צו מניעה כדי למנוע הברחת נכסים

צו מניעה כדי למנוע הברחת נכסים

ביום 1.12.11 הגיש אגף מס הכנסה (להלן: "המבקש") בקשה להמצאה של התראת פשיטת רגל נגד דוד דודאי (להלן: "החייב"). בבקשה נטען כי חובות החייב למבקש מגיעים לסך של 78,786,126 ₪, על יסודות שומות מס הכנסה שהוצאו לשנים 2003- 2005 (להלן: "השומות") הבקשה נתמכה בתצהיר של גב' נילי מזרחי ולה צורפו החלטות של בית המשפט המחוזי בירושלים תיק ע"מ 1286-02-11), לפיהן נמחק הערעור שהגיש החייב על ההשגה נשוא השומות. בית המשפט, כב' השופטת אלשיך, נעתר לבקשה ונתן צו להמצאת ההתראה.


2. החייב הגיש התנגדות להתראת פשיטת הרגל (בקשה מספר 2). ביום 5.2.12 נדונה ההתנגדות, בדיון בו יוצג החייב על ידי עו"ד לנדה. בתום הדיון, בטרם ניתנה החלטה, ולאחר שהחייב אמר את דברו, הוא נפטר, לדאבון לב. ב"כ הצדדים ביקשו מבית המשפט לעכב את מתן ההחלטה, נוכח הנסיבות הטרגיות.

3. ביום 20.3.12 הגיש המבקש בקשה בהולה במעמד צד אחד (בקשה מספר 5), למתן צו איסור דיס פוזיציה ולמינוי כונס נכסים זמני על נכסים שונים, שפורטו בבקשה. רשימת הנכסים כוללת: דירת מגורים במבשרת ציון, בית בסביון, תכולת הבית האמור, מכונית מסוג ב.מ.וו, מניות בחברות שונות וחשבון נאמנות (להלן: "הנכסים"). בבקשה נטען כי הגם שהנכסים רשומים בבעלות גרושתו של החייב, גב' אסתר דודאי (להלן: "המחזיקה"), או מצויים בחזקתה, אזי הם היו קודם לכן בבעלות החייב, והוא העבירם לה ללא תמורה מצידה, ובאופן שיש לראות בהעברה האמורה משום הברחת רכוש. בהחלטה שניתנה סמוך לאחר מכן, נעתרתי לבקשה באופן חלקי, ניתן איסור דיס פוזיציה כמבוקש, ועו"ד ארז חבר מונה ככונס נכסים זמני אשר הוסמך להיכנס לבית של המחזיקה בסביון, ולערוך תיעוד של התכולה (להלן: "כונס הנכסים").

4. כונס הנכסים הגיש דו"ח בדבר התכולה (בקשה מספר 5). בדו"ח ציין כונס הנכסים כי שעה שהגיע לבית והציג את הצו, הוא נאלץ להמתין למעלה משעה עד שהמחזיקה התירה את כניסתו, ובחינת התכולה. לכונס הנכסים התלווה השמאי מר זכאי אשר פירט בחוות דעתו מיום 25.3.12 את התכולה בבית (להלן: "דו"ח התכולה"). אציין כי בדו"ח הכונס, צויין כי בכספת בבית נמצאו שני מסמכים שלא הותר לכונס הנכסים לעיין בהם, ואלה הובאו היום לעיוני בלבד, ועל פי הוראתי.
בערבו של אותו יום, הגישה המחזיקה בקשה במעמד צד אחד, שאינה נתמכת בתצהיר, לאסור את פרסום דו"ח התכולה. הבקשה הגיעה לפני שופט תורן שנתן צו איסור פרסום ארעי , עד החלטה אחרת.

5. בין לבין, הגישה המחזיקה תשובה והמבקש הגיש תשובה לתשובה. התקיים היום דיון בבקשה, במסגרתו השמיעו ב"כ הצדדים את טיעוניהם.

6. בבוקר הדיון, הגיש המבקש בקשה (בקשה מספר 11), למתן צו למינוי מנהל עזבון של חייב לפיו דיני פשיטת הרגל (להלן: "הבקשה למינוי מנהל עזבון").

7. זה המקום לציין כי קדם להליך זה הליך של התראת פשיטת רגל כנגד החייב (פש"ר 16273-01-11) (להלן: "ההליך הקודם"). בהליך הקודם, עתר המבקש להמצאת התראת פשיטת רגל לחייב בגין חוב בסך של כ- 603,000 ₪. גם בהליך הקודם, עתר המבקש למתן צו כינוס נכסים, בדומה להליך שלפני והתקיים דיון בבקשה האמורה. בדיון הוצג הסכם שבין הצדדים מיום 17.12.07, שניתן לו אישור לפי חוק נכסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, על ידי בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא בתיק תמ"ש 34911/06 (להלן: "הסכם הממון"). עוד הוצג טופס הצהרת הון של המחזיקה מיום 9.8.10, ובו פירוט רכוש והתחייבויות של המחזיקה ליום 31.12.08.

בדיון ביום 26.5.11 במעמד הצדדים ובאי כוחם, לרבות המחזיקה ופרקליטה ולאחר שהחייב והמחזיקה נחקרו, הגיעו הצדדים לידי הסדר לפיו ההתנגדות שהגיש החייב להתראת פשיטת רגל תדחה, אך כניסתה לתוקף תעוכב עד ליום 24.5.12. עוד הוסכם כי צו איסור הדיספוזיציה שניתן, ישאר על כנו אך החייב או המחזיקה יהיו רשאים למכור מי מהנכסים, ובלבד שתמורתם עד גובה החוב למבקש תופקד בנאמנות או יירכש כנגד הנכסים הנמכרים, נכס חלופי.

8. המבקש טוען כי קמו נסיבות למתן צו איסור דיספוזציה וכינוס נכסים בהליך החדש. לעמדתו, אין ממש בהתנגדות שהגיש החייב, השומות הן סופיות לפי שנדחה הערעור שהגיש החייב בבית המשפט המחוזי בירושלים וכי קיים חשש שאם לא יינתן הצו, יוברחו נכסי החייב, לרבות אלה הרשומים על שם המחזיקה, בין היתר נוכח העובדה שטרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה וטרם נקבע עזבונו של החייב. המבקש מפנה אף לפרסומים לפיהם מתעתדת המחזיקה למכור את רכושה. המבקש שב וחוזר על הנטען בבקשה שהוגשה לאיסור דיספוזיציה בהליך הקודם לפיו, החייב העביר למחזיקה את כלל נכסיו במיליוני שקלים, ללא תמורה מצידה וכעולה ממסמכים שונים.

9. המשיבה מתנגדת מכל וכל לבקשה, וטוענת להתנהלות לא ראויה, בלשון המעטה, של המבקש הנמנה על רשויות המדינה. נטען כי אין בסיס לבקשה בהעדר הליך עיקרי שהוגשה באופן שאינו תואם אף את דיני הסעדים הזמניים. עוד נטען כי המחזיקה היא הבעלים של הנכסים, כי קניינה הוא מלא וקיימת חזקה חלוטה בדבר בעלותה בנכסים. לעמדת המחזיקה, לא עמד המבקש בנטל הבאת הראיות לפיהן, המחזיקה פעלה ל"הברחת נכסים", וכי פרסומים בעיתונות אינם יכולים לשמש ראיה בהקשר זה. לעמדת המחזיקה, לוקה הבקשה בשיהוי ניכר וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. המשיבה אף טוענת כי ההליך בגינו הוגשה התראת פשיטת הרגל, טרם הפך לחלוט שכן לא חלף המועד להגשת ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית משפט המחוזי בירושלים לפיה, נמחק הערעור שהגיש החייב על ההחלטה בהשגה. עוד מצביעה המחזיקה על חוסר ניקיון כפיים של המבקש, פגיעה בכללי הצדק ועוד. מכל מקום, טוענת המחזיקה כי גם אם יש ממש בטענות המבקש, המוכחשות מכל וכל, אזי לכל היותר יש להגביל את הצו רק למחצית הזכויות בנכסים, שכן אין חולק שהיא רשאית לעשות כל פעולה במחציתם, כבעלת לפחות מחצית הזכויות.

10. המבקש בתשובתו הבהיר כי אין הוא עומד על השארת ההליך בגדר של התראת פשיטת רגל, זאת לאור הבקשה למינוי מנהל עזבון. עוד הבהיר המבקש כי אין הוא חולק על זכותה של המחזיקה במחצית הנכסים.

11. בפתח הדברים, יש ליתן את הדעת כי הוגשה בקשה למינוי מנהל עזבון לפי סעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל, (נוסח חדש) התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"). בקשה זו מייתרת, לעת עתה את הצורך בבירור הליך התראת פשיטת הרגל וההתנגדות לו, וכי יש לבחון את הבקשה שלפני על רקע הבקשה למינוי מנהל עזבון, לפי שיש בה כדי לשנות את המצב ששרר, קודם לכן, ודוק;
סעיף 202(א) לפקודת פשיטת הרגל קובע:
"נפטר חייב והיה לנושהו חוב שניתן להסמיך עליו בקשה פשיטת הרגל נגד החייב אילו היה בחיים, רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה שצו על פיו ינוהל עזבונו של החייב לפי דיני פשיטת רגל (להלן בסימן זה – צו ניהול)".
ההלכה מורה כי לצורך בירור הבקשה למינוי מנהל עזבון, אין הנושה נדרש להוכחת קיומו של חוב וכי לא יהיה בעזבון כדי לסלק את חובו, ואף לא נדרש פסק דין להוכיח זאת, ודי אם תוכח העדר יכולת של העזבון לפרוע את חובות המנוח, בדומה לתנאים בסעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל ומבלי שיידרש קיום מעשה פשיטת רגל. (ראה ספרם של השופטים שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית (2010), עמ' 50-52 והאסמכתאות הנזכרות שם).

אין חולק כי בשלב זה, טרם נפרעו חובות החייב המגיעים למבקש וכי הערעור שהגיש החייב על ההחלטה בהשגה, נמחק. אמנם, ב"כ המחזיקה טען כי השומות אינן סופיות, שכן לא התקיים דיון לגופו של עניין, ואף לא חלפה התקופה להגשת ערעור על ההחלטה למחיקת הערעור, ומשכך לטענתו אין פסק דין חלוט, המהווה תנאי לנקיטה בהליכים לפי סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל. לא ראיתי רלבנטיות בטענה למקרה שלפני שכן גם אם תלוי ועומד ערעור על פסק דין שעל בסיסו ננקטו הליכי פשיטת רגל, אזי ההלכה הפסוקה מורה שאין בכך כדי למנוע את ההליכים האמורים. בהקשר זה אפנה לרע"א 8746/01 אהרון שרון נ' עזבון המנוחה מרים שוורץ ז"ל (ניתן ביום 5.9.02) ; ראה גם ע"א 6757/07 יוסף מהנא נ' קונספט שיווק מוצרי אופנה (1995) בע"מ (ניתן ביום 15.8.07).

השאלה הדרושה איפוא לבחינה הינה, האם יש מקום בנסיבות אלה, שעה שמונחת לפני בית המשפט בקשה למינוי מנהל עזבון, להורות על איסור דיספוזיציה באופן זמני זכויות בנכסים שנטען כי אמורים להיות בבעלות המנוח.

ככלל, בית המשפט מוסמך ליתן צו מניעה כנגד חייב או צד שלישי כדי למנוע הברחת נכסים, אף או בטרם מתן צו הכינוס, וזאת כדי להגן על נכסי החייב, אם קיים חשש שיבריח את נכסיו (ראה ספרם של לוין וגרוניס, שם בעמ' 105). בית המשפט העליון ברע"א 8382/98 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מינה גלפנד, פ"ד נג(2) 721 (1999), קבע כי קיימת חשיבות רבה למתן צו מניעה על מנת למנוע שינוי בכסים בהליך פשיטת רגל, וכאמור בעמ' 725:
"...הליך פשיטת הרגל מיועד בין היתר להביא למצב שבו נכסי החייב יכונסו לצורך מימושם ולחלוקת התמורה בין הנושים. גם במסגרת הליך כאמור, מתעורר לעיתים הצורך למנוע את שינוי הנסיבות לשם הבטחת אפשרותו של בעל הדין להנות מן הסעד המבוקש".

12. לאחר שיישמתי את ההלכה על נסיבות המקרה, ונתתי דעתי למכלול טענות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה לפיה יש מקום להותיר את צו איסור הדיס פוזיציה על כנו, אך לצמצמו למחצית מהנכסים ואבהיר:

היסוד למתן הצו הזמני הינו הבקשה למינוי מנהל עזבון.
לצורך הבקשה, על בית המשפט לבדוק האם התקיימו התנאים לקבלת הסעד העיקרי, קרי מינוי מנהל עזבון. בהקשר זה אפנה לרע"א 11696/05 משה בן צור ואח' נ' מנשה מזרחי, (ניתן ביום 1.3.06), בו נקבע כי אם מוגשת בקשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל, ובד בבד מוגשת בקשה למינוי כונס נכסים זמני, על בית המשפט לבחון האם קיימת זכות לקבלת הסעד העיקרי, קרי צו הכינוס.

ביישום למקרה שלפני, קיימות שומות סופיות, שערעור עליהן נדחה ולפיהן החוב המגיע מהעזבון הינו כ- 80 מיליון ₪, לעומת זאת אין בבעלות המנוח נכסים, עד כדי כך שבדיון ביום 5.2.12 אמר החייב שאין לו יכולת לממן תשלום שכר טרחה לעורך דין (עמ' 5 שורה 23). קיימות גם ראיות נוספות באשר לקשיים הכלכליים בהם נתון החייב, בין היתר כי לא עמד בהסדרי החוב עם המבקש (עמ' 9 שורה 2 ושורות 19-20 לפרוטוקול מיום 26.5.11 בהליך הקודם). ישנן גם ראיות לקיומן של הלוואות שנטל החייב מגורמים שונים ושיש בהן כדי להצביע לכאורה על כך שאין בעזבון כדי לפרוע את חובותיו וכי התקיימו התנאים למינוי מנהל עזבון, לפי סעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל. כל זאת מבלי שיהיה בדברים אלה כדי להביע עמדה נחרצת, ורק לצורך הבקשה שלפני.

עוד שוכנעתי, ושוב לצורך הבקשה שלפני, כי יש יסוד לטענת המבקש בדבר זכויותיו של החייב בנכסים. לעניין זה אציין כי לפי הסכם הממון, החייב היה זכאי למחצית מכל רכוש בני הזוג, בישראל ומחוצה לו. בגדר זאת איפוא, גם מחצית מהנכסים, כהגדרתם לעיל. לא ניתן הסבר, ומכל מקום שיהיה בו כדי לשכנע, הכיצד המחזיקה רשומה כבעלת הזכויות הבלעדית של הנכסים השונים, וטוענת כי היא בלבד הזכאית להם שכן לכאורה אלה היו אמורים להיות רשומים גם על שם המנוח. תהיות נוספות שיש בהן כדי לתמוך בטענות המבקש הינן, כי לפי הצהרת ההון של המחזיקה מיום 9.8.08 באשר לרכושה של האחרונה ליום 31.12.08, ושהוצגה לבית המשפט, השקיע החייב בחודש נובמבר 2008 בבית בסביון מעל ל- 14 מיליון ₪ וכן העביר לה את הבעלות במכונית ה-ב.מ.וו שרכש בשנת 5.11.08. לכאורה, וככל שצודקת המחזיקה בטענתה כי הנכסים הם אך ורק בבעלותה, לא היה אמור החייב להשקיע בבית מיליוני שקלים ולהעביר לה רכוש ניכר נוסף. תימוכין נוספים למסקנתי הינה התנהלות בני הזוג אשר הגיעו להסכמה לפיה החייב בלבד ישא בחובות העסקיים, ובמיוחד בחובות הפרטיים, ומבלי שהמחזיקה תיטול חלק בכך.

אוסיף, שוכנעתי שקיים חשש שאם לא יוותר הצו על כנו, עלול להיגרם נזק בר תקנה באופן שהמבקש עלול למצוא את עצמו בסופו של ההליך, מבלי יכולת להיפרע את חובו. ב"כ המחזיקה הבהיר בדיון כי ככל שתחפוץ מרשתו למכור את הנכסים ותעשה כן, היא תהיה רשאית לעשות בתמורה כאוות נפשה (עמ' 4 שורות 20-24). יש בכך כדי להעצים את החשש האמור, ולהטות את כף מאזן הנוחות לטובת המבקש לעומת זו של המחזיקה.

משכך, עונה המבקש על התנאים הנדרשים למתן סעד זמני, וכקבוע בפרק כח' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") לצורך מתן הצו. בהקשר זה, הונחו איפוא ראיות מהימנות לכאורה בקיום הצורך בצו מינוי מנהל עזבון לחייב, בכך שלחייב זכויות בנכסים, וכמו גם לחשש לגורלם של אלה.

נתתי דעתי לטענת ב"כ המחזיקה באשר לשיהוי העומד בעוכרי המבקש בהגשת הבקשה. אמנם לכאורה יש ממש בטענה, שכן היה על המבקש לעתור למתן הצו המבוקש בסמוך לאחר שנודע לו על כוונת המחזיקה לממש את הנכסים, אך לא ראיתי בטעם זה, כדי להגיע למסקנה שונה. לענין זה יש לתת את הדעת כי התגלה היום שבני הזוג ערכו ביניהם ביום 7.4.11, בעת היות ההליך הקודם תלוי ועומד, וסמוך לפני הדיון בהליך זה, הסכם השונה מהסכם הממון, שבו נקבע שכל הנכסים בארץ יישארו בבעלותה של המחזיקה בניגוד לאמור בהסכם הממון לפיו הנכסים הן בארץ והן בחו"ל, יחולקו בשווה ביניהם. גם נסיבות פטירתו של המנוח, עשויה להוות טעם לכך שהבקשה לא הוגשה קודם למועד בו הוגשה, כמו גם מהאמור מהנספחים שגולו בשלב זה לעיני בית המשפט בלבד.

הואיל והמבקש לא חלק על זכותה של המחזיקה במחצית הנכסים, יש לצמצם את תחולת הצו לאיסור דיספוזיציה רק במחצית הנותרת.

13. בטרם סיום, שומה עלי לבחון את הבקשה לאסור על פרסום דו"ח התכולה. נתתי דעתי לטענות ב"כ המחזיקה כי יש בפרסום הדו"ח משום חשיפת פרטים אישיים ופגיעה בפרטיות של המחזיקה וילדיה, כמו גם טענתו לפיה יש להחיל באנלוגיה את הוראת סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, המורה כי ענייני משפחה יידונו בדלתיים סגורות, גם על דו"ח התכולה. אין בידי לקבל את טעמיו של ב"כ המחזיקה וזאת בין היתר מחמת שהבקשה למתן איסור פרסום אינה נתמכת בתצהיר כדין של המחזיקה. זאת ועוד, כמות שציין ב"כ המחזיקה בסיכומיו, השתתפה המחזיקה בסידרת טלויזיה, בה נחשפו לעיני כל פירטי רכושה, ומשכך הבקשה לאיסור הפרסום, אינה דרה בכפיפה עם התנהגותה של המחזיקה, ממילא הנכסים, ולמצער חלק ניכר מהם, כבר נחשפו לעיני כל, כך שסר הטעם ביסוד הבקשה.

14. בשולי הדברים, נתתי דעתי לטענת כונס הנכסים לפיה עוכבה כניסתו לבית בסביון במשך למעלה משעה, מאז הציג את הצו לפני המחזיקה. דעתי אינה נוחה מהתנהלות המחזיקה, שכן שומה היה עליה לכבד את צו בית המשפט ולאפשר כניסה מיידית של כונס הנכסים לבית, ובהתאם לצו שהסמיך אותו לעשות כן. מצופה כי בעתיד לא תישנה התופעה.



15. סוף דבר

15.1 אני מתיר את צו איסור הדיספוזיציה שניתן ביום 21.3.12 על כנו, ועל כל הנכסים נשוא הצו האמור, אך תוך צמצום הצו ובאופן שיחול רק על מחצית הזכויות בהם.

15.2 אני ממנה את עו"ד ארז חבר, כמנהל עזבון זמני לנכסי החייב בפשיטת רגל, לפי סעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל. ההתחייבות אשר הפקיד מנהל העזבון הזמני בעת מינויו ככונס נכסים, תשמש גם לצורך זה.

15.3 ככל שהמחזיקה תהיה מעוניינת במכירת מחצית הזכויות בנכסים או מי מהם, יהיה עליה ליתן למנהל העזבון הזמני, הודעה של 14 יום מראש ובכתב על כך.

15.4 המחזיקה תמציא למנהל העזבון הזמני את העתק פוליסת הביטוח של התכולה בבית בסביון, וזאת תשעה תוך 14 יום מהיום.

15.5 אני מסיר את צו איסור הפרסום על דו"ח התכולה של הבית בסביון.

16. הדיון בבקשה למינוי מנהל עזבון תידון ביום 2.7.12 בשעה 08:30. התנגדות לבקשה תוגש 30 יום לפני הדיון, ותסקיר הכנ"ר 7 ימים קודם לו.

המבקש ימציא את עותק ההחלטה לכונס הנכסים הרשמי.



המזכירות תפקיד את המעטפה ובה המסמכים שהומצאו לעיון בית המשפט בלבד, לכספת בית המשפט.




ניתנה היום ‏‏ו' ניסן, תשע"ב, ‏29 מרץ, 2012, בהעדר הצדדים. המזכירות תשגר בפקס' את ההחלטה לבאי כוח הצדדים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור על צו מניעה

  2. צו מניעה - אי תחרות

  3. צו מניעה - הפצת מוצר

  4. צו מניעה - הזרמת מים

  5. הרחבת צו מניעה ארעי

  6. צו מניעה מסיבת רחוב

  7. צו מניעה נגד גן ילדים

  8. צו מניעה להקפאת מכרז

  9. צו מניעה להיכנס לדירה

  10. חיקוי בגדים - צו מניעה

  11. צו מניעה נגד שימוש בשם

  12. ראש הסדאנים - צו מניעה

  13. קבלת ערעור על צו מניעה

  14. חיקוי נעליים - צו מניעה

  15. צו מניעה נגד בניית פארק

  16. צו מניעה איסור שימוש בשם

  17. צו מניעה בחירות להסתדרות

  18. חוזה התיישבות - צו מניעה

  19. בקשה חוזרת למתן צו מניעה

  20. תביעה למתן צו מניעה קבוע

  21. צו מניעה נגד שביתת עובדים

  22. צו מניעה קבוע להפסקת בניה

  23. צו מניעת פתיחת מעטפות מכרז

  24. בקשת צו מניעה להיכנס לדירה

  25. צו מניעה קבוע לשימוש במבנה

  26. מכירת דירה שיש עליה צו מניעה

  27. צו מניעה כנגד הקמת גן ילדים

  28. נוהל הטיפול בבקשות לצו מניעה

  29. ניקיון כפיים בבקשה לצו מניעה

  30. צו מניעה האוסר להפעיל מוניות

  31. אכיפת צו מניעה זכויות יוצרים

  32. צו מניעה איסור לייבא או לשווק

  33. צו מניעה אשר יאסור להפעיל מגרסה

  34. צו מניעה כדי למנוע הברחת נכסים

  35. צו מניעה נגד פתיחת אולם אירועים

  36. מהו צו מניעה ומתי יינתן צו מניעה

  37. ביטול העברה מבית ספר - צו מניעה

  38. צו מניעה לפני חתימה על הסכם בוררות

  39. עורך דין צו מניעה - הפרת צו מניעה

  40. צו מניעה להרחבת דירה על גג בית משותף

  41. צו מניעה להפסקת מעקב של חוקרים פרטיים

  42. צו מניעה נגד שידור כתבת תחקיר בטלויזיה

  43. פיצויים בגין נזקים שנגרמו בגלל צו מניעה

  44. צו מניעה במעמד צד אחד לאסור פינוי בית ספר

  45. צו מניעה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון