רקע כללי 1. ביום 27.4.09 הודיע פקיד התביעות של הנתבע לתובע על הפסקת תשלומה של גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 11/05 וזאת מהטעם שלפי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: "החוק" או "חוק הבטחת הכנסה") ההכנסה הנחשבת מהכנסותיו לחודש 11/05 הסתכמה בסך של 5,923 ש"ח. סכום העולה על הגמלה לחודש זה, שהסתכמה בסך של 1,915 ש"ח. לצורך חישוב ההכנסה שנלקחה בחשבון לשם חישוב הכנסותיו של התובע כאמור הסתמך הנתבע על הערכת שמאי ביחס לשווי הנכס שבבעלות התובע. הערכה שנערכה בחודש 9/09, אך התייחסה לתקופה שמחודש 11/05. הנתבע אף דרש את השבת תשלומי הגמלה ששולמה לתובע בגין התקופה שמחודש 11/05. מכאן התביעה שבפנינו, הסבה סביב השאלה האם היה מקום להביא בחשבון לצורך חישוב הכנסותיו של התובע את שווי הנכס מושא המחלוקת כפי הערכת השמאי ומאיזה מועד. 2. התובע מתגורר בישוב טייבה החל משנת 1975 בדירה המצויה בגוש 8067. מעבר לדירה זו מצוי בבעלות התובע מגרש בגודל 608 מ' בגוש 8049 חלקה 32, עליו בנוי מבנה (להלן: "הנכס"). 3. ביום 7.11.05 הגיש התובע תביעה להבטחת הכנסה כדורש עבודה. לצורך אישור התביעה, טרם אישורה, העריך הנתבע את שווי הנכס בהתאם להערכת מס רכוש שעמדה בחודש 11/05 על סך של 212,800 ש"ח. שווי זה לא שלל בשעתו את זכאותו של התובע לתשלום גמלת הבטחת הכנסה ומשכך שולמה לו הגמלה כאמור. 4. במסגרת תעודת עובד ציבור שהוגשה לבית הדין נכתב כי במהלך התקופה שעד לחודש 10/07 הסתמך הנתבע לשם הערכת שוויים של נכסי מקרקעין, לרבות הנכס, על הערכות מס רכוש ולאחר מכן החל להסתמך על הערכות שמאי מקרקעין. לאור זאת, החל מחודש 10/07 ועד לקבלת הערכת שמאי באשר לנכס (שנערכה בחודש 10/08), שולמה לתובע גמלת הבטחת הכנסה בשיעור של 80%. 5. כפי האמור ביום 2.10.08 נערכה, על פי הזמנת הנתבע, חוות דעת שמאי באשר לנכס. זאת בעקבות ביקור שערך השמאי בנכס ביום 10.9.08. מחוות דעת זו עולה כי מדובר במגרש בשטח 608 מ"ר, המצוי ביישוב טייבה, עליו בנויה וילה במצב של גמר טיח וריצוף, בשטח בניה כולל של 316 מ"ר. בסיפא לחוות הדעת, העריך השמאי את שווי השוק של הנכס נכון לחודש 11/05 בסך של 870,000 ש"ח ואת שווי השוק של הנכס במצבו במועד עריכת השומה (10.9.08) ב-950,000 ש"ח. זאת, נזכיר שעה שעפ"י חוק מס רכוש ובמועד אישור הגמלה (11/05) הוערך שווי הנכס של התובע הנתבע על-ידי ב-212,800 ש"ח ובאופן שלא שלל את זכאותו לגמלה. 6. לאור הערכה מחודשת זו נשללה זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית החל מחודש 11/05 והתובע נדרש להחזיר את סכומי הגמלה שקיבל החל מחודש 11/05 בסך של 37,623 ש"ח. הכרעה 7. אשר לדעתנו נקדים ונציין כי סבורים אנו שיש לקבל את התביעה בחלקה; דהיינו - יש לבטל את קביעתו של פקיד התביעות של הנתבע בדבר החיוב בהחזר של גמלת הבטחת הכנסה ששולמה על יסוד הערכת שווי הנכס לפי הערכת מס רכוש. מאידך יש לאשר את שלילת הגמלה מכאן ולהבא; קרי - החל מיום 27.4.09 המועד בו הפסיק הנתבע את תשלום הגמלה. מועד שחל לאחר קבלת חוות דעתו של השמאי, תוך מתן הודעה לתובע. להלן נפרט את הטעמים שהביאונו למסקנה זו: המתווה הנורמטיבי 8. סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה קובע כי "הכנסה" לצורך החוק משמעה הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], לרבות הכנסה מנכס: סעיף 9(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה קובע לאמור: "סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה". סעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה קובע לאמור: "לענין סעיף זה, "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (בסעיף זה - דירת מגורים)". תקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982, קובע לאמור: "(א) כהכנסה חדשית מנכס יראו סכום השווה ל-8% משוויו מחולק ב-12 אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, או את סכום ההכנסה החדשית המופקת ממנו בפועל - לפי הסכום הגבוה יותר. (ב) שווי הנכס לענין תקנת-משנה (א) ייקבע בהתאם לשומה או לקביעה האחרונה שנעשתה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961, או בהתאם להערכה של שמאי מוסמך, ובמיטלטלין - גם לפי הצהרת התובע בכתב, הנתמכת בתעודות עם פירוט הנתונים הדרושים לקביעת השווי - הכל לפי בחירת המוסד לביטוח לאומי." 9. משמע, לצורך הכרה בהכנסה מנכס - אף אם אין מופקת ממנו הכנסה בפועל - לרבות נכס מקרקעין, יש להתחשב בסכום השווה ל-8% משוויו של הנכס מחולק ל-12, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה. לאופן חישוב שווי הנכס וכפועל יוצא מכך קביעתו של גובה ההכנסה ממנו, קובעת תקנה 10(ב) כאמור כי יש להתבסס על השומה או הקביעה האחרונה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים או בהתאם להערכת השמאי המוסמך. הבעלות בנכס 10. במקרה דנן, עלה מרישומי רשם המקרקעין (נ/5) כי התובע היה הבעלים היחיד של הנכס; קרי - הבעלים היחיד של הקרקע ושל הבנוי עליה (ראה - סעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; כן ראה - עב"ל 522/05 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף סעיד חטיב, ניתן ביום 24.7.07). כן עולה כי התובע הוא זה שבנה את המבנה בכספו על הקרקע החל משנת 2004 ועד לקבלת היתר לאיכלוס המבנה (ראה - עמ' 2 לפרוטוקול מיום 7.9.11 ש' 19-20, 23-24; עמ' 3 ש' 3-4, 16-17). טענת התובע - כי הנכס שייך לבנו - אינה עולה בקנה אחד עם הרישום אצל רשם המקרקעין ואף לא עם עדות התובע באשר לזהות הגורם שבנה את המבנה ומימן את הבניה. התובע לא הביא כל ראיה לזיקה שבין בנו לבין הנכס ואף לא זימן את הבן לעדות בבית הדין ולא הביא כל מסמך התומך בזיקה שבין הבן לבין הנכס או למימון הבניה ע"י בנו. חישוב גובה ההכנסה מהנכס והזכאות לתשלום גמלה 11. לצורך חישוב גובה ההכנסה השוללת את הזכאות לתשלום גמלת הבטחת ההכנסה התבסס הנתבע כאמור על חוות דעת שמאי מוסמך בהתאם לתקנה 10(ב) לתקנות הבטחת הכנסה. בהקשר זה אכן צודק הנתבע כי תקנה 10(ב) מקנה לו שיקול דעת לענין הערכת שווי הנכס, באופן המאפשר לו לבצע את הערכת השווי על פי חוק מס רכוש או בהתאם להערכת שמאי מוסמך. עם זאת, השאלה הנשאלת היא - האם שעה שהנתבע עשה שימוש בסמכות זו והעריך במועד מסוים את גובה ההכנסה כאמור כפועל יוצא מ"שווי הנכס" על בסיס אחת החלופות (חוק מס רכוש), רשאי הוא לשנות טעמו ולשלול בדיעבד על בסיס הערכה מאוחרת את הזכאות לגמלה לתקופה שטרם למועד ההערכה המחודשת. 12. נדמה כי המענה לשאלה זו כרוך בסיווג שבין חיובים רטרואקטיביים הנובעים מן הדרישה להחזר הגמלה ששולמה בזמנו כדין לבין שלילת זכאות מכאן ולהבא. בפסיקה נקבע כי נקודת המוצא בהקשר זה הינה כי בעוד חיוב רטרואקטיבי נחשב מלכתחילה כחיוב "פסול" בשל הפגיעה שהוא פוגע באינטרס ההסתמכות, הרי שהנטל לסתור זאת מוטל על הצד המבקש לאפשר את החיוב, ובמקרה זה על הנתבע. לעומת זאת, חיוב שאינו רטרואקטיבי נתפס כחיוב "תקין" והנטל לסתור זאת מוטל על הצד המבקש לבטל את החיוב (ראה - עע"מ 4551/08 עיריית גבעת שמואל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח', ניתן ביום 1.12.11 וכן האסמכתאות המפורטות שם ובעיקר בסעיף 50 לפסק-הדין). נדמה כי יש מקום לדבוק בהלכה זו במשנה תוקף שעה שמדובר בחיוב רטרואקטיבי בתחום הביטחון הסוציאלי בכלל ובתביעה להבטחת הכנסה בפרט. זאת, בשים לב לעוצמת הפגיעה באינטרס ההסתמכות של מבוטח נזקק שהסתמך על כספי הגמלה ששולמה בזמנו כדין להבטחת תנאי מחייה בסיסיים. 13. במקרה דנן, עיון בחוות הדעת שערך השמאי - עליה ביססה הנתבעת את החלטתה בדבר החזר הגמלה ששולמה בזמנו על בסיס הערכה קודמת של הנתבע - מלמד כי מדובר בחוות דעת בלתי מפורטת ובלתי מנומקת; קרי - בחוות דעת שאינה מסבירה את המקור לפער שבין הערכת השווי של הנכס מושא המחלוקת על-פי חוק מס רכוש לבין הערכת השווי כפי שבוצעה ע"י השמאי. בנסיבות אלה, אין לומר כי הנתבע עמד בנטל לסתור את החזקה, לפיה - החיוב על-פי חוות דעת זו, ככל שהוא טומן בחובו משמעות רטרואקטיבית ודרישה להשבת הגמלה, פסול הוא. 14. לאור כל האמור, מסקנתנו היא כי יש לקבל את התביעה בחלקה באופן המבטל את החלטתו של פקיד התביעות לחייב את התובע בהשבת סכומי הגמלה ששולמו לו עד למועד מתן ההודעה בדבר הפסקת תשלומה של גמלת הבטחת ההכנסה, קרי - עד ליום 27.4.09, כאשר בנוסף על הנתבע לשלם לתובע את הפרשי הגמלה עד למועד זה. 15. אשר לתביעה להמשך התשלום מעבר למועד זה, הרי שיש לדחותה משמדובר בהערכת שווי בעלת השלכות מכאן ולהבא ובשים לב לכך שלא הוצגו בפנינו השגות לגופה של הערכת השמאי. בנסיבות אלה אין צו להוצאות. 16. המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים בדואר. ניתן היום, י"ד באייר תשע"ב (6.5.12), בהעדר הצדדים. נטע רות, שופטת הבטחת הכנסהרטרואקטיביות