העברת שטר ללא חתימת היסב 1. מונחת בפני תובענה על סך של 15,909 ש"ח, המבוססת על דרישה לפרעון שלושה שיקים. רקע עובדתי 2. התובע מחזיק בשלושה שיקים המשוכים על ידי הנתבע לפקודת מר "גולדברג יוסי" על סך כולל של 13,500 ש"ח, אשר חוללו והוגשו על-ידו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל במסגרת תיק הוצל"פ 01-94691-97-8 כדלקמן: א. שיק על סך של 4,500 ש"ח, אשר מועד פרעונו ביום 1.8.96. ב. שיק על סך של 4,500 ש"ח, אשר מועד פרעונו ביום 1.9.96. ג. שיק על סך של 4,500 ש"ח, אשר מועד פרעונו ביום 1.10.96. (להלן: "השיקים" או "השטרות"). 3. בהחלטת כבוד הרשמת ד. קוברסקי מיום 29.7.98 התקבלה בקשת ההתנגדות לביצוע השטרות, אשר הוגשה ע"י הנתבע, וזאת בגין אי התייצבותו של התובע ובא כוחו לדיון בה. בהחלטה זו נקבע כי תצהירו של הנתבע אשר הוגש בתמיכה לבקשת ההתנגדות, ישמש ככתב הגנה. 4. השיקים נשוא התביעה שלפנינו נמסרו למר יוסי גולדברג, מעביד הנתבע, במסגרת עסקה למכירת שישה רכבים מסוג "פיאט אונו", אשר נרכשו ממר גולדברג ע"י אחיו של הנתבע, מר עסאם אבו הדוואן. (להלן: "העסקה"). 5. במסגרת עסקה זו נמסרו למר יוסי גולדברג סדרה של עשרה שיקים בסך כולל של 45,000 ש"ח, אשר שלושה מהם הם השיקים נשוא הדיון שלפנינו. השיקים נמסרו למר גולדברג לכיסוי יתרת חובו של אח הנתבע, מר עסאם אבו הדוואן, בגין העסקה. 6 תמורת סדרת השיקים הללו ניתנו לנתבע שיקים קודמים שנמשכו ע"י מר אבו עארם עבד אלפאתח לפקודת מר "יוסי גולדברג". טענות הצדדים טענות הנתבע 7. התובע כלל אינו אוחז בשטרות, זאת מאחר שאלו לא הוסבו לו ע"י מר גולדברג - על כן התובע אינו יכול לבקש פרעון שטרות אלה. 8. התובע קיבל את השטרות במסירה בלבד וללא הסבה, ולאחר שאלו חוללו. 9. התובע אינו יכול לבסס תביעתו על השטר בלבד, אלא עליו לצרף את מר יוסי גולדברג כתובע בתובענה זו. 10. מאחר שהתובע כלל אינו אוחז בשיקים, הרי שגם אינו "אוחז כשורה", זאת היות שידע שהשיקים חוללו בשעה שקיבל אותם לידיו. 11. התובע כשל מלהוכיח החזקה הקבועה בסעיף 29 (ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש], לפיו חזקה לכאורה היא שכל אוחז שטר הוא אוחז כשורה. (להלן: "הפקודה"). 12. חתימתו של התובע אינה מצויה על-גבי השטר ולכן לא יחול לגביו סעיף 29 (א) לפקודה, לפיו כל צד החתום על השטר חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך. 13. מאחר שלא סופקו הרכבים נשוא העסקה, הרי שהמדובר בכשלון תמורה מלא וקצוב. טענות התובע 14. הנתבע לא הוכיח טענתו בדבר "כשלון תמורה" ולכן דינה להידחות. 15. הסכם הפשרה שנחתם בין הנתבע למר יוסי גולדברג ביום 14.7.96, הינו הוכחה שאכן סופקו הרכבים. 16. התובע קיבל את השיקים נשוא התובענה כשכר עבודתו עקב פירוק השותפות בינו לבין מר יוסי גולדברג. 17. התובע הינו "אוחז בעד ערך" בשטרות לפי סעיף 26 (ב) לפקודה. דיון משפטי 18. הטענה המרכזית השנוייה במחלוקת בין הצדדים היא האם התובע הינו "אוחז" לפי הפקודה. אוחז שטר מוגדר בסעיף 1 לפקודה כדלקמן: "1. בפקודה זו - "אוחז" - מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או שטר - חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ"ז;" כמו-כן קובע סעיף 30 (א) לפקודה כדלקמן: "30. סיחור מהו (א) משהועבר שטר מאדם לאדם בדרך העושה את הנעבר לאוחז השטר - השטר מסוחר". לעניין זה קובע ד"ר יואל זוסמן בספרו, "דיני שטרות" , מהדורה שישית, בעמ' 177, כדלקמן: "למאי נפקא מינה? שטר שסיחרוהו, האדם הנוטל את המסמך לא זו בלבד שרכש לעצמו את כל הזכויות שהיו לאוחז השטר שלפניו, לפי סעיף 37 (1) לפקודה ושאר הסעיפים הקובעים זכויות האוחז, אלא בתנאים מסויימים המפורשים בסעיף 28 לפקודה, יכול שיהא אוחז כשורה". (להלן: "זוסמן"). 19. אין חולק, כי הנתבע אינו הנפרע של השיקים, שכן הם נמשכו לפקודת מר יוסי גולדברג. אם כן השאלה הנשאלת היא, האם הנתבע הינו נסב לפי הפקודה, שאז יחשב כאוחז בשטרות. אומר פרופ' שלום לרנר בספרו, "דיני שטרות", בע"מ 81, כדלקמן: "הצורך בחתימת היסב: סיחורו של שטר לפקודה, נעשה באמצעות מסירת השטר לנעבר בצירוף חתימת היסב. העברת שטר מהנפרע לאחר ללא חתימת היסב, מקנה לנעבר זכות שטרית כלפי המושך, אך הנעבר אינו אוחז בשטר, ולכן גם אינו יכול להיות אוחז כשורה". (להלן: "לרנר"). 20. מחומר הראיות הנמצא בפני עולה, כי הנפרע, מר יוסי גולדברג, הוא אשר הפקיד את השיקים בחשבון הבנק. הדבר נלמד מדבריו של התובע בחקירתו, כדלקמן: "ש: אתה קיבלת את הצ'קים כאשר חזרו? ת: כן." (ראה: פרטיכל עמ' 4 שורות 6 - 5). 21. התובע קיבל את השיקים ביודעו כי הם חוללו, ומכאן, שחתימתו של מר יוסי גולדברג על גבי השיקים אינה חתימת היסב, אלא רק חתימה לצורך הפקדתם. על כך נאמר בספרו של זוסמן, בעמ' 207, כדלקמן: "חתימה שנחתמה על מסמך, ואפילו על גבו, מקום שנוהגים לחתום חתימת היסב, אינה חייבת להיות חתימת היסב דווקא. לא המקום בו מצויה החתימה קובע את משמעותה אלא המטרה שלשמה נחתמה... ידוע לכל, שכאשר בא אדם לבנק ודורש פרעון של שיק שנמשך על הבנק לטובתו, הבנק מחתים אותו על המסמך בטרם יפרע את השיק... אבל אין זה היסב, שכן אוחז המציג שטר - ושיק בכלל זה - לפרעון, אינו מסב את המסמך למי שפורע לו." 22. מאחר שלא נטען ולא הוכח כי השטרות הוסבו לתובע, הרי שהוא לא יחשב כאוחז בהם. 23. שאלה נוספת היא האם התובע הינו אוחז בעד ערך לפי סעיף 26 (ב) לפקודה, שזה לשונו: "26 (ב). אוחז תמורת ערך משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד שטר, רואים את האוחז כאוחז בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן". החזקה שבסעיף 29 (א) לפקודה, לפיה "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך", לא תחול לענייננו, כיוון שהתובע אינו חתום על השטרות. 24. על אף אי-תחולת חזקת התמורה במקרה זה, אין מנוס מן הקביעה כי התובע הוא אוחז בעד ערך. אומר פרופ' לרנר בספרו בעמ' 254, כדלקמן: "מסעיף 26 (ב) עולה הוראה נוספת, לפיה אם אוחז קודם נתן בזמנו ערך עבור השטר, כל מי שבא אחריו בשרשרת השטרות ייחשב לאוחז בעד ערך, אפילו האחרון עצמו לא נתן ערך, תמורה שניתנה בעד השטר צמודה לו לעולם". 25. טענת התובע, לפיה ניתנו לו השטרות כשכר עבודתו אצל מר יוסי גולדברג, אינה נתמכת בראיות ולכן לא די בה כדי לשכנע את בית המשפט שאכן ניתנה תמורה בעדם. אולם, מכל מקום, די במתן תמורה ע"י האוחז הקודם, מר גולדברג, בכדי ליתן לתובע מעמד של "אוחז תמורת ערך". 26. מעדותו של הנתבע לא נהיר מדוע שילם למר גולדברג סכום נוסף של 45,000 ש"ח בגין העסקה, זאת בשעה שטען כי לא קיבל ממר גולדברג דבר וחצי דבר. כמו כן, לא נהיר מדוע בחר הנתבע שלא לתבוע את מר גולדברג, בשעה שהוא ואחיו שלמו לו סכומי כסף גדולים ולא קיבלו דבר תמורתם. להלן דברי הנתבע בחקירתו: "ש: אתה תבעת את מר גולדברג? ת: לא." (ראה: פרטיכל בעמ' 2 שורות 23 - 22). 27. לחילופין, ניתן גם לומר שהתמורה שניתנה ע"י מר גולדברג נקבעה ב"הסכם סגירת החשבון" שנחתם בין הנתבע ואחיו לבין מר גולדברג לפיו תמורת מסירת השיקים ע"י התובע הוחזרו לו שיקים קודמים בסכום גבוה יותר שנמשכו ע"י מר אבו עארם עבד אלפאתח לפקודת מר גולדברג. להלן דבריו של הנתבע בעניין זה בחקירתו: "ש: האם קיבלת במעמד ההסדר סדרה של צ'קים ראשונה של אבו אלפתח? ת: הצ'קים שניתנו בהסדר הם במקום הצ'קים הקודמים". (ראה: פרטיכל בעמ' 2 שורות 12 - 11). 28. עולה מן המקובץ, כי ניתנה תמורה בעד השטרות עוד בטרם חוללו, ולכן התובע הינו אוחז תמורת ערך לפי הפקודה אשר רשאי לתבוע בעצמו על-פי השטרות. 29. יש לציין, כי התובע אינו עומד בתנאי סעיף 28 (א) (1) לפקודה בכדי לקנות לעצמו מעמד של "אוחז כשורה". להלן דבריו של פרופ' לרנר בספרו בעמ' 272: "אם הנפרע הציג שיק לפירעון והבנק הנמשך סירב לפורעו, בין משום שחשבונו של המושך היה ביתרת חובה, ובין משום שהלה הורה לבנק שלא לכבדו, ולאחר מכן סוחר השיק לנסב שידע על החילול, הנסב לא יהיה אוחז כשורה. לעניין זה אין נפקות, אם חילול השיק קשור להגנה הנוכחית שמעלה הנתבע או לא". 30. מאחר שהתובע עצמו טוען שקיבל את השטרות לאחר שחוללו, הרי שנשלל בכך מעמדו כאוחז כשורה, ולכן תעמודנה נגדו טענות ההגנה של הנתבע. חיזוק לכך הינו בדברי התובע בחקירתו הראשית: "אני באותו זמן הייתי בשותפות עם גולדברג. את הצ'קים קיבלתי כאשר הם חזרו. כל אחד מאיתנו קיבל חלק מהצ'קים שחזרו. לאחר מכן הלכתי לעו"ד." (ראה: פרטיכל עמ' 3 שורות 24 - 23). 31. בתצהיר ההתנגדות לביצוע השטרות העלה הנתבע טענה של כשלון תמורה מלא וקצוב, מאחר שלטענתו כלל לא סופקו כלי הרכב נשוא העסקה. הנתבע לא חזר על טענתו זו בסיכומיו, כפי הנראה לא מבלי משים. נאמר בספרו של ד"ר יואל זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, בעמ' 512, כדלקמן: "טענה שנטענה בכתב טענות, אך לא הועלתה לפני בית המשפט בסיכומים, דינה כדין טענה שנזנחה, והשופט אינו חייב לדון בה". ראה גם לעניין זה ע"א 16/89 ורדים נ' סיכוני סחר, פ"ד מה (5) 729, 734. על כן מתייתר הצורך לדון בטענה זו. 32. לאור כל הטעמים המצטברים דלעיל, הרי שדין התביעה להתקבל. 33. לפיכך, הליכי ההוצאה לפועל בתיק דנא ימשכו כסדרם והנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.שיקיםמסמכיםחתימת הסבההסבת שיקהיסבשטר