בקשת שחרור מייצוג הסנגוריה הציבורית בפניי בקשה להורות על שחרור הסנגוריה הציבורית, באמצעות עוה"ד בניה וגבאי מייצוגו של המשיב 1, מר דוד שבת, הוא הנאשם מס' 3 (להלן: "הנאשם"). 1. כתב האישום הוגש ביום 21.03.2011. בתמצית יצויין, כי כתב האישום מייחס לנאשם ולאחרים ריבוי עבירות מס בניגוד לחוק מע"מ, תשל"ו- 1975. המדובר בכתב אישום חריג בהיקפו, הכולל 14 פרקים המפורטים על פני עמודים רבים, ורשימת עדי המאשימה כוללת 296 עדים, והגשת מסמכים רבים. הנזק שנגרם לקופת המדינה, כתוצאה מהמפורט בכתב האישום, מוערך ע"י המאשימה בסכומים של מאות מליוני שקלים. 2. בשל השלכות החלטה זו, מצאתי לפרט תחילה העניינים הנוגעים לייצוגו של הנאשם, מאז הוגש כתב האישום. במסגרת הדיון מיום 12.04.2011 בטרם מענה לכתב האישום ציין הנאשם: "אני לא מעוניין שיהיה לי ייצוג מהסנגוריה הציבורית. אני מבקש לייצג את עצמי... אני לא רואה צורך בייצוג משפטי". חרף בקשתו של הנאשם הוריתי על מינוי הסנגוריה הציבורית לייצג את הנאשם וציינתי, בין היתר: "מדובר בתיק מורכב וסבוך. סבורני שלעת עתה אינני יכול להיענות לבקשת הנאשם 3 לייצג את עצמו..." (ראו ההחלטה בעמ' 6 ש' 4 ואילך). לאחר מתן החלטתי, חזר הנאשם שוב את עמדתו: "אני מכיר את התיק יותר טוב מכל אחד. אני לא חושב שצריך סנגור. אני אוכל להתמודד עם התיק הזה ומבקש לייצג את עצמי לבד. אני לא אשתף פעולה עם סנגוריה ציבורית". בפתח הדיון מיום 14.04.2011 ציין הנאשם: "אני חשבתי יומיים ואני בכל זאת רוצה לייצג את עצמי. אני לא רואה כל צורך שמישהו ייצג אותי. אני מכיר את התיק יותר מכל אחד אחר... אני מבקש לייצג את עצמי". לישיבה זו התייצבה הסנגורית הציבורית של מחוז דרום, עו"ד ד"ר דליה חלק והביעה עמדת הסנגוריה הציבורית, לפיה בנסיבות בהן הנאשמים ביקשו לא להיות מיוצגים ואף הודיעו כי לא ישתפו פעולה עם הסנגורים, אין לכפות על הסנגוריה הציבורית את הייצוג. חרף האמור, בקשתו של הנאשם והסנגוריה הציבורית נדחתה על ידי, תוך שציינתי כי בית המשפט יישקול את הבקשה בהמשך הדיונים, בהתאם להתפתחות ההליכים (ראו ההחלטה מיום 14.4.2011, בעמ' 9 ש' 1 ואילך). הסנגוריה הציבורית השיגה על החלטתי לבית המשפט המחוזי. ביום 30.5.2011 ניתנה החלטת כב' השופטת י. רז - לוי בע"פ 38827-04-11, בגדרה התקבל הערעור על החלטתי לעניין הייצוג תוך שנקבע: "...בהינתן הצהרתם שאינה משתמעת לשתי פנים כי לא ישתפו פעולה עם הסנגורים ורצונם לייצג את עצמם, אין מקום לדחות בקשת הסנגוריה להשתחרר מייצוגם ואין לכפות עליהם את ייצוגם" (שם בעמ' 4, פסקה 11). יצויין כי גם בדיון הנ"ל הובהר לנאשם חשיבות הייצוג אולם הנאשם חזר על עמדתו כי לא ישתף פעולה עם הסנגוריה הציבורית וכי ייצג את עצמו (ראו פסקאות 19 + 16 להחלטת כב' השופטת רז לוי). סופו של יום, בית המשפט המחוזי הורה כאמור על שחרור הסנגוריה הציבורית מייצוגו של הנאשם. 3. ביום 02.06.2011 הבהרתי לנאשם כי בית משפט המחוזי נעתר לבקשתו והורה על שחרור הסנגוריה הציבורית. בתגובה לכך השיב הנאשם: "אני אומר שהם עשו צעד חכם ונכון. אני מעוניין לייצג את עצמי". במהלך ישיבה זו הנאשם ייצג עצמו והשיב לכתב האישום תוך שהוא כופר, כפירה כללית, בכל המיוחס לו. 4. ביום 04.08.2011 הגיש הנאשם בקשה בכתב לבית המשפט בה ציין כי: "לאור החומר הרב אין ביכולתי לנהל את התיק בצורה משפטית ראויה והוגנת (לצערי אין לי השכלה משפטית)... אני חדל מלייצג את עצמי בתיק זה". עוד ציין כי משפחתו עושה מאמצים רבים על מנת לסייע לו בגיוס כספים אך ללא הועיל. 5. ביום 14.08.2011 חזר הנאשם מעמדתו הקודמת והגיש בקשה בכתב, בה ביקש שימונה לו סניגור מהסנגוריה הציבורית. ביום 17.08.2011 הוריתי על חידוש הייצוג של הנאשם באמצעות הסנגוריה הציבורית. במסגרת הדיון מיום 06.09.2011 ציין הנאשם שוב: "אני מעוניין בייצוג הסנגוריה הציבורית" (ראו בעמ' 54 ש' 10). ביום 04.12.2011 לאחר דחיות חוזרות ונשנות החלה שמיעת הראיות. בעיות הייצוג של הנאשם נמשכו. עוד בדיון ההוכחות הראשון ציין הנאשם: "אני רואה את עצמי כלא מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית..." (עמ' 81 לפרוטוקול ש' 10) וב"כ הנאשם, עו"ד בנייה ציין: "ככול שהנאשם אינו חפץ בייצוגי ושל חברי - וככל שהוא איננו משתף פעולה איתי ואינו נותן בי אמון - אני לא יכול לייצג אותו..." (עמ' 82 לפרוטוקול משורה 30). חרף הקשיים הנ"ל, הייצוג של הנאשם נמשך כסדרו, על פני עשרות ישיבות ונראה היה שהנאשם מכיר תודה לסנגוריו ומעריך את עבודתם. ככל שהדברים השתקפו לעיני בית המשפט, ניכר היה, כי באי כוח הנאשם נערכו כראוי לשמיעת העדים וניהלו את הגנתו של הנאשם באופן פעיל, במסירות ומתוך שיתוף פעולה עם הנאשם. 6. ביום 20.03.2012, לאחר שנשמעו כשישים עדים, שינה הנאשם את עמדתו וחזר על בקשתו הקודמת לשחרר את באי כוחו מהייצוג, ואמר: "אין לי אמון בהם, בבית משפט העליון הם הטעו אותי, הם הוליכו אותי שולל בבית משפט העליון... לא רוצה להיות מיוצג מטעם הסנגוריה, ואם הם ימשיכו לייצג אותי אני אתבע אותם ואני אפנה ללשכת עורכי הדין ואני לא רוצה להיות מיוצג על ידם בכלל...". בית המשפט ביקש לקבל מהנאשם הסבר, שהרי עד למועד זה (20.3.2012) כבר נשמעו למעלה מ- 60 עדים. הנאשם ציין: "הכול לא היה בסדר מההתחלה..." (עמ' 1954 לפרוטוקול ש' 18). בד בבד ציין הנאשם: "אני לא מייצג את עצמי, לא למדתי משפטים, אני רוצה שהתיק הזה יגיע לבית המשפט המחוזי בסופו של יום, כבודו ייתן את ההחלטה שלו, את הפסק דין שלו, התיק הזה יעלה לבית המשפט המחוזי בכל מקרה, לערכאה גבוהה יותר". בסיום דבריו ציין: "אני לא רוצה להיות מיוצג, אני מעדיף שבית המשפט ייתן את הכרעת דין שלו בסופו של יום, מה שכבודו יחליט אני אקבל באהבה, ובינתיים אני לא מעוניין להיות מיוצג". חרף האמור, באותו שלב דחיתי בקשת הנאשם, בין היתר, מהטעם כי הנאשם ציין שאין ביכולתו לייצג את עצמו [ראו פרו' המוקלט מעמ' 1956-1957]. 7. ביום 21.03.2012 הוגשה הבקשה דנא ע"י עורכי הדין בניה ועו"ד גבאי, לפיה עותרים לשחרר אותם מייצוג הנאשם. הסנגורים תולים בקשתם, בין היתר, על מכתב שנכתב על ידי הנאשם שכותרתו "מכתב פיטורין". מפאת חשיבותו אציין את עיקריו. במכתב צויין, בין היתר, כי: "החל מתאריך הנ"ל 19.3.12 אתם מפסיקים מלייצג אותי בתיק... דעו לכם באים לא תגישו מכתב הטיפטרותי תוך 10 ימים מיום זה אני רואה אתכם כאחרים באופן אישי לכשלון ניהול התיק ותהיו צפויים לתביעה משפטית וכן אני יגיש תלונה ללשכת עו"ד...". המאשימה מתנגדת לבקשה ולטענתה מוטב לנאשם להינות מהגנה, ולו מוגבלת, של סנגור שאין הוא משתף פעולה עמו, מאשר שלא ייהנה מכל הגנה שהיא. המאשימה מוסיפה ומציינת, כי לא מן הנמנע שהבקשה נועדה על מנת לנסות ולשבש את מהלכו התקין של המשפט. 8. ביום 04.04.2012 חזר הנאשם על בקשתו לשחרר את הסניגוריה הציבורית מייצוגו בתיק. הפעם ציין הנאשם, כי בכוונתו לייצג את עצמו ואף התחייב שלא לבקש לדחות את המשפט, באם בית המשפט יעתר לבקשה ויורה על שחרור מהייצוג (ראו עמ' 2,488 - 2,489 לפרוטוקול). 9. חשוב לציין כי במהלך הדיונים שהתקיימו במהלך חודש מרץ התרשמתי כי אין שיתוף פעולה בין הנאשם לבין סנגוריו. הסנגורים אף נמנעים מלבצע חקירה נגדית של העדים וזאת לנוכח הוראות שקיבלו מהנאשם לחדול מן הייצוג. 10. הנאשם לא נתן הסבר מניח את הדעת, באשר לרצונו בהפסקת הייצוג ויש להניח כי עמדתו של הנאשם, מונעת גם ממניעים טקטיים. יחד עם זאת, בנסיבות האמורות ולאור בקשתה של הסנגוריה הציבורית, ומכתב הפיטורין, אשר שנשלח ע"י הנאשם, איני רואה מקום להמשיך ולכפות את הייצוג וזאת לאחר שבית המשפט בחן את רצונו של הנאשם על פני מספר רב של ישיבות ונוכח לדעת שרמת חוסר שיתוף הפעולה בין הנאשם לסנגוריו היא כזאת, שאין עוד משמעות לתפקידו של הסנגור ואין עוד תועלת בהגנה שיש ברשותו לספק. תכלית ייצוגו של נאשם מבטיחה כי ייצוג יהיה רציף, יציב וענייני. כפי שציין בית משפט העליון לא אחת: "קשה לכפות על נאשם סניגור שאין לו בו אמון. יסוד היסודות בייצוג על -ידי עורך דין הוא אמון, ובהיעדר אמון אין טעם בייצוג והוא גם עלול שלא להיות ראוי, בשל תקשורת לקויה בין המיוצג למייצג. הסניגוריה הציבורית איני 'ברירת מחדל'; היא עשויה לייצג כהלכה רק מי שיש לו אמון בייצוגה" (ע"פ 6648/10 הסנגוריה הציבורית נגד מדינת ישראל (טרם פורסם). התרשמתי מדברי הנאשם שכלה ונחרצה עימו, שלא להיות מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית וכי הוא מתעתד שלא לשתף פעולה עם הסניגוריה הציבורית, במידה והמינוי לא יבוטל. בנסיבות אלו נראה, כי לא צמח תועלת ממינוי של סניגור אחר. בטרם הדפסת ההחלטה - פניתי פעם נוספת לנאשם, כדי שישקול את עמדתו. הנאשם חזר על עמדתו כי אין בכוונתו לשתף פעולה עם הסניגוריה הציבורית, וציין כי הוא מתכוון להסמיך עורכי דין אחרים, על מנת לייצגו במשפט. 11. שמתי לנגד עיני את העובדה כי מעתה ואילך הנאשם לא יהא מיוצג, בהתאם לכך בית המשפט ישמור על זכויותיו לניהול משפט הוגן ככל שיידרש. 12. מכל המקובץ ולנוח האמור לעיל ועמדתו הנחרצת של הנאשם, אני נעתר לבקשה ומתיר לסנגוריה הציבורית, באמצעות עורכי הדין בנייה וגבאי להשתחרר מייצוגו של הנאשם מס' 3. עורך דיןשחרור מייצוגסניגור