הטרדות מאיימות בטלפון

הטרדות מאיימות בטלפון - מה עושים ?
הבקשה:

1. בפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת תשס"ב – 2001 (להלן:"החוק להטרדה מאיימת" או "החוק") שהוגשה על ידי המבקשים כנגד המשיב.

2. המבקשת 1, שהמבקש 2 הינו מנכ"לה, הינה קרן פנסיה המאוגדת כחברה פרטית בע"מ ומצויה כולה בבעלות לשכת עוה"ד בישראל.

המבקשות 3-7 עובדות במבקשת 1 בתפקידם שונים.

המשיב הינו חבר במבקשת 1.

3. א. לטענת המבקשים המשיב, ששם לעצמו מטרה להלחם במבקשת 1 באשר לאופן
ניהולה, החל נוקט בפעולות כנגד המבקשים העולות כדי הטרדה מאיימת כמשמעות דיבר זה בחוק. ביום 26.3.12 התקשר המשיב שלוש פעמים למשרדי המבקשת 1. בפעמיים הראשונות שוחח עם המבקשת 4 וביקש ממנה לשוחח עם המבקשת 5 - הממונה על פניות הציבור במבקשת 1 - ואף והודיע לה בטון מאיים, תוקפני וצעקני כי יפנה לעיתונות בכדי לספר על מעלליה של המבקשת 1. לאחר שהמבקשת 4 הודיעה לו כי רשמה את הודעתו לרבות מס' הטלפון כדי שהמבקשת 5 תחזור אליו, הוא המשיך לדרוש בתקיפות לשוחח עם המבקש 2.

ב. בפעם השלישית שוחח המשיב עם המבקשת 3. גם איתה דיבר המשיב בטון תוקפני מאיים ומתלהם. גם המבקשת 3 הודיעה למשיב כי רשמה את הודעתו ותעביר אותה למבקשת 5.

ג. ביום 27.3.12, לאחר דיון שהתקיים בתביעת לשון הרע שהגישה המבקשת 1 כנגד המשיב התקשר המשיב חמש פעמים למשרדי המבקשת 1 כאשר בכל שיחה הוא צועק מאיים ודורש לשוחח עם המבקשת 5 או עם המבקש 2. בתשובה נענה כי נתקבלה הוראה שלא לדבר איתו.

ד. בתגובה שלח המשיב למבקשת שני מיילים.

ה. באותו היום ומשעה שפניות המשיב לשוחח עם המבקש 2 - בין בטלפון ובין במייל - לא נענו התייצב המשיב במשרדי המבקשת 1 וביקש לשוחח עם מי מעובדי המבקשת 1. במקום נכחו המבקשות 3-4 וכן עו"ד פלד שמשרדו מצוי בסמיכות למשרדי המבקשת 1.

ו. המבקשות שלטענתן פחדו מהמשיב הודיעו לו כי איש מעובדי המבקשת 1 אינו נמצא במשרד וכי הן עצמן עובדות של עו"ד פלד.

ז. על אף זאת סרב המשיב לעזוב את המקום, עד אשר הגיעה למקום ניידת משטרה שהוזמנה על ידי עו"ד פלד.

ח. לנוכח אירועים אלה הוגשה הבקשה שבפני.

ט. ביום 2.4.12 ניתנה על ידי החלטה בה קבעתי כי לנוכח מיהות הצדדים, הרי שטרם מתן ההחלטה יש לקבל את תגובת המשיב וקבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 18.4.12. עוד קבעתי בהחלטתי כי: "לנוכח מיהות המשיב חזקה עליו שלא יצור קשר עם מי מהמבקשים וזאת עד למועד הדיון הקבוע מבלי שיהיה צורך במתן הצו".

4. ביום 18.4.12 התקיים דיון במעמד הצדדים כאשר מטעם המבקשים נכחו המבקשות 3-5 וכן עו"ד פלד. המבקשים 2,6 ו-7 נעדרו.


לצערי, ניסיון להביא את הצדדים לידי הסכמות אשר ייתרו את הדיון בבקשה ומתן
החלטה בה, לא צלחו. בעניין זה יוער כי למן תחילת הדיון הציע המשיב, מיוזמתו, כי תינתן
על ידו התחייבות ולפיה לא יפנה עוד אל המשיבות 3-5 וגם לא יתייצב במשרדי המבקשת 1
ללא קביעת פגישה מראש, אך לצערי המבקשים מסיבותיהם שלהם סרבו להצעה זו או לכל
הצעת פשרה אחרת שהועלתה על ידי בימ"ש. לפיכך נשמעו חקירות קצרות של המבקשות 3-5 של עו"ד פלד וכן של המשיב.

טענות המבקשים:

5. התנהגותו של המשיב הינה כפייתית, בלתי מרוסנת ויש בה כדי לאיים על המבקשים ולהפריע לאורח חייהם ולפרטיותם.

6. לאור המשכיות התנהגותו סביר כי המשיב ימשיך ויטריד את המבקשים, כפי שעשה עד כה, בין על דרך של טלפונים אין ספור בהם צעק איים ותקף מילולית את עובדי המבקשת 1, בין אם על ידי משלוח מכתבים אין ספור ובין אם על ידי הגעה למשרדי המבקשת 1.

7. המבקשים מצויים בחשש ובפחד מתמיד שמא יחזור המשיב על מעשיו. בכל פעם שמצלצלים בדלת המבקשת 1 חוששים מבקשים לפתוח את הדלת שמא המצלצל הינו המשיב.

8. מתן הצווים המבוקשים דרוש לשם הגנה מידית על שלומם של המבקשים.

טענות המשיב:

9. צו בהתאם לחוק להטרדה מאיימת יכול להינתן אך ורק כלפי אדם פרטי ולא כלפי חברה בע"מ. לפיכך ומטעם זה הרי שלא ניתן ליתן צו לטובת המבקשת 1 ודין בקשתה להדחות.

10. משעה שהמבקשים 2, 6 ו -7 לא מסרו כל תצהיר מטעמם הרי שיש לראותם כמי שלא הוכיחו טענותיהם ולפיכך דין הבקשה, ככל שהיא מתייחסת אליהם, להדחות.

11. הבקשה הוגשה ממניעים פסולים ומתוך ניסיון להלך אימים על המשיב המצוי בהליכים משפטיים אל מול המבקשת 1 ומתוך ניסיון להתחמק מלמסור מידע למשיב שהינו חבר במבקשת 1.

12. המשיב מעולם לא דיבר אל מי מהמבקשות 3-5 בטון מאיים או מפחיד ובודאי שלא התכוון להפחידן או להטרידן.

13. אין כל אמת בטענה כי ביום 27.3.12 התפרץ המשיב למשרדי המבקשת 1. הנכון הוא כי המשיב צלצל בדלת הכניסה, הזדהה והוזמן להיכנס והוא אכן נכנס לאחר שדלת משרדי המבקשת נפתחה על ידי עו"ד פלד שבדיוק יצא ממשרדו, המצוי באותו חלל עם משרדי המבקשת 1.

עד כאן טענות הצדדים.

14. יובהר כבר כאן כי הן מכתבי הטענות והן מהדיון שבפניי עולה כי בין המבקשת 1 למשיב סכסוך ארוך אשר הגם שהוא ככל הנראה הבסיס לבקשה שבפני, הרי שאין הוא כשלעצמו חלק מהבקשה שבפניי. לפיכך גם החלטתי זו לא תתייחס כלל לסכסוך זה אלא רק למקרים המתוארים בבקשה.

השאלות הצריכות הכרעה:

15. שלוש שאלות הן העומדות לפתחי ובהן עלי להכריע בגדר בקשה זו.

האחת: האם עפ"י התנאים שבחוק המבקשת 1 שהיא חברה בע"מ זכאית לסעד
המבוקש על ידה.

השנייה: האם יש בעובדה שהמבקשים 2,6 ו- 7 לא התייצבו לדיון ואף לא מסרו
תצהיר בכדי להשפיע על זכאותם לסעד המבוקש.

השלישית: האם מעשיו של המשיב כלפי מי מהמבקשים עולים כדי הטרדה מאיימת
כמשמעות דיבר זה בחוק ומזכה את מי מהמבקשים לסעדים הקבועים בחוק. לשון אחר – האם המבקשים הוכיחו כי אכן המשיב הטריד איים ופגע בפרטיותם או שקיים חשש שיעשה כן בעתיד. ככל שהתשובה תהא חיובית כי דין הבקשה להתקבל ולהיפך.

דיון והכרעה:
המסגרת המשפטית:
16. החוק למניעת הטרדה מאיימת מגדיר בסעיף 1 שבו את מטרת החוק ואילו בסעיף 2 לחוק מוגדר מהי הטרדה מאיימת וזה לשון החוק:
"1. מטרת החוק היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו בפרטיותו בחירותו או בגופו בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת.

2. (א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו, או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב)   מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר באחד מאלה:
(1)        בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת.
(2)   בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
(3)      ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
(4)   פגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.
(ג)       לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ד) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין".

17. המבחן לקיומה של הטרדה מאיימת הינו אובייקטיבי ולא סובייקטיבי. אין די שפלוני יחוש מאויים אלא על ביהמ"ש להשתכנע שאכן הנסיבות הן כאלה שסביר שאותו פלוני יחוש מאויים או מוטרד.

18. בבוא בימ"ש להכריע בבקשה לפי חוק זה עליו לדאוג לאיזון בין זכויותיו של הנפגע - המוטרד לבין זכויותיו של המטריד לכאורה [ראה: בר"ע 179/04 נס שובל נ' ניסים תק- מח 2651].

ומן הכלל אל הפרט:
האם עפ"י תנאי החוק יכולה המבקשת 1 שהיא חברה בע"מ להיות צד להליך.

19. לטעמי, לשון החוק הינה ברורה. החוק נועד להגן על אדם בשר ודם מפני הטרדה ואיומים הפוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו. בשום מקום, לא בחוק ולא בהצעת החוק מוזכר או נטען כי מטרת החוק להגן גם על תאגיד או חברה. [ראה בעניין זה דברי ההסבר שבהצעת החוק למושג "הטרדה מאיימת"]

20. לטענת המבקשים על אף לשון החוק עדיין ישנם מקרים בהם יינתן צו עפ"י החוק גם לטובת חברה או תאגיד. המבקשים הסתמכו על החלטת כב' הש' פיינברג במסגרת בש"א (י-ם) 6615/02 עמותת בבית נ' קינן ואח' מיום 9.8.03. [להלן:"פרשת עמותת בבית"]

לאחר שעיינתי בדברי כב' הש' פיינברג, דעתי אינה כדעתו. אני סבורה כי לשון החוק הינה ברורה וכי החוק מתייחס אך ורק לבני אדם ומטרת חקיקתו לשם הגנה עליהם כפרטים.

בכל מקרה, וגם לו דעתי הייתה כדעתו של כב' הש' פיינברג, עדיין אני סבורה כי אין לגזור גזירה שווה בשני המקרים.

בעוד שבפרשת "עמותת בבית" נטען כי המשיב שם לעצמו למטרה להחריב את העמותה ובכלל זה עשה כל שיכול היה לפגוע בשמה הטוב, הרי שמנסיבות המקרה שבפניי, כפי שהוצגו לי, עולה כי כל שהמשיב ניסה להשיג הוא התייחסות מאת המבקשת 1 ו/או מנכ"לה, הוא המבקש 2, לפניותיו ושאלותיו בכל הקשור לכספי הפנסיה שלו המושקעים אצל המבקשת 1.

ועוד. משעה מהמבקשת 1 אינה בשר ודם אלא תאגיד היינו מצפים כי מנכל"ה – הוא המבקש 2 – יגיש תצהיר מטעמה בו יפורט כיצד המשיב, במעשיו, פוגע במבקשת 1 ומדוע היא זכאית לקבלת הצו המבוקש על ידה. המבקש לא רק שלא מסר תצהיר בשמה של המבקשת 1 הוא אף לא טרח להתייצב לדיון. גם מתצהירי המבקשות 3-5 שהתייחסו להפחדות המשיב כלפיהן באופן אישי, כך לפי הרגשתן, אין כדי לתמוך בבקשת המבקשת 1, והכל בהנחה שאכן המבקשת 1 זכאית להגיש בקשה עפ"י החוק למתן צו לטובתה.

21. בהינתן כל האמור הגעתי למסקנה, וכך גם אני קובעת, כי המבקשת 1 אינה יכולה להגיש כנגד המשיב בקשה למניעת הטרדה מאיימת כלפיה ולפיכך דין בקשתה להדחות.

משמעות אי התייצבות המבקשים 2,6,7

22. המבקשים 2,6 ו-7 לא התייצבו לדיון ואף לא מסרו תצהיר. לטענתם מאחר ולא נכחו במועד האירועים בעטיים הוגשה הבקשה שבפני לא היה כל טעם להגיש תצהיר מטעמם. יחד עם זאת לטענתם, אין באי התייצבותם או אי מסירת תצהיר מטעמם בכדי להפחית במאום מהאיום אותו הם חשים לאור התנהלות המשיב כפי שפורטה בבקשה או בזכאותם לצו כמבוקש.

23. אמנם נכון כי בחוק לא נאמר בשום מקום שעל הבקשה להיות נתמכת בתצהיר או שעל מבקש הבקשה להתייצב לדיון. יחד עם זאת, מאחר עפ"י הקבוע בחוק רק מי הרגיש מאויים בעבר וקיים סיכוי שירגיש כך גם בעתיד רשאי לחסות בצילו של החוק, הרי שהגשת תצהיר והתייצבות המצהיר לדיון עוזרת לבימ"ש להתרשם ממבקש הצו למניעת הטרדה מאיימת באופן בלתי אמצעי.

התייצבות לדיון במקרה שכזה הינה לטעמי חובה והיא מאפשרת כאמור מצד אחד, לבימ"ש להתרשם באופן בלתי אמצעי ממבקש הבקשה, ומצד שני, לפוגע לכאורה לסתור הבקשה ולהוכיח כי דינה להדחות, ובכך מושג האיזון שבין זכויות הצדדים.

24. יתרה מכך, נימוק זה של המבקשים לא מנע הגשת תצהיר מטעמה של המבקשת 5 אשר אף היא לא נכחה באירועים נשוא הבקשה. ואם יטען הטוען כי תצהירה של המבקשת 5 הוגש בכדי להמחיש את פחדיהן של המבקשות 3-4 מהמשיב כפי שתארו בפניה למחרת היום, נפנה אותו לעדותה של המבקשת 3 שהעידה במפורש כי פנתה למבקש 2 לשם קבלת הוראות כיצד לנהוג כלפי המשיב:" ברגע שבאתי למנכ"ל שלי ואמרתי לו שאתה מתקשר כל הזמן הוא אמר לי חד וחלק שאגיד לו (צ"ל לך) שאין הקרן רוצה לדבר איתך ולנתק". (עמ' 4 שורות 3-4). אם כן מדוע לא הוגש גם תצהיר מטעמו של המבקש 2 ? או מדוע לפחות לא התייצב המבקש 2 לדיון ? נדמה כי רק למבקש 2 הפתרונים.

25. מתן צו ללא שבימ"ש יתרשם ממי שמבקשו חוטאת, לטעמי, למטרה שלשמה נחקק החוק. ובעניינו, כדי שבימ"ש יתרשם שאכן נכונה טענת המבקש 2 כי הוא מרגיש מאויים ממכתביו של המשיב ומשיחות הטלפון שלו למבקשת 1 אני סבורה כי היה עליו להגיש תצהיר מטעמו או לפחות להתייצב באולם ביהמ"ש. דברים אלה יפים גם בהתייחס למבקשות 6 ו- 7.

26. ועוד, בהעדר התייצבות מטעמו של המבקש 2 ו/או המבקשות 6 ו-7 נחסמה דרכו של המשיב להוכיח את ההיפך ובכך בעצם נפגעה זכותו הדיונית הבסיסית להפריך את הטענות נגדו.

27. למעלה מן הצורך אציין שאם ראה המבקש 2, כמנכל"ה של המבקשת 1, להגיש הבקשה בשמה של המבקשת 1 היה עליו, מתוקף תפקידו, להתייצב לדיון שנקבע ואם לא עשה כן, חזקה עליו שאין הדברים כצעקתם.

28. לאור כל האמור אני סבורה כי בהעדר התייצבות מטעם המבקשים 2,6 ו – 7 וכן בהעדר הגשת תצהיר מטעמם, דין בקשתם להדחות.

האם מעשיו של המשיב עולים כדי הטרדה מאיימת כמשמעות דיבר זה בחוק:

29. המבקשת 1 הינה גוף פיננסי שהמשיב הינו חבר בה.
מענה, בין טלפוני, בין במייל ולרבות פגישה, הינם חלק בלתי נפרד מחובותיה של המבקשת 1 ושל המבקש 2 מתוקף תפקידו כמנכ"ל המבקשת 1 כלפי החברים בה ובכלל זה המשיב.

לאור טענות הצדדים כפי שהועלו בדיון ובמסמכים שהוצגו מתקבל הרושם כי מטרת הטלפונים, המכתבים והמיילים מצידו של המשיב הייתה אחת: לקבל הסברים ותשובות לפעילותה הפיננסית כלכלית של המבקשת 1 כמי שמחזיקה ומנהלת את כספי הפנסיה של המשיב. דרישה זו על פניה לגיטימית היא.

לאחר ששמעתי את המבקשות 3 ו – 5 וכן עיינתי בתוכן המכתבים והמיילים מתקבל הרושם כי התנהלותה של המבקשת 1 ושל העומד בראשה היא זו שגרמה להתנהלותו של המשיב ש"הולידה" את האירועים המפורטים בבקשה. בעניין זה ראה עדותה של המבקשת 5 הממונה על פניות הציבור במבקשת 1:"... בכתב לא עניתי לו אף פעם" (עמ' 6 לפרוטוקול) וכן בעדותה של המבקשת 3:"ברגע שבאתי למנכ"ל שלי ואמרתי לו שאתה מתקשר כל הזמן הוא אמר לי חד וחלק שאגיד לו (צ"ל לך) שאין הקרן רוצה לדבר איתך ולנתק". (עמ' 4 שורות 3-4).

30. לאורך כל הדיון לא הצליחו המבקשים לשכנע אותי מדוע המבקש 2 - מנכל"ה של המבקשת 1 - אינו חייב מתוקף תפקידו זה להיפגש עם המשיב או מדוע לא נענתה בכתב אף אחת מפניותיו של המשיב.

31. נדמה כי לא אטעה אם אומר כי לו רק היו המבקשים נענים לפניותיו של המשיב הרי שיותר מסביר כי כל האירועים נשוא הבקשה לא היו כלל באים לעולם.

32. חיזוק למסקנתי זו ניתן לראות בעובדה כי אין חולק שמאז החלטתי מיום 6/3/12 לא יצר המשיב כל קשר עם המבקשים, וכן בעובדה כי המשיב לאורך כל הדיון היה מוכן להתחייב שלא ליצור עם המבקשות 3-5 וכן עם כל עובד אחר של המבקשת 1.

33. לאחר ששמעתי את המבקשות 3-5 מצד אחד ואת המשיב מצד שני לא שוכנעתי כי התקיימו התנאים הקבועים בחוק המצדיקים מתן צו כאמור. איני סבורה כי קיים סיכון או חשש הצופה פני עתיד כי המשיב ישוב ויטריד את המבקשות 3-5, או יפגע בשלוותן או פרטיותן.

34. באשר למבקשים 2,6 ו – 7, הרי שגם אם דעתי – כפי שפורטה לעיל - לפיה דין בקשתם להדחות על הסף לא תשמע, סבורה אני כי דין בקשתם להדחות גם לגופא.

המבקשים 2,6 ו-7 לא הוכח כי הם הוטרדו או כי צפויים להיות מוטרדים בעתיד, ע"י המשיב או כי המשיב נקט כלפיהם בפעולה כלשהי שיש בה כדי לפגוע באורח חייהם בפרטיותם או בשלוותם.

35. סוף דבר הבקשה על כל חלקיה נדחית.

36. באשר לשאלת ההוצאות – למן תחילתו של הדיון היו פניו של המשיב להסדר. התעקשותו של המבקש 2 - אשר כאמור לא טרח כלל להגיע לדיון – באמצעות בא כוחו היא זו שגרמה בסופו של דבר לצורך בניהול הדיון עד תום לרבות כתיבת החלטה זו. אשר על כן אני מחייבת את מבקשים בהוצאותיו של המשיב בסך של 4,000 ₪ + מע"מ.

37. המזכירות תעביר העתק החלטתי זו לצדדים בדואר רשום.




ניתנה היום, א' אייר תשע"ב, 23 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון