מבוא 1. התובענה שלפני עוסקת בשאלת תוקפם המשפטי המחייב של שני יפויי כוח בשפה הרומנית שאושרו נוטריונית ע"י הנתבע 3 ונרשמו כ-1240/06 ו-1247/06 (להלן:"שני ייפויי הכוח"). לטענת התובעים שני יפויי הכוח זויפו מאחר והם מעולם לא נחתמו על ידם כפי נוסחם בצורתם הסופית והמאושרת נוטריונית. לפיכך עתרו למתן פס"ד שיצהיר כי שני יפויי הכוח חסרי כל תוקף. עוד עתרו התובעים להצהיר כי שני ייפויי הכוח חסרי תוקף גם מאחר ולא אושרו נוטריונית כדין ולכן הינם בטלים מעיקרם רטרואקטיבית. טענות התובעים 2. התובעים הינם בעלי זכויות במספר נכסי מקרקעין בעיר ברשוב שברומניה. בשנת 2005 התובעים התקשרו עם הנתבע 1 על מנת שינהל עבורם נכסים אלה. הנתבע 1, כך נטען, התחייב להשכיר הנכסים כאשר מהתמורה אמור היה לדאוג לתחזוקתם השוטפת, לרבות תשלומי מיסים וחשבונות שוטפים ואת היתרה אמור היה להעביר לידי התובעים לא לפני שינכה עמלה תמורת שירותיו. עם הנתבעת 2 לא קשרו התובעים לטענתם כל קשר משפטי מחייב. 3. לצורך ניהול נכסי המקרקעין נדרשו התובעים על ידי הנתבע 1 לחתום על ייפויי כוח שונים בשפה הרומנית. לצורך כך הם הופנו, בין היתר, לאדם בשם יעקב, הקרוי גם יאן, העובד במשרד לתרגום ומתן שירותים נוטריוניים בשם "מ.א.ג. תרגומים" בת"א שנחזה בעיניהם להיות נוטריון. 4. בשנת 2007 התברר לתובעים, כי הנתבעים 1 ו-2 העבירו לחזקתם ולקניינם את נכסיהם ברומניה באמצעות שני ייפויי הכוח המזויפים עליהם לא חתמו לטענתם מעולם. יפויי כוח אלה אושרו כאמור ע"י הנתבע 3 שהינו נוטריון ואף הוטבעה עליהם חותמת אפוסטיל. 5. עוד התברר לתובעים, כך טענו, שהנתבע 1, באמצעות שני ייפויי הכוח, השכיר את נכסיהם לנתבעת 2 במחיר סמלי לתקופה של 48 שנים בתנאים דרקוניים המקשים על שחרור מהסכם השכירות. הנתבע 1 חתם על הסכמי השכירות מחד כנציג התובעים באמצעות יפויי הכוח, ומאידך כנציג הנתבעת 2 בהיותו מנהלה. בהמשך, השכירה הנתבעת 2 את הנכסים בשוק החופשי במחיר הגבוה פי כמה ממחיר השכירות אותו שילמה ומבלי שהתובעים מקבלים את דמי שכירות הגבוהים יותר המגיעים להם כטענתם. 6. התובעים אף הפנו לכך ששמונה מנכסיהם הושכרו ע"י הנתבעים 1 ו-2 מבלי שדבר השכרתם הובא כלל לידיעתם. עוד הפנו לכך, שבהסכמי השכירות שנחתמו בין הנתבעים 1 ו-2 לשוכרי הנכסים, דאגו הראשונים לציין סעיף סודיות, האוסר על השוכרים לחשוף פרטי ההסכם. לצורך ביטול אותם הסכמי שכירות, פנו התובעים לבימ"ש ברומניה וטענו כי ההסכמים מבוססים על יפויי הכוח המזויפים, אך נדרשו לבטל את ייפויי הכוח בישראל בה נערכו כאמור. 7. התובעים הסבירו מדוע לטעמם מדובר בשני ייפויי כוח מזויפים כדלקמן: אשר לייפוי כוח שמספרו 1240/06 טענו, כי מדובר במסמך בן 3 עמודים (לא כולל האישור הנוטריוני) שחתימת התובע 1 מתנוססת רק על גבי העמוד השלישי שלו. חתימה זו של התובע 1 אינה מזויפת. אודות יפויי כוח זה למד התובע 1 רק לאחר שקיבל עותק ממנו מאחד השוכרים ברומניה, כאשר מכוחו נערכה אותה עסקה. מעשה הזיוף התבטא, כך טענו, בהוספת שני העמודים הנוספים לייפוי הכוח כשעל פניהם אין מתנוססת חתימת התובע 1. דפים אלה, כך נטען, או התווספו או הוחלפו בדפים אחרים בייפוי הכוח. עוד טענו, שמעשה הזיוף התאפשר, מאחר והתובע 1 לא חתם על ייפוי הכוח בפני הנתבע 3. בפרק הזמן שבין חתימת התובע 1 על העמוד הבודד בפני אותו יעקב/יאן ועד לאישור ייפוי הכוח נוטריונית ע"י הנתבע 3, ניתן היה להוסיף לו, וכלשונו "לשתול" בו, דפים נוספים באופן שיאפשר לנתבע 1 לנהל את הנכסים, להשכירם ולנהוג בהם כברכושו. 8. בכל הקשור עם ייפוי הכוח מס' 1247/06, טענו התובעים, שמדובר במסמך בן שני עמודים, מעבר לדף האישור הנוטריוני, כאשר חתימת התובע 2 מופיעה בו רק על פני העמוד השני שלו ובדומה לחתימת התובע 1 בייפוי הכוח האחר, אף זו אינה מזויפת. גם אודות ייפוי כוח זה נודע לתובע 2 רק לאחר שקיבל עותק ממנו מאחד משוכרי הנכסים ברומניה, ובאמצעותו בוצעה עסקת ההשכרה כאמור. בכל הקשור עם מעשה הזיוף, הפנה התובע 2 לכך שהתווסף עמוד נוסף לייפוי הכוח עליו אין מתנוססת חתימתו. עמוד נוסף זה התווסף או החליף דפים אחרים בייפוי הכוח. גם במקרה זה התאפשר מעשה הזיוף מאחר והתובע 2 לא חתם על ייפוי הכוח בפני הנתבע 3 והדף הנוסף הוחלף או "הושתל" אחר במקומו, בפרק הזמן שבטרם העברתו לאישור אצל הנתבע 3 באופן שאפשר לנתבע 1 לנהל נכסיו, להשכירם ולעשות בהם כרצונו, גם אם הפעולות אינן לטובתו. 9. התובע 2 הסביר, כי פנה לנתבע 3 על מנת לקבל עותק משני ייפויי הכוח אלא שאז התברר לתובעים שהנתבע 3 אוחז בשתי גרסאות של ייפוי כוח מס' 1247/06, האחת כוללת צילום של עמוד אחד והשנייה צילום של שני עמודים לאותו ייפוי כוח עצמו. הנתבע 3, כך נטען, היה מוכן לתת אישור "נאמן למקור" לכל אחת מגרסאות ייפוי הכוח שברשותו ובכך ראו התובעים ראיה טובה למעשה הזיוף. 10. מעבר למעשה הזיוף הנטען, טענו התובעים כאמור, כי האישור הנוטריוני שניתן לשני ייפויי הכוח, לקוי באופן היורד לשורשם ומביא לביטולם. האישורים הנוטריוניים ניתנו, כך טענו, בניגוד לכל הכללים שבדין, באופן המביא לביטולם גם ללא טענה בדבר זיופם וזאת בשל אותם פגמים מהותיים השומטים חוקיותם והיותם של אלה הבסיס שאפשר את זיוף שני יפויי הכוח כאמור. כחלק מאותם פגמים נטען, כי יפויי הכוח לא נחתמו בפני הנתבע 3, למרות שצוין על פניהם כי נחתמו על ידי התובעים בפני הנוטריון מרצונם החופשי, הצהרה זו, כך טענו, הינה שקרית. 11. עוד טענו התובעים, שלא הבינו את תוכן ייפוי הכוח עליהם חתמו לכאורה בהיותם של אלה כתובים בשפה הרומנית. התובע 1 ציין, כי הוא אמנם דובר רומנית בסיסית, אך אינו קורא או כותב בשפה זו, ואילו התובע 2 כלל אינו דובר רומנית ולכן גם אינו קורא וכותב בה. אף הנתבע 3, מי שאישר חתימתם של התובעים על יפויי הכוח נוטריונית, אינו דובר, קורא או כותב בשפה הרומנית, ולמרות זאת אושרו שני יפויי הכוח נוטריונית מבלי שצורף להם תרגום מתאים לשפה העברית בניגוד לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 (להלן:"תקנות הנוטריונים") תקנה 4(ד)) מחייבת אישור החתימה רק לאחר שהנוטריון משוכנע, כי החותם הבין הבנה מליאה את משמעות הפעולה. כך גם אין לאשר מסמך ללא תרגום מתאים כעולה מתקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים כאשר התובעים אינם מבינים על מה הם חותמים. לפיכך, חזרו וציינו, שאין לייפויי הכוח תוקף כשלעצמם בהיות פגמים אלה מהותיים. 12. עוד הוסיפו ביחס לפגמים שבייפויי הכוח, כי הדפים שהרכיבו את שני ייפוי הכוח לא סומנו בנפרד ולא נחתמו בנפרד בניגוד לתקנה 11 לתקנות הנוטריונים מה שמהווה אף הוא פגם היורד לשורשם של ייפויי הכוח. 13. כך גם דפי שני ייפויי הכוח לא נחתמו ב"חתימת מניפה" בניגוד לתקנה 19(ג) לתקנות הנוטריונים ואף בכך ראו פגם היורד לשורשם של יפויי הכוח ולכן הינם פסולים ומבוטלים מעיקרם. 14. עוד הוסיפו, שהנתבע 3 לא שמר עותקים מקוריים של שני יפויי הכוח אלא רק צילומים של ייפוי הכוח שמספרו 1247/06 ואף זאת בשתי גרסאות וזאת בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות הנוטריונים. הנתבע 3 אף הודה בכך. הנתבע 3 אף לא ניהל רישום ומעקב בניגוד לתקנה 25 לתקנות הנוטריונים, כמו גם לא ניהל כרטסת רישום מסודרת בדבר האישורים הנוטריוניים שהנפיק בניגוד לתקנה 24 לתקנות הנוטריונים תוך ניהול רישום כפול של מספרי האישורים בניגוד לדין. פגמים אלה, כך נטען, אף הם יורדים לשורשי שני יפויי הכוח ומביאים לבטלותם. 15. מעבר לאלה, ייפויי הכוח לא נחתמו במשרדו של הנתבע 3 למרות שכך מצוין על פניהם, ובכך יש כדי להוות הצהרה שקרית. 16. לבסוף טענו, כי לנתבע 3 אין כל קבלה על תשלום אגרת נוטריון שקיבל, כאשר לטענת התובעים הם מעולם לא שילמו לנתבע 3 אגרת נוטריון ואף לא שילמו למר יעקב יאן אגרה שכזו. טענות הנתבעים 1 ו-2 17. הנתבעים 1 ו-2 טענו כטענה מקדמית, שהתובענה עוסקת בסעד שביושר מה שמחייב בדיקת שיהוי, ניקיון כפיים, מיצוי הליכים ועוד עניינים בטרם יוגש הסעד המבוקש. הנתבע 1 הסביר, שהתובענה נולדה רק מאחר ונאלץ למסור עדות כנגד התובעים בבימ"ש ברומניה כאשר התובעים בעקבות אותה עדות פנו לשוכרים השונים ובקשו לנקום בנתבע 1 באמצעות הגשת התובענה דנא. 18. אשר לשיהוי טענו, כי תוכן יפויי הכוח היה בגדר ידיעת התובעים עוד בעת עריכתם בשנת 2006 ולכן התובעים אינם יכולים לטעון ביחס אליהם דבר. מעבר לכך התובעים היו אלה שהעבירו פיסית את יפויי הכוח אל הנתבע 1 ברומניה. 19. באשר לניקיון הכפיים טענו, כי בתובענה שהגישו התובעים כנגד הנתבע 1 ברומניה הם טענו ביחס לאותם יפויי כוח כי הינם תקינים, ולא טענו דבר ביחס לזיופם. 20. עוד הוסיפו, שאין גם מקום ליתן סעד שביושר, מקום בו ההליך המוגש, משמש "פתיח" להליך האחר המתנהל ברומניה. עסקינן בהטרדה כפולה של הנתבעים 1 ו-2. 21. אשר לטענות העובדתיות הנטענות בתובענה טענו, שהתובעים דוברים וקוראים את השפה הרומנית, הם חתמו על מסמכים רבים בפני נוטריונים בארץ ובחו"ל ובהם הצהירו כי הם שולטים היטב בשפה הרומנית. בכך ראו הנתבעים 1 ו-2 שקר במצח נחושה המביא לדחיית התביעה לסעד שביושר. 22. באשר לשני יפויי הכוח טענו, כי אלה אינם מזויפים ונחתמו כדין ע"י התובעים. עוד ציינו, כי במשך שנים נעשה שימוש בשני יפויי הכוח ללא כל טרוניה מצד התובעים. כעת, טענו, נוצר מצב פרדוקסאלי, שכן התובעים מבקשים מחד לבטל את ייפויי הכוח בהם נעשה שימוש לצורך השכרת הנכסים וזאת על מנת למנוע מהנתבע 1 את עמלתו בשל השכרתם, אך מאידך, הם אינם מבקשים במקביל לבטל רכישת נכסים שנעשתה ברומניה אף היא באמצעות אותם יפויי כוח. כלפי פעולות רכישה אלה כאמור, התובעים אינם טוענים דבר. הנתבעים 1 ו-2 הדגישו, כי בביטול יפויי הכוח ישיגו התובעים מטרה אחת בלבד והיא מניעת העמלה המגיעה להם כאמור. 23. הנתבעים 1 ו-2 ציינו עוד, כי התובעים החלו חותמים על יפויי כוח לטובת הנתבע 1 עוד בשנת 2002 ולא 2005 כפי שטענו. יפויי כוח השונים שנחתמו, נחתמו בפני 4 נוטריונים שונים, שניים בישראל ושניים ברומניה. את שני יפויי הכוח בהם עסקינן העבירו כאמור התובעים לרומניה לידי הנתבע 1 במו ידיהם, כאשר קודם לכן הם טרחו וקיבלו על יפויי הכוח חותמת אפוסטיל בבית המשפט ולכן גם אינם יכולים לטעון דבר ביחס להוספה או גריעה מהם, כמו גם לעניין זיופם שכן יפויי הכוח חתומים בעמוד האחרון שלהם. 24. בכל הקשור עם טענות "אפסותם" של יפויי הכוח בשל ליקויים באישורם הנוטריוני טענו הנתבעים 1 ו-2, כי סיכויי הטענות להתקבל הינם אפסיים. הנתבעים 1 ו-2 לא הפנו את התובעים לנוטריון לצורך חתימה על יפויי הכוח. אותו "יאן" המוזכר בתובענה הינו מכרם של התובעים. מעבר לכך, נכסי התובעים רשומים ע"ש התובעים בלשכת רושם המקרקעין ברומניה ובגין השכרתם זכו התובעים במהלך השנים לדמי שכירות בסכומים של מאות אלפי יורו כאשר בידי הנתבעים אישורים לכך. עוד ציינו, כי שני ייפויי הכוח אינם מזויפים, נכסי התובעים לא נגזלו מהם והתובעים קיבלו דמי שכירות ראויים ולא סמליים בגין השכרתם. הנתבע 1 הסביר, כי הסכמי השכירות ארוכי הטווח היו חלק ממערכת יחסים עסקית נוספת שהיתה בניהם והתייחסה ל"חוב אבוד" בסך 700,000$ בו טיפל הנתבע 1 עבור התובעים והשיג עבורם סכום בן 4 מליון אירו במזומן ובנכסים וכפועל יוצא אמור היה אף להיות שותף בחלק מהנכסים כאשר ההסכמות בין הצדדים כללו ניהול ארוך טווח של הנכסים והעברת דמי שכירות מוגדרים לתובעים. התובעים, כך טענו, קיבלו דמי שכירות אלה לאורך שנים ללא הסתייגות וטרוניה, וזו כאמור קמה רק לאחר אותה עדות שמסר הנתבע 1 כנגדם בבימ"ש ברומניה מה שמלמד על תום ליבם. כך, התובעים מבקשים עתה לנשל את הנתבעים 1 ו-2 מחלקם בהסכם שבניהם בבחינת "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול לכת". 25. הנתבעים 1 ו-2 ציינו לבסוף, שהתובעים היו מודעים לכל הסכמי השכירות שנחתמו. אשר לסעיף הסודיות שבחוזי השכירות ציינו, כי מקובל ברומניה לציין בהסכמי השכירות סעיף סודיות באופן סטנדרטי ומטרתו מסחרית בלבד. טענות הנתבע 3 26. הנתבע 3 ציין בכתב הגנתו, שהתובעים חתמו על יפויי הכוח בפניו ובנוכחותו, אם כי לא במשרדו, וזאת אף בנוכחות עדים אחרים. התובעים הדגישו בפני הנתבע 3 העובדה לפיה הינם יודעים ומבינים היטב את השפה הרומנית שהיא שפת המסמכים הנוטריונים הרלוונטיים. טענת התובעים, כי לא הכירו ולא פגשו מעולם את הנתבע 3 הינה כלשונו "שקר גס ומתועב" שנועד להשיג את המטרה של ביטול יפויי הכוח בדרך שקרית. הנתבע 3 ציין כי הינו מכיר את התובעים זמן ניכר לפני שחתמו על יפויי הכוח הרלוונטיים. עוד ציין, שהתובעים קיבלו לידיהם, ולא באמצעות מיופה כוח או שליח, את יפויי הכוח בהם עסקינן מיד לאחר שיאן דאג לחתימת חותמת "אפוסטיל" עליהם ולאחר מכן יפויי הכוח נמסרו לידי התובעים והם אלה שמסרו אותם לידי הנתבע 1. 27. הנתבע 3 הוסיף, כי אין לו כל מושג ואף לא שמץ של מושג, בדבר זיוף שנעשה בשני יפויי הכוח, כך גם לא ברור לו כיצד בוצע זיוף זה. בכל מקרה, הכחיש מפורשות שביצע זיוף כלשהו או היה שותף לקנוניה לצורך ביצוע זיוף ביפויי הכוח הנוטריונים. הנתבע 3 הדגיש את הסיבה בשלה פנו התובעים לביהמ"ש, היינו ביטול יפויי הכוח ועסקאות השכירות שנעשו מכוחם בבימ"ש ברומניה, אלא שבביהמ"ש ברומניה, התובעים לא טענו ששני יפויי הכוח זויפו. 28. הנתבע 3 הדגיש, כי אפילו נפל פגם כלשהו בעריכה או באישור יפויי הכוח - ולא היא - אין הפגם יורד לשורשם של יפויי הכוח עד כדי ביטולם. לכל היותר מדובר בפגמים טכניים שלא נעשו במזיד. בכל הקשור לידיעת התובעים את השפה הרומנית ציין, כי זו נהירה להם על בוריה. הנתבע 3 ציין, כי קשה להאמין שהתובעים חתמו על שני ייפוי כוח בשפה זרה מבלי שידעו את תוכנם. הנתבע 3 הודה עם זאת, שלא צורפו לשני יפויי הכוח תרגומים לשפה העברית, אלא שלטעמו אלה לא היו נחוצים. בכל מקרה ציין, כי תשובה לשאלת ידיעתם של התובעים את השפה הרומנית תחרוץ את גורלה של התובענה לחיוב או לשלילה ובכל מקרה לטעמו, כאמור, השפה הרומנית היתה שגורה על פי התובעים. 29. לבסוף, הנתבע 3 הכחיש את טענות התובעים בדבר צורת עריכת ייפוי הכוח הנוטריוניים. הפלוגתאות שבין הצדדים 30. הפלוגתאות שבין הצדדים רובן עובדתיות ומתייחסות למהלך חתימת שני ייפויי הכוח וכן לאופן אישורם הנוטריוני. לאחר הבירור העובדתי, יש לברר את תוקפם המשפטי של ייפויי הכוח. לפיכך, ניתן לקבוע כי השאלות השנויות במחלוקת הן כדלקמן: א. האם שני יפויי הכוח כפי צורתם הסופית עמדו לנגד עיני התובעים עת הם נחתמו על ידם ב. האם התובעים הבינו את תוכנם של יפויי הכוח שנערכו בשפה הרומנית ג. מהם הפגמים שנפלו באישורים הנוטריונים של ייפויי הכוח והאם יש בהם כדי להביא לבטלותם מטעמים אלה ד. האם קיימים שיקולים שביושר או אחרים שימנעו ביטול האישורים הנוטריוניים על מה חתמו התובעים 31. תחילה יש לחזור ולציין, כי אין מחלוקת ששני ייפויי הכוח חתומים בחתימת ידם של התובעים על פני העמוד האחרון שלהם. ייפוי הכוח שמספרו 1240/06 חתום על ידי התובע 1 (ר' סעיף 17 לתצהירו של התובע 1-ת/6) ואילו ייפוי כוח שמספרו 1247/06 חתום על ידי התובע 2 (ר' סעיף 19 לתצהירו של התובע 2 -ת/8). 32. התובעים טענו כלפי הנתבעים כי זייפו את שני יפויי הכוח עליהם הם חתמו בכך שהוסיפו את הדפים עליהם אינם חתומים. אין חולק, כי כאשר צד למשפט אזרחי טוען שהצד שכנגד ביצע כלפיו פעולות בעלות מאפיינים פליליים, מוטל עליו נטל כבד יותר להוכיח דבר המעשה הפלילי המיוחס לצד שכנגד. לשם כך, הינו נדרש בהצגת כמות ראיות מתאימה כמו גם ראיות שתהיינה רציניות לשם עמידה בדרישת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, היינו במאזן הסתברויות (ר' לעניין זה י' קדמי, על הראיות (חלק רביעי, תש"ע-2009) 1778-1779; ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל, פ"ד מ(1) 603 (1986)). ייפוי כוח 1240/06 33. בכל הקשור עם ייפוי כוח מס' 1240/06 ציין התובע 1 בתצהירו (ת/6) מהו מעשה הזיוף כדלקמן: " חתימתי מתנוססת רק על העמוד השלישי של יפוי הכוח ומעשה הזיוף והרמייה נעשה באמצעות הוספתם של שני העמודים הראשונים ליפוי הכוח (עליהם לא מתנוססת חתימתי) במועד מאוחר יותר". (סעיף 19 לתצהירו). במילים אחרות, לעמוד עליו חתם התובע התווספו שני עמודים נוספים שלא היו בו מלכתחילה. 34. אימות לטענתו זו מצא בדברי רעייתו הגב' רות יצחק שמציינת בחקירתה הנגדית כך: "היתה חתימה לא מזויפת רק מה שצורף לה. דפים אחרים הוספו עליה. בעלי חתם על איזה דף ועשו מזה יפוי כח. בעלי חתם ב-2006 על כמה שורות. אני לא הייתי עדה." (עמ' 34 מול 17-20). הגב' יצחק מעידה מפי בעלה ולא כמי שהיתה עדה לאירוע ולכן לאמירתה זו משקל זניח. 35. התובע 1 אף העיד עדים נוספים שנקלעו לסיטואציה דומה כלשונו במגמה להוכיח שיטה. כך, מסר מר עקביאן יורם בתצהיר (ת/3) כי אף הוא חתם על ייפוי כוח לצורכי הנתבע 1 (צורף כנספח א' לתצהירו -ייפוי כוח מס' 1489/06) על מנת שזה יטפל באמצעותו בעסקיו, כשלטענת מר עקביאן במהלך השימוש שעשה הנתבע 1 באותו ייפוי כוח הוא פגע בו כלכלית. במסגרת תצהירו הפנה מר עקביאן לשיטה דומה של שינוי ייפוי הכוח וכלשונו: "אני לא חתמתי אף פעם על יפוי כח בן שלושה עמודים. לדעתי, לייפוי הכוח נוספו עמודים שלא הוצגו בפני ביום החתימה עליו וממילא מעולם לא נחתמו על ידי. בכל מקרה, החתימה שלי מתנוססת רק על העמוד האחרון של ייפוי הכח ולא על שני העמודים הראשונים. לדעתי, הוספת העמודים התאפשרה מהסיבה שחתימתי הופיעה רק על העמוד האחרון של יפויי הכוח וכך ניתן היה לשתול עמודים נוספים לפני העמוד עם החתימה שלי" (סעיף 11 לת/3) 36. העד אינו מצהיר נחרצות כי כך הם פני הדברים, אלא מציין שזוהי "דעתו". חקירתו הנגדית כבר מלמדת עד כמה אינו החלטי בדעתו זו. העד מציין, כי חתם בסה"כ על מספר שורות ולא הבין כיצד זה הגיע ל-4 עמודים (עמ' 12 מול 9). כך גם מאשר שאת ייפוי כוח השלם לאחר קבלת האישור הנוטריוני וחותמת האפוסטיל העביר אישית לנתבע 1 ברומניה, כלומר ייפוי הכוח עבר תחת ידיו. לא ברור אם כן מה מנע ממנו לראות כי מדובר במסמך שונה מזה עליו חתם. בהמשך, העד עומד על דעתו שהמסמך שהעביר לנתבע 1 לרומניה הכיל דף אחד של ייפוי הכוח ומעבר לו הנספחים המשפטיים (עמ' 13 מול 6), דהיינו השינויים שנעשו בייפוי הכוח הנוטריוני נעשו לאחר שמסר אותו לידי הנתבע 1 ברומניה, אלא שבהמשך הוא כבר משנה את דעתו: "ש: קיבלת את מה שנתת. אבל אחרי שמסרת אז אתה אומר חלו שינויים ת: לא" (עמ'22 מול 23) במילים אחרות, העד אינו נותן תשובה חדה וברורה האם ייפוי הכוח עליו חתם בארץ עבר שינוי לאחר שהגיע לידי הנתבע 1. ויותר מכך, קשה להאמין בנסיבות כי מי שלא התעניין במיוחד באותו ייפוי כוח יידע בדיוק על כמה עמודים חתם. יחד עם זאת אציין, שאין מחלוקת כי בדומה לייפויי הכוח עליהם חתמו התובעים גם ייפוי הכוח עליו חתם מר עקביאן נחתם רק על העמוד האחרון שלו. לאור האמור לעיל יש לייחס משקל נמוך לעדות זו כתומכת בעדות התובעים ביחס ל"שיטת" הזיוף שפעלה כלפיהם. אינני מתעלם מעדותו של מר שלמה מלר שהעיד מטעם התובעים, אלא שעד זה לא ביקש לבטל את ייפויי הכוח עליהם חתם באופן שביקשו זאת התובעים, ולכן לעניין זה עדותו אינה רלוונטית. 37. לפיכך, ולאחר שעיינתי בראיות התביעה, הנני לקבוע שהתובעים אינם מוכיחים טענתם כי ייפוי הכוח שמספרו 1240/06 שונה באופן שהוחלפו חלק מדפיו שאינם חתומים באחרים או התווספו דפים חדשים לאחר חתימתו של התובע 1 עליו. נדמה, כי דווקא ראיות ההגנה תומכות בגרסה ולפיה לא נעשה כל שינוי ביפויי הכוח עליו חתם התובע 1. כך, במהלך הדיון הוצג לביהמ"ש צילום ייפוי כוח נוסף עליו חתם התובע 1 ומספרו 576/06 שאושר נוטריונית אף הוא ע"י הנתבע 3 (נ/4), אלא שהתובע 1 לא חפץ בביטולו למרות שהינו ערוך על פני שני עמודים, בשפה הרומנית ללא תרגום וחתימת התובע 1 מתנוססת רק בתחתית העמוד השני שלו ולא על פני העמוד הראשון. התובע 1 תרץ זאת בהיות ייפוי הכוח כתוב משני צידי הדף ולא בשני עמודים נפרדים, אך לא הציג בפני ביהמ"ש את המקור לאותו מסמך כך שאין לדעת אם אמנם כך הם פני הדברים (עמ' 55 מול 7). 38. מסמך נוסף שהציגה ההגנה התייחס לתביעה אותה הגישו התובעים ברומניה. במסגרת תביעה זו, שצורפה כנספח יג' לתצהיר הנתבע 1, לא מצוין ששני ייפויי הכוח בהם עסקינן אמנם מזויפים. ב"כ התובעים ציין אמנם כי התביעה תוקנה וכי כעת מצוין בה ששני יפויי הכוח מזויפים (מוצג ת/7א'), יחד עם זאת הדבר מעלה תמיהה ביחס להתנהלות התובעים בעניין כה מהותי עבורם, בהפנותם הטעות לכאורה לעוה"ד שייצגה אותם ברומניה. 39. מעבר לכך, התובע 1 נשאל מה הפריע לו בייפוי הכוח שהוא מבקש את ביטולו והשיב, כי נתן אותו רק לנתבע 1 ולא לאף אחד אחר (עמ' 45 מול 1). מדוע אם כך בייפוי הכוח אותו לא ביקש לבטל (576/06-נ/4) מופיעה כמיופת כוח גם הנתבעת 2 לתובע 1 פתרונים. 40. מעבר לאלה, לא יכולתי להאמין, כי התובע 1, כמי שחתם על לא מעט ייפויי כוח בימי חייו כפי הודאתו, חתם רק על העמוד האחרון הנטען של ייפוי הכוח 1240/06 כאילו אותו העמוד מהווה כלשעצמו את ייפוי הכוח המלא, שכן עסקינן בעמוד ובו כתובות 5 שורות בלבד בחלקו העליון של המסמך ועל פניו אינו נראה כמו ייפוי הכוח עליהם חתם התובע 1 בעבר, כדוגמת ייפוי הכוח שמספרם 465/05 או 576/06 ושצורפו להמרצת הפתיחה שהוגשה עוד קודם שהפך התיק לתובענה רגילה כנספח ט'. ייפוי כוח 1247/06 41. בכל הקשור עם ייפוי הכוח השני שמספרו 1247/06 עליו חתם התובע 2, מציין התובע 2 בתצהירו (ת/8) דבר הזיוף כדלקמן: "10. בחודש נובמבר 2007 לערך, גיליתי כי אברהם כהן ואלפא האוס העבירו לחזקתם ולקניינם את הנכסים שלי, וזאת באמצעות יפויי כח מזוייף ברומנית בן שני עמודים, שהעמוד הראשון מתוך שני עמודיו כלל איננו נושא את חתימתי, וממילא החתמתי על העמוד האחרון של יפויי הכוח נעשתה במרמה, אותו אישר עו"ד יעקב גולדברג באישור נוטריוני ואפוסטילי, כפי שיפורט להלן." בהמשך מציין התובע 2 כי החתימה בעמוד השני של ייפוי הכוח היא אמנם שלו אך: "20. לעמוד האחד והיחיד עליו חתמתי כאמור במרמה, הוסיף מאן דהוא, כנראה אברהם כהן או עו"ד יעקב גולדברג, עמוד נוסף - שאיננו נושא את חתימתי, אותו מעולם לא ראיתי וממילא לא הסכמתי לתוכנו. שני העמודים נכרכו יחדיו ונעשה להם אישור נוטריוני על ידי עו"ד יעקב גולדברג ולאחר מכן גם אישור אפוסטילי. צירוף העמוד הנוסף ועריכת האישור הנוטריוני נעשה ללא ידיעתי וממילא ללא הסכמתי, ולא הייתי מודע כלל כי ישנו כזה יפוי כח ואישור נוטריוני עד אשר שוכרי הנכסים ברומניה הביאו זאת לידיעתי". מכאן, שטענת שני התובעים הינה, שהם חתמו על עמוד אחד שהיה לטעמם במקור ייפוי הכוח. לאחר שחתמו כאמור, היה מי שטרח להוסיף לייפויי הכוח עמוד/עמודים נוספים עליהם הם לא חתמו או להחליפם ובהם עניינים אשר לא הסכימו ליתן בהם ייפוי כוח לנתבע 1. 42. בחקירתו הנגדית כבר מציין התובע 2 מהם אותם עניינים לגביהם לא העניק ייפוי כוח לנתבע 1 בעמוד הראשון של ייפוי הכוח עליו אינו חתום כדלקמן: " לגבי העמוד הראשון: לא יפיתי את כוח החברה שלו ולא את כוחו להשכיר לעצמו נכסים ולא שיפעל לטובתו אלא לטובתי...לא התכוונתי ליפות את כוחה של החברה שלו, לא הייתי ער לכך שהיתה לו חברה". (עמ' 92 מול 16-19 וכן ר' עמ' 86 מול 15-17) למעט שני עניינים אלה, יכול היה התובע 2 לחיות היטב כלשונו עם ייפוי הכוח (עמ' 86 מול 19-20). 43. אקדים ואציין, כי גם ביחס לייפוי כוח זה, לא הוכח שאמנם התווסף לו דף נוסף מעבר לעמוד עליו הודה התובע 2 שחתם או כי הוחלף העמוד הראשון. אין בכך כדי לומר שאופן ביצוע האישור הנוטריוני היה תקין בעיני, כפי שיובהר הבהר היטב בהמשך, אך לא הוכח לטעמי שייפוי הכוח עליו חתם התובע 2 הכיל בעת חתימתו עמוד אחד בלבד ולא שני עמודים כפי ייפוי הכוח לו נערך האישור הנוטריוני. 44. בדומה לייפוי הכוח עליו חתם האב, התובע 1, וכעולה מהתובענה שהוגשה לביהמ"ש ברומניה, לא נטען ביחס לשני ייפויי הכוח כי הינם מזויפים. אמנם התובענה שם תוקנה ובתיקון צוינה טענה זו, אך יש בכך שוב כדי להעיד על הלך הרוח ולאו דווקא על טעות מצד עוה"ד שהכין את אותה התובענה. יצוין כדרך אגב, כי התובע 1 אף העיד, כשנשאל בדבר הפניה לביהמ"ש הרומני ואי העלאת טענת היות המסמכים מזויפים כך: "נכון. היות ובימ"ש ברומניה אינו מוסמך לטפל במסמכים שנעשו בישראל. עוה"ד שלי אמר לי" (עמ' 46 מול 22), זאת אמר בדיון מתאריך 17.6.2010, אך רק בדיון מתאריך 6.7.2010 עמ' 67 הציג ב"כ התובעים את כתב התביעה המתוקן מביה"ש ברומניה הכולל את טענת הזיוף, מה שיכול ללמד שוב כי מלכתחילה לא עמדה לנגד עיני התובעים טענת זיוף, אלא דווקא טענה של חריגה מסמכות על פי ייפויי הכוח. 45. מעבר לכך, שני ייפויי הכוח אותם מבקשים התובעים לבטל הינם זהים בתוכנם. ההבדלים היחידים הינם בשמות נותני ייפוי הכוח ובמספר העמודים הסופי שבהם, היינו ב-1240/06 3 עמודים וב- 1247/06 2 עמודים (ר' גם עדות התובע 1 בעמ' 69 מול 24 המציין כי הם זהים לחלוטין במלל), איזו סיבה יש לנתבע 1 לתת שני יפויי כוח זהים לחלוטין לתובעים לשם חתימה כאשר מצוינים בהם נושאים שלפחות לכאורה עלולים להסב נזק לנותני ייפוי הכוח, כאשר קיימת סכנה שלפחות אחד מהתובעים עלול ליתן על כך את הדעת, אתמהה 46. לטעמי, מתקשה גם התובע 2 להוכיח כי בעת שחתם על ייפוי הכוח הוא היה בן עמוד אחד בלבד ולא היה עימו עמוד נוסף. בהיות התובעים בני משפחה אחת המתנהלים בצוותא ביחס לנכסיהם ברומניה באותו האופן והדרך, כאשר סברתי, שהתובע 2 נתן אמון מלא ובלתי מסויג באופן התנהלות אביו התובע 1. משזה חתם על ייפוי הכוח כפי שנתבקש ע"י הנתבע 1 כך גם חתם התובע 2 תוך מתן אמון מוחלט הן באביו, כעניין מובן מאליו, והן בנתבע 1 בהעדר סיבה לסבור כי ייפגע מהשימוש שייעשה זה בייפוי הכוח. אמון זה ודרך הפעולה לפיה התובע 2 מוותר על בדיקות קפדניות וענייניות אודות המסמכים עליהם נהג לחתום לטובת אחרים, כשאף היה מוכן לחתום על מסמכים שאינם מציינים אמת ביחס להצהרות אותן הוא עצמו הצהיר, התבררה במסגרת חקירתו הנגדית. ב"כ הנתבעים הציג לתובע 2 ייפוי כוח עליו הוא חתם בפני נוטריון רומני (נ/6), בייפוי כוח זה הצהיר התובע 2 כי קרא את המסמך בשפה הרומנית, למרות שלטענתו לכל אורך הדיון המשפטי וכפי שיורחב בהמשך, הוא כלל אינו יודע את השפה הרומנית ויש בכך כדי לומר דרשיני. 47. במילים אחרות, כשנוח לתובע 2 כמו גם לתובע 1 אין כל בעיה "לעגל פינות" ולהצהיר דברים שאינם אמת בלשון המעטה (ר' גם בחקירתו הנגדית כשנשאל האם הצהרתו זו הינה אמת והשיב: "לא נכון" עמ' 90 מול 18). כך גם ביחס לשני יפויי כוח נוספים שנערכו בנסיבות הדומות לאלה בהם נערכו שני ייפויי הכוח אותם מבקשים לבטל עתה, היינו ייפויי כוח שמספרם 465/05 וכן 576/06. אלה נחתמו ע"י התובעים וצורפו לתובענה כפי שהוגשה במקור במסגרת המרצת פתיחה אלא שבקשת ביטולם נזנחה עת התובענה תוקנה והועברה לפסים רגילים. ביחס לאלה, למרות הדרך בה נחתמו, לא התבקש ביהמ"ש להצהיר אודות בטלותם. התובעים מוכנים לחיות איתם בשלום למרות הקשיים שהם מעלים באשר לאופן אישורם. מכאן, שהתקשיתי להאמין, שהתובעים, התובע 1 כמו גם התובע 2, פעלו באופן בלתי מושכל בעת חתימתם על המסמכים השונים. התקשיתי גם להאמין שהתובעים, שפועלים כאמור במשותף לאורך כל הדרך, ושלהם נכסים משותפים ברומניה ובהיותם אב ובנו, לא ידעו שהנתבע 1 מבקש להפעיל את הנתבעת 2 כמיופת כוח מטעמם. כך במיוחד כאשר התובע 1 נתן לנתבעת 2 ייפוי כוח במסגרת ייפוי כוח מס' 576/06 אותו אינו מבקש לבטל אך מציין כי מעולם לא הסכים למתן ייפוי כוח לנתבעת 2 כפי שנתנה בייפוי כוח 1240/06 אותו הינו מבקש לבטל עתה. 48. ראיה לכך ששני התובעים העניקו לנתבעת 2 ייפוי כוח לטפל בעניינם מצאתי דווקא בדברי התובע 1 בחקירתו הנגדית כשנשאל האם נכונה הטענה, כפי שמצאה מקומה בתביעה שהוגשה ברומניה, כי שני התובעים נתנו לנתבעת 2 ייפוי כוח לטפל בענייניהם והשיב כך: "ש: אני ממשיך ואומר לך שמה שכתוב בתביעה זה שאת יפוי הכוח נתת לכהן ולחברה עפ"י הרשאות 1240 ו- 1247 שאומתו אצל הנוטריון גולדברג יעקב בישראל. זה נכון ת: הפסקה נכונה. מה שנכון זה נכון" (עמ' 66-67) אמור אם כן מעתה, שטענת התובע 2 כי לא הסמיך את הנתבעת 2 לפעול עבורו בייפוי הכוח וכי זו הוספה לייפוי הכוח בניגוד לרצונו, אינה נכונה כפי העולה מטענת אביו ברחל בתך הקטנה. מכאן, ששני התובעים אינם מוכיחים את טענתם בדבר הוספת או החלפת דף או דפים בשני ייפויי הכוח כפי שאושרו בסיכומו של יום באישורים הנוטריוניים. הבנת תוכן ייפויי הכוח הכתובים בשפה הרומנית 49. טענו שני התובעים כזכור, כי הבנתם או ידיעתם את השפה הרומנית אינה כזו שהצדיקה חתימה על ייפויי הכוח מבלי שאלה יתורגמו עבורם לעברית כדין. לפיכך, בהעדר תרגום מתאים, אין לייפויי הכוח תוקף מחייב שכן התובעים לא הבינו על מה חתמו. בפרק זה תתברר טענת התובעים ביחס ל"הבנת הנחתם", במובחן מדרישת הדין לאופן מתן האישורים הנוטריונים לרבות לעניין הצורך בצירוף תרגום מתאים. נושאים אלה יתבררו לגופם בפרק הבא. 50. ככלל, חזקה היא שאדם מבין על מה הינו חותם אלא אם כן התבררו נסיבות יוצאות דופן לחתימתו, בין שאינו מבין את השפה ובין שאולץ לחתום (לעניין משמעות חתימתו של אדם ר' ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113 (1965); ראו גם ע"א 779/87 בליט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מד (3) 304, 310; ע"א 8913/02 מלכה נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד נח (2) 59, 64 (2003); ע"א 9538/06 סגל נ' בנק ירושלים לפיתוח ומשכנתאות בע"מ, (לא פורסם, 10.6.08); ע"א 7370/06 שני נ' ברדיצ'בסקי, (לא פורסם, 10.3.09). אשר ליוצאים מן הכלל, ראו למשל ע"א 2119/94 לנדאו נ' וין, פ"ד מט (2) 77, 84 (1995); ע"א 6296/05 כהן נ' עזבון המנוחה בקשי כתון ז"ל (לא פורסם, 5.8.07); וכן ת"א(ת"א)2090/09 אתי שימר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח' (לא פורסם, 21.3.2010); ה"פ (ת"א) 15159-04-10 גמליאל ואח' נ' בודה ואח' (לא פורסם, 22.4.2010)). 51. בנסיבות, טענת אי הבנת השפה הרומנית נחלקת בין שני התובעים. היינו הבנת התובע 1 והבנת התובע 2. כבר עתה יצוין כי לטעמי התובע 1 מבין את השפה הרומנית דיה על מנת שיוכל להבין על מה הינו חותם. לא כך התובע 2, אלא שלטעמי הוא יכול היה להבין את שנכתב בייפוי הכוח בו עסקינן למרות היותו כתוב בשפה זרה, בדיוק באותו האופן בו חתם על יפויי כוח ומסמכים אחרים בשפה הרומנית ללא תרגום מתאים, לאחר שאלה הוסברו לו ע"י אחרים, ואותם הוא לא ביקש לבטל ואסביר. 52. התובע 1 הינו יליד רומניה ועלה לישראל בגיל צעיר. הוא דובר את השפה הרומנית היטב, אם כי לטענתו אינו קורא את השפה (ר' עמ' 56 מול 5 לפרוטוקול; עמ' 59 מול 19). את דבר היותו דובר היטב את השפה הרומנית יכולתי ללמוד גם מתוכנית הטלוויזיה בה השתתפו התובע 1 ואשתו ברומניה ובה נטל התובע 1 חלק פעיל ואף הסביר למראיינת את שאשתו לא יכולה היתה להבהיר (ר' דיסק התוכנית שהוגש כחלק מתצהיר עדותו הראשית של הנתבע 1 - נ/15 סעיף 22). מכל מקום התובע 1 היה אדיש לחלוטין לצורך בתרגום המסמכים השונים עליהם חתם מהשפה הרומנית לשפה העברית. כך למשל, הוא חתם על גבי ייפוי הכוח שסומן כנ/5 (ייפוי כוח שמספרו 3140 אותו נתן לנתבע 1). מסמך זה הערוך בשפה הרומנית מציין על פני האישור הנוטריוני מפורשות כך: "1. יצחק לזר, אזרח ישראלי, אשר מתגורר בישראל, מושב קדימה...המזוהה באמצעות דרכון מס'...אשר לאחר שקרא את התעודה הרשמית הסכים לאימותו של המסמך הנוכחי וחתם על כל העותקים שלו". בחקירתו הנגדית כשנשאל אם הבין על מה חתם השיב שהסבירו לו וכן "ברגע שאני מקבל הסבר מס' פעמים זה מספיק" (עמ' 57 מול 25). לא זו אף זו, גם בנו, התובע 2, חתם באותו מועד על ייפוי כוח נוטריוני מס' 3141 (נ/6) מבלי שהבין את השפה הרומנית. לגביו ציין התובע 1: "ש:גם הבן שלך חתם על יפוי כוח. ת. נכון. הוא הסביר לי ואני הסברתי לבן בעברית. הוא הסביר לי ברומנית. הבנתי את הכתוב." (עמ' 58 מול 2-3) היינו, התובעים שניהם מסכימים כי חתימותיהם על ייפויי הכוח מחייבות בתנאי שהסבירו להם את הכתוב בהם. כבר עתה יצוין, כי אין להצהרה זו קשר לגורם המתרגם שיכול להיות הנתבע 1 (ר' נ/8 או נ/9 כפי העולה מעמ' 61 ו-62 לפרוטוקול) או נוטריון רומני (עמ' 56-58 לפרוטוקול וכן מוצגים נ/5 ונ/6) או אף התובע 1 לתובע 2 לאחר שתורגם לו עצמו המסמך (עמ' 58 מול 3) או אפילו אשת התובע 1 שאין חולק שהינה דוברת, קוראת וכותבת בשפה הרומנית. 53. אשת התובע 1 השתתפה באופן פעיל בתרגום מסמכים מהשפה הרומנית לשפה העברית. כך למשל התובע 1 חתם על ייפוי כוח בשפה הרומנית בתאריך 27.3.2001 שמספרו 10848 וסומן נ/7. את המסמך אישר הנוטריון עוה"ד מוסרי גולדברג. לגבי מסמך זה טען התובע 1 כי אשתו תרגמה לו את הכתוב (עמ' 60 מול 25). יחד עם זאת, התובע 1 שוחח עם עוה"ד מוסרי גולדברג והבהיר לו כי הינו מבין את השפה הרומנית (ר' גם מסמך נוסף שאשת התובע 1 תרגמה נ/9 - עמ' 63 מול 1, וראו כמו כן המסמכים שתורגמו לתובע לטענתו לשפה הרומנית למרות שלא בהכרח כך ציינו נ/10 ונ/11). 54. בכל הקשור עם ייפוי כוח 1240/06 מציין התובע 1 כי קיבלו מהנתבע 1, ואף חתם עליו בפניו. לטענתו הנתבע 1 סבר שהוא יודע את השפה הרומנית (עמ' 70 מול 10). אם כך הם פני הדברים והנתבע 1 סבור שהתובע 1 יודע את השפה הרומנית איזו סיבה יש להטעות את התובע 1 בדבר תוכן ייפוי הכוח שניתן לו לא סביר בעיני שהתובע 1 שמקבל את אותו נוסח ייפוי הכוח שמקבל התובע 2, ונשלח לקבל עליו אישור נוטריוני, לא יידע אודות מה הינו חותם במיוחד לא לאחר שקבעתי כי ייפויי הכוח עליהם חתמו התובעים, הינם אותם ייפויי הכוח שאושרו נוטריונית. מכאן, שאין מדובר על יפויי כוח ששונו בהיבט כלשהו מרגע שנמסרו לידי התובעים ועד לרגע ששבו לידי הנתבע 1 מאושרים נוטריונית. ממועד מסירת ייפויי הכוח לתובעים ועד למועד שבו הם מסרו אותם לצורך קבלת אישור נוטריוני חלף זמן ובו יכלו התובעים לקבל תרגום מסודר על מסמכים אלה כפי שנהגו לעשות עם יפויי כוח אחרים עליהם חתמו בעבר. אין כל סיבה לסבור שלא כך נהגו גם ביחס לשני ייפויי הכוח בהם עסקינן. השיטה שבה פעלו התובעים במתן ייפויי הכוח לאורך השנים ולפיה קיבלו תרגום מתאים של המסמכים עליהם חתמו מגורמים שונים כאשר תרגום זה מספק אותם לא בהכרח משתנה בנסיבות חתימת שני ייפויי הכוח דנן. בכל מקרה, השיטה לא השתנתה מחמתו של הנתבע 1 בהעדר סיבה אחרת לסבור. מכאן, שהתובע 1 אינו יכול לטעון כי לא ניתנה בידיו למצער ההזדמנות להבין את הכתוב בייפוי הכוח עליו חתם, וככל שלא הבין על מה חתם, עליו לפנות בעניין זה בטרוניה כלפי עצמו שלא נהג כפי שנהג בכל הפעמים הקודמות. ויובהר, לא סברתי כי לא ניתנה ההזדמנות לתובעים לתרגם באופן מסודר את שני ייפויי הכוח, לפיכך הינם מושתקים מלטעון שלא הבינו על מה הם חותמים לאחר שהזדמנות נאותה להבין הכתוב ניתנה בידיהם. ככל שלא דאגו לתרגם הכתוב לשפה הרומנית כי אז הם אלה שבחרו שלא לעשות כן. יחד עם זאת אבהיר, כי יותר סביר בעיני שהתובעים הבינו היטב על מה הם חותמים לאחר שטרחו וקיבלו הסבר מתאים לנאמר בייפויי הכוח, בין מידי התובע 1 עצמו ובין מידי אשת התובע 1 או אף הנתבע 1. 55. אשר לתובע 2, הוא אמנם אינו מבין את השפה הרומנית כמו אביו. יחד עם זאת הוא פעל בכל הקשור עם השכרת הנכסים ברומניה ורכישתם בשיתוף פעולה הדוק עם אביו כאשר הנכסים בחלקם משותפים לו ולאביו. למרות העדר ידיעה של השפה הרומנית, התובע 2 חתם על ייפויי הכוח בשפה זו, ולא הוטרד במיוחד מתוכנם כל עוד התוכן תורגם לו, בין ע"י הנתבע 1 או אביו או אף אימו. גם ביחס אליו, כמו ביחס לאביו, לא היתה מניעה לקבלת תרגום לשפה הרומנית באופן מקצועי, אך הוא למצער בחר שלא להיעזר בשירותים אלה. בכך הוא ויתר והסכים לקבל את המסמך כפי שהוצג לו בפועל. יחד עם זאת אבהיר, שגם ביחס לתובע 2 לא יכולתי להאמין שלא הבין אודות מה חתם, בין מאחר ותוכן ייפוי הכוח תורגם לו ע"י אביו ובין שזה תורגם לו ע"י אימו. כמו אביו רוטינת החתימה על ייפויי הכוח בשפה הרומנית היתה שגורה כלפי הנתבע 1 תוך אי הקפדה בדבר אופן ביצוע החתימה על ייפויי הכוח. מכאן, שגם התובע 2 כמו אביו אינו יכול לבוא טרוניה לאי הבנת הנכתב, ככל שלא הובן, אלא לעצמו בלבד שכן הוא זה שבחר לפעול בדרך זו. 56. המסקנה המתבקשת הינה, שאין מקום לבטל את שני ייפויי הכוח מחמת אי הבנת השפה הרומנית. התובעים למצער מושתקים מלטעון שלא הבינו את תוכן ייפויי הכוח לאחר שלא מנעו מהם האפשרות לתרגמם, מחד אלא שמאידך, כפי שציינתי לעיל, נדמה כי התובעים, ששניהם אנשים אינטליגנטיים ובעלי יכולת גישה קרובה לשפה הרומנית באמצעות האם/האשה, קיבלו, כך נראה, תרגום מתאים לעולה מייפויי הכוח. אישור ייפויי הכוח נוטריונית 57. בכל הקשור עם אופן אישור ייפויי הכוח נוטריונית, אקדם ואציין, כי עלתה בפני תמונה קשה של התנהלות פסולה בה נמסרו שני האישורים הנוטריוניים בלא התאמה לכללים העולים מחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976(להלן:"חוק הנוטריונים") ותקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 (להלן:"תקנות הנוטריונים") באופן השולל מהמסמכים את היותם מאושרים נוטריונית כדין. על השאלה מה משמעות הפרות אלה והאם יש בם כדי להביא לביטול ייפויי הכוח, בפרק זה. הדין החל 58. סעיף 20 לחוק הנוטריונים קובע כדלקמן: "20. (א) יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה. (ב) סעיף זה אינו חל על יפוי-כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן. " במילים אחרות, קובע חוק הנוטריונים, כי ייפוי כוח כללי וכן ייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין לא יהיו בני תוקף אלא אם נערכו ע"י נוטריון או נוטריון אימת את החתימות שעליהם "כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו". את הכתוב עלי החוק ניתן בנסיבות להבין לכאורה ככתבו וכלשונו היינו, כי ככל שייפוי הכוח לא נערך על פי החוק והתקנות הוא אינו "בן-תוקף". ר' לענין זה ה"פ (מחוזי י-ם) 4076/05 שעיה ואח' נ' עו"ד כרמי עדי, נוטריון ואח' (לא פורסם -12.12.2005) להלן: "פרשת שעיה" שנסר מפי כב' הש' דרורי כאשר בסעיף 68 לפסה"ד הוא קובע כך: "סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים הנ"ל קובע כי 'ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות מקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיה בני תוקף אלא עם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו'. הפירוש הסביר והיחיד של סעיף זה לחוק הנוטריונים , על פי תכליתו, הוא כי כאשר מדובר במסמך חשוב, כמו ייפוי כוח אשר בכוחו להעביר בעלות בנדל"ן, פגמים של סטיות מתקנות הנוטריונים מאיינים את המסמך". 59. אין צורך להכביר מילים אודות החשיבות העצומה שרואה הדין בהיות האישורים הנוטריוניים תקינים לחלוטין כפי העולה מסעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע: "19. אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור." הייחוס הראייתי המוענק למסמך המאושר ע"י נוטריון מחייבו לנהוג כעולה מחוק הנוטריונים ותקנותיו. כך למשל קבע כב' סגן הנשיא גדעון גינת בה"פ (חיפה) 86/06 ברכה מזור נ' דב לוי (לא פורסם, 12.11.2007) כדלקמן: "היותו של אישור נוטריוני ראיה מספקת לאמור בו, כפי שקובע סעיף 19 ל , מותנה בכך שהנוטריון פעל בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות על פיו. סעיף 22 ל מטיל על הנוטריון את החובה לפעול בנאמנות ובמסירות במילוי תפקידיו". ב.. (') 11068/97 אבו רקיה נ' מחמוד (לא פורסם, 30.5.2002), קבע השופט ד"ר ד' ביין, כי יש להחיל על יפוי כוח נוטריוני את חזקת התקינות החלה על פעולה של רשות ציבורית, ולצאת מתוך הנחה שהנוטריון מילא את חובותיו על פי דין. אולם, במקרה דנא הוכח בבירור כי ייפוי הכוח לא אושר בצורה תקינה ועל פי החוק ותקנותיו, ולכן חזקת התקינות נסתרה. (ר' סעיף 60 לפסה"ד ברכה מזור). ב" (") 580/02 פריץ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 27.7.2005), (להלן:"פרשת פריץ") קבע כב' הש' ד"ר עמירם בנימיני כך: " היותו של אישור נוטריוני ראיה מספקת לאמור בו תלוי בכך שהאישור נעשה "לפי חוק זה והתקנות על פיו", כאמור בסעיף 19 לחוק". יחד עם זאת ובניגוד לש' דרורי בפרשת שעיה קבע כב' הש' בנימיני כי: " יפוי כוח נוטריוני שאושר בנסיבות בלתי תקינות, בניגוד למצוות ותקנותיו, איננו בטל מעיקרו. אלא שבמקרה זה, עובר הנטל אל שכמו של הצד המבקש להסתמך על יפויי הכוח להוכיח את תוקפו (ראה: .. (") 116/96 האפוטרופוס הכללי נ' נסקה לוי, תק-מח 2002(1) 4, מפי כב' השופטת ר. משל (שהם), בעמ' 92-94)." (ר' כמו כן ע"א 36/88 זלוף נ' זלוף, פ"ד מו(3) 184,188). אמור אם כן מעתה, כי קיימות שתי מגמות בפסיקה בכל הקשור עם אישור לא תקין של ייפויי כוח נוטריוני. גישתו של כב' הש' דרורי, הרואה בעצם קיומם של פגמים בייפוי הכוח הנוטריוני כאלה הפוגעים בייפוי הכוח עצמו וגורמים לבטלותו (פרשת שעיה), וגישת הש' רינה משל והש' בנימיני (פרשת פריץ) המעבירה, במקרה של פגמים באישור הנוטריוני, את הנטל אל המבקש להיבנות מייפוי הכוח להוכיח את תוקפו. 60. אקדם מאוחר למוקדם ואציין כבר עתה, כי מצאתי שקיימים פגמים באופן עריכת ייפויי הכוח חלקם אף חמורים כשבחלקם אף מודה הנתבע 3 במפורש אם כי בלשון רפה. יחד עם זאת, הדגש בעיני אינו על אופן אישורם הנוטריוניים, אלא על מתן יפויי הכוח עצמם. הפגמים בעריכת ייפויי הכוח אין בהם לטעמי כדי לבטל את עצם מתן שני ייפויי הכוח כפי נוסחם המצורף לאישורים הנוטריוניים ע"י התובעים לנתבעים 1 ו-2. המסקנה הינה אם כן, שהתובעים העניקו לנתבעים 1 ו-2 יפויי כוח שמטרתם העיקרית היתה אחזקת נכסיהם ברומניה. דבר מתן ייפויי כוח אלה, להבדיל מאישורם הנוטריוני, הוכח ואין מקום להורות על ביטולם. אין בכך כדי להמעיט מהביקורת אודות אופן מתן אישורם הנוטריוני והקושי הרב המתחייב מעצם הצורך בבירור תוקפם של ייפוי הכוח מקום בו כלל לא היה נדרש כל בירור לו אמנם בוצעו האישורים הנוטריוניים כדין כפי שיובהר להלן. חתימת המסמך למול הנוטריון 61. סעיף 11 לחוק הנוטריונים קובע כך: "11. לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך". התובעים טענו, כי הם לא חתמו על ייפויי הכוח בנוכחות הנתבע 3 אלא בנוכחות יאן/יעקב ממשרד התרגומים. את הנתבע 3, כך טענו, לא ראו כלל אלא לאחר שהתברר להם מעשה הזיוף כאמור. עוד הוסיפו, כי הנתבע 3 אישר יפויי כוח נוטריוני עליו כלל לא חתם התובע 1 (אישור מס' 857/06 צורף כנספח ו' לתצהיר התובע 1), אישור מס' 508/07 אותו אישר הנתבע 3 נעשה מבלי שמר מלר כלל חתם עליו (נספח א' לתצהירו של מר מלר), בכל אלה יש כדי להראות שיטה לפיה הנתבע 3 נהג לערוך יפויי כוח מבלי שהחותמים כלל עמדו לפניו. 62. הנתבע 3, אליו מופנות הטענות בדבר הפגמים בעריכת ייפויי הכוח הנוטריוניים, אינו מתייחס בסיכומיו לכלל הטענות בדבר הכשלים שנפלו בהתנהלותו עת נתן האישורים הנוטריוניים ואל חלקם הוא מתייחס באופן אגבי בלבד. יחד עם זאת, בחינת חומר הראיות מעלה, כי התובע 3 הכחיש בכל תוקף טענת התובעים כאילו לא חתמו על ייפויי הכוח לפניו. אין מחלוקת לטענתו כי את מלאכת הכנת המסמכים ושידוכם לכלל מקשה אחת תוך כריכתם בסרט נוטריוני אדום מתאים, ביצע אותו יעקב/יאן לקראת אירוע החתימה והאישור, אך את האישור הנוטריוני גופו לרבות הטבעת החותם על פני המסמך ביצע הנתבע 3 כטענתו כאשר התובעים חותמים על ייפויי הכוח למולו במשרדו של יאן. (ר' תצהירו נ/17 סעיף 25). מן הראוי לציין, כי הנתבע 3 הכיר לטענתו את התובע 1 עוד משנת 2004 לאחר שאישר עבורו נוטריונית ייפוי כוח מס' 710/04 מתאריך 12.12.2004 בו מיופה הכוח הינו הנתבע 1 (ייפוי הכוח צורף כנספח א' לתצהירו של הנתבע 3 נ/17). כך גם אימת חתימת התובעים על גבי ייפוי כוח שמספרו 465/05 מתאריך 25.2.2005 שניתן לטובת הנתבע 1 אף הוא (נספח ב' לתצהירו). מעבר לאלה אימת ייפוי כוח נוסף של התובע 1 בייפוי כוח שמוספר כ-576/06 מתאריך 12.3.2006 (צורף כנספח ג' לתצהירו) ואף זה לטובת הנתבע 1 אך גם הנתבעת 2. את ייפויי הכוח נשוא התובענה, היינו אלה שמוספרו 1240/06 וכן 1247/06, אימת בתאריך 15.11.06 וגם בהם מיופה הכוח הינו הנתבע 1 מנהלה של הנתבעת 2. הנתבע 3 הדגיש בתצהירו כי כלל ייפויי הכוח שהכין נעשו בשפה הרומנית ולא היתה לתובעים כל טרוניה ביחס לכל יתר האישורים הנוטריוניים שקיבלו ממנו למעט השניים האחרונים נשוא התובענה. מכל מקום הסביר (סעיף 19 לתצהירו) כי כשהתבקשה הכנת ייפוי כוח נוטריוני היה הנתבע 1 מעביר את נוסח ייפוי הכוח ליעקב גיטגרץ (אותו יאן) למשרד התרגומים שבבעלותו הידוע בשם "מ.א.ג. תרגומים" העוסק בין היתר בתרגומים לשפה הרומנית כמו גם בעריכת מסמכים נוטריוניים. לאחר שתואמו מועדים לחתימה, היו מגיעים נותן ייפוי הכוח והנתבע 3 למשרדו של יאן ובאותו מעמד היה נחתם ייפוי הכוח ולאחר מכן המסמך היה מאומת ע"י הנתבע 3 . הנתבע 3 הדגיש כי החתימה על גבי ייפויי הכוח ואימות ייפויי הכוח נעשתה בנוכחות התובעים, יאן והנתבע 3 (סעיף 25 לתצהירו), כאשר גם התובעים וגם הנתבע 3 מכירים את "יאן". עוד ציין, כי במעמד זה הצהירו בפניו התובעים כי הם מבינים את השפה הרומנית וכי קראו והבינו היטב את הנאמר בייפוי הכוח וחתמו עליהם בפניו ובפני יאן (סעיף 27 לתצהיר). בהמשך ההליך הלכו כל אחד מהצדדים לדרכם כאשר ייפויי הכוח הנוטריוניים נותרו בידי יאן לשם ביצוע הליך של חתימת אפוסטיל בביהמ"ש. לאחר ביצוע הליך זה מסר יאן לידי התובעים את ייפויי הכוח והם עצמם העבירו אותם לרומניה (סעיף 30 לתצהיר). עבור השירות שילמו התובעים ליאן וזה היה מתחשבן עם הנתבע 3 אחת למס' שבועות והנתבע 3 היה מוציא חשבונית וקבלה בעת ביצוע התשלום. 63. בחקירתו הנגדית חזר הנתבע 3 וציין כי חתימת ייפויי הכוח בוצעה ע"י התובעים לפניו וזאת העלה מזיכרונו שכן זכר את התובעים ספציפית (עמ' 135 מול 11; עמ' 137 מול 19 ביחס לחתימת התובעים; עמ' 142 מול 22 שם טוען שהתובעים משקרים שלא חתמו על ייפויי הכוח מולו). הנתבע 3 לא הכחיש כי יתכן ונפלו טעויות באישורים הנוטריוניים שהכין במהלך השנים, אך התייחס לטעויות טכניות בלבד (עמ' 143 מול 4-9). 64. גם יעקב גיטגרץ (יאן) מסר תצהיר (נ/16) ובו הסביר את אופן אישור ייפויי הכוח הנוטריוניים נשוא התובענה. עד זה, שלמרות היותו מעורב לכאורה בהליכי אישור ייפויי הכוח, לא נתבע כלל ע"י התובעים. בתצהירו הוא מסר כי הינו מכיר את כלל המעורבים בתובענה בצורה זו או אחרת (סעיף 6 לתצהיר). כך הינו מכיר את התובעים מזה כ-12 שנים בהם נתן להם משרדו שירותי תרגום ואישורים נוטריוניים. תחילה ניתנו השירותים באמצעות אביו שהיה נוטריון ואח"כ באמצעות הנתבע 3 (סעיף 7 לתצהיר). באשר לנסיבות המקרה דנא ציין, כי הנתבע 1 העביר אליו בדואר אלקטרוני את נוסח ייפוי הכוח שחייבו אימות נוטריוני בשפה הרומנית. הוא תיאם מועד לחתימה עם התובעים שהתייצבו יחד עם הנתבע 3 במשרדו. התובעים עיינו וקראו היטב את נוסח ייפוי הכוח עליו חתמו בנוכחות הנתבע 3 ובנוכחותו הוא עצמו. לאחר שהתובעים חתמו, אישר הנתבע 3 את חתימותיהם על ייפויי הכוח (סעיפים 10-14 לתצהירו). אותו יאן הדגיש, כי ייפויי הכוח, לרבות האישור הנוטריוני, הודפסו במשרדו וכל שהיה על הנתבע 3 לעשות הוא לאשר את חתימת מייפי הכוח (סעיף 15 לתצהירו). יאן הדגיש בנוסף, כי נהג לתרגם את נוסח ייפוי הכוח לנתבע 3 שאינו דובר את השפה הרומנית ונעזר לשם כך במתורגמן בשם נעם קסל ככל שנזקק. הנתבע 3 מצידו טרח ושאל את התובעים אם הם מבינים את השפה הרומנית והם השיבו לו קודם חתימתם בחיוב (סעיף 17 לתצהיר). לאחר סיום שלב זה להליך, דאג יאן לקבל חותמת אפוסטיל בבית המשפט ולאחר מכן מסר את ייפויי הכוח לידי התובעים או מי מהם והם העבירו אותם לנתבע 1. באשר לתשלום ציין יאן, כי הוא גבה את הסכום לתשלום והתחשבן עם הנתבע 3 מידי מס' שבועות. חקירתו הנגדית לא הביאה לשינוי מהותי בגרסה שעלתה מתצהירו. 65. בכל הקשור עם חתימת התובעים על ייפויי הכוח בפני הנתבע 3, נדמה כי גם בעניין זה אין התובעים עומדים בנטל המוטל עליהם. אין צורך לציין, כי אישור נוטריוני המבוצע מבלי שהחותם יחתום מול הנוטריון מהווה לכל הפחות עבירת משמעת (סעיף 34 ו-39 לחוק הנוטריונים), מכאן, שעל התובעים להמציא כמות רצינית של ראיות בעלות משקל להוכחת המעשה הפסול. הנתבע 3 וכן יאן עמדו על דעתם כי ייפויי הכוח נחתמו בפני הנתבע 3 ע"י התובעים. גרסתם זו לא נסתרה בחקירתם הנגדית. ניסיון התובעים ללמוד אודות שיטת עבודה לקויה של הנתבע 3 מאישורים נוטריוניים בהם מופיעה חתימת הנתבע 3 אך לא חתימת נותן ייפוי הכוח אינה מלמדת בהכרח כי ייפוי הכוח לא נחתמו כלל בפני הנוטריון והרי התובעים עצמם חתמו בפני הנתבע 3 על מסמכים שקיבלו אישור נוטריוני עוד לפני חתימתם על ייפויי הכוח בהם עסקינן ולא טענו כנגדם דבר. מכאן שלפחות לכאורה ייפויי הכוח נחתמו בפני הנתבע 3 ולכן קשה עד מאוד לקבוע בנסיבות, כי קיימת שיטה ברורה ומובהקת של התנהלות פסולה מצד הנתבע 3 בעניין זה גם ביחס לייפויי כוח אחרים. מכאן, שלא הוכח שהתובעים חתמו על ייפוי הכוח שלא בפני הנתבע 3. יצוין עוד ובנוסף, כי התובע 1 משנה בהזדמנויות שונות את זהות האנשים בפניהם חתם על ייפוי הכוח, וכיצד ניתן לאמץ את גרסתו (ר' לדוגמא תצהיר עדותו הראשית של התובע 1 שמציין בסעיף 15 כי הוא חתם על ייפוי הכוח בו עסקינן בפני יאן. בחקירתו הנגדית כבר מציין כי חתם על ייפוי הכוח בפני הנתבע 1, ר' עמ' 68 מול 25-26 ואילך). העתק נאמן למקור מבלי שהמסמך המקורי בפני הנתבע 3 66. מכאן ואילך יוצגו הכשלים הלא מעטים בהתנהלות הנתבע 3. כשלים אלה יש בהם כדי להעלות סימני שאלה לא מבוטלים בדבר אופן התנהלות הנתבע 3 כנוטריון, אך כפי שכבר הובהר בפתיח לחלק זה של פסה"ד, לא מצאתי, כי יש בהם כדי לפגוע בעצם מתן ייפויי הכוח ע"י התובעים לנתבעים 1 ו-2, בדיוק כשם שאין בקביעה זו לומר שהנתבעים 1 ו-2 לא חרגו מסמכותם עת הפעילו כוחם מכוח אותם ייפויי כוח, נושא שיידון כולו בפני ביהמ"ש הרומני. 67. נושא ראשון הינו כאמור מתן אישור של "נאמן למקור" מבלי שיהיה בפני הנתבע 3 המקור. סעיף 12 לחוק הנוטריונים קובע: "12. לא יאשר נוטריון שמסמך פלוני הוא העתק נכון מהמקור, אלא אם המקור הוצג לפניו והוא השווה זה אל זה ומצאם שווים". בפני הנתבע 3 הוצג אישור נוטריוני שערך בתאריך 31.12.2007 ומוספר 82/07 ככזה שמתאים למקור של אישור נוטריוני שמוספר 1099/07. הוכח למעשה שהנתבע 3 נתן אישור זה של "נאמן למקור" כאשר לנגד עיניו לא עמד המקור (סעיף 18.6 וכן נספח ב' לתצהירו שלמה מלר ת/4). כשהוטחה טענה זו בפני הנתבע 3 ציין בפרוטוקול הדיון ציין כי מדובר בהעתק נאמן למקור: "זה כי היה לי העתק צבעוני, כן" (עמ' 152 מול 17), כלומר לא היה בפניו מקור אלא רק העתק צבעוני. כך גם היה מוכן הנתבע 3 לאשר העתק נאמן למקור של ייפויי הכוח נשוא התובענה כפי שהעלה בפני התובע 2 בשיחה שהוקלטה בניהם למרות שההעתקים המקוריים אינם בידיו (ר' עמ' 151 מול 8 ומסביר "נאמן למקור למסמך שיש כרגע. הייתי מוכן לעזור במה שיכולתי לעזור"). במילים אחרות הנתבע 3 מוכן לבצע אישור של מסמכים נאמנים למקור למרות שהמקור אינו בידיו. זוהי התנהלות אסורה ופסולה לפי חוק הנוטריונים. מקום חתימת האישור 68. האישורים הנוטריוניים נשוא התובענה מציינים כי נחתמו במשרדו של הנתבע 3 בעוד שהנתבע 3 מודה כי נחתמו במשרדו של יאן (עמ' 132 מול 21). הנתבע 3 מסביר כי מדובר בטופס סטנדרטי ולכן לכאורה מקור הטעות אך מודה כאמור שהמצוין בטופס אינו נכון. גם בכך יש כדי לפגום באופן התנהלותו של הנתבע 3 כנוטריון שיש לסמוך על פרי עמלו כמסמך מיוחס החף מכל כשל ולכן יכול לשמש ראיה כשלעצמו (סעיף 19 לחוק הנוטריונים). שמירת העתקים מהאישורים הנוטריוניים 69. על נוטריון לשמור העתקים מהאישורים שנתן. תקנה 22(א) לתקנות הנוטריונים קובעת: " 22. (א) נוטריון ישמור בידיו לתקופה של שבע שנים עותק אחד של כל אחד מאישוריו שלו יצורף - מלבד המסמכים שעליו לצרפם לפי הוראות אחרות של תקנות אלה - עותק אחד של המסמך שלגביו ניתן האישור; היה אותו מסמך חתום על ידי אדם שניצב בפני הנוטריון אגב מתן האישור, ייחתם גם העותק שיישמר בידי הנוטריון, על ידי אותו אדם". בנסיבות העניין נדמה כי הנתבע 3 לא שמר העתק מהאישורים הנוטריונים שביצע אצל יאן, אלה לא נמצאו ברשותו. הקלסר הבודד בהם טען כי אוחסנו במשרדו נגנב (ר' דיון נרחב לטענה זו להלן). ניהול כרטסת 70. תקנה 24 לתקנות הנוטריונים מחייבת ניהול כרטסת לפי א-ב או ספר נוטריון וקובעת כך: "24. (א) נוטריון ינהל כרטסת אלפביתית שבה יהא כרטיס לכל אדם שעשה או בשמו נעשתה פעולה בפני הנוטריון. (ב) בכרטיס ירשום הנוטריון, לגבי כל פעולה שנעשתה על ידי האדם או בשמו, את מהות הפעולה, מועד עשייתה והמספר הסידורי של האישור הנוטריוני. (ג) במקום הכרטסת האלפביתית, רשאי הנוטריון לנהל ספר נוטריון, ובו שורה נפרדת לכל פעולה נוטריונית שבה יירשמו הפרטים שבתקנת משנה (ב)". בנסיבות אין חולק כי ביחס לאישורים הנוטריוניים שבוצעו לפי בקשת יאן לא נותרו בידי הנתבע 3 לא כרטסת ולא ספר נוטריון כפי דרישת התקנות. 71. התובעים גם מעלים בסיכומיהם, ובצדק, טרוניות ביחס לאופן שמירת משרדו של הנתבע 3 איליו ניתן לפרוץ (בניגוד לעולה מתקנה 26 לתקנות הנוטריונים) כמו גם בכל הקושר לסוגי חותמות הנוטריון שברשות הנתבע 3 שבחינתם באישורים השונים שנתן מעלה כי מדובר בסוגי חותמות שונות. יחד עם זאת, אין לטעמי באינפורמציה זו כדי לפגום בהכרח באופן עריכת ייפויי הכוח השונים שהיא עצם הטענה המחויבת בהוכחה במקרה זה. סימון נספחי האישורים הנוטריוניים 72. טוען ב"כ התובעים כי לאור תקנה 11 לתקנות הנוטריונים היה על הנתבע 3 לסמן כל עמוד הנספח לאישור בעוד שבייפוי הכוח בהם עסקינן סומן רק העמוד הראשון. תקנה 11 קובעת כדלקמן: "11 . הנספחים המצורפים לאישור נוטריוני יסמן אותם הנוטריון כל אחד באות או במספר, יחתום על כל עמוד שלהם בראשי תיבות של שמו ויטביעם בחותמו". במילים אחרות אין חובה לסמן כל עמוד במספר שונה אך החובה הינה לחתום בחותמת וחתימה של הנוטריון בכל עמוד של הנספחים. מאחר ובייפויי הכוח בהם עסקינן קיימת חתימה וחותמת בכל עמוד של ייפוי הכוח אין לטענת התובעים על מה לסמוך. מספור לקוי של האישורים הנוטריוניים 73. מציין ב"כ התובעים בסיכומיו כי המספור שנתן הנתבע 3 לאישורים הנוטריוניים השונים לקוי באשר מספרי אישורים מאוחרים משום מה מקדימים מועדי אישורים מאוחרים. כך למשל אישור נוטריוני מס' 1247/06 (נספח ו' לתצהיר התובע 1) ניתן לפי הרשום בו בתאריך 15.11.2006 בעוד שאישור נוטריוני מס' 2843/06 (נספח ג' לתצהירו המשלים של התובע 2) ניתן בתאריך 14.8.2006 כאשר שניהם נערכו ע"י הנתבע 3. דוגמא נוספת מתייחסת לאישור מס' 1099/07 (צורף כנספח ב' לתצהירו של מר מלר) שנרשם כי נעשה בתאריך 14.10.2007 בעוד שאישור 628/07 (נספח ה' לתצהיר מר מלר) נושא תאריך 7.11.07. אמנם לא מובן כיצד יתכן שמספרי האישורים אינם כרונולוגיים לתאריכים. הנתבע 3 הסביר זאת בניהול שתי מערכות רישומים, האחת עבור אישורים שנעשו עבור יאן והשניה אישורים שנעשו במשרדו, ומכאן ההסבר (ר' עמ' 140 לפרוטוקול מול 19 וכן עמ' 151 מול 18). תקנה 21 לתקנות הנוטריונים קובעת: "21. נוטריון יסמן כל אישור במספר סידורי, לפי סדר עריכתם של האישורים; סדרות המספרים יתחילו עם תחילת כהונתו של הנוטריון, ויכול ויתחילו מחדש בכל שנה שבה ממשיך הנוטריון לכהן; נקבע שסוגים של אישורים יישלחו לארכיון מרכזי למסמכים נוטריונים, יסמן הנוטריון את האישורים האלה בסימון נפרד לפי סדר עריכתם, כאמור בתקנה זו". אין חולק כי ניהול מספרים כפול עלול ליצור כפל מספרים באישורים של אותו נוטריון. זו בודאי לא היתה כוונתו של מתקין התקנות. בכך מפר הנתבע 3 את דרישת תקנה 21, יחד עם זאת מדובר בעיני בהפרה טכנית שאינה קשורה לעצם האישור הנוטריוני ולכן גם זו אינה יורדת לשורשו של האישור. תשלום עבור האישורים 74. אין חולק כי למרות ציון הסכום ששולם על פני ייפויי הכוח בהם עסקינן לא קיבל הנתבע 3 סכום זה והיה מתחשבן עם יאן בגין הסכומים ששולמו עבור האישורים הנוטריוניים (ר' עמ' 136 לפרוטוקול מול 20). עצם רישום הסכום ששולם כאשר לא שולם בפועל לכיסו דבר מהווה רישום כוזב. מקשים התובעים בסיכומיהם וטוענים, כי הסיבה בשלה הסכים הנתבע לקבל לידיו סכום נמוך יותר מהמגיע בגין האישורים היא הנותנת שהנתבע 3 עשה יד אחת עם הנתבע 1 על מנת לנשל את התובעים מנכסיהם. יצוין כבר עתה, כי למרות הקושי שברישום הכוזב, ניתן להבין על נקלה את הסיבה בשלה מוכן הנתבע 3 לקבל סכומים נמוכים יותר בשל מלאכתו כנוטריון וזו נובעת מהספקי העבודה הניכרים להם זכה מאותו יאן. אין בכך לטעמי כדי להצביע על קנוניה שנרקמה בין הנתבע 3 לנתבע 1 אפילו היתה היכרות בניהם כזו שהוכחשה על ידי הנתבע 3, יחד עם זאת מובן מאיליו כי יש בכך משום סתירה להוראות סעיף 26 לחוק הנוטריונים הקובע: "26. (א) נוטריון לא יעסוק במקצועו בשותפות עם מי שאינו נוטריון, ולא ישתפו בהכנסותיו בתמורה לשירותים, לסיוע או לתועלת אחרת למקצועו..." בעצם שיתוף יאן בשכר הטרחה המגיע מהנתבע 3 יש אם כן מעבר על החוק על כל המשתמע מכך. אישור נוטריוני ע"י נוטריון שאינו דובר את השפה הרומנית 75. אין חולק שהנתבע 3 אינו דובר את השפה הרומנית. עוד אין חולק שהאישורים הנוטריוניים נשוא התובענה דנן לא הכילו תרגום של ייפויי הכוח לשפה הרומנית. תקנה 7(א) לתקנות הנוטריונים קובעת: "7. (א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו". במילים אחרות, הנתבע 3 לא היה רשאי לאשר את ייפויי הכוח נוטריונית מבלי שעמדו לנגד עיניו תרגומים לשפה הידועה לו המלווה בתצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות והתרגום ונאמנותו של התרגום תוך צירוף שמו ומענו של המתרגם וצרוף התרגום לעותק האישור שישמר בידיו. טענה זו הינה בעיני הטענה הקשה ביותר המופנית כנגד התנהלות הנתבע 3 בנסיבות לגביה קיימות ראיות להתנהלותו הפסולה. 76. הנתבע 3 הסביר, כי ייפויי הכוח תורגמו לו והועברו אליו בדואר אלקטרוני למשרדו על ידי יאן על מנת שיעיין בו טרם האישור. התרגום עצמו צורף לעותק שנותר ברשותו ותויק בקלסר אלא שהקלסר למרבה צערו נגנב ממשרדו, לכן אין גם תיעוד אודות ההעתק שנותר ברשותו על תרגומו. תחילה אציין, כי הטענה בדבר הקלסר שנגנב הינה מעושה בעיני. הנתבע 3 הודה כזכור כי ניהל שתי מערכות רישומים לאישורים הנוטריוניים. מערכת אחת לאישורים הנוטריוניים שקיבל לביצוע מיאן ומערכת רישומים נפרדת לאישורים הנוטריוניים אחרים שביצע במשרדו (ר' פרוטוקול עמ' 135 מול 16-17). מעבר לכך, הנתבע 3 מציין, כי את העתקי האישורים הנוטריוניים שביצע במשרדו של יאן שמר עלי קלסר בודד אחד. יחד עם זאת הינו מודה כי ערך בשיתוף עם יאן אלפי אישורים נוטריוניים. לא ברור לכן כיצד אלה מצאו את מקומם בקלסר בודד אחד (ר' פרוטוקול עמ' 141 מול 15-16). עוד מודה הנתבע 3 כי לאור מערכת האישורים הכפולה יתכן שנרשמו מספרי אישורים נוטריוניים זהים על אישורים שונים! (ר' פרוטוקול עמ' 151 מול 18-23). 77. במילים אחרות, התנהלות הנתבע 3 לוקה בכמה. אחד, ספק רב בעיני אם הנתבע 3 שמר העתקי האישורים הנוטריוניים שביצע במשרדו של יאן ולו באופן חלקי במשרד עוה"ד שלו עצמו (בניגוד לתקנה 22 לתקנות הנוטריונים). ספק זה מתחזק והופך משמעותי לאחר שהנתבע 3 מודה שכלל לא דיווח למשטרה אודות העלמות הקלסר ממשרדו (ר' פרוטוקול עמ' 141 שורות 20-21) והרי מדובר במסמכים בעלי חשיבות משפטית רבה, ומדוע לא ידווח על כך לשלטונות אתמהה 78. שתים, לא הוכח כנדרש במשפט אזרחי דבר ביצוע התרגום מרומנית לעברית עבור הנתבע 3 בניגוד לתקנה 7(א) לתקנות הנוטריונים, למרות שהן יאן והן הנתבע 3 ציינו שייפויי הכוח תורגמו והובנו ע"י הנתבע 3 שאינו דובר כאמור את השפה הרומנית. יאן הודה בעצמו, שאינו מתורגמן לשפה הרומנית אם כי מבין אותה ונעזר לצורכי התרגום במר נעם קסל, אלא שאותו מתורגמן, נועם קסל, לא זומן לעדות ויש בכך בהחלט כדי לפגום בגרסה זו, ובעצם טענת התרגום. מעבר לכך, יש סתירה בין תצהיר עדות הנתבע 3 בו ציין בסעיף 27 כי יאן הסביר לו את תוכן ייפויי הכוח לאחר שהגיע למשרדו, בעוד שבעדותו אמר כי תרגום ייפויי הכוח נשלח אליו במייל ע"י יאן (ר' פרוטוקול עמ' 144 מול 17-18). מכאן, שלא הוכח שייפויי הכוח הספציפיים זכו לתרגום באופן שהנתבע 3 עצמו הבין את תוכנם כפי דרישת תקנה 7(א) לתקנות הנוטריונים, להיפך הוכח כי לא זכו לתרגום מתאים לשפה הרומנית בדיוק כשם שלא צורף תרגום זה לעותק האישור הנוטריוני שכלל לא נשמר כדין ע"י הנתבע 3 בניגוד לתקנות הנוטריונים (תקנה 7(א)). 79. הוכחה נוספת לאי תרגום ייפויי הכוח לנתבע 3 מצאתי בעדותו של יאן שהעיד כי גבה כסף מלקוחות עבור תרגום כאשר הלקוח ביקש תרגום. מדוע לא גבה תשלום כאשר הנוטריון נזקק לתרגום לפי תקנה 7(א) אתמהה 80. עוד לעניין זה יאמר, כי הנתבע 3 עשה שימוש בטופס מס' 1 בעת מתן האישור הנוטריוני לייפויי הכוח נשוא התובענה. טופס מס' 1 מיועד לאימות חתימה רגיל כאשר הנוטריון דובר את שפת המסמך - רומנית, בעוד שהיה על הנתבע 3 לעשות שימוש בטופס מס' 3, היינו אימות חתימה כאשר המסמך המאומת אינו בשפת הנוטריון (ר' התוספת השנייה לתקנות הנוטריונים). גם מטעם זה יש לקבוע שהנתבע 3 לא זכה לקבל תרגום יפויי הכוח לשפה אותה הבין בטרם אימת החתימה עליהם נוטריונית. אמור אם כן מעתה, שהנתבע 3 אישר ייפויי הכוח נוטריונית מבלי שידע את תוכנם שכן לא הוכיח כי תוכנם תורגם לו לשפה העברית. הוכחה מובהקת לכך היתה צירוף התרגום לעותק האישור הנוטריוני ומתן אישור על גבי טופס אישור מתאים (טופס 3) שלא צורף לאישורים הנוטריוניים בפועל. בכך יש כדי להעיד על ליקוי ניכר באופן ביצוע מלאכתו של הנתבע 3. 81. האם יש בפגם מובהק זה, להבדיל מהפגמים האחרים שצוינו לעיל ומהווים פגמים טכניים במהותם, כדי להביא לבטלות ייפויי הכוח לנוכח סעיף 20 לחוק הנוטריונים שקלתי והפכתי נושא זה לא מעט. בסיכומו של יום סברתי, כי כהמשך לאופן הפרשנות הראוי לטעמי לסעיף 20 לחוק הנוטריונים, היינו זה שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א בפרשת פריץ דלעיל, יש לקבוע שבפועל התובעים מסרו לנתבעים 1 ו-2 את ייפויי כוח בהם עסקינן לצורך ביצוע פעולות שונות בנכסיהם שברומניה בדיוק כפי הנוסח העולה מהאישורים הנוטריוניים והוכח כאמור לעיל. ויובהר, כי לצורך קביעה זו אין בליקויים הנובעים מייפויי הכוח, בהיבט אישורם הנוטריוני, לא הליקוי שבאישור ע"י נוטריון שאינו דובר את שפת המסמך אותו אישר ובודאי שלא ביתר הפרות הדין שהינם בעיני טכניות, כדי להביא לביטול ייפויי הכוח בפן החוזי שבין התובעים לנתבעים 1 ו-2, שהרי קבעתי שהתובעים התירו לנתבעים 1ו-2 באמצעות ייפויי הכוח לפעול בנכסיהם ברומניה. אך אפילו הייתי מקבל את פרשנותו של ביהמ"ש המחוזי בירושלים כב' הש' דרורי בפרשת שעיה, באופן שהליקויים שבאישורים היו מביאים לביטולם מיני וביי, עדיין לא היה בכך כדי להועיל לתובעים באופן שיביא לבטלות ייפויי הכוח, שכן לטעמי התובעים מושתקים מלטעון דבר ביחס לבטלות ייפויי הכוח בשל פגמים שנפלו באישורם הנוטריוני, להבדיל מהעלאת טענה בדבר זיופם שנדחתה כאמור, כפי שיובהר להלן. השתק וטענות סף 82. טענות השתק ומניעות, מופנות כלפי התובעים בשניים. אחת "השתק שיפוטי" מאחר ובפני ביהמ"ש הרומני לא העלו התובעים כל טענה בדבר היות ייפויי הכוח דנא בטלים מכל סיבה שהיא (ר' לעניין השתק שיפוטי חוו"ד של הש' רובינשטיין ב" 4224/04 " ' ", " (6) 625, (2005) בו ציין, מבלי להכריע בדבר, כי לא נראה שיש צורך, ככלל, בהצלחה קודמת בטענה שהתקבלה ואשר סותרת את הטענה המועלית בהליך המאוחר) ובמילים אחרות אין צורך שהטענה תוכרע לטובת התובעים בהליך ברומניה על מנת שתימנע אפשרות השימוש בטענה הפוכה בישראל. והשנייה, והיא הטענה החזקה יותר בעיני, מתייחסת למצב ולפיו, אפילו תאמר כטענת התובעים כי כתב התביעה בבימ"ש הרומני תוקן, וכעת גם שם נטען שייפויי הכוח בטלים, עדיין מושתקים התובעים מלטעון כי ייפויי הכוח בטלים מהיבט האישור הנוטריוני, שכן התובעים מודים בפה מלא שברשותם אישורים נוטריוניים נוספים שביצע עבורם הנתבע 3 באותו אופן, אך הם אינם מעלים על דעתם לבטלם למרות היות הליקויים בכולם זהים לכאורה (ר' ייפויי כוח בשפה הרומנית שמספרו 576/06 שאושר נוטריונית אף הוא ע"י הנתבע 3 - נ/4 - ללא תרגום לשפה העברית והכולל אישור אפוסטיל וכן אישור טופס אימות חתימה המתייחס לשפה אותה מבין הנוטריון להבדיל מטופס אימות לשפה לועזית, ובמילים אחרות ייפוי כוח בעל לקויות זהות לכאורה לאלה המצויות בייפוי כוח 1240/06 -ת/6 - אותו מבקשים לבטל עתה הינו, וכן ייפוי כוח נוסף בשפה הרומנית שמספרו 465/05 ונחתם ע"י שני התובעים וצורף להמרצת הפתיחה המקורית ומהווה חלק בלתי נפרד מהראיות בתיק, שאף הוא אושר ע"י הנתבע 3 באותו אופן בו אושרו שני ייפויי הכוח אותם מבקשים התובעים לבטל עתה בהיבט האישור הנוטריוני). 83. אופן התנהלות זה של התובעים, בו הינם בוחרים סלקטיבית פעולות משפטיות הראויות בביטול למול פעולות משפטיות שאין ראוי לטעמם לבטל למרות היות הפעולות כולן נפסדות כפי גרסתם שלהם, הינו פסול בעיני ויש בו משום שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש וזאת אף עוד בטרם ניבחנה טענת פסלות ייפויי הכוח בהיבט האישור הנוטריוני לגופה. נפסדות זו לטעמי עומדת לה כטענה עצמאית באשר לאופן התנהלות התובעים בעצם הגשת ההליך המשפטי, ולכן לעצם הצורך בסילוקו של ההליך מלפני ביהמ"ש, אפילו תאמר שעסקינן בסעד קיצוני הניתן במסורה כפי פסיקת ביהמ"ש העליון (ר' לעניין זה כב' הנשיאה בייניש, ב-" 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' משה שנפ, (לא פורסם -15.1.2007): "7. סמכותו של בית-המשפט למתן סעד דיוני בגין שימוש לרעה בהליך השיפוטי הינה סמכות שבשיקול-דעת - הן לעניין עצם הענקת הסעד והן לעניין טיבו של הסעד הניתן. משך השנים ראה בית-משפט זה ליתן סעדים דיוניים שונים בגין ניצול לרעה של הליכי-משפט, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. (ראו למשל: סילוק תובענה על הסף כאשר הגשתה עלתה כדי שימוש לרעה בהליך השיפוטי: " 8/74 ' , " (2) 436, 439 מפי המשנה-לנשיא זוסמן; מניעת חקירה קנטרנית של עד שעלתה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט: " 91/74 ' --, " (2) 518, 525 מפי השופט ח' כהן; סירוב ליתן סעד הצהרתי מקום בו עשה התובע שימוש לרעה בהליכי משפט: " 539/78 לואל הנ"ל, באמרת-אגב של השופט לוין בפיסקה 7 לפסק-דינו; קבלת טענות בדבר "השתק דיוני" לשם מניעת שימוש לרעה בהליכי משפט: " 513/89 Interlego הנ"ל מפי השופטת דורנר, ורע"א 4224/04 בית ששון בע"מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ ואח', פ"ד נט(6) 625 מפי השופטים גרוניס ורובינשטיין; וכן דחיית בקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, כאשר אי התייצבותו של המבקש לדיון שיקפה זלזול בוטה בהליך השיפוטי: " 3454/04 ורקר נ' הראל , בפיסקה 4 להחלטתה של השופטת פרוקצ'יה). 8. יודגש כי הפעלת סמכותו של בית-המשפט לשם הגנה על הגינותו של ההליך השיפוטי ומניעת ניצולו לרעה, אינה נעשית בחלל ריק. הגינות ההליך השיפוטי ותקינותו אינם ערכים מוחלטים ויש לאזנם עם זכויות ואינטרסים מתחרים (ראו והשוו: " 5121/98 ישככרוב נ' התובע הצבאי הראשי, בפיסקה 68 לפסק-הדין). אל מול האינטרס הציבורי והפרטי בשמירה על תקינות ההליך השיפוטי ובהגנה על התכליות המונחות בבסיס כללי הפרוצדורה האזרחית ובהן - סדר, בהירות, יעילות, וודאות בניהול הליכי המשפט; ניצבים זכויות ואינטרסים נוגדים, ובהם - זכות הגישה לערכאות וזכותו של בעל-דין לקבל הזדמנות מלאה לבירור עניינו בבית-המשפט. כידוע, זכות הגישה לערכאות מהווה זכות יסודית וחשובה בשיטתנו המשפטית, אשר יש הרואים בה זכות חוקתית על-חוקית (ראו: " 733/95 " ' ", " (3) 577, בפיסקאות 6 ו-10 לפסק-דינו של השופט גולדברג ובפיסקה 31 לפסק-דינו של השופט חשין; " 6805/99 ' , " (5) 433, בפיסקה 12 לפסק-דינה של השופטת פרוקצ'יה ומכלול האסמכתאות המובאות שם). מרכזיותה של זכות הגישה לערכאות בשיטתנו המשפטית נגזרת מהצורך להבטיח כי מי שטוען כי הוא זכאי לסעד משפטי, יוכל להביא את עניינו בפני הערכאות השיפוטיות, על-מנת שאלה תוכלנה להכריע בדבר (ראו: דברי השופט גרוניס ב" 1480/04 מליבו ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון),. בהתחשב במרכזיותה של הזכות האמורה, נפסק כי בית-המשפט ייזהר מנעילת שעריו בפני בעל-דין בגין התנהלות דיונית חסרת תום-לב, פן תיפגע יתר על המידה זכותו היסודית של בעל-דין לגישה חופשית לערכאות. ובלשונו של השופט ריבלין: "תפקידם של בתי המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית-המשפט בפני תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל". (ראו: דברי השופט ריבלין ב" 2452/01 , " ' ", " (1) 577). בהתחשב בכך, על דרך הכלל, לא יסרב בית-המשפט להידרש להליך שהוגש בפניו מן הטעם של שימוש לרעה בהליכי משפט, ויעדיף מתן סעדים אחרים כגון: זקיפת חוסר תום-הלב לחובתו של בעל-דין (ראו: " 2236/06 חממי נ' אוחיון ואח' (טרם פורסם), בהחלטת השופטת פרוקצ'יה; " 7474/06 לוי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', בהחלטת השופט ג'ובראן) או השתת הוצאות על בעל-הדין בגין התנהגותו האמורה (ראו: " 2722/06 גינות לאה בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי בע"מ, בפיסקה 10 להחלטתה של השופטת נאור; " 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' שאול, בהחלטתו של השופט גרוניס). רק בהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות-דופן, כגון- ניצול לרעה בוטה של ההליך השיפוטי, זלזול חמור בהליכי המשפט או ניסיון זדוני להכשלתם, עשוי בית-המשפט לבוא למסקנה כי יש לסלק על הסף את ההליך שהוגש בפניו וזאת בגין חוסר תום-לב קיצוני של בעל-הדין שהגישו. הנה כי כן, בית-המשפט יפעיל את סמכותו למתן סעד בגין התנהלות דיונית חסרת תום-לב בהתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, ובהם: שמירה על הגינות ההליך השיפוטי והגנה על התכליות המונחות בבסיס סדרי הדין מחד-גיסא; אל מול זכות הגישה לערכאות וזכותו של בעל-דין לקבל הזדמנות מלאה לבירור עניינו בבית-המשפט מאידך-גיסא. בבואו להכריע בדבר מתן סעד בגין שימוש לרעה בהליך השיפוטי, יאזן בית-המשפט בין מכלול הזכויות והאינטרסים האמורים, בשים לב לכלל נסיבות העניין שבפניו ובהן: טיב ההתנהגות הנדונה של בעל-הדין - האם עלתה כדי התחכמות, תחבולה, שרירות לב, זלזול בבית-המשפט או הכשלת הצד שכנגד וההליך בכללותו; מצב נפשו של בעל-הדין - האם השימוש לרעה בהליך השיפוטי נעשה בהיסח הדעת, מתוך טעות או רשלנות או שמא במתכוון; היקף ועוצמת הפגיעה בכללי הפרוצדורה הרלוונטיים ובתקינות ההליך השיפוטי; וכן מידתיות הסעד המבוקש נוכח הפגיעה האפשרית בזכויותיו של בעל-הדין.") במילים אחרות, לטעמי, מקום בו אדם פונה לביהמ"ש ועותר לקבלת סעד שעניינו הצהרת בטלות של מסמך משפטי הקשור לאותם צדדים להליך, אך במקביל מותיר בידיו מסמך דומה אחר לגביו עומדות לכאורה אותן טענות בטלות אך מותירו בעינו ואינו טוען לגביו דבר, מבקש לעשות שימוש בהליך המשפטי באופן מבורר וסלקטיבי. הדבר דומה לאותו "השתק שיפוטי" הנטען ביחס לשני הליכים משפטיים אלא שבמקום שהדבר ייטען ביחס לאותם צדדים ואותה מטריה בשני הליכים שונים, מתבצע המעשה במסגרת אותו הליך. דרך התנהלות זו יש בה לטעמי משום פגיעה בהליך המשפטי. אפילו יש לסלק התובענה מטעם זה במקרים חריגים, לא יהסס ביהמ"ש לסלק תובענה מטעמים אלה בלבד בבחינת "השתק שיפוטי פנימי". שהרי מה היו טוענים התובעים לו ביקשו הנתבעים בהליך נפרד הכרה בייפויי הכוח האחרים אותם אינם מבקשים לבטל עתה ניתן להבין שהתובעים דנא היו טוענים כי הם מסכימים להכרה באותם ייפויי כוח כתקפים, והרי בכך נכנס היישר למסגרת טענת ההשתק השיפוטי שכן עסקינן בטענות סותרות בשני הליכים משפטיים, והכול עוד בטרם דנו בהשתק עילה ופלוגתא לו הוכרע אחד ההליכים. 84. אך אפילו תאמר שהמקרה דנא אינו מנוי על מקרי קיצון אלה, עדיין התנהלות התובעים במסגרת ההליך יכולה לחבור לטענות הסף שהעלו הנתבעים לפיהן הסעד המתבקש בתובענה הינו סעד שביושר המחייב את העותר לסעד הצהרתי לבוא לביהמ"ש בידיים נקיות ואסביר. ביהמ"ש העליון במסגרת ע"א 2464/04 עיריית ת"א-יפו נ' חברת שיכון אזרחי בע"מ (11.1.07) מפי כב' הש' ברלינר קבע כך: "בגדר מושכלות יסוד סעד הצהרתי יינתן בכפוף לעקרונות היושר והצדק, ראה " 656/79 ' ' ', " (2) 309, עמ' 318-319, שם נאמר: בית המשפט אינו חייב לתת סעד הצהרתי, אפילו קיימת הזכות או מתקיים המצב, שלכאורה מצדיקים מתן הצהרה, שכן - נקודת המוצא היא, כי הדבר נתון לשיקול-דעת בית המשפט, הרשאי לתת דעתו, בגדר שיקוליו, לכללים, שנקלטו עם השנים מעקרונות של יושר וצדק (" 440/70; " 227/77; " 436/59; " 413/68; " 61/76 )". כב' הנשיא בדימוס אורי גורן מציין ספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית,תשס"ט) 505 מציין כך: "מקורו של הסעד ההצהרתי בתורת דיני היושר, הדורשת מהעותר, בין היתר, ניקיון כפיים. מתן הסעד ההצהרתי נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, הרשאי לתת דעתו בגדר שיקוליו לכללים שנקלטו עם השנים מעקרונות של יושר וצדק. בית המשפט יירתע מלהעניק סעד הצהרתי לתובע, שהתנהגותו בנושא המשפט לוקה בפגמים של שיהוי, חוסר תום לב והיעדר ניקיון כפיים. כאשר מדובר בבקשה למתן סעד הצהרתי, שהוא סעד הלקוח מדיני היושר, שומה על המבקש סעד זה לבוא לבית המשפט נקי כפיים." 85. לטעמי, תובע העותר לביהמ"ש בבקשה למתן פס"ד שיצהיר כי מסמך משפטי שהינו אוחז בידו האחת בטל מאחר והוכן שלא כדין, אך בה בעת אוחז בידו השניה מסמך דומה שהוכן בתנאים דומים ואותו הוא אינו מבקשת לבטל מטעמי נוחות בלבד, נוהג כלפי הצד שכנגד שלא בתום לב וידיו תרתי משמע אינן נקיות שכן הינו מוכן בפועל להכיר במסמך שנותר ברשותו בכל הליקויים כלפיהם הינו מפנה את טענותיו עתה. בכך הינו הופך את ההליך המשפטי קרדום לחפור בו כפי רצונו והאינטרסים האישיים שלו. ברצותו מבטל, ברצותו מקיים. פריווילגיה זו אינה נתונה לו מקום בו הינו פונה לביהמ"ש לבקש סעד שביושר שמחייבו בידיים נקיות. אותן הידיים מבקשות ביד האחת לסלק את השרץ הנטען בעוד שהיד השנייה אוחזת בשרץ דומה, וכיצד ניתן לראות בהתנהלות זו התנהלות תמת לב אתמהה אמור אם כן מעתה, כי מלכתחילה התובעים לא היו רשאים לפנות ולבקש מביהמ"ש זה סעד הצהרתי, בין בהיותם מושתקים ובין משיקולי ביהמ"ש בבואם בשערי ביהמ"ש בידיים לא נקיות בהיות בהתנהלותם נגועה בחוסר תום לב בולט. התנהלות יאן ואביו בתקופת היות האחרון נוטריון 86. התובעים ניסו בסיכומיהם לגזור גזירה שווה מהתנהלות יאן ואביו, שנגדו הוגש כתב אישום בשל חריגה מחוק הנוטריונים, למערכת היחסים שבין הנתבע 3 ליאן. נדמה, כי טוב היו עושים ב"כ התובעים לו נמנעו מהעלאת טענות קשות כלפי מי שאינם בעלי דין בתובענה זו. אמנם יאן המציא תצהיר ונחקר אודותיו אך אין לאפשר לתובעים לקבוע לגביו מסמרות בעלות אופי פלילי, לא פחות, מבלי שניתנה בידו ההזדמנות להגן על עצמו כבעל דין ממש וטוב היה לולא עלה נושא זה בסיכומים כאשר התובעים אינם מצרפים את יאן כצד להליך. מאחר וכך לא מצאתי להתייחס לניסיונות התובעים להטביע חותם בעל מאפיינים פליליים יאן תוך ניסיון להוכיח שיטת עבודה אסורה שיש לקבוע כי התבצעה בין אותו יאן לאביו שהורשע בפלילים לבין יאן והנתבע 3. סיכום 87. בחינת טענות התובעים וחומר הראיות בכל הקשור לקנוניה שנרקמה בין הנתבעים לצורך זיוף ייפויי הכוח בהם עסקינן אינה מולידה כל מסקנה כי כך הם אמנם פני הדברים. עסקינן בשני ייפויי כוח זהים לחלוטין שנמסרו לתובעים שחתמו עליהם לאחר שהבינו את תוכנם ומבלי שהוכח כי היה מי שדאג לשנות או להוסיף עליהם דבר. תימוכין לכך מצאתי דווקא בעובדת היות שני המסמכים בעלי אורך שונה ( 2 ו-3 עמודים) אך בעלי תוכן זהה כאמור. מאידך, בחינה מקרוב של טענות התובעים הנוגעות לאופן ביצוע האישורים הנוטריוניים העלתה מצב מדאיג עד למאוד. הנתבע 3 שהינו נוטריון במקצועו ומחויב בהתנהלות קשיחה על פי כללים המופיעים בחוק ובתקנות הנוטריונים אפשר לאחר, יאן, להכין עבורו את האישורים הנוטריוניים עד לחתימתם על ידי החותמים למיניהם, התחלק עימו בשכרו כנוטריון בניגוד לדין, חתם על האישורים שלא במשרדו למרות שציין כי אלה נחתמו במשרדו על פני האישור הנוטריוני, לא נהג כפי שנוטריון סביר היה נוהג בשמירה על העתקי המסמכים המאושרים נוטריונית ולמעשה נהג בהם זלזול ניכר כאשר אף לא טרח להתלונן במשטרה בעקבות היעלמותם של העתקי האישורים הנוטריוניים ממשרדו כפי טענתו, לא שמר העתקים מכלל האישורים הנוטריוניים במשרדו שכן כפי לשונו עסקינן באלפי אישורים בעוד שבמשרדו הוא החזיק בקלסר אחד בלבד לצורך אחסנת העותקים, מה שמלמד כי כלל לא שמר על עותקים מהם, וחמור מכל, אישר חתימת התובעים על ייפויי הכוח בשפה זרה שאינה בשליטתו מבלי שהוכיח כי המסמך תורגם לו לשפה אותה הינו מבין, ומבלי שצרפו לעותק שנותר ברשותו תרגום מתאים, תוך שהינו מאשרו בטופס המיועד לאישור כי המסמך נחתם בשפה שבתחום ידיעתו. כל אלה יש בהם משום התנהלות פסולה עד למאוד של הנתבע 3 כנוטריון. 88. למרות אופן התנהלות פסול זה, בהיבט של ביצוע האישור הנוטריוני, לא הוכח כנדרש במשפט אזרחי שהתובעים חתמו על ייפויי הכוח בפני אחר ולא בפני הנתבע 3. להיפך, סביר יותר בעיני שהתובעים אמנם חתמו על ייפויי הכוח בפני הנתבע 3 כפי שצוין לעיל. עוד הוכח שהתובעים הבינו היטב על מה חתמו ומה נאמר בייפויי הכוח על אף היותו כתוב בשפה הרומנית. ככל שלא הבינו את תוכן ייפויי הכוח אין לתובעים לבוא טרוניה לאיש באשר הם הציגו מצג ולפיו הבינו הכתוב כפי שנהגו ברבים מייפויי הכוח עליהם חתמו קודם לכן. 89. בחינת המחלוקות ממעוף הציפור (בצוע "הרחבה"-ZOOM OUT) תוך בחינת התוצאה במקרו מלמדת, שהן התובעים והן הנתבע 1, הינם אנשי עסקים המבינים דבר או שניים בהתנהלות עסקית כמו גם בהלכות הכנת ייפויי כוח, שכן ייפויי הכוח בהם עסקינן אינם ייפויי הכוח הראשונים עליהם חתמו. כמו כן הינם בקיאים בשימוש שנעשה ביפויי הכוח תוך התוויית אופן התנהלות מיופה הכוח בחו"ל. אין לכחד שהתובעים טוענים טענות קשות כלפי הנתבעים 1 ו-2 ואופן השימוש הנרחב בו עשו שימוש בייפוי הכוח ברומניה, אך נדמה כי יותר משהתובעים מבקשים לבטל את ייפויי הכוח שנתנו בידיו בזמן אמת, הם מבקשים לבוא חשבון עם הנתבעים 1 -2 שחרגו לטעמם ללא הסכמתם מהמסגרת שנתנו בידם באותם ייפויי כוח, והפעולות שביצעו מבלי שנתנו בידיהם סמכויות מתאימות. יחד עם זאת מקומן של טענות אלו אינו בבימ"ש זה אלא בבימ"ש ברומניה, שם הן כבר נידונות. לא יכול להיות חולק בעיני, שהתובעים נתנו בידי הנתבעים 1 ו-2 את ייפויי הכוח על מנת שידאגו לענייניהם הרכושיים ברומניה. ייפויי הכוח נחתמו ונמסרו באותו נוסח לנתבע 1. אפילו יש ליקויים באישורים הנוטריוניים, אין בכך כדי לפגום בעצם מתן ייפויי הכוח כאישור חוזי לכל דבר ועניין ובכך הסמיכו התובעים את הנתבעים 1 ו-2 לביצוע פעולות עבורם באמצעותם. בהחלט ייתכן, כי לו הוצגו ייפויי הכוח לצורך ביצוע פעולות במקרקעין בישראל, לא ניתן היה לבצע עימם כל פעולה משפטית אפקטיבית בשל הקשיים שבאישורם, אלא שעסקינן בייפויי כוח שניתנו לצורך ביצוע פעולות משפטיות בחו"ל. לא בכדי ציין סעיף 20(ב) לחוק הנוטריונים כי "(ב) סעיף זה אינו חל על יפוי-כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן." אמנם במסגרת פס"ד בפרשת שעיה ציין כב' הש' דרורי שיש לאמץ דין זהה בין אם מדובר בייפוי כוח המיועד לנדל"ן בארץ לבין כזה הניתן לצורך ביצוע פעולות בנדל"ן בחו"ל (ר' פסקה 68 לפסה"ד בעניין "שעיה"), אך עדיין אין לומר כי התובעים אינם מושתקים מלטעון טענה כלשהי ביחס לייפויי הכוח בהם עסקינן כאשר הינם מוכנים בנשימה אחת להותיר ייפויי כוח בעלי פגמים זהים בתוקף, בעוד שהינם עותרים לביטולם של אלה שבפני. זוהי אינה התנהלות בתום לב ודרך מקובלת בעצם הגשת ההליך המשפטי בבחינת "טובל ושרץ בידו", ולפיכך מכוח שיקול הדעת הנתון לביהמ"ש במתן סעד הצהרתי, לא מצאתי לנכון להתיר ביטול ייפויי הכוח נשוא דיון זה. סוף דבר 90. דין התובענה להידחות. מאחר וכלל הצדדים נהגו באופן מניפוליטיבי בניסיון לקדם ענייניהם במהלך הדיון המשפטי, וכאשר האמנתי שקיימת מחלוקת בדבר ההרשאות שנתנו לנתבעים 1 ו-2 במסגרת ייפויי הכוח למול החירויות שנטלו לעצמם האחרונים בביצוע העולה מייפויי הכוח, כי אז לא מצאתי לעשות צו להוצאות. ביהמ"ש מתנצל בפני הצדדים ובאי כוחם על העיכוב במתן פסה"ד שנבע מאבל שפקד אותו. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסה"ד למנהל בתי המשפט על מנת שישקול הגשת תלונה מתאימה כנגד הנתבע 3 בגין התנהלותו כנוטריון ללשכת עוה"ד. זכות ערעור לביהמ"ש העליון בתוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד. המזכירות תשלח עותק פסה"ד בדואר לצדדים. ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ב, 18 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. מסמכיםנוטריוניםתקנותייפוי כוח