א. מהות התובענה: בתאריך 15.4.2012 אושר הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים לעניין התובענה הייצוגית שהוגשה, ולהלן השתלשלות העובדות והנימוקים לאישור. ב. עובדות רלוונטיות: התובע יליד שנת 1935 הינו גמלאי המבוטח בביטוח סיעודי הקבוצתי שנחתם בין ארגון קרן גמלאות מרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (להלן: "ארגון קג"מ") ובין חברת הביטוח הראל. הנתבעת הינה חברת הביטוח הראל, המבטחת את התובע בביטוח סיעודי קבוצתי. בתאריך 15.2.2012 ניתנה החלטה לפיה צורף הנתבע 2 כצד דרוש לצורך המשך ההליך בהיותו "בעל פוליסה" החתום באופן אישי על הסכם הביטוח הקיבוצי מיום 31.12.2006. בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקסד"א"). התובע בוטח בביטוח סיעודי קבוצתי בחברת הראל והוכר על ידה כזכאי לגמלה סיעודית חודשית נומינאלית בגובה 2,500 ₪- המשולמת לו ללא הפרשי הצמדה (ראה: נספח ג' לבקשה המתוקנת להכרת התובענה כייצוגית). ביום 1.1.2007 התקשרה הנתבעת עם ארגון קג"מ בביטוח סיעודי קבוצתי אשר החליף ביטוח קודם בחברת הכשרת היישוב, ותוקפו לחמש שנים. טענתו המרכזית של ב"כ התובע הינה כי בעוד שהפרמיה עלתה מדי שנה בשיעור של עד 10%, הגמלה נותרה בערכה הנומינאלי אשר נקבע ביום כניסת הפוליסה לתוקף, וזאת בניגוד לכוונת הצדדים בעת קשירת הסכם הביטוח הקיבוצי. היות ובפוליסה לא כתוב באופן מפורש כי התגמולים שישולמו לחולים הסיעודיים אינם צמודים למדד, יש להגדיל את דמי הביטוח באותו יחס בו גדלה הפרמיה ולכל הפחות להצמיד את תגמולי הביטוח למדד המחירים לצרכן. לטענתו, הנתבעים ביצעו כלפיו עוולות של: הטעיית צרכנים לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; פעלו שלא בתום לב ובניגוד להוראות חוק החוזים; עשו עושר ולא במשפט; הפרו את חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הביטוח"); קבעו תנאי מקפח בניגוד להוראות חוק החוזים האחידים, התשמ"א-1981; פעלו תוך הפליה אסורה ובחוסר שוויון, הן בהשוואה ל-12 פוליסות בהם קיימת הצמדה (נספחים ו'1- ו'14 לבקשה המתוקנת להכרת התובענה כייצוגית), והן בהשוואת התנאים בין חברי הקבוצה; לכן עתר לסעדים הבאים: הוספת סכומי התאמה לתגמולי הביטוח בשיעור זהה להעלאת הפרמיה ששילמו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום קרות מקרה הביטוח 28/12/2009 ועד לתשלומם בפועל, בהתאם להוראות סעיף 28 לחוק הביטוח. יצוין כי בתביעה האישית הסכום מוערך בכ- 5,720 ₪ כולל הפרשי הצמדה וריבית, ובתובענה הייצוגית הסכום מוערך בכ- 39,948,480 ₪ כולל הפרשי הצמדה וריבית. לחילופין, הוספת סכומי הצמדה לתגמולי הביטוח בהתאם למדד המחירים לצרכן כניסת הפוליסה לתוקף ועד לקרות מקרה הביטוח של כל אחד מחברי הקבוצה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום קרות מקרה הביטוח 28/12/2009 ועד לתשלומם בפועל, בהתאם להוראות סעיף 28 לחוק הביטוח. יצוין, כי בתביעה האישית הסכום מוערך בכ- 2,524 ₪ כולל הפרשי הצמדה וריבית, ובתובענה הייצוגית הסכום מוערך בכ- 18,326,016 ₪ כולל הפרשי הצמדה וריבית. לפסוק פיצוי לטובת הקבוצה או הציבור על פי הוראות סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות. לשלם למבטח גמול מיוחד על פי הוראות סעיף 22 לחוק תובענות ייצוגיות. קביעת שכר הטרחה של בא כוח התובע בשיעור הגבוה מ-15% משווי הסעד, בתוספת מע"מ כחוק. חיוב הנתבעים בהוצאות המשפט. פסיקת ריבית מוגברת על פי הוראות סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח. ג. העמד התובע בתנאי החוק? (1) טענה או עובדה משותפים הלכה פסוקה הינה כי "יש לאמץ גישה לפיה די בכך שהשאלות העיקריות העומדות במוקד הדיון, תהיינה משותפות לחברי הקבוצה, ואין נפקא מינא אם מתקיים שוני בשאלה משנית זו או אחרת". [רע"א 8332/96 שמש נ' רייכרט, פ"ד נה (5) 276, 296-297 (2001)]. במקרה שלפנינו, אותן שאלות של משפט ועובדה רלוונטיות לכל חברי הקבוצה מבוטחי הביטוח הקבוצתי סיעודי. (2) סיכויי התביעה המדובר בקבוצה סגורה של מבוטחים מבוגרים וגמלאים אשר הסכם הביטוח הקיבוצי שלהם בהראל יסתיים ביום 31.12.2012. לכן הרלוונטיות של התביעה מוגבלת בהתחשב במועד סיום הפוליסה ובהתחשב בכך שהסיכון הביטוחי בקבוצה מסוג זה נמצא במגמת עלייה מתמדת בשל עליית הגיל של חבריה, לכן קיים חשש כי הקבוצה תותר ללא ביטוח סיעודי כלל, או לחילופין, חברי הקבוצה יאלצו לבטח עצמם באופן פרטי, וכתוצאה מכך, ישאו בעלויות הגבוהות במאות אחוזים מההסדר במסגרת פוליסת הביטוח הקיבוצי. לכן, מתן פיצוי לקבוצה זו באופן בו יחודש ההסכם לשנת ביטוח נוספת, הינו ראוי ומתאים. צודקת הנתבעת כי לא קמה חובה חוקית מפורשת לציין במסמכיה כי הגמלה לא תוצמד למדד, היה מקום לציין זאת מכוח ההגינות, היושר והצדק, בהתחשב בקבוצת הגילאים להם מיועדת הפוליסה. עם זאת, באי ביצוע פעולה זו לא מדובר בהטעיה מכוונת אלא לכל היותר חוסר בהירות; מצב זה ראוי שירפא בגילוי מפורט. לכן שליחת מסמך בו יהיה גילוי ברור ומפורש למבוטחים בביטוח הקבוצתי על כך שאין הצמדה של הפרמיה ושל הגמלה, וכי בטבלת "גילוי הנאות" של הפוליסה נפלה טעות בעניין זה, הינה הדרך הנכונה לסיום ההליך. לא ניתן גם להתעלם מהעובדה כי הנתבע 2 הוא שניהל את שלב המשא ומתן בליווי יועץ ביטוח לקראת החתימה על חוזה ההתקשרות עם הנתבעת; התובע קיבל הסכם בנוסחו הסופי ללא אפשרות להלין על תנאיו, שלפניו מוצבת אפשרות בחירה אחת; האם ברצונו להצטרף להסכם הקיבוצי או לפנות לחלופה אחרת; ברגע שבחר בפוליסת הביטוח, נתפש התובע כמי שהבין את תוכנו, וקיבל עליו את תנאיו. עלה גם מהראיות כי הנתבע 2 הוא שדרש כי הפרמיה והגמלה לא יוצמדו למדד, הדרישה הגיעה מהארגון בעקבות מגבלה ביכולת הגביה שלהם מול המבוטחים וזאת מתוך שיקולים כוללניים לטובת הקבוצה כולה ולא לטובת הנתבע כפרט. (ראה: תצהיר עד הגנה מספר 1- מר אלון אלירז, סומן כ-נ/1). מדובר בארגון חזק ומנוסה שערך את ההסכם בהסתמך על הכרות אופייה המיוחד של הקבוצה, בשל ניסיון העבר בקביעת פוליסות ביטוח קודמות של הקבוצה בהם הייתה קיימת הצמדה (ראה: נספח ב' לתשובת המשיב 2: סעיף 10 להסכם הביטוח עם כלל, סעיף 10 להסכם הביטוח עם הכשרת היישוב). הבין כי במידה שתוצמד הגמלה, תוצמד אף הפרמיה, ובכך יגרם נזק לקבוצה שתאלץ לשלם יותר מידי חודש. בקביעת תנאי זה פעל ארגון קג"מ מתוך אמונה כי השיג את התנאים המיטביים לציבור אותו מייצג, אף הסכים הארגון לאפשרות העלאת הפרמיה בשיעור של עד 10%, בכך נמצא מנגנון המשמר את הסכם עם הגמלאים למשך שנים רבות (ראה: דברי עד הגנה מספר 2- מר ישראל שחר בפרוטוקול מתאריך 01.01.2012, עמוד 31 מול שורות 30-31). נדמה כי העסקה כדאית גם בהתחשב באופן שבו הראל ראתה את החיובים המוטלים עליה וגם בשל העובדה שמדובר בקבוצה סגורה בה קיים סיכון מוגבר לקיום מצב ביטוחי. ולאור העובדה כי לא קמו לארגון אלטרנטיבות אחרות, בשל סירובן של חברות ביטוח מתחרות כדוגמת: "מגדל", "הפניקס" ו"הכשרת היישוב" לעשות ביטוח כזה. (3) הקבוצה חברי הקבוצה הינם 1,552 איש בני 65 ומעלה השרויים במצב סיעודי, החברים בארגון קג"מ והצטרפו לביטוח הקבוצתי הסיעודי של הנתבעת בפוליסה הנ"ל או בפוליסה עם תנאים דומים, בתקופה הרלוונטית. לרבות מבוטחים שנפטרו, שארע להם "מקרה ביטוח" וקיבלו גמלה בערכה הנומינאלי. (4) הסכם הפשרה בתאריך 4.4.2012 לאחר דיון בבית המשפט, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לאישור הסדר פשרה עפ"י הלכת סבו. עיקרי ההסכם הם: - הנתבעת מתחייבת לשלוח למבוטחים בביטוח הקבוצתי נשוא ההליך מסמך גילוי ברור ומפורש המודיע כי אין הצמדה של הפרמיה ושל הגמלה, וכי בטבלת "גילוי הנאות שבפוליסה נפלה טעות בעניין זה. בדרך של הכללת פסקה בדו"ח השנתי אשר ישלח למבוטחים בימים הקרובים. - בכפוף להתחייבות הנתבעת, הסכם הפשרה ייצור מעשה בי-דין כלפי חברי הקבוצה ביחס לעילות נשוא הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. (5) השלב בו נמצא ההליך בתאריך 29.07.2010 הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. בתאריך 22.11.2010 השיבה הנתבעת לבקשה לאישור התובענה הייצוגית. בקדם משפט שהתקיים ביום 10.02.2011 הוסף נתבע 2 לתביעה בשל היותו "בעל פוליסה" החתום באופן אישי על הסכם הביטוח הקיבוצי מיום 31.12.2006. בתאריך 15.02.2011 ניתנה החלטה לפיה צורף הנתבע 2 כצד לתביעה. בתאריך 01.01.2012 בתום דיון ההוכחות ולאחר שמיעת העדים המליץ בית המשפט כי הצדדים ישובו אליו ויאמרו אם ניתן לסיים את התיק בצורה כזו או אחרת ללא סיכומים. בתאריך 24.01.2012 שבו הצדדים לבית המשפט והודיעו כי עברו כברת דרך, אולם לא הצליחו להגיע להסכמות סופיות. על כן, נקבעו מועדים להגשת סיכומים. בתאריך 04.04.2012 לאחר הידברות נוספת הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר הפשרה. בתאריך 15.04.2012 אישר ביהמ"ש את הסכם הפשרה. (6) אי מינוי בודק הילכת סבו קובעת: "תכליתו של ההסדר אותו עיגן המחוקק בסעיפים 18 ו-19 לחוק נועדה בבסיסה למנוע קנוניה בין התובע המייצג את הקבוצה לבין הנתבע, וזאת על חשבון חברי הקבוצה. מקום בו בית המשפט הוא שמעלה בפני הצדדים את הצעת ההסדר, בין אם היא מפורטת לפרטי פרטים ובין אם היא מהווה מתווה עקרוני הכולל רק את עיקרי ההסדר, לא קיים חשש כי מדובר בהסדר שאינו ראוי, הוגן וסביר. בית המשפט יעלה את הצעת ההסדר על בסיס היכרותו המעמיקה את העניין המתברר לפניו..". [רע"א 8479/02 תמר סבו נ' רשות שדות התעופה בישראל ( בתאריך 15/12/2008). סעיף 19 (ב) (1) לחוק מחייב מינוי בודק לצורך אישור הסדר פשרה, אלא אם כן ישנם טעמים מיוחדים שיירשמו שלא למנות בודק. תכלית מינויו של בודק הינה עריכת חקירה אובייקטיבית בידי מומחה לנושא מקצועי, המחויב לבית המשפט בלבד, וזאת מנקודת המבט של טובת הקבוצה, ולא טובתם האישית של התובע או בא כוחו. [ראה: עמדת היועץ המשפטי לממשלה שניתנה במסגרת ת.א (ת"א) 1953/06, בש"א 16615/06 עמר נ' אסם תעשיות בע"מ ( (2008)]. (להלן: "עניין אסם"). במקרה דנן, שורש המחלוקת מתייחס להיקף חובת הגילוי וההבהרה הנדרשת מהנתבעת, מכוח מעמדה כחברה מבטחת, והמשמעות המשפטית הנובעת ביחס להיקף חבותה כלפי המבוטחים. בית המשפט סבור כי אין צורך למנות בודק בעניין זה, וזאת מהטעמים הבאים: - בית המשפט הוא שהמליץ לצדדים לשקול את האפשרות לסיום ההליך בדרך של הסכם פשרה, הוא ולא הצדדים, וזאת בשלב מתקדם של ההליך, בתום ישיבת ההוכחות שנערכה בתאריך 01.01.2012. - מדובר בתיקון פוליסת הביטוח הקיבוצי סיעודי המהווה חוזה התקשרות בין הצדדים. נושא פרשנות מסמכים מצוי במומחיותו של בית המשפט. מכאן לא מונה בודק. (7) גמול לתובע הייצוגי ושכר טרחה לעורך הדין שלו בהתחשב במהות התביעה והתנהלותה, הוצע גמול על סך של 15,000 ₪ לתובע הייצוגי, ו-65,000 ₪ לבא כוחו (כולל מע"מ, כנגד חשבונית מס כדין). והוסכם כי התשלומים ישולמו תוך 21 יום מהמועד בו יינתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה (15.04.2012). אני מאשרת סכומים אלה, הם סבירים ומביעים את ההערכה לתובע הייצוגי, אשר תיקן עוול לציבור הגמלאים הבוטחים בביטוח הסיעודי הקבוצתי ואת הגמול הנאות לבא כוחו, אשר השכיל גם להתפשר על מנת להגיע לסיום הליך זה. ד. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אישרתי את הסכם הפשרה נתתי לו תוקף של פסק דין והחלטתי על פרסומו, בדיוור ישיר, כפי שהתבקש. בית-המשפט הסכים לדרך פרסום זו, מאחר והתובענה מתייחסת לקבוצה סגורה שכולם בעלי פוליסות אצל הנתבעים.ביטוח קולקטיבי (קבוצתי)ביטוח סיעודיתביעה ייצוגית