1. עניינה של התביעה, זכאות התובעת לדמי לידה בגין לידה מיום 13/4/09. 2. בית הדין מתנצל בפני הצדדים על העיכוב במתן פסק הדין, אשר נבע בין השאר מטעות ברישומי המזכירות. 3. אלה העובדות הרלבנטיות לדיון בענייננו: א. התובעת, גננת מוסמכת, החלה לעבוד בשנת 2004 כגננת ממלאת מקום. ב. התובעת החלה בסדרת טיפולי פוריות, מחודש יוני 2007. ג. התובעת החלה הריון בחודש יולי 2008. ד. התובעת היתה בשמירת הריון מחודש 7/08 ועד 10/08. ה. התובעת ילדה ביום 13/4/09. 4. סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי קובע זכאות לדמי לידה למבוטחת, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. סעיף 50 קובע את המועדים שבגינם משולמים דמי לידה, אשר נספרים "מהמועד הקובע". סעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי, סעיף הגדרות, קובע: "היום הקובע - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה...". 5. השאלה שבמחלוקת היא האם במועד הכניסה להריון, היתה התובעת בגדר עובדת "שהפסיקה לעבוד בהיותה בהריון", כמשמעות ההגדרה שבסעיף 48. 6. בטופס התביעה שהגישה התובעת למל"ל, לתשלום גימלת שמירת הריון, ציינה התובעת שעבדה מיום 1/4/08 ועד 31/5/08. באישור על שמירת הריון שניתן לתובעת על ידי ד"ר ברקוביץ, אישר שמירת הריון מיום 20/7/08 ועד 5/10/08. 7. בעדותה, הבהירה התובעת שעבדה בפועל, כגננת, עד ליום 31/5/08. התובעת אישרה שהפסיקה לעבוד בגלל טיפול ההפריה שעברה וכי בחודש שבו עברה טיפול, לא יכולה היתה לעבוד. כן אישרה: "כאשר הפסקתי לעבוד עדיין לא הייתי בהריון". וכן: "באותו חודש אם לא הייתי נכנסת להריון, יכולתי להמשיך לעבוד. בהנהלה הציעו לי להמשיך לעבוד". 8. לתיק הוגש אישור מאת המעסיק (נ/2). המעסיק לא מילא רובריקה של הסיבה להפסקת עבודה (פיטורים או התפטרות או אחר). המעסיק ציין שמדובר בעבודה זמנית. 9. לטענת המל"ל, יש לראות כמועד הפסקת העבודה את המועד שבו התובעת הפסיקה לעבוד בפועל - 31/5/08 וכי במועד זה התובעת לא היתה בהריון ולכן אינה זכאית לדמי לידה. נטען שהמל"ל בחן אפשרות לזכות את התובעת בדמי לידה לפי הסעיף הקובע שמבוטחות שהפסיקו לעבוד לצורך טיפולי פוריות, יהיו זכאיות לדמי לידה אם עברו 10 חודשים מיום הפסקת העבודה ועד יום הלידה המשוער, ואולם לטענת המל"ל, התובעת ילדה יותר מ- 10 חודשים לאחר שהפסיקה לעבוד ולכן גם לפי סעיף זה אינה זכאית לדמי לידה. 10. ב"כ התובעת טען בסיכומים כי יחסי עובד ומעביד בין התובעת למעסיקה לא הסתיימו, כי התובעת לא פוטרה ולא התפטרה, כי הרציונל של החוק מחייב לקבל את התביעה. בפועל, הייתה בשמירת הריון ולא פיטורים או התפטרות. 11. פסק הדין העוסק בסוגיה הוא בענין דבע שן/ 0-107 יפה טוויג נ' המל"ל פד"ע כב 38. במקרה שם יצאה העובדת לחופשה ללא תשלום, מתוך הסכמה עם המעסיק כי אם טיפולי הפוריות שהיא עוברת לא יועילו, תחזור לעבודה ואם יועילו ותכנס להריון - לא תחזור. בית הדין הארצי קבע כי הפסקת העבודה היתה רק כאשר התברר לתובעת שנכנסה להריון, אף שהפסקת העבודה בפועל היתה קודם לכניסה להריון. קביעה זו הושתתה הן על העובדות שהוכחו שם והן על תכלית החוק והיא: "שלילת דמי לידה מעובדת ... שצברה תקופת אכשרה מתאימה, תסכל את מטרת המחוקק. פירושו של המוסד ... מביא לתוצאה על פיה עובדת שנכנסה להריון ומפסיקה עבודתה על פי מצוות רופאיה בגלל שמירת הריון, תזכה לדמי לידה, בעוד עובדת אחרת שאינה יכולה להכנס להריון אלא בדרך של הפריה מלאכותית והיודעת מראש כי אם תצלח ההפריה יהיה עליה להפסיק את עבודתה בגלל שמירת הריון, לא תקבל דמי לידה. תוצאה זו אין הדעת סובלתה". 12. במקרה שבפנינו, התובעת העידה שהסיבה שלא עבדה לאחר חודש מאי, היתה בגלל הטיפולים וכי בחודש שבו עברה טיפולים, לא יכולה היתה לעבוד. על פי עדותה, שלא נסתרה, לא פוטרה ממקום העבודה וגם לא התפטרה וכי לו לא היתה נכנסת להריון, היתה יכולה להמשיך לעבוד. התובעת היתה עובדת זמנית, כך על פי אישור המעסיק אשר ציין את תקופת העבודה והוסיף "לא ברציפות", משמע - היו הפסקות בעבודה גם לפני ההפסקה האחרונה. 13. את התקופה שלאחר חודש מאי ועד לשמירת ההריון, יש לראות כחל"ת שנטלה העובדת, בהסכמת המעסיק, ללא ניתוק יחסי עובד ומעביד, וזאת לצורך טיפולי פוריות. בתקופה זו לא נותקו יחסי עובד ומעביד, בדיוק כפי שארע בעניינה של הגב' טוויג (שצוטט לעיל) אשר גם היא לא עבדה בפועל בתקופה שקודם לתחילת ההריון. 14. בתקופה זו אמנם לא היתה עבודה בפועל, אך היו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין המעסיק והדברים נעשו בהסכמת הצדדים ולצורך טיפולי הפוריות. 15. לטעמנו אין לאבחן מקרה זה מעניין טוויג שהוזכר לעיל. בשני המקרים לא היתה עבודה בפועל, ואולם במועד הכניסה להריון היו יחסי עובד ומעביד והיתה הסכמה של שני הצדדים לאי ביצוע עבודה בפועל, לצורך טיפולי פוריות. כמו כן, בשני המקרים התחילה שמירת ההריון מיד עם הכניסה להריון ולכן גם לא היתה חזרה לעבודה, עד לאחר הלידה. 16. על יסוד האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה וקובעים שהתובעת זכאית לדמי לידה עבור הלידה מחודש אפריל 2009. לצדדים זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. נ.צ. מר זלוצובר הדס יהלום, שופטת הריוןלידהדמי לידהטיפולי פוריות (דיני עבודה)טיפולי פוריות