בקשה לביטול פסק ביניים של בורר. מר רונן ומר גלר חתמו על חוזה שכותרתו הוכתרה בשם חוזה שותפות (להלן: החוזה). מטרת החוזה היתה קביעת דרכי ההפעלה, המימון והניהול של חברה בשם רונן את גלר לבנין ופתוח בע"מ (להלן: החברה) שהוקמה ע"י הצדדים בחלקים שווים ביניהם. בחוזה נקבעו החובות והזכויות של הצדדים וכל אחד מהם הדדית וכלפי החברה. החוזה כולל סעיף בוררות הקובע: " .19 במידה ויתגלה בין הצדדים סכסוך או חילוקי דעות, מסכימים הצדדים כבר עתה למסור את הסכסוך ו/או חילוקי הדעות להכרעת בורר. סעיף זה בחוזה מהווה הסכם בוררות כחוק וכדי להפעילו מספיק שצד מן הצדדים ידרוש את קיום הבוררות....". נתגלה סכסוך בין הצדדים, והמחלוקת הועברה להכרעת בורר עו"ד כוכבי. בנוסף לאמור בסעיף 19 לחוזה, כנ"ל, חתמו הצדדים על הסכם בוררות שזה לשונו: "מר גלר ומר ארוין נותנים בזאת את הסכמתם כי כל נושאי המחלוקת אשר ביניהם הן עפ"י הסכם השותפות מיום 19.4.79 והן עפ"י כל הסכם מאוחר יותר שביניהם ובנוסף לכך בנוגע לעניני החברה רונן את גלר בע"מ יובאו לבירור והכרעה בפני עו"ד דורון כוכבי...." (ההדגשה שלי - י' ל'). כך הועברה להכרעת הבורר מחלוקת בדבר שווי מניותיו של רונן בחברה ותוצאות התחשבנות כספית של הצדדים בחברה או כלפיה. (ראה למשל מסמכים מ- 6.6.84 ומ-25.9.84). הבורר הנכבד קבע בהחלטה שכותרתה "פסק ביניים" שעל אף שהחברה לא חתמה על הסכם בוררות יש לראותה כצד לבוררות. זאת משום שהחוזה הוא בגדר חוזה שבין יזמים והחברה שלובה במערכת היחסים המשפטיים שבין הצדדים. החברה היתה בתקופה הרלבנטית בבעלות הצדדים בלבד וזה מקל על הרמת המסך, מה גם שרונן, שהתנגד לצרוף החברה כצד בבוררות התייחס בתביעתו בבוררות לחיובים שונים כלפי החברה. (החלטות אחרות שבפסק הביניים לא הותקפו בסיכומי המתנגד). עו"ד ג'רסי, ב"כ המלומד של מר רונן מבקש שאבטל את פסק הביניים. לטענתו, הבורר חרג מסמכותו בהחלטתו הנ"ל. זאת משום שהחברה לא חתמה על הסכם בוררות ונימוקיו של הבורר אינם מוכרים בפסיקה כמצדיקים את צרופה של החברה כצד לבוררות. לעומתו, טוען עו"ד פורז בא כוחו המלומד של מר גלר, שיש לדחות את ההתנגדות על הסף מפני שבקשת הביטול לא נתמכה בתצהיר ומפני שאין מקום לבקש ביטול פסק ביניים שאינו אלא החלטת ביניים של בורר. לעיצומו של ענין טוען, שלא נטענה עילה המוכרת בחוק הבוררות כעילה המצדיקה ביטול פסק בורר; וכן, שהבורר צדק בהחלטתו לצרף את החברה כצד לבוררות. אני דוחה את בקשת הביטול וממילא מאשר את פסק הביניים של הבורר הנכבד. אך טרם שאביא טעמי לכך עלי לדחות טענות דיוניות שהעלה עו"ד פורז. 1. לא היה צורך במקרה הנדון בתצהיר שיתמוך את הבקשה לביטול פסק הבורר. כל כך משום שהצדדים לא חלוקים בשאלה של עובדה, וממילא אין צורך להוכיח לכאורה בתצהיר עובדה כלשהיא שבמחלוקת. 2. ניתן לבקש ביטול פסק ביניים של בורר מפני ש"פסק בוררות" הוגדר בסעיף 1 לחוק הבוררות ככולל "פסק ביניים". לכן, עילות הביטול שבסעיף 24 לחוק הבוררות, חלות בשינויים המחוייבים גם על פסק ביניים. 3. במקרה זה, עילות הבקשה לביטול הן שלא היה הסכם בוררות בר תוקף מבחינת החברה ושהבורר חרג מסמכותו כשהחליט שהחברה תצורף כצד לבוררות. אלה טענות הראויות הייחסות לגופן, וכך אעשה. הכלל הוא שהסכם בוררות מחייב את הצדדים לשטר או הסכם הבוררות. השאלה היא מה היה אומד דעתם של הצדדים לענין חיובה של החברה להליך של בוררות במקרה של סכסוך בין הצדדים רונן וגלר, והאם היו מוסמכים לחייב את החברה לענין זה. על אומד דעתם של הצדדים יש לעמוד, עד כמה שניתן, מתוך החוזה ומסמכים אחרים הקשורים לבוררות שבחתימת הצדדים. לדעתי, מהותו ומטרתו של החוזה לקבוע את הזכויות והחובות שבין הצדדים וכל אחד מהם לבין החברה, ולכן, מטבע הדברים, שסכסוך בין הצדדים, לענין הפניתו לבוררות, במשמע גם בעניני החברה וגם שהחברה תזוכה או תחויב עפ"י פסק הבורר. כוונה זו מתחזקת מניסוח מסמכים אחרים שמפנים לבוררות (שהוזכרו בסיכומיו של עו"ד פורז, ואיני רואה צורך לפרטם שוב כאן). בלשון ע"א 344/83 (פ"ד ל"ט 4, 29, 36: "הכוונה המשתמעת... אם לא המפורשת של כל הצדדים והמעורבים בהסכם הבוררות (כולל חברת ג'י.פי.סי.) היתה שפסק הדין יחייב גם את ג'י.פי.סי לכל ענין ודבר. עוד אפשר להעיר, כי מעמדה של חברה זו, בנסיבות המתוארות לעיל, דומה יותר למעמד של צד גלוי בבוררות מאשר לחליף נסתר של צד בבוררות." החברה מושתקת במקרה שכזה לטעון נגד חיובה בהסכם בוררות. הצדדים החתומים על החוזה ושאר המסמכים שהוזכרו לעיל היו רשאים לחייב את החברה כמנהליה. יש להזכיר שהם היו בעלי שליטה מלאה בה. לא היה טעם רב, אם בכלל, לסעיף בוררות מוגבל לסכסוכים שבין רונן לגלר במנותק וללא קשר ישיר ומחייב של החברה לתוצאות הבוררות, משום שכל עסקי הצדדים נוהלו והתקיימו דרך החברה ובאמצעותה. לכן, הפירוש ההגיוני והנכון לאמור בסעיף הבוררות ובמסמכים הנוספים הנ"ל הוא שהחברה תחוייב עפ"י פסק הבוררות. יתכן, שאף ללא החלטה פורמלית של צירוף החברה כצד בבוררות ניתן היה לעגן את כפיפותה לתוצאות הבוררות מכח דיני מניעות, אך פסול בצרופה הפורמלי בוודאי שאין. כך ידעו שני הצדדים מתחילת הבוררות שהחברה רשאית ליטול חלק בהליכי הבוררות ושפסק הבורר מחייב אותה מכוחו של הסכם הבוררות שנחתם ע"י ה"ה רונן וגלר. התוצאה, שאני דוחה את הבקשה לבטל את פסק הביניים של הבורר והוא מתאשר בזה. מר רונן ישלם למר גלר הוצאות משפט, כולל שכ"ט עו"ד, בסך 000, 2 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. יישוב סכסוכיםמסמכיםבוררביטול פסק בוררות