תביעה להפרשי שכר

תביעה להפרשי שכר
מבוא:

פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר אייל רון (להלן: "התובע") נגד מעבידתו לשעבר, חב' מ.י.ר.ה שיבולים בע"מ (להלן: "הנתבעת") המתייחסת לתקופת העסקתו בשירותה, מינואר 2002 ועד מרץ 2007. בתביעה ביקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום סכום של כ-150,000 ₪. עיקר התביעה (כ-90,000 ₪), תביעה להפרשי שכר. בנוסף ביקש התובע לחייב את הנתבעת בהפרשי פיצויי פיטורים, פיצויים על אי הבטחת זכויותיו במסגרת פנסיה מקיפה; תשלום זכויות סוציאליות (דמי הבראה, קצובת נסיעה, פיצוי על אובדן זיכוי במס הכנסה על ההפרשות לביטוח המנהלים), פיצויים על פיטורים ללא שימוע ותביעה להחזר ניכוי שכר המתייחסת לניכויי שכר לטובת ביטוח מנהלים אשר לא הועברו ליעדם.

את הדיון בפסק דין זה אפתח בהצגת הצדדים והעובדות המתייחסות להעסקתו של התובע בשירות הנתבעת; ומשם אפנה לדיון ברכיבי התביעה השונים בסדר הצגתם לעיל בפתיח לפסק הדין (הפרשי שכר, הפרשי פיצויי פיטורים, פיצוי על אי הבטחת זכויות התובע בפנסיה מקיפה, תשלום זכויות סוציאליות, פיצויים על פיטורים ללא שימוע ותביעה להחזר ניכוי מהשכר).

הצדדים:

1. התובע, מר אייל רון, תושב העיר אילת, עבד בשירותה של חב' מ.י.ר.ה שיבולים בע"מ, היא הנתבעת – מחודש ינואר 2002 ועד ליום 6.3.07.

2. הנתבעת הינה חברה בע"מ אשר הפעילה בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, מאפיה בעיר אילת. הנתבעת איננה חברה באיגוד מעבידים ולא הייתה חברה באיגוד כאמור, בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה.

העובדות:

3. כאמור לעיל, הועסק התובע בשירות הנתבעת מחודש ינואר 2002 ועד לחודש מרץ 2007. יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בפיטורי התובע, במכתב מיום 15.2.07 המצורף כנספח א' לכתב התביעה.

4. במסגרת עבודתו בנתבעת הועסק התובע במאפיה שהפעילה הנתבעת באילת, במשמרת לילה. זאת כאמור בתצהירו של מר רמי קינן, העד מטעם הנתבעת ולפיו:

"במהלך תקופת עבודתו של התובע במאפיה הוא הועסק כעובד במשמרת לילה במאפיה..." סעיף 11 לתצהירו של מר קינן.

גרסה זו אושרה על ידי התובע בחקירתו הנגדית, עת נשאל והשיב:

"ש. אתה עבדת במאפיית שיבולים במשמרת לילה, נכון?
ת. נכון.
ש. תמיד?
ת. תמיד." עדות התובע עמ' 7 לפרוטוקול מיום 22.2.09 שורות 27-30.

5. בעבודתו היה התובע אמון על האפייה שהתבצעה במשמרת הלילה במאפיה (ראה: עדותו של התובע, עמ' 10 לפרוטוקול מיום 22.2.09 שורות 9 עד עמ' 11 שורה 14); והיה אחראי על הפעילות באותה משמרת. בהקשר זה נשאל התובע והשיב:

"ש. מה היה התפקיד שלך במאפיה במהלך המשמרת?
ת. לנהל את המשמרת וגם להיות אחראי על עובד האריזה." עדות התובע עמ' 13 לפרוטוקול מיום 22.2.09 שורות 19-20.

6. דוחות הנוכחות שצירף התובע מגלים, כי התובע עבד שישה ימים בשבוע, במוצאי שבת ובלילות השבוע בימים ראשון עד חמישי כולל.

7. השכר ששולם לתובע נקבע על בסיס חודשי, בהתאם לסיכום בין התובע למנהל הנתבעת, מר קינן, בהתחשב בתפקיד שמילא התובע (אופה ואחראי משמרת לילה). במועד קבלתו של התובע לעבודה, סוכם כי התובע יהא זכאי לשכר נטו בסדר גודל של 7,000 ₪ לחודש. באפריל 2005 קיבל התובע העלאה ושכרו נקבע על סך 8,500 ₪ נטו לחודש. לעניין זה אבקש להפנות לעדותו של מר קינן המספר על האופן שבו נקבע שכרו של התובע:

"ש. אני מראה לך את סעיף 12 לתצהירך, החל מחודש אפריל 2005 השתנה השכר.
ת. התובע היה עובד חודשי, יומי, שעתי, בינינו היה הסכם שהתובע ישב במשרדי בנוכחות שותפי ואמר 'אני לא יודע כמה אתם רוצים לתת לי, אני יודע כמה אני רוצה ואני רוצה להרוויח 8,500 ₪ נטו'". עמ' 27 לפרוטוקול מיום 22.2.09 שורות 5-9.

8. בתקופה שמחודש ינואר 2002 ועד לחודש אפריל 2005, תורגם השכר החודשי לערך שעה. התובע נדרש והחתים כרטיס נוכחות בכניסתו וביציאתו מהעבודה; ומתלושי השכר עולה כי לתובע שולם שכר וגמול בגין העסקה בשעות נוספות, על בסיס רישום שעות העבודה בדוחות הנוכחות וללא ניכוי זמני ההפסקה.

9. בתקופה שמאפריל 2005 השכר החודשי תורגם לערך של שכר ליום ובהתאם קיבל התובע שכר על בסיס יומי והתבקש להחתים כרטיס נוכחות בכניסתו לעבודה בלבד.

10. קצובת הבראה שולמה לתובע, כמפורט בתלושי השכר.

11. בעדותו סיפר התובע כי הנתבעת דאגה לו להסדר הסעה לשם הגעתו לעבודה וממנה לביתו. בהקשר זה נשאל התובע בעדותו והשיב:

"ש. איך היית מגיע לעבודה?
ת. תקופה מסוימת היו באים לאסוף אותי, אחר כך משאירים לי רכב של המאפיה לצורך הגעה לעבודה. היו תקופות שהיו מציידים אותי בשובר למוניות וקרה גם שמבחירתי הגעתי ברגל או ברכבי הפרטי" עמ' 17 לפרוטוקול מיום 22.2.09, שורות 15-17.

12. החל מחודש מרץ 2005 וביוזמת הנתבעת, בוטח התובע במסגרת ביטוח מנהלים בחב' הפניקס (ראה: עדות התובע בעמ' 17 לפרוטוקול מיום 22.2.09, שורה 22 ואילך, שם בתשובה לשאלה מספר התובע "מנהלי המאפיה פנו אלי, לא רק אלי, לכל העובדים, פשוט אמרו שמחודש הבא יש ביטוח מנהלים, זהו"). ההפקדות לביטוח המנהלים בחב' הפניקס, הן כמפורט בדוח ההפקדות בפוליסת הביטוח, אשר צורפו כנספח ט' לתביעה.

13. כמצוין לעיל יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בפיטורי התובע. בעקבות פיטוריו שילמה הנתבעת פיצויי פיטורים בסך של 46,054 ₪ (ראה: נספח ז' לתצהירו של מר קינן, עד הנתבעת, הודעת המעביד על פרישה מהעבודה של עובד).

14. קדמה להודעת הפיטורים שיחה שבסיומה ניתנה לתובע הודעת הפיטורים. לעניין זה סיפר מר קינן בעדותו:

"מערכת היחסים של אייל (התובע, הוספה שלי-ט.מ.) הסתיימה כשאייל נקרא למשרדי, שוחחנו, דיברנו, הסתכלנו אחד לשני בעיניים, אייל קיבל בסיכומו של דבר, בהסכמה, אמרתי לאייל שאני נותן לו מכתב שאני נותן לו את כל התנאים, את כל הנלווים, לחצנו ידיים והוא הלך". עמ' 31 לפרוטוקול מיום 22.2.09 שורות 27-29.

15. על רקע העובדות לעיל, אפנה להלן לבחון את תביעת התובע ברכיביה השונים.

התביעה להפרשי שכר:

16. בקצירת האומר, לתביעה להפרשי שכר שני ראשים. הראש האחד, הטענה להפרשי שכר המבוססת על הוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף המאפיה; הראש השני, תביעה להפרשי שכר על העסקה בשעות נוספות. הדיון בראשים אלה יעשה להלן, אך תחילה הערה לסדר.

17. כידוע תביעה להפרשי שכר הינה תביעת ממון. משכך, על התובע להתכבד ולפרט את רכיבי התביעה ולכמת את התביעה באופן שיוכל בית הדין בסופו של יום, לפסוק לתובע סכום כסף מוגדר. באותם מצבים בהם התביעה להפרשי שכר מחייבת עריכת חישובים – על התובע לצרף חוות דעת ולהביא לעדות את עורך החישוב. כך שיהיה בידי בית הדין לבחון את העקרונות לפיהם נערך החישוב ואת אופן ביצוע החישוב על בסיסם מבקש התובע לחייב את הנתבע בהפרשי שכר.

18. בענייננו, תביעת התובע מחייבת עריכת חישובים מורכבים, מקום שמבקש התובע הפרשי שכר לתקופה של כחמש שנים. בהתאם צרף התובע לתצהירו טבלאות ומסמכים שונים על בסיסם ביקש לחייב את הנתבעת בתשלום הפרשי שכר בסדר גודל של 94,000 ₪ נטו (סעיף 17 לתצהיר התובע). בחקירתו הודה התובע כי הטבלאות לא נערכו על ידו ואין בידו לשפוך אור על האופן בו נערכו הטבלאות ובכלל זה, להסביר אילו נתונים הוכנסו לטבלאות שהן הבסיס לתביעה להפרשי שכר. בהקשר זה מבקש אני להפנות לחקירתו של התובע אשר נשאל והשיב:

"ש. האם החישובים שלך בכתב התביעה ובתצהירך מבוססים על המספרים בטבלה או חישובים אחרים?
ת. על הטבלאות שמופיעות בכתב התביעה.
ש. אם כך, אתה יכול לנסות להסביר לי חלק מהדברים כאן?
ת. אני יכול לנסות.
ש. אני מודה שאני לא מבין, למשל תחת השורה התחתונה "סיכום סופי" מופיע בעמודה השניה כותרת "סה"כ שולם" וכתוב 8,499 ₪.
ת. אמת.
ש. לחודש אוקטובר. אני מסתכל יחד איתך בתלוש השכר לחודש אוקטובר 2005, זה לא תלוש השכר?
ת. כן.
ש. תוכל להראות לי איפה כתוב פה סכום של 8,499.92 ₪? אתה כותב סה"כ שולם 8,499 ₪, אני אומר אין בעיה, אני עובר לתלוש השכר אוקטובר ובתלוש הזה אני רואה שלושה מספרים: סכום אחד תחת שכר יסוד שמופיע סכום 11,644 ₪; מספר נוסף תחת הכותרת גילום זקופות 2,828 ₪, סך התשלומים למטה 14,472; סך הניכויים מופיע 6,239 ושכר נטו מופיע 8,233 ₪. תסביר לי מאיפה הנתון מהטבלה הקודמת שאומר ששולם 8,499.92? זה התביעה יותר משליש מתביעתך על הטבלאות האלה, אנחנו חייבים להבין אותן.
ת. אני לא ערכתי את החישובים כך שאני לא יכול לענות לך מאיפה המספר הזה.
ש. נעבור ברשותך לחודש לדוגמא, חודש מרץ 2004. יש לנו טבלה שערכתם, יש לנו דוח נוכחות חודשי לעובד ויש לנו תלוש שכר. נכון?
ת. נכון.
ש. גם כאן בטבלה מופיע תחת אותה כותבת סה"כ שולם 6,186 ₪ ששולמו נטו, יכול להיות שבטבלה הכוונה הייתה לסכום ששולם נטו?
ת. עוד פעם, אני לא ערכתי את החישובים, אני לא יודע מה הכוונה..." עמ' 7 לפרוטוקול מיום 22.2.09 שורות 1-26.

19. התוצאה ממצב דברים זה שבו אין בפני בית הדין חוות דעת ובה פירוט העקרונות אשר הנחו את עורך החישוב בעת כימות התביעה להפרשי שכר ואין בפנינו עדות היכולה לשפוך אור על נתונים שהם הבסיס לחישוב הפרשי השכר - היא כי לא ניתן לתת כל משקל לאותם טבלאות ומסמכים שצרף התובע ולגזור מהם את זכותו של התובע להפרשי שכר, כמבוקש בכתב התביעה.

20. על אף האמור, לא מצאתי לנכון לדחות את התביעה להפרשי שכר מהנימוק כי זו איננה מכומתת, מקום שניתן לקבוע את העקרונות לפיהם זכאי התובע לשכר; והאחרון רשאי, ככל שיבקש, להגיש תביעה מכומתת להפרשי שכר, ככל שהוא זכאי להם, על בסיס אותם עקרונות. לפיכך אפנה להלן לבחינת התביעה להפרשי שכר בשני ראשיה.

21. התביעה להפרשי שכר הנסמכת על הוראות צו ההרחבה בענף האפייה, מפנה לסעיף 7 להוראות צו ההרחבה ולפיו:

"בעד עבודה בשעות לילה בין השעות 10 בערב עד 6 בבוקר – כולל הכנה שהותרה מכוח החוק, יקבלו הפועלים תוספת שכר של 50% מהשכר הכולל."

בתמצית טוען התובע בתביעתו, כי עבד בשעות הלילה בין השעות 10 בערב עד 6 בבוקר ולפיכך הוא זכאי בכל משמרת לתוספת של 50% על השכר הכולל המוסכם ששולם.

22. ההוראה בסעיף 7 להוראות צו ההרחבה בענף האפייה, מתייחס לעובדי משמרות בענף. לעובדים אלה המועסקים במשמרות, ניתנת תוספת שכר בשיעור של 50% על העבודה במשמרת לילה.

23. בענייננו כמפורט בפרק העובדות – עבודתו של התובע התמצתה בעבודה במשמרת לילה ושכרו נקבע על בסיס עובדה זו בהסכמה בין הצדדים. בהתאם נקבע לתובע שכר בשיעור של 7,000 ₪ נטו בשנת 2002 ובסך של 8,500 ₪ נטו לחודש בשנת 2005. שכר שהוא הרבה מעבר לדרגת השכר המקסימאלית על פי טבלאות השכר שבהסכם הקיבוצי בענף האפייה. רק לסבר את האוזן, על פי טבלאות השכר, השכר המקסימאלי לעובד בענף האפייה עמד נכון לינואר 2007 על סכום בסך של 4,305 ₪ ברוטו לחודש.

24. משנקבע השכר לתובע על בסיס העובדה כי עבודתו מתבצעת בשעות הלילה, השכר שנקבע בולע בתוכו את התוספת על העבודה בלילה, מכוח צו ההרחבה. תוספת המשולמת לעובדים אשר לפרקים עבודתם מתבצעת בלילה ולפרקים לא. יצוין כי בדרך זו נהנה התובע מהכללת התוספת על העסקתו בלילה, בעת קביעת זכויותיו הסוציאליות לחופשה, פיצויי פיטורים והפרשות לקרן פנסיה.

25. דרך זו בה נהגו הצדדים, עומדת בהוראות סעיף 22 לחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז-1957 המאפשר לקבוע הוראה בחוזה עבודה אישי המטיבה עם העובד, בהשוואה להסדר הקבוע בהסכם הקיבוצי/צו ההרחבה. מכאן שאין למצוא פסול בדרך התנהלותם של הצדדים ליחסי העבודה, אשר בחרו בהסדר המעניק לתובע תמורה עודפת על עבודתו בשעות הלילה, בהשוואה מהתמורה ממנה היה נהנה במסגרת ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה המבדילה בין השכר הרגיל לבין תוספת על עבודה במשמרת לילה.

26. רק אוסיף. בספטמבר 2009 הגישה נציגות ארגון העובדים עמדה לפיה באותם מצבים בהם השכר משולב גבוה מהשכר שנקבע בהסכם הקיבוצי בענף האפייה, התוספת עבור העבודה במשמרת הלילה, משולמת על השכר בפועל. דהיינו על השכר המוסכם על הצדדים. עמדה זו יש בה כדי ללמד על אותם מצבים בהם מועסק העובד במשמרות, כך שלפרקים זכאי העובד לתוספת משמרת על עבודה בלילה ולפרקים לא. אין היא יכולה להשליך על המצב שבפנינו, שבה עבודתו של העובד התבצעה רק בלילה והשכר שנקבע לעובד נקבע בהתאם.

27. משנקבע לתובע שכר הכולל תמורה בגין העסקתו במשמרת הלילה, באופן שהשכר ששולם גבוה מהתמורה ממנה היה נהנה על פי טבלאות השכר בהסכם הקיבוצי בענף האפייה, בתוספת תשלום תוספת משמרת לילה על עבודה בלילה –התביעה להפרשי שכר הנסמכת על הוראות סעיף 7 לצו ההרחבה – נדחית.

28. כאמור בפרק העובדות, עבודתו של התובע התבצעה בתוך מקום מוגדר בשעות שנקבעו על ידי הנתבעת, משכך לא יכולה להיות מחלוקת של ממש על תחולת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה") ביחסים שבין התובע לנתבעת. בהתאם זכאי התובע לגמול בגין העסקה בשעות נוספות, על פי הוראות החוק הנ"ל.

29. ולענייננו, כמצוין בפרק העובדות שכרו של התובע עד לחודש אפריל 2005, נקבע על סך של 7,000 ₪ נטו לחודש. כאמור שם, בחודש אפריל 2005 הועלה שכר התובע לרמה של 8,500 ₪ נטו לחודש. לפיכך חישוב השכר וגמול בגין העסקה בשעות נוספות, להם זכאי התובע מכוח הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, יש לעשות ביחס לתקופה שעד לחודש אפריל 2005 על בסיס שכר של 7,000 ₪ נטו לחודש, לתקופה שמאפריל 2005 על בסיס שכר של 8,500 ₪ לחודש.

30. בהתאם להוראת סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, בעבודת לילה לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה. מכאן זכאי התובע לשכר יומי (1/25 של השכר לחודש) בגין כל יום עבודה של שבע שעות (מקום שעבודתו של התובע עונה להגדרת "עבודת לילה" על פי חוק) ולגמול בגין העסקה בשעות נוספות על עבודה מעבר לשעה השביעית (125% מערך שעה לשעתיים הנוספות הראשונות של יום העבודה ו-150% מערך שעה לכל שעה נוספת . את ערך השעה יש לקבוע כ-1/186 של השכר החודשי).

31. בתקופת העסקה שעד לחודש אפריל 2005, החתים התובע כרטיסי נוכחות בכניסה וביציאה מהעבודה, ובהתאם זכאי התובע לשכר עבודה וגמול בגין העסקה בשעות נוספות, המבוסס על שעות עבודתו בפועל, על פי דוחות הנוכחות, תוך תשלום גמול בגין העסקה בשעות נוספות על שעות העבודה שמעבר לשעה השביעית.

32. עיון בדוחות הנוכחות מלמד כי משמרת הלילה הסתיימה בין השעות 06:00 עד סביבות השעה 07:00 לערך (כאשר רק במיעוט קטן מהמקרים סיים התובע את עבודתו לאחר השעה 07:00).

33. בנסיבות הללו זכאי התובע לשכר ולגמול בגין העסקה בשעות נוספות, ביחס לתקופה שלאחר חודש אפריל 2005, על בסיס הערכה המבוססת על שעת הכניסה למשמרת, כאמור בכרטיס הנוכחות ועל שעת סיום משמרת בשעה 07:00. כאמור לעיל זכאי התובע לשכר עבודה בגין העסקה בשעות נוספות, על שעות עבודה מעבר לשעה השביעית.

34. למען הסדר הטוב רק אוסיף, כי משלא נקבעו לתובע זמני הפסקה מוגדרים, ומששילמה הנתבעת לתובע שכר ביחס לתקופה שעד לאפריל 2005 על כל שעות הנוכחות על פי דוחות הנוכחות , אין לקבל את טענת הנתבעת על ניכוי זמני הפסקה מזמן הנוכחות בעת קביעת היקף שעות העבודה.

35. בקביעת עקרונות החישוב לפיהם זכאי התובע לשכר ביחס לתקופת העסקתו בשירות הנתבעת, מסתיים הפרק הדן בתביעת התובע להפרשי שכר.

התביעה להפרשי פיצויי פיטורים:

36. עם סיום עבודתו בנתבעת, זכאי התובע לפיצויי פיטורים על פי החישוב הבא:

תקופת העבודה לצורך תשלום פיצויי הפיטורים – חמש שנים, חודשיים ושבוע.
שכר קובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים המבוסס על שכר של 8,500 ₪ נטו לחודש – 11,289 ₪ (ראה: תלוש השכר לחודש פברואר 2007 שבו מופיע נתון של שכר ברוטו השווה ערך לשכר נטו של 8,500 ₪).

סה"כ פיצויי פיטורים – 58,535 ₪.

37. בפועל שולמו לתובע פיצויי פיטורים בסכום בסך של 46,054 ₪ (ראה: הודעת המעביד על פרישה מעבודה של עובד, נספח ג' לכתב ההגנה).

38. לפיכך זכאי התובע להפרשי פיצויי פיטורים בסכום של 12,481 ₪. לסכום האמור יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.07 ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה לפיצויים על הפרשות בחסר לביטוח המנהלים:

39. במסגרת התביעה לפיצויים על הפרשות בחסר לביטוח המנהלים, טען התובע כי היה על הנתבעת לדאוג להבטחת זכויותיו בקרן פנסיה מקיפה מבטחים, מתחילת עבודתו בנתבעת בחודש ינואר 2002.

בתביעה טען התובע עוד, כי בפועל בוטח התובע במסגרת ביטוח מנהלים ואף זאת בהיקף חלקי, משנת 2005 בלבד.

לפיכך ביקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי על אי הבטחת זכויותיו בקרן פנסיה מקיפה ביחס לשנים 2002 ועד 2006 כולל, בסכום של 27,045 ₪.

40. משאין הנתבעת חברה בארגון מעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי בענף האפייה, הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף האפייה אשר עניינן הבטחת זכויותיהם של העובדים במסגרת הסדר של פנסיה מקיפה, אינן חלות ביחסים שבין התובע לנתבעת.

41. צו ההרחבה בענף האפייה, נכון לתקופה הרלוונטית לענייננו, לא הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף האפייה שעניינן הנהגת הסדר פנסיה מקיפה על כלל העובדים והמעסיקים בענף.

42. מכאן שאין התובע זכאי להבטחת זכויותיו בקרן פנסיה מקיפה מכוח ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף האפייה.

43. אין בדעתי להאריך בטענות התובע על זכאותו להבטחת זכויותיו בפנסיית זקנה (יסוד), מכוח צו ההרחבה בענף המלאכה והתעשייה הזעירה. די לומר כי צו ההרחבה הנ"ל מתייחס למציאות שבה ניתן היה לרכוש זכויות במסגרת פנסיית יסוד (זקנה), בנפרד מתוכנית פנסיה מקיפה. מציאות זו איננה קיימת היום ולא הייתה קיימת בתקופת העסקתו של התובע בשירות הנתבעת (ראה: דברים שאמרתי בתיק ד"מ 1707/06, אורקט אריה נ' טופז מבטחים (1976) בע"מ). לפיכך, משלא ניתן היה לפעול מכוח הוראות צו ההרחבה בעניין הנהגת פנסיית זקנה ממרץ 65' – אין התובע זכאי לפיצוי בגין אי הבטחת זכויות בהסדר של פנסיית זקנה בתקופת עבודתו בשירות הנתבעת.

44. כמצוין בפרק העובדות, הובטחו זכויותיו של התובע במסגרת ביטוח מנהלים החל משנת 2005, בהתאם להחלטה שהתקבלה אצל הנתבעת. יודגש כי אף התובע איננו טוען לקיומו של חוזה/הסכם אישי אשר מכוחו הייתה הנתבעת מחויבת להבטחת זכויותיו במסגרת פנסיה מקיפה, עם קבלתו לעבודה בשירותה.

45. יוצא מכאן כי אין בידי התובע להצביע על מקור, מכוחו חייבת הנתבעת בהבטחת זכויותיו במסגרת הסדר פנסיה מקיפה.

46. בהעדר מקור עליו יכול התובע לסמוך את הטענה לפיה הייתה הנתבעת חייבת בהבטחת זכויותיו במסגרת הסדר פנסיה מקיפה – דין התביעה לפיצוי בגין אי הבטחת זכויותיו כאמור – להידחות בהעדר עילה.

התביעה לזכויות סוציאליות – קצובת הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פיצוי על אובדן הזכאות לניכוי מס על ההפרשות לקרן פנסיה:

47. מתלושי השכר שצירף התובע לכתב התביעה עולה כי בחודש ינואר 2003 שילמה הנתבעת לתובע דמי הבראה המתייחסים לשנת עבודה המסתיימת בינואר 2003; כך גם שילמה הנתבעת לתובע דמי הבראה בחודש ינואר 2004, המתייחס להעסקתו בשנת 2003. בינואר 2005 שולמו לתובע דמי הבראה עבור שנת 2004. בחודש פברואר 2006 שולמו לתובע דמי הבראה לשנת 2005. בחודש דצמבר 2006 שולמו לתובע דמי הבראה המתייחסים לשנת 2006; ובחודש מרץ 2007 שולמו לתובע דמי הבראה בהיקף של 1.16 ימים, המתייחסים להעסקתו של התובע בשנת 2007.

48. יוצא מכאן כי לתובע שולמה קצובת הבראה עבור תקופת העבודה נשוא התביעה; ולפיכך התביעה להפרשי קצובת הבראה נדחית.

49. בעדותו בבית הדין הודה התובע כי הנתבעת דאגה לו להסדר הסעה לשם הגעה לעבודה ובחזרה לביתו (ראה: פסקה 11 לפסק דין זה); ולפיכך התביעה להחזר הוצאות נסיעה נעדרת עילה ודינה להידחות.

50. משנמצא כי אין לטענת התובע לזכאות להבטחת זכויותיו במסגרת פנסיה מקיפה על מה לסמוך – התביעה לפיה זכאי האחרון לפיצוי בגין הפסד שנגרם כתוצאה מאובדן הזכות לניכוי במס על הפרשות העובד לקרן פנסיה - דינה להידחות.

התביעה לפיצויים בשל העדר שימוע:

51. מעדותו של מר קינן אשר הובאה בפרק העובדות (ראה: פסקה 14 לעיל), עולה כי קדמה להודעת הפיטורים שיחה שקיים העד עם התובע, במהלכה הבהירה הנתבעת את השגותיה ובסיומה הוסכם על הפסקת עבודתו של התובע. מכאן שאין לקבל את תביעת התובע לפיצויים בשל העדר שימוע.

התביעה להחזר ניכוי מהשכר:

52. משנת 2005 בוטח התובע במסגרת עבודתו בנתבעת בתוכנית ביטוח מנהלים.

53. מדוח ריכוז הפקדות ופוליסת הביטוח שנוהלה על שם התובע, עולה כי בשנת 2005 הופקדו בפוליסה תגמולי עובד בסך של 3,867 ₪ ובשנת 2006 תגמולי עובד בסך של 4,755 ₪.

54. מתלושי השכר עולה כי בשנת 2005 נוכה משכרו של התובע סכום של 4,799 ₪, חלק העובד לטובת ביטוח מנהלים; ובשנת 2006 נוכה משכר התובע סכום של 4,400 ₪ (יש לציין כי לא צורפו תלושי שכר לחודשים מרץ ואוגוסט 2006 והסכום של 4,400 ₪ מתייחס לתלושי השכר שצורפו לתביעה).

55. מכאן שהיה על הנתבעת להעביר לתוכנית ביטוח המנהלים תגמולים חלק עובד בשנים 2005-2006, סכום כולל של 9,199 ₪ ובפועל הופקד בתוכנית ביטוח המנהלים תגמולים חלק עובד – סכום של 8,622 ₪ בלבד.

56. מכאן שזכאי התובע להחזר ניכוי מהשכר שיועד להפקדה בביטוח המנהלים ולא הופקד – בסך של 577 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.07.

סוף דבר:

57. מהמקובץ עולה כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. הפרשי פיצויי פיטורים בסכום של 12,481 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.07.
ב. החזר ניכויים מהשכר בסך של 577 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.07.

58. כן זכאי התובע לחישוב השכר כמפורט בפסקאות 28-34 לפסק דין זה.

59. משנדחתה מרבית התביעה, אין צו להוצאות.




60. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. פסק הדין ניתן בדן יחיד, בהתאם להחלטת שופט המוקד, כב' השופטת אנגלברג-שוהם מיום 21.9.08.

ניתן היום, י"ג אלול תשע"א, 12 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שכר עידוד

  2. תשלום שכר ביתר

  3. שינוי מבנה שכר

  4. הגבלת שכר בכירים

  5. תביעה להפרשי שכר

  6. פיצול שכר פיקטיבי

  7. טיפול בנכדים בשכר

  8. חוק איסור שכר כולל

  9. תביעה ליתרת שכר עבודה

  10. הקטנת פערי שכר במשק

  11. שכר בדירוג עיתונאים

  12. הגבלת שכר עובדי ציבור

  13. תביעה לחישוב השכר הקובע

  14. דירוג שכר ברשות הנמלים

  15. שכר דירקטור בחברה פרטית

  16. שכר עבודה לאחר צו פירוק

  17. טבלת שכר בדירוג המשפטנים

  18. חישוב שכר לפי טבלאות שכר

  19. דוגמא לתביעה על הפרשי שכר

  20. הצעת חוק שכר הבכירים במשק

  21. ביטול ניכויים מותרים בשכר

  22. הכרה בתואר לצורך דירוג שכר

  23. חישוב שכר היסוד לפני תאונה

  24. ביטול החלטת הממונה על השכר

  25. האם טיפים נחשבים לשכר עבודה

  26. הפסדי שכר - הכנסה לא מדווחת

  27. ירידה בשכר בגין שינוי סיווג

  28. האם דירקטור זכאי לקבל שכר ?

  29. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד

  30. גובה השכר לצורך חישוב זכויות

  31. הגבלת פערי השכר במגזר הציבורי

  32. הפרשי שכר כנגזרת של מינוי כרבש"ץ

  33. הגבלת שכר לעובדי חברות ממשלתיות

  34. תביעה לתשלום שכר בגין עבודות חשמל

  35. התובע טען כי הוא זכאי להפרשי שכר עבודה

  36. תביעה לתשלום שכר עבור עבודות מעקב וליווי

  37. נטען כי שכר העובד פוצל לרכיבים פיקטיביים

  38. סכום גלובלי בהשבחת שכר על אובדן השתכרות

  39. הפרשי שכר וזכויות סוציאליות מאי קידום בדרגה

  40. מחלוקת בין הצדדים בדבר תקופת העבודה וגובה השכר

  41. טענת התובע שקופח בשכרו ובתנאי עבודתו במהלך השנים

  42. צו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר כהכנסה), תשכ"ז-1967

  43. תקנות מס הכנסה (ניכוי משכר סופרים), תשכ''ד-1964

  44. צו מס הכנסה (קביעת שכר-סופרים כהכנסה), תשכ"ד-1963

  45. חברה בקשיים כלכליים ממשיכה להעסיק עובד בלי שמשולם לו שכר

  46. תקנות מס הכנסה (ניכוי מסוגי שכר מסויימים), תשכ''ז-1967

  47. כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992

  48. תקנות מס הכנסה (ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר), התשמ''ט-1989

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון