.1ערעורו של המהנדס יעקב חי באמצעות ב"כ עו"ד גרנות על חומרת העונש שהוטל עליו בת.פ. 2231/84של בית משפט השלום בת"א (השופטת אחיטוב), מיום 4.1.94, בגין עבירה של ביצוע עבירת בניה ללא היתר תוך סטיה מהיתר וסטיה מתוכנית בניגוד לסעיפים 145ו- 204(א) ו-(ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-.1965 הוא נדון למאסר על תנאי של 4חודשים למשך 3שנים שלא יבצע עבירה בניגוד לסע' 204לחוק התכנון והבניה, וכן לקנס כספי בסך 000, 20ש"ח. .2פסק הדין וגזר הדין נגד האדריכל חי עניינו בפרויקט הבניה "לב העיר" בהרצליה, מבנה המכיל קומות משרדיות, משרדים ובנין מגורים אשר נבנה על ידי חברת "גניש שלום בע"מ" ששינתה אחר כך את שמה ל"אדירים". בערעור נפרשה על ידי ב"כ שני הצדדים ידיעה רחבה לגבי כתבי האישום שהוגשו בהקשר עם הקמתו של פרוייקט "לב העיר" בהרצליה, הערעור שבפנינו מתייחס לכתב אישום אחד, הוא הראשון שבין כתבי האישום ועניינו רק במהנדס חי שהיה אחד מתוך ארבעה נאשמים. העובדות בעיקרן היו מוסכמות בין ב"כ הצדדים בערעור, ואוזכרו בחלקן גם בפסק דינו של בית המשפט העליון שצורף לערעור (ע.פ 4603, 1465/91, 2829/92אדירים בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל). נביא את העובדות בקצרה ככל שיש להן קשר או השלכה לערעור שבפנינו: .3העובדות: ראשיתו של פרויקט "לב העיר" לפני למעלה מ- 10שנים, כאשר עירית הרצליה התחייבה בהסכם קומבינציה עם חברת "גניש שלום בע"מ" להעביר לחברה קרקע בגוש 6533חלק 13על מנת שהחברה תקים עליה מבנה בה תאם לתכנון שיוכן מטעמה ואשר חלקים ממנו יהיו בבעלותה. על בניה זו חלה תכנית מתאר הר/.1450 כאמור, בהקשר עם בנית הפרוייקט הוגשו במהלך השנים מספר כתבי אישום נגד מספר נאשמים. א. ת.פ. 2231/84- בית משפט השלום בת,א, הוגש כתב אישום נגד החברה שבנתה ומנהלה - מר גניש, נגד האדריכל מר גבירצמן וכן נגד המהנדס חי 0להלן: תיק קו הבנין). כתב האישום הוגש בזמן שהבנין היה עדיין בשלב שלד ונטען בו שהבניה בוצעה בניגוד לתכנית המתאר הר/1450, על פיה היתה הבניה בקו ה- 0של החזית המערבית של החלקה, ללא נסיגה מגבול החלקה ולאורך 30מטר, עוד נטען, כי הבניה בוצעה על פי היתר בלתי חוקי החורג מתכנית המתאר ומנספח הבינוי שצורף אליה ואף בסטיה מההיתר. כתב האישום התבסס על תצהיר מפקח הבניה שביקר במקום ביום .2.2.84 כל הנאשמים בכתב האישום זוכו על ידי בית משפט השלום והורשעו אחר כך בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, ההרשעה אושרה על ידי בית המשפט העליון שהורה להחזיר את התיק לבית משפט השלום בת,א, על מנת שיגזור את הדין נגד כל הנאשמים 0למעט גניש שלום שנעדר מהארץ). המהנדס חי והאדריכל גבירצמן נדונו לעונש מאסר על תנאי של 4חודשים למשך 3שנים שלא יבצעו עבירה על סעיף 204לחוק התכנון והבניה. יצויין שהאדריכל גבירצמן נדון על פי עסקת טיעון עם התביעה (בתיק זה ובתיק נוסף כפי שיובהר). גזר דין זה של בית משפט קמא נגד האדריכל יעקב חי הוא ביסוד הערעור שבפנינו. ב. ביום 26.3.84הוצא על ידי בית המשפט צו הפסקה שיפוטי בהסכמת כל המשיבים. הצו הוגבל לקטע שסומן על התסריט, הוא הקטע שנבנה בקו 0להוציא קטע של 6מטר ממנו. בשל הפרת הצו האמור, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בת"א. ת.פ. 6825/85- בית משפט השלום בת"א - עניינו הפרת צו בית המשפט, והוא הוגש נגד "גניש שלום בע"מ", נגד דוד אפל שהוא מנהל בחברה עם גניש שלום (שעזב כאמור בינתים לחו"ל), נגד האדריכל גבירצמן וכן גם נגד המהנדס יעקב חי. השניים האחרונים - גבירצמן וחי, זוכו על ידי בית משפט השלום, אך הורשעו על ידי בית המשפט המחוזי שקיבל את ערעור המדינה (ע.פ. 2200/86) וגזר על כל אחד מהם חודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות וחודש אחד מאסר על תנאי (להלן: "תיק ההפרה"). הוגש ערעור ברשות לבית המשפט העליון שאישר את הרשעתו וגזר דינו של האדריכל גבירצמן בנוסף להרשעתם של גניש ואפל, אך זיכה את המהנדס חי מהעבירה של הפרת צו ההפסקה השיפוטי. ג. בהתייחס לחריגות הבניה שבוצעו בפרוייקט כולו הוגש לבית משפט השלום בת"א (בפני השופט ד. ארבל) כתב אישום בת.פ. .1488/86 כתב האישום, שהעתקו הוגש לנו בערעור, הוגש נגד חברת "גניש שלום בע"מ/אדירים חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ, נגד גניש שלום, דוד אפל, אלי גבירצמן ויעקב חי (להלן: "תיק חריגות הבניה"). כתב האישום ייחס לנאשמים בניה ללא היתר ובניה תוך סטיה מההיתר מתוך מטרה להשיג טובות הנאה. על פי כתב האישום בנו הנאשמים תוספת של 800מטר במגדל המגורים ו- 600, 2מ"ר בשטח המסחרי ושטח חנייה הקטן ב844, 1מ"ר ממה שנקבע בהיתר. שניים מהנאשמים - נאשם 1ונאשם 4, הם החברה והאדריכל גבירצמן הודו על פי עיסקת טיעון. הורשעו בביצוע עבודות בניה ללא היתר ובסטיה מההיתר. לגבי האדריכל גבירצמן תוקן כתב האישום והוסכם ששטחי החריגו לגביו הם כדלקמן: שטח מסחרי - 758מ"ר, מגדל מגורים 650מ"ר, וחניה חסרה 844, 1מ"ר . כן הוסכם שהאדריכל יורשע בעבירה בניגוד לסע' 204(ב) לחוק התכנון והבניה בלבד. האדריכל גבירצמן נדון על ידי השופט ארבל, על פי עסקת הטיעון, לקנס המירבי על סך 500, 22ש"ח לתשלום תוך 30יום, או 200ימי מאסר תמורתו. לגבי הנאשמים 3ו- 5שם, כאשר הנאשם 5הוא המהנד יעקב חי, והמערער שבפנינו, הוסכם על שטחי החריגות כמו לגבי האדריכל גבירצמן, עור הוסכם כי הנאשמים יטענו לאחריות הספציפית. בגזר דינו של המהנדס חי קבע בית המשפט (השופט ארבל) כי לא ראה סיבה להפלות את הנאשמים 3ו- 5ולהטיל עליהם עונשים גדולים יותר רק משום שבחרו להתדיין בשאלות מצומצמות ביותר והשית על המהנדס חי קנס בסך 500, 22ש"ח, לתשלום תוך 90יום, כפי שהוטל על האדריכל, או 500ימי מאסר תמורתו. .4הסנגור, עו"ד גרנות, שטען כל שניתן למערער, הדגיש במיוחד את העובדה שהמערער זוכה בנית המשפט העליון בעניין הפרת צו הפסקת הבניה שניתן ע"י בית המשפט, בעוד שהאדריכל גבירצמן הורשע גם בעניין הפרת הצו ואף נידון לעונש של מאסר בעבודות שירות. לדעתו שגה בית המשפט כאשר השית על שניהם עונש זהה כאן. שניים מהנאשמים - נאשם 1ונאשם 4, הם החברה והאדריכל גבירצמן, הודו על פי עסיקת טיעון, הורשעו בביצוע עבודות בניה לא היתר ובסטיה מההיתר. לגבי האדריכל גבירצמן תוקן כתב האישום והוסכם ששטחי החריגות לגביו הם כדלקמן: שטח מסחרי - 758מ"ר, מגדל מגורים 650מ"ר, וחניה חסרה 844, 1מ"ר, כן הוסכם שהאדריכל יורשע בעבירה בניגוד לסע' 204(ב) לחוק התכנון והבניה בלבד. האדריכל גבירצמן נדון על ידי השופט ארבל, על פי עסקת הטיעון, לקנס המירבי על סך 500, 22ש"ח לתשלום תו 30יום, או 200ימי מאסר תמורתו. לגבי הנאשמים 3ו- 5שם, כאשר הנאשם 5הוא המהנדס יעקב חי, והמערער שבפנינו, הוסכם על שטחי החריגות כמו לגבי האריכל גבירצמן, עור הוסכם כי הנאשמים יטענו לאחריות הספציפית. בגזר דינו של המהנדס חי קבע בית המשפט (השופט ארבל) כי לא ראה סיבה להפלות את הנאשמים 3ו- 5ולהטיל עליהם עונשים גדולים יותר רק משום שבחרו להתדיין בשאלות מצומצמות ביותר והשית על המהנדס חי קנס בסך 500, 22ש"ח, לתשלום תוך 90יום, כפי שהוטל על האדריכל, או 500ימי מאסר תמורתו. .4הסנגור, עו"ד גרנות, שטען כל שניתן למערער, הדגיש במיוחד את העובדה שהמערער זוכה בנית המשפט העליון בעניין הפרת צו הפסקת הבניה שניתן ע"י בית המשפט, בעוד שהאדריכל גבירצמן הורשע גם בעניין הפרת הצו ואף נידון לעונש של מאסר בעבודות שירות. לדעתו שגה בית המשפט כאשר השית על שניהם עונש זהה כאן. חומרת עבירות הבניה בתיק חריגות הבניה (בפני השופט ארבל), עולה בעשרת מונים על החומרה בעניין הסטיה מקו הבנין נשוא ערעור זה, ואם שם נדון האדריכל וכן גם המערער, לקנס בלבד, לא היתה כל הצדקה להשית עונש של מאסר על תנאי בתיק זה, מה גם שהעבירות נשוא הערעור בוצעו בשנת 1984וכתב האישום הוגש כבר באותה שנה (ת.פ. 2231/84), דהיינו לפני כ- 10שנים. בעבירות נשוא הערעור לא מדובר בתוספת בניה כלשהי על שטח כלשהו אלא בקו הבנין 0לאורך 30מטר במקום לאורך של 6מטר. הסניגור גם הציג הודעה מטעם ב"כ הצדדים (ע/3), שהוגשה בעניינו של גבירצמן בהתייחס לעיסקת הטיעון שנעשתה בינו לבין התביעה בת.פ. 6782/93ו- 2231/84(התיק נשוא הערעור), ומפנה לכך שנגד גבירצמן הוגש כתב אישום נוסף בתיק החריגות בו הואשם בבניה לא היתר ובבניה בסטיה מתכנית והיתר ברמת גן בפרויקט משרדים ומסחר הידוע כ"בית סילבר" (ת.פ. 6782/93הנ"ל). דהיינו נגד האדריכל גבירצמן עבירות נוספות גם בתיק הפרת הצו וגם בעניין פרוייקט "בית סילבר" ויש הבדל בינו לבין המהנדס חי. עוד טען הסניגור לקולת עונשו של חי, בהתחשב בעקרונות המשפטיים שנקבעו בד.נ. 121/81שפירא הורשע המערער יעקב חי כמהנדס הפרויקט רק בשלב של ערעור. הוא אדם מבוגר שכל חייו תלויים בעבודתו. המערער הינו מהנדדס מוכר ממשרד גדול וידוע והמאסר על תנאי שהוטל עליו יפגע בפרנסתו כמו גם בכבודו. .5ב"כ המדינה - עו"ד דר' פרוכטמן, הדגיש בטיעונו כי בית המשפט לא טעה בעונש שגזר על המערער ובכל מקרה, אין בגזר הדין טעות קיצונית ובלתי הגיונית במידה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור. לטענתו, היתה כאן התחשבות של בית המשפט במערער באשר מדובר בחריגה משמעותית שבוצעה במרכז העיר הרצליה, ראשיתו של ההליך בתלונת השכנים, כאשר קו הגדר מגיע אל בתי המגורים שלהם לאורך 30מטר במקום 6מטר. במקום נבנתה חומה אטומה לגובה 13- 12מטר. אשר להשוואה עם תיק חריגות הבניה והעונש שם הרי שהשופט ארבל השית על האדריכל גבירצמן בתיק "חריגות הבניה" עונש של קנס בלבד בהתחשב במאסר בפועל שהוטל עליו בדרך של עבודות שירות, בגין העבירה של הפרת צו בית משפט. לדבריו, עיסק הטיעון עם גבירצמן בתיק "חריגות הבניה" היתה מעשה של חסד בהתחשב במיוחד בעונש המאסר בעבודות שירות אותו ריצה בעניין הפרת הצו. דר' פרוכטמן מפנה לפרוטוקול הדיון בפני השופט ארבל (ע/6), שם העיד מר חי שסיפר שהוא ממשיך לעבוד בפרויקט. .6בהתייחסו אל המהנדס יעקב חי, קבע בית המשפט העליון בפסק הדין בו החליט להרשיעו בעבירות נשוא הערעור, כי הוא חתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כמהנדס האחראי לביצוע השלד, ככזה היה עליו לא רק לתכנן ולהגיש את החישובים הסטטיים, אלא גם לדאוג שהשלד יבנה לפי הדרישות ולפקח פיקוח עליון על ביצועו. בית המשפט הדגיש, כי סעיף 208(8) לחוק התכנון והבניה, פורש רשת רחבה, התופסת לא רק את המתכנן, את המהנדס חי היא תופסת בהיותו "האחראי לעבודה... לרבות... המהנדס האחראי לביצוע". עבודת השלד בוצעה בדרך שיש בה משום עבירה על סעיף 204כמשמעה בסעיף 208(א) הנ"ל. בית משפט קמא בגזר דינו הדגיש את קביעותיו של בית המשפט העליון באשר למעשיו של המהנדס חי, ומצא שיש להתאים את דינו לזה של האדריכל גבירצמן שעימו הגיעה כאמור המדינה לעיסקת טיעון (בשני תיקים). עיון בפרוטוקול הדיון שהוצג בערעור, מלמד מהם הטעמים שהביאו תא המדינה להגיע לעיסקת טיעון עם האדריכל גבירצמן, שם הסביר דר' פרוכטמן כי הטעמים לכך הם: הזמן הרב שחלף, התמשכותו של התיק והקשיים הטכניים הרבים להביאו לידי סיום. בהתחשב באלה, הסכימה כאמור, התביעה לעתור לבית המשפט להשית על האדריכל גבירצמן עונש של קנס בלבד בתיק החריגות (בפני השופט ארבל). גם אם מתייחסים בחומרה לעבירות נשוא התיק שבפנינו, לא יכולה להיות מחלוקת, שהעבירות נשוא תיק החריגות הן חמורות יותר ועניינן הרחבת שטחים ללא היתר ושלא כדין על ידי הנאשמים וביניהם האדריכל והמהנדס. לא יכולה גם להיות מחלוקת, שהעונש הראוי שם צריך להיות חמור מהעונש בעניין שבפנינו. אם מוסיפים לכך את העובדה, שהמהנדס חי זוכה מהעבירה של הפרת צו בית המשפט, שבגינה נדון, כזכור, האדריכל לעונש של מאסר בעבודות שירות, הרי שיש הצדקה להקל עימו לעומת האדריכל, וצודק ב"כ של המערער - עו"ד גרנות בטיעונו בפנינו שיש לעשות הפרדה בין האדריכל והמהנדס והתייחסות הזהה אל שניהם בטעות יסודה. חזרנו ושקלנו את בקשתו של ב"כ המערער לבטל את עונש המאסר על תנאי שהוטל עליו בעניין זה, וכאמור, ההשוואה שבינו לבין האדריכל היתה אולי מצדיקה לעשות זאת, או לפחות לומר שבית המשפט הקל עם האדריכל לעומת המהנדס חי. אולם, מסתבר שהמערער יעקב חי הורשע בעבר בעבירה דומה בד.נ. 121/81 בעניין שפירא, וזו לו אינה הפעם הראשונה שהוא מבצע עבירה זו. כאשר לוקחים בחשבון עובדה זו, ואליה מצרפים את העבירות נשוא הערעור שבפנינו, כמו גם ההרשעה וגזר הדין בעניין "חריגות הבניה" באותו פרוייקט עצמו, הרי שלא נוכל לומר ששגה בית המשפט קמא בהטילו עונש של מאסר על תנאי וקנס שאינו גבוה בסך 000, 20ש"ח. ראוי להוסיף כי גם לו נידונו כתבי האישום במאוחד (דבר שלא ניתן היה לעשותו בשל ההתפתחות הכרונולוגית של הבניה), קשה להניח שהעונש הכולל שהיה מוטל על המערער היה קטן מזה שהוטל בסופו של דבר במצטבר. עם כל ההבנה למצבו של המערער, בהתחשב בגילו, מעמדו וכבודו, לא נוכל להתערב בעונש שהוטל, והחלטנו לדחות את הערעור. ניתן היום 24.3.94 במעמד י. גולדברג, שופט ע. ארבל, שופטת י. דיאמנט, שופטצו הפסקה שיפוטיצווים