דוגמא להמרצת פתיחה בעלות ברכב

דוגמא להמרצת פתיחה בעלות ברכב
.1המבקשת הגישה בקשה, על דרך של המרצת פתיחה, ליתן פסק-דין המצהיר, כי רכב "שברולט" מספר רישוי 59-411- 27(להלן:ב הרכב), הוא בבעלותה הבלעדית של המבקשת, והוא נקי מכל חובת שעבוד, משכון ו/או זכות לצד שלישי כלשהו.
מהתצהירים שהגישו המבקשת והמשיב 1(להלן:ו הבנק) על נספחיהם, ומחקירת המצהירים על תצהיריהם, עולות העובדות הבאות הדרושות לענייננו:נ
.2ביום 24.5.89, נחתם בין הבנק לבין המשיב 2(להלן:ב אסייג) הסכם משכון ושעבוד, על פיו שעבד אסייג את המכונית, מספר שילדה 188731, כמפורט ברשימה שצורפה להסכם משכון ושעבוד (הסכם המשכון צורף כנספח א' לתצהיר הבנק, וייקרא להלן:ו הסכם המשכון; הרשימה תיקרא:נ הרשימה).
דבר השעבוד נרשם בלשכת רשם המשכונות בתל-אביב, ברישום שוטף מספק 7524, ביום 31.5.89(הודעת המשכון צורפה כנספח ב' לתצהיר הבנק, להלן:ב הודעת המשכון). מעותק רישיון הרכב (נספח ג' לתצהיר הבנק), הנושא חותמת משרד הרישוי, מיום 7.6.89, ניתן לראות כי דבר השעבוד צוין ברישיון הרכב.
הבנק לא הגיש מעולם בקשה למחיקת השעבוד, והוא רשום אצל רשם המשכונות.

.3ביום 22.5.92, נעשה הסכם בין המבקשת לבין אסייג, לפיו רכשה המבקשת את הרכב מאסייג בסך של 000, 51ש"ח, בהתאם לתנאים המופיעים בזיכרון הדברים (נספח א' לתצהיר המבקשת). הסכום שולם במלואו, כפי שניתן לראות מהחשבונות שצורפה ברשות לסיכומי בא-כוח המבקשת.
הבעלות ברכב הועברה על-שם המבקשת, ביום 6.6.92, בלשכת הרישוי, כשהיא נקייה מכל חוב או שעבוד או זכות לצד שלישי, כפי שניתן לראות מהאישור לרישום שינוי הבעלות ברכב, מהאישור הזמני לרישום שינוי בעלות ברכב ומרישיון הרכב (נספחים ב', ג', ד' בהתאמה, שצורפו לתצהיר המבקשת).
.4ביום 18.8.92, פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל לביצוע המשכון בגין חוב של כ-863, 90ש"ח, שאסייג חייב לבנק.
ביום 22.9.92, נתן ראש ההוצאה לפועל, צו-כינוס נכסים על הרכב, ובתחילת חודש ינואר 1993נתפס הרכב על ידי פקידי ההוצאה לפועל, בעת שחנה בסמוך למקום עיסקה של המבקשת.
.5לטענת המבקשת בתצהירה, רכשה היא את הרכב כדין, כשהוא נקי מכל זכות לזולת, על כן, גוברת זכותה על זכות המשיב, אם קיימת כזו. עוד טענה המבקשת, כי רכשה את הרכב בתנאי תקנת השוק וגם מסיבה זו קיימת לה עדיפות על פני הבנק, כי זכותו ברכב גוברת על פני זכותה של המבקשת מתוקף המשכון שנרשם כדין.
.6בא-כוח המבקשת טוען בסיכום טענותיו, ואומר, כי מסמכי המשכון עליהם מסתמך הבנק, אינם מבססים כל זכות ברכב, באשר אין הם ממלאים את הוראות חוק המשכון, תשכ"ז- 1967(להלן:ו חוק המשכון), ואת הוראות תקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), תשכ"ז- 1967(להלן:נ תקנות המשכון, שהיו בתוקף בעת רישום המשכון - ש' ב'), באשר ברשימה, כמו גם בהודעת המשכון, בסעיף 7במקום המיועד לפירוט המשכונות ומקומם, נרשם "המכונית מספר שילדה 188731", בעוד שמספר השילדה של הרכב כמופיע ברישיון הרכב הוא 188731kb9Z5gndmi1; ואף בתיאור של דגם הרכב ברשימה נרשם "דגם אסטרו cs", בעוד שברישיון הרכב מופיע

"דגם 10906cm".
בסיכום טענותיו של בא-כוח הבנק, על השלמותיהן, טוען בא-כוח הבנק, כי יש לדחות את טענות המבקשת, הן מטעם דיוני והן מטעם מהותי:ב מן הטעם הדיוני, משום שהטענה בדבר אי-תוקפו של המשכון כלפי המבקשת הועלתה לראשונה בסיכום טענותיה של המבקשת, ועל כן אין להתייחס אליה כלל. ומן הטעם המהותי, משום שמולאו כל הוראות הדין בדבר רישומו של המשכון כדי לשכללו לכלל משכון רשום ומחייב, וכוחו של הבנק יפה מכוחה של המבקשת להיפרע מן הרכב.


אדון בטענות אלה כסדרן.

הטענה הדיונית:ו
.7טענתו הדיונית של בא-כוח הבנק היא, כאמור, כי אין לדון בתוקפו של המשכון באשר טענות המבקשת לעניין זה, הועלו לראשונה בסיכומי טענותיה. ולא היא.
בבקשה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה, עתרה המבקשת, כזכור, להצהיר, כי היא הבעלים של הרכב וכי זכותה נקייה וגוברת על כל זכות אחרת של צד שלישי. בתצהיר התשובה שהגיש הבנק, תיאר הבנק את מהלך היווצרות המשכון על ידיו, וטען לעדיפות זכויותיו מכוח המשכון. האמור בתצהירו של הבנק, שאותו יש לראות ככתב הגנה בתובענה רגילה, נחשב כמוכחש וכשנוי במחלוקת. בכך התגבשה פלוגתא בין הצדדים. פלוגתא זו עניינה בשאלה, אם רכשה המבקשת את הרכב כשהוא נקי מכל זכות לזולת לרבות מזכות המשכון, כטענת המבקשת, או שמא גוברת זכותו של הבנק מכוח המשכון שבידו, כטענת הבנק. פלוגתא זו, העמידה כשאלה עיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים, את השאלה, אם המשכון שבידי הבנק השתכלל לכל משכון כדין.
המבקשת היתה רשאית להביא ראיות ולטעון טענות, שמטרתן להראות כי נפל פגם ברישום המשכון, ואילו הבנק היה רשאי להביא ראיות ולטעון טענות שמטרתן להראות כי רישום המשכון היה כדין (השווה ע"א 760/77 [1], בעמ' 570-571).
הדיון בתוקפו ובטיבו של המשכון הוא איפוא, במסגרת הפלוגתא שהתגבשה, ועל כן דין הטענה הדיונית להידחות.

הטענה המהותית:נ
.8לטענתו של הבנק, נרשם המשכון כדין מתוך מילוי הוראות חוק המשכון ותקנותיו, ועל כן השתכלל הוא לכלל משכון מחייב, שמכוחו גוברת זכותו של הבנק למימוש המשכון על זכות המבקשת.
גדר המחלוקת בין בעלי הדין, היא, אפוא, אם ברישום פרטי המשכון, כפי שהם מופיעים ברשימה שצורפה להסכם המשכון ובהודעת המשכון, די כדי לצאת ידי חובת הדין ולשכלל את המשכון לכלל משכון שכוחו יפה אף כנגד המבקשת.
.9אין מחלוקת, כי ברשימה ובהודעת המשכון לא נרשם מספר הרישוי של הרכב, אלא מספר שילדה 188-731, בעוד שמספר השילדה שלה כמופיע ברישיון הרכב הוא,
188731kb9251gndm1, וכי במסמכים אלה נרשם דגם הרכב כ"שברולט אסטרו cs", בעוד שברישיון הרכב נרשם כי דגם הרכב הוא .10906cm אין גם מחלוקת, כי הודעת המישכון נרשמה על ידי רשם המשכונות.
גדר המחלוקת בין בעלי הדין, הוא, אם די ברישום פרטי הרכב כפי שנרשמו ברשימה ובהודעת המישכון כדי לשכלל את המשכון לכלל משכון תקף שכוחו יפה כלפי נושים אחרים.
לצורך הכרעה בשאלה האמורה, לא מן המותר להתייחס להלן להסדרים הקבועים בחוק והנוגעים ליצירת משכון, אופיו, והדרכים שנקבעו, כדי ליתן תוקף והשפעה על היחסים שבין בעל המשכון לצדדים שלישיים.

.10סעיף 3לחוק המשכון קובע:ב
"(א) מישכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה.
(ב) ..."

סעיף 4לחוק המשכון קובע לאמור:ו
"כלפי נושים אחרים של החייב יהיה כוחו של מישכון יפה -
(1) ...
(2) ...
(3) בנכסים נדים ובניירות ערך שלא הופקדו כאמור ובכל מקרה אחר -
עם רישום המישכון בהתאם לתקנות שהותקנו לפי חוק זה, אולם
כלפי נושה שידע או היה עליו לדעת על המישכון יהיה כוחו של המישכון יפה אף ללא רישום".
סעיף 4הוא בבחינת חריג להוראה קודמת שבחוק, בסעיף 3(א), לפיה נוצר המשכון בהסכם שבין החייב לנושה. אלמלא סעיף 4ניתן היה להניח, על יסוד האמור בסעיף 3(א) (ועל רקע הגדרת המישכון שבסעיף 1(א)), כי משנוצר משכון מכוח הסכם, יהא לו תוקף מלא, בלא צורך בפעולה נוספת כשלהי. סעיף 4מעמידנו על כך שאין הדבר כן במה שנוגע לתוקפו של המשכון כלפי נושים אחרים של החייב. כלפי אלה אין די בהסכם שמכוחו נוצר המשכון, אלא נדרשות פעולות נוספות המנויות בסעיף 4, שתכליתן למנוע הטעיית הנושים האחרים של החייב. "דבר זה יכול שייעשה באחת משתי דרכים:נ

(1) במתן אפשרות לנושים לגלות את דבר קיום המשכון (וזאת על ידי הדרישה לרישום המשכון אצל רשם המשכונות, או בנסיבות מסוימות עליהן נעמוד להלן, על ידי הפקדתן בידי הנושה); (2)..." (יהושע ויסמן, "חוק המשכון, תשכ"ז-1967" פירוש לחוק החוזים (בעריכת ג' טדסקי) עמ' 98).

"סעיף 4מבטיח למקבל משכון שימלא אחר דרישות הסעיף,
כי כוחו של המשכון יהא אז "יפה" כלפי הנושים האחרים של החייב. ואולם מה משמעות הבטחה זו; מה תוצאה נודעת לקביעה שכוחו של משכון יפה כלפי פלוני? דברים ברורים אין חוק המשכון אומר על כך, המחוקק סמך, כפי הנראה, על השכלתו המשפטית הכללית של קורא הסעיף, שיבין כי כאשר נאמר לו שלמשכון תוקף כלפי נושה פלוני פירושו של דבר שלבעל המשכון זכות להפרע מן המשכון לפני שפלוני ייפרע מאותו נכס." (ויסמן בספרו הנ"ל, עמ' 99).
.11הנה כי כן, רישום המשכון נועד ליידע צדדים שלישיים בדבר קיומו של המישכון ובדבר זכותו של בעל המשכון להיפרע מן המשכון לפניהם. אי-רישומו של המשכון, אינו פוגע אומנם ביחסים שבין החייב-הממשכן לבעל המשכון, באשר ביחסים שביניהם תקף המשכון מכוח ההסכם שביניהם, אך אין במישור היחסים שבין החייב לבעל המשכון כדי להשפיע ולהקנות לבעל המשכון זכויות הגוברות של זכויותיו של צד שלישי, אלא אם כן מולאו הוראות סעיף 4לחוק המשכון.
לטענותיו של בא-כוח הבנק בסיכום טענותיו, כי אי-רישום כדין של המשכון אינו פוגע בתוקפו של המשכון אשר נוצר בהסכם שבין החייב לבין הנושה כאמור בסעיף 3(א) לחוק המשכון, אין, איפוא, כל השלכה לענייננו.
.12תפקידו של רישום המשכון כאמור, לשמש אמצעי שבעזרתו יוכל אדם שלישי, כגון נושה פוטנציאלי של החייב או קונה פוטנציאלי של הנכס הממושכן, לגלות את דבר קיום המשכון לפני שהוא מתקשר עם החייב. הנחת היסוד שבשיטה זו של מישכון היא, איפוא, הזכות הניתנת לציבור לעיין בספרי הרישום. זכות העיון בספרי המשכון נקבעה בתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), תשכ"ז-1967, תקנה 15(ויסמן בספרו הנ"ל, בעמ' 115).
סעיף 3(4) לחוק המשכון קובע, כי על רישום המשכון להיעשות בהתאם לתקנות שיותקנו על פי החוק. המטרה של שיטת רישום זכויות היא לאפשר למתעניין לדעת אילו
זכויות קיימות לגבי נכס פלוני, ומיהם בעלי אותן זכויות. מכאן, שקיימת חשיבות ראשונה במעלה לדיוק בפרטים המופיעים בהודעת המישכון. "הודעת המישכון" צריכה לפרט את הנכסים הממושכנים, ועל החייב לאמת זאת בתצהירו.
דיוק התיאור של הנכסים הממושכנים הוא מעניינו של הנושה המבוטח, הואיל ותוקפו של המשכון לטובתו מותנה ברישומו הנאות. כיוון שכך, "ניתן לסמוך על הנושה המובטח, שבעת הרישום ידאג לכך שפרטי הרישום ביחס לנכס הממושכן יהיו מדוייקים" (ויסמן, שם עמ' 120).
שומה עלינו איפוא לבדוק אם פרטי המישכון שצוינו ברשימה ובהודעת המישכון מדויקים, ודי בהם, לעת שיבוא המבקש לדעת מהו הנכס שמושכן, כדי שלא ימצא תיאור סתום וסתמי, אלא סימנים המאפשרים לו לוודא את זכותו בנכס שמושכן (כבוד השופט ויתקון, בע"א 288/68 [2], בעמ' 532).
.13בסיכום טענותיו, טוען ואומר בא-כוח הבנק, כי די בנקיבת מספר השילדה של הרכב כדי להוות זיהוי ודאי ומספיק לגבי הרכב דנן. כתימוכין, מסתמך הוא על תקנות המשכון שהותקנו בשנת תשנ"ב- .1992אף שאין תקנות אלה חלות על המשכון דנן, מוכנה אני לקבל, כי נקיבת מספר השילדה די בה כדי לזהות רכב שמושכן:ב ברישיון הרכב מופיע מספר השילדה, ולא יקשה על צד שלישי לייחס את מספר השילדה לרכב שבו מדובר ולזהותו על פיו. אולם במה דברים אמורים:ו במספר שילדה נכון ומדויק, מה שאין כן במקרה דנן.
.14מספר השילדה שצוין ברשימה ובהודעת המישכון, אינו תואם את מספר השילדה שצוין ברישיון הרכב. אכן, הספרות המופיעות בהודעת המישכון וברשימה זהות לספרות המופיעות במספר השילדה המופיע ברישיון הרכב, אולם ברישיון הרכב מופיעות הספרות האמורות בתוך אסופה של אותיות ומספרים נוספים שונים, שמשמעותם לא הובהרה לי, הגם שאיפשרתי לבעלי הדין להשלים סיכומיהם בעניין זה.
יש לציין, כי על גבי רישיון הרכב צוין כמספר המנוע מספר הזהה לספרות המופיעות במספר השילדה בצירוף אסופת אותיות אחרות .13188791mkb מכאן, שאין בספרות כשלעצמן, ללא אסופת האותיות, נתון זיהוי אקסקלוסיבי המתייחס לשילדה בלבד ואין לי כל יסוד לדעת, אם ברכב אחר מסוג זהה או אחר, אין מופיעות במספר השילדה ספרות זהות לאלה המופיעות במספר השילדה של הרכב, אם כי באסופת אותיות שונה.
אין לי כל ידיעה שיפוטית על מהותו של אופן המיספור ועל משמעות אסופת
האותיות. בהיעדר הסבר או הבהרה, אין לי אלא לקבוע, כי לא הוכחה הזהות בין מספר השילדה של הרכב כמופיע ברשיון הרכב, לבין זה המופיע בהודעת המישכון והרשימה. תיאור מספר השילדה של הרכב ברשימה ובהודעת המשכון הוא סתום וסתמי, ולא הוכח לי, כי ניתן לקבוע על פיו שהודעת המשכון מתייחסת לרכב זה דווקא, ולא לרכב אחר.
.15ברשימה שצורפה להודעת המישכון נרשם דגם הרכב כ"אסטרו cs", ואילו ברישיון הרכב מופיע כדגם הרכב "10906cm" (ללא כל התייחסות לאסטרו sc). לא באה לפניי כל ראיה או הסבר בדבר קיום הזהות בין הדגמים. אין הדבר מצוי בידיעתי השיפוטית.
התוצאה היא, שלא הוכחה לי אף הזהות בדבר דגם הרכב שבו מדובר, ולא הוכח לי כי הודעת המישכון מתייחסת לרכב מהדגם המפורט ברישיון הרכב.
.16בסיכום טענותיו טוען בא-כוח הבנק, כי אם המבקשת היתה מעיינת בהודעת המישכון, היתה רואה שהרכב רשום על שם אסייג, שמדובר ב"שברולט" סוג "אסטרו" מודל 89', ושהרכב משועבד למשיב. אכן, אלה הנתונים שהמבקשת היתה רואה. אולם, אין בנתונים אלה כל ספסיפיקציה, על פיה ניתן לייחס את הרכב, שלגביו נרשם המשכון, לרכב אותו רכשה המבקשת. על כן, לא יצא הבנק ידי חובתו בציון פרטי המשכון כדין.
.17מוסיף וטוען בא-כוח הבנק, כי רישום הודעת המשכון אצל רשם המשכונות, מהווה הוכחה חותכת לרישום המשכון מכוח הוראת תקנה 5(ד) לתקנות המשכון; די בכך כדי ליתן תוקף למשכון שנרשם גם בשל כך, ואין לתקוף את כוחו של המישכון כלפי המבקשת.

תקנה 5(ד) לתקנות המשכון קובעת:
"ציון על הודעת מישכון כאמור בתקנת משנה (ב)(1) יהיה ראיה חותכת לרישום המישכון בלשכה".
הנה כי כן, לא תוקפו של המשכון נחשב כמוכח, אלא עובדת רישומו בלשכת רישום המשכונות. "אין בכוחו של הרישום לתקן פגמים שנפלו במשכון עצמו. רק לאחר שנוצר משכון תקף מכח ההסכם מאפשר החוק להגדיל את חוג הכפופים לו על ידי רישומו. על אף הרישום יוכל לבוא אדם שלישי ולהוכיח כי המשכון איננו תקף... מסקנה זו מתחייבת מהגיון הדברים והיא אף מוצאת את ביסוסה בלשון החוק" (ויסמן שם, בעמ' 119).
לפיכך, רישום המשכון וחותמתו של רשם המשכונות על גבי הודעת המישכון אין בהם אלא כדי להוות ראיה חותכת כי נרשם משכון לגבי הרכב שפרטיו מופיעים בהודעת
הרישום, אך לא הוכח לי כי מדובר ברכב נושא הבקשה, ואין בעובדת הרישום גרידא כדי לתקן את המעוות.
.18לא הוכח לי, כי נתמלאו במשכון הוראות סעיף 4(3) לחוק המשכון והוראות תקנות המשכון בדבר רישומו. המשכון לא נרשם כדין. על כן אין כוחו יפה כנגד המבקשת, ואין בו כדי ליתן בידי הבנק זכויות הגוברות על זכותה להיפרע מהרכב. התוצאה היא, כי דין הבקשה להתקבל.
.19למעלה מן הצורך אומר, כי המבקשת לא הצליחה להוכיח שנתקיימו בה הוראות "תקנת השוק", כמשמעה בסעיף 34לחוק המכר, תשכ"ח- 1968(להלן: חוק המכר), המחייב קיומם של שלושה תנאים מצטברים להחלתה: כי הנכס נמכר על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר; כי המכירה היתה במהלך הרגיל של עיסקי המוכר, וכי הוכח תום-ליבו של הקונה.
לא הוכח לי, במה עיסוקו של אסייג, שממנו רכשה המבקשת את הרכב, ולא הוכח שהמכירה היתה במהלך עסקיו הרגיל. ברם, אי-הוכחתה של תקנת השוק, אין בה מאומה כדי לשנות ממסקנתי, בדבר זכאותה של המבקשת לסעד שנתבקש על ידיה, באשר לא הוכח לי רישומו כדין של המשכון על הרכב.

.20עוד אוסיף, כי אין נפקות לטענתו של בא-כוח הבנק בסיכומיו, בדבר מחדלה של המבקשת, באי-בדיקת המצב לאשורו אצל רשם המשכונות. לטענה זו יש נפקות, אם בכלל, רק לצורך בדיקת תום הלב של המבקשת לעניין הוכחתה של תקנת השוק, אך לא על פי עיקרון זה הוכרע העניין דנן.
.21אשר על כן ניתן בזה צו כמבוקש בעתירה נושא הבקשה.
הבנק ישלם הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 000, 5ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד תשלומן בפועל.

ניתן והודע היום, 10.4..95





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מתי מגישים המרצת פתיחה ?

  2. מחיקת המרצת פתיחה

  3. בקשות סף בהמרצת פתיחה

  4. המרצת פתיחה לסעד הצהרתי

  5. המרצת פתיחה חכירה לדורות

  6. צו עשה במסגרת המרצת פתיחה

  7. המרצת פתיחה או בקשה לסעד זמני

  8. דוגמא להמרצת פתיחה בעלות ברכב

  9. אילו סעדים ניתן לעתור המרצת פתיחה

  10. המרצת פתיחה לקבוע בעלות על מיטלטלין

  11. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המרצת פתיחה

  12. המרצת פתיחה לחייב למסור חזקה בדירת מגורים ובמגרש

  13. המרצת פתיחה כי לבעלות על הזכות הבלעדית במיכסת מים

  14. בקשה בדרך המרצת פתיחה למתן צו הצהרתי לבעלות על כספים

  15. המרצת פתיחה להצהרה על זכות בר רשות בלתי מוגבלת בזמן בקרקע

  16. המרצת פתיחה להסיר כל שעבוד או עיקול מכספי פוליסות ביטוח חיים

  17. בקשה בדרך של המרצת פתיחה ליתן פסק דין המצהיר על בעלות במקרקעין

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון