עובדות 1. התובע, חזן (להלן: "חזן") הסיע בשכר ברכבו מסוג טרנזיט מ"ר 23-264-08 )להלן: "הטרנזיט"; נספח ג' לת/1), את איסקוב (להלן: "איסקוב"), אשר נפגע בתאונת דרכים ביום 11.2.1996 (להלן: "התאונה"). בהעדר כיסוי ביטוחי לטרנזיט, פיצתה קרנית את איסקוב ושבה בתביעת שיבוב לחזן. לאחר שמיעת עדויות הצדדים, ניתן בבימ"ש קמא בת"א 129621/01 - ת/3, פסק דין המחייב את חזן לשלם לקרנית סך של 52,163 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ושכ"ט עו"ד (להלן: "ההליך הראשון"). חזן ערער על פסק הדין ובמסגרת הערעור, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה חזן ישלם לקרנית סך של 50,000 ₪, מבלי שהדבר יהווה ויתור על כל טענה כלפי צד ג', לרבות מי שהיה נתבע נוסף בתיק בהליך הראשון (ע"א 002374/04, נספח ב' לת/1). 2. בהתאם להסכמה הנ"ל, הוגשה התביעה שלפני כלפי הנתבעת 1 חברת הביטוח (להלן: "אררט"), אשר ביטחה את הטרנזיט בפוליסת ביטוח חובה מספר 503027810 (להלן: "פוליסת ביטוח חובה"), ובפוליסת ביטוח מקיף מספר 0416503027810 (להלן: "פוליסת ביטוח מקיף"), ונגד נתבע 2, יהודה צברי, סוכן הביטוח של חזן (להלן: "צברי"), אשר לטענתו של חזן התרשל כלפיו בכך שלמרות היכרות רבת שנים עמו וידיעתו שעיסוקו בהסעה בשכר, הנפיק לו פוליסה שלא בהתאם לנדרש ולמוסכם. 3. בכתב ההגנה שהוגש מטעם אררט נטען להעדר רלבנטיות לפוליסות ביטוח מקיף ולהעדר כיסוי ביטוחי באשר לביטוח החובה. צברי טען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי פעל במיומנות ובמקצועיות בהתאם לדרישתו של חזן, אשר באמתחתו היו גם רכבים פרטיים. חזן היה ער לשוני בין הפוליסות, לרבות תשלומי הפרמיה הנובעים מסיווגי הרכב השונים. צברי הגיש הודעת צד ג' כלפי אררט, וטען כי האחריות הבלעדית לגבי תוכנה של הפוליסה חלה עליה והיות והעביר את כל המסמכים שדרשה אררט, הרי שאם יחוייב, על אררט לשאת בתשלום. 4. בכתב ההגנה להודעת צד ג' שהוגש מטעם אררט, טענה זו האחרונה כי הפוליסה הוצאה בהתאם להצעת הביטוח החתומה על ידי חזן ואשר הועברה אליה באמצעות צברי. 5. בדיון מיום 8.6.2009 הסכים חזן כי התביעה כלפי אררט תימחק ללא צו להוצאות ובהתאם להסכמתו ניתן פסק דין. עדויות 6. חזן העיד כי צברי, סוכן ביטוח שלו שנים רבות, היה מודע לעיסוקו, הסעת נוסעים בשכר, ובהתאם לכך גם הנפיק לו פוליסות מתאימות בהתאם לדרישתו. צברי גם היה מודע לכך שרכבים נמכרו מפעם לפעם, כפי שגם הוחלף רכב מספר 12-828-59 (להלן: "הרכב הקודם"), בטרנזיט נשוא התביעה. לרכב הקודם היה ביטוח להסעת נוסעים בשכר ועל כן צברי התבקש להנפיק גם לטרנזיט את אותה פוליסה. אלא שצברי התרשל והנפיק פוליסה רגילה (ת/1). 7. בחקירתו הנגדית ניסה חזן לתקוף את קביעות ההליך הראשון, והעיד כי לא נהג בטרנזיט והתאונה גם לא התרחשה כמפורט בפסק הדין. לטענתו התביעה הוגשה ביחס לטרנזיט, שכן הוא כבול בקביעות אלה. חזן אישר כי עיסוקו במשך שנים רבות הוא הסעת נוסעים בשכר, וכי הוא יודע שלצורך כך יש לפעול להוצאת רישיון. חזן גם הודה שבאמתחתו פוליסות לרכבים אשר אינם מיועדים להסעה בשכר, וכי מפעם לפעם העביר פוליסה מרכב אחד לרכב אחר. בניגוד לעדותו הראשית, אישר כי גם לרכב הקודם לא היתה פוליסה להסעת נוסעים בשכר. 8. צברי העיד (נ/5) כי אין לו אפשרות טכנית להנפיק תעודת ביטוח חובה להסעת נוסעים בשכר, שכן לצורך כך יש לפעול להוצאת רישיון מטעם משרד התחבורה אשר לעיתים מחייב מספר פעולות לצורך סיווג הרכב כמתאים להוצאת הרישיון. חזן, אשר עוסק שנים רבות בהסעות נוסעים בשכר, היה מודע לצורך בצירוף הרישיון לצורך הנפקת פוליסה ועשה זאת לא פעם אחת. לחזן היו רכבים אשר סווגו כאוטובוס זעיר ציבורי ורכבים פרטיים ובהתאם לכך הונפקו הפוליסות (לצורך הסעת נוסעים בשכר כללה הפוליסה את סעיף 32; נספחים ז, ז1, ז2, וח, ח1). חזן גם המיר לא פעם רכבים שברשותו לרכבים להסעה בשכר, כפי שהודה בהליך הראשון (סעיף 9 לעדותו הראשית בת"א 129621/01), ואף לאחר התאונה פעל מיידית להמרת הרכב לאוטובוס זעיר (נספח א1 לנ/5). במקרה זה, חזן חתם על בקשה להמיר את פוליסת הביטוח של הרכב האחר לטרנזיט, בקשתו מולאה והונפקה לו פוליסה באותם תנאים שכן גם לרכב האחר, לא היה ביטוח להסעת נוסעים בשכר (נספח ט). 9. בחקירתו הנגדית עמד צברי על גירסתו, כי חזן ביטח רכבים שונים ועל כן ידע את ההבדלים בין סוגי הרכבים, אשר באו לידי ביטוי בתשלומי הפרמיות. בכל מקרה, אין לו אפשרות, ואף לא שיקול דעת, להנפיק פוליסה להסעת נוסעים בשכר, ללא הצגת רישיון רכב, שכן המערכת חוסמת אותו מלעשות כן. וכדבריו: "... לכל רכב יש קוד דגם, כשאני בא להקליד את קוד הדגם של פורד טרנזיט, המערכת חוסמת אותי וכותבת לי - נדרש הצגת רישיון, נא לפנות לחתם החברה... הוא לא יצא עם ביטוח בלי שהציג רישיון, זה הנוהל וזו הוראה של חברת הביטוח" (פרוט' מיום 28.3.2011 עמ' 8 ש' 5-6; ש' 29) . 10. מטעמו של צברי, העידו גם שמעון אזולאי, סוכן ביטוח (להלן: "אזולאי"), ואשר דדון (להלן: "דדון"), שותף בחברה להסעת נוסעים בשכר. אזולאי העיד (נ/3) כי כל סוכן ביטוח מחובר "און ליין" למערכות הממוחשבות של חברות הביטוח, באמצעות קוד משתמש וסיסמה. סוכן הביטוח יכול להנפיק תעודת ביטוח חובה לכל רכב, למעט רכבים מסוג מוניות, משאיות, אוטובוסים, לרבות אוטובוס זעיר ציבורי שמטרתו הסעת נוסעים בשכר. הנפקת תעודת ביטוח חובה במקרים כאלה מחייבת התערבות של חתם מטעם חברת הביטוח, שכן חברות הביטוח חוסמות את האפשרות להנפיק ביטוח חובה באופן אוטומטי. כאשר סוכן הביטוח מקליד את קוד הדגם של פורד טרנזיט, המערכת חוסמת אותו מלהמשיך ומפנה אותו לחתם החברה. נוהל שמוכתב ע"י חברות הביטוח הוא להעביר בפקס את רישיון הרכב הרלבנטי. רק לאחר שנבדק הרישיון וחברת הביטוח מוודאת שרשום עליו אוטובוס זעיר ציבורי, מונפקת תעודת ביטוח חובה, הכוללת את סעיף 32, שמשמש היתר להסעת נוסעים בשכר. במידה וברישיון הרכב מופיע "מסחרי סגור", המשמעות היא שהרכב לא קיבל היתר להסעת נוסעים בשכר, ואז מונפקת תעודה רגילה. אין רלבנטיות למספר הנוסעים הרשומים ברישיון הרכב ואין בכך כדי ללמד שמורשה הרכב יכול להסיע נוסעים בשכר. גם כאשר כתוב ברישיון הרכב שמותר להסיע ברכב 10 נוסעים, עדיין חברת הביטוח לא תנפיק תעודת ביטוח חובה הכוללת את סעיף 32. תעודה כזו תונפק רק אם רשום ברישיון "אוטובוס זעיר ציבורי". השגת סיווג כזה מחייב פניה למשרד הרישוי, שם הרכב עובר תהליך של בדיקה, ורק לאחר שנמצא כשיר ומילא אחר הקריטריונים הנדרשים, ניתן לו סיווג מתאים. 11. בחקירתו הנגדית אישר אזולאי כי קיימים יחסי רעות בינו ובין צברי אך חזר על גירסתו שלא ניתן להנפיק רישיון באופן אוטומטי, אלא יש לקבל את רישיון הרכב של המבוטח. לשאלת ב"כ התובע, העיד שאם היה מכיר את המבוטח והיה יודע שעיסוקו הוא הסעת נוסעים בשכר, וכל מהות הביטוחים הם להסעה בשכר, היה מפנה את תשומת לבו שהפוליסה איננה מכסה הסעה כזו. בחקירתו החוזרת הדגיש שזה תלוי במידת ההיכרות עם המבוטח. 12. דדון העיד כי חלק מצי הרכב המשמש להסעה בשכר, הינם רכבים מסוג פורד טרנזיט, וכל רכב שנרכש למטרה זו מחייב ביצוע פעולות במחלקת התקינה באגף הרכב של משרד הרישוי לצורך המרתו להסעת נוסעים בשכר (בדיקת הרכב פיזית ובדיקתו האם הוא עומד בקריטריונים ובתנאים הטכניים הנדרשים). רק לאחר קבלת הרישיון יש לפנות לסוכן הביטוח על מנת להנפיק תעודת ביטוח חובה. לא יתכן שנהג מקצועי, המוסמך להסיע נוסעים בשכר, לא יכיר את החוק המחייב המרת רכב רגיל לאוטובוס זעיר ציבורי וידאג לקבלת רישיון מתאים. בחקירתו הנגדית חזר על גירסתו. 13. מטעם אררט העידה החתמת ליאורה יסני (להלן: "יסני"). על פי עדותה (נ/1) אררט ביטחה את הרכב האחר מ-20.10.95 עד 30.9.96. בהתאם להצעת הביטוח עליה חתם חזן (נספחים א, ב), הועבר הביטוח מהרכב האחר לטרנזיט באותם תנאים כפי שנרשם בבקשה ובהתאם לכך בוצעה החלפה מיום 4.1.96 ועד 30.9.96 (נספחים ג, ד). 14. בחקירתה הנגדית יסני אישרה כי ישנה אבחנה ברורה בין ביטוחים רגילים לבין רכבים המסווגים להסעה בשכר. הסוכן איננו יכול במקרה האחרון להוציא פוליסה, הוא מקבל באופן אוטומטי אות בקוד שעליו להעביר לחברת הביטוח את רישיון הרכב. ללא ישום הוראות אלה, החתם איננו מורשה להוציא פוליסה. יסני גם אישרה שהפרמיה גבוהה יותר כאשר מדובר בהסעת נוסעים בשכר וכי במקרה דנן בהתאם לדרישתו של חזן וחתימתו, הוצאה פוליסה לרכב רגיל. דיון 15. כבר עתה אעיר כי עדותו של חזן שלא נהג בטרנזיט, מעוררת סימני שאלה. עובדה זו היתה שנויה במחלוקת בהליך הראשון ובית המשפט ששמע את עדויות הצדדים קבע כי חזן נהג בטרנזיט. על קביעה זו חזן לא ערער, על אף שהגיש ערעור על פסק הדין. גם בפני לא ציין חזן באיזה רכב נהג. שהרי ממה נפשך? אם חזן לא נהג בטרנזיט, על מה מתבססת תביעתו ומכוח מה יש להטיל אחריות על צברי? האם צברי אמור לדעת באיזה רכב נהג חזן? נקודת המוצא, אפוא, היא שחזן נהג בטרנזיט אשר לא היה לה ביטוח חובה. 16. אין גם רלבנטיות לפוליסת הביטוח המקיף ואין בה כדי לשנות או להשליך על ביטוח החובה. על כך העידו באופן מפורט צברי ואזולאי, עדותם לא הופרכה ולא נסתרה באופן כלשהו ולא ראיתי מקום לחזור על המפורט בעדותם. עוולת הרשלנות 17. על מנת לבסס קיומה של עוולת הרשלנות יש להוכיח את קיומה של חובת הזהירות של צברי כלפי חזן, הפרת החובה וגרימת נזק כתוצאה מההפרה (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון לט(1) 113). חובת זהירות מושגית 18. חובת הזהירות המושגית בוחנת האם בין סוג המזיקים אליו משתייך המזיק לבין סוגי הניזוקים אליו משתייך הניזוק, קיימים "יחסי רעות". לענין סוג הפעולות אליו משתייכת פעולת המזיק ולענין סוג הנזקים שגרם המזיק. חובתו של סוכן הביטוח מתמקדת בחובת גילוי והסבר היונקים מחובת תום הלב (סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, ד"נ 7/81 פנידר, חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' קסטרו, לז(4) 673). במסגרת חובה זו נקבע כי על סוכן הביטוח לגלות את עיני הלקוח ולהסביר לו את ההבדל בין הביטוח שביקש מחברת הביטוח לבין מה שקיבל (ע"א 846/76 יהודה עטיה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ לא(2) 780), לפרוס בפני המועמד לביטוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו ולגלות לו כל מידע רלבנטי בקשר לצורות התקשרות שונות. על הסוכן לוודא שהכיסוי שמספקת חברת הביטוח הוא ראוי ומספיק לצרכיו של הלקוח ולמנוע מן המתקשר לבצע שגיאות שמשמעותן האפשרית היא ביטול הפוליסה. יש לקחת בחשבון גם את מערכת היחסים הקודמת בין הצדדים ומהותה (רע"א 5956/06 בהא סייף נ' פוזי מרעי - ). מעצם מהותו של חוזה הביטוח ופערי הכוחות העמוקים בין הצדדים, הנובעים ממקצועיותו ומנסיונו של המבטח לבין העדרם של אלה אצל המבוטח, בתי המשפט הטילו חובה רחבה יחסית על סוכן הביטוח כלפי המבוטח. יחד עם זאת, נקבע כי יש להיזהר מלהרחיב את חובות סוכן הביטוח והמבטח לכדי אחריות מוחלטת, ויש להגביל את היקפן, כחובות שבאו להגן על הלקוח בשל מאפייניה המיוחדים של מערכת היחסים החוזית. הרחבה מעבר לכך, תפגע לא רק בסוכני הביטוח ובמבטחים, אלא בציבור המבוטחים שעלות ההרחבה תגולגל אליהם באמצעות הגדלת הפרמיות המשולמת על ידם. מהמקובץ עולה, שלסוכן הביטוח יש חובת זהירות מושגית כלפי הבאים להיוועץ איתו לצורך רכישת ביטוח. חובת זהירות קונקרטית והפרתה 19. חובת הזהירות הקונקרטית בוחנת האם בין המזיק הקונקרטי לניזוק הקונקרטי, קיימת חובת זהירות לעניין הפעולות שהתרחשו בפועל ולעניין הנזק שנגרם בפועל. השאלה שתיבחן היא האם המזיק יכול וצריך היה לצפות שכתוצאה מפעילותו הרשלנית יגרם לניזוק הנזק שארע בפועל (ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' יצחק לוי מח(3) 45, 64). על מנת לקבוע האם צברי הפר את החובה כלפי חזן, יש לחזור ולבחון את עדויות הצדדים. 20. עדותו של חזן היא עדות יחידה של בעל דין על פי סעיף 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971. אמנם בית המשפט יכול לפסוק על סמך עדות יחידה אך עליו לפרט בהחלטתו מה הניעו להסתפק בעדות זו. פסיקת בית המשפט העליון פרשה את האזהרה העצמית שחייב בית המשפט בזו הלשון: "בשקילת עדות יחידה חייב השופט בזהירות כפולה ומכופלת... אין השופט יכול לצאת ידי חובתו בהצהרה סתמית כי הזהיר את עצמו... וזה אשר הניעו להסתפק בעדות היחידה - אלא כאן דרוש טעם אמיתי, טעם שבהכרעת העדות היכול להיות נעוץ בהיגיון הדברים או טעם מיוחד אשר יש להעלותו על הכתב" (ע"א 79/72 האפוטרופוס על נכסי נפקדים נ' פולק ואח' כז(1) 768, 771; ת"א 18086/97 זקי אבו עסב נ' הפניקס הישראלי, חברה לביטוח בע"מ, ). בנסיבות דנן, לא מצאתי להסתפק בעדותו היחידה של חזן. 21. צברי העיד בחקירתו הראשית והנגדית כי איננו יכול ואיננו רשאי להנפיק תעודות ביטוח חובה לרכב זעיר ציבורי ללא הצגת רישיון רכב. עדותו בענין זה נתמכה בעדויותיהם של אזולאי ודדון מטעמו ובעדות יסני מטעם אררט. ברי אפוא, שאם לצברי אין שיקול דעת והוא איננו יכול להנפיק תעודת ביטוח חובה ללא הצגת רישיון רכב, אין לייחס לו רשלנות בענין זה. 22. עדיפה עלי גם גירסתו של צברי לענין ידיעתו של חזן כי לטרנזיט לא היה ביטוח להסעת נוסעים בשכר. חזן הודה כי שנים רבות עוסק בהסעה בשכר, וכי היו לו רכבים שונים, ביניהם רכבים רגילים. מהנספחים שצורפו לתצהיר נ/5 (ז, ח, ט) עולה שלחזן הונפקו פוליסות הכוללות הסעת נוסעים בשכר (בהם נכלל סעיף 32) ופוליסות רגילות. לא סביר בעיני שאדם שזה עיסוקו ויש באמתחתו סוגים שונים של רכבים, איננו מצוי בפוליסות השונות, בעיקר כשהדבר בא לידי ביטוי בתשלומי הפרמיות. חזן גם הודה שעסק בהמרת רכבים להסעה בשכר ועל כן ברי שכתוצאה מהמרה כזו או אחרת, נדרש לפוליסות השונות. לכך יש להוסיף גם את העובדה שמיד לאחר התאונה חזן פעל מיידית להמרת הטרנזיט להסעה בשכר. סביר בעיני שאילו חזן היה מבקש מצברי שינפיק לו פוליסה להסעת נוסעים בשכר, צברי היה פועל בהתאם לדרישתו, כפי שעשה זאת פעמים רבות קודם לכן. לא התרשמתי ממהימנותו של חזן, אשר למרות הקביעות בהליך הראשון, חזר והעיד כי התאונה לא התרחשה כמפורט בהליך הראשון, וכי לא נהג בטרנזיט. חזן גם סתר את עצמו כאשר העיד כי לא היה מודע לצורך בקבלת רישיון ממשרד הרישוי (בניגוד לתשובתו לשאלון מיום 11.4.2007), ושלא בודקים את תעודת הביטוח שלו כאשר הוא פונה לקבלת עבודה (בניגוד לעדותו בהליך הראשון). במהלך חקירתו הנגדית גם שינה חזן את גירסתו ואישר שלרכב הקודם לא היתה פוליסת ביטוח להסעת נוסעים בשכר, כפי שגם העידו צברי ויסני. מנגד, עדותו של צברי, היתה עקבית בחקירתו הראשית והנגדית ונתמכה בעדים נוספים מטעמו ומטעם אררט ובמסמכים שצורפו לתצהירו. נוכח האמור לעיל, חזן לא עמד בנטל להוכיח כי צברי התרשל כלפיו באופן כלשהו. הודעת צד ג' 23. משדחיתי את התביעה כלפי צברי, מתייתר הצורך לדון בהודעת צד ג' שהגיש צברי כלפי אררט. יחד עם זאת, נוכח התייחסות הצדדים בסיכומיהם בקציר העומר, אומר שלא נטען, ובוודאי שלא הוכח, שאררט פעלה שלא בהתאם לפנייתו של צברי ועל כן לא הוכח כי אררט התרשלה באופן כלשהו כלפי צברי. לפיכך, דין הודעת צד ג' להידחות. סוף דבר 24. אני דוחה את התביעה כלפי צברי ומחייבת את חזן בהוצאות, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 10,000 ₪. אני דוחה את הודעת צד ג' ומחייבת את צברי בהוצאות, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך של 5,000 ₪. ניתן היום, ט"ז אלול תשע"א, 15 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים. רכבביטוח חובהפוליסהביטוח חובה (הסעה בשכר)כיסוי ביטוחי