תקלות חוזרות ברכב

1. התובע היה בזמנים הרלוונטים לתביעה הבעלים של רכב מסוג איסוזו טרופר מ.ר. 42-441-18 (להלן:"הרכב") ביום 26.9.06 מסר הרכב למוסך הנתבע, לצורך החלפת מנוע. עבור שירות זה שילם סך של 16,000 ₪ (החשבונית צורפה כנספח א' לכתב התביעה). כמפורט בכתב התביעה במהלך שלושת החודשים שלאחר התיקון הוא נתקל בתקלות חוזרות ונשנות במהלך הנסיעה ולכן נמסר הרכב שוב למוסך הנתבע ביום 31.12.06 לתיקון. עבור תיקון זה שילם סך של 2750 ₪. למרות התיקון הרכב נותר פגום. על כן הגיש תביעה זו לפיצוי על נזקיו בגין התרשלות הנתבע בטיפול ברכבו. לתביעה צורפה חוות דעת מומחה השמאי שלומי מלכה. התביעה הוגשה בסך של 59,728 ₪ וכללה עלות הסכומים ששילם לנתבע, שכר השמאי, עלות שכירת רכב חלופי וכן אובדן הכנסה ועוגמת נפש. 2. הנתבע בכתב הגנתו טען שרכב התובע הגיע ביום 29.6.06 על גרר לבית עסקו כאשר מנועו רתח מחום. בהתאם לדרישת התובע החליף את המנוע במנוע משומש. במנוע נשמע רחש זניח שאופייני למנועים משומשים אשר אינו מפריע על אופן פעולת המנוע. על כן הומלץ לתובע לנסוע מספר ימים ברכב ולחזור אם הענין לא ייפתר. אחרי חודשיים וחצי התקשר התובע לנתבע ודיווח שהרכב מתחמם. הנתבע ביקש ממנו שיגיע לבדיקה במוסך אולם התובע הגיע רק לאחר כשבועיים, בסוף דצמבר. בבדיקה במוסך הוברר שקיימת דליפה ממשאבת המים ועל כן היא הוחלפה. התובע הוא שגרם לפגמים ברכבו כתוצאה מהתנהגותו ורשלנותו כאשר לא הקדיש תשומת לב ראויה לאותות האזהרה שברכבו. הנתבע העביר את המנוע לידי חברת מימקס מסחר בע"מ (להלן:"מימקס") המתמחה באבחון ותיקון מנועים לשם בחינת התקלות ותיקונם.(חשבונית חברת מימקס מיום 22.12.06) צורפה לכתב ההגנה. על כן הגיש הנתבע הודעת צד ג' כנגד חברת מימקס. 3. חברת מימקס בכתב הגנתה להודעת צד ג' טענה שהינה חברה ליבוא ושיווק חלפים לרכב. על פי בקשת הנתבע קישרה בינו לבין חברת מיסב בע"מ (להלן:"מיסב") שהיא זו שהתבקשה לבדוק את מקור התקלות שבמנוע ו/או לבצע חריטה בבוכנות ובגל הארכובה. משכך הגישה היא הודעת צד ד' כנגד חברת מיסב . 4. חברת מיסב בכתב הגנתה להודעת צד ד' טענה שקיבלה חלקי מונע מפורקים לצורך תיקונם ממימקס כאשר כלל לא נדרשה לחרוט את גל הארכובה שכן כלל לא קיבלה אותו לידיה. היא ביצעה את הנדרש ופירטה הפעולות בחשבונית מיום 22.12.06 (נספח 1 לכתב הגנתה). 5. בהמשך הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. 6. התובע בתצהירו פירט כי פנה לנתבע לצורך תיקון רכבו. כן פירט שלאחר שלושה חודשים בהן היו תקלות חוזרות ונשנות נמסר הרכב לנתבע לצורך תיקונו שנית. למרות התיקון עדיין המשיכו הפגמים ברכב. 7. הנתבע הצהיר בתצהיר עדותו הראשית שהתובע פנה אליו רק לאחר כחודשים וחצי ממועד ההחלפה של המנוע וטען שהרכב מתחמם. הוא ביקש ממנו לבדוק מים ברכב והתברר שחסרים מים במנוע. הוא ביקש ממנו להגיש לבדיקת הרכב ללא דיחוי ולא להמשיך לנסוע ברכב, אולם התובע הגיע למוסך רק לאחר כשבועיים. בבדיקה הוברר שקיימת דליפה ממשאבת המים, תקלה נפוצה שאין בינה לבין החלפת המנוע דבר. הוא פירק את המנוע והעבירו לחברת מימקס שתתקן את המנוע ותבצע בו כל פעולה נדרשת. בשיחה שניהל עם מימקס הוברר לו שבמנוע בוצעה בין היתר חריטה בבלוק ושגל הארכובה תקין. הוא הצהיר שלא היה לו כל קשר לחברת מיסב. לאחר החזרת המנוע הוא הותקן ברכב התובע וביום 31.12.06 שוחרר הרכב. כן הוגשה חוות דעת שמאי מטעם הנתבע, אולם ביום הדיון ביקש הנתבע לאחר שמיעת שמאי התובע למשוך חוות הדעת. 8. נציג חברת מימקס, מר אברהם גרינבלט הצהיר בתצהיר עדותו הראשית שחברתו היתה המתווכת בין הנתבע לחברת מיסב שביצעה העבודה שכן חברת מימקס הינה חברה ליבוא ושיווק חלפים לרכב ואינה בעלת מוסך. כן הסכים עם הנתבע שהתשלום ישולם למימקס כאשר היא תעבירו לחברת מיסב. לאחר ביצוע העבודה בחברת מיסב דאג הנתבע לאסוף את החלקים המתוקנים. הנתבע היה אמור לשלם ישירות לחברת מיסב אולם כאשר הנהג הגיע לאסוף את המנוע הוא הגיע ללא אמצעי תשלום. על כן ביקש ממנו הנתבע שמימקס תשלם למיסב ותחייב את מוסכו של הנתבע. כן הוגשה חוות דעת מטעם מר פאור אברהם המשמש כבעלים של חברת סמוך שיפוץ מנועים בע"מ. כעולה מחוות דעתו הכשל במנוע אינו באחריות יבואן. כן הצהיר שאין חובה להשחיז את גל הארכובה אם נתוניו עונים על דרישות היצרן. 9. נציג חברת מיסב, מר יצחק כהן הצהיר בתצהיר עדותו הראשית שנציג חברת מימקס ביקש ממנו להחליף ברכב את השרוולים ואת בוקסות הטלטלים בחלקי המנוע שהועברו לבית המלאכה. הוא מעולם לא פגש בנתבע ולא הכירו. הוא קיבל באמצעות שליח חלקי מנוע איסוזו מחברת מימקס. גל הארכובה לא התקבל והוא לא התבקש לבצע כל פעולה שהיא בו. שיפוץ המנוע אינו מחייב חריטת גל הארכובה כאשר על המזמין לבדוק את גל הארכובה ועל פי אופי התקלה להחליט האם לשלוח את גל הארכובה לבית המלאכה לצורך חריטה אם לאו. הוא ביצע העבודה והגיש חשבונית למימקס. במשך כארבע שנים ועד להגשת התביעה לא ידע כלל שקיימת בעיה בביצוע עבודתו. 10. דיון משפטי: האם התרשל הנתבע בתיקונים שבוצעו ברכב התובע? הן מעדות התובע והן מעדות הנתבע עלה שהרכב הגיע בפעם הראשונה לנתבע ביום 26.9.06 לאחר שהמנוע התחמם והתובע אשר לא שם לב לכך המשיך לנסוע ברכב. משכך נגרם נזק למנוע שהצריך החלפתו. סוכם כי יותקן ברכב מנוע משומש. לאחר ההתקנה נשמעו רעשים במנוע, הנתבע מסר לתובע שייסע עם הרכב מספר ימים ואם הרעשים ימשיכו, יחזור על מנת לתקנם. מעדות התובע בבית המשפט עלה שהרעשים המשיכו אולם רק לאחר כשלושה חודשים חזר למוסך לצורך התיקון השני. הנתבע העיד בבית המשפט שבדק המנוע לאחר שסיים התיקון: "מה שקרה שהרכבנו את המנוע והמנוע עבד יפה אבל היה רעש נלווה. לפי הניסיון שלי היה חופש בתלתל וזה דבר שיכול עם הזמן לשתוק, כי המנוע הגיע מחו"ל והוא עומד על מים וכו', כמובן שנתתי למנוע לעבוד יום אחד במוסך וראיתי שהוא לא מתחמם ויש לחץ שמן תקין ואז שחררתי את הרכב ואמרתי לו תיסע, אם תהיה בעיה אני כאן, יש לך אחריות. אם הייתי מחליט באותו רגע שהרעש קריטי הייתי אומר תשאיר את הרכב והייתי מפרק את המנוע, הרעש היה זניח". (ראה עמ' 26 שורות 20-26). איני סבורה שבמצב זה התרשל הנתבע כאשר שחרר הרכב. לא הוכח כלל בפני שבמצב זה כאשר כל שנשמע הינו רעש מהמנוע היה עליו לערוך בדיקות נוספות. אף השמאי מטעם התובע אינו מציין זאת. עובדה היא שהתובע לא חזר מספר ימים לאחר מכן, כך שככל הנראה למעט הרעשים לא היתה כל בעיה נוספת ברכב. התובע אומנם טען שבמהלך התקופה ועד שחזר למוסך היו תקלות נוספות ברכב שכן הרכב התחמם אולם בבית המשפט העיד שחזר בשל הרעש במנוע שלא פסק. (ראה עמ' 17 שורות 2-9) התובע מפרט שהנתבע מסר לו שייסע על הרכב שבוע שבועיים ואם הרעשים לא יפסקו יחזור אליו. מאחר והרעשים לא הפסיקו חזר לבדיקת המנוע במוסך. הוא לא העיד שהיו תקלות נוספות. בהמשך אומנם העיד שהרכב התחמם (ראה שורה 11). כאשר נשאל על שוני בגרסא שוב חזר על כך שהגיע רק כדי מאחר והרעש במנוע לא פסק (ראה עמ' 19 שורות 2-3). לא קיבלתי כל הסבר מספק מהתובע מדוע לא חזר לאחר כשבוע למוסך אם הרעש לא פסק, ואין זאת שלא ראה הרעש כבעיה מהותית שכן המנוע תפקד כשורה. 11. כאשר חזר התובע בפעם השניה, בחודש דצמבר 2006 החליט הנתבע לשלוח חלקי המנוע לתיקון ובדיקה. במצב זה פעל כפי שמצפים אנו מבעל מקצוע אחראי ומקצועי. השמאי מטעם התובע אשר בדק את הרכב כ- 11 חודשים לאחר תיקון זה קבע שבשיפוץ הכללי לא בוצעה חריטה של גל הארכובה כפי שמצריך בביצוע שיפוץ כללי. עם זאת מסקנתו היא שהנזק שגרם לרעש המנוע נבע מכשל במערכת השימון של המנוע, משאבת שמן לקויה. אף בבית המשפט העיד שהנזק העיקרי ברכב נבע ממשאבת שמן לקויה. (ראה עמ' 10 שורות 8-10). התרשמותי מעדותו היתה שאכן רואה במשאבת השמן את הסיבה לכך שהרכב נמצא שלא תקין בבדיקתו. אין מחלוקת שמשאבת השמן לא טופלה ע"י הנתבע, כאשר כלל לא הוכח בפני שבמועד בו הגיע הרכב לנתבע היתה בעיה במשאבת השמן שהצריכה תיקון כלשהוא. לא זו אף זו, השמאי העיד שלא ייתכן שהרכב נסע כשנה עם משאבת שמן פגומה כפי שמצא (ראה עמ' 13 שורות1 -5) כך שסביר שהבעיה במשאבת השמן התחילה מאוחר יותר, ומשכך כאשר הגיע הרכב לנתבע בפעם השניה לא היתה קיימת תקלה זו. 12. בכל הנוגע לגל הארכובה הוגשת חוות דעת מטעם צד ג' ע"י מר אברהם פאוור שהינו בעלים של חברות ומפעלים בענף הרכב אשר משמש כמומחה וכבורר מטעם משרד התחבורה ובתי המשפט כ- 20 שנה. מחוות דעתו עלה ששיפוץ כללי למנוע אינו מחייב כלל להשחיז את גל הארכובה אם נתוניו עונים על דרישות היצרן. גם בבית המשפט חזר על מסקנתו זו. כן פירט שאינו מקבל מסקנות השמאי מלכה לפיהן גל הארכובה היה לקוי, שכן היה צורך לבדוק האם אכן לקוי כאשר ניתן לבדוק זאת באמצעות כלי מדידה. (ראה עמ' 32 שורות 28-32). עובדה היא שלא בוצעה חריטה בגל הארכובה. מנציג חברת מימקס עלה שבוצע הליך של הכנסת שרוולים כאשר יש המכנים זאת חריטה אולם אין זה כך (ראה עמ' 29 שורות 29-30). אולם מהאמור לעיל כלל לא השתכנעתי שבכך נגרם נזק כלשהוא לרכב, שכן לא הורם נטל ההוכחה בענין זה על ידי התובע. 13. יתרה מכך, הוכח בפני שעד המועד בו בדק השמאי את הרכב עבר הרכב כ- 50,000 ק"מ , שכן בחודש דצמבר 2006 היה מד הק"מ על כ- 271,000 בעוד שבבדיקת השמאי היה המד על 312,000 ק"מ, דהיינו מרחק רב. התובע העיד שידע שעליו לבצע טיפולים שוטפים ברכב כל 10,000 ק"מ לפי הוראות היצרן, דהיינו היה עליו לבצע כ- 5 טיפולים שוטפים. הוא העיד שעשה כן אצל הנתבע, (ראה עמ' 21 שורות 15-22) אולם הנתבע העיד שהתובע לא ביצע אצלו כל טיפולים שוטפים.(ראה עמ' 24 שורות 15-16). מעדות התובע התרשמתי שכלל לא ביצע אותה התקופה כל טפולים שוטפים לרכבו. השמאי מטעמו העיד שאם מבצעים החלפת שמן כמו שצריך , אזי אין כל בעיה במשאבת השמן.(ראה עמ' 14 שורות 16-19). מכאן ולאור העבודה שלא הוכח בפני שהתובע טיפל ברכבו כפי שמצפים אנו מבעל הרכב, כאשר לא שעה להוראות היצרן והזניח למעשה הטיפול ברכב שאינו חדש, הנוסע מרחקים כה רבים בזמן יחסית קצר, שכן אין ספק ש 50,000 ק"מ בשנה הינו מרחק רב, כפי שהעיד אף השמאי מטעמו, הביא לכך שמשאבת השמן ברכבו נפגמה, ומשכך אינו יכול הוא לבוא בטענות לנתבע. 14. התובע טען שמיד לאחר הטיפול שבוצע בחודש דצמבר המשיך הרכב להתקלקל וכי הכניסו למוסך הנתבע במספר רב של פעמים (ראה עמ' 20 שורות 8-9 לפרוטוקול). הנתבע טען שמלבד שני תיקונים אלה, הגיע אליו הנתבע לאחר מכן עם תרמוסט שבור, וזהו. לא הוצגו כל ראיות על ידי התובע לכך שאכן הגיע עוד מספר פעמים למוסך הנתבע, כאשר אף בתצהירו לא הצהיר זאת . לא ברור מדוע עובדות כה מהותיות אלה לא נטענו קודם לכן בתצהירו ומשכך איני יכולה לקבל עדותו בענין זה לפיה הרכב כבר לאחר התיקון לא היה תקין למעשה. כן מצפה אני שאם אכן היה הרכב לא תקין לאחר תיקון זה היה מגיע מיידית למוסך הנתבע ודורש תיקונו. לא הוכח בפני שעשה כן. כן עלי להוסיף שאף הקבלות על מוניות שצירף התובע הינן מחודש נובמבר 2007, וגם החשבוניות על השכרת הרכב החלופי הינן מחודשים נובמבר דצמבר, כך לא ניתן ללמוד שאכן היתה בעיה במהלך כל השנה שהצריכה השארת הרכב במוסך, אלא יכול ובחודש נובמבר ארעה תקלה חדשה ברכב שנבעה ממערכת השמן לאור התחזוקה הירודה של הרכב. משלא הוצגה כל ראיה לכך שהתובע אכן ביצע ברכבו במהלך אותה שנה טיפולים שוטפים כפי שדורש היצרן לא הוכח שהנזק לרכבו לא נגרם בשל מחדלו הוא ואי טיפול ראוי ברכב שהביא לפגיעה במשאבת השמן. 15. לאור כל האמור לעיל דין התביעה להדחות. משנדחת התביעה נדחות אף ההודעות לצד ג' ולצד ד'. התובע ישלם הוצאות משפט לנתבע בסך 7,000 ₪. הנתבע ישלם הוצאות משפט לצד ג' בסך 7,000 ₪ צד ג' ישלם הוצאות משפט לצד ד' בסך 7,000 ₪. ניתן היום, ז' אייר תשע"ב, 29 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. רכבתקלות ברכב