התיישנות תביעה נגד בנק



.1התובע הגיש ב- 1.6.97את התביעה נשוא פס"ד זה בה תבע מהבנק למעלה

ממיליון ש"ח על יסוד הטענות הבאות:

א. התובע פתח אצל הנתבע בשנות ה 70חשבון עיסקי בו הפקיד וממנו משך כספים

לעיסקו.

ב. לאחרונה נתעוררו בליבו פקפוקים ביחס למהימנות החשבון ולכן מסר החשבון

לבדיקת משרד המתמחה בכך.

ג. הבדיקה העלתה, כך לטענת התובע כי בפעולות הבנק ובין השאר בפעולות

הזיכוי והחיוב, חישובי הריבית, ימי ערך וענינים אחרים "נעשו ו/או היו טעויות ו/או אי דיוקים ו/או ליקויים אשר היו ו/או נעשו שלא כדין ללא כל יסוד סמכות ו/או רשות ואשר אינם תואמים את המקובל בבנקים... ו/או שנעשו ללא הסכמת התובע וללא ידיעתו ו/או בניגוד לרצונו ותוך ניצול תמימות ליבו והאמינות שהעניק לנתבע ואשר גרמו לתובע נזקים והפסדים והוצאות" (סעיף 8מכתב התביעה).

ד. ב 29.11.96פנה התובע אל הבנק וביקש את טופס פתיחת החשבון בשנות ה.70

הבנק השיב כי טופס כזה משנות ה 70אינו מצוי ברשותו. התובע רואה בעובדה זו עדות, בין היתר על רמאות מצד הבנק.

ה. מבדיקת החשבון נתברר לתובע, כי ביום 18.6.85הפקיד בחשבון 4שיקים

בסכום כולל של 000, 17שקל ישן אך בפועל זוכה חשבונו ב 000, 10ש"י בלבד.

לטענת התובע נעשה הדבר עקב התנהגות שלא בתום לב ו/או הטעיה ומירמה. הסכום

נכון ליום 31.8.96שווה ל 898, 75ש"ח לאחר שערוכו לפי שיעורי הריבית בהן חייב הבנק את החשבון וליום הגשת התביעה 462, 87ש"ח.

ו. ב- 868מקרים ההפקדות לא זוכו ביום ההפקדה, אלא למחרת או יותר. שווים

המשוערך של ההפסדים בגין כך מגיע ל 718,026, 1ש"ח.

.2בפתח כתב הגנתו טוען הבנק כי יש לדחות התביעה על הסף מחמת התישנות, שכן

כל העובדות הנטענות בכתב התביעה מתיחסות לתקופה שקדמה לשנת 1984, היינו 14שנה לאחר מועד עילת התביעה המאוחרת ביותר זאת למרות שכל העובדות היוצרות את עילת התביעה נמצאו בידיעת התובע או למצער היו צריכות להיות בידיעתו. בפועל, חלק מדפי החשבון בוערו ע"י הבנק ברבות הימים ולכן זהו המקרה שבגינו קבע המחוקק תקופת התישנות, שכן מחדלי התובע להגיש תביעתו במועד פוגע באפשרות הבנק להוכיח את הגנתו.

אשר לאי זיכוי החשבון במלוא סכום השיקים הנטען ע"י התובע, טוען הבנק כי

השיקים שהופקדו היו מעותדים ולכן זוכה החשבון רק ביום פרעונם, זאת ועוד בסופו של דבר חוללו השיקים ויתכן שלגבי חלק מהם לא נרשמה פעולת הזיכוי מפני שהתובע ביקשם בחזרה לפני שהוצגו לפרעון. כמו כן הכחיש הבנק את כל הטענות לגבי אי זיכוי החשבון מבחינת ימי הערך שלא במועד כדין וכמקובל.

.3תשובת התובע לטענת ההתישנות היתה שהבנק נהג כלפיו בתרמית ולכן יש למנות את תקופת ההתישנות רק מיום שהתגלתה לו התרמית. הצעתי לכן לצדדים לפצל הדיון ולהכריע תחילה בשאלה אם אכן היתה תרמית ולכן התביעה טרם התישנה. הצדדים קיבלו הצעתי וראיותיהם לענין זה היו תצהיר התובע ותצהיר מטעם הבנק.

.4מתצהיר התובע וחקירתו הנגדית עליו עלה כי גם כיום הוא מנהל את אותו

חשבון בבנק הנתבע וכן שתביעתו מתיחסת לארועים שארעו בין השנים 1984-.1980

לשאלה מה הביא אותו לחשוב שחשבונו נוהל שלא כדין, הוא משיב כי למד מהעיתונות

שיש בעיות עם חשבונות שמנהלים בנקים ואז החליט לחפש שמא היו ליקויים גם בחשבונו. לשאלה מדוע מסר לחשבונאי מסמכים לבדיקה רק עד 1984, תשובתו היא:ב

"הוא הסתכל ולא ראה שום דבר". משמע הוא מסר לו מסמכים גם מתקופה

מאוחרת יותר והחשבונאי לא הצליח לגלות בהם כל פגם.

לשאלה אלו פעולות עשה הבנק כדי לתת לו יסוד לסמוך עליו משיב התובע:ו

"זה בנק... עצם הדבר שזה בנק זה היה היסוד להאמין".

התובע מאשר שקיבל כל השנים את כל דפי החשבון ואישר שהבנק אומר לכל לקוח שיבדוק אם מה שמופיע בדפים נכון, והוא אכן בדק פחות או יותר ואישית לא מצא דבר "היות ואני לא מומחה".

כמו כן, אישר התובע שבזמנו היה לו מנהל חשבונות לעיסקו והוא המציא לו כל מסמך שזה ביקש לצורך בדיקתו. מנהל החשבונות הכין על יסוד דפי החשבונות את המאזנים ומאזני בוחן. לשאלת ביהמ"ש מדוע הוא ממשיך לעבוד עם הבנק גם לאחר שגילה כי זה רימה אותו לטענתו, השיב התובע שהוא שינה בינתיים עבודה והבנק קרוב אליו ונוח לו לעבוד עימו.

.5מדברי המצהירה מטעם הבנק, פקידת הבנק גב' סאקס עולה כי בתקופה

הרלוונטית דפי החשבון היו נשלחים לבית הלקוח אחת לשבוע, לחודש או לרבעון, הכל לפי בקשת הלקוח. המצהירה עבדה בבנק החל מ-1977, היא יודעת לומר כי התובע, שלא כלקוחות אחרים שהיו מקיימים את קשריהם עם הבנק דרך שליחים, היה מעורב אישית. הוא עצמו הפקיד את השיקים או המזומנים ועוקב אחר החשבון. בתקופה הרלוונטית, שלא כהיום, לא יכול היה לקוח לבדוק את מצב החשבון המעודכן ליום הבדיקה. למרות שהיא עצמה לא היתה אחראית על חשבונו של התובע, שכן חשבונו היה עיסקי והיא טיפלה בלקוחות פרטיים, היא שנבחרה להצהיר מטעם הבנק, שכן היא עבדה בו בתקופה הרלוונטית. עם זאת, אומרת העדה כי בתקופה הרלוונטית כלל לא היו מחלקות נפרדות ללקוחות פרטיים, עיסקיים כמו היום. בתקופה הרלוונטית כלל לא ניתן היה לגרום לכך שירשם ערך שגוי, שכן ההפקדות היו עוברות דרך מסלקה למחרת נרשם בחשבון הלקוח עם ערך ליום קודם.

לעובדה שבשובר ההפקדה ת/ 1כתוב, 000, 17שקל ישן ואילו דף החשבון הרלוונטי ת/ 2מראה שהזיכוי היה על 000, 10ש"ח בלבד, נתנה העדה מספר הסברים אפשריים שאחד מהם הוא זה:נ - הפקיד שקיבל את השיקים לא שם לב תחילה כי חלקם היו מעותדים ולכן הוציא על כולם שובר הפקדה אחד. לאחר מכן משהתברר כי חלק מהשיקים מעותד הזיכוי שנרשם היה רק על השיקים שלא היו מעותדים.

.6לאחר עיון בטענות הצדדים כפי שאלו הועלו בסיכומיהם בכתב, אני מוצא לנכון לקבל את טענת ההתישנות ולכן לדחות את התביעה על הסף. הנימוקים לכך יובאו להלן.

.7השאלה היחידה שהתשובה עליה מכריעה את גורל התביעה היא האם יכולה התביעה לבוא בגידרו של ס' 7לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958, הקובע שמקום שעילת התביעה הינה תרמית יחל מרוץ ההתישנות רק עם גילוי של העובדות המבססות את טענת התרמית. זו היתה הטענה היחידה שהועמדה להכרעה בהסכמת הצדדים כעולה מס' 2של החלטתי מיום 1.4.98שניתנה בעקבות הסכמה זו.

.8בע.א. 4600/91בענין מוסקוביץ נ. הבנק הבינלאומי, פד מ"ח (3) 455נאמר (ע' 458):ב

"תנאי סף לצורך הפעלתו של ס' 7כי התרמית או ההונאה תהיה עילת התביעה עצמה.. לשם כך על טענה זו להיטען בפירוש ובפירוט... ".

הבאתי לעיל את ס' 8מכתב התביעה הכולל את טענת התרמית. עיון בלשון הסעיף גרמה שהטענה הראשית כלפי הבנק אינה כלל לא היתה טענת תרמית אלא טענת טעות אי דיוקים וליקויים.

רק מאי המצאת טופס פתיחת החשבון, דבר שנדרש לאחר שנים רבות בהם עברה חלפה תקופת ההתישנות, מבקש התובע כי ביהמ"ש ילמד על כוונת תרמית, דבר שכמובן לא ניתן לעשותו כלל מאחר וההסבר לאי המצאת הטופס הינו סביר בהחלט.

.9אין די בעשיית שימוש במילה תרמית בכתב התביעה כדי לבוא בגידרו של ס'

7מחוק ההתישנות ובהבל פה זה לסלק את טענת ההתישנות. יש לפרט מי רימה ואיך

רימה. גם בעדותו לפני, מבקש התובע כי התרמית תוסק מעצם העובדה שאין זהות בין טופס הפקדה מסוים לבין סכום הזיכוי.

נוכח ההסברים האפשריים שניתנו ע"י פקידת הבנק שאחד מהם הוזכר לעיל ודאי הוא שאין להסיק תרמית דוקא מאי ההתאמה בין טופס ההפקדה לסכום הזיכוי גם אם שום הסבר מההסברים אינו מתקבל על הדעת, על פניו עדיין אין להסיק תרמית אלא מה, שהתובע עצמו טען בכתב התביעה, טעות!!

.10כפי שכבר הוזכר, התובע אישר שהוא קיבל את דפי החשבונות ובדק אותם.

לגבי ימי הערך, אני מוכן לקבל את הסברו כי לא היתה לו ההכשרה הדרושה לעמוד על

הטעות אז, אך אם אכן הפקיד 000, 17אלף ש"י והוא ראה זיכוי של 000, 10ש"י, איך

זה לא נזעק כבר אז?!

הרי לשם כך אין צורך בשום הכשרה. אם לא אמר דבר, אז אות הוא כי הוא ידע

יפה מאוד שלא היתה כאן אפילו טעות!

.11זאת ועוד, כלל תלמודי עתיק הוא ש "במילתא דעבידי לאיגלויי לא משקרי אינשי" (תרגום:ו בדברים העלולים להתגלות אנשים לא משקרים). בבלי, מסכת יבמות דף צ' ג' עמ' ב'. אחת מיסודות עוולת התרמית היא כוונה או לפחות עצימת עיניים. האם יעלה על הדעת שבנק יזכה חשבון בחסר כה גדול אצל לקוח "מעורב" כפי שהיה התובע כעולה מעדות פקידת הבנק?!

.12זאת ועוד, יסוד אחר של עוולת התרמית הוא מצג שווא. איזה מצג שווא יכול להיטען כאשר "הזיכוי" החסר הופיע בדף החשבון?!!

.13ס' 7דוחה את תחילת מרוץ ההתישנות ליום בו התגלתה לתובע התרמית, אך לאחר הודאת התובע כי הוא בדק את דפי החשבון בזמנו לא ניתן עוד לומר לפחות לגבי הזיכוי החסר כי התגלה לו דבר חדש. אין לכן כל סיבה לדחיית תחילת מרוץ ההתישנות.

.14לגבי ימי הערך אמנם אין לומר כי התובע צריך היה להיות מודע לזכותו

הנטענת בכתב התביעה במשך כל השנים, אך מאידך ודאי הוא שאין להסיק קיום עוולת תרמית על כל יסודותיה גם אם לא נקבל את הסברה של פקידת הבנק בדבר השוני שחל בנושא זה מאז המועד הרלוונטי הנטען בכתב התביעה.

.15בע.א. 2183/91ברבארה גרייס נ. אריה חב' לבטוח פד מח 3, ע' 144אמר כב' השופט אור (ע' 454) את הדברים הבאים:נ

"מאחורי מוסד ההתיישנות עומדים שיקולים והצדקות מסוימים. אכן כאשר במקרה נתון לא מתקיימים שיקולים והצדקות אלו ניתן להתיחס אל טענת ההתיישנות המועלית כאל טענה דיונית טכנית ולנסות לצמצם את תוקפה ככל שניתן. לא כן כאשר השיקולים וההצדקות שמאחורי מוסד ההתישנות תקפים ורלונטיים".

בעניננו, אכן קיימים כל השיקולים וההצדקות שמאחורי מוסד ההתישנות. לא רק 7שנים עברו אלא 14שנים ויותר. בשל תקופה ארוכה זו תפגע קשות אפשרות ההגנה

של הבנק, שכן מסמכים רבים בוערו, טכניקות של ניהול חשבונות שונו ובמיוחד לגבי טענת "ימי הערך". עובדה זו יש לה השלכה דומיננטית על גורל ההגנה.

.16לפיכך במקרה שלפני אין כל סיבה "למתוח" את הסיוג שבס' 7לחוק כדי

לאפשר לתובע לבוא בשערי ביהמ"ש למרות שעברה תקופת ההתיישנות.

.17למרות שכתבתי לעיל כי טענת התובע נגד מרוץ ההתישנות היתה רק טענת "תרמית" שבס' 7לחוק, ב"כ התובע בסיכומו מנסה להרחיב את החזית ולחסות גם בצל כנפי הסייג שבס' 8לחוק ההתישנות. (התישנות שלא מדעת). נוכח התנגדות ב"כ הנתבע בסיכומו להרחבת חזית זו, התנגדות שהיא מוצדקת בעיני, איני רשאי ואיני צריך להידרש לטענה זו. אף על פי כן אתיחס גם אליה אך קיצור נמרץ.

.18כבר נפסק שההסתמכות על שני הסעיפים 8, 7גם יחד אינה אפשרית, שכן אי

אפשר לטעון מחד טענה עובדתית, היינו קיום תרמית ויחד עם זאת לטעון גם שהשיהוי בהגשת התביעה נובע מאי ידיעת העובדות המהוות את עילת התביעה. ראה בענין זה את דברי כב' השופט מצא בע.א. 675/87מידלאיסט נ. בנק יפת, פד מ"ג (4) ע' 861שאמר (בע' 870), מקום שס' 7חל, סעיף 8איננו יכול לחול. אילולי כך, הרי שס' 7היה מיותר.

.19אך גם אם לא היה זה כך, הרי שתשובות התובע בעדותו לפני שוללת את תחולת ס' 8על המקרה שלפנינו. ס' 8קובע כי אם נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התביעה מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף מזהירות סבירה לא היה יכול למנוע אותן (הדגשה שלי מ.נ.), תתחיל תקופת ההתישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלו.

.20התובע אישר בעדותו כי קיבל את דפי החשבון באופן שוטף שכללו את כל

העובדות שעליהן הוא מבסס את תביעתו.

את הזיכוי החסר, לו הוא טוען, הוא ודאי יכול היה לגלות כבר לפני 14שנה

וגם לגבי ימי הערך כך הוא שהרי היום, בו זוכה החשבון מופיע אף הוא בדף החשבון, גם אם נקבל את טענת התובע כי אין לו ההכשרה הדרושה לעמוד על הטעות האם נוכל לקבוע כי הוא הוכיח, ועליו עול ההוכחה שלא היה יכול לפנות לחשבונאי לפני 1991, היא השנה בה התישנה תביעתו לפי ס' 6לחוק?!

.21אך לא זו אלא אף זו, גם אם הייתי משוכנע בקיום כל היסודות הדרושים לפי ס' 7ולפי ס' 8לחוק ההתישנות, עדיין היה קיים מחסום בפני התביעה כוונתי לס' 89(ב) לפקודת הנזיקין, התובע הגדיר את תביעתו כתביעה "כספית נזיקית" ולכן היא מתישנת בכל מקרה לאחר 10שנים.

ראה בענין זה ע.א. 220/84אגיוף נ. גבת פד מ (1) 528(בע' 504). בו הוסבר,

שמטרת סעיף זה היתה לקבוע מחסום אחרון וסופי להתיישנותן של תביעות נזיקין

שבהן התגלה הנזק לאחר התרחשותו.



.22אשר על כן, ולאור כל האמור, אני קובע שתביעת התובע אכן התיישנה ולכן היא נדחית בזה על הסף. התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד מסכום כולל של 000, 15ש"ח +מע"מ כדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת לקוח בנק

  2. לקוח בנק מועדף

  3. עורך דין נגד בנק

  4. אי כדאיות כלכלית

  5. חוק הבנקאות רישוי

  6. תביעה נגד בנק יהב

  7. התיישנות תביעת בנק

  8. פקודת הבנקאות, 1941

  9. הצעת חוק בנק מח עצם

  10. תביעה נגד בנק איגוד

  11. תביעה נגד בנק לאומי

  12. התניית שירות בשירות

  13. העברה בנקאית בטלפון

  14. היתר עיסקא בנק לאומי

  15. חוק שירות לקוחות בנק

  16. סמכות המפקח על הבנקים

  17. חיוב כפול של לקוח בנק

  18. תביעה נגד בנק דיסקונט

  19. הברחת נכס משועבד לבנק

  20. תנאי מקפח בחוזה בנקאי

  21. סירוב בנק לפריסת חובות

  22. עורך דין לענייני בנקאות

  23. בקשת בנק לפסק דין חלקי

  24. עורך דין לענייני בנקים

  25. התיישנות תביעה נגד בנק

  26. התיישנות תביעה נגד בנק

  27. אחריות הבנק כלפי ערבים

  28. העברה בנקאית ע''י מתחזה

  29. דחיית טענת מרמה נגד בנק

  30. הודעת הבנק ללקוח באיחור

  31. מחיקת המילים למוטב בלבד

  32. מכתב הצהרת כוונות מהבנק

  33. אי מתן שירות בנקאי במועד

  34. עצימת עיניים מצד לקוח בנק

  35. תביעה נגד בנק ערבי ישראלי

  36. התניה פסולה של שירות בנקאי

  37. תביעת בנק נגד ערב של חברה

  38. מניעת מכירת רכב ע''י הבנק

  39. חוב לבנק על מסחר באופציות

  40. זכויות מוכר מול זכויות בנק

  41. העברה בנקאית ללא מסמך בכתב

  42. העברת עובדת בנק לתפקיד אחר

  43. תביעה לתשלום יתרת חוב לבנק

  44. תקופת צינון למפקח על הבנקים

  45. חיוב הבנק (צד ג') בחוב הפסוק

  46. מימוש בטוחות - תביעה נגד בנק

  47. הלוואה חוץ בנקאית ללא הסכם בכתב

  48. בקשה לחייב לחתום על מסמכים בבנק

  49. איך מוכיחים התניית שירות בשירות

  50. הקפאת הרשאה לביצוע עסקאות מט''ח

  51. האם הבנק התנה קבלת שירות בשירות ?

  52. צו הבנקאות (אגרות), התשמ"ג-1983

  53. תביעה של בנק הפועלים על יתרת חוב

  54. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  55. תביעת בנק על חוב בחשבון עובר ושב

  56. הודעה בדבר מסירת פרטי זיהוי לבנק

  57. פיצוי מהבנק על דיווח ל-BDI על חוב

  58. תביעת בנק בגין חוב בחשבון של חברה

  59. תקלה באתר בנק לאומי - תביעת פיצויים

  60. עורכי דין המתמחים בתביעות נגד בנקים

  61. הודעה על מתן הוראות ניהול בנקאי תקין

  62. תביעה של בנק בגין חובות אישיים של ערבים

  63. צו הבנקאות (מוסדות כספיים), תש"ל-1970

  64. בקשת מנהל מיוחד למימוש נכס משועבד לבנק

  65. הודעה על תיקון הוראות ניהול בנקאי תקין

  66. התניית שירות בנקאי בפתיחת תוכנית חיסכון

  67. טען כי לא קיבל מהבנק התראה לפני מכתב ההגבלה

  68. לאיזה בית משפט מגישים תביעה נגד לקוח של בנק

  69. צו הבנקאות (פיקדונות ללא תנועה), התש"ס-2000

  70. כללי הבנקאות (הביקורת הפנימית), התשנ"ג-1992

  71. נטען כי הבנק ראה את שני החשבונות כאובליגו אחד

  72. חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 9), תשכ"ט-1969

  73. רכישת אופציות על מדד המעו''ף - תביעה נגד בנק

  74. הודעה על שינוי במועד תחולת הוראות ניהול בנקאי תקין

  75. טענו שהבנק הסתיר את המסמכים הרלבנטיים לשאלת ההתיישנות

  76. הוראות הבנקאות (הצגת דו"ח כספי שנתי ופרסומו), התשנ"ב-1991

  77. בקשה שבית המשפט יכריז כי השעבוד גובר על השעבוד לטובת בנק לאומי לישראל

  78. כללים חשבונאיים לחישוב נזילות חובה ונזילות בפועל של תאגידים בנקאיים

  79. תקנות מס הכנסה (הנחה ממס על פקדון במטבע ישראלי בתאגיד בנקאי), התשמ''א-1981

  80. כללי הבנקאות (רישוי) (הגדרת הון תאגיד בנקאי לענין סעיף 23א לחוק), התש"ן-1990

  81. צו הבנקאות (שירות ללקוח)(ביטול הפיקוח על שירותים בנקאיים מסוימים ושינויו במקרים אחרים), התשס"ח-2008

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון