עצירת מירוץ ההתיישנות עיקול מנהלי

עצירת מירוץ ההתיישנות עיקול מנהלי

מבוא וטיב המחלוקת
1.     העותר הגיש עתירה לביטול חיובי ארנונה בגין תקופת החזקתו בנכס הנמצא ברחוב שלמה בן יוסף 38 בקרית אתא ולהימנע מלנקוט הליכי גבייה מינהליים וזאת בשל שיהוי בלתי סביר ולמעשה התיישנות.

2.     ביחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים ובהסכמה הוחלט כי המשיבה לא תפעל לגביית החוב בהליכי גביה מינהלים עד להכרעה בעתירה, מבלי לוותר על טענה מטענותיה.

3.     העותר החזיק בנכס מתאריך 1.2.2000 ועד ליום 28.2.2003, עובדה שנודעה למשיבה לטענתה בסוף שנת 2002, העתירה הוגשה ביום 11.3.2012. המשיבה טוענת כי במהלך התקופה ממועד בו נודע לה על זהות החייב-העותר היא ביצעה פעולות גבייה מינהלים בשלושה מועדים: 24.3.2003, 26.4.2006 ו-2.3.2008. בכל שלושת המקרים מדובר בעיקולים אצל בנקים כמחזיקים, (נספח ח' לתשובת המשיבה).

4.     [ביום 14.2.12 בוצעה סדרת של עיקולים ובכלל זה עיקול כספים בחשבונו של העותר בבנק ערבי ישראלי בעקבותיו הוגשה העתירה].
5.     מאחר והעותרת טוענת כי מתחילת שנת 2003 ידועה לה זהות העותר כחייב, דהיינו מועד היווצרות העילה בגין שנות המס שבמחלוקת הוא ביום 1.1.2003, הרי שהחוב התיישן לכאורה ביום 1.1.2010, כ- 27 חודשים לפני הגשת העתירה.

6.     יודגש כי העותר ידע על החוב כבר במועד הייוצרותו (ראו תצהירו נספח א2 לתשובת המשיבה), כך שהחוב הפך לחלוט.

7.     המשיבה הציגה רשימת פעולות שביצעה לכאורה (נספח ח' לתשובה) אותה יש לראות לטענתה כרשומה מוסדית ולטענתה ביצוע הליכי הגבייה המינהליים בשלושת המועדים הנ"ל עצרו את מירוץ ההתישנות ולכן היא זכאית להמשיך ולגבות את החוב.

8.     העותר טוען כי רשימת הפעולות אינה רשומה מוסדית וגם אם צודקת המשיבה ופעולות אלו בוצעו, הרי שמדובר בפעולות שלא עצרו את מירוץ ההתישנות כלל וכלל בשל הגשתם לסניפי בנק בהם אין לעותר חשבון ולמצער בשל פער הזמנים בין פעולה לפעולה, לא נעצר מרוץ ההתישנות למלוא התקופה.

9.     ומכאן שיש להכריע בשאלות, קבילות רשימת הפעולות, ועצירת מירוץ ההתישנות בנסיבות אלו.

דיון
קבילות רשימת פעולות הגבייה.
10.      המשיבה צרפה לתשובתה מסמך (נספח ח' לתשובה) המכונה "הדפסת שלבי הטיפול בחייב" שהונפק ע"י "מערכת אג"מ-עירית קרית אתא באמצעות מילגם" והיא מבקשת לראותו כרשומה מוסדית .

11.     ס' 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 קובע תנאים מצטברים אשר הופכים רשומה מוסדית "כראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה" ומאחר ומעיון בנספח ח' מראה כי מדובר בנתונים המופקים על ידי מחשב הרי שמדובר במקרה זה בפלט כהגדרתו בסעיף 1 לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995 ועל המשיבה להראות כי:
"(א)     דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה;
(ב)     המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב".

12.     המשיבה בתשובותיה ובתצהירי התמיכה התעלמה מתנאים אלו לרבות סעיף 1(ב) לחוק המחשבים ומכאן שלא הוכחה טענתה כי מדובר ברשומה מוסדית.

13.     [לכאורה יכולה היתה המשיבה להפנות לסעיף 318 ל?÷??? ??????? <> [נוסח חדש] הקובע כי:
"פנקסים הנחזים ככוללים ארנונה שנקבעה או שומה שנעשתה לפי הפקודה יתקבלו בלי כל ראיה אחרת - כראיה לכאורה על קביעת הארנונה או על עשיית השומה ועל תקפן".

ולטעון כי קיימת חזקה כי רישומי העירייה משקפים נכונה את תוכנם מאחר ומדובר בנושא ארנונה, אך משלא הועלתה הטענה ולא ניתנה לעותר האפשרות להגיב לא אקבע עמדה בנושא].

14.     לצורך המשך הדיון אצא מתוך הנחה כי תוכן רשימת הפעולות משקפת את הפעולות שביצעה המשיבה כטענתה, עיקולים אצל בנקים כמחזיקים, בשלושה מועדים שונים.

התיישנות הליכי גבייה מינהליים- המסגרת הנורמטיבית
15.     כיום לאחר פסק דין נסייר (רע"א 187/05 נסייר נ' עיריית נצרת עילית מיום 20/6/10) אין עוד מחלוקת כי נישום יכול ליזום הליך במסגרת עתירה מינהלית ולהעלות טענות "הגנה" כשיהוי והתיישנות נגד הרשות המפעילה נגדו הליכי גבייה מינהליים ואם יוכחו טענותיו הרשות לא תהא רשאית לגבות חובות ארנונה שהתיישנו, בפ"ד נסייר נקבע גם בחוות דעתה של הש' א' פרוקצ'יה כי:
"ככלל, בתביעות בענייני ארנונה מתקיימים הרציונלים העיקריים שביסוד ההתיישנות האזרחית בתביעות בעלות אופי כספי. לרשות ניתן פרק זמן של שבע שנים לממש את תביעתה; הנישום רשאי לצפות כי בחלוף התקופה לא ייחשף עוד לתביעה לתשלום הכסף; ואשר לאינטרס הציבורי - אמנם, חסימת תביעת הרשות בטענת התיישנות פוגעת באינטרס הציבורי לממש את גביית המס במלואה; עם זאת, עוצמת הפגיעה אינה עומדת כנגד שיקולי היציבות והוודאות המושגים בהחלת תקופת ההתיישנות האזרחית על תביעות הרשות למימוש הגבייה".

16.     אזכיר כי ביום 24.2.2000 ניתן צו אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), תש"ס-2000 (שעומד בתוקפו עד 31.12.2012) המחיל בין השאר על גביית ארנונה כללית את הוראות פקודת המיסים (גבייה) שנועדה בהתקיים תנאים מסוימים להקל על הרשות ולאפשר לה לנקוט בהליכי גבייה מינהליים ללא הגשת תביעה וזכייה בפסק דין, (כשמדובר ברשות מקומית עומדת לה לפי סעיף 317 לפקודת העיריות האפשרות לתבוע את חוב הארנונה בהליך אזרחי רגיל) למעשה הרשות רשאית לעבור ישר לשלב של מימוש החוב מבלי שהחוב אושר קודם לכן בפסק דין לזכותה.חשוב לזכור כי לפי סעיף 2 לצו האכרזה, לא ניתן לנקוט פעולות לפי פקודת המיסים גביה לגבי סכום השנוי במחלוקת, למשל בשל הליכי השגה, ערר, ערעור או תובענה אחרת שהוגשו והדיון בגינם טרם הפך סופי.

17.     פקודת המיסים )גביה) או צו האכרזה לא הוזכרו כלל בחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, כך שלכאורה ניתן לטעון שלוש טענות שונות:
·     האחת- על הליכי גבייה מינהלים לעולם לא יחולו דיני ההתישנות, (ראו עת"מ (מחוזי באר שבע), 235/07 נווה נגד עירית אשדוד).
·     השניה- המחוקק ראה בשלב בו ניתן לנקוט הליכי גבייה מינהליים כשלב לאחר פסק דין ולכן תקופת ההתישנות עומדת על 25 שנה, כמצוות סעיף 21 לחוק ההתיישנות, (ע"א (מחוזי נצ') 2181/02 מועצה מקומית מג'אר נ' משק משפחת ג'השאן בע"מ).
·     השלישית-נקיטת הליך גביה מינהלית כמוהו כהגשת תביעה ומכאן שהוא עוצר את מרוץ ההתישנות למשך זמן נקיטת ההליכים, כמצוות סעיף 15 לחוק התיישנות הקובע כי "לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה".

18.     המשיבה טוענת לעצירת מירוץ התיישנות, כמתואר באפשרות השלישית הנ"ל והשאלה לה יש לתת פתרון היא מהם התנאים ולכמה זמן נעצר מירוץ ההתישנות בעת נקיטת הליכי גבייה מינהליים.
בעוד שבעת הגשת תביעה משך הזמן החולף ממועד הגשתה עד לסיומה, הוא משך זמן מוגדר ומדויק, לעומת זאת בעת נקיטת הליכי גבייה מינהלים, מועד תחילת ההליך ידוע, אך יש לקבוע מהו מועד סיומו.

19.     עיון בפקודת המיסים (גביה) תוך התייחסות ספציפית לעיקול אצל בנק כמחזיק מראה כי על פי 7 לפקודה הצו "יחול על המעוקל, בין שהוא נמצא בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו ובין שיגיע לידיו תוך שלושה חדשים מאותו יום", המשיבה צרפה העתק מצווי העיקול שהוציאה ביום 26.4.2006 והם אכן התייחסו לתקופה של שלושה חודשים. ניתן לטעון כי למעט מקרים חריגים, משך הפעולה הכרוכה בעיקול נכסים בידי בנק כצד שלישי הוא שלושה חודשים.

20.     יובהר כי המשיבה אינה טוענת כי משלוח מכתב דרישה או התראה עוצר את מירוץ ההתיישנות ובצדק (ראו עת"מ (מנהליים ת"א) 2668-08 יוסף סויסה ז"ל נ' עיריית רחובות ועת"מ (מנהליים מר') 27008-12-10 פריידל פרידה אהרונסון נ' עירית לוד).

21.     לסיכום עד עתה: על מנת שהרשות תוכל לטעון להפסקת מירוץ ההתישנות בשל נקיטת הליכי גבייה מינהליים, עליה להראות כי במהלך שבע השנים ועוד טרם התיישן החוב, היא נקטה הליכי גבייה מינהליים, לכאורה הליכי עיקול אצל בנק כמחזיק מפסיקים את מירוץ ההתישנות למשך שלושה חודשים.

22.     המשיבה ביקשה בטיעוניה שלא להגדיר את הפסקת מירוץ ההתישנות לתקופה מוגבלת בלבד אלא בהסתמך על עת"מ 6882-11-19 סמקו סנטר (1998) בע"מ נגד עירית נס ציונה לקבוע כי כל עוד ההליכים "נמשכים כסדרם" נעצר מירוץ ההתישנות. קשה לקבל את טענת המשיבה שכן המושג "נמשכים כסדרם" אינו וודאי דיו. מהו "הסדר" הנכון ולמה הכוונה "נמשכים" כשמדובר בהליך נקודתי כגון עיקול כספים בבנק. מוטב היה כי המחוקק אשר רצה לתת לרשות כלים לגביית חובות באמצעות פקודת המיסים גביה, יגדיר גם בחוק מתי ואם בכלל נפסק מירוץ ההתישנות.

23.     חשוב לציין כי היועץ המשפטי לממשלה הוציא בחודש פברואר 2012 הנחיה בנושא, הנחייה מס' 7.1002 שתכנס לתוקף בחודש אוגוסט הקרוב ולפיה בסעיף 5 נקבע כי:
"אין זה סביר שרשות מינהלית תנקוט לראשונה הליכי גבייה ללא התראה וללא צידוק, לאחר שחלפו שנים רבות מן המועד שבו יכלה לראשונה לגבות את החוב. לפיכך על הרשות לפתוח בהליכי גביה תוך פרק זמן סביר שהוא קצר מתקופת ההתיישנות האמורה. פרק זמן כאמור, מן הראוי שלא יהיה ארוך משלוש שנים" והוא מוסיף ומבהיר כי לאחר הוצאת שני מכתבי דרישה אותם חייבים לשלוח לפי האמור בפקודה, על הרשות להפעיל את אמצעי הגבייה "במירווחי זמן סבירים", ולמשל מוזכר כי תוך שנה יש לבצע את העיקול הראשון לאחר שנודע על קיום נכסים.

24.     זה השלב להפנות לפסק דינו של הש' ס' ג'ובראן בעע"ם 10372/08 שקובע כי
"מסיכומי המערערת עולה כי רק ביום 29.12.2004 היא החלה לראשונה בנקיטת הליכי גבייה מנהליים, ועד לעת זו היא לא פעלה באופן ממשי לגביית החוב, למעט שליחת הודעות חיוב וההתראות. לפיכך, משחלפה תקופת ההתיישנות העירייה הייתה מנועה מלנקוט בהליכי גבייה מנהליים של חוב הקודם לתקופת ההתיישנות" עע"ם 10372/08 עירית בת ים נגד שלמה אדוט ז"ל,.

25.     אמור מעתה, לא רק שהרשות חייבת לפעול במירווחי זמן סבירים, עליה לפעול "באופן ממשי" לגביית החוב על מנת שתקופת נקיטת ההליכים המינהליים לא תבוא במנין תקופת ההתישנות.

מהתם להכא
26.     גם אם נניח שנספח ח' משקף את פעולות הגבייה המינהליים שנקטה הרשות, לא ניתן לראות בהן פעולות רצופות וממשיות, העותר טען כי הוא מתגורר בכתובתו הנוכחי יותר מ-70 שנה וכי את עניניו הכספיים הוא מנהל בבנק ערבי ישראלי, טענות שלא נסתרו.

27.     המשיבה לא עשתה פעולת גבייה כל שהיא בכתובת מגוריו של העותר מיום היווצרות החוב ובמהלך כ-10 שנים לאחר מכן. המשיבה ביצעה עיקול ראשון בסניף בנק לא ידוע סמוך לאחר שנתגלתה לה זהות החייב, (עיקול מיום 24.3.2003), לאחר מכן נדמה המשיבה למשך יותר מ-3 שנים ורק ביום 26.4.2006 בוצעו עיקולים בסניפי בנק שונים, למעט בנק ערבי ישראלי. שוב המתינה המשיבה כשנתיים וביום 2.3.2008 עשתה עיקול בסניף בנק לא ידוע.

28.     לא ניתן לכנות פעולות עיקול אלו בפער של שנים ארוכות כפעולות רציפות או במרווחי זמן סבירים ואם נזכור כי העתירה המינהלית הוגשה בחלוף 7 שנים +27 חודשים, הרי שלא ניתן לקבל את עמדת המשיבה ולראות את 3 הפעולות שביצעה בפערי זמן של שנים כעוצרות את מירוץ ההתיישנות למשך אותם 27 חודשים.

29.     בכך מתייתר הצורך להכריע בטענה כי נקיטת הליכי גבייה שלא הובאו לידיעת העותר אינם עוצרים את מירוץ ההתישנות (ראו עתמ (חי') 46300-03-11 רגינה עיאש נ' עירית חיפה). חשוב לזכור כי ככל שמדובר בעיקול אצל תאגיד בנקאי, הקל המחוקק עם הרשות ולפי סעיף 7ג' לפקודת המיסים (גביה) די בהמצאת צו העיקול למשרד הראשי של הבנק. מעיון בנספח ח' עולה כי לראשונה- כ-10 שנים לאחר היווצרות החוב, ביום 14.2.2012 ביצעה המשיבה עיקול בבנק ערבי ישראלי ומיד לאחר מכן ביום 28.2.12 נרשמה פעולת "מימוש עיקול", (ראו נספח ח' לתשובת המשיבה), כך שלכאורה רק בחלוף 10 שנים עשתה המשיבה פעולה ממשית לגביית החוב, חוב שהתיישן ורק פעולה זו הובאה לראשונה לידיעת העותר שאולי ידע על כוונות לפעול נגדו (ראו התכתבויות משנת 2005 נספחים ה'-ז' לתשובה) אך לא מעבר לכך.

30.     בטרם סיום אציין כי טענותיה המקדמיות של המשיבה בדבר שיהוי או חוסר תום לב בשל אי תשלום החוב, אינן מתיישבות עם אופיו של הסעד המבוקש. החייב שלא שילם את חובו, נוהג שלא כראוי, אך אין לחייבו רק בשל כך לפרוע חוב שהתיישן, שכן כל פרשנות אחרת תהא כי חוב ארנונה אינו מתיישן לעולם.



סיכום
31.     על הרשות הרוצה לממש זכותה לגביית חובות שאינם שנויים במחלוקת באמצעי גביה מינהליים, לפעול בשקידה ראויה ותוך פרק זמן סביר. לאחר פתיחת הליכי הגביה המינהלים בדרך של משלוח מכתב הדרישה הראשון כהוראת סעיף 4 לפקודה על הרשות לפעול בטרם חלפה תקופת ההתישנות במרווחי זמן סבירים, לא להשתהות בהליכי הגבייה ולבצע פעולות גביה אקטיביות ממשיות ברציפות, תוך יידוע החייב באשר לגובה החוב והפעולות השונות שבוצעו.

32.     לאור כל האמור לעיל אני קובע כי חובו של העותר בקשר לנכס ברחוב שלמה בן יוסף 38 בקרית אתא בשנים 2002-2003 התיישן ולכן המשיבה אינה יכולה לנקוט הליכי גבייה מינהליים כל שהם לגבייתו, במידה וננקטו הליכים הם בטלים.

33.     
34.     
35.     למען הסדר מובהר כי העיקול שהוטל על חשבון העותר בבנק ערבי ישראלי, סניף כפר מנדה (מס' 028) בטל ויש להשיב לעותר כספים שעוקלו, במידה ועוקלו.

36.     בהתחשב בהסכם שכר הטירחה שנערך בין העותר לבא כוחו ולתוצאות ההליך, אני מחייב את המשיבה לשלם לעותר שכר טרחה בשיעור 20,000 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ולהשיב לעותר את האגרה ששולמה על ידו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד ליום ההשבה בפועל.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עיקול קרן תגמולים

  2. בקשה לצמצום עיקול

  3. חוסר ניקיון כפיים

  4. עיקול חשבון משותף

  5. עיקול זכות עתידית

  6. תביעה לאישור עיקול

  7. עיקול זמני על כספים

  8. בקשה להרחבת עיקולים

  9. בקשה לצו עיקול זמני

  10. בקשה לביטול עיקולים

  11. ערעור על עיקול זמני

  12. צו עיקול זמני על רכב

  13. בקשת עיקול כל הנכסים

  14. חוב למד''א - עיקולים

  15. בקשה לביטול צו עיקול

  16. נזקים לרכב אחרי עיקול

  17. קריסת חברה בגלל עיקול

  18. בקשה להטלת עיקול זמני

  19. ביטול עיקול פקיד שומה

  20. בקשה לביטול עיקול ארעי

  21. בקשה לאישור עיקול זמני

  22. פיצויים בגין עיקול רכב

  23. ביטול עיקול רטרואקטיבי

  24. בקשה לאישור עיקול דוגמא

  25. עיקול זמני במעמד צד אחד

  26. עורכי דין לענייני עיקול

  27. התנגדות לביטול צו עיקול

  28. עיקול על נכסים של ההורים

  29. ערעור על גובה עיקול זמני

  30. ביטול עיקולים לפני אזהרה

  31. בקשה לביטול צו עיקול זמני

  32. החלטה בבקשת עיקול ללא דיון

  33. ביטול עיקול פיצויי פיטורין

  34. העברת בעלות למרות צו עיקול

  35. צו עיקול זמני של חברה בפירוק

  36. תביעה לשמירת זכויות - עיקול

  37. פיצויים בגין עיקול שלא כדין

  38. תקנה 380 - בקשה לאישור עיקול

  39. ביטול צו עיקול זמני על נכסים

  40. עיקול מעבר לגובה החוב נזיקית

  41. זכות חוזית מול עיקול מי גובר

  42. שיקולים בביטול צו עיקול זמני

  43. הגשת בקשת עיקול יחד עם תביעה

  44. בקשה לביטול עיקול בחשבון עו"ש

  45. עיקול משכורת בחוק רשות השידור

  46. בקשה להכרזה על פקיעת צו עיקול

  47. בקשה למתן צו עיקול מבית המשפט

  48. פיצויים מהבנק על עיקול לא מוצדק

  49. עיקול על חוב מים ללא משלוח התראה

  50. עצירת מירוץ ההתיישנות עיקול מנהלי

  51. ביטול עיקולים בגין חוב של חברה זרה

  52. אי רישום צו עיקול בתיק הוצל"פ בטעות

  53. מכות למעקל שהגיע לדירה לבצע עיקולים

  54. הטלת עיקול ברישום עד שיתבררו הזכויות

  55. עיקול נכס ששוויו גבוה בהרבה משווי החוב

  56. תביעה נגד מנהל חברה בגין הפרת צו עיקול

  57. בקשה לביטול צו עיקול זמני במעמד צד אחד

  58. בקשה להטיל עיקולים זמניים להבטחת פסק דין

  59. רישום דירה על שם קרוב משפחה כדי למנוע עיקול

  60. בקשה לקבוע כי כתב התביעה וצו העיקול הומצאו כדין

  61. סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל פוטר רכב של נכה מעיקול

  62. פיצוי כספי על טעות בעיקול משכורת ע''י מס הכנסה

  63. ערעור על החלטת הרשם שהורה על ביטול עיקולים זמניים

  64. ערעור החלטתו של כבוד רשם ההוצאה לפועל לביטול צו עיקול זמני

  65. עיקול על נכס ספציפי אצל צד ג' - משכורת החייב אינו מוגבל ל-3 חודשים

  66. האם הבנק הנושה רשאי לעקל כספי ערובה של צד ג' שהופקדו לעיכוב ביצוע פס"ד

  67. עיקול זמני - טענה לניסיון להקמת גוף מסחרי שונה, על מנת להתחמק מתשלום חוב

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון