המחוקק לא הגדיר את המונח עיקול, וזה נקבע בפסיקה כפעולה משפטית המהווה שימת יד על נכסי החייב, אשר מכוחה מתאפשר לזוכה להיפרע מנכסים אלה את החוב המגיע לו (ראו: ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' ולך, פ"ד מג (2) 864)). שתי מסגרות לנו עת עסקינן ב-"עיקול": האחת, עיקול זמני, על פי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, שעניינן הטלת עיקול זמני על נכסי נתבע - עוד בטרם התבררה התביעה כנגדו לגופה; והשנייה, עיקול על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל, וזאת לאחר מתן פסק דין, וזכויות התובע הוכרו על ידי בית משפט. עיקול נכסי חייב אצל צדדים שלישיים במסגרת הליכי הוצאה לפועל הוא אחד האמצעים העומדים לרשות זוכים/נושים לגביית חובותיהם. על מנת להבטיח את יעילות הליך עיקול נכסי החייב אצל צד שלישי, במסגרת חוק ההוצאה לפועל, קבע המחוקק וחשף את הצד השלישי לסיכון של חיוב אישי, היה ולא יקיים את הוראות החוק המחייבות אותו, על כורחו, לסייע לזוכה לגבות את החוב. הוראות פרק ד' לחוק ההוצאה לפועל מתייחסות לעיקול נכסים בידי צד שלישי, ועל צד שלישי להקפיד הקפדה יתירה לפעול על פי הוראות צו העיקול, וזאת על מנת שלא יהיה חשוף לחיוב אישי. עיקול צד ג'עיקול