צירוף נתבעים ללא רשות

א. הקדמת מילים: תובענה זו שבמסגרתה נאלץ אני ליתן החלטה זו, הוגשה לפני כשנתיים ימים. עקב בעיות הכרוכות בהתנהלות פרוצדורלית של בעלי הדין, טרם נסתיימו הליכי קדם המשפט עד היום. מרבית הבעיות שהתגלעו בתיק, נובעות מניסוח לקוי של כתב התביעה - המחזיק עשרות עמודים ושלל טענות מטענות שונות, אשר בסופו של יום התגבשו לתביעת סעד בלתי ברורה, אשר אינה נסמכת על פרטים ברורים. למרות שמדובר בתביעתם של עשרות תובעים - כולם מתיישבים בהרחבת קיבוץ מעין ברוך - הרי שבפועל לא סופקו, לפחות לא עד השלב שקדם להגשת בקשה זו, כל פרטים על תביעותיהם האינדיבידואליות של כל תובע ותובע בנפרד. בגין ניסוחו הלקוי של כתב התביעה, הוגשה בקשה למחיקת התביעה על ידי המבקש - קיבוץ מעין ברוך. בישיבה שהתקיימה ביום 3.10.11, אמורה היתה להתברר בקשת המחיקה. חרף טענות פרוצדורליות שונות ומשונות מטעם ב"כ התובעים, ברור היה לכל המעורבים כי כתב התביעה לא יוכל לעמוד כמות שנוסח. בתום דיון לא פורמלי שנערך בין הצדדים, הסכימו בעלי הדין לקבל את הצעת בית המשפט ולאפשר לתובעים לתקן את תביעתם, באופן אשר יכיל את פרטי הסכומים הנתבעים על ידי כל תובע ותובע, לרבות מועדי תשלומי הסכומים הנתבעים, והסכומים עצמם. כך ניתן יהא לגבש את הסעד הנתבע. נוכח האמור, ניתנה החלטתי, המאפשרת לתובעים לתקן את תביעתם וכנגד זאת, הסכים המבקש לחזור בו מבקשתו, אשר לכאורה היתה מוצדקת, למחיקת התביעה על הסף. יש לציין כי קדם המשפט נדחה לישיבת 3.10.11 לאחר שכבר בישיבה קודמת, אשר נדונה ביום 16.5.11, הסתבר כי קיימות בעיות פרוצדורליות, אשר הצדדים טרם השכילו ליתן להם מענה, חרף פרק הזמן הממושך שעמד לרשותם. באותה ישיבה הוסכם על השלמת ההליכים המקדמיים הכרוכים בגילוי מסמכים ועיון בהם. ב"כ התובעים ציין כי במידה ויראה כי קיים צורך בתיקון התביעה, הוא יגיש בקשה הולמת או לחילופין יבקש לדון בבקשת התובעים לפיצול סעדים. במענה לאמירה זו, ביקש ב"כ המבקש, עו"ד גסלר כי כל בקשה כאמור, אמורה להיות מוגשת בהתאם לתקנות. נוכח האמור, החלטתי כדלקמן: "מובן כי כל תיקון בכתבי הטענות או תוספות להם, יעשה על פי בקשה הולמת שתוגש מראש ומבעוד מועד. כל שנאמר בהחלטתי הוא וכך היה צריך להבין, כי הצדדים יהיו רשאים להגיש בקשות הולמת אם יתעורר צורך כתוצאה מהאינפורמציה שתוזרם ביניהם במהלך מילוי ההוראות על פי הצווים שניתנו באשר להליכים מקדמיים". (ההדגשה אינה במקור - ב.א.). ומכאן, שתנאי לתיקון יהא הגשת בקשה הולמת. לקראת הישיבה שהתקיימה ביום 3.10.11, לא הוגשה כל בקשה מטעם התובעים. כאמור, הבקשה היחידה שהוגשה היתה בקשת המבקש למחיקה על הסף של התביעה. ב. הגשת כתב התביעה המתוקן: כפי שציינתי לעיל, אמור היה כתב התביעה המתוקן לתקן את אשר עיוותו התובעים בכתב תביעתם המקורי. כך היה ברור לצדדים, לשם כך ניתנה הרשות המוגבלת לתיקון כתב התביעה, וכך ציפיתי כי יעשה. יש לציין כי ב"כ התובעים הדגיש כי התובענה מתמצית אך ורק בתביעת השבה של סכומים אותם שילמו התובעים שלא כדין ביתר. (ראה האמור בבקשה בבש"א 774/10). והינה, כתב התביעה שבפני שונה לחלוטין מקודמו. ראשית, לכתב התביעה צורפה תובעת נוספת והושמטו שני תובעים ללא רשות. שנית, לכתב התביעה צורפו שלושה נתבעים נוספים, אשר לא היו צדדים לתביעה המקורית והם המועצה האזורית גליל עליון, חברת דקל א.ח.ר. בינוי והשקעות בע"מ ועו"ד אסנת נווה. במאמר מוסגר אציין, כי עו"ד נווה היתה כבר נתבעת בתביעה המקורית, אולם נמחקה לבקשת התובעים. שלישית, בעוד התביעה המקורית עוסקת בהשבת כספים ששולמו שלא כדין, הורחבה התביעה המתוקנת לסעדים נוספים ועילות שונות. עתה, שוב איננו עוסקים בתביעת השבה אלא, כמפורט בסעיף 201 לכתב התביעה המתוקן, תביעה "לכל הנזקים, ההוצאות, ההפסדים שנגרמו לתובעים...." וכן כפי האמור בסעיף 204 פיצויים בגין עלויות הבנייה לעומת אותם הסכומים בהם היו נושאים לו היו בונים את בתיהם בעצמם בבניה עצמית, וכן תביעה "בגין מרכיב עוגמת נפש שנגרמה לתובעים כתוצאה מכך שהם לא יכלו לבנות את בית חלומותיהם בבניה עצמית". סכום נוסף שנתבע במסגרת זו, הינו השבת "מלא סכומי הסבסוד שהתקבלו". סכומים אלה לא היוו חלק מהתביעה המקורית ומסתכמים, להערכת הנתבע, בלמעלה משני מליון ומאתיים אלף ₪. לטענת הנתבע, על התובעים היה לשלם אגרה נוספת בגין סכומים אלה, אשר זכרם לא הופיע בתביעה המקורית. ג. הבקשה: בבקשה המונחת לפתחי, מבוקש למחוק את כתב התביעה המתוקן מן הנימוקים הבאים, כמפורט בסעיף 1 לבקשה: "א. כתב התביעה המתוקן הוגש שלא ברשות בית המשפט הנכבד. ב. לכתב התביעה המתוקן צורפו נתבעים נוספים ללא רשות בית המשפט הנכבד. ג. לכתב התביעה המתוקן צורפה תובעת חדשה (אפרת סקס, תובעת 24 בכתב התביעה המתוקן) ללא רשות בית המשפט הנכבד. ד. בכתב התביעה המתוקן אין התייחסות לתובעים משה ורותי לוי (תובעים 59 ו- 60 בכתב התביעה המקורי) ולכאורה תובעים אלה "נטשו" את התובענה ללא רשות בית המשפט הנכבד ומבלי לשמוע את עמדת הקיבוץ בעניין חיובם בהוצאות. בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על מחיקת תביעתם של תובעים אלה, תוך חיובם בהוצאות. ה. בכתב התביעה המתוקן התובע עו"ד סמדר ויינברג (תובעת מס' 60 בכתב התביעה התוקן) מייצגת הן את עצמה והן על ידי ב"כ, למרות שהדבר אינו מותר. ו. לא שולמו האגרות הנדרשות על פי תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז - 2007". בבקשה מונה המבקש, אחד לאחד, את הכללים אשר התגבשו בפסיקה, באשר לפרוצדורה הראויה, האמורה להינקט על ידי בעלי דין סבירים, החפצים לתקן את כתבי טענותיהם. איני רואה מקום לחזור ולמנות את כל ההלכות אשר פורטו על ידי המבקש. הלכות אלה כולן נכונות וראויות. סבורני כי אכן במקרה שלפנינו לא פעלו התובעים בהתאם להלכות אלה. התובעים הרחיבו את תביעתם מעבר לגדרי התביעה הקיימת, וביצעו חילופי בעלי דין ללא קבלת רשותו מראש של בית המשפט. ד. בקשה מס' 36: בשלב זה אעשה אתנחתא ואציין, כי במקביל לבקשה זו הגישה המועצה האזורית גליל עליון בקשה מקבילה, בה הלינה על צירופה שלא כדין כנתבעת בתביעה. לטענתה, היה על התובעים להגיש בקשה הולמת לצירוף בעל דין בהתאם להוראות תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984. בהחלטה שניתנה על ידי ביום 3.4.12, הוריתי על מחיקת שמה של המועצה האזורית מכתב התביעה, עקב צירופה כנתבעת שלא כדין וללא נטילת רשות. הנימוקים העומדים בבסיס ההחלטה הנ"ל, יפים גם בענייננו לצירופם של נתבעים נוספים לתביעה, על פי בקשה זו שבפני. ה. עמדת המדינה: מדינת ישראל, המייצגת את מינהל מקרקעי ישראל, מצטרפת לעמדת המבקש בבקשה זו שלפני. לדעת המדינה, מדובר בתביעה שונה לחלוטין מזו המקורית. התביעה אף כוללת שלל טענות נגד המינהל, ועילות שונות שלא בה זכרן בכתב התביעה המקורי. התביעה שוב אינה תביעת השבה, אלא תביעה לפיצויים בעילה נזיקית נגד מינהל מקרקעי ישראל. בנוסף, כלולות בה טענות שאינן נוגעות רק לתשלומים ביתר, אלא גם לתשלומים כפולים. לטענת המדינה, הוספו לכתב התביעה המתוקן עובדות רבות אשר לא נזכרו בכתב התביעה המקורי, וזאת ללא כל הסכמה מצד מי מבין הנתבעים. ו. טענות התובעים: לתובעים טענות רבות ומגוונות נגד התנהלותו של הקיבוץ וכל מסכת יחסיו עימם. איני רואה כל מקום להיכנס לסוגייה זו וחבל כי טענות אלה נכללו בתגובתם. התובעים מפרשים שלא כראוי את החלטת בית המשפט מיום 1.2.11, לפיה קבעתי "במידה יתבררו עובדות נוספות כתוצאה מההליכים המקדמיים הננקטים בין הצדדים, יהיו הצדדים רשאים להגיש כתבי טענות משלימים". בכך, מתעלמים התובעים מאשר החלטתי בישיבת יום 16.5.11 כפי שצוטט לעיל בפרק ההקדמה. פרק רב וגדול מן התגובה מתייחס לדברים אשר נאמרו על ידי בתי המשפט באשר ליד הרחבה בה אמור בית המשפט לנקוט באשר לבקשות לתיקון כתבי טענות. לטעמם, התיקונים אשר נעשו על ידם, כמו גם הוספת נתבעים, נעשו כדין על מנת להביא להכרעה של כל הפלוגתאות הדורשות הכרעה בהליך זה. תיקונים כאמור יכול שיעשו אף שנים לאחר שהוגשה התביעה, ואף בשלבים מתקדמים שלה. לטענת התובעים, הסתירו הנתבעים מידע רב, אשר מנע מהם להגיש את תביעתם מראש כפי שמסתבר עתה שראוי היה שיעשה. רק חלוף הזמנים וקבלת מלוא החומר שהומצא לעיונם, הביאם למצב בו יכלו לגבש את כל תביעותיהם כראוי. לשיטתם, קבלת הבקשה תאפשר "למעוול להינות מפרי עוולתו". התובעים לא ידעו את כל העובדות לאשורן, ועל כן לא יכלו לגבש את תביעתם כראוי. לשיטתם, תיקון כתב התביעה תועלת רבה בצידו, שכן הוא עשוי באופן אשר ישפוך אור על השאלות השנויות במחלוקת. ז. דיון: מקובל עלי כי הפרוצדורה אינה תיבת ברזל קשוחה, אשר אינה מאפשרת כל גמישות, כובלת את בעלי הדין בשלשלאות, ומרגע שבעלי הדין נכבלו בשלשלאות אלה, שוב אינם יכולים לתקן את טעויותיהם, על מנת שתובאנה המחלוקות הנכונות בפני בית המשפט. עם זאת, על בעלי הדין לפעול בהתאם לכללי הפרוצדורה. לא יתכן כי בעל דין יעשה את הכללים לחוכא ואיטלולא, באופן אשר יקנה להם חירות להפתיע את בעלי דינם מעת לעת, כל אימת שיעלה הדבר ברצונם. גם אם קיימות דרכים לתקן טעויות או חוסרים או לערוך התאמות בכתבי הטענות, הרי מן הבחינה הפרוצדורלית יש לעשות כן באופן אשר לא יפגע בצד שכנגד. אמנם, כבר שנינו כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר מינן" (ראה ע.א. 189/66 ששון נגד קדמה פ"ד כ [3] 477, 479). אולם, מן העבר האחר הוספה לכלל זה האמירה לפיה: "... אין לשכוח כי דברים אלה לא נועדו להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל דין לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה - מקיימן, לא רוצה - אינו מקיימן. אמנם אין הפרוצדורה "מיטת סדום", אבל גם מזרון סתם אין הוא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון - מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן".- דברי השופט עציוני בע.א. 103/71 נורדיה נגד בכר, פד כו [1] 320 (1972). במקרה שלפנינו, כבר הובהר לתובעים כי כל בקשה שבדעתם להשמיע, עליהם לערכה לפי תקנות סדר הדין האזרחי. בקשה כאמור, אמורה, מעצם טיבה, להיות נתמכת בתצהיר, להיות מועברת לצד שכנגד על מנת לאפשר לו לבוחנה, לשקול האם בדעתו לחקור את המצהיר, ולהחליט האם יש את נפשו להתנגד לה. במקרה שלפנינו, חרגו התובעים מכללי יסוד אלה, תיקנו את תביעתם באופן המרחיב את גדריה ומשנה את אופיה באופן מהותי, ואף הוסיפו נתבעים נוספים, בניגוד להוראות תקנה 24 לתקנות. חלק ניכר מן הטענות הנטענות בכתב התגובה מטעם התובעים, הינן טענות עובדתיות, אשר מן הראוי היה לתמכן בתצהיר. מובן כי כאשר מוגש תצהיר, אף קמה לבעל הדין שכנגד הזכות לבקש לחקור את המצהיר. זכות זו נשללה אף היא. כך, שבפועל לא ניתנה לנתבעים האפשרות לקעקע את הבסיס העובדתי התומך בתיקון, על דרך של חקירה נגדית של המצהיר. יתכן, כי לו היתה מוגשת בקשה ראויה לתיקון כתב התביעה - מעבר לתיקון המצומצם אשר הותר לתובעים - היה בית המשפט בוחן את הבקשה ומקבלה. הוא הדין אף באשר להוספת בעלי דין נוספים. אולם, כאשר התובעים החליטו להימנע ממתן אפשרות בדיקה זו בבית המשפט ואף מנעו מן הנתבעים אפשרות לטעון טענותיהם נגדה, הרי אין מנוס מן הקביעה כי כתב התביעה המתוקן הוגש שלא כדין וללא נטילת רשות. שקלתי, האם אין דרך לנסות ולאפשר לתובעים לתקן את תביעתם, גם בדרך של הליך זה הנדון בפני - דהיינו על דרך של קבלת תגובה לבקשת המחיקה והכשרת החסר שבאי הגשת בקשה. אולם, הגעתי לכלל מסקנה, כי נוכח תשובתם של המשיבים, הנשענת מחד על טענות עובדתיות ומאידך על סיסמאות, אין בה בתגובה כדי לאפשר עשיית קפנדריה זו. במיוחד אמור הדבר, מקום שהטענות העובדתיות אף לא נתמכו בתצהיר. ח. סוף דבר: כאמור, הנימוקים שהובאו על ידי בפרק הדיון, די בהם כדי להורות על מחיקתו של כתב התביעה המתוקן כמות שהוגש. כיוון שכך, לא מצאתי לנכון לדון בטענות אחרות שהועלו על ידי הנתבע, אשר לפחות חלק מהם ראויות היו לדיון. הואיל ובכוונת מכוון נקבע מועד לישיבת קדם המשפט הבאה רק לחודש יולי, ניתנת לתובעים האפשרות לשקול את דרכם בהמשך ולהגיש בקשות הולמות - כפי המתחייב מהחלטתי מיום 3.10.11 - בהקדם האפשרי, ולא להמתין חודשים מרובים בין בקשה לבקשה כפי שנהגו עד כה. בקשה שלא תוגש תוך 30 יום מהיום, לא תקובל. על כן, אני מורה על מחיקתו של כתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 16.2.12. כמו כן אני קובע כי התובעים ישלמו את הוצאות הנתבע מס' 1 - קיבוץ מעין ברוך - בסך של 8,000 ₪ וכן ישאו בהוצאותיה של המדינה בסך של 3,000 ₪. לסכומים האמורים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ב, 04 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. צירוף נתבעיםצירוף / החלפת בעלי דין