בעוד שבסעיף 2 להצעת "חוק דיני ערבות תשכ"ה- 1964נקבע כי ערבות נוצרת בהתחייבותו של הערב בכתב ובמפורש, ובהודעה עליה לנושה ...", הרי שדרישת הכתב הוצאה מפורשות מהוראת סעיף 3לחוק שלשונו היא "הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחיבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה ...". באשר לכך יצויין גם שבע.א. 421/70(שרה פליגלמן נגד סילויה לוי, פ"ד כד(2) 642) (היינו עוד בטרם חקיקת חוק החוזים (חלק כללי) נפסק ע"י בית המשפט העליון שהתחייבות בע"פ לערוב לחיובו של אחר אף היא בגדר ערבות. יצויין, עם זאת, כי לצורך יצירתה של ערבות אין די בהתרשמותו של צד אחד מהתנהגותו של הצד האחר, אלא מוטל עליו להוכיח כי הערבות אכן הוסכמה בדיבור שבעל פה. (ראה בענין זה ע"א 714/87שר נ' כהן, פ"ד מג(3) 159, בעמ' 162 בעל פהשאלות משפטיותערבות