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪. ניתן היום, י' בניסן תשע"א (14 באפריל 2011) בהעדר הצדדים וישלח אליהם. סגן הנשיאה יגאל פליטמן, אב"ד ורדה וירט-ליבנה,שופטת עפרה ורבנר, שופטת נציג העובדים, מר מנחם שוורץ נציג המעבידים, מר יצחק דויטש לידהדמי לידהדמי אבטלה