מה העונש של פירוק חלקים מרכב ? 1. בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת א' נחמן) בת"פ 24004-05-11 בו נגזר על המערער עונש של מאסר בפועל למשך 13 חודשים, והפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים במצטבר, כך שבסה"כ על המערער לרצות 25 חודשי מאסר בפועל; וכן עונש מאסר על תנאי למשך 18 חודשים, פסילה מלהחזיק רשיון נהיגה למשך 24 חודשים, פסילה על תנאי למשך 15 חודשים, וקנס בסך 2,500₪. כתב האישום המתוקן 2. עובר ליום 3/5/11, נדברו ביניהם המערער (הנאשם 4) ושלשה אחרים לקבל רכב גנוב ולהעבירו לטירה לצורך פירוקו. במועד האמור, נגנב רכב מסוג מזדה מחניון בפתח תקוה. הנאשמים 1, 2 קיבלו את הרכב הגנוב, בסיועם של הנאשם 3 והמערער. בהמשך, ערכו מי מהנאשמים סריקה לאיתור כוחות משטרה, בסמוך למיתחם, בו נמצא מחסן (להלן "המשחטה"). את הסריקה ערכו באמצעות רכב מיצובישי, השייך לאחותו של המערער. בהמשך, רכב המיצובישי ובו מי מהנאשמים עזב את מיתחם המשחטה, וכעבור מספר דקות חזר לכיוון המשחטה כשהוא מוביל את הרכב הגנוב שנסע מאחוריו, כשבכוונת הנאשמים לפרק את הרכב הגנוב. לאחר הכנסת הרכב הגנוב למשחטה, החלו הנאשמים 1, 2 לפרקו לחלקים בתוך המשחטה, תוך שהנאשם 3 והמערער יצאו מהמשחטה לכיוון בנין נטוש הנמצא בסמוך, על מנת לתצפת משם ולהזהיר את הנאשמים 1, 2, אם יתקרבו כוחות משטרה למקום. בהמשך, פשטו שוטרים על נקודת התצפית, אך המערער הצליח, תוך מאבק עם השוטרים, להימלט מהמעצר. כאשר פשטו השוטרים על המשחטה עצמה, קפצו הנאשמים 1, 2 החוצה מתוך המשחטה דרך החלון, שם נעצרו ע"י שני שוטרים אחרים. סעיפי האישום נגד הנאשמים 1, 2 הם קבלת רכב גנוב בצוותא, לפי סע' 413י' + 29 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, ופירוק רכב בצוותא חדא לפי סע' 413 ד'(ג) + 29 לחוק העונשין. סעיפי האישום נגד הנאשם 3 והמערער הם סיוע לקבלת רכב או חלקי רכב גנובים בצוותא חדא, לפי סע' 413י' + 31 לחוק העונשין, וסיוע לפירוק רכב בצוותא חדא, לפי סע' 413 ד' (ג) +31 לחוק העונשין. גזר דינו של בימ"ש קמא 3. המערער - כמו יתר הנאשמים - הורשעו עפ"י הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, וזאת במסגרת הסדר טיעון. בעניינו של המערער הוסכם כי הטיעון לעונש יהיה פתוח. על הנאשם 1 הטיל ביהמ"ש קמא עונש מאסר בן 26 חודשים, וכן הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים, במצטבר, ובסה"כ 38 חודשים לריצוי בפועל, ובנוסף - מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי, וקנס. על הנאשם 2 הטיל ביהמ"ש קמא עונש מאסר, עליו הוסכם, בן 15 חודשים, וכן מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי, וקנס. בעניינו של הנאשם 3 טרם ניתן גזר הדין. הוסכם במסגרת הסדר הטיעון כי המאשימה תעתור בעניינו לעונש מאסר של 6 חודשי מאסר בכליאה, וכן מאסר על תנאי, פסילה וקנס, ואילו הסניגור יעתור ל- 6 חודשי מאסר בעבודת שירות ויטען באופן פתוח לגבי יתר הרכיבים. על המערער הטיל ביהמ"ש קמא את העונשים, כמפורט בפיסקה 1 לעיל. 4. ביהמ"ש קמא ציין בגזר הדין כי ענייננו בעבירות רכוש העוסקות ברכבים גנובים ופירוקם במשחטת רכב. הנאשמים הפכו את חיי הפשע ועבירות הרכב לפרנסתם העיקרית, אם לא היחידה. הם פעלו בצורה מאורגנת, מתוכננת ומתוזמנת, כמכונה משומנת היטב, בה לכל אחד מהם תפקיד ברור וידוע, אותו ביצע באופן מחושב, לשם ביצוע מושלם של העבירה. יש לראות את הנאשמים כמי שמהווים חוליה, ומהעיקריות ביותר, בשרשרת הפשיעה הקשורה לעבירות רכב. ביהמ"ש דחה את הטענה כי חלקם של המערער והנאשם 3 היה שולי ומרוחק מליבת האירוע. ביהמ"ש קבע כי חלקם היה כמעט זהה לחלקם של הנאשמים 1, 2, הואיל וסיועם הוא שאיפשר את ביצוע העבירה עצמה, ובמידה מסוימת גם את הימלטות הנאשמים 1, 2 מהזירה. כן ציין ביהמ"ש קמא כי לנאשמים עבר פלילי עשיר ומכביד, כי עבירות הרכוש והרכב הן מטה לחמם, וכי המערער והנאשם 1 אף הגדילו לעשות בכך שביצעו את העבירות בשעה שמאסרים על תנאי בני הפעלה תלויים ועומדים נגדם. לקולא שקל ביהמ"ש את עובדת הודאתם של הנאשמים והחיסכון בזמן שיפוטי. לענין הפעלת שני המאסרים על תנאי התלויים כנגד המערער, בני 12 חודשים כל אחד, הוסכם במסגרת הסדר הטיעון, כי אלה ירוצו בחופף זה לזה. ביהמ"ש קמא החליט כמוסכם, וכן החליט כי הם יופעלו במצטבר לעונש המוטל בתיק זה, וזאת בהעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות לקבוע אחרת. טענות המערער 5. (א) העבירות בהן הורשע המערער הן עבירות סיוע בלבד. (ב) המעשה המיוחס למערער מתייחס למקרה אחד בלבד, ולרכב אחד בלבד. אין המדובר במספר מקרים, בשיטתיות, ובעיסוק קבוע ומתמשך, אלא במקרה אחד ויחיד, ולכן אין מקום לומר, לגבי המערער, כי עבירות הרכב הן פרנסתו. (ג) ביהמ"ש קמא הטיל על המערער עונש החורג מרף הענישה הכללי בעבירות אלה ובנסיבותיהן כמפורט לעיל. (ד) טעה ביהמ"ש בקביעתו כי חלקו של המערער כמעט זהה לחלקם של הנאשמים 1, 2. (ה) טעה ביהמ"ש בקביעתו כי הסיוע של המערער והנאשם 3 הוא שאיפשר הימלטות הנאשמים 1, 2 מהזירה, שכן, הנאשמים 1, 2 קפצו מהחלון ונעצרו מיד ע"י השוטרים. ומכל מקום, המערער לא הורשע בסיוע לעבירה מסוג זה. (ו) על הנאשם 2, שהוא מבצע עיקרי, הוטל עונש של 15 חודשי מאסר, ועל כן על המערער יש לגזור מחצית מכך, שהרי עונשו של מסייע הוא כמחצית מעונשו של המבצע העיקרי. (ז) לגבי הנאשם 3 הוסכם בהסדר הטיעון כי המאשימה תבקש להטיל עליו 6 חודשי מאסר בכליאה, ואילו הסניגור יבקש להטיל עליו 6 חודשי מאסר בעבודת שירות. המערער הורשע באותן עבירות סיוע כמו הנאשם 3, ולכן יש להטיל עליו לכל היותר 6 חודשי מאסר בכליאה. (ח) מעורבותו של המערער באירוע היא שולית ושיטחית ביותר. (ט) המאסרים המותנים (שהופעלו בחופף זה לזה, ובמצטבר לעונש שהוטל) הם בגין עבירות ישנות, מהשנים 2006 - 2007. (י) אביו של המערער נורה למוות בהיות המערער ילד בן 9 והמערער גדל ללא דמות אב, במצב סוציאלי קשה וכאשר האם אינה מתפקדת. (יא) חלף זמן ניכר מאז הרשעותיו האחרונות של המערער בשנת 2007, ועד העבירה נשוא תיק זה, שנעברה ב- 2011, ובתקופה זו, תקופה בה חפץ המערער לפתוח דף חדש, הוא נישא ונולדו לו ילדיו. (יב) יש להטיל על המערער לכל היותר 6 חודשי מאסר בפועל (כמו הנאשם 3), ולכך יווספו 12 חודשים בפועל בגין הפעלת המאסרים על תנאי במצטבר לעונש המוטל בתיק זה. (יג) לענין פסילת רשיון הנהיגה, טעה ביהמ"ש קמא בגוזרו על המערער עונש פסילה, שכן, העבירות בהן הורשע המערער אינן כרוכות בנהיגה ברכב או בסיכון חיי אדם בדרך. הוא מבקש לבטל את עונש הפסילה, ולחלופין, לקצר את תקופת הפסילה. תגובת המשיבה 6. (א) המערער, כמסייע, אכן קיבל בדיוק מחצית מתקופת המאסר שנגזרה על המבצע העיקרי, הנאשם 1 (עליו נגזרו 26 חודשי מאסר, בנוסף להפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים, במצטבר). עניינו של המערער דומה יותר לנאשם 1 מאשר לנאשם 2, מבחינת העבר הפלילי שלהם, וקיומם/העדרם של מאסרים על תנאי בני הפעלה. מלבד זאת, בעניינו של הנאשם 2, העונש של 15 חודשים היה עונש מוסכם. (ב) לענין הפסילה, הפסילה מוצדקת ותקופתה מוצדקת, בשים לב לכך שהמערער ביצע הרבה מאד עבירות רכב לאורך שנים. דיון והכרעה 7. אכן, בעניינו של המערער מדובר בעבירות סיוע בלבד, וכידוע עונשו של המסייע לעבור עבירה הוא מחצית העונש שנקבע בחוק בשל ביצועה העיקרי. לא ניתן לומר כי חלקם ותפקידם של המערער והנאשם 3 היה כמעט זהה לחלקם של הנאשמים 1, 2, שכן, אלה - מבצעים עיקריים, ואלה - מסייעים, והחוק מבחין בין אלה לאלה, לענין העונש, בצורה חדה וברורה. 8. כמו כן, אין להתעלם מהעובדה שהמעשה המיוחס למערער מתייחס למקרה אחד ויחיד, ולרכב אחד בלבד, ועל כן אין מקום להשוות מקרה זה למקרים בהם הורשעו נאשמים במספר מקרים, בשיטתיות, ובעיסוק קבוע ומתמשך. קביעת ביהמ"ש קמא כי הנאשמים הפכו את חיי הפשע ועבירות הרכב לפרנסתם העיקרית, אם לא היחידה, נראה שאיננה מדוייקת, ככל שהיא נוגעת למערער. נכון הדבר שבין השנים 1997 - 2007 ביצע המערער לא פחות מחמש עבירות בתחום הרכב (גניבת רכב, פריצות לרכב וכד'), עליהן נשפט, אולם מאז ביצוע העבירה האחרונה (21/3/07) חלפה תקופה של למעלה מארבע שנים, שבמהלכן לא הורשע בביצוע כל עבירה שהיא, בתחום הרכב או בכלל. לא ניתן בנסיבות אלו לדחות מכל וכל את טענתו כי זנח את עולם הפשע ומעוניין לפתוח בחיים חדשים. 9. אם נביא בחשבון את האמור לעיל - עבירות סיוע; מקרה יחיד; רכב אחד; והעובדה שהודה ונטל אחריות - ונעיין בפסיקת הערכאות השונות בעבירות מסוג זה, נגיע לכלל מסקנה כי עונשו של המערער במקרה דנן (13 חודשים, במצטבר להפעלת תנאי בן 12 חודשים) מחמיר יתר על המידה, ומצדיק התערבותנו. לכך יש להוסיף גם שיקול חשוב נוסף - העונש שצפוי שיוטל על הנאשם 3, שותפו לסיוע של המערער. 10. ברע"פ 5143/01 אבו סייף נ' מ"י הורשע הנאשם בקבלת רכב גנוב. הוא ניהל הוכחות, והורשע. היו לו הרשעות קודמות בעבירות רכב. נגזרו עליו 8 חודשי מאסר בפועל, ומאסר על תנאי. בע"פ 11714/05 כהן נ' מ"י הורשע הנאשם בקבלת רכב גנוב ומסחר ברכב גנוב. הוא ניהל הוכחות, והורשע. היו לו הרשעות קודמות. נגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל, ומאסר על תנאי. בת"פ (שלום ב"ש) 1037/05 לשכת תביעות נ' אבו גויעאד הורשע הנאשם בסיוע לקבלת רכב גנוב. הוא הודה. אין לו עבר פלילי. תסקיר ש"מ היה די חיובי, אך לא בא בהמלצה בעניינו. נגזרו עליו 5 חודשי עבודת שירות, וכן קנס ופיצוי. בת"פ (שלום ק"ג) 1545/06 מ"י נ' מלכה הורשע הנאשם בסיוע לקבלת רכב גנוב. הוא הודה. הושג הסדר טיעון. במועד גזה"ד היו לו 2 הרשעות קודמות, אך הן מאוחרות לכתב אישום זה. נגזר עליו חודש אחד בעבודת שירות, ומאסר על תנאי. בת"פ (רחובות) 2303/04 מ"י נ' מחלוף הורשע הנאשם בקבלת רכב גנוב, שתי עבירות של פירוק חלקים מרכב, החזקת רכב גנוב, והיזק במזיד לרכב. הוא הודה ולקח אחריות. יש לו עבר פלילי. יש לו מאסר על תנאי בר הפעלה. תסקיר ש"מ המליץ על מאסר בפועל. ביהמ"ש בגזר הדין האריך מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו, וכן השית קנס בסך 400₪. בעפ"ג (מרכז) 9097-03-11 מהנד סאלימה נ' מ"י הורשע הנאשם בגניבת רכב בצוותא. הוא הודה. היה תסקיר חיובי. בעברו - שתי גניבות רכב, מלפני 5 שנים. נגזרו עליו 13 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי וקנס. נזכיר כי המקרה שבפנינו חמור פחות, שכן עונשו של המסייע מחצית מעונשו של המבצע העיקרי. בע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מ"י, הנאשם 1 הורשע בשתי עבירות גניבת רכב, שתי עבירות הסתייעות ברכב לביצוע פשע, עבירת ניסיון למסחר ברכב, ועבירת סיוע למסחר ברכב. הנאשם 2 הורשע בשתי עבירות גניבת רכב, שתי עבירות נסיון למסחר ברכב, ושתי עבירות הסתייעות ברכב לביצוע פשע. נגזרו עליהם 12 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי ופסילה. בת"פ (מחוזי ת"א) 40207/01 מ"י נ' אלנקיב, היו 5 אישומים - שני פרטי אישום של סיוע לקבלת רכב גנוב, שלשה פרטי אישום של סיוע לסחר ברכב גנוב, ושני פרטי אישום של קבלת רכב גנוב, וקבלת דבר במירמה. הנאשם הודה. עברו נקי. ש"מ המליץ על עבודות שירות. נגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל. בעפ"ג (מרכז) 35722-11-09 מ"י נ' אלבז - התפרצות לדירה בכוונה לבצע גניבה, גניבה, קבלת רכב גנוב, וסיוע לגניבת רכב. הנאשם הודה. לנאשם עבר פלילי עשיר ומכביד. הוא ריצה מאסרים. תלוי כנגדו מאסר על תנאי חב הפעלה. עבר הליך שיקומי מוצלח, ש"מ המליץ לא להטיל עליו מאסר בכליאה. נגזרו עליו 6 חודשי מאסר בפועל, ועוד הפעלת עונש מאסר על תנאי, ובסה"כ - 9 חודשים מאסר בפועל, ובנוסף - מאסר על תנאי, פיצוי וקנס. 11. מסקנתי מסקירת הפסיקה לעיל היא, כי העונש שהוטל במקרה דנן - 13 חודשים בפועל בגין מקרה אחד, של סיוע לקבלת רכב גנוב (אחד), וסיוע לפירוק רכב גנוב (אחד) - אינו יכול לעמוד, גם בשים לב לעברו הפלילי העשיר (אך הרחוק - עבירה אחרונה בשנת 2007) של המערער, ובייחוד אם נשווה לנגד עינינו את העונש הצפוי להיות מוטל, לפי הסדר הטיעון, על הנאשם 3. הנאשם 3 והמערער שווים לחלוטין זה לזה מבחינת חלקם כמסייעים בביצוע העבירות נשוא הערעור שבפנינו. ההבדלים ביניהם: לגבי הנאשם 3 הושג הסדר טיעון לענין העונש, מה שאין כן לגבי המערער. לנאשם 3 אין כל עבר פלילי, מה שאין כן לגבי המערער אשר לו שבע הרשעות קודמות, ריצה מאסרים בפועל, ותלויים נגדו מאסרים על תנאי בני הפעלה. ההבדלים הללו הם בעלי משמעות, אך אין הם יכולים ליצור הבדל כל כך גדול בענישה בין שני נאשמים שחלקם בביצוע העבירה זהה, באופן שהנאשם 3 יקבל לכל היותר 6 חודשי מאסר בפועל (ואפשר שיקבל 6 חודשי עבודות שירות), ואילו המערער יקבל 13 חודשי מאסר בפועל (בנוסף לעונש המופעל, ובסה"כ - 25 חודשים). 12. לאחר שקילת מכלול השיקולים והנסיבות, אציע לחבריי להפחית את עונשו של המערער ולהעמידו על 9 חודשי מאסר בפועל. לכך מצטבר עונש המאסר על תנאי שהופעל, בן 12 חודשים, והמערער למעשה אינו מערער על כך (ר' סע' 63 לכתב הערעור). 13. באשר לפסילת רשיון הנהיגה, אני סבור כי היתה הצדקה במקרה זה להורות על פסילת רשיון הנהיגה של המערער. המערער טוען כי העבירות בהן הורשע אינן כרוכות בנהיגת רכב או בסיכון חיי אדם בדרך, אלא שלהבדיל מסעיפים 35 ו- 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], סעיף 413י"ב לחוק העונשין תשל"ז - 1977 אינו דורש כל זיקה "נהיגתית", כתנאי לפסילת רשיון הנהיגה של נאשם שהורשע בעבירה לפי פרק י"א סימן ה'1 לחוק. מלבד זאת יוער, כי במקרה דנן מתקיימת זיקה כאמור, הן משום שהעבירה בוצעה בקשר לרכב (אותו רכב גנוב, שנתקבל ופורק), והן משום שהעבירה בוצעה תוך שימוש ברכב (רכב אחותו של המערער, ששימש בתחילה לסריקה, ואח"כ להובלת הרכב הגנוב). ובאשר לאורך תקופת הפסילה, מצינו מקרים בהם הוחלט על פסילה לשנה (ת"פ (מחוזי חי') 3012/04 מ"י נ' איברהים אחמד), פסילה לשלש שנים (ת"פ (מחוזי חי') 265/03 מ"י נ' מסעוד), וגם יותר מכך. במקרה דנן החליט ביהמ"ש קמא - בשים לב כנראה בין היתר לעברו של המערער בעבירות הנוגעות לרכב - לפסול את רשיונו לתקופה של שנתיים ימים (כפי שהחליט גם בעניינם של הנאשמים האחרים), ואינני סבור כי שגה בכך. 14. סיכומו של דבר, אציע לחבריי לקבל את הערעור, ככל שהוא נוגע לאורך תקופת המאסר, ולהעמיד עונשו של המערער על 9 חודשים מאסר בפועל. יתר חלקי גזר הדין יעמדו על כנם. צבי דותן, שופט השופטת ו' פלאוט אני מסכימה. ורדה פלאוט, שופטת השופטת ר' לורך, אב"ד אני מסכימה. רות לורך, שופטתאב"ד סיכומו של דבר, הוחלט כבפסק דינו של כב' השופט דותן. אנו מקבלים את הערעור, חלקית, ומעמידים את עונש המאסר של המערער על 9 חודשים מאסר בפועל, באופן שסה"כ ירצה המערער (יחד עם שני עונשי המאסר על תנאי שהופעלו בחופף זה לזה, ובמצטבר לעונש המוטל) תקופת מאסר של 21 חודשים בפועל, מיום מעצרו. יתר חלקי גזר הדין בת"פ 24004-05-11 יעמדו על כנם. רכב גנובפירוק רכבגניבת רכב