באילו מקרים תאונת עבודה במוסך תיחשב גם תאונת דרכים ? באילו מקרים ניתן להגיש תביעת נזיקין ? לאחר תיקון (מס' 8) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ס"ח 1329, תחילתו 30.9.90, תיקונים במוסך אינם בגדר המונח "שימוש ברכב". ##(1) תאונת עבודה במוסך - נפילה במוסך כתאונת דרכים## ת"א (שלום-רמלה) 2239/95, שטיינר נ. החברה הערבית לביטוח בע"מ ואח', התובע, מסגר במקצועו, נפל בעת ירידתו מסולם לאחר שסיים לתקן מערכת מיזוג-אוויר של אוטובוס ששהה במוסך. (התאונה לאחר תיקון מס' 8). בדחותו את הטענה כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: 1. תיקון מערכת מיזוג-אוויר של רכב איננה "למטרות תחבורה". אין מדובר בשימוש לוואי לנסיעה ואין מדובר בהכשרת הרכב למטרות נסיעה, ולפיכך אין לומר כי מדובר בשימוש הנעשה "למטרות תחבורה". 2. לא רק "למטרות תחבורה", אין כאן, אלא גם שימוש אין כאן. לא מתקיים במקרה זה הפרמטר של כניסה לרכב או ירידה ממנו, ולא זה של טיפול דרך או תיקון דרך שנעשה בידי המשתמש או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו. מהעובדה כי המחוקק השתמש במינוח "ירידה" מרכב ולא במלה "יציאה", הגם שהשתמש במלה "כניסה" ולא במלה "עלייה", אין להסיק כי התכוון לכך שכל ירידה, גם לא לצרכי תחבורה, תיחשב כשימוש ברכב ויש להבין את המלה "ירידה" לענייננו במשמעות המלה "יציאה". אין ספק כי כוונת המחוקק היתה לדבר והיפוכו. כל פרשנות אחרת תיצור אבחנה בלתי-נכונה, מלאכותית, מבלבלת ומסבכת, ועיוות פרשני בלתי-נסבל, לפיה אם אותה תאונה עצמה נגרמת בתחילת הפעולה, היא תהווה שימוש ברכב, ואם היא מתרחשת בסופה – היא לא תהווה שימוש ברכב. גם טיפול דרך או תיקון דרך אין כאן כאמור, שכן היא בוצעה במסגרת עבודתו של התובע. ##(2) תאונת עבודה במוסך - נפילת רכב כתאונת דרכים:## בת.א. (שלום-נצרת) 4569/01 נביל נ. קל בנין תעשיות בע"מ, שופל שעבד הושבת כשעתיים לאחר תקר באחד מגלגליו. התובע-שאינו מי שהשתמש בשופל – נדרש לקראת סוף יום לפרק את הגלגל כדי להעבירו לפנצ'ריה לתיקון. תוך כדי פירוק הגלגל, נפל השופל מהמגבה ופגע בתובע. השאלה לדיון היתה-האם הנסיבות הנ"ל מהוות תאונת דרכים במובן חוק הפלת"ד. או במילים אחרות האם מדובר: א. בתיקון או בטיפול דרך או לחילופין. ב. בהינתקות או נפילה של חלק מהרכב. נפסק: - הזכאות לפיצוי בגין נזק שארע כתוצאה מתיקון או טיפול דרך צומצמה אך לאותם מקרים בהם התיקון נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית. יוצא, איפוא, כי סמיכות הזמנים בין התיקון לבין השימוש שעתיד לבוא לאחר התיקון הוא אחד הקריטריונים או הפרמטרים החשובים שלפיהם יוכרע אם בתאונת דרכים עסקינן אם לאו. במקרה דנא, הוכח כי לא היתה סמיכות זמנים או מיידיות בין פירוק הגלגל המפונצ'ר לבין השימוש שקדם לתאונה או לזה שעתיד לבוא אחרי תיקון הפנצ'ר ולפיכך, נראה ברור כי אין המדובר בתיקון דרך, משום שאותו תיקון שבמהלכו נפגע התובע לא בא כדי למנוע או להקטין סיכון תעבורתי מיידי ולא בא כדי להכשיר את השופל להמשך מיידי של השימוש בו. לפיכך דין הטענה שהתובע נפגע במהלך ביצוע "תיקון דרך", במובן חוק הפלת"ד להידחות. הפרשנות הראויה, ההגיונית והסבירה היא שאם נפילת חלק מהרכב תיחשב השימוש ברכב, על אחת כמה וכמה נפילת הרכב כלו, מה גם שבמקרה דנן ניתן לאמר שרק חלקו של הרכב נפל משום ששלושת גלגליו התקינים של אותו שנפל, עמדו לאורך כל התהליך, על פני האדמה ורק חלק מהצד של הגלגל המפונצ'ר הוא חלק שהורם באמצעות המגבה. אולם אין די בכך שהינתקות או נפילה של חלק מהרכב הם בגדר שימוש ברכב השימוש היא חייבת להיות למטרה תחבורתית. האם הקירטריון של סמיכות הזמנים הנדרשת במקרה של תיקון רכב, חלה גם במקרה של נפילת חלק מהרכב? העובדה שהחוק קובע כי "הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה" ... תיחשב כשימוש ברכב מנועי תומכת בפרשנות של היעדר דרישה לסמיכות זמן או מיידיות המטרה התחבורתית. הרי מטבע הדברים, רכב עומד או חונה הוא רכב הנמצא בעמדת הפסקה או הפוגה משימוש, ברם, שימוש תחבורתי אמור לבוא. אילו החוק הסתפק בחלופת הנפילה או ההתנתקות רק מרכב נוסע (להבדילו מרכב עומד), ייתכן והתוצאה היתה שונה, ברם משהזכיר גם רכב עומד, משמעות הדבר שלא נדרשת סמיכות זמנים מיידית בין הנפילה לבין המטרה התחבורתית הקונקרטית. במקרה דנא, השימוש התחבורתי בשופל שהיה אמור לבוא אחרי תיקון הפנצ'ר אינו סמוך ומיידי מבחינת הזמן, ברם אינו רחוק מדי. השופל נמצא בשטח, עבדו עימו עד שהתקר השבית אותו, ותיקון הפנצ'ר נועד כדי להכשירו חזרה לעבודה, אף אם הדבר לא ייעשה מיד אחרי תיקון הפנצ'ר. לפיכך, ניתן לראות כי הנפילה "אירוע באחד השלבים אשר שימשו חוליה בשרשרת שסופה שימוש ברכב ושימוש זה למטרת תחבורה היה". אשר על כן, נפסק, שהתאונה דנא קרתה תוך כדי שימוש שהתובע עשה בשופל ואותו שימוש, על פי הגדרת החוק, הוא שימוש בשופל שנועד למטרה תחבורתית. לאור האמור נתקבלה תביעת התובע ונפסק שהארוע נופל בגדר הגדרות תאונת-דרכים . ##(3) תאונת עבודה במוסך - התדרדרות רכב:## ברע"א (עליון) 9332/99, מכלוף נ. "מגדל" חב' לביטוח בע"מ, ביום התאונה צבע התובע, בעל מוסך לפחחות וצבע, את הרכב הפוגע והכניסו לתנור לייבוש הנמצא במוסך השכן. בערב הוא ביקש להוציא את הרכב מהתנור ולהחנותו במוסך שלו, אך לא הצליח להתניעו. ביורדו מן הרכב, הוא שכח להעביר את ההילוכים מהילוך "סרק" להילוך "חניה" וכן שכח למשוך את בלם היד. בעודו הולך מכיוון תנור הייבוש לכיוון המוסך שלו, כדי לקרוא לעזרה לצורך הוצאת הרכב מהתנור, התדרדר הרכב מהתנור ומחץ את התובע אל העמוד. בשתי הערכאות בבתי השלום והמחוזי נפסק כי מאחר והתדרדרות הרכב היתה תוך כדי טיפולו של התובע במסגרת עבודתו, יש לדחות את התביעה. ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בקובעו כי הגדרת "שימוש ברכב" כוללת שלושה סוגי פעילויות: 1. כל אותן פעולות הממשות את עיקר ייעודו של הרכב. פעולות המתקיימות כאשר הרכב בתנועה, כמו נסיעה, החניה, דחיפה, גרירה, התדרדרות, התהפכות וכיו"ב. 2. פעולות אשר מהוות חלק אינטגרלי מתהליך הנסיעה וצמודות לה באופן הדוק כמו כניסה לרכב או ירידה ממנו. 3. פעולות לוואי, אשר אינן חלק אינטגרלי מהליך הנסיעה המתחיל בכניסה לרכב ומסתיים בירידה ממנו. כמו תיקוני או טיפולי דרך, נפילה או הינתקות של חלק מהרכב או מטענו כשהרכב עומד. פעולות אלה הוכנסו למסגרת ההגדרה של שימוש ברכב והן באות להבטיח את הגשמת ייעודו של הרכב. רק לגבי הסוג השלישי של פעולת לוואי יש להחיל את הסייג של העוסקים באופן מקצועי בתיקון או בטיפול ברכב ובהתגשמם לא ייחשבו כפעולות לשימוש ברכב במובן חוק הפלת"ד.גישה זו משתלבת עם תכלית החוק אשר שמה את הדגש כי רק כאשר הרכב אינו בתנועה ומהווה חפץ ככל חפץ אחר, בידי בעל מקצוע, יש מקום להחיל את הסייג של "במסגרת עבודתו". לפיכך מאחר והתדרדרות הרכב הינה מהסוג הראשון של פעילויות הראשון המוגדרת כ"שימוש ברכב" אין להחיל לגביה את הסייג של "במסגרת עבודתו". וכי הסייג יחול אך ורק לגבי הסוג השלישי של פעילויות הלוואי הנ"ל. לאור האמור נתקבל הערעור והוחלט להכיר במקרה כתאונת דרכים במובן חוק הפלת"ד. הערת המחבר: משמעותו של פס"ד זה היא שהחריג של "במסגרת עבודתו" יחול אך ורק במקרים של תיקוני או טיפולי דרך, נפילה או הינתקות של חלק מהרכב או מטענו כשהרכב עומד. ראה הרחבה בסוגייה זו בפרשנות וביקורת בפרק "פגיעת עובד בעל מקצוע במסגרת עבודתו כתוצאה מתזוזת הרכב. האם זוהי ת.ד.?" ##(4) תאונת עבודה במוסך - התפוצצות מצבר רכב:## בת"א (י-ם) 122/80 + 1452/80, ירדן נ. "פיאט, תיקון רכב במוסך כשמנוע הרכב פועל הוא שימוש ברכב, כשאינו פועל – זה לא שימוש ברכב. כאן התובע פתח את מכסה המנוע, המנוע היה מופעל, התכופף כלפיו ואז ארעה לפתע התפוצצות אדירה של מצבר המכונית. הגורם לפיצוץ, הטענת יתר של המצבר. ##(5) תאונת עבודה במוסך במהלך תיקון גלגל מלגזה:## בת"א (חי') 367/81, זכריה נ. קרור בע"מ וביטוח חקלאי, תיקון גלגל של מלגזה בשטח מפעל לקירור – אינו שימוש ברכב ופגיעה בעת התיקון אינה עקב השימוש ברכב (להבדיל מתיקון דרך שבא לאפשר המשך השימוש ולא אחרי השימוש). במילים אחרות התיקון הוא אינצידנטלי לשימוש, שאלמלא כן כל פחח המתקן את הרכב או רפד העוסק בתיקון הרפוד, או צבעי או החשמלאי – יחשבו בעת התיקון כמשתמשים ברכב. החלטה זו בוטלה בערעור 720/84. ##(6) תאונת עבודה במוסך - פגיעה בעין:## בת"א (ת"א) 131/83, ארנולד נ. "מנורה" ואח', התובע עבד במוסך בתיקון בלמים של רכב שהתקלקל. אגב התיקון השתחרר קפיץ המחובר לדיסקית והדיסקית הועפה לתוך עינו של התובע וגרמה לה נזק. נפסק כי אין כל הצדקה שהמבטח את סיכוני השימוש ברכב יהפך למבטחם של המוסכים, הפחחים, החשמלאים וכל מי שעסקו נוגע לרכב, רק מפני שהתכלית הסופית של עבודתם היא מצב נסיעה של הרכב: "כל השירותים הדרושים לנסיעה, אשר נעשים אגב הנסיעה או לצורך המשכה המיידית, הם שירותים עקב השימוש ברכב, זה כולל תידלוק, סיכה וביצוע תיקונים שנוהגים לכנות אותם "תיקוני-דרך", שעשויים לכלול גם טיפול במנוע ברגע שנוצרה תקלה. גם החלפת גלגל, החלפת שמנים ותיקון תקר; אבל משעה שפסקה הנסיעה, אם למטרת הסעה, או במטרה להגיע למקום התיקון, או אגב התיקון, משעה שנמסר הרכב ליי בעל מלאכה לעסוק בו במסגרת עבודתו – אין כל הבדל בין מלאכה זו למלאכה אחרת. ואין במלאכת התיקון משום שמוש ברכב, אלא… "המתקן משרת את הרכב או משמש אותו". ##(7) תאונת עבודה במוסך במהלך תיקון מדחס אוויר:## ת"א (חי') 495/83, זידאן נ. "הסנה" ואח', כאשר התובע עסק בתיקון קומפרסור (מדחס אוויר) בבית-מלאכה וידו נתפסה במדחף של הקומפרסור ונפגעה – אין לראות בתיקון עצמו שימוש בקומפרסור ל"מטרותיו הרגילות, הטבעיות והמקובלות". הפעלת מנוע הקומפרסור לצורך תיקונו ואגב תיקונו אינה שימוש בכלי רכב במובן חוק הפיצויים. ##(8) מוות בתאונת עבודה המוסך:## בת"א (ב"ש) 756/83, רינה ניר נ. "כלל" ואח', המנוח היה מכונאי ומתקן משאיות שניהל בחצר ביתו עסק של מוסך. בעת שתיקן משאית הוא נפל ממקום עמידתו על שלדת המשאית. מנפילה זו נפגע בראשו מעצם בולט כלשהוא ולאחר מכן נפל קדימה ובטנו נפגעה מחבלה נוספת. כתוצאה מפגיעות אלה נפטר המנוח. נפסק שאין לראות בפגיעה זו נזק "עקב השימוש ברכב": "אם הרכב הובא למוסך, היינו נלקח מהכביש, ששם בדרך כלל הוא נוסע, ובמוסך הוא עמד ללא תנועה והמנוע דומם ובוצע בו תיקון, נסיבות אלה מראות שלא נעשה שימוש ברכב מנועי, אלא בוצעה פעולה, כדי להכשירו ולהביאו למצב שאפשר יהיה להשתמש בו, על כן, לא הייתי מייחס חשיבות רבה, לשאלה איזה תיקון נתבקש לבצע המנוח". (בין אם יסודי או זמני ובין אם קצר או ארוך). ##(9) מחיצת אצבעות של עובד במוסך:## ת"א (נצ') 1020/84, בלאל נ. "קרנית" ואח', הנפגע ישב ברכב שהיה מורם על מגבה הידראולי במוסך לצורך תיקונו. בעת שהמנוע דמם הוציא הנפגע את ידו מחוץ לרכב, באותה עת לחץ פועל אחר על כפתור ההפעלה של המגבה וכאשר המגבה ירד נלחצו אצבעות ידו של הנפגע. נפסק: "עיקר המטרה בעבודתו במוסך הינה התקון ולא השמוש ברכב, לפיכך, כל עוד חונה הרכב במוסך, ואינו בתנועה, אזי על אף שהחוק מתייחס גם לעמידת הרכב, יש לראות החניה במוסך ועבודות התקון במכונית כפעילות שבאה על מנת לאפשר את השמוש ברכב אך לא עקב שמוש ברכב, כל זאת כל עוד לא יעשה ברכב ואפילו בעת אחזקת הרכב במוסך שמוש רגיל כמקובל לגבי רכב… אין כל ספק ספיקא שתאונת עבודה במהלך עבודה במוסך, אגב טפול ותקון רכב חונה ושאינו מותנע, איננה נכללת במסגרת תאונת דרכים". ת"א (ב"ש) 344/85, איסכור נ. שקורי, פ"מ תשמ"ז (ב) 201 (כב' השופט י' בנאי). התובע (אתת מנוף במקצועו) נתבקש על-ידי מנהל העבודה שלו להחליף גלגל במלגזה שבמפעל, תוך כדי הטיפול בהחלפת הגלגל התפוצץ גלגל אחר של המלגזה ופגע בתובע. נפסק: כי פעולת החלפת הגלגל הינה "שימוש ברכב מנועי" שכן זוהי "פעילות הנוגעת לייעוד הרכב" ו"למטרתו הטבעית" לצורך השימוש במלגזה כרכב ולכן היא מהווה תאונת דרכים במובן חוק הפיצויים. אין מקום לאבחן בין נהג המחליף, גלגל לבין בעל מקצוע המקבל שכר עבור עבודה זו. הערעור על החלטה זו נדחה ב-ע"א 493/86. ##(10) תאונת עבודה של חשמלאי במוסך:## בע"א (חי') 69/89, בניזרי נ, "קרנית", המערער והנפגע שניהם חשמלאים במקצועם עסקו בתקון מערכת חשמל ברכב שהיה בבעלותו של אדם שעסק בסחר כלי רכב משומשים (להלן: המבוטח). הנפגע טיפל במערכת החשמל בעמדו מחוץ לרכב ואלו המערער הפעיל את המנוע מבפנים. כתוצאה מהפעלת המנוע נתפסה ידו של הנפגע ברצועת הדינמו ונפגעה. היות והפוליסה של המבוטח כסתה אך ורק את השמוש שלו ברכב (נהג יחיד) פיצתה "קרנית" את הנפגע והגישה תביעת שבוב נגד המערער. בבית-המשפט קמא חויב המערער ומכאן הערעור.בקבלו את הערעור פסק בית-המשפט: א. יש להבחין בין "השמוש" שמשמעותו בסע' 1 לחוק הפלת"ד כ"אחד ממרכיבי ההגדרה של תאונת דרכים לבין "המשתמש" שבסעיף 2(א) לחוק לגביו מוטל האסור להשתמש ברכב ללא ביטוח כחוק. ב. "השימוש" שעשו המערער והנפגע ברכב היה מוגבל למלאכת התיקון בלבד ועל כן אין לראותם כמשתמשים אלא כעושי שימוש בלבד. ג. המבוטח מאידך לא הוציא מידיו את השליטה או הפיקוח על הרכב ועל-כן אין לומר שהוא חדל מלהשתמש בו. בנסיבות אלו היה על המבטחת את אחריותו לפצות את הנפגע. ד. על-פי הפוליסה הרלבנטית המבטחת פטורה מלפצות נפגע כאשר מדובר בנזק שנגרם עקב נהיגה שלא על-ידי המבוטח. ##(11) תאונת עבודה של מכונאי רכב בזמן בדיקת משאית:## בת"א (ת"א) 1141/93, בשארה נ, "אררט" חברה לביטוח בע"מ ואח', התובע עבד כמכונאי רכב והוא נתבקש ע"י הנהג לבדוק את מערכת הבלמים במשאית עמה הגיע למוסך, לשם עריכת בדיקה זו נכנס התובע אל מתחת למשאית וביקש מנהגה להשאיר את המנוע פועל בהילוך סרק (ניוטרל). בעת שהתובע עסק בבדיקת הבלמים כשגופו מתחת למשאית "קפצה" לפתע המשאית והחלה לנוע קדימה. גלגליה האחוריים "עלו" על רגליו של התובע ומעכו אותם. תנועת המשאית נעצרה משפגעה בקיר שעמד במרחק קצר ממנה. התנועה הפתאומית של המשאית קדימה נגרמה כתוצאה משילוב מוט ההילוכים ע"י הנהג, או ליתר דיוק בשל לחיצתו על כפתור בורר המהירויות של תיבת ההילוכים בעת שהתובע שכב מתחת למשאית. השאלה שהתעוררה היתה האם תנועה או תזוזה זו באה "עקב שימוש" ברכב ל"מטרות תחבורה". נפסק: מלשון הגדרת "תאונת דרכים" עולה כי המחוקק ביקש במפורש להוציא מתחולת החוק תאונות שנגרמו ע"י "מטפלים" או "מתקני רכב" למיניהם שעסקו בתיקון הרכב במסגרת עבודתם, היינו: מכונאים, חשמלי רכב, ובעלי מקצוע אשר עיסוקם הוא תיקון כלי רכב אם במוסך ואם מחוצה לו. כאן התאונה ארעה תוך כדי טיפולו של התובע ברכב במסגרת עבודתו כמכונאי במוסך. המשאית לא "נסעה" למעשה אלא נעה או זזה בפתאומיות ללא שנהג ישב כלל ליד ההגה וללא שמישהו נהג בה. הנהג "שיחק" בכפתור בורר המהירות כשהוא מחוץ לתא הנהג על "מדרגה של תא הנהג" כשהקבינה מורמת, לא ניתן לראות בתנועה מעין זו, משום "נסיעה" ובודאי שלא למטרות תחבורה. לא הרי "נסיעה" מעין זו כנסיעה או הסעת המשאית בתוך שטח המוסך ממקום אחד למשנהו שכן אז הכוונה היא להעבירה במודע ממקום למקום. המסקנה העולה מן האמור לעיל היא שהתאונה שארעה לתובע בנסיבות אלה הוצאה במפורש ע"י המחוקק בתיקון מס' 8 ועל כן יש לקבוע כי במקרה זה אין המדובר ב"תאונת דרכים" כמשמעותו של מונח זה בחוק הפלת"ד. הערת המחבר: ראו ע"א (ת"א) 3912/98 הנ"ל התומך בהלכה זו לעומת ע"א (ת"א) 1955/94 הנ"ל ו- ת"א (שלום-כ"ס) 3753/92 הנ"ל המגיעים למסקנה הפוכה גם החלטה ב-ד"נ 1963/00 הנ"ל יתכן והיא מרמזת על הלכה הפוכה. בינתיים ניתן פסה"ד ב-רע"א (עליון) 9332/99 הקובע כי לא ניתן להחיל את הסייג של "במסגרת עבודתו" כאשר מדובר בתנועת הרכב ולדעתי יש להתייחס ל"קפיצת הרכב" כתנועתו. לפיכך נראה לי שמסקנת פסק-הדין שגויה. ראה הרחבה בסוגייה זו בפרשנות וביקורת בפרק "פגיעת עובד בעל מקצוע במסגרת עבודתו כתוצאה מתזוזת הרכב. האם זוהי ת.ד.?" ##(12) תאונת עבודה במוסף בזמן תיקון פנצ'ר בגלגל משאית:## בע"א (חי') 4929/98, זוהר ואח' נ, "צור שמיר" חברה לביטוח בע"מ ואח', התאונה ארעה לפני התיקון מס' 8. פועל במוסך נפגע עת שתיקן תקר בגלגל משאית, כאשר הגלגל היה מפורק ומונח על מכונת התיקון המתאימה במוסך. נפסק כי תיקון של חלק מרכב שנעשה במוסך, כאשר החלק הוצא מהרכב, אינו בגדר "שימוש ברכב מנועי". תיקון כזה אינו שונה, מכל תיקון המתבצע בבית-מלאכה באביזר כלשהו. העברת הרכב מרשות בעלים לרשות בעל המוסך על-מנת שפועלי המוסך יבצעו את התיקון, מנתקת את הקשר בין הרכב כשהוא ברשות בעליו ודינו כאשר הוא ברשות בעל המוסך כדין כל רכב אחר המצוי במוסך לצורך תיקון או טיפול ואין חשיבות איזה חלק מהרכב דורש תיקון. החזרת החלק המתוקן לרכב, בסופו של דבר, אינה יכולה להשפיע על מהות התיקון. ##(13) עובד שנמחץ על ידי רכב שהתדרדר במוסך:## בע"א (נצ') 1101/00, "פורד" חב' ישראלית לאוטומובילים בע"מ נ, "הפניקס" חב' לביטוח בע"מ, התובע הביא את מכוניתו למוסך כדי לבצע תיקונים ברכב. לבקשת עובד המוסך ניגש התובע למכונית, עמד ליד פתח דלת מושב הנהג שהיתה פתוחה, החדיר את ידו והפעיל וכיבה לסירוגין את האורות שברכב. כתוצאה מטעות של התובע שהפעיל מהלך לא נכון החל הרכב להתדרדר ממקומו ומחץ את התובע. ביהמ"ש קמא פסק שכל הפעולות שבוצעו במוסך הרכב לא נועדו לנסיעה או לשימוש תעבורתי אחר, אלא לתיקון וטיפול שאיננו בגדר שימוש, כאשר התדרדרות הרכב, תזוזתו נבעה מתקלות בשלב הטיפול והתיקון ולפיכך לא בתחום הסיכון התעבורתי. ביהמ"ש לערעורים קיבל את הערעור בקובעו: "אם התרדרות הרכב היתה מתרחשת במוסך באופן שפועל, או עובד במוסך העוסק בטיפול ותיקון הרכב נפגע תוך כדי ביצוע אותה פעולה – כי אז לא ניתן לראות בכך תאונת דרכים מכוח החוק" הואיל ומהגדרת "שימוש ברכב מנועי" נאמר כי רק נסיעה ברכב או התדרדרות רכב, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו – מהווה תאונת דרכים. לפיכך אם התאונה היתה קורת לעובד המוסך לא היתה זו תאונת דרכים. אולם כאן מדובר בבעל הרכב שביצע פעולה שנתבקש לבצע ברכבו במוסך, שלא במסגרת עבודתו, (ההדגשה שלי – מ.צ) כאן השימוש נעשה למטרות תחבורה כדי לוודא שאין פגם באורות הרכב. כוונת החריג לא היתה לשלול כיסוי של החוק על כל תאונה המתרחשת במהלך העבודה בכל מקום לרבות במוסך. תכלית החקיקה היתה לשלול את הכיסוי לחברים בקבוצה מסוימת של בעלי מקצוע העוסקים בתיקון וטיפול בכלי רכב שהתובע במקרה דנן לא נמנה עליהם. תרה מזו, התדרדרות היא בגדר "שימוש ברכב" ומייתרת את הצורך לבחון את הסוגיה של "שימוש למטרות תחבורה". ##(14) העובדה שנושא התיקון הוא רכב אינו הופך את מתקן הרכב למשתמש:## בת"א (שלום-הרצליה) 101/84, קפילוטו נ. קיבוץ כפר גלעדי בע"מ, נפסק כי רכב החונה במוסך הופך לחפץ הדרוש תיקון וטיפול והוא מאבד תוך כדי כך את יעוד הטבעי. אדם המתקן את הרכב אינו משתמש בו אלא "מטפל ומתחזק" אותו. העובדה שנושא התיקון הוא רכב אינו הופך את מתקן הרכב למשתמש בו כשם שסנדלר המתקן נעליים אינו משתמש בהן בעת התיקון. ואולם משיגמר התיקון והרכב יוזז לנסיעת מבחן – תהא אותה נסיעה "שימוש ברכב למטרותיו הטבעיות". ##(15) פגיעה מחפת מתכתי בעין בזמן תיקון רכב במוסך:## בת"א (שלום-ת"א) 15010/88, רחמים נ. "אליהו" חברה לביטוח בע"מ ואח', בעת תיקון רכב במוסך הוציא התובע חלק מהמנוע והניחו על שולחן עבודה. בעודו חולץ בית-מיסב מהמנוע השתחרר גוף מתכתי ופגע בעינו. בדחותו את טענת מבטחת הרכב כי אין מדובר בת"ד פסקה השופטת: "במהלך תיקון רכב במוסך אין זה הכרחי כי הפעילות כולה תהיה אך ורק בתוך הרכב שכן כידוע מוסרים חלקי רכב, מוחלפים חלקים וחלק מן החלקים נזקקים לטפול מחוץ לרכב עצמו. כל הפעולות גם יחד מתחילתו ועד סופן מהוות את פועלת "תיקון הרכב". ויהיה זה מלאכותי למתוח קו גבול מפריד ולומר שבשלב א' דהיינו עד הוצאת החלק מהרכב מדובר ב"שימוש ברכב" ומשלב ב' דהיינו משלב הוצאת החלק מן הרכב והטיפול על שולחן עבודה ועד החזרתו לרכב מדובר בשימוש אחר שאינו "שימוש ברכב"… כל עוד מדובר בתיקון הרכב במוסך אין חשיבות לפרטי התהליך כאשר הנזק עצמו נמצא במיתחם הסיכון… בנסיבות המקרה… התובע ביצע פעולה של תיקון הרכב וגם אם באופן זמני הוסר חלק מן הרכב לצורך תיקונו על שולחן עבודה, הרי עדיין פעולה זו מהווה חלק אינטרגלי מפעולת התיקון". החלטה זו בוטלה ב-רע"א 2807/91. ##(16) נפילה מליפט במוסך:## בת"א (שלום-ת"א) 90098/97, שטיין נ. "מנורה" חברה לביטוח בע"מ ואח', בעת בדיקת שלדת מכונית, בשעה שהיא היתה מונחת על ליפט הידראולי, נכנס התובע למכונית על-מנת לסייע לנתבע לסגור את מכסה המנוע. בו-זמנית, וללא אזהרה מוקדמת, הרים הנתבע את הליפט, אשר עליו היתה מונחת המכונית והתובע אשר לא הרגיש בהרמה האמורה יצא ממנה בצעד לאחור ונפל על גבו. השאלות היו: 1. האם יש לראות בארוע "כניסה לרכב או ירידה ממנו" במובן סעיף 1 לחוק? 2. האם יש לראות בארוע "טיפול דרך או תיקון דרך ברכב" במובן סעיף 1 לחוק? בית-המשפט עונה על שתי השאלות בשלילה, בקובעו: 1. במקרה דנן היציאה מהמכונית נעשתה במהלך ולצורך בדיקתה במכון הבדיקה ולא במהלך נסיעה או בסיומה. אין גם כל הוכחה כי תמו כל הבדיקות ברכב במכון הבדיקה וכי פעולת התובע, של סגירת מכסה המנוע, נדרשה בשלב זה על-מנת לאפשר את המשך נסיעתו. 2. במקרה דנן התובע נסע למכון הבדיקה לצורך בדיקת כשירות הרכב לשם מכירתו. פעולת הבדיקה לא היתה חיונית להמשך הנסיעה. כן בוצעה הבדיקה על-ידי בעל מקצוע שמועסק במכון על-מנת לבדוק בדיקות מסוג זה. בנסיבות אלה לא ניתן לראות בבדיקת הרכב "טיפול" או "תיקון דרך" במובן חוק הפלת"ד. ##(17) תאונת עבודה במוסך בגלל ילד ששיחק ברכב:## בת"א (שלום-הרצליה) 3341/99, אשכנזי נ. "הכשרת היישוב" חברה לביטוח בע"מ, במסגרת עבודתו טיפל התובע במוסך במנוע של מכונית. מכסה המנוע היה פתוח והמנוע עבד, התובע ניסה לאתר את התקלה במנוע תוך שהוא רכון על המנוע. לפתע נע הרכב קדימה ומחץ אותו לקיר המוסך והתובע נפצע. התברר שנער בן 14 שישב ברכב ושמע רדיו שיחק בידית ההילוכים האוטומטית והזיזה והרכב קפץ קדימה ומחץ את התובע. דהיינו: התובע נפגע תוך כדי נסיעת הרכב. אין חולק כי הנער לא ישב ברכב למטרות תחבורתיות או לכל מטרה אחרת שיש בה סיכון תעבורתי ואין טענה כי הנער אמור היה להתחיל לנסוע בכלל או בתוך המוסך. לאור האמור אין לראות בארוע שגרם לנזק גוף משום "תאונת דרכים" כמשמעות הביטוי בהגדרה הבסיסית, שהרי נדרשים ששת מרכיבי ההגדרה ולענינינו לא מולאה דרישת המרכיב ל"מטרות תחבורה". אין המדובר גם בארוע עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב שכן מדובר ברכב פרטי ולא ברכב דו-תכליתי שהוא תנאי מוקדם להחלת "החלוטה המרבה" הנ"ל. הערת המחבר ראה ע"א (ת"א) 1955/99, "הפניקס הישראלי" נ' פרנקו חיים ו-ת"א (שלום-כ"ס) 3753/92, נאסר נ' הסנה המגיעים למסקנה הפוכה. ההחלטה ב-ד"נ 1963/00, "הפניקס הישראלי" נ' כהן, אף היא מרמזת על מסקנה הפוכה, הגם שהדבר אינו נקי מספיק. בינתיים ניתן פסה"ד ב-רע"א (עליון) 9332/99 הקובע כי לא ניתן להחיל את הסייג של "במסגרת עבודתו" כאשר מדובר בתנועת הרכב ולדעתי יש להתייחס ל"קפיצת הרכב" כתנועתו. לפיכך נראה לי שמסקנת פסק-הדין שגויה. ##(18) פגיעה מרכב ש"זינק" בזמן תיקון במוסך:## בת.א. (שלום-הרצליה) 2475/99 מלכיאל נ. "הדר" חב' לביטוח בע"מ, התובע חשמלאי רכב. במהלך עבודתו במוסך ביצע עבודה של תיאום מנוע הרכב. הוא נהג את הרכב לתוך אולם העבודה במוסך, העמיד שם את הרכב מול מחשב התיאום, העביר את ידית ההילוכים להילוך סרק (ניוטרל), הרים את בלם היד, יצא מן הרכב ופתח את מכסה המנוע. המנוע פעל במשך כל הזמן, והחל לבצע את פעולת התיאום, פעולה הכרוכה, בין היתר, במשיכת כבל הגז פעמים מספר על מנת לבדוק את פעולת המנוע. ברגע שמשך את כבל הגז הרכב זינק לעברו והצמיד אותו למכשיר ולקיר והוא נפגע בברכו ,בעיקר בברך ובקרסול שמאל. נפסק:- לצורך השאלה האם מדובר בתאונת-דרכים יש לבדוק האם ניתן לייחס למקרה אחד מהיסודות הבאים: נסיעה- במקרה שלפנינו הרכב לא "נסע" למעשה אלא נע או זז בפתאומיות , ללא שנהג ישב כלל ליד ההגה וללא שמישהו נהג בו. לא ניתן, לראות בתנועה מעין זו של הרכב משום "נסיעה" של כלי רכב מנועי כמשמעותו של מונח זה בהגדרת ה"שימוש ברכב מנועי" בסע' 1 לחוק הפלת"ד. התדרדרות – הפירוש הפשוט והברור של המילה התדרדרות פירושה (לפי המילון אבן-שושן), התגלגלות למטה התדרדרות אבן במורד ההר, התדרדרות לתוך תהום. במקרה שלפנינו המדובר "במשטח שטוח ישר". הרכב זינק אך לא התדרדר. באותם המקרים שהפסיקה הכירה בהתדרדרות מדובר היה בהידרדרות פשוטו כמשמעו, היינו בדרך כלל מצב שהמנוע אינו פועל והרכב "גולש" מתוקף כח הכבידה, ממקום גבוה למקום נמוך ממנו. "קפיצה פתאומית של הרכב", כמו במקרה דנן, לא התפרשה כהידרדרות. ניצול הכח המכני של הרכב- החזקה בדבר ניצול הכח המכני של הרכב אינה חלה על כלי רכב רגילים, אלא רק על כלי רכב דו תכליתיים או רב תכליתיים, קרי, כלי רכב המיועדים לא רק לנסיעה, אלא גם לפעולות נוספות, לא תעבורתיות, אשר מנצלות את כוחו המכני של הרכב. במקרה דנן מדובר בכלי רכב רגיל, המיועד לנסיעה בלבד, ועל כן, החזקה המרבה הנ"ל אינה חלה בעניננו. לאור האמור נפסק כי אין המדובר בתאונת-דרכים לא עפ"י "ההגדרה הבסיסית" של מונח זה וגם לא עפ"י אחת מן "החזקות המרבות" ##(19) הכנסת יד מתחתלגלגל בטעות:## בת.א. (שלום – כ"ס) 4829/00 בן שימול נ. "קרנית" ואח', התובע עבד עובר לתאונה כמכונאי רכב ונפגע במהלך עבודתו במוסך בקרסול רגל שמאל. התאונה התרחשה כאשר שני פועלים במוסך דוחפים רכב מחלקו האחורי והתובע מצידו השמאלי קדמי. התובע הכניס בטעות רגל אל מתחת לגלגל הרכב אשר הידרדר עליו. נדחתה טענת קרנית כי אין המדובר בת.ד. מפני שמדובר בתאונה במסגרת עבודתו של התובע. נפסק כי ע"פ "הלכת קנאפו" (רע"א 9332/99) הסייג של "במסגרת עבודתו" של התובע מתייחס רק אל "טיפול או תיקון דרך ברכב" אך לא אל דחיפת רכב או גרירתו, שאז חוזר וקם הסיכון התחבורתי שברכב. משכך, נקבע כי פגיעת התובע, בעקבות דחיפת הרכב והתדרדרותו אח"כ עד שעלה על רגלו של התובע, נכנסת בגדר תאונת דרכים. משנקבע עובדתית כי מדובר בתאונת דרכים שנגרמה ע"י רכב, שפרטיו ידועים, כי אז יש להורות על דחיית התביעה נגד קרנית. ##(20) תאונת עבודה במוסך עם רכב שהמנוע שלו דלק:## בת.א. (שלום-ת"א) 50732/00 דוד נ. "הדר" חב' לביטוח בע"מ, התובע הוא אחד מבעלי מוסך ועובד בו כמנהל וכמכונאי. בעל הרכב הגיע לצורך תיקון רכב. הוא נותר ישוב ברכבו בזמן שהתובע פתח את דלת המכונית והכניס את פלג גופו העליון כדי לבדוק את התקלה, מסיבה לא ברורה, שעה שהתובע היה תלוי-חצי גופו בתוך הרכב וחציו מחוצה לו, זינק הרכב לאחור עד שנבלם בקיר המוסך. בשעת התרחשות התאונה היה מנוע הרכב פועל ותיבת ההילוכים היתה משולבת להילוך אחורי. כתוצאה מכך נפגע התובע בגופו. נדחתה תביעת המבטחת כי המדובר בסייג כמוציא מכלל הגדרת "שימוש הרכב" טיפול ברכב תוך כדי עבודתו של התובע ונפסק:- כאן המדובר ברכב שמנועו פועל ותיבת ההילוכים משולבת ובעזרת כוחות אלו נסע הרכב אחורנית. אמנם מרחק "הנסיעה" היה קצר, אך בכל זאת יש לראות בכך "נסיעת רכב" הנכללת בגדר "שימוש ברכב" בחוק הפלת"ד. הסייג של "במסגרת עבודתו" חל על "הינתקות או נפילה מרכב עומד או חונה" בלבד ולא על שימושים המוגדרים ב"נסיעת רכב" ו"הידרדרות". לפיכך נפסק כי המדובר בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד. ##(21) תאונת עבודה במוסך בגלל רכב שלא היה בהילוך "סרק":## בת.א. (שלום-ת"א) 128350/00 ילאה נ. "מגדל" חב' לביטוח בע"מ ואח', התובע חשמלאי במקצועו, עסק ביום התאונה בתיקון חלקים חשמליים של לקוחו. לצורך התיקון, נעזר התובע בעובד אחר של המוסך. בשלב מסוים, ביקש התובע מו העובד להתניע את הרכב. העובד עשה כן מבלי לוודא תחילה שהרכב נמצא בהילוך סרק. כתוצאה מהתנעת הרכב, הרכב קפץ קדימה, פגע בתובע וגרם לו שבר ברגל שמאל. נפסק: "אין חולק כי לא חל החריג בדבר תיקון או טיפול דרך. גם אין עסקינן בהתנתקות או נפילה מרכב, ועל כן אין כל רלוונטיות לכך כי התאונה ארעה במסגרת עבודתו של התובע כחשמלאי במוסך. התאונה ארעה כתוצאה מקפיצת הרכב, שהונע תוך היותו משולב להילוך, מדובר בהתממשות קלאסית של הסיכון התחבורתי הנעוץ ברכב, ואין כל משמעות למטרת התנעת מנוע הרכב. זאת ועוד, בעניינו חלה החזקה החלוטה בדבר שימוש בכוח המיכני של הרכב, כגורם לתאונה, ואזי אין כל משמעות לשאלת היות התובע עובד במוסך". לאור האמור נפסק כי המדובר בת.ד. במובן חוק הפלת"ד. (פורסם בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ##(22) להלן פסק דין בנושא תאונת עבודה במוסך בזמן החלפת גלגל:## 1. רקע עובדתי א. התובע, יליד שנת 1952, נפגע ביום 28/6/92 בעת שעסק בהחלפת גלגל עם תקר במוסך לתיקון תקרים במהלך יום עבודתו ובהסכמת מעבידתו. ב. הנתבעות התגוננו, בין היתר, בטענה כי לתובע לא היו רישיון נהיגה ותעודת ביטוח חובה ברי תוקף ליום אירוע התאונה. עפ"י החלטתי מיום 10/12/95המציא התובע, אם כי באיחור קל, תעודת ביטוח ורישיון רכב תקפים ליום האירוע ואישור משרד הרישוי על רישיון נהיגה תקף ומשולם ליום האירוע. ג. הצדדים נותרו איפוא חלוקים בשאלה האם התאונה הנדונה היתה תאונת דרכים כמשמעותה עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975(להלן החוק). .2אופן אירוע התאונה א. אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה ארעה בעת שהתובע נכנס למוסך באישור מעבידו ותוך כדי יום העבודה להחליף גלגל עם תקר שהחליף תוך כדי נסיעת עבודה בשעה מוקדמת יותר באותו יום. ב. 1) בכתב התביעה תואר אופן אירוע התאונה בסעיף 3: "ביום 28/6/92בעת שהתובע עסק בהחלפת גלגל ברכב הנ"ל נפגע התובע בגופו...". 2) בתצהיר עדותו הראשית (ת/3) בסעיפים 6.5- 6.4תיאר התובע את אופן אירוע התאונה: "כאשר נכנסתי למוסך החברה, נתתי את הגלגל הפגום לתיקון ולקחתי גלגל רזרבי. בשלב כלשהו בעת החלפת הגלגל הרזרבי נפלתי מהמשאית ונחבלתי בברכי". 3) בעדותו בביהמ"ש פירט התובע אופן אירוע התאונה: "במוסך ברמלה - עמדתי ליד הפנצריה, הוצאתי את הגלגל המפונצר, נתתי אותו לתיקון לא זכור לי אם תיקנו או שקיבלתי גלגל חדש, כאשר קיבלתי את הגלגל האחר החלפתי שוב גלגל ברכב, הגלגל הרזרבי הקודם הוצאתי והרכבתי שוב את הגלגל שקיבלתי... ניפחתי קצת את הגלגל וכשירדתי מהמתקן, יש בצידי המתקן סטופרים... נתקעתי באחד מהסטופרים ונפלתי. ... זה קרה לי בזמן שירדתי מהרכב. סעיף 6.5לת/3- שלב כלשהו בעת החלפת הגלגל הכוונה בעת הירידה". [עמ' 6לפרוטוקול שורות 31-24, ועמ' 7שורות 8-6] 4) בהודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה (נ/1) הצהיר התובע למל"ל כי: "בזמן שניפחתי גלגל רזרבי שהיה במתקן על הרכב, נפלתי לאחור, וכתוצאה מכך קיבלתי מכה ועיקמתי את הברך ברגל ימין". 5) בתשובה לשאלון שהופנה אליו ע"י הנתבעות תיאר התובע אופן אירוע התאונה בתשובה לשאלה 77: "... נכנסתי למוסך, נתתי את הגלגל הפגום לתיקון ולקחתי גלגל רזרבי. התקנתי את הגלגל הרזרבי על הרכב, וככל הזכור לי בשלב כלשהו נפלתי ונחבלתי בברך". 6) בהודעתו לחברת הביטוח (נ/3) הצהיר התובע כי התאונה ארעה "תוך כדי ירידה ממתקן המובילית נפלתי ונפגעתי בברך ימין". ג. לטענת ב"כ הנתבעות לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי שיתיישב עם כל גירסאותיו של התובע לאופן אירוע התאונה ומאחר ומדובר בעדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע עפ"י סעיף 54לפקודת הראיות המסקנה המתבקשת כי התובע לא הוכיח תביעתו. ד. לטענת ב"כ התובע אין בין הגירסאות השונות כביכול שמסר התובע סתירה מהותית המשמיטה את הקרקע תחת הטענה כי התאונה ארעה במהלך ביצוע פעולות הקשורות לתיקון הגלגל והחלפתו. ב"כ התובע מבקש כי אקבע שדי בטענה כי בשלב כלשהו של פעילות החלפת הגלגל נפגע התובע כדי לקבוע כי המדובר בתאונת דרכים כמשמעותה עפ"י דין. ה. טענותיו של ב"כ התובע אינן מקובלות עליי. ממגוון גירסאותיו של התובע, הנעות בין תיאור כוללני ביותר של שלב כלשהו בעת החלפת הגלגל לבין תיאור מדוייק לפרטי פרטים של התקלות באחד מהסטופרים האמורים למנוע החלקת מכוניות מוטענות על המובילית, אין באפשרותי לקבוע אופן אירוע התאונה. דווקא מקום שמדובר באירוע שאינו מתיישב עם המושג תאונת דרכים במשמעותו הרגילה והמקובלת וקיימת מחלוקת לגבי החלת החוק עליו יש לאופן אירוע התאונה חשיבות יתרה ומכרעת. מאחר ו"המוציא מחברו עליו הראיה" לא נותר לי אלא לקבוע כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח אירוע התאונה הנטענת. ו. מאידך, מאחר והצדדים הסכימו כי התובע נפגע במהלך עבודתו במוסך של מעבידתו לא אפטור עצמי מלדון בשאלה האם בתאונת דרכים עסקינן. 3. האירוע "כשימוש ברכב מנועי" א. סלע המחלוקת בין הצדדים הוא האם ניתן לראות באירוע של פגיעת התובע תוך כדי טיפול בגלגל עם תקר במוסך משום "טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו" שהוכנס בגדר "שימוש ברכב מנועי" כפי שתוקן בתיקון מספר 8 לחוק. ב. מטרתו של תיקון מספר 8 היתה לצמצם את ההגדרה הרחבה והמקיפה של תאונת דרכים כפי שנתגבשה בפסיקה עד אז. "לאחר פסק דין שולמן, נוכח המגמה ליתן בפסיקה פרשנות מרחיבה ביותר למושג "תאונת דרכים", התגבשה ההכרה לפיה לא רצויה הרחבת המבחן של השימוש ברכב לכיסוי כל המקרים הכלולים במתחם הסיכון של הרכב המנועי. המגמה בחוק, במקור, היתה, כאמור, לקבוע קו מנחה, לפיו יש להגביל את חברות הביטוח לסיכונים תחבורתיים בלבד, אשר הרכב גורר עימו כרכב מנועי, ולהוציא מתחולת החוק את כל אותם המקרים בהם תאונת הדרכים מהווה גם אירוע אחר, אשר כיסוי החבות בגינו אפשרי במסגרת אחרת". [צלטנר, הגדרת ה"שימוש ברכב" - עצירת הסחף, הפרקליט מ' חוברת א' עמ' 168, 174] משבא התיקון לצמצם את התאונות ה"חוסות" בצילו של החוק לאותם אירועים שהם תוצאת שימוש ברכב למטרות תחבורה יש לפרש יסודות התאונות ה"חוסות" בצילו של החוק בפרשנות מצרה. ג. "כוונת המחוקק כאן היא ברורה: ביטול ההלכה שנפסקה בשורה של פס"ד בבית המשפט העליון - ברוב דעות נגד דעתו החולק של השופט ג. בך - ואשר ראתה בפעילות של תיקון רכב ואחזקתו משום שימוש ברכב מנועי אשר זיכה את הנפגע בפיצוים לפי החוק... המחוקק שלל את תחולת החוק על תיקוני רכב שאינם קשורים לסיכון תחבורתי, כגון תאונות עבודה במוסכים, או תאונות אגב תיקונים המתבצעים ע"י בעל הרכב בחצרו או סמוך לביתו לאחר תום הנסיעה. הזכאות מצומצמת למקרים בהם התיקונים נעשים אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית. המחוקק סייג את הזכאות אפילו לגבי מקרים אלה: התנאי הוא כי המתקן אינו מבצע את התיקון במסגרת עבודתו המקצועית. מכאן, שתיקון דרך המתבצע במוסך בצידי הדרך, או ע"י עובד של מוסך, אינו נחשב כשימוש ברכב מנועי. לדעתי המבחן של מסגרת עבודתו הוא תאונת עבודה במובן חוק הביטוח הלאומי...". [אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חוברת עדכון תשנ"ב, עמ' 31] ד. עפ"י קריטריונים אלה אין התאונה מהווה שימוש ברכב: 1) התיקון הנדון אינו קשור לסיכון תחבורתי. 2) התיקון לא נעשה אגב נסיעה כי אם תוך סטיה יזומה ומתוכננת ולא לצורך המשכתה המיידית שכן התובע המשיך בנסיעתו המקורית מנמל אשדוד, פרק מטענו היכן שצריך היה לפרקו ורק אז פנה למוסך. 3) התובע לא נסע לתקן גלגל נוסע עם תקר שיתכן וניתן היה לומר שאין להמשיך עימו בנסיעה אלא לתקן גלגל רזרבי לאחר שהרכב כבר נסע עם גלגלים תקינים והתיקון נועד לצפות פני הבאות בלבד, אך לא היה באי ביצועו כדי למנוע המשך הנסיעה. 4) התיקון נעשה במסגרת עבודתו המקצועית של התובע כנהג המובילית. (במאמר מוסגר אוסיף כי בניגוד לנימה העולה כביכול מהסיכומים, לטעמי, גם לו נפגע התובע תוך כדי החלפת הגלגל עם התקר תוך כדי נסיעתו בבקרו של אותו יום היה מקום לספק אם לאור היות התאונה תאונת עבודה מבחינת התובע אכן מדובר בתיקון דרך שהגדרת "שימוש ברכב" חלה עליו). ה. י היה באמור לעיל כדי לדחות התביעה גם מן הנימוק המשפטי אך מפאת כבודו של ב"כ התובע אתייחס גם לפסיקה עליה ביקש לבסס דיעה נוגדת. ו. לא יכולה להיות מחלוקת כי מבחנה של הגדרת טיפול או תיקון דרך אינו מבחן גיאוגרפי ולא מיקומו הגיאוגרפי של התיקון יקבע אלא המבחן המהותי של זיקתו של התיקון למטרה התחבורתית. לשון אחרת, האם התאונה ארעה בהקשרה של נסיעה שהופסקה בגין תקלה או כתנאי הכרחי לתחילתה של נסיעה קרובה כאמור בת.א. (הרצליה) 4245/91 גביזון נ' מנורה ות.א. (נצרת) 2782/92 זעאתרה נ' צור שמיר. אף אליבא ד'שופט גלין בת.א. 4245/92: "... לתאונת דרכים ייחשב מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב תיקונו, טיפולו או בדיקתו של רכב מנועי בתחנת דלק שעל אם הדרך, אם עצר בה לצרכי תיקונה של תקלה שארעה לו תוך כדי נסיעתו, אך פגיעה אגב תיקונו או טיפולו של רכב ע"י בעליו, באותה תחנת דלק, לא תיכנס לגידרו של החוק, אם משמשת התחנה כמקום עבודתו ואם תוך תיקון או טיפול שיגרתי ברכבו אגב הפסקת צהרים נפגע". לענייננו, לתאונת דרכים היה נחשב האירוע הנדון אם היה התובע נוסע היישר ממקום גילוי התקר למוסך על מנת להחליף הגלגל שלא עלה בידו להחליפו אך לא יחשב כתאונת דרכים משעלה בידי התובע להמשיך בנסיעתו ומטעמי נוחיותו בלבד ביקש להכנס ולהסדיר גלגל חלופי עוד באותו יום ובין שתי נסיעות. ז. יפים לענייננו דבריה של כב' השופטת קובו בת.א. (כפר-סבא) 5901/93: "התנאי המוקדם לכך הוא שהתיקון נעשה למטרה תחבורתית (ת.א. 4295/91 הנ"ל). דהיינו, רק אם מדובר בפעולה המהווה חלק מתהליך הנסיעה ומקדמת אותו (ע.א. 737/77) אפשר יהיה להמשיך ולבחון אם הפעולה נופלת לאחת מהקטגוריות של "פעולה אגב נסיעה" או "לצורך המשכה המיידי". מטרת התיקון, והאלמנט התחבורתי שבו, עשויים להיבחן עפ"י התוצאות הרגילות שהיו מתרחשות לולא תיקן פלוני אותו תיקון. במקרה שבו סבילותו של פלוני היתה מביאה מטבע הדברים עפ"י מבחן השכל הישר, לסיכונם של המשתמשים בדרך או לחילופין חושפת אותו לפגיעה טבעית מצד גורמים אלה, כמו גם מהרכב עצמו, יש בכך כדי לבסס "תיקון דרך" כאמור". במקרה דנן, לולא דאג התובע לגלגל חלופי היה נחשף לסיכון הנובע מהתוצאות הטבעיות הנובעות מהעדר גלגל חלופי כמו חוסר יכולת להמשיך ולנסוע אם יקרה לו תקר נוסף או ו: "ניתן לנסוע על גלגל עם תקר אבל זה הורס את הצמיג...". [עמ' 10לפרוטוקול שורה 18] סיכון זה של הריסת הצמיג אינו עולה כדי סיכון תחבורתי ומבחינת התובע טרם בא לעולם. ח. גם בת.א. (עפולה) 2684/91 בו הכיר כב' השופט גרשון באירוע של פגיעה ממגבה מכני תוך כדי החלפת גלגל מנוקב עם הגיע התובע ליעדו (ועל כן אין המשל דומה לנמשל) טרח והוסיף כי: "הסייג היחיד שקבע המחוקק בהקשר שבו אנו עוסקים הוא כי הטיפול או התיקון האמור נעשה בידי המשתמש ברכב... "שלא במסגרת עבודתו". כוונת המחוקק היתה, ככל הנראה, כי מי שמבצע תיקון או טיפול ברכב במסגרת עבודתו (כמו בענייננו - מ.ש.) יהיה מכוסה ע"י ביטוח אחריות אחר..". ואכן זו הסיבה שבת.א. (כפר סבא) 360/92 נתקבלה תביעת התובע שנפגע בעת שהייתו במוסך. ט. כאמור בת.א. (נצרת) זעאתרה נ' צור שמיר חברה לביטוח בע"מ: "יש להבחין בין פעולה המהווה חלק בלתי נפרד מהנהיגה לבין פעולה המהווה חלק אינצידנטלי לנהיגה...". בענייננו יש לראות בהחלפת הגלגל המנוקב תוך כדי הנסיעה מנמל אשדוד פעולה המהווה חלק בלתי נפרד מהנהיגה אך החלפתו בגלגל תקין שישמש גלגל חלופי לעת מצוא מהווה אך חלק אינצידנטלי לנהיגה ועל כן אינה חוסה תחת הגדרת תיקון דרך. י. עם כל הכבוד לכב' השופט ברלינר אין פרשנותו בת.א. (חיפה) 1436/93 כי: "הדרישה שהטיפול ייעשה "בידי אדם שלא במסגרת עבודתו" נסבה לגבי החריגה ממסגרת העבודה, רק על האדם האחר ולא על הנהג המשתמש" מקובלת עליי. פרשנות זו אינה עומדת עם ניסוח החוק והיתה מחייבת לפחות פסיק הפרדה בין "שנעשה בידי המשתמש בו" לבין "או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו" ואף לא עם כוונת המחוקק שבא להחריג תאונות עבודה ואלה אינן תלויות בהיות האדם משתמש ברכב אם לאו כי אם אך ורק בעשיה במסגרת העבודה. מאידך, גם כב' השופט ברלינר סבור כי: "באותה מידה, עשיה ברכב שהיא אנלוגית לחריג שפורט בהגדרה, כגון תיקון במוסך, לא תיחשב גם היא, כשימוש ברכב". [עמ' 5לפסה"ד] יא. בת.א. (ב"ש) 93/91 נדון מקרה דומה של פגיעת נהג אגב החלפת גלגל במוסך לתיקון פנצרים ועל כן יפים לכאורה דבריו של כב' השופט לרון גם בענייננו: "אין מחלוקת שהתאונה ארעה בתוך מוסך לתיקון תקרים כך שקשה להתייחס להחלפת הגלגל כטיפול דרך או תיקון דרך גם אם הדבר נעשה במהלך נסיעה ובמטרה להמשיך בנסיעה לאחר גמר הטיפול או התיקון, אך מעבר לכך בוצע הטיפול או התיקון ע"י אדם במסגרת עבודתו ולכן לא התקיים תנאי נוסף של ההגדרה שהדבר יבוצע ע"י אדם שלא במסגרת עבודתו". לכעצמי, הייתי מגיעה לתוצאה שונה מזו שהגיע אליה כב' השופט לרון אך עפ"י אותם תמרורי דרך ולאור השוני בעובדות. בת.א. 93/91 נכנס התובע למוסך על מנת לתקן תקר כשלא נמצא ברשותוגלגל חלופי ועל כן לא יכול היה להחליפו בצד הדרך, בעוד שבענייננו נכנס התובע לתקן גלגל שכבר הוחלף ולא מנע בעדו מלהמשיך בנסיעה. בת.א. 93/91 התייחס כב' השופט לרון לעובד המוסך שעשה בעשיה תוך כדי עבודתו במהלכה נפגע התובע שרק עזר לו בעוד שבענייננו התובע עצמו הוא שעלה תוך כדי עבודתו להעמיס הגלגל החלופי. יב. שלא כב"כ התובע אין אני רואה בגישה כאמור משום: "יצירת אפליה פסולה בין זכאותם של משתמשים שונים ונהג שנפגע במהלך תיקון דרך כאשר הנהיגה במסגרת עבודתו לבין נהג שנפגע במהלך תיקון דרך באותן נסיבות והנסיעה אינה במסגרת עבודתו, או בין מי שנפגע במהלך נסיעה לצרכי עבודה שלא בגין טיפול דרך שעד אז תחשב התאונה כתאונת דרכים לבין נהג שכאמור שנפגע בעת ביצוע טיפול או תיקון דרך". [עמ' 6 לסיכומים סעיף 4 בפרק סקירת הפסיקה] נהפוך הוא, גישה זו מתיישבת עם כוונת המחוקק שבא להבחין בין נהגים הנהנים מכיסוי החבות במסגרת האחריות לתאונות עבודה לבין נהגים שאלמלא אבחנה זו היו נותרים ללא פיצוי. 4. לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי פגיעתו של התובע לא ארעה תוך כדי תיקון דרך בנסיבות המהוות שימוש ברכב מנועי ועל כן אינה מהווה תאונת דרכים בגינה חבה הנתבעת כלפיו. 5. בנסיבות המקרה כשמדובר במחלוקת משפטית כנה שטרם הוכרעה נראה לי לנכון שלא לחייב התובע בהוצאות למרות דחיית תביעתו. מוסךתאונת עבודה