קטיעת בוהן - תאונת עבודה

לפנינו תביעת התובע, להכיר כי הפצע באצבע III בכף רגלו השמאלית והקטיעה החלקית של אצבע זו נגרמו כתוצאה מתאונת עבודה שאירעה לו ביום 11/2/2008. התובע יליד שנת 1943, עבד כרתך-ארגון במפעל אימקו תעשיות בנשר תל-חנן. ביום 27/4/2008 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (מוצג נ/1) ובה ציין כי ביום 11/2/2008 אירעה לו תאונה בדרך לעבודתו בכניסה למפעל וכך ציין: "עם בואי בבקר בשעה 7:10 ליום עבודה נוסף נגרמה התאונה באצבע ברגלי השמאלית. נפלתי וכן קיבלתי גם מכות חזקות בברכיים, פנים וגם יד ימין." בתיאור האיבר שנפגע ציין התובע: "כף יד ימנית + אצבע כף רגל שמאל + רגישות בברכיים." בתצהירו (מוצג ת/1) תיאר התובע את התאונה מיום 11/2/2008 כדלקמן: "התאונה אירעה כאשר החניתי את רכבי בחנייה סמוך למקום העבודה, הלכתי מספר מטרים לכיוון הכניסה לעבודה, ואז שמעתי צפצוף של רכב מאחורי, סובבתי את הראש תוך כדי הליכה ואז מעדתי על ברזל כלשהו שהיה תקוע באדמה, היות ולא ראיתי אותו. כתוצאה מהנפילה, קיבלתי מכה חזקה בפנים בברכיים, בידיים וכן באצבע של רגל שמאל. קמתי ונכנסתי למקום העבודה, שם ראה אותי המנהל ארקדי, איך שכל פניי מלאות בדם, הוא שאל אותי אם אני צריך עזרה, והיות והייתי חדש בעבודה, חששתי לאבד אותה, ועל כן רחצתי את פניי ואת הפצעים והתחלתי לעבוד. לאחר זמן מה האצבע הזדהמה עד כדי כך שהיא נכרתה." הנתבע מודה באירוע התאונתי מיום 11/2/2008, ברם מכיר הנתבע בכך שתובע נחבל אך ורק בשורש כף יד ימין, אך דוחה את טענת התובע, כי נגרם לו פצע מזוהם באצבע 3 בכף רגל שמאל כתוצאה מהתאונה. התובע הצהיר כי אין לו תביעות לנכות באשר לחבלות בחלקי הגוף השונים וטוען לנכות בגין אצבע 3 בכף רגל שמאל בלבד. לשיטתו הנזק באצבע השלישית בכף רגלו השמאלית נגרם כתוצאה מהתאונה מיום 11/2/2008 ונגרם לו גם אי כושר לעבוד על פי התעודות הרפואיות של נפגע בעבודה שהוגשו (ר' פרוטוקול הדיון וההנחיה מיום 23/9/2009). בשים לב לאמור לעיל המחלוקת שבפנינו היא - האם בתאונה ביום 11/2/2008 נפגע התובע באצבע 3 של כף רגלו השמאלית ונגרם לו פצע. נקדים ונאמר כי עיינו בכל החומר שהונח בפנינו, ברם לא שוכנעו כי בתאונה ביום 11/2/2008 נפגע התובע באצבע 3 של כף רגל שמאל. טעמינו יובאו להלן. ביום 12/2/2008, יום למחרת התאונה, פנה התובע למחלקה הטראומטולוגית במרפאת זבולון של קופת חולים הכללית ונבדק על ידי ד"ר טימור פלג. בגליון הרפואי צויין כי התובע נבדק עקב "תאונת עבודה". ב"סיבת הפניה לרופא" צויין: "חבלת שורש כף יד ימנית. נפל בדרך לעבודה יום טרם קבלתו." ב"בדיקה גופנית" צויין: "רגישות ונפיחות בשורש כף יד ימנית והגבלת כיפוף בשורש כף יד ימנית. פצע מזוהם באצבע 3 כף רגל שמאל. רגישות בברכיים." עוד צויין בגליון הרפואי שהוצע לתובע גבס, אך הוא סירב והופנה להמשך טיפול לאורתופד כף יד (ר' מוצג נ/2). הרופא מהמחלקה הטראומטולוגית שטיפל בתובע, ד"ר טימור פלג, הוזמן להעיד בבית הדין. מעדותו עולה כי כשפנה התובע ביום 12/2/2008 למחלקת הטראומה הוא התלונן על כאבים בשורש כף יד ימין שנגרמו לו בתאונת העבודה, ברם התובע לא התלונן כי בתאונה זו נגרם לו פצע ברגל שמאל. וכך העיד ד"ר פלג: "ש. ז"א התובע לא התלונן בפניך על פצע ברגל שמאל? ת. לא. התובע התלונן שכואב לו שורש כף יד ימין. זאת היתה התאונה שלו." (ר' עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 7/9/2010, ש' 11-10) ובהמשך העיד ד"ר פלג: "ש.      כשאתה כותב פצע באצבע שלוש כף רגל שמאל. מה זה פצע? ת.        פצע זה פצע. ש.        אתה רואה בזה שהוא נחבל? ת.  לא. כשבן אדם בא עם פצע שהוא מחבלה הוא טוען שקיבל את הפצע בחבלה. את זה רושמים. כאן החבלה העיקרית שלו שהוא נפל ונפצע ביד וכאשר בדקתי אותו מצאתי את הפצע. ש. אתה לא שאלת אותו ממה זה? ת. אנחנו לא מתמקדים בכל הבעיות שיש לבן אדם. ב- 5 דקות שיש לי אנחנו לא מתמקדים. הפצע הכרוני שלו במקום הזה לא עניין אותי. ש. איך אתה יודע שזה כרוני? ת. אם זה היה מחבלה הוא היה טוען זאת, טוען שהוא נפגע. כמו שכתבתי לגבי היד הייתי כותב שנגרם לו פצע מהנפילה. " (ר' עמ' 6 לפרוטוקול הדיון, ש' 16-5) ד"ר פלג נשאל מדוע לא שלח את התובע לטיפול בעניין הפצע ברגל, על כך השיב כי מדובר במחלקת תאונות והם התמקדו בבעיה שהיתה באותה עת עקב התאונה והיא החבלה בכף יד ימין. ככל שהיה מוצא בבדיקה שמשהו ברגל באמת מסוכן, הוא היה מטפל גם ברגל, ברם ד"ר פלג טיפל בתלונה שהתובע התלונן עליה באותו היום וזו היתה - החבלה בכף יד ימין: "ש. כשבדקת אותו מה רמת הזיהום שהיה ברגל? ת.  קשה לי להגיד לפי הזיהום מתי הוא ארע. אם הייתי רואה שהזיהום הוא מסוכן לחיים, הייתי שולח אותו למיון באותו יום. ש.  למה לא שלחת אותו לטיפול ברגל? ת.  לא התעמקנו בטיפול בפצע, כנראה הוא היה פחות משמעותי. ש.  ז"א היה זיהום התחלתי? ת.  קשה לי להגיד. מדובר במחלקת תאונות ואנו מתמקדים בבעיה העכשווית שהיתה החבלה בכף יד ימין. בנוסף אם אנו מוצאים בבדיקה משהו שהוא באמת מסוכן אז כמובן שאנו מטפלים גם בזה אבל בעיקר בתלונות שהוא מתלונן באותו יום. " (ר' עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, ש' 29-21) עוד העיד ד"ר פלג בעניין זה: "ש. הפצע שהיה לו ברגל, פצע זה לא הצריך באותו יום טיפול רפואי דחוף? ת. נכון. יכול להיות שהוא גם היה מטופל לפני כן באיזה שהיא מרפאה. הוא יכול לבוא עם 50 בעיות ואנו מתמקדים בבעיה העכשווית. אבל אם אני רואה שהפצע זה מורסה שצריך לפתוח אותו אז כמובן שאם זה אפשרי אני אפתח במרפאה ואם לא אשלח לבית החולים ואם הרגל מזוהמת בצורה מסוכנת אז אשלח אותו מיד למיון. אם הדברים לא צויינו זאת אומרת שזה לא היה. ש. מה שאתה אומר שבן אדם מגיע מתאונה, פציעה אתם מתמקדים בבעיה שצריכה טיפול אקוטי? ת. נכון. יכול להיות שישנם מספר אברים שנפגעו בתאונה ואנו מטפלים בהם. אנו מטפלים בכל הפגיעות שקשורות לאותה תאונה שהוא בא באותו יום. " (ר' עמ' 6 לפרוטוקול הדיון, ש' 29-20) ד"ר פלג נשאל מהו הטיפול בעניין שורש כף היד שהוא הציע לתובע, ועל כך השיב: "בצילומים עלה חשד לשבר בעצם הסירה. כשיש חשד לשבר בעצם הסירה, אנו ממליצים לשים גבס והתובע לא רצה לשים גבס. שלחתי אותו להמשך בירור לאורטופד כף יד, בגלל שהוא לא הסכים לשים גבס על היד." (ר' עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, ש' 16-14) ביום 6/3/2008 פנה התובע לרופא המשפחה בקופת חולים כללית, ד"ר בבלי סרפימה. בסיבת ההפניה בכרטיס הביקור צויין: "פצע מזוהם באצבע 3 בכף רגל שמאל, נפיחות ואודם בקרסול." ביום 10/3/2008 פנה התובע לרופא המשפחה, ד"ר כיאל מוהיב. בסיבת הפניה בכרטיס הביקור צויין: "מזה 3 ימים פצע מזוהם באצבע 3 בכף רגל שמאל, נפיחות ואודם בקרסול, ללא חום. טופל ע"י רופא משפחה באורפניל. הטיפול הופסק וכעת מטופל בצ'יפרוקסין ואוגמנטין". התובע הופנה לטיפול במרפאת כף רגל סוכרתית בדחיפות והוזמן למחרת לביקורת. (ההדגשות שלנו - מ.א.ח.) למחרת, ביום 11/3/2008, ציין ד"ר כיאל מוהיב בכרטיס הרפואי כי כירורג כף רגל סוכרתית ד"ר קוליקובסקי יהיה רק ביום שני והתובע הופנה לבדיקת כירורג במרפאת זבולון. בבדיקה במרפאת זבולון ביום 11/3/2008, ציין ד"ר ויקטור חולמצקי בכרטיס הביקור בסיבת הפניה: "כאבים בכף רגל שמאל ללא אירוע טראומתי". בבדיקה הגופנית נרשם: "פצע כרוני בקצה של בוהן 3 של כף רגל שמאל, אודם בשוק". בסיכום והמלצות נרשם: "אמבטיות עם פולידין, טיפול אנטיביוטי, המשך מעקב במרפאת כף רגל סוכרתית." (ההדגשות שלנו - מ.א.ח.) ד"ר קוליקובסקי משה, ממרפאת כף הרגל הסכרתית, הפנה את התובע ביום 12/3/2008 לבית חולים רמב"ם בחיפה. התובע היה מאושפז מיום 12/3/2008 ועד ליום 20/3/2008. בסיכום האשפוז מיום 20/3/2008 של בית חולים רמב"ם צויין: "בן 65 ברקע סוכרת סוג II, יתר לחץ דם, אסתמה והיפרלפידמיה. לדבריו כשבוע טרם פנייתו לאשפוז הנוכחי הופיע פצע מפריש בקצה אצבע III כף רגל שמאלית עם אודם, נפיחות וחום מקומי עד אמצע השוק." (ההדגשה שלנו - מ.א.ח.) התובע אושפז בבית חולים רמב"ם פעם נוספת מיום 27/3/2008 ועד ליום 30/3/2008. במהלך אשפוז זה עבר קטיעה חלקית של בוהן III בגובה ה- PIP, בנוסף עבר הארכה של גיד ה - FDL של בוהן II. בסיכום האשפוז מיום 30/3/2008 צויין: "בן 65 מוכר למחלקתינו בשל זיהומים בכף רגל סכרתית. ברקע סכרת סוג II, יתר לחץ דם, אסתמה והיפרלפידמיה. עבר ב - 2005 קטיעה חלקית בגובה ה - DIF של בוהן II מימין. לדבריו מ- 08/03/2008 הופיע פצע מפריש בקצה אצבע III כף רגל שמאלית עם אודם." (ההדגשות שלנו - מ.א.ח.) עוד יוטעם, כי התובע סבל רבות, לפני התאונה מיום 11/2/2008 וגם לאחריה, עקב מחלת הסכרת מפצעים ובעיות רבות באצבעות ובכפות שתי רגליו, עבר קטיעה חלקית של אחת האצבעות והיה מאושפז מספר פעמים בבית חולים כמו כן טופל במרפאה לטיפול בכף רגל סכרתית (ר' לדוגמה רישומים בכרטיסיו הרפואיים מקופת חולים מתאריכים: 30/6/2002, 4/11/2004, 20/4/2005, 10/5/2005, 2/11/2005, 8/1/2006, 7/9/2006, 26/9/2006, 11/7/2007, 17/7/2007, 25/7/2007, 24/10/2008, 5/3/2009, 12/3/2009; ר' גם מוצגים: נ/3, נ/4 ו-נ/5 וכן סיכום אשפוז מבית חולים רמב"ם מיום 30/3/2008). לראשונה טען התובע כי נפגע באצבע III ברגלו השמאלית בעת התאונה מיום 11/2/2008, בתביעתו למוסד לביטוח לאומי שהוגשה ביום 27/4/2008 וזאת יוטעם לאחר אשפוזו בבית החולים וקטיעה חלקית של האצבע. לאחר מכן בביקור בקופת חולים ביום 30/5/2008, בו דיווח התובע על "תאונת עבודה" צויין: "לדבריו בתאריך 11/02/2008 בדרך לעבודתו נפל ונחבל בפרק יד ימין. נבדק במרפאה זבולון - המשך טיפול בבית חולים רמב"ם." בביקורו הנוסף בקופת חולים ביום 6/6/2008 נרשם בכרטיסו הרפואי: "סובל מסכרת. לדבריו בתאריך 11.02.08 נפל ונחבל בשורש כף יד ימין ובאצבע 3 כף רגל שמאל. נבדק בתאריך 12.02.08 בחדר טראומה ע"י ד"ר פלג. אובחן פצע מזוהם באצבע 3 כף רגל שמאל. בצילום יד ימין: חשד ל - NAVICULAR FRACTURE. סירב לגבס. החולה אושפז בבית חולים רמב"ם מתאריך 27.03.08 עד 30.03.08 בשל זיהום בבוהן III בכף רגל שמאל. בתאריך 27.03.08 עבר קטיעה חלקית של הבוהן בגובה ה - PIP, בנוסף עבר הארכה של גיד ה - FDL של בוהן II בשל בוהן פטישונית." הנה כי כן, בעת בדיקתו של התובע ביום 12/2/2008, למחרת יום התאונה, במחלקת הטראומה התובע לא ציין כי הפצע ברגלו נגרם כתוצאה מנפילתו ביום 11/2/2008 והתלונן רק על הפגיעה בשורש כף ידו הימנית. גם בביקוריו בקופת חולים בחודש מרץ 2008 לא ציין התובע כי הפצע נגרם לו בעת נפילתו ביום 11/2/2008. להיפך, בביקורו ביום 11/3/2008 במרפאת זבולון נרשם במפורש ע"י ד"ר ויקטור חולמצקי, כי הפצע הופיע ללא אירוע טראומתי והתובע נשלח לטיפול למרפאת כף רגל סכרתית. לראשונה ניסה התובע לקשור בין הפצע באצבע III לבין הנפילה מיום 11/2/2008 בתביעתו לנתבע שהוגשה ביום 27/4/2008, היינו לאחר אשפוזו בבית חולים רמב"ם והקטיעה החלקית של אצבע III. בשים לב לדברים אלה ובשים לב למצבו הרפואי הסכרתי של התובע, לפני התאונה מיום 11/2/2008 ולאחריה - היינו הפצעים, הקטיעה, האשפוזים והטיפולים באצבעות ובכפות שתי הרגליים - לא שוכנעו כי הפצע באצבעIII בכף רגל שמאל נגרם בתאונה ובנפילה מיום 11/2/2008 ומשכך דין תביעת התובע להדחות. משאלה פני הדברים - התביעה נדחית בזאת. משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה. ניתן היום, ט"ז אייר תשע"ב, 8 מאי 2012, בהעדר הצדדים. מר גיורא רדרנציג עובדים גב' לורנס עאסינציגת מעסיקים מיכל אריסון-חילו - שופטת קטיעת איברבוהןרגלייםתאונת עבודה