1. התובע הוא פועל, יליד , 1953 אשר נפגע בתאונת עבודה ביום 1.11.88, כאשר עסק בשיפוץ גג בית מגוריו של הנתבע בשכונת בית אליעזר שבחדרה ובפירוק דוד השמש שהיה מוצב על הגג. תוך כדי פירוק הדוד, נפלו הדוד והתובע מן הגג. התובע נחבל קשה בגבו, ולקה בנכות של 100 אחוזים לצמיתות. הוא מבקש להטיל על הנתבע אחריות בנזיקין בגין התאונה ולחייבו לפצותו על נזקי הגוף הקשים שנגרמו לו בתאונה. הנתבע הוא נגר, בעל נגריה הנמצאת בגבעת אולגה סמוך לחדרה ומתגורר בבית אליעז שבחדרה. הנתבע טוען כי אין הוא חב בנזיקין כלפי התובע, לחילופין הוא טוען לרשלנות תורמת מצדו של התובע. כמו כן טוען הנתבע כי יש להטיל על הצד השלישי (להלן - הסנה) את החובה לשפותו על כל מה שאפשר שיחוייב כלפי התובע, מכח הביטוח שביטחה אותו הסנה, ואשר היה בר תוקף בעת התאונה. הסנה היא חב' לביטוח אשר ביטחה את נגירתו של הנתבע, בין היתר בביטוח "חבות מעבידים". הסנה מצטרפת לטענותיו של הנתבע כלפי התובע לגבי העדר אחריות בנזיקין ולגבי הרשלנות התורמת. טענתה העיקרית היא כי התובע לא היה בעת התאונה עובדו של הנתבע. לכך, לגירסתה, השפעה על השאלות הנזיקיות, ובעיקר על השאלה הביטוחית, שכן אם כך הוא, ביטוח "חבות מעבידים" אינו מכסה חבות של הנתבע כלפי התובע, והביטוח אינו חל. להסנה עוד טענות, בעלות משקל, שבגינן לדעתה יש לשלול את החבות הביטוחית כליל, או לפחות להפחיתה, במידה משמעותית. בהסכמת הצדדים, פוצל הדיון לשני שלבים. בשלב הראשון יש להכריע בשאלות הנוגעות לחבות בנזיקין, לרשלנות התורמת ולכיסוי הביטוחי. בשלב השני יהא צורך לקבוע את היקף הנזקים ואת גובה הפיצויים, ולחייב את הנתבע כדרוש, וכן במידת הצורך, את הסנה, אם בשיפוי מלא או חלקי. להלן יוכרע הדין לגבי השלב הראשון. 2. הרקע העובדתי הוא בעיקרו כדלקמן: א. כאמור, מפעיל הנתבע נגריה הנצמאת בגבעת אולגה שבחדרה והוא ביטח את עסקי הנגריה אצל הסנה. פוליסת הביטוח של הסנה הוצאה על סמך הצעה לביטוח מיום 31.3.88 שהגיש לה הנתבע והפרטים בה נכתבו בידו של סוכן הביטוח יאיר נהרי. העסק המבוטח הוא "נגריה לרהיטים ובניין", באזור התעשיה גבעת אולגה. בהמשך הצעת הביטוח מפורטים המבנה והתכולה של בית העסק ובפרק הדן בחבות מעבידים, נאמר כי העיסוק הוא "נגרות עם מכונות". לשאלה "האם מבוצעות עבודות מחוץ לבית העסק"? השיב המבוטח בחיוב ולבקשת הטופס "פרט", נכתב "הרכבת ארונות בבית הלקוחות". לגבי מספר העובדים, נכתב כי הם שניים במספר, אך מאוחר יותר ועוד לפני התאונה, ואין חולק על כך, שונה מס' העובדים לגבי כיסוי זה, לבקשת הנתבע, לעובד אחד. בהתאם לכך, הוציאה הסנה פוליסת ביטוח הנקראת "כלביטוח לבתי עסק ובתי מלאכה" ואין חולק כי היתה בת תוקף ביום התאונה. ב. עובר לתאונה, עבדו בעסקו של הנתבע הנתבע עצמו, נגר ושמו ראפע שהועסק בנגריה במשרה מלאה, וכן אדם נוסף, פנסיונר בשם מנחם גרסגרין, שהועסק בנגריה במישרה חלקית ובעבודות קלות. ביום התאונה, יום שבתון הבחירות, לאהתנהלה עבודה בנגריה, והפועל היחיד שבא לעבודה, היה התובע. ג. התובע שרת בשעתו בצה"ל כרס"ר מטבח, ועבד מספר שנים במפעל לייצור דוודי שמש, תקופה ארוכה עסק בייצורם ולאחר מכן, עסק בהרכבה ובפירוק של דוודים בגגות בתי הלקוחות. אין לו כל הכשרה בעבודות נגרות. לטענתו, הוא הודיע למעסיקו במפעל כי הוא עוזב את עבודתו שם ביום 30.9.88. ביום התאונה 1.11.88, יום השבתון לרגל הבחירות, החל לעבוד בשרותו של הנתבע כפועל כללי של הנגריה. היה זה אם כן היום הראשון לעבודתו של התובע בשרות הנתבע. אך החל בעדותו, וכעבור כשעתיים ארעה התאונה. ד. ביום 2.11.88 הוציא הנתבע חשבונית כלפי עצמו, ולפיה נרשם תקבול בספריו ע"ס - 000, 1 ש"ח עבור "החלפת סרגלים ותיקון גג רעפים ישן פירוק דוד שמש". ה. ביום 1.12.88 הגיש התובע למוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל), הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה, בה פורט בין היתר כי מקום העבודה הוא "נגריית אזולאי לוסיאן אזור התעשיה גבעית אולגה": התפקיד של התובע במקום העבודה הוגדר: "עובד ארעי - יומי (עוזר)": התאונה ארעה ב"רח כט בנובמבר 22 בית אליעזר", והתיאור המפורט על נסיבות התאונה אומר כדלקמן: "הוזמנתי לעבוד על בסיס יומי ארעי אצל אזולאי לוסיאן בבית אליעזר התבקשתי ע"י לוסיאן לעזור לו בעבודות נגרות שונות וכן בפירוק דוד שמש שמבלי לפרקו אי אפשר היה לבצע את עבודות הנגרות, תוך כדי ביצוע עבודות הנגרות ופירוק דוד השמש החלקתי ונפלתי מהגג עליו ביצעתי את העבודות, ונפגעתי קשה". גם הנתבע חתם על הטופס האמור, בו תוארה התאונה בפרק המתיחס לתאונות שארעו מחוץ לשטח המפעל, בלשון זו: "עבודת נגרות בגג וכן פירוק דוד שמש לצורך פירוק הגג". כן צויין בטופס כי את ההוראות לביצוע העבודות קיבל התובע מאת "אזולאי לוסיאן "נגריה". המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה, והעניק לתובע נכות של 100 אחוזים לצמיתות, בגלל הפגיעות הקשות שנגרמו לו בתאונה, ובעיקר בגלל השבר בחוליות עמוד השידרה. בהתאם לכך התובע מקבל מאת המל"ל תגמולים מתאימים. ו. ביום 8.11.89 מסר הנתבע להסנה הודעה על ארוע התאונה, בה פורט כי ביום 1.11.88 "העובד עבד על הגג אצלי בבית על הגג. בעבודות נגרות שונות וכן פירוק דוד שמש שמבלי לפרקו אי אפשר היה לבצע את עבודות הנגרות תוך כדי ביצוע עבודות הנגרות ופירוק דוד השמש החליק העובד ונפל מהגג ונפצע אושפז בבית החולים הלל יפה ליומיים ולאחר מכן הועבר לבית חולים מאיר לניתוח בגבו וכעתל נמצא בבית לווינשטיין ברעננה במח' שיקום". במכתב מיום 23.7.89 אף אישר הנתבע למל"ל "כי מר X חזקיהו ת.ז. X התחיל את עבודתו אצלי בתאריך 1.11.88 ונפגע בתאריך 1.11.88". 3. למותר לציין, כי העובדה שהמל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה וכי הוא משלם לתובע תגמולים בגין נכות מעבודה, אין בה כדי לקבוע את הדין, לא רק לענין הרשלנות והשלנות התורמת, אלא גם לא לענין תחולת הביטוח מסוג "חבות מעבידים". תאונה עשויה להיחשב כתאונת עבודה, ובאותה עת בלתי מכוסה בביטוח חבות מעבידים, אף שעה שאין בנמצא מחלוקת עובדתית כלשהיא, ואף שהנתונים העובדתיים שעמדו בפני המל"ל ובפני המבטח, הם זהים ואמיתיים לחלוטין. בעוד שבמקרה הראשון המסגרת הקובעת היא זו המותווית בחוק הביטוח הלאומי, במקרה השני היא מותווית ע" הפוליסה. אין הכרח בחפיפה מלאה בין שני המקרים. הן את החוק, והן את הפוליסה יש לפרש על פי תכליתם, אך גישת הפרשן והדגשי הפירוש לגבי החוק מחד ולגבי הפוליסה מאידך, שונים זה מזה. באשר לפירוש ליברלי של הפוליסה, כנגד הנסח, לאפשר יעילות עסקית של הביטוח, ולהגנת המבוטח, אף אם הדבר עומד לכאורה בניגוד למילים המפורשות כפי שנכתבו בפוליסה, ר': ע.א 631/83"המגן" ואח' נ. "מדינת הילדים" בע"מ, פ"ד לט חלק רביעי, עמ' 561, עמ' 570ואילך. לפיכך, על אף הכרת המל"ל בתאונה כתאונת עבודה, עדיין תלויות ועומדות בפני להכרעה, השאלות שבמחלוקת. 4. התובע טוען איפוא כי הוא היה עבודו של הנתבע במסגרת עסקו של זה כבעל הנגריה: כי החל בעבודתו במסגרת זו ביום התאונה, וכי נפצע במהלך עבודה זו, בגין רשלנות הנתבע. על כן חב כלפיו הנתבע בנזיקין. הנתבע מאשר כי העסיק את התובע כפועל בנגריה, והורה לו ביומו הראשון בעבודה לעבוד על הגג. הוא טוען לשא היתה התרשלות מצידו וכי אין הוא חב כלפיו בנזיקין. עוד הוא טוען כי בהיות התובע מומחה ומנוסה בעבודות אלו, של פירוק דוד שמש, יש ליחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור גבוה. הסנה טוענת כי התובעת לא היה עובדו של הנתבע, ומצטרפת לטענות הנתבע בדבר העדר חבות בנזיקין כלפי התובע, ובאשר לרשלנות התורמת. עוד טוענת הסנה, כי אף אם היה התובע עובדו של הנתבע, לא היה זה במסגרת עסק הנגריה שבוטח, ולפיכך אין הפוליסה חלה על התאונה. יש איפוא צורך לקבוע אם היה התובע עובדו של הנתבע, ואם אכן כך הוא, מה היה טיבו והיקפו של קשר העסקה זה, שביניהם. הובאו בפני בקשר לכך ראיות למכביר. אחיו של התובע, יהודה X, שהוא גם גיסו של הנתבע, העיד כיצד קישר בין שניהם לאחד שלמד מהנתבע כי הוא זקוק לעובד נוסף: שניהם נפגשו בביתו של יהודה, נכנסו לחדר בבית, וסיכמו על התנאים, עובד יומי כעוזר כללי בנגריה, בשכר של 80ש"ח ליום: מסמכים על כך לא נערכו, והיה זה כאמור יום העבודה הראשון. בא כוחה המלומד והמנוסה של הסנה, עו"ד מלמן, פירוט בסיכומיו בהרחבת את התמיהות והפירכות הצצות ועולות לאור טענות אלו של התובע ושל הנתבע. אכן, מצויים בפני יותר מדי פרטים מוזרים ובלתי מתישבים, ההופכים גירסה זו למסופקת. פועל מומחה ומנוסה עוזב מקום עבודה סמוך לביתו ועובר לעבוד במקום מרוחק, כבלתי מקצועי, בשכר יומי: התובע לא הספיק כלל להשתלב בנגריה, אין לו ניסיון בנגרות, ואילו הנתבע אף צימצם את היקף הביטוח לנגריה למינימום של עובד אחד: התובע הביא עמו חבלים לביצוע העבודה, אך טען שלא ידע מראש כי יעסוק בפירוק הדוד: אחיו של התובע נסע עמו כלל הנראה לחדרה לביתו של הנתבע: לא הובאה ראיה לתמוך ולאשר כי אכן התובע הודיע במקום עבודתו הקודם על עזיבתו, וכי התפטר מעבודתו שם: קשה לראות כיצד הסכים לנטוש מקום עבודה לאחר שנים מספר בלא לקבל פיצויים, ולעבור למקום חדש בתנאי עבודה פחותים. כמובן, אין בנמצא הסכם בכתב העשוי לאשר את גירסת התובע והמגדיר את יחסי ההעסקה שנקשרו לטענתו בינו לבין התובע, ומדובר בשלושה (התובע, אחיו, והנתבע), שהם קרובי משפחה. על כן, לו הייתי צריך להעדיף אחת מן הגירסאות, בשלמותה, הייתי מעדיף את גירסתה הסנה. יחד עם זה, אין לומר כי הראיות בנדון זה מובילות חד משמעית למסקנה זו או אחרת. יש אפשרות כי האמת נמצאת אי שם באמצע, וסבור אני, לאחר שאיני יכול לתת בתובע ובנתבע אמון בלתי מסוייג, כי אין לקבל את גירסתם במלואה, אלא רק חלק ממנה, כפי שהדברים מתישבים יותר בעיני עם ההיגיון ועם המציאות בה אנו חיים. ברי, כי לנתבע ולתובע אינטרס משותף להביא את התאונה בגדר "תאונת עבודה" שארעה לתובע במהלך עבודתו בשירות הנתבע. אם אכן כך הוא, יזכה התובע בתגמולי המל"ל. באותה מידה הם מעונינים כי התאונה תיחשב ככזו שנגרמה אגב הפעלת הנגריה, ובמסגרת ניהול עסקיה, שאז גם תיאלץ הסנה לשאת בפיצויים העולים על תגמולי המל"ל, והמגיעים לתובע מאת הנתבע. אם כך יהיה, עשוי התובע לקבל את מלוא הפיצוי על נזיקין, בעוד שהנתבע לא ייאלץ לשאת בתשלום כלשהו מכיסו. אם אכן כך הוא במציאות, והתובע הוא אכן עבודו של הנתבע כחלק מהנגריה, אין לבוא בטרוניה כלשהי אל התובע ואל הנתבע. אך לא שוכנעתי שזהו המצב. לאורך כל הדרך, רואים אנו ניסיון שלהם לחזור ולקשר את התאונה עם נגרות ועם הנגריה, כפי שמופיע בכל המסמכים שהוגשו למל"ל ולהסנה לאחר התאונה. הדגשה יתרה זו מעוררת בליבי חשד מסוים, אשר יחד עם שאר הפירכות והסתירות בעדויות, ועם חוסר ההיגיון (היחסי) שצץ ועולה בקשר לפרטים שביגרסת התובע, מביא אותי למסקנה כי אין לקבל את גירסת התובע כמיקשה אחת. מוכן אני לקבל שסוכם בין התובע לבין הנתבע כי התובע יועסק על ידי הנתבע בעבודות שיפוץ גג הרעפים בביתו הפרטי של הנתבע, בפירוק דוד שמש, הסרגלים והבאת הרעפים החדשים אל הגג, כפועל העוזר לנתבע במשימה זו. ככל הנראה סוכם כי התובע יקבל שכר עבור עבודתו. לא שוכנעתי כי התובע אכן התפטר מעבודתו בשרות מעבידו הקודם, וכי הוסכם בינו לבין הנתבע כי הוא יעבוד בשירות הנתבע בנגריה שבחדרה כפועל בלתי מקצועי. על כן אני קובע, כי התובע נשכר על ידי הנתבע להיות עבודו של זה כעוזרו בעבודות השיפוץ בגג ביתו הפרטי של הנתבע, הבנוי קונסטרוקציה של עץ ורעפים, ובהן: פירוק רעפים ישנים: פירוק דוד שמש: התקנת סרגלי עץ חדשים, התקנת דוד שמש חדש, העלאת הרעפים החדשים אל הגג: התקנתם, ובכלל להיות לעזר לתובע בכל העבודות הללו, אך בעיקר בפירוק הדוד. אני סבור כי ביצוע העבודה היה עשוי להימשך זמן קצר, יום אחד קצר, יום אחד ואולי מספר ימים, והוסכם כי התובע יקבל את שכרו על פי מס' ימי העבודה שיעבוד בפועל. 5. לאחר שקבעתי כי התובע העסיק את הנתבע כעובד עוזר בביצוע העבודות על הגג ביתו, אין קושי לקבוע שהנתבע חב כלפי התובע בנזיקין בהעמידו אותו בסיכון מיותר ובלתי נחוץ בעבודה על הגג הבית בפירוק הרעפים ודוד השמש, מבלי לנקוט כל אמצעים שהם להבטיח שהתובע לא יפול מן הגג תוך כדי עבודה. הואיל וקבעתי שהנתבע היה לצורך עבודות אלו מעבידו של התובע, אין לחלוק על כך שהנתבע חב כלפי התובע חובת זהירות מושגית עקב קשר זה שביניהם וכן חובת זהירות קונקרטית ומיוחדת עקב העמדת התובע בסיכון מיוחד בעת ביצוע העבודה על הגג כאמור. השווה: ת.א. (ירושלים) 344/90 איתן ראובן נ. י. את א. ברמן 1987 תקדין כרך 91 חלק שלישי, עמ' 1092, בו נדון מקרהו של ניזוק שנפגע ליד מכונה מסוכנת ונקבע כי אף אם "לא היו יחסי עובד-מעביד בין הנתבעת ובין התובע, אבל הוא הורשה, תמורת שכר לעבוד ליד המכונה כמזומן" גם אז הוא בגדר "עובד" שהפקודה באה להגן עליו (ראה ס' 4 בפקודב)". וכך לעניננו לאור הוראת סעיף 50 לפקודת הבטיחות בעבודה, הדורש התקנת אמצעים למניעת נפילה מקום שאדם עובד בגובה העולה על שני מטרים. הנתבע הפר את חובת הזהירות האמורה בכך שלא דאג לנקיטת אמצעים למניעת נפילה מן הגג, שכן, "על המעביד חלה חובה לספק לעובדיו מקום עבודה בטוח ולהזהירם מפני סיכונים בלתי נמנעים באותו מקום". ע.א. 515/83 עגור נ. אייזנברג פ"ד לט חלק ראשון, עמ' , 197 בעמ' 203. על כן אני קובע שהנתבע חב בנזיקין כלפי התובע ועליו לפצותו על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. באשר לרשלנות התורמת: עולה מן הראיות כי מדובר בעובד מנוסה ביותר בעבודה של פירוק והרכבת דוודי שמש ופעמים רבות קודם לתאונה עסק בכך שעה שעבד מפעל לייצור דוודים. התובע היה ער לסיכונים, אך לא מצא לנכון, לא רק בפעם זאת, אלא גם במשך כל שנות עבודתו במפעל, לדאוג לאמצעי זהירות נגד נפילה. הראיות מראות כי התובע ניגש לעשות את העבודה דנן בחיפזון, בחוסר תשומת לב, ובחוסר זהירות העולים על אי זהירות קלה אשר בדרך כלל אין לוקחים אותה בחשבון לרעת העובד, המוצב על ידי מעבידו בהעמדת עבודה מסוכנת. מצד שני, יש לקחת בחשבון את המעמד השונה של שני הצדדים לגבי ביצוע העבודה, מתן הוראות, ביצוע וכן שהאשם המוסרי העיקרי רובץ על הנתבע. במצב דברים זה נראה מתאים והוגן לייחס לתובע רשלנות תורמת בשעור של %25. על כן אני קובע כי מהיקף הנזקים שייקבע, יש להפחית % 25 בגין הרשלנות התורמת האמורה והתובע יזכה לקבל מאת הנתבע רק את היתרה לאחר הפחתה זאת והפחתת תגמולי המל"ל, במלואם, כדורש. 6. הטענה המרכזית של הסנה היא כי הביטוח שעשתה לכסות את חבותו של הנתבע בחבות מעבידים, אניו מכסה את התאונה דנן. טענה זו תוכרע כמובן על פי הקבוע בפוליסה, ובהתאם לפירושו ויישמו של האמור בה. הצעת הביטוח אינה חלק מן הפוליסה, אך עשויה לעזור בבירור כוונת הצדדים, שעה שהאמור בפוליסה אינו חד משמעי. כמו כי יש להצעה חשיבות לצורך טענות אחרות של הסנה. פרק 10 של הפוליסה קובע כי "המבטח ישפה את המבוטח בעד הסכומים, שבהם יחוייב המבוטח על פי חוק פקודת הנזיקין (נוסח חדש) ובכפיפות לאמור להלן, אם תוך תקופת הביטוח, הנקובה ברשימה, תארע לאחד העובדים המתוארים ברשימה בשירותו הישיר של המבוטח והמקבל את שכרו ממנו, חבלה גופנית או מוות כתוצאה מתאונה או מחלה הנובעים תוך כדי ועקב עבודתו בעסקו של המבוטח". את העובדים, מתארת הרשימה: " 2עובדים עם מכונות". תאונה כאמור מוגדרת כ"מקרה הביטוח לצורך פרק 10 האמור". בהמשך, בעמ' 20, מפרטת הפוליסה סייגים לחבות המבטח. בין היתר משוחרר המבטח מחבות כאשר התאונה קורית לקבלן, או שהיא תוצאת הסכם, או שמדובר במחלות מסוימות או בשמוש ברעל, בהעסקת נוער בניגוד לחוק ולתקנות, וכן שעה שמדובר בעובדים שהם תושבי השטחים נמוחזקים, בעת העסקתם שם. בעמ' ראשון של הפוליסה נאמר כי: "פוליסה זו הוצאה על ידי המבטח על סמך הצעת - ביטוח וכל מסמך אחר שהוגש למבטח, המהווה חלק בלתי נפרד מפוליסה זו והמצורפים אליה". בעמ' 22 של הפוליסה, מפורטים תנאיה ובהם נאמר, בין היתר, כי הפוליסה הוצאה על סמך תשובות שנתן המבוטח בכתב למבטח על כל השאלות שנשאל בהצעה ששמשה בסיס לפוליסה. עוד נאמר כי המבטח רשאי לבטל את הפוליסה אם המבטח לא ענה תשובות מלאות וכנות לשאלות שנשאל או לא גילה למבטח עניין מהותי כנדרש. כאמור, דחיתי את טענתה של הסנה שהנתבע לא היה עבודו של התובע בעת התאונה. קבעתי שהוא היה עובד שלו וכי ביצע את העבודה על הגג כעובדו, ותמורת שכר, ותוך כדי כך נפגע. אך בכך אין די כדי להטיל חבות ביטוחית על הסנה. לשם תחולת הפוליסה דרוש לא רק שהתובע יהא "אחד העובדים המתוארים ברשימה ושהוא בשירותו הישיר של המבוטח והמקבל את שכרו ממנו", אלא גם כי התאונה תקרה "תוך כדי ועקב עבודתו בעסקו של המבוטח", כמוגדר בפוליסה. בנדון זה, אין חשיבות לתאור " 2 עובדים עם מכונות". חשוב שהעובד יהא עובד הנגריה. במילים אחרות: השאלה היא האם יש לראות את העבודות ואת עיסוקו של התובע על גג הבית, כחלק מעסקי הנגריה, שבוטחו על ידי הסנה, ואת התובע, כנמנה על עובדיה. ענין זה, יוכרע כאמור על פי פרשנות הפוליסה, על פי "הקשר הדברים הראוי" ... הוא המטרה אשר הפוליסה מבקשת להגשים. זוהי "תכלית חוזה הביטוח המסוים, על פי המאטריה הביטוחית שהוא בא לשקף" (ע.א. 124/89 הנ"ל). אולם, "לפנינו פוליסת ביטוח המשמשת למקרים רבים... בנסיבות אלה - כאשר ענין לנו בפוליסה סטנדרטית שאינה משמת בסיס למשא ומתן אישי - יש לקבוע את תכליתו העסקית של החוזה על-פי תכליתו האובייקטיבית. תכלית אובייקטיבית זו ענינה התכלית הטיפוסית המתחשבת באאינטרסים המקובלים על צדדים הגונים ליחס החוזי. היא נלמדת מסוג ההסכם ומהטיפוס אליו הוא שייך. היא נגזרת מהגיונו. היא מוסקת מלשונו". (ע.א 779/89 יעקב שלו נ. סלע תקדין 93 כרך שלישי, עמ' 315: דנ"א 4811/93 סלע נ. יעקב שלו, תקדין 93 כרך שלישי, עמ' 1327). מטבע הדברים שתכלית אובייקטיבית זו רחבה בהיקפה מזו הסובייקטיבית, ומתישבת עם פרוש ליברלי המרחיב את אחריות המבטח על פי הפוליסה, ככל הדרוש לצורך היעילות העיסקית הנדרשת לחוזה הביטוח, על פי מטרתו. 7. ברי, כי הסנה ביטחה את עסק הנגריה של הנתבע, וכי ביטוח זה מכסה את הפעילות העסקית של הנגריה, הן בנגריה עצמה והן מחוץ לנגריה. בהצעת הביטוח פורט כי מתנהלת פעילות של הנגריה מחוץ לבית העסק ואף צויין שהנגרים מבצעים התקנת ארונות בבתי לקוחות. יחד עם זה, הנגריה בוטחה לא רק כעסק של נגריית רהיטים אלא גם כעסק של נגריית בנין. היעדר הפירוט בהצעת הביטוח, של פיעלות אחרת של הנגריה בבתי לקוחות או מחוצה לה, פרט להרכבת ארונות, אין בו כדי לצמצם את הביטוח ולמנוע את החלתו על עבודה הנעשית במסגרת פעילות הנגריה מחוץ לבית העסק, אף אם מדובר בפעילות של פורטה בהצעת הביטוח, אך היא מהווה חלק מפעילות הנגריה, על פי טיבה של זו. לפיכך, יש לפרש את האמור בפוליסה, שלפיו דרוש שמקרה הביטוח יארע "בעסקו של המבוטח, לא כהוראה המתייחסת למיקום הגיאוגרפי של בית העסק ולתחומי המבנה של הנגריה וחצרותיה, אלא למכלול האירגוני של פעילות העסק, בכל אתר שהוא. אין בפוליסה הוראה האומרת כי מקרה הביטוח לצורך חבות מעבידים לא יכלול תאונה בביתו הפרטי של המבוטח. לא נאמר כי התאונה לא תחול על עובד שהוא קרוב משפחה של המבוטח. כיסוי חבות המעביד לא סוייג באופן שלא יחול על עבודה הנעשית בנגריה או מחוצה לה, או על ידי מי מעובדיה, למען המעביד להבדיל מעבודה למען מזמין רגיל. התנאי היחידי שקיומו נדרש לשם תחולת הפוליסה הוא כי התאונה בה יפגע העובד תארע תוך כדי פעילות של זה בשרות המעביד במסגרת העסק המבוטח. לעיל קבעתי כי התובע היה עובדו של הנתבע בעת ביצוע עבודתו בפירוק הגג ודוד השמש. כפי שאפרט להלן, עבודה זו ניתן לראותה כעבודה שגם נגר בנין יכול לקבל על עצמו לעשותה. אם אכן נעשתה העבודה במקרה דנן במסגרת עיסקי הנגריה, או שניתן לראותה כתאונה של פועל הנגריה במהלך עבודתו, נגיע למסקנה כי הפוליסה מכסה את התאונה והיא בגדר "מקרה ביטוח" כמוגדר בפרק 10 של הפוליסה. 8. לא תמיד ההפרדה בין העסק לבין שאר עניניו של המעביד היא חדה וברורה. הרי העסק קיים למען המעביד ולתועלתו. מעביד יכול להעסיק את עובדו, מחוץ לבית העסק, בעבודות שונות, לתועלתו הפרטית של המעביד ומטעמיו, אך לא תמיד נאמר, שאין בינו לבין העסק המבוטח ולא כלום. כך למשל, אם המעביד מעסיק את פועלי הנגריה בתיקון רהיטים בביתו או בהתקנת משקוף בבית, או בעל חברה קבלנית לבנין מעסיק את עובדיו בבניית ביתו הפרטי, יש בכך הפעלה של העסק למען המעביד. לעומת זאת, העסקת העובד כזה בעריכת קניות המכולת או בהסעת אשתו הביתה או ילדיו לבית הספר, לא ייחשבו כהפעלת העסק. אף שבשני המקרים עשה העובד את העבודה שבמהלכה נחבל כעובד של המעביד ולמען המעביד ולפי הוראות המעביד. אולם, שעה שנעשתה חרגה באופן בולט מעיסוקו של העסק המבוטח, מן המכלול הארגוני של העסק המבוטח, מטיב העבודות שלמענן הוא קיים, אפשר לראות, עבודה כזאת, כפעולה שאינה כפופה למסגרת הביטוח, המבטחת רק את הפציעות הנגרמות לעובד "כתוצאה מתאונה או מחלה הנובעים תוך כדי ועקב עבודתו בעסקו של המבוטח". יש לזכור כי המבוטח על פי הפוליסה הוא המעביד ולא העוד . המבטח ביטח את חבות המעביד בפעילות עסקו. הוא לא ביטח את חבות המעביד בפעילות שאינה שייכת, ולו בעקיפין, לעסקו. במקרה כזה יש ממש בטענה, כי אף שהעובד נפגע במסגרת עבודתו, ובמהלך עבודות אותן נאלץ לבצע מכח מרותו של מעבידו עליו, הביטוח אינו חל. מכאן, שכאשר בעובד נפגע בעבודה שהוא עושה מחוץ לבית העסק ואפשר לראות עדיין כי העבודה זו נעשית במסגרת המיכלול הארוני של העסק, יחול ביטוח חבות המעבידים על תאונה שתארע תוך כדי עבודה כזו. השאלה אם העבודה נמצאת עדיין במסגרת האמורה, נבחנת על פי מיכלול הנתונים שבכל מקרה ומקרה, ומנקודות מבט שונות:, כגון: זהות המזמין: טיב העבודה: מהות העסק המבוטח, אופן אירגון העבודה, וכד'. כאשר לזהות המזמין: במקרה דנן נעשתה העבודה בביתו הפרטי של הנתבע. הנתבע יכול לנצל את הנגריה ואת עובדיה ואת הנגריה כבית עסק וכארגון, לטובתו הפרטית. עשייה כזו אינה מוציאה עדיין את עבודת עובדי הנגריה, מגדר עבודה שהיא בתחום עסקי הנגריה. הנגר יכול לייצר רהיט עבור המעביד (כמזמין פרטי) בנגריה, ויכול להתקין עבור מעבידו בביתו של זה משקוף עץ, בשני מקרים אלה, תאונה במהלך ביצוע העבודות, הקורית לעובד הנגריה, תהווה מקרה ביטוח לענין חבות מעבידים, אלא אם כן מוחרג בפירוש בכתוב בפוליסה. באשר למהות העבודה: במקרה דנן, העבודה היתה שיפוץ גג הרעפים בבית הבנוי רעפי בטון וקונסטרוקציה של עץ. החלפת הרעפים הצריכה החלפת סרגלי העץ (לאטות) המחברים את אגדי הקונסטרוקציה, שעליהם נשענים הרעפים. כמו כן היה צורך, לשם שיפוץ הגג, לפרק את דוד השמש ממקומו ולהורידו למטה. פירוק דוד השמש אינו עבודת נגר, אלא חלק מעבודתו של פועל או של שרברב. אולם, לא טיב עבודה זו צריך לקבוע לעניננו, אלא ההקשה הכולל שבה נעשה עבודת פירוק הדוד. אין צורך לבדוק כל פעולה ופעולה של העובד אם היא נעשית ברגע נתון כעבודת נגר או שמא היא עבודה המתאימה לבעל מקצוע אחר, אלא צריך לבדוק האם המסגרת הכוללת של העבודה שבמהלכה נעשתה הפעולה שאגב ביצועה נגרמה התאונה, מהווה חלק מפעילות בית העסק המבוטח. הביטוח במקרה דנן נעשתה לבית מלאכה, ופירוק דוד שמש הוא עבודת בעל מלאכה. בית המלאכה דנן הוא נגריה לרהיטים ובנין. יש עבודות שהן בוודאי חלק בלתי נפרד מעבודתו של הנגר בנין. כך הרכבת משקופים, דלתות, וכדומה העשויים עץ. באותה מידה התקנת פרוגלה של עץ בבניין, תיחשב כחלק מעבודתו של נגר בנין. לעומת זאת, מתעוררים ספיקות שעה שמדובר בעבודת גגנות. מצד אחד, מדובר בעבודת גגנות. היאה לגגן. עבודה זו כוללת בדרך כלל חרשות של עץ, שכן הקונסטרוקציה האגדים והסרגלים עשויים מעץ. יחד עם זה, היא כוללת גם בעבודה בחומרים שאינם עשויים עץ כגון רעפים העשויים בטון. באופן כללי אפר לומר שעבודה זו יאה לגגן יותר משהיא יאה לנגר. אך נגר בניין יכול לעסוק בגגנות שעה שמדובר בגגנות של גג רעפים הנשען על קונסטרוקציה של עץ. מקצוע הגגנות אניו מוכר בציבור הרחב או בקרב המבוטחים כמקצוע ועסוק נפרדים לגמרי העומדים בפני עצמם. כאשר מדובר בגג עשוי קונסטרוקציה של ברזל, נאמר שייצרו והתקנתו הם עניין למסגר. כאשר מדובר בגג עשוי קונסטרוקציה של עץ. נאמר שזהו עסוקו של נגר. כאשר מדובר בגג עשוי יציקת בטון, נאמר שזהו עסוקו של בנאי. לפיכך., כאשר נגר עוסק ביציקת גג בטון או בבנייה וכיסוי ברעפים של גג עשוי קונסטרוקציה של ברזל, נאמר שאין הוא עוסק אז בעיסוק של נגרות. אך אם לעומת זאת הוא עוסק בכיסוי ושיפוץ גג עשוי רעפים וקונסטרוקציה של עץ, נאמר שהוא עוסק באותה עת בעיסוקו של נגר בנין. במקרה דנן, צויין בהצעת הביטוח שמדובר בנגריית רהיטים ובנגריית בנין. העדויות מראות שלמעשה היה ברור שמדובר בנגריה כללית. מכל מקום, עסק של נגרית בניין כולל בחובו בדרך כלל, עיסוק של ייצור משקופים, חלונות ודלתות לבניין והתקנתם בבניין. כאשר נגריה כזאת מבצעת לעתים, אף נדירות, עבודות גגנות בגג עשוי רעפים ועץ, או בעבודה של ייצור פרגולה והתקנתה, עדיין נשארת נגריה זאת נגרית בניין והביטוח שעשתה הנגריה, מכסה עבודות אלה. עבודת גגנות הנילווית לעבודת נגרות הבניין אינה חורגת מביטוח שנעשה לנגרית בניין. לפי מילון אבן שושן, נגר הוא חרש עץ, אומן בעבודות עץ. גגן, הוא אומן לבניית גגות. על כן, לשיטתי, גגן המקים גג עשוי עץ, או משפצו עוסק בנגרות בניין. לעומת זאת, בספר "הסיווג האחיד של משלחי היד 1994", מאת הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, אפשר למצוא כי העיסוק של "מניח רעפים" נמצא בסיווג משני של "מתקני בידוד ומכסי גגות", במסגרת הסיווג הראשי "בניה". פירוש נכון של הפוליסה צריך להעשות באופן שהביטוח יקיף את מיגוון הפעיליות האפשריות בעסקו של המבוטח, ולא רק על אלה האופיניות לו, כך שלחוזה הביטוח תהא נפקות מספקת המעניקה למבוטח ביטחון נאות בהעסקת עובדיו. יש להימנע ממצב בו יחזור מעביד וישאל עצמו כל פעם מחדש, שמא ברגע מסוים לגבי עבודה מסוימת הביטוח מכסה אותו ואת עובדיו, אם לאו. הביטוח נועד לתת למבוטח ביטחון, ויש להקנות לו את היעלות העיסקית המתחייבת על פי מטרת החוזה. אין לקבל את טענת המשיבה שלפיה העיסוק בנגרותגגות מטיל עליה סיכון השונה מהותית מן העיסוק בנגרות בנין. גם נגר בהיין עשוי לבצע עבודתו בגבהים או על פני פיגומים, או ליפול מגג ארצה. את היקף יישום חוזה הביטוח מכתיב היקף העיסוק בעסק המבוטח ולא טיבו של כל סיכון וסיכון בעבודה מסוימת באשר לטענה השניה: זמן מה לפני התאונה צמצם הנתבע את ביטוח חבות המעבידים והחיל אותו על העסקת עובדת עובד אחד. בעת שארעה התאונה הוא העסיק בנגריה עובד אחד במשרה מלאה ועובד נוסף במשרה חלקית, באופן קבוע. ביום התאונה הוא צירף לטענתו לעבודה במסגרת הנגריה את התובע. אף שהעובדים האחרים לא באו לעבודה ביום התאונה שהיה יום שבתון, יש לראות את הנתבע כמי שהעסיק באותו היום, שני עובדים. בנדון זה הקובע הוא מסגרת ההעסקה והארגון של הנגריה, בתקופה הרלבנטית, ולא הופעתו או אי הופעתו של מי מהעעובדים, לעבוד בנגריה, ביום המקרה. על כן, יש לראות את הנתבע כמי שהעסיק בנגריה שני עובדים נוספים, והתובע היה, אם נקבל כי הועסק בנגריה, השלישי. במצב דברים זה, דומה מצבו של הנתבע למי שביטח את עצמו בביטוח חסר, כאמור בסעיף 60 של חוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1981 אמנם, הביטוח דנן הוא ביטוח אחריות, לפי סימן ב' בפרק ד' של החוק (סעיפים 65 עד 71 לחוק, וסעיף 67 של החוק מחיל על הביטוח הזה את הוראות סעיפים 56, 59, 61, ו- 62 של החוק, ולא את הוראת סעיף 60 שבו), אך ניתן להחיל גם על ביטוח כזה את הוראת סעיף 29 לחוק, הדנה בסעד מיוחד, המאפשרת להטיל על משלם תגמולי הביטוח, חובה לשאת ב"כולם או מקצתם", כאשר הדבר נראה צודק בעיני בית המשפט, חובה לשאת ב"כולם או מקצתם", כאשר הדבר נראה צודק בעיני בית המשפט, בנסיבות המקרה שבפניו, אף אם היתה הפרה של תנאי מתנאי הביטוח, מצד המבוטח. אין לקבל את גירסת הנתבע כאילו הבין שהביטוח שעשה לעובד אחד די בו כדי לכסות שני עובדים. על כן המסקנה היא כי אם התאונה ארעה כחלק מעסקי הנגריה, הסנה תהיה חייבת לשפות את הנתבע, רק בהיקף של שליש מן החבות. 10. מדובר איפוא במקרה דנן בבעל נגריה לעבודות נגרות בנין, המבוטח בפוליסה לחבות מעבידים, שרצה לשפץ את גג ביתו העשוי רעפי בטון וקונסטרוקצית עץ. עבודות שיפוץ אלה, הן בגדר עבודות נגרות בנין, ושעה שהן נעשות כחלק מעבודות הנגריה המבוטחת, תאונה הקורית לעובד הנגריה העוסק בכך, מכוסה בביטוח שנעשה. מעביד הנוטל מעיסקו בנגריה את עובדו לעזור לו בביצוע שיפוץ הגג שבביתו, מכוסה לגבי תאונה הקורית לעובדו מהלכה. אולם, אם המעביד אינו מבצע את העבודות הללו באמצעות הנגריה, אלא נעזר באדם שאין לו כל קשר אליה, אינו עובד הנגריה, אלה מועסק על ידי בעל הנגריה לא בתור שכזה אלא באופן נפרד או באופן חד פעמיט לביצוע עבודה, בלא שהעבודה או העסקת העובד משולבים בעסק הנגריה משום בחינה אחרת, במקרה כזה לא ניתן לקשור את העבודות אל ביטוח הנגריה, אף שמדובר בעבודות נגרות בנין, שיכלו על פי טיבן ומהותן, להתבצע כחלק מעבודות הנגריה. 11. המסקנה היא איפוא כדלקמן: הנתבע חב נזיקין כלפי התובע. התובע תרם לתאונה ברשלנות תורמת בשעור של % 25 הנתבע חייב לפצות את התובע על פי % 75 מנזיקין. הסנה אינה חייבת לשפות את הנתבע על מה שייאלץ לשלם לתובע. ההודעה נגד הסנה נדחית. הנתבע ישלם להסנה את הוצאות המשפט שנגרמו לה בסך של - 000, 10 ש"ח, כולל שכר טרחת עו"ד, להיום. ניתן היום 25.12.94 בהיעדר בעלי הדין.תאונות נפילהגגנפילהתאונת עבודהנפילה מגובה / מסולם