תביעה לאכיפת ההסכם ע"י רישום הבית כבית משותף .1ארבע משפחות (אשר אחת מהן מורכבת מאישה בודדת), רכשו דירות מאת הנתבע, מאיר קובה, בבנין שהקים ברח' החלוץ 9בהרצליה, על חלקה 95בגוש 6531(להלן: "הנכס"), על פי הסכמי רכישה שנחתמו בשנים 1988-1989, נספחים א-ד לכתב התביעה. הדירות לא נרשמו על שם הקונים עד ליום הגשת התביעה, .10.3.94כיוון שכך, הגישו רוכשי הדירות תביעה לאכיפת ההסכם ע"י רישום הבית כבית משותף ורישום הדירות על שמם ולשם כך, למנות את בא כוחם ככונס נכסים. כן כוללת התביעה עתירה לפיצוי הנתבעים בסך 000, 10דולר לכל משפחה, סכום אשר נקבע, על פי הטענה, בהסכמי המכר, דוגמת נספח ג' לכתב התביעה, כפיצוי מוסכם (סעיף 14לכתב התביעה). עוד טענו התובעים כי נזקיהם טרם התגבשו סופית ועל כן ביקשו להתיר להם לפצל את סעדיהם. .2בכתב הגנתו כפר הנתבע בכך כי היפר התחייבותו כלפי התובעים. לטענתו (סעיף 8לכתב ההגנה), ההיפך הוא הנכון. הוא עמד ועומד מאחורי התחייבותו כלפי התובעים. עוד הוסיף וטען הנתבע, כי במהלך התקופה הרלבנטית היה נתון בהליכים משפטיים עם בעל המקרקעין, גולדשטיין, "אשר לא עמד בהתחייבותו לשלם מס שבח, דבר זה לכשעצמו מנע והשהה את רישום הבנין נשוא כתב ההגנה כבית משותף" (סעיף .8ב. לכתב ההגנה). הנתבע הכחיש הכחשה כללית את טענות הנזק והוסיף וטען כי "כל נזק לו טוענים התובעים או מי מהם, אם קיים בכלל - אינו באחריות הנתבע." (סעיף .12ב. לכתב התביעה). .3בפתח סכומיו, טען ב"כ הנתבע כי מדובר בתביעת סרק ודינה להידחות, בין אם על הסף בהיעדר עילה ובין בהיעדר הפרה והיעדר נזק לתובעים. הסכמי מכר : .4בין התובעת מס' 1, אסתר זילברסון לבין הנתבע נחתם ביום 20.11.89הסכם (נספח א' לכתב התביעה), על פיו מכר הנתבע לזילברסון דירת גג. על פי סעיף .3ד. להסכם, התחייב הנתבע לרשום את הבית כבית משותף . על פי סעיף .3ה. להסכם התחייב הנתבע: "לגרום להעברת הבעלות בדירה לקונה, כשהיא נקיה מכל חוב, משכנתא, שיעבוד עיקול או זכות אחרת, לא יאוחר מ- 24חודשים מיום מסירת הדירה לחזקתו של הקונה, כך שהדירה תירשם כיחידת רישום נפרדת בבית משותף. " סעיפים זהים מצויים בהסכמי המכר של הנתבע עם אורלי רומה ואריק מורדקוביץ, תובעים 2- 3(נספח ב' לכתב התביעה), ועם משפחת מוסקוביץ, תובעים 6- 7(נספח ד' לכתב התביעה). בהסכם עם משפחת פאר (נתבעים 4-5), התחייב הנתבע לרשום את הדירה בבעלותם לא יאוחר מ- 12חודשים מיום מסירת החזקה (סעיף .3ה. להסכם המכר - נספח ג' לכתב התביעה). .5הנתבע הודה, בסעיף 7לכתב הגנתו, כי כל התובעים קיבלו את החזקה בדירות בדצמבר .1990 הסכמי מכר : .4בין התובעת מס' 1, אסתר זילברסון לבין הנתבע נחתם ביום 20.11.89הסכם (נספח א' לכתב התביעה), על פיו מכר הנתבע לזילברסון דירת גג. על פי סעיף .3ד. להסכם, התחייב הנתבע לרשום את הבית כבית משותף . על פי סעיף .3ה. להסכם התחייב הנתבע: "לגרום להעברת הבעלות בדירה לקונה, כשהיא נקיה מכל חוב, משכנתא, שיעבוד עיקול או זכות אחרת, לא יאוחר מ- 24חודשים מיום מסירת הדירה לחזקתו של הקונה, כד שהדירה תירשם כיחידת רישום נפרדת בבית משותף. " סעיפים זהים מצויים בהסכמי המכר של הנתבע עם אורלי רומה ואריק מורדקוביץ, תובעים 2- 3(נספח ב' לכתב התביעה), ועם משפחת מוסקוביץ, תובעים 6- 7(נספח ד' לכתב התביעה). בהסכם עם משפחת פאר (נתבעים 4-5), התחייב הנתבע לרשום את הדירה בבעלותם לא יאוחר מ- 12חודשים מיום מסירת החזקה (סעיף .3ה. להסכם המכר - נספח ג' לכתב התביעה). .5הנתבע הודה, בסעיף 7לכתב הגנתו, כי כל התובעים קיבלו את החזקה בדירות בדצמבר .1990 על פי הסכמי המכר, היה על הנתבע לרשום את הבעלות בדירות ע"ש זילברסון, רומה ומורדקוביץ ומוסקוביץ, לא יאוחר מסוף דצמבר 1992ואת דירת פאר היה עליו לרשום על שם פאר, לא יאוחר מדצמבר .1991 .6הנתבע טוען בסעיף .12ג. לכתב הגנתו, שהוגש ביום 9.5.94, כי: "ככל שהעניין נוגע לביצוע רישום העברה על שם התובעים והקונים ורישום הבית כבית משותף - יש להניח כי סיום הרישום יושלם עד אחרי פגרת בית המשפט, נוכח הסדרת העיקולים כאמור לעיל. " כאן נלמדת הודאת הנתבע, כי בחודש מאי 1994, טרם נרשם הבית כבית משותף וטרם נרשמו הדירות ע"ש הקונים, התובעים. זאת - בניגוד להתחייבותו של הנתבע בהסכמי המכר. .7טענת הנתבע היא, כי למרות כל זאת, ולמרות כי אף ביום 3.11.98, יום מתן עדותו, טרם נרשמו הדירות על שם רוכשיהן, אין לראות באי רישום הדירות על שם התובעים עד לאותו מועד משום הפרת הסכם מצידו, נוכח תנית סעיף .9ד. להסכמי המכר, לפיה: "המועדים הנזכרים בסעיף 3ג' ו-3ה' (סעיפים המתייחסים למועדי מסירת החזקה ורישום הבעלות - ה.ש.) יידחו במקרים הבאים: ...... ד. מחמת עיכובים מצד שלטונות מוסמכים, שביתות או השבתות או סיבות אחרות שאין למוכר שליטה עליהן, ושאינן באשמתו." ושאינן באשמתו." .8פירושו ויישומו של סעיף זה, ייעשה על פי הוראות סעיף 28לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973: " .28(א) היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו. (ב) היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות." דהיינו, אם העיכובים ברישום הבית כבית משותף או רישום הדירותעל שם הקונים חלו מחמת עיכובים מצד שלטונות מוסמכים עקב מעשי אומחדלי הנתבע, לא יחולו הוראות סעיף .9ד. להסכם. .9לטענת הנתבע, המכשול בפני רישום הדירות ע"ש התובעים נעוץ בנסיבות שאין לו שליטה עליהן כדלקמן: א. אי תשלום מס רכישה. לטענת הנתבע, הוא הפקיד בידי בא-כוחו, עו"ד וייסבלט, צ'ק לצורך תשלום מס רכישה, אך עו"ד וייסבלט שלח ידו בצ'ק, לא הפקידו לצורך תשלום מר רכישה, אלא גבה אותו לעצמו, ובינתיים הצטברו קנסות כבדים אשר אין הנתבע יכול לשאת בפרעונם. .10אין זכר לטענה זו בכתב ההגנה. היא עלתה, לראשונה, בתצהירי עדותו הראשית של הנתבע. כאשר הוצג התצהיר כראיה, התנגד עו"ד שרם, ב"כ התובעים, להרחבת חזית (עמ' 24שורה 2לפרוטוקול). על כן, איני צריכה להידרש לטענה זו. .11למעלה מן הצורך אומר, כי גם לגופה של טענה אין בה כדי להועיל לנתבע . על פי הנאמר בסעיף .15א. בהסכמי המכר: "ידוע לקונה כי עו"ד ויסבלט ישראל מרח' חיים לסקוב 10, ת"א, הינו בא כוחו של המוכר (הנתבע - ה.ש. ) ויטפל מטעמו ברישום הבית המשותף ובהעברת הבעלות בדירה על שם הקונה." (ההדגשה שלי - ה.ש. ) כיוון שכך, על מעשיו של עו"ד ויסבלט, ככל שהם נוגעים לתובעים, חל סעיף 2 לחוק השליחות, התשכ"ח-1965, על פיו: "שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי הענין, את השולח." הנלמד מכך, כי הימנעותו של עו"ד ויסבלט מלשלם מס רכישה במועד, כמוה, מבחינתם של התובעים, כהימנעותו של הנתבע. על כן, הטענה כי לא התאפשר רישום הדירות מחמת אי תשלום מס רכישה לשלטונות, היתה בנסיבות שלנתבע לא היתה שליטה עליהן אינה יכולה להועיל לו כלפי הקונים. ביתר שאת, נוכח העובדה שהוכחה כי כבר בשנת 1991, עוד בטרם ת, נוכח העובדה שהוכחה כי כבר בשנת 1991, עוד בטרם הגיע מועד העברת הדירות על שם התובעים, ידע הנתבע כי, לשיטתו, שלוחו לא פעל על פי ההוראות. למרות זאת, לא פעל הנתבע לקיים חיוביו כלפי התובעים ולשלם את מס הרכישה, כדי לרשום את הדירות על שם הקונים. מאז, השתהה הרישום ( 7ו- 6שנים, לפחות), מעבר לחיובו של הנתבע על פי הסכמי המכר, עקב מחדלו של הנתבע, בלבד. .12טענתו האחרת של הנתבע היא, כי היה נתון בהליכים משפטיים עם בעל המקרקעין, גולדשטיין (הבנין נבנה בעיסקת קומבינציה), אשר לא עמד בהתחייבותו לשלם מס שבח, וכי דבר זה, לכשעצמו, השהה את רישום הבנין כבית משותף (סעיף .8ב. לכתב ההגנה). לא הבנתי את הטענה: האם הטענה היא, כי ההליכים המשפטיים עיכבו את רישום הדירות על שם הקונים, או הטענה היא כי אי תשלום מס שבח ע"י גולדשטיין הוא אשר גרם לעיכוב. כך או כך, אין בטענה, על פי כל אחד מפירושיה כדי להועיל לנתבע. .13בין הנתבע לבין גולדשטיין התנהלו שתי התדיינויות משפטיות: הראשונה, בת.א. 2650/99 בבית משפט השלום בהרצליה, בו תבע גולדשטיין מהנתבע למסור לידיו שתי דירות בקומה ב', בבנין הנידון, המגיעות לו על פי הסכם הקומבינציה. הנתבע התגונן בתביעה בטענה לזכות עכבון. לטענתו של הנתבע, שם, היפר גולדשטיין, את חיוביו כלפי הנתבע דכאן, בין השאר, בכך שלא קיים את התחייבותו לשאת בתשלומי חובות שונים וביניהם חוב למס שבח, כאמור בסעיף 5(2)(ב) להסכם הקומבינציה בין הצדדים. בדחותו טענה זו, פסק השופט גלין, בסעיף 7דינו (ת/9),: "בסעיף 5(2)(ב) להסכם, הוסכם בין הצדדים, כי 'מהתמורה (של מכירת הדירה המשותפת - י"ג) אשר תגיע ל[מבקשים] ישולמו התשלומים הבאים:נ- .1מס שבח חל על העיסקה. .2מס ערך מוסף החל על הדירות ש[המבקשים] מקבל מאת [המשיב]. .3מחצית מהיטל ההשבחה עבור % 6הקלה שנהמשיב] יקבל את הרשות המוסמכת . .4שליש מהיטל ההשבחה עבור היציאות לגג.' .8פירושה של תניה זו, כמטילה את חובת התשלום של ארבעת החיובים המנויים בה, להבדיל ממימונם, על המבקשים (סעיפים 10ו- 30לסיכומי המשיב), אינו סביר על פניו, אם עליהם לשלם מע"מ, מס שבח מקרקעין וחלק מהיטל ההשבחה, מה טעס בייחוד חלקם בתמורת הדירה המשותפת, 'אשר תגיע למוכר', למטרה זו, ומה ענין לו למשיב אם מתוכה ישולמו או מכל מקור אחר. קל וחומר, שאחד דינו של פירוש זה להדחות נוכח הוראות סעיפים 5(2)(ג) ו- 5(4) להסכם, המסדירות בצורה ברורה ומפורטת את התנאים בהם תועבר חובת התשלום לכתפי המבקשים. " (ההדגשות במקור - ה.ש. ) צא ולמד, כי עוד לפני שהגיע המועד לרשום את הדירות ע"ש הקונים, על פי הסכם המכר, הובהר לנתבע, באופן חד משמעי, ע"י בית המשפט כי עליו מוטלת חובת תשלום מס שבח. לא נטען ולא הוכח כי הוגש ערעור על פסק דין זה. אשר על כן, אין ממש בטענה כי רישום הדירות התעכב עקב דיון משפטי זה בין הנתבע לבין גולדשטיין, או עקב כך כי גולדשטיין לא שילם את מס השבח שהיה עליו לשלם. .14התביעה השניה שהגיש גולדשטיין נגד הנתבע היתה בביהמ"ש המחוזי בת"א ת.א. 2650/89. התביעה היתה, בין השאר, לחייב את הנתבע לשלם לגולדשטיין מחצית מתמורת מכירת הדירה המשותפת "בהפחתת הסכומים הנדרשים ו/או הסכומים שהנתבע שילם בגין מס שבח מקרקעין, מס ערך מוסף והיטל השבחה. . . " נראה, כי על פי תביעה זו סברו גולדשטיין כי עליהם לשלם מחצית מס שבח. עם זאת, הסכימו כי מתוך כספי תמורת הדירה המוחזקים ע"י הנתבע ישולם מס זה ומלוא תמורת מכירת הדירה הוחזקה ע"י הנתבע. מדוע לא שילם את המס מתוך כספים אלה? .15גם מטעם נוסף לא היה בהתדיינות עם גולדשטיין בתביעה השניה כדי לעכב את הנתבע מלשלם את מס השבח מתוך מלוא תמורת הדירה, שהוחזקה, כאמור, בידיו, לאור התניא המפורשת בסעיף .5ב. .1בהסכם הקומבינציה (ת/6), כי: "ב. מהתמורה, למעט המע"מ שהתקבל ממכירה זו, ואשר תגיע למוכר ישולמו התשלומים הבאים: .1מס השבח החל על העיסקה. ..... .2" בין אם חובת התשלום של מס שבח היא על גולדשטיין, כגירסת הנתבע ובין אם היא חלה על הנתבע, כקביעת השופט גלין בפסק דינו ת/9, הוסכם בין הצדדים כי מס זה ישולם מתוך תמורת מכירת הדירה המשותפת והנתבע החזיק בידיו את מלוא התמורה ויכול היה לשלם מתוכה, ובמועד, את מס השבח. .16התוצאה היא, כי מניעת רישום הדירות על שם הקונים עקב אי תשלום מס שבח, היא תוצאת מחדליו של הנתבע ועל כן, לא יעמדו לו הוראות סעיף .9ד. להסכמי המכר. .17על פי סעיף .14ג. .3להסכם הקומבינציה (ת/6), התחייב הנתבע לשלם "מס רכוש על מבנה בתהליך בניה החל על הבנין המוקם על המגרש, לרבות בגין החלק הנבנה בעבור המוכר." הנתבע מודה, בעדותו (עמ' 29לפרוטוקול), כי כל החובות למס הרכוש שולמו באיחור וכי אינו יודע מתי נפרע חוב זה. .18העולה מכל האמור, כי אין הנתבע יכול לתלות את מניעת רישום הדירות ע"ש הקונים ברשויות המס, כאשר הוא לא פרע את חובות המיסים, שהיה עליו לפרוע. .19לתצהירו של הנתבע צורף מכתבו של עו"ד קליין מיום 14.6.98(נספח ז'), שזו לשונו: הנדון: גוח' 6531/95 רח' החלוץ 9, הרצליה החל מתאריך מרץ 1995אנו עוסקים ברשום חכירה לטובת עיריית הרצליה, וברישום בית משותף בנכס שבנדון. בידנו נמצאת מפת תשריט החכירה, משנת 1988וכן תשריט לצורך רשום בי"מ. אנו פועלים מאז ועד עצם היום הזה, לצורך הסרת העיקולים, של הדיריים וייחוד הערות האזהרה, והסכמת הבנקים, הסכמת כונסי הנכסים, וכן הסכמת הדיריים לצורך ביצוע רשום החכירה ורישום הבית המשותף. מיד עם התקדמות בנושאים הנ"ל נחזור ונודיעך." הנלמד ממכתב זה, כי רק בחודש מרץ 1995, לאחר הגשת התביעה, החלו עורכי הדין מטעם הנתבע לטפל ברישום הבית המשותף והדירות ע"ש הדיירים. ב"כ הנתבע הקפיד לטעון בעת הדיון וחזר והדגיש בסכומיו כי עילתהתביעה מתגבשת ביום הגשתה. התביעה הוגשה, כאמור, ביום .10.3.94צא ולמד, כי ביום הגשת התביעה, שנתיים, לפחות לאחר שהיה על הנתבע לרשום את הדירות ע"ש התובעים, טרם טיפל הנתבע ברישומן. לדידי, אין הפרת הסכם יותר ברורה מכך. .20טוען ב"כ הנתבע, כי על הנכס היו מוטלים עיקולים לטובת הדיירים ואי הסרתם מנעה את רישום הדירות. לטענה זו אין זכר בכתב ההגנה, על כן, אין הנתבע יכול להעלותה, לראשונה, בשלב הסיכומים. .21זאת ועוד, ככל שמדובר בעיקולים אחרים, המוטלים על הנכס, טוען ב"כ הנתבע כי הם אינם מהווים מניעה לרישום הדירות, שכן ניתן לייחדם, בשלב של רישום הבית כבית משותף ורישום היחידות על שם רוכשיהן, ליחידותיו של הנתבע בבנין, שלא נמכרו לתובעים. טענה זו יפה אף לגבי עיקולי הדיירים, ומשמיטה את בסיס טענת הנתבע כי הרישום עוכב עקב עיקולים שהטילו הדיירים. .22לסכום פרק זה: הוכח כי הנתבע היפר את הסכמי המכר בכך שלא רשם את הבית כבית משותף ואת הדירות כיחידות נפרדות ע"ש כל אחד מהתובעים, תוך המועד שנקבע בהסכמי המכר ולא עד היום. טענותיו של הנתבע כי העיכוב ברישום היה מסיבות שאינן תלויות בו הוכחו כבלתי נכונות וכטענת בדים. הסעדים שנתבעו: א. אכיפת ההסכמים ומנוי כונס נכסים לשם כך. .23הסעד העיקרי בתביעה בגין הפרת חוזה הוא סעד האכיפה (סעיף 3לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- .1970משהוכח, כמבואר לעיל, כי הנתבע היפר את החוזה, זכאים התובעים כי בית המשפט יורה על אכיפתו. .24טענת הנתבע בכתב הגנתו, שהוגש בחודש מאי 94, כנגד מתן סעד האכיפה, הוא כי הרישום יושלם עד אחרי פגרת בית המשפט. דהיינו, עד סמוך לאחרי ספטמבר .1995 כמבואר, הרישום לא בוצע עד סוף .1998 .25בסעיף 5לסכומיו, טוען הנתבע כי הוא מתעתד לשלם ישירות בכספים שיגיעו מאת עו"ד ויסבלט את התשלום למס הרכישה, שבינתיים צמח ותפח. וכי עד אז, בהיעדר תשלום מס רכישה, לא ניתן יהיה בפועל לאכוף את ההסכם ולבצע את הרישום ועל כן, סעד האכיפה יהיה אקדמי בלבד, סעד שבית המשפט לא נוהג להעניקו. טענה זו חורגת מהאמור בכתב ההגנה, בו לא נזכר כלל ענין עו"ד ויסבלט, למרות שהנתבע ידע עליו עוד משנת 1991, וב"כ התובעים התנגד בעת הדיון להרחבת חזית. כיוון שכך, אין הנתבע רשאי להעלות טענה זו, בסכומיו. .26גם לגופה של טענה, אין בה ממש. על הנתבע לקיים לאלתר את חיוביו על פי הסכמי הרכישה, ללא כל קשר להתדיינויותיו עם עו"ד ויסבלט, אשר התובעים אינם צד להם. יתכבד הנתבע וישלם את החוב למס רכישה ממקורותיו הוא וכן את שאר התשלומים שעליו לפרעם, אם ישנם כאלה, ויקיים את התחייבויותיו על פי הסכמי הרכישה. .27לאור כל האמור לעיל, אני נותנת צו אכיפה, כמבוקש, ומחייבת את הנתבע לרשום לאלתר את הדירות שנרכשו על ידי התובעים, על שמם, כיחידות נפרדות בבית משותף, כפי שהתחייב בהסכמי המכר, ולנקוט בכל הפעולות הדרושות לשם כך. מאחר ולא התרשמתי, כי הנתבע חרד ושוקד לקיים את התחייבויותיו, אני ממנה את עו"ד דוד שרם, ב"כ התובעים, לכונס נכסים על זכויות הנתבע בנכס ומסמיכה אותו לעשות את כל הדרוש על מנת לגרום לרישום חלקם של התובעים בנכס, מכוח ההסכמים נספחים א-ד לכתב התביעה, בלשכת רישום המקרקעין. פיצויים: .29בשלב זה, תבעו התובעים את הפצוי המוסכם וביקשו היתר לפיצול סעדים, כדי לתבוע את יתרת נזקיהם, אשר טרם התגבשו בעת הגשת התביעה. ב"כ הנתבע הדגיש וחזר והדגיש כי אין התובעים זכאים לתבוע בגין נזקים שאירעו לאחר הגשת התביעה. על כן, אני מתירה לתובעים לפצל סעדיהם. .30כאמור, תבעו התובעים את הפיצוי המוסכם, כפי שנקבע בהסכם שבין הנתבע לבין ה"ה פאר, נספח ג' לכתב התביעה. נספח ג' הוא ההסכם היחיד, הכולל תנית פיצוי מוסכם. אין תנית פיצוים מוסכמים בהסכמים של התובעים האחרים. על כן, אין הם זכאים לפיצוי מוסכם ואני דוחה את תביעתם לפיצוי מוסכם. .31שונה מצבם של יורשי ה"ה פאר (על כך, להלן). בסעיף .19ב. להסכם בין הנתבע לבין ה"ה פאר, נאמר: "צד להסכם המפר תנאי מהותי של הסכם זה ישלם הצד השני פיצויים קבועים ומוערכים מראש בשקלים חדשים אשר סכומם ישווה לשווה ערד בשקלים חדשים של 000,10$ (ארה"ב) (עשרת אלפים דולר של ארה"ב), לפי ערכם ביום תשלום הפיצוי ולאחר שנוצרה ההפרה." כמבואר לעיל, היפר הנתבע את התחייבותו לרשום את דירת ה"ה פאר 12חודש לאחר מסירת החזקה בדירה, דהיינו, עד סוף .1991בהסכם מכר מקרקעין, התנאי של רישום הממכר על שם הקונה, הוא תנאי מהותי. על כן, הוכחה זכאותם של פאר לפיצוי המוסכם. לא נטענה כל טענה מצד הנתבע, כי על ביהמ"ש להתערב בסכום הפיצוי המוסכם, וטוב שכך. שכן, נראה לי כי הפצוי המוסכם הולם את היקף ההפרה. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם ליורשי ה"ה פאר, על פי צו ירושה, את הפצוי המוסכם בשקלים בסכום השווה ל- 000, 10דולר של ארה"ב, על פי השער היציג ביום הגשת התביעה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מאז . התובעים פאר: .32לאחר הגשת התביעה נפטרו התובעים 4-5, שלום ושרה פאר. בתום מסכת הראיות, ביקש עו"ד שרם, ב"כ התובעים, להחליף את התובעים שלום ושרה פאר ביורשיהם על פי צו הירושה. ההתנגדות היחידה, שהעלתה ב"כ הנתבע לבקשה זו, היתה השלב המאוחר בו הועלתה. לא מצאתי ממש בטענה זו. לאור הוראות תקנה 36לתסד"א: "לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת; ואם מת אחד מבעלי הדין בין גמר הדיון לבין פסק הדין, לא תפוג התובענה אף אם אין עילתה קיימת עוד אלא מותר ליתן פסק דין." בסכומים מטעם הנתבע, גורס בא כוחו, עו"ד לוין כי "הכלל אומר כי משמת אדם, מתה תביעתו עימו." כלל זה אינו קיים. אף תקנה 36מתייחסת למקרה בו מת בעל דין, אך עילת התביעה בעינה עומדת. ב"כ הנתבע לא טען, בעת הדיון בבקשה להחלפת בעלי דין, כתוצאה מפטירת בני הזוג פאר, כי עילת התביעה פגה, ועל כן, אין הוא יכול להעלות טענה זו בסיכומיו. כפי שיוסבר להלן, אין ב"כ הנתבע יכול לטעון, בשלב הסיכומים כנגד החלטה שניתנה במהלך הדיון, במעמד הצדדים. אף בסכומיו, אין ב"כ הנתבע טוען כי עילת התביעה פגה, פרט להתייחסות לכלל משפטי שאינו קיים. ואכן, עילת התביעה לא פגה - יורשי פאר ירשו את זכויותיהם של פאר ז"ל בדירה, ביניהן הזכות כי הדירה תירשם עד המועד הקבוע בהסכם ואת הזכות לפצויים עקב הפרת זכות זו. .33הדיון בבקשה להחלפת בעלי הדין עקב פטירת בני הזוג פאר התקיים במעמד הצדדים ולאחר שניתנה לעו"ד מלכא, ב"כ הנתבע, האפשרות להתייחס לבקשה ולטעון את התנגדותה. אין מקום להיזכר בטענות התנגדות נוספות, שלא נטענו בעת הדיון, ולהעלותן בסכומים, לאחר שניתנה החלטה במעמד הצדדים. העלאת טענות נוספות כנגד ההחלטה, לאחר שניתנה ובשלב הסיכומים, כמוה כערעור על ההחלטה. אין הליך של ערעור על החלטה שניתנה במעמד הצדדים בפני השופט שנתן את ההחלטה. .34הנתבע ישלם לתובעים הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד דלקמן: לתובעת מס' 1- 000, 25ש"ח בתוספת מע"מ. לתובעים 3- 2- 000, 25ש"ח בתוספת מע"מ. ליורשי תובעים 4- 5על פי צו ירושה, שבאו כתובעים במקומם, סך 000, 30ש"ח בתוספת מע"מ. לתובעים 7- 6- סך 000, 25ש"ח בתוספת מע"מ. . סכומים אלה ישאו ריבית והפרשי הצמדה מיום 5.6.99ועד התשלום בפועל. ניתן בלשכתי, בהיעדר הצדדים, היום 30.5..99חוזהבתים משותפיםאכיפת חוזה