##(1) מה זה מטרד רעש ?## האיסור לגרום מטרד רעש שכנים נקבע בסעיף 2 בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, הקובע לאמור: "לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום". בהתאם לסעיף 5 בחוק, הותקנו תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן-1990, הקובעות מהו רעש בלתי סביר וכיצד יש למדוד רעש בלתי סביר. ביהמ"ש רשאי לבחון קיומם של "הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין" (סעיף 44 לפקודת הנזיקין); או קיומו של רעש או ריח "בלתי סביר", ש"מפריע" או ש"עשוי להפריע" לשכנים (סעיפים 2 ו- 3 לחוק למניעת מפגעים); על פי הראיות שמובאות לפניו, גם אם אינן כוללות חוות דעת מומחה או מדידה "מדעית" של דציבלים ##(2) חוקי רעש שכנים:## הדין הרלבנטי מוסדר לעניין מטרד רעש שכנים מצוי בהוראות חוק למניעת מפגעים, תשכ"א, ובתקנות למניעת מפגעים ( מניעת רעש), תשנ"ג: סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 קובע: "לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים." כן קובע סעיף 13 לחוק הנ"ל: "לענין פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944, דין כל הפרה של הוראת חוק זה כדין מטרד היחיד." תקנה 6 לתקנות למניעת מפגעים ( מניעת רעש), תשנ"ג-1992 קובעת: "לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר, באזור מגורים, בין השעות 22.00 ל-6.00 למחרת ובימי מנוחה, לבצע פעולות פריקה וטעינה או טלטול מכלים לרבות מכלי אשפה, חביות, מכלי גז מיטלטלים, סחורות וכיוצא באלה, באופן הגורם או העלול לגרום לרעש." ##(3) מטרד רעש מהשכנים מה עושים ?## במקרה של מטרד רעש מהשכנים מלמעלה או מלמטה, ניתן להגיש תביעה בגין בעוולת מיטרד ליחיד לפי סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשל"א-1971 וכן בהפרת הוראת חוק למניעת מפגעים, אשר, לפי סעיף 13 שבו, מהווה אף היא עוולת מיטרד ליחיד. ##(4) איך מוכיחים מטרד רעש ?## האם ניתן להוכיח מטרד ליחיד בגין רעש שלא באמצעות מדידה לפי תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) ? מקובל להגיש חוות דעת מומחה בה נקבע כי הרעש או המוסיקה אשר בוקעת מדירת השכנים עוברת את מפלס הרעש הקבוע בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990, ניתן להוכיח מטרד רעש גם אם הרעש אינו עובר את המפלס הקבוע בתקנות. ב-ע"פ 151/84 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' פרשט, פ"ד לט(3)1 (1985), נקבע כי הגבלת ההוכחה בענין רעש למבחנים הקבועים לאמצעי ההוכחה בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התשל"ז-1977, תביא למצבים בלתי רצויים (ע' 6). נקבע, כי "התקנות קובעות כלי עזר ראייתיים.... המקלים, בתנאים מסוימים, הן על הצדדים והן על בית המשפט לקבוע, בעזרת חזקות..." אולם "אין בשום פנים לגרוס כי כלי עזר ראייתיים אלה הם בלעדיים ואין בלתם". ##(5) מטרד רעש מהשכנים - סיכום: ## בדין האזרחי כבר נקבע כי ניתן להוכיח מטרד ליחיד בגין רעש ללא חוות דעת מומחה, באמצעות ראיות אחרות, לרבות עדים (ראו ת"א (שלום ת"א) 51876/07 ג'רפי נ' בונה (פרוינד), פס' 39 (30.8.2010); ת"א ( שלום ת"א) 93433/99 שיפמן נ' ברנשטיין (17.6.2002) ; בש"א (מינהליים חי') 12165/01 הורן את ליבוביץ בע"מ נ' מועצה אזורית משגב, פס' ט"ז (22.8.2001). עם זאת, בת"ק 12567-10-16 צוין כי על מנת לקבוע קיומו של מטרד של רעש או של ריחות, לא די בהצגת סרטון, צריך להביא ראיות נוספות. ##(6) להלן פסק דין בנושא מטרד רעש מהבית של השכנים:## לפניי תביעה אשר הוגשה על ידי ה"ה יצחק ושרה נבון (להלן: "התובעים") כנגד ה"ה יוסף ותמר חיון (להלן: "הנתבעים") לצו מניעה להפסקת מטרד ליחיד ופיצוי בסך של 116,00 ₪. א. על פי התביעה, התובעים והנתבעים מתגוררים בשתי יחידות צמודות בבית דו-משפחתי ברח' הכרכום 6 בנס ציונה. התובעים עברו להתגורר בבית הנ"ל ביולי 2004 במטרה לנהל חיים שקטים ורגועים בשכונה שקטה מוקפת פרדסים. הנתבעים עברו להתגורר ביחידה הצמודה בערך באותה תקופה. לאחר שנכנסו התובעים לביתם, גילו להפתעתם ולדאבונם, כי הנתבע מנגן על מערכת תופים בעוצמה רבה ביותר במשך שעות רבות במהלך היום (בממוצע 3 שעות ביום). התובעים טוענים, כי מערכת התופים מוצבת בחדר שבו קיר משותף לביתם. שימוש הנתבע במערכת התופים גורם למטרד רעש נוראי לאורך שעות היממה ובעיקר משעה 17:30 ועד 20:30. בחופשים ובימי שישי נוהג הנתבע לתופף גם בשעות הבוקר. מטרד זה הפך את חיי התובעים ומשפחתם לבלתי נסבלים. בביתם מורגשות רעידות בעת התיפוף, הם אינם יכולים לנוח ואינם יכולים לארח אנשים כנדרש בזמן זה, הם אינם יכולים לצפות בטלויזיה או להקשיב למוסיקה. התובעים טוענים, כי בשל עוצמת הרעש ממערכת התופים הם אינם מנצלים את החדר הצמוד (הממ"ד) כפי שתכננו לעשות, הם נמנעים מלשהות בו בשל הרעש ומשתמשים בו כחדר אחסון בלבד. לטענתם, לא ניתן להשתמש בו כחדר עבודה או חדר משחקים לילדים, וודאי שלא ניתן להשתמש בו כחדר שינה למשפחה או לאורחים. התובעים טוענים, כי הנתבע החל לתופף בבית לכל המאוחר בסוף 2004. עוד טוענים, כי הנתבעת משתפת פעולה עם הנתבע ואיננה מונעת את התיפוף המטריד. התובעים טוענים, כי פעמים רבות פנו אל הנתבעים וביקשו להפסיק את המטרד בדרך של הפסקת הנגינה או בדרך של בניית חדר אקוסטי, אך הנתבעים התעלמו מבקשתם והמשיכו בנגינה בעוצמה רבה. התובעים טוענים, כי בעת הגשת התביעה הייתה התובעת בהריון בסיכון ומפאת מצבה הוחמר המטרד. התובעים תמכו תביעתם בחוות דעת מהנדס עמוס יפה, מומחה בתחום האקוסטיקה מיום 10.5.2009 אשר קבע, כי מפלס הרעש שנמדד בבית התובעים עקב השימוש במערכת התופים חורג מעוצמת הרעש המותרת בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990 (להלן: התקנות). ביום 24.5.2009 פנו התובעים אל הנתבעים בכתב וביקשו להפסיק את המטרד תוך ציון העובדה, כי מומחה קבע, כי רמת הרעש בלתי סבירה. למרות זאת, המשיך הנתבע בתיפוף והתעלם מבקשותיהם. בד בבד עם התביעה, הגישו התובעים בקשה לצו מניעה זמני כנגד הנתבעים אשר במסגרתה עתרו לאסור על הנתבעים להפעיל ו/או לנגן במערכת התופים בביתם. א. בכתב הגנתם, עתרו הנתבעים לדחייה על הסף של התביעה בנימוק, כי הוגשה בחוסר תום לב, בחוסר ניקיון כפיים ובשיהוי ניכר. הנתבעים טוענים, כי לא רק שערכו שינויים אקוסטיים בחדר הנגינה לאחר קבלת מכתב ההתראה מהתובעים - שינויים אשר התובעים הסתירו בכתב תביעתם, אלא שהנתבעים פנו לתובעים בבקשה לבצע מדידת רעש מטעמם עוד טרם הגשת כתב ההגנה, אך התובעים לא נעתרו לבקשתם. הנתבעים טוענים, כי לכל אורך התקופה - משך 5 שנים - הייתה הסכמה בעל-פה בין הצדדים ביחס לשעות וימי הנגינה. הנתבעים טוענים, כי תיאור העובדות בתביעה חוטא לאמת. ביוני 2004 עברו הנתבעים לבית. יחידות הבית המשותף שבהן מתגוררים הצדדים ניבנו כך שבקומה העליונה נמצאים חדרי השינה ובקומת הכניסה בנויים המטבח, חדר המגורים והממ"ד. מלכתחילה יועד הממ"ד לשמש חדר לנגינת תופים וזאת בשל קירותיו העבים ובשל מיקומו בקומת הקרקע כאמור. עובר לתחילת הנגינה התייעצו הנתבעים עם חברת "אורנים סיילנסר - ריהוט משרדי ואקוסטיקה בע"מ" בנוגע למיגון אקוסטי לממ"ד. לאחר הייעוץ, רופדה הרצפה בשטיחים, הקירות כוסו בשטיחים, נרכשו ספוגים מיוחדים שהודבקו על התקרה - הכל כדי לספוג את עוצמת הצלילים וההד המופקים בזמן התיפוף. סמוך לכניסה לבית החדש החל הנתבע להשתמש בממ"ד כחדר נגינה. התובעים פנו אל הנתבעים בבקשה להגיע להבנה לגבי שעות הנגינה. הנתבעים עדכנו את התובעים בדבר המיגון האקוסטי שביצעו והגיעו עימם להבנה לגבי שעות התיפוף. הוסכם בין הצדדים, כי הנתבע יתופף בשעות אחר הצהריים והערב, לא ינגן בשבת וחג בשעות הבוקר והצהריים ובערבי חג ובימי שישי ינגן בשעות הבוקר בלבד. סמוך לסיכום, הייתה פנייה חד פעמית של התובעת אל הנתבעת שבה הבהירה לה הנתבעת שוב את ההבנות וציינה את דוגמאות להפרות מצידם של התובעים (כגון; עישון, הקפצת כדורסל וכו') וכי ביחסי שכנות קיימת הדדיות. הנתבעים טוענים, כי עד מועד משלוח המכתב, הקפיד הנתבע לקיים את הסיכומים עם התובעים ואלה לא התלוננו בפני הנתבעים על רעש שנגרם להם מהתיפוף. הנתבעים טוענים, כי פרק הזמן של כ- 5 שנים אשר חלף ממועד הכניסה לדירה ועד לפניית התובעים כאמור, מעיד על ההסכמות האמורות אשר הוסתרו על ידי התובעים מבית המשפט. הנתבעים טוענים עוד, כי בדרך כלל מנגן הנתבע 4 ימי חול בשבוע ובשבתות אחר הצהריים כשעתיים, בין השעות 18:00 - 20:00. לעיתים נדירות, מנגן הנתבע במתכונת שונה - בימי חול לאחר 08:30 ואז הוא מקטין את משך הנגינה בשעות אחר הצהריים ובימי שישי בבוקר כשעה, בשעות הבוקר, בין 10:00 ל- 13:00. הנתבע אינו מנגן בביתו אחת לשבוע ביום שבו יש לו שיעור תיפוף. מתוך רצון לפתור את סכסוך השכנים בדרכי נועם, מייד עם קבלת המכתב, פנו הנתבעים לקבלת ייעוץ אקוסטי נוסף ממורה הנגינה של הנתבע. כעבור יומיים מקבלת המכתב, רכשו הנתבעים מחיצות אקוסטיות המשמשות לבידוד אולפני הקלטות וחדרי חזרות והדביקו אותן על קירות הממ"ד. מאז קבלת המכתב, מקפיד הנתבע לנגן על התופים כשחלון הממ"ד סגור לחלוטין. הנתבעים סבורים, כי בעקבות המיגון חלה ירידה משמעותית ביותר ברמת הצלילים וההדים הנשמעים מחוץ לחדר שבו מתופף הנתבע. ראייה לכך היא, כי לאחר רכישת המחיצות האקוסטיות והתקנתן נשמעת נגינת התופים במטבח שלו קיר משותף עם הממ"ד כרעש רקע ביתי, בדומה לנגינת רדיו. התובעים פעלו בחוסר תום לב בכך, שלא צירפו את המדידה למכתב. לו היו מצרפים את המסמך עם תוצאות הבדיקה, היו הנתבעים נעזרים בהן כחלק מהשיפורים והשינויים האקוסטיים שביצעו מיידית בממ"ד. לאחר קבלת התביעה, פנו הנתבעים באמצעות ב"כ אל ב"כ התובעים בבקשה לבצע מדידת רעש וייעוץ אקוסטי ע"י מומחה מטעמם, אך לא נענו והציעו, כי ימונה מומחה מוסכם על ידי בית המשפט. הואיל והתובעים לא נענו, פנה הנתבע לחברת חלילית לקבלת ייעוץ אקוסטי נוסף ובעקבותיו התקין מיגון אקוסטי נוסף. הנתבעים טוענים, כי בנם של התובעים מנגן בגיטרה קלאסית וחשמלית, מקבל שיעורי גיטרה ממורה פרטי המגיע לבית התובעים בממ"ד בבית התובעים כשחלון הממ"ד פתוח. בנם של התובעים מנגן בין היתר שירי רוק רועשים. שיעורי הנגינה מתקיימים בשעות המנוחה. נגינת הגיטרה נשמעת בבית הנתבעים. הנתבעים טוענים, כי התובעים מנסים להתעשר על חשבונם שלא כדין. בתגובתם לבקשה לצו מניעה זמני, חזרו הנתבעים על טענותיהם בדבר התנהלות בחוסר תום לב, חוסר ניקיון כפיים ושיהוי ניכר, הכחישו את טענת המטרד, פרטו את הצעדים שעשו למניעת ו/או צמצום הרעש, טענו, כי לא התקיימו התנאים למתן הצו המבוקש. בהמשך, הגישו הנתבעים חוות דעת מומחה אינג' עוזי ליבני מיום 2.3.2010 שלפיה, בין היתר, קיימת חריגה בעוצמת הרעש המותרת רק בשעות הלילה. בדיון ביום 9.3.2010 הגיעו הצדדים להסדר דיוני שבמסגרתו הסכימו להעביר את העניין לגישור וכי אם הגישור לא יסתייע, ימונה מומחה על ידי בית המשפט. כמו-כן, הסכימו הצדדים על שעות וימי תיפוף. בית המשפט (כבוד השופטת קוצר) אישר את ההסכמה ונתן לה תוקף של החלטה (עמ' 2 לפרוטוקול). בהמשך מונה מומחה כאמור. ביום 16.11.2010 הגיש מומחה בית המשפט - מר צחי פרידמן חוות דעת מעודכנת שבסיכומה חיווה דעתו, כי עוצמת הרעש חורגת מהמותר ומהווה מטרד לתובעים. המומחה המליץ על פתרון הבעיה בהוספת בידוד אקוסטי בין הדירות. המומחה מצא, כי הבידוד האקוסטי שהותקן על ידי הנתבעים אינו יעיל דיו. בדיון ביום 15.12.2010, הגיעו הצדדים להסכמה לגבי שאלות הבהרה שתישלחנה למומחה (עמ' 3). ביום 13.2.2011, הגיש המומחה תשובות לשאלות ההבהרה. בדיון ביום 22.2.2011, הגיעו הצדדים להסכמה נוספת שלפיה, תוך 30 ימים יבצעו הנתבעים את המיגון הנוסף בהתאם להנחיות מומחה בית המשפט. עוד הוסכם, כי ככל שיתברר, כי הבעיה טרם נפתרה, יתבקש מומחה בית המשפט לערוך ביקור נוסף במקום וליתן חוות דעת משלימה (עמ' 7). הנתבעים לא ביצעו את התחייבותם האמורה. ביום 6.4.2011, הודיעו לבית המשפט, כי רכשו אמצעי טכנולוגי המדמה נגינה במערכת תופים אקוסטית ללא אפקט של רעש הנגינה האופייני למערכת האקוסטית ולפיכך מוותרים הם על הנגינה במערכת התופים האקוסטית - דבר המייתר את הצורך במיגון החדר. בדיון ביום 3.5.2011 הארכתי המועד לביצוע ההסכמה שהושגה ביום 22.4.2011 וזאת עד יום 3.6.2011, תוך שהבהרתי, כי אי ביצוע הנ"ל עלול להוות ביזיון בית המשפט. בסיום הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה נוספת שלפיה יתבקש מומחה בית המשפט ליתן חוות דעת משלימה לבדיקת עוצמת הרעש כאשר הנתבע מנגן על מערכת התופים וזאת בעקבות התקנת המערכת האלקטרונית כמפורט בהודעתו מיום 6.4.2011. עוד הוסכם, כי הנתבעים יבצעו את עבודות המיגון בהתאם להנחיות המומחה והם שיישאו בשכרו. כמו כן הוסכם על שעות וימי תיפוף. בנוסף הוסכם, כי לאחר ביצוע האמור יטענו ב"כ הצדדים בקצרה לעניין ההוצאות והתביעות הכספיות ויינתן פסק דין. בהחלטה מאותו יום אישרתי את ההסכמות והוריתי לב"כ הצדדים לתאם במשותף מועד ביקור נוסף של המומחה בדירות הצדדים (עמ' 13). הנתבעים לא ביצעו הנ"ל. ביום 15.5.2012 הודיעו לבית המשפט, כי כדי לסיים את העניין בהקדם ולשמירה על יחסי שכנות תקינים, החליטו לוותר על נגינה בתופים האלקטרוניים והם מתחייבים, כי הנתבע לא ינגן בביתו במערכת התופים. הנתבעים ציינו, כי ביום 4.4.2011 הפסיק הנתבע את הנגינה במערכת התופים האקוסטית וביום 6.5.2011 הפסיק את הנגינה במערכת התופים האלקטרונית. בהמשך, הגישו ב"כ הצדדים סיכומים בכתב: התובעים עותרים לחייב את הנתבעים בתשלום הוצאות שהוציאו בפועל לצורך ניהול התיק בסכום כולל של 22,980 ₪ וזאת בגין חוות דעת המומחה מטעמם וחוות דעת מומחה בית המשפט וכן שכר טרחת עו"ד. התובעים צירפו קבלות לסיכומים. בנוסף, עותרים התובעים לחייב את הנתבעים לשלם להם פיצוי בסך של 116,000 ₪ בגין המטרד שגרמו להם לטענתם מאז חודש ינואר 2005 ועד יום הגשת התביעה וזאת על פי הערכה בסך של 2,000 ₪ לחודש. בנוסף, עותרים לחייב הנתבעים לפצותם בגין התקופה שמיום הגשת התביעה ועד מועד הפסקת המטרד סך נוסף של 42,000 ₪ לפי החישוב האמור. התובעים חוזרים על טענותיהם בכתב התביעה ובבקשה לצו המניעה הזמני, התצהירים שהגישו בתמיכה בנוסף עותרים לחייב הנתבעים לפצותם בגין הפסד ימי עבודה, טרדה ועוגמת נפש. התובעים מפנים לחוות דעת המומחים ומסתמכים עליהן לביסוס טענתם בדבר קיומו של מטרד. התובעים טוענים, כי בכתב ההגנה ובתשובה לבקשה לצו מניעה זמני, הודו הנתבעים, כי הנתבע נוהג לתופף כמעט במשך כל ימות השבוע כשעתיים כל יום. התובעים טוענים, כי הצדדים הגיעו להסכמה שלפיה חוות דעתו של המומחה מר צחי פרידמן תחייב את הצדדים. הנתבעים בסיכומיהם מפנים לראיות בתיק וטוענים, כי העובדה שמכתב התלונה הראשון אשר נכתב על ידי התובעים הוא מתאריך 24.5.2009 יש בה כדי לבסס טענתם, כי בסמוך לאחר כניסת הצדדים לדירות הגיעו להסכמה לגבי שעות וימי התיפוף וכי רק עובר למשלוח המכתב התעוררה הבעיה מחדש. הנתבעים טוענים, כי התובעים בחרו להתעלם מעובדה זו ולהסתירה מבית המשפט. עוד הפנו לכך, שבמסגרת ההליך דנן הגיעו הצדדים להסכמה לגבי שעות וימי התיפוף וכי התובעים אינם טוענים, כי הנתבע הפר הסכמה זו. עוד מפנים הנתבעים למאמצים שעשו ולמשאבים שהשקיעו בניסיון למנוע ולבטל רעש התופים וזאת עוד בסמוך לכניסתם לדירה, וודאי לאחר קבלת תלונת התובעים בכתב ולאחר תחילת ההליך המשפטי. הנתבעים מפנים לכך שמדובר בתיפוף בשעות ובימים מוגבלים להבדיל ממקור רעש יום-יומי בכל שעות היממה. הנתבעים מציינים, כי רק כאשר נכנסה התובעת להריון השתנו הנסיבות והתובעים העלו טענות כנגד התיפוף. הנתבעים מפנים עוד לכך שבעקבות קבלת חוות הדעת ויישום המלצות המומחים, פחתה עוצמת הרעש לאורך התקופה שבה נוהל ההליך המשפטי. הנתבעים טוענים, כי התובעים הגזימו בתיאור פגיעותיהם עקב התיפוף וכן ציינו, כי התובע וילדי התובעים נמנעו מלהגיש תצהיר ולפיכך לא הוכח, כי נגרמו להם הפרעה ונזק. הנתבעים מכחישים, כי הסכימו שחוות דעת מומחה בית המשפט תחייב את הצדדים ומפנים לפרוטוקול הדיון מיום 22.2.2010. לטענתם, הסכמתם לבצע את המיגון הנוסף בהתאם להנחיות מומחה בית המשפט - אינה מהווה הסכמה לקביעותיו בחוות דעתו. הנתבעים עמדו ועומדים על השגותיהם ביחס לחוות דעת מומחה בית המשפט, הנתבעים מפנים לכך שלא וויתרו על חוות דעתם (סעיף 15 ג לסיכומים). הנתבעים מונים בסיכומיהם שורה של ליקויים שנפלו לטענתם בחוות דעת מומחה בית המשפט ובתשובותיו לשאלות ההבהרה (סעיף 15 ד 7-1 לסיכומים). הנתבעים מפנים לכך שבסופו של דבר, מתוך רצון לשמור על יחסי שכנות טובה, החליט הנתבע להפסיק לחלוטין את השימוש בתופים. עוד טענו, כי מי שזירז את ניהול ההליך היו דווקא הם. התובעים הגישו "הודעה" שבמסגרתה טענו, כי ההליך המשפטי הוא שהוביל בסופו של דבר להסכמת הנתבעים להפסיק את המטרד. בתגובת הנתבעים להודעה האמורה, חזרו על טיעוניהם לרבות ביצוע המיגון הנוסף בעקבות קבלת המלצות המומחה מטעמם - המלצות שבעקבותיהן קבע המומחה מטעמם, כי לא היו חריגות מהתקנות. הנתבעים חזרו על הטענה, כי דרך חישוב הפיצויים על ידי התובעים שגויה וכי הסכומים הנדרשים מופרזים. לאחר שקראתי כתבי הטענות, התצהירים ונספחיהם, לאחר שבחנתי חוות דעת המומחים וקראתי הסיכומים ולאחר שעיינתי בפסיקה רלבנטית - אני קובעת, כי הנתבעים ביצעו כלפי התובעים עוולת מטרד וזאת בתיפוף שתופף הנתבע במערכת התופים בביתו אשר גרמה לרעש בעוצמות החורגות מהעוצמות המותרות על פי התקנות והפריעו לתובעים לנהל את חייהם באופן תקין וסביר. כאמור, בתיק זה הוגשו 3 חוות דעת מומחים. המומחה מטעם התובעים - מר עמוס יפה פירט בחוות דעתו מיום 10.5.2009 את תוצאות בדיקותיו את רעש התופים בבית התובעים וקבע, כי לפי הנחיות התקנות מדובר ברעש בלתי סביר החורג מדרישות התקנות. המומחה מטעם הנתבעים - מר עוזי ליבני ציין בחוות דעתו מיום 2.3.2010, כי מפלס הרעש המתוקן בממ"ד של התובעים מהווה חריגה מהתקנות. עוד קבע, כי בחדר השינה של התובעים לא אובחן טון בולט וכי מפלס רעש התופים כפי שנמדד על ידו אינו חורג מהתקנות אם, כי עדיין נשמע כתוצאה מרעש רקע נמוך במקום כאשר מיזוג האוויר בדירת התובעים אינו פועל. מר ליבני ציין, כי עקב סגירת חלון חדר התופים והטיפולים האקוסטיים שבוצעו בחדר התופים של הנתבעים, ירד מפלס הרעש בדירת התובעים במידה ניכרת. עוד ציין, כי תוצאות המדידות שביצע מראות חריגה בשעות הלילה בלבד. ככל שהנגינה מבוצעת בשעות היום, בין שעה אחת לשלוש שעות, עומדים מפלסי רעש הנגינה בדרישות התקנות. עוד ציין, כי רעש התופים מהווה מטרד בממ"ד התובעים בהיותו גבוה מרעש הרקע וצירף המלצות להסרת המטרד. בחוות דעת מומחה בית המשפט, מר צחי פרידמן מיום 11.8.2010 (חוות דעת מעודכנת אשר הוגשה ביום 16.11.2010), חיווה המומחה דעתו, כי רעש מנגינת מערכת התופים בבית הנתבעים חורג מרמת רעש הרקע בדירה בערך כ- dB 20 נשמע חזק מאוד ומהווה מטרד לתובעים. המומחה המליץ על הוספת בידוד אקוסטי לפתרון הבעיה. המומחה חיווה דעתו, כי הבידוד האקוסטי שהותקן בחדר הנתבעים אינו יעיל דיו. כמו-כן, השיב המומחה על שאלות ההבהרה שנשלחו אליו וזאת ביום 3.1.2011. כאמור, בסיכומיהם משיגים הנתבעים על קביעות שונות של מומחה בית המשפט. בין היתר הלינו על העובדה, כי המדידות בדירת התובעים לא בוצעו ולא פוקחו על ידי מר פרידמן אשר לא נכח בדירת התובעים בעת ביצוע המדידות (סעיף 15 ד 1). עוד השיגו על קביעת המומחה לגבי רעש הנגינה. לטענתם, הנתון אינו מתיישב עם תוצאות המדידות לגבי רעש הרקע בחדר השינה של התובעים ורעש הנגינה.עוד טוענים, כי לא ברור כיצד נמצא הבדל משמעותי בין מדידת רעש הרקע בממ"ד התובעים לממ"ד הנתבעים הסמוכים זה לזה (סעיף 15 ד 2 ). הנתבעים טוענים עוד, כי בחוות דעתו התעלם המומחה מהמצב החוקי הקיים מהתקנות האמורות שלפיהן רעש בלתי סביר בבית שבאזור מגורים בין השעות 06:00 - 22:00 כאשר משך הרעש אינו עולה על 3 שעות (כנגינת הנתבע), הוא רעש העולה על 60 דציב' (סעיף 15 ד 3). עוד טוענים, כי תשובות המומחה 7 ו- 8 מתבססות בעיקר על חוות דעת סובייקטיבית אשר לא ברור כיצד המומחה יכול היה לתת אותה כאשר לא שמע את הרעש במו-אוזניו(סעיף 15 ד 4). הנתבעים מוסיפים עוד, כי תשובת המומחה 7 מעידה על עמדה מוטית אשר היה בה כדי לפסול את המומחה מלשמש מומחה ניטראלי(סעיף 15 ד5). טענה נוספת היא, כי המומחה מפנה לתקנות שטרם פורסמו כלל וכי תשובת המומחה 15 שלפיה תנאי לאישור הפתרון הוא כי הרעש לא ישמע כלל - אינה עולה כלל עם הוראות החוק הישראלי(סעיפים 15 ד 6 ו-7). ממכלול הראיות אני סבורה, כי התובעים הוכיחו קיומו של מטרד בנגינתו של הנתבע במערכת התופים בעוצמה החורגת מהעוצמה המותרת בהתאם לתקנות. אינני סבורה, כי התובעים זכאים לפיצוי בגין המטרד לגבי פרק הזמן שמסמוך לכניסת הצדדים לדירותיהם ותחילת הנגינה ועד למועד משלוח מכתב ההתראה ב- 24.5.2009. עמדתם של הנתבעים בעניין זה שלפיה בסמוך לאחר תחילת הנגינה הגיעו הצדדים להסכמה בדבר שעות וימי השימוש - הסכמה שהנתבע עמד בה, נראית לי בשים לב לכך שהתובעים לא הציגו ראיה כלשהי לביסוס טענותיהם בדבר פניות חוזרות ונשנות לנתבעים בתלונות על הרעש והמטרד הנגרמים להם ובקשותיהם לחדול מכך. צודקים הנתבעים בטענתם, כי התובעים לא הציגו ראייה כלשהיא לפנייה לגורמי אכיפה כלשהם בעניין זה במהלך כל השנים האמורות. כאמור, ביום 9.3.2010 בדיון בבית המשפט הגיעו הצדדים להסכמה בדבר שעות וימי התיפוף. לא מצאתי, כי התובעים הלינו על כך שהנתבע הפר את ההסכמה האמורה. התרשמתי, כי מאז מכתב ההתראה ב-מאי 2009 ולאחר שהחל ההליך המשפטי עשו הנתבעים מאמצים להתקין מיגון אקוסטי באופן שימנע ו/או יצמצם את עוצמות הרעש. נראה, כי למרות המאמצים, הדבר לא עלה בידם, אם כי עוצמת הרעש פחתה כפי שעולה מחוות דעת המומחה מטעמם. לקחתי בחשבון את העובדה, כי בסופו של דבר הודיעו הנתבעים, כי הנתבע חדל לחלוטין מתיפוף במערכת התופים בביתו. לא ניתן להתעלם מפרק הזמן שבו נמשך המטרד אשר ללא ספק הפריע לתובעים ניהול סביר ותקין של חייהם. עם זאת יש לקחת בחשבון העובדה, כי מדובר בפרקי זמן מוגבלים ולא בשעות המנוחה. לא מצאתי בעובדה כשלעצמה, כי מומחה בית המשפט הסתייע בגורם מקצועי לביצוע המדידות ואותו גורם מקצועי הוא שנכח בדירת התובעים בעת ביצוע המדידות, כדי לשמוט את הקרקע מתחת לחוות הדעת. אין מחלוקת, כי המומחה לא יכול להימצא בשתי הדירות בו זמנית. אינני סבורה, כי האמור בתשובה 7 מעיד על עמדה מוטית כנטען על ידי הנתבעים. לעניין קיומו של המטרד, החריגה מהרעש המותר על פי התקנות די בה להוכחת היסוד הדרוש. אשר לטענת הנתבעים, כי התובעים הגזימו בתלונותיהם לגבי ההפרעות וחוסר הנוחות שנגרמו להם עקב התיפוף - נראה לי, כי יש מידה מסוימת של צדק בטענה זו, בשים לב לכך שדובר היה בתיפוף בשעות מסוימות. עם זאת, נקל לשער את ההפרעה הנגרמת למשפחה עם ילדים בשל רעש בעוצמות בלתי סבירות במשך שנים, כפי שעולה מחוות הדעת ומהראיות בתיק. מבלי שהתעלמתי מהעובדה, כי מדובר בבית דו משפחתי אשר מטבע הדברים המתגוררים בו נדרשים למידה בלתי מבוטלת של התחשבות וסובלנות הדדית, דעתי היא, כי מדובר בהפרעה של ממש לנהל ולקיים חיים סבירים ותקינים ואין מדובר בהפרעה קלת ערך. אני סבורה, כי ההליך המשפטי והרצון להימנע מהוצאות הכרוכות בו הן אלה שהובילו בסופו של דבר להסכמת הנתבעים לחדול מהתיפוף. לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי בהסכמה האמורה תרמו הנתבעים לחסכון בזמן ובמשאבים של שני הצדדים. לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להפעיל ו/או לנגן על מערכת התופים בבית ברח' הכרכום 6 ב', נס ציונה, הידוע כחלקה 67/2 בגוש 5726. אני מחייבת את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעים 1 ו- 2 ביחד ולחוד פיצוי בסך של 10,000 ₪ וזאת בגין התקופה שתחילתה ביום 24.5.2009 ועד להפסקת התיפוף בהתאם להודעת הנתבעים כאמור לעיל. הסכום האמור נקבע על ידי על דרך האומדנא ולאחר שלקחתי בחשבון כאמור את פרקי הזמן בו נמשך המטרד, זמני התיפוף, הסכמות הצדדים, מאמצי הנתבעים להפחתת עוצמת הרעש וההוצאות שהוציאו לשם כך, ההפרעות שנגרמו לתובעים עקב המטרד וכו'. למניעת ספק, אני סבורה, כי הערכת התובעים את סכום הפיצוי בסך של 2,000 ₪ לחודש מופרזת ומתעלמת מהעובדה, כי התיפוף בוצע בשעות מוגבלות וכי עקב פעולות הנתבעים הייתה הפחתה בעוצמת הרעש. אני מחייבת את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעים 1 ו- 2 ביחד ולחוד הוצאות משפט - דהיינו, אגרת משפט וכן שכר מומחה התובעים וחלקם של התובעים בשכר מומחה בית המשפט - סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום על ידי התובעים ועד מועד תשלומם על ידי הנתבעים לתובעים בפועל. כמו-כן, אני מחייבת את הנתבעים 1 ו- 2 ביחד ולחוד לשלם לתובעים 1 ו- 2 ביחד ולחוד שכר טרחת עו"ד בסך של 8,000 ₪ וזאת בשים לב לכך, שההליך הסתיים ללא ניהול הוכחות ובמידה רבה בהתאם להסכמות שהושגו בין הצדדים. אם לא ישולמו הסכומים האמורים תוך 30 ימים מהמצאת פסק הדין, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד התשלום המלא בפועל. המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים. ניתן היום, ט"ז אייר תשע"ב, 8 מאי 2012, בהעדר הצדדים. מטרדמטרד רעש