צו גילוי מסמכים במסגרת תביעת לשון הרע

עניינה של החלטה זו הוא בקשת הנתבעת לחייב את התובעים בצו לגלות מסמכים מסוימים וכן להשלים את מתן תשובותיהם לשאלון שהוצג להם. הבקשה 2. הבקשה הוגשה במסגרת תביעת לשון הרע שהגישו התובעים נגד הנתבעת. על-פי האמור בכתב התביעה, התובעת היא עמותה הפועלת לחיזוק הקשר היהודי לירושלים באמצעות פעילויות של תרבות, הסברה והדרכה בשטחי עיר דוד, שם היא גם עוסקת בפיתוח תיירותי, והתובע הוא יו"ר העמותה. על-פי הנטען בכתב התביעה, בשני מועדים במהלך חודש ספטמבר 2010, הגיעה הנתבעת אל סמוך למרכז המבקרים של התובעת וקראה קריאות שונות, אשר כנטען בכתב התביעה, מהוות הוצאת לשון הרע על התובעים. בכתב ההגנה טענה הנתבעת טענות הגנה שונות, שלפיהן אין בדברים שאמרה משום הוצאת לשון הרע ובין השאר טענה, כי במהלך שלוש השנים האחרונות הגישו התובעים שש תביעות שונות בגין הוצאת לשון הרע. לטענתה, באמצעות תביעות אלו, מנסים התובעים להשתיק ביקורת ציבורית הנשמעת בעניין פעילותיהם. 3. כתב התביעה הראשון הוגש ביום 28.10.2010, כתב ההגנה הוגש ביום 4.1.2011 וכתב תשובה הוגש ביום 1.2.2011. לאחר שהליך המהו"ת לא צלח, ניתנה החלטה ביום 1.11.2011, שבמסגרתה ניתן צו הדדי להשלמת הליכי גילוי המסמכים והעיון בהם ולמסירת שאלונים ולמתן תשובות להם, ונקבע כי אלו יושלמו תוך שלושים יום. עוד נקבע כי קדם המשפט יתקיים ביום 8.12.2011. בקדם המשפט שהתקיים במועד האמור, ניתנה לבקשת הצדדים ארכה להשלמת ההליכים המקדמיים עד יום 1.1.2012, ונקבע כי אם למי מהצדדים תהיה השגה בעניין הליכים אלו, יוכל לפנות בבקשה מתאימה אל בית המשפט. כך גם נקבעו מועדים להגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים. ביום 10.1.2012 ביקשו התובעים לתקן את כתב התביעה. לאחר שתגובת הנתבעת התקבלה ביום 17.1.2012, ניתנה באותו יום החלטה שלפיה התקבלה בקשת התובעים וכתב התביעה המתוקן הוגש ביום 9.2.2012. כתב הגנה מתוקן הוגש ביום 19.3.2012. 4. במקביל להגשת התגובה לבקשה לתיקון כתב התביעה, ביום 17.1.2012, הגישה הנתבעת את הבקשה הנדונה, שבה ביקשה לחייב את התובעים לגלות מסמכים ולהשלים את מתן תשובותיהם לשאלון. לאחר השלמת תיקון כתבי הטענות והעברתם לעיוני, נקבע בהחלטה מיום 3.4.2012 שהתובעים יגיבו לבקשה עד יום 18.4.2012 וכי הנתבעת תהיה רשאית להשיב לתגובה זו עד יום 25.4.2012. תגובת התובעים הוגשה ביום 18.4.2012 ונראה שהנתבעת ויתרה על זכותה להשיב לכך. הבקשה לעיון במסמכים ספציפיים 5. בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ביקשה הנתבעת שישה מסמכים אלו: "1. כל תיעוד מצולם/מוסרט/מוקלט של האירועים נשוא כתב התביעה, לרבות תיעוד שנקלט במצלמת האבטחה של אתר עיר דוד. 2. כל תיעוד מצולם/מוסרט/מוקלט של הכנס מיום 1.9.2010, וכן של המגעים בין התובעים ופעילי השמאל (המוחים) בעיר דוד מיום 1.9.2010. 3. כל תכתובת בין התובעת ו/או התובע ובין תורמים, הנוגעת לאירועים נשוא התביעה ו/או לשינוי סך התרומות בעקבות הפרסומים. 4. כל תכתובת בין התובעת ו/או התובע ובין מבקרים או מבקרים פוטנציאלים באתר, הנוגעת לאירועים נשוא התביעה. 5. מסמכי בי-דין בכל התביעות שהגישה התובעת שאחת מעילותיהן היא לשון הרע, וכן פסקי-דין או הסכמי פשרה (לפי העניין) בכל אחת מהתביעות. 6. כל מכתבי ההתראה וכן הסכמי פשרה בכל סכסוך שבמסגרתו שלחה התובעת מכתב התראה לפני נקיטה בהליכים שאחת מעילותיהם היא לשון הרע". 6. טענות הנתבעת הן כי התובעים מנהלים את ההליכים המקדמיים באופן מזלזל ומתחמק ובחוסר תום-לב. לטענתה, מעבר לעקרונות הכלליים של שקיפות וגילוי בהליכים אזרחיים, הרי שבתביעות בגין לשון הרע, יש לאפשר מתן תשובות לשאלונים וגילוי מסמכים בכל עניין שעשוי להקרין על תוכן הפרסום, ולו בדוחק. בנוסף לכך, לטענת הנתבעת, משבחרו התובעים, בעצם הגשת התביעה, להעביר את הויכוח מהזירה הציבורית אל הזירה המשפטית, אין הם יכולים שלא לגלות את מלוא המידע כמתחייב. 7. מנגד טענו התובעים, כי הבקשה טרדנית וטרחנית וכי נועדה אך כדי להכביד על התובעים ולהתישם. התביעה הוגשה בגין פרסומים ספציפיים, ולכן אין כל צורך בכל המבוקש בבקשה הנדונה. כך במיוחד שהפרסומים הנדונים תועדו וצולמו. מכל מקום, חלק ניכר של המסמכים המבוקשים כלל אינו רלוונטי. 8. ככל שמדובר בצילום האירועים נושא התביעה, הרי שאין מחלוקת כי אלו הוחלפו בין הצדדים. פרט לכך לא הניחה הנתבעת כל תשתית המבססת את ההנחה שעליה נסמכת בקשתה, כי ישנם צילומים נוספים שלא הועברו לרשותה או שלא נמסרו לידיה. לפיכך, אין מקום למתן צו שיורה לתובעים למסור את המסמכים המפורטים בפריטים 1 ו-2. באשר להתכתבויות המפורטות בפריטים 3 ו-4, לא מצאתי בנימוקי הבקשה כל הסבר לצורך במסירת מסמכים אלו. במסגרת התביעה הנדונה יש לבחון אם תוכן הפרסומים מהווה לשון הרע ואם יש ממש בהגנות שלקיומן טענה הנתבעת. בהיעדר הנמקה ברורה לצורך במסמכים המבוקשים ומשאלו אינם קשורים בפרסומים נושא התביעה, לא ראיתי מקום למתן צו שיורה לתובעים למסור את המסמכים המבוקשים. 9. באשר למסמכים האחרים הקשורים בהליכים אחרים, שפורטו בפריטים 5 ו-6, דווקא לאור ההחלטה שאליה הפנו התובעים, שוכנעתי שיש מקום להיעתר לבקשה. התובעים הפנו אל החלטת כבוד השופטת עירית כהן מיום 26.1.2012 בת"א 2422/10 אלעד נ' עיר עמים בבית משפט זה, שבו נקבע כי על התובעים למסור את המידע המתייחס אל שתי השנים האחרונות. בעניין זה, נראה כי אין הבדל של ממש בין המידע המבוקש עבור השנתיים האחרונות לבין זה המתייחס אל שלוש השנים האחרונות. לפיכך, בעניין זה, הבקשה מתקבלת. 10. לפיכך, ככל שהדברים אמורים בבקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים המתייחס למסמכים המפורטים בפריטים 1 עד 4, הבקשה נדחית. באשר לבקשה המתייחסת אל המסמכים המפורטים בפריטים 5 ו-6, הבקשה מתקבלת. הבקשה להשלמת התשובות לשאלון 11. הבקשה להשלמת תשובות התובעים לשאלון ששלחה אליהם הנתבעת, מתייחסת לשש שאלות, כפי שתידונה להלן. 12. שאלות מס' 3 ו-4, שעניינן פירוט הנזקים הממוניים והלא ממוניים הנטענים. טענות הנתבעת הן כי התביעה הוגשה גם בעילות של מטרד ליחיד, רשלנות והפרת חובה חקוקה, אשר בניגוד לתביעת לשון הרע, לא ניתן לפסוק פיצויים בגין עילות אלו ללא הוכחת נזק ולכן על התובעים לפרט את הנזק הממוני הנטען. כך במיוחד לאור טענתם כי נגרמו להם "נזקים חמורים". בנוסף לכך, גם בעילה של לשון הרע, יש משמעות לנזקים הממוניים, בהיותם קובעים אמת מידה לעוצמת הפגיעה בתובע, ככל שנגרמה. באשר לנזקים שאינם ממוניים, אין להסתפק בנטען בכתב התביעה, שאינו מפורט כנדרש. טענת התובעים היא, כי בחרו לתבוע נזק לא ממוני ללא הוכחת נזק, וכי העריכו את נזקיהם על דרך האומדנה, ולכן אין מקום לחייבם להוכיח את נזקיהם, וכי עצם הדרישה היא לטענתם, תמוהה. באשר לנזק שאינו ממוני, הרי שלטענת התובעים, הדברים פורטו בכתב התביעה וכי ככל שהנתבעת סבורה כי נפל פגם בכתב התביעה, היה עליה להגיש בקשה בעניין או לדרוש פרטים נוספים. בעניין זה צודקים התובעים בטענתם. השאלה אם תובע מבקש להוכיח את נזקו ואת היקפו היא מעניינו, ואכן דרישת הנתבעת בעניין זה היא תמוהה. ככל שהנתבעת תמצא לנכון לטעון שהתובעים לא הניחו תשתית מתאימה לתביעת פיצוי ללא הוכחת נזק, או שלא הוכיחו את נזקיהם הנטענים, כי אז תוכל לטעון שהתובעים לא עמדו בנטל הדרוש להוכחת טענותיהם. בכל מקרה, אין מקום לחייב את התובעים להשיב לשאלות 3 ו-4. 13. שאלות מס' 5 ו-6, שעניינן חסרון הכיס הנטען והקשר בין התורמים לבין התובעים וכן נושא תקציבה של התובעת לניהול תביעות דיבה. הנתבעת טענה כי לתגובת התורמים לפרסומים ישנה רלוונטיות, כדי לדעת אם לתובעת נגרמו נזקים בעקבות הפרסומים, וכדי שניתן יהיה ללמוד על עוצמת הפגיעה בתובעת, ככל שהייתה. בנוסף טענה הנתבעת, כי התובעים נוקטים בהליכים משפטיים כדי להרתיע את מי שפועל נגדם בזירה הציבורית, תוך ניצול עוצמתה הכלכלית של התובעת. לטענת הנתבעת, יש לכך רלוונטיות כדי להוכיח את ניצול פערי הכוחות שבין הצדדים. התובעים חולקים על טענות הנתבעת, ולטענתם המידע המבוקש בשתי שאלות אלו אינו רלוונטי ואף מכביד. בנוסף לכך טענו התובעים, כי היעדר הרלוונטיות נובע בין השאר מכך שהם לא טענו שהייתה פגיעה בתרומות ובכל מקרה, כפי שנטען, אין ברשותם התכתבויות עם תורמים הקשורות בנושא התביעה. מכאן לטענתם, שהמידע המבוקש בעניין התורמים, מעיד על שיקולים זרים ובהם רצון לסרבל את ההליך ולקבל מידע בעניין התורמים של התובעת, לצרכים הזרים לתביעה. באשר למידע שהתבקש בעניין מקורות תקציבה של התובעת, הרי שמידע זה מצוי בידי רשם העמותות וניתן לעיין בו בכפוף להוראות הדין בעניין חסיונות. מסירת מידע זה אינו רלוונטי ואף מכביד, ומה גם שלפי ידיעת התובעים, כבר מצוי זה מכבר בידי הנתבעת. מכל מקום, גם התקציב לניהול תביעות דיבה בשלוש השנים האחרונות אינו רלוונטי ואיסופו אף מכביד. בחינת טענות הצדדים אמנם מעלה כי אין רלוונטיות למידע המבוקש לעניין התביעה, וכי אינו דרוש להוכחת טענה של מי מבין הצדדים. גם לשם הוכחת טענת הנתבעת בדבר פערי הכוחות שבין הצדדים, אין צורך במידע המבוקש. נראה כי מדובר בניסיון דיג של מידע שאינו רלוונטי לתביעה, ולפיכך אין מקום לחייב את התובעים להשיב לשתי השאלות האמורות. 14. שאלות מס' 7א ו-7ב שעניינן פירוט תביעות הדיבה או ההתראות מפני הגשת תביעות דיבה כנטען על-ידי הצדדים, שאלות אלו חופפות את המבוקש בעניין פריטים 5 ו-6 בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, ולפיכך ממילא, שהתוצאה לגבי שאלות אלו זהה לאמור לעיל בעניין הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים. יחד עם זאת, מאחר שהשאלות נוסחו באופן רחב יותר מן הדרישה לגילוי המסמכים, על התובעים למסור את המסמכים המבוקשים ואין הם נדרשים להוסיף מעבר לכך, כפי שהתבקשו בשאלות 7א ו-7ב שבשאלון. סיכום 15. הבקשה מתקבלת רק במובן זה שעל התובעים למסור לנתבעים את המסמכים המפורטים בפריטים 5 ו-6 בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים (נספח מב/1 של הבקשה). מסירת המסמכים תיעשה עד יום 1.6.2012. 16. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית בהתאם לאמור בהחלטה מיום 8.12.2011 במועדים הבאים: תצהירי התובעים יוגשו עד יום 1.7.2012. תצהירי הנתבעת יוגשו עד יום 1.8.2012. התובעים יהיו רשאים להגיש תצהירי תשובה עד יום 2.9.2012. ימי הפגרה יובאו במניין הימים. התיק יובא לעיוני ביום 4.9.2012. 17. שאלת החיוב בהוצאות בגין בקשה זו תוכרע במסגרת פסק הדין הסופי. ניתנה היום, ז' באייר תשע"ב, 29 באפריל 2012, בהעדר הצדדים. גילוי מסמכיםצו גילוי מסמכיםמסמכיםצוויםלשון הרע / הוצאת דיבה