1. התובע, מוגבל בניידות, קיבל הלוואה מהמוסד לביטוח לאומי לצורך רכישת רכב בהתאם להסכם בדבר גימלת ניידות. התובע חתם על כתב התחייבות בו הוא נדרש לבטח את רכבו בביטוח מקיף. במועד מסויים חדל התובע לבטח את רכבו בביטוח מקיף. כאשר נודע למל"ל על כך, הופסק תשלום גמלת ניידות. לאחר מכן הוחלט על הפחתת קצבת הניידות של התובע בשיעור של 28%. ההפחתה חושבה באופן רטרואקטיבי, מהמועד בו חדל התובע לבטח את הרכב. כתוצאה מכך, החל המל"ל לקזז את החוב מקצבאות ביטוח לאומי להם הוא זכאי. השאלה הניצבת לפתחנו היא הקיזוז מגמלת הניידות, למפרע ולעתיד, נעשה כדין. 2. רקע א. התובע הינו נכה בשיעור 100% המוגבל בניידות בשיעור של 80%, ומקבל קצבת ניידות מהמוסד לביטוח לאומי . ב. בבעלות התובע רכב שנת ייצור 1996, אותו רכש מכספי הלוואה עומדת שהוענקה לו. ג. במכתב שנשלח לתובע ביום 3.8.09 הודיע הנתבע על הפסקת קצבת הניידות מהטעם: "לא בטחת בביטוח מקיף רכבך אשר נרכש באמצעות הלוואה עומדת (בסעיף 3(ב)(2) 3(ג) להסכם הניידות)" ד. ביום 22.9.09 הגיש התובע תובענה ובה ביקש לבטל את ההחלטה הנ"ל. ה. בכתב הגנה נטען כי לאחר בחינה מחודשת של התיק, הוחלט לחדש את קצבת הניידות, תוך הפחתה של החלק היחסי של מרכיב הביטוח, מקצבתו של התובע. הנתבע פרט בכתב ההגנה כי כתוצאה מההפחתה, עומד לתובע חוב סך 31,015₪ (קרן). 3. ביום 11/4/10 הוגשה לתיק תעודת עובד ציבור מטעם מנהלת מדור גמלאות גב' מיה קליין. כך נאמר בתעודה: "מר X לאון ת"ז X לא ביטח את רכבו מס' 8743204 בביטוח מקיף מ- 12/03 למרות שהתחייב לבטחו במקיף וחתם על כתב התחייבות המהווה חלק בלתי נפרד מטופס התביעה להטבות מהסכם הניידות שהגיש ביום 29/10/95. בשנת 2003 רכבו היה "צעיר" (בבעלות 7 שנים) וניתן היה אז לבטחו בביטוח מקיף. זוהי הפרה של כתב ההתחייבות עליו חתם ושל הסכם הניידות בכלל. קצבת הניידות היא קצבה לאחזקת רכב וכוללת רכיב עבור ביטוח מקיף. בעבר המוסד לביטוח לאומי שלל קצבה לחלוטין למי שלא ביטח את רכבו במקיף. בעקבות פסק דין מבית הדין האזורי לעבודה שהתקבל במקרה דומה ב- 2004 בו לא בוטח הרכב בביטוח מקיף לאורך תקופה ארוכה, ניתנה הנחייה להפחית את החלק היחסי מהקצבה המיועד לצורכי הביטוח ולא לשלול את הזכאות לקיצבה בכלל. לציין שמרכיב הביטוח בסל הקצבה מחושב על ידי מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי. עפ"י פסק הדין ולאחר התייעצות הוחלט שלא לדרוש ממר X לאיון להחזיר את ההלוואה העומדת שניתנה לו ב- 1996 אך להפחית מקצבת הניידות שלה זכאי רק את מרכיב ה... בשיעור 28% .... . ההפחתה מהמועד בו לא ביטח את רכבו במקיף מ- 12/03. נוצר לו חוב בסך 35,440 ₪ כולל הצמדה. והחוב מקוזז מכל הקצבאות שזכאי להן. החוב מתנכה ב- 50% מהקצבה. כיום זכאותו לקצבת ניידות כבעל רכב לפי 80% מוגבלות בניידות, נוהג בעצמו, רכב עד 1800 סמ"ק ובסך 1,457 ₪ לאחר הפחתת 28% במקום 2,049 ₪ שהשתלמה לו בעבר. מ- 12/03 - 12/05 היה זכאי לקצבת ניידות בסך 1,279 ₪ במקום 1,777 ₪ שהשתלמה לו. מ- 1/06 ועד 6/07 היה זכאי לקצבת ניידות בסך 1,295 ₪ במקום 1,798 ₪ שהשתלמה לו מ- 7/07 - 12/07. היה זכאי לקצבת ניידות בסך 1,362 ₪. מ- 1/08 - 6/08 היה זכאי לקצבת ניידות בסך 1,413 ₪ במקום 1,963 ₪ ומ- 7/08 ועד היום זכאי לקצבת ניידות בסך 1,475 ₪ במקום 2,049 ₪. מסכום הקצבה לה זכאי - מופחת החוב. מ- 12/09 החוב קוזז בטעות בשיעור 28% במקום 50% ושולם לנ"ל סך 1,062 ₪. קוזז מקצבת הניידות סך 413 ₪. כך גם ב- 1/10. מ- 2/10 החוב מתקזז מקצבת הניידות ב- 50%. קוזז סך 738 ₪ ושולם לנ"ל סך 737 ₪. על פי בקשתו של המוגבל בניידות לפרוס את החוב הוחלט לבוא לקראתו ומ- 3/10 במקום שהחוב יקוזז מהקצבה ב- 50% בוצע קיזוז של 10% מקצבתו ובסך 148 ₪ ושולמה לנ"ל קצבה בסך 1,327 ₪. מ- 1/4/10 יופסק הניכוי עד להחלטה סופית בפסק דין. נכון להיום יתרת חובו כולל הצמדה הינה בסך 31,148 ₪. לציין כי על פי נוהל שנקבע - אין עילה לביטול החוב כיוון שכל החוב נוצר באשמת התובע!" 4. טענות התובע א. לפי הסכם הניידות הנתבע רשאי לדרוש ביטוח מקיף אך אינו חייב, ולכן היה עליו להפעיל שיקול דעת סביר ולהתחשב בנסיבות של התובע. ב. היות והרכב ישן, משנת יצור 1996, לא היה ניתן לבטח את הרכב. התובע פנה למספר סוכני וחברות ביטוח שונים ונענה כי לא ניתן לבטח את רכבו. ג. אילו היה התובע מבטח את הרכב, אזיי עלות הביטוח הכוללת משנת 2003 הייתה לכל היותר כ 10,000 ₪. 5. בסיכומים בכתב הוסיף התובע טענות שלא עלו בכתבי הטענות: א. לטענתו, ביטח את הרכב עד שנת 2005 ומאז סרבו חברות הביטוח לבטח את רכבו. ב. עוד נטען שהתובע כלל לא ידע על כך שהוא מחויב לבטח את רכבו בביטוח מקיף. ג. באשר לקיזוזים מהגמלאות, טען כי קוזזו לו סכומים נוספים לפירעון החוב, שלא צויינו בתעודת עובד ציבור. התובע מפנה למכתב שקיבל מהנתבע, מיום 2.2.10, בו נאמר כי בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2009 לא שולמה קצבת ניידות בסך 4,425 ₪ וכי סכום זה קוזז מהחוב של התובע. ד. לטענתו, במהלך השנים ביצע הנתבע הפחתות נוספות מהגמלאות המשולמות לו אך אין ידו משגת את הסכום הדרוש ע"מ להוציא את תדפיסי חשבון הבנק שיוכיחו זאת. ה. עוד טען כי על הנתבע היה להביאו בפני ועדת חריגים ולא לסרב לבקשתו לפנות לוועדת החריגים. ו. לטענת התובע, כל הכנסותיו של התובע הינם מקצבת הניידות וקצבת הילדים. בסכום זה מפרנס התובע את שבעת ילדיו, אשר שניים מהם נכים בדרגת נכות של 100%. לתובע אין לתובע כל אפשרות לעמוד בניכוי החוב. 5. טענות המל"ל התובע היה מחוייב לבטח את רכבו בביטוח מקיף ומשלא עשה כן, בדין נצבר חוב בגין תשלומי גמלת ניידות ביתר. 6. לבקשת בית הדין בתום דיון ההוכחות, צרף המל"ל דו"ח המרכז את הסכומים שקוזזו לתובע. בדו"ח נכתב כי בחודשים דצמבר 2009 וינואר עד מרץ 2010, קוזז מקצבת הניידות ומקצבת הילדים סכום של 2,806 ₪ (להלן: דו"ח ריכוז סכומי קיזוז) התשתית המשפטית 7. הזכות לקבל קצבת ניידות אינה מעוגנת בחוק אלא בהסכם בדבר גמלת ניידות מיום ט"ו בסיון תשל"ז (1 ביוני 1977) (להלן: "הסכם הניידות"). הסכם זה קבע את הכללים והמסגרת למתן הלוואה וקצבה לצורך ניידות. 8. הפסיקה קבעה כי אין להעניק זכויות למוגבלים בניידות "ככל שהדבר אינו תואם את ההסכם ואת הזכויות שהוקנו מכוחו". דב"ע נז 0-282 עטל נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 27.7.1998) 9. סעיף 3(א) להסכם הניידות קובע: "(א) מוגבל בניידות יקבל הטבות לפי הסכם זה אם הוא מוגבל בניידות לצמיתות ומתקיימות לגביו הוראות הסכם זה וכל עוד הן מתקיימות לגביו, והוא או האפוטרופוס שלו וכן מורשה הנהיגה עבורו הכל לפי הענין, מקיימים את תנאי ההתחייבות אשר נטלו על עצמם כלפי המוסד - לפי כתב התחייבות, אשר חתמו כדרישת המוסד (להלן-כתב ההתחייבות)". 10. על פי סעיף 3(ב) להסכם הניידות נקבע כי המל"ל רשאי לדרוש כי המבוטח יבטח את רכבו בביטוח מקיף: "(ב) המוסד רשאי, בין היתר, לדרוש שהמוגבל בניידות שקיבל הלוואה עומדת לרכישת רכב או האפוטרופוס שלו, לפי הענין - ... (2) ימציא למוסד, לפי דרישתו, פוליסת ביטוח מקיף בר תוקף על מלוא ערך רכבו".... 11. על פי סעיף 3(ג) להסכם הניידות רשאי המוסד לביטוח לאומי להפסיק את קצבת הניידות של המבוטח. "(ג) נהג אדם ברכב שלא בהתאם להוראות סעיף 7 או לא מולאו הוראות סעיף קטן (ב) לעיל, יהיה המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו - (1) לדרוש החזר ההלוואה העומדת - ועל החזר זה יחולו הוראות סעיף 12א; (2) לשלול את זכותו של המוגבל בניידות לקבלת הלוואה עומדת להחלפת רכב; 3) להפסיק את תשלום קיצבת הניידות הניתנת לבעל רכב על פי הסכם זה". 12. סעיף 20 להסכם הניידות קובע כי המל"ל רשאי להפסיק את תשלום קצבת הניידות אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים המזכים בקצבת ניידות: "(א) תשלום קיצבת הניידות יופסק מהיום הראשון לחודש שלאחר החודש שבו- (3) חדל להתקיים תנאי כלשהו מהתנאים המזכים בקיצבת ניידות;" 13. בסעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 נקבע: "315. שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה: (1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין; (2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;" 14. נמצאנו למדים כי המוסד לביטוח לאומי רשאי לדרוש מאדם המוגבל בניידות לבטח את רכבו בביטוח מקיף, וכי במידה והמבוטח אינו עומד בהתחייבותו, רשאי לשלול את קצבתו. מן הכלל אל הפרט 15. הנתבע הציג בפנינו את כתב התחייבות עליו חתם התובע ביום 29.10.95, במסגרת הסכם הניידות, ובו נכתב: "לפיכך ולאור האמור לעיל הנני מתחייב בזה כדלקמן: ... 4. לבטח את הרכב, מיד עם רכישתו וכל עוד הרכב בבעלותי, בביטוח מקיף צמוד למחיר הרכב בשוק ובערכו המלא (לפי מחיר הרכב והמיסים החלים עליו)... וכן אמציא למוסד העתקי פוליסת הביטוח שבתוקף" 16. נקבע כי קיימת חזקה שחתימתו של אדם על מסמך מהווה אישור ועדות לכך שהבין את תוכנו ונתן את הסכמתו לאמור בו. ע"א 8533/06 גילמן נ' הפועלים אמריקאי ישראל, מיום 5.8.08. לעניין כתב ההתחייבות מכח הסכם הניידות, נקבע בדב"ע (ארצי) המוסד לביטוח לאומי נ' טן פי פד"ע כט 3 (להלן: עניין טן פי): "משחתמה המשיבה על ההתחייבויות הללו, קמה חזקה כי היא מבינה את הוראות אותן ההתחייבויות ויודעת על התנאים היסודיים של אי-מסירת רכב לאחר וחובת ביטוח הרכב בביטוח מקיף". טענה לאי ידיעה על חובה לבטח את הרכב 17. התובע לא טען בכתב התביעה או בתצהיר כי לא ידע שעליו לבטח את הרכב. לראשונה עלתה טענה זו במסגרת הסיכומים בכתב שהגיש (לאחר שסיכם בעל פה בתום הדיון). די בכך שהטענה נשמעה לראשונה במסגרת הסיכומים בכדי לדחותה. אף לו הייתה הטענה נטענת בזמן אמת, הרי שהתובע לא הרים את נטל הראיה בעניין זה. לא מצאנו כל יסוד לכך שהתובע לא הבין או לא היה מודע לתנאיו של כתב ההתחייבות עליו חתם. טענה זו אף סותרת את טענתו העיקרית של התובע לפיה עשה מאמצים בניסיון לבטח את הרכב אך ללא הצלחה. לאור האמור, אין לקבל את הטנה כי התובע לא ידע על החובה לבטח את הרכב בביטוח מקיף. המועד שממנו ואילך הרכב לא בוטח 18. לטענת המל"ל, התובע לא ביטח את הרכב משנת 2003. התובע טען שביטח עד שנת 2005. ואולם התובע לא הציג בפנינו כל ראיה כי ביטח את רכבו בביטוח מקיף בשנים 2003 ו- 2004. מכאן מתקבלת טענת המל"ל כי הרכב לא בוטח בביטוח מקיף משנת 2003. 19. התובע הציג מכתבים מסוכני ביטוח המעידים שלא ניתן לבטח את הרכב בביטוח מקיף, בהיותו רכב ישן. אלא שמסמכים אלו הינם משנת 2009 ולא קודם לכן. בשנת 2003 היה הרכב בן שבע שנים ולא היתה כל מניעה לבטחו בביטוח מקיף. כך גם בשנים שלאחר מכן. זאת ועוד, אף לו היה התובע מוכיח כי לא היה באפשרותו לבטח את הרכב, הרי שאין בכך לפתור אותו מהחובה לידע את הנתבע על העדר האפשרות לבטח את הרכב, דבר שלא נעשה. התובע מחוייב היה לנהוג בתום לב כלפי הנתבע. לעניין חובת תום הלב של המבוטח נאמר בעניין טן פי הנ"ל: "אולם, אף על המבוטח המקבל זכויות מהמוסד, מכוח חוק הביטוח הלאומי או מכוח חוק הבטחת הכנסה, מוטלת חובת התנהגות בתום לב (דב"ע מו/42- 0[4], בע' 327). חובת תום הלב חלה גם לגבי זכויות שנתקבלו מכוח הסכם הניידות ועל החותם על התחייבות שיש לה תוקף הסכמי" 20. התובע ידע שעליו לבטח את הרכב בביטוח מקיף אך לא ביטח ולא הודיע על כך למל"ל במשך תקופה ארוכה. בעשותו כך הפר התובע את כתב התחייבות עליו חתם. 21. במצב דברים זה, רשאי היה המל"ל להפחית את קצבתו של התובע בשיעור היחסי של עלות הביטוח. שעור ההפחתה מהגמלה 22. על פי הודעת המל"ל בתע"צ, נוצר לתובע חוב בשעור 28% מגמלת הניידות ששולמה לו. לטענת התובע, עלות הביטוח של הרכב לכל התקופה, נמוכה יותר מגובה החוב שנצבר. בענין זה הוסבר בתע"צ כי מרכיב הביטוח במסגרת סל הקצבה נקבע ע"י מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי, בהתאם למאפיינים השונים של הרכב והנוהג בו ובמקרה של התובע השיעור הינו 28% מסך קצבת הניידות. לתעודת עובד ציבור צורפה טבלה שכותרתה: "רכיב ביטוח הרכב מחוק קצבת הניידות ב- % לפי קטגוריות הקצבה". בטבלה מפורטים שנות ייצור וזהות המבוטח (בעל רישיון, משתכר או שאינו משתכר וכיו"ב). 23. לא מצאנו כל מקום להתערב בקביעתה של מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי אודות שעור הקיזוז מהגימלה. התובע לא הציג כל ראיה לכך שנפל פגם באופן החישוב ולא תמך את טענותיו בראיה כלשהי. נזכיר כי על פי הוראות הסכם הניידות, רשאי המל"ל לשלול לחלוטין את הגמלה למי שאינו ממלא אחר הוראות הסכם הניידות כלשונן. לפיכך, הנחיה פנימית שמשמעה ניכוי חלקי מהגמלה ולא שלילה מלאה, באה לטובת המבוטח ולא להיפך. הפעלת שיקול דעת בדרישה לבטח את הרכב בביטוח מקיף 24. טענת התובע כי היה על הנתבע להפעיל שיקול דעת בעת שדרש ממנו לבטח את הרכב, נדחית אף היא. דרישת הנתבע לבטח את הרכב בביטוח מקיף הינה סבירה והגיונית ותכליתה למנוע מקרה בו ייפגע הרכב ולא יהיה באפשרותו של המוגבל בניידות להחזיר את כספי ההלוואה העומדת שקיבל. קיזוז סכומים שלא נזכרו בתע"צ 25. התובע טוען כי קוזזו מהחוב סכומים נוספים שלא נזכרו בתעודת עובד ציבור. כך מפנה לקצבה לחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2009 שלא שולמה, סה"כ 4,425 ₪. אכן בתעודת עובד ציבור אין התיחסות לאי תשלום קיצבה לחודשים אלה. אף בדו"ח ריכוז סיכומי הקיזוז אין אזכור לכך שחודשים אלו קוזזו מהחוב של התובע. מאידך, במכתב המל"ל מיום 2.2.10 עולה שהגמלה עבור החודשים הנ"ל לא שולמה לתובע וקוזזה מהחוב. 26. לפיכך אנו מורים למל"ל לקזז מהחוב של התובע, את הגימלה שלא שולמה לו לחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2009, כולל, זאת בהתאם למכתב מיום 2/2/10. ועדת חריגים 27. התובע טען לראשונה בסיכומים כי היה על המל"ל להעמידו בפני ועדת חריגים. התובע לא הציג ראיה לכך שפנה לנתבע בבקשה שעניינו יובא בפני ועדת חריגים. לתובע הזכות לפנות בענין זה על פי הוראות החוק. מצב כלכלי 28. עוד טען התובע שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בקיזוז מהקצבאות המשולמות לו. אין בטענה זו בכדי לפגוע בזכותו של הנתבע לקזז לתובע מהקצבאות להם זכאי התובע, חוב שנזקף לחובתו בגין תשלומים ביתר שקיבל. יחד עם זאת, בית הדין ממליץ למל"ל להתחשב במצבו הקשה של התובע, בקביעת הסכומים שיקוזזו מהגמלאות המשולמות לו. סוף דבר 29. לאור האמור התביעה נדחית, בכפוף לאמור בסעיף 26 ו- 27 לעיל. אין צו להוצאות. לצדדים זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ב, 17 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. נציג מעסיקים - מר נרקיס הדס יהלום, שופטת ניידות