המנוח נפטר ביום 8.3.10 והיה מבוטח בפוליסה קולקטיבית "משלים לגמלאי" הכוללת בין השאר כיסוי ביטוחי בגין מצב סיעודי. התובעים הגישו תביעה כנגד המשיבה (להלן: "המבטחת") בגין תגמולים לעבר. בין הצדדים נחתם הסדר פשרה לפיו קיבלו התובעים סכום מסויים, אך נותרה מחלוקת בשאלת החזר הפרמיות, אשר שולמו על ידי המנוח למבטחת, החל מיוני 2008 ועד ליום מותו. הצדדים הסכימו כי נושא זה יושב להכרעת בית המשפט על פי סיכומים אשר יוגשו על יד הצדדים. אין מחלוקת בין הצדדים כי הפוליסה החלה במקרה זה אינה קובעת סעיף מפורש לפיו החל מיום קרות אירוע הביטוח על מקבל הגימלה להמשיך לשלם את הפרמיה. לסוגיה זו של המשך תשלום הפרמיה לאחר קרות מקרה הביטוח ראו את רע"א 7589/08 עזבון המנוח ראובן עשור ז"ל נ' דקלה חברה לביטוח. בפסק דין זה נקבע כי החל מקרות מקרה הביטוח אין הזכאים לגמלה מכח אותו מקרה ביטוח חייבים להמשיך ולשלם את פרמיית הביטוח. בית המשפט קבע כי מבטחת הרוצה לחייב בהמשך תשלומי הפרמיה בנסיבות אלה צריכה לקבוע סעיף שכזה במפורש, ובהעדר קביעה מפורשת, הרי שעל פי כללי הפרשנות המקובלים יש מקום לקבוע כי אין מקום להמשך תשלום הגמלה. באשר להוראות הפוליסה הספציפית נשוא תיק זה ("משלים לגמלאי") הפנו הצדדים לשני פסקי הדין העוסקים בנושא: האחד, פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין פרידמן (רע"א 8014/09 דקלה חברה לביטוח נ' פרידמן) והשני פסק הדין של בית משפט השלום בעניין זינגר (ת.א (נתניה) 10047/07 זינגר נ' דקלה חברה לביטוח). דיון והכרעה לאחר שקראתי את סיכומי הצדדים ואת פסקי הדין הרלוונטיים אני מוצאת כי דין התביעה להחזר הפרמיות במקרה זה להתקבל. צודקים התובעים בטענתם כי מדובר בסוג אחר של פוליסות, מאשר זה שנדון בפסקי הדין פרידמן וזינגר. במקרה שבפני הפוליסה חודשה בשנת 2007 ומקרה הביטוח ארע בשנת 2008 ולכן יש לאבחן מקרה זה מהמקרים שנדונו בפסקי הדין פרידמן וזינגר. להלן אפרט נימוקי. אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 1995 החלה המבטחת למכור פוליסות מסוג "משלים לגמלאי", שהן פוליסות מתחדשות אחת לשלוש שנים. בהתאם להוראת החידוש שבהסכם הוארך ההסכם לשתי תקופות, כאשר קודם להארכה השלישית, שאמורה הייתה להיות בשנת 2004, שינתה המבטחת את תוכנית הביטוח כך שבין היתר היא הוארכה "לכל חיי המבוטח" (במקום למשך 3 שנים עם אפשרות להארכה), שונתה הפרמיה וכן שונו תנאים נוספים. המבטחת טענה כי מדובר בהסדר שלא יצמחו לה ממנו רווחים כספיים. בעקבות כך המפקח על הביטוח אישר במסגרת סמכותו את ההסדר והוציא חוזר ביטוח 2004/11 (להלן: "החוזר"). בחוזר נכתב בין היתר כך: "3. שחרור מתשלום פרמיה בפוליסה לביטוח סיעודי קבוצתי המבוטח יהיה משוחרר מתשלום פרמיות בגין הביטוח הסיעודי במהלך תקופת תשלום תגמולי הביטוח... 6. תחילה הוראות חוזר זה יחולו על פוליסות לביטוח סיעודי- קבוצתי חדשות שימכרו (או יחודשו) החל מיום 1.7.04 ואילך." חוזר המפקח על הביטוח הוא מסמך מחייב הניתן מכח סמכותו של המפקח (ראו למשל בג"ץ 5064/03 לשכת סוכני ביטוח בישראל נ' המפקח על הביטוח, פ"ד נח (3) 217). בחוזר זה התייחס המפקח במפורש לכך שבתקופה של קבלת תגמולי הביטוח, המבוטח יהיה משוחרר מתשלום פרמיות ועוד נקבע כי תחילת הוראות החוזר על פוליסות שימכרו או יחודשו החל מיום 1.7.04. הפוליסה מושא דיון זה חודשה לאחר 1.7.04 ולכן החוזר וההוראה בדבר שחרור מתשלום פרמיות חל על פוליסה זו. לעניין זה טוענת המבטחת בסעיף 17 לסיכומיה כך: "כאמור בחוזר, המפקח הסכים כי הוראת "שחרור מתשלום פרמיות" שבחוזר - לא תחול על תוכנית "משלים לגמלאי"; וכי תוכנית זו תלך ותימשך גם הלאה במיתווה המקורי שלה; (היינו כמי שאינה כוללת הפטר מתשלום פרמיות, גם לא לאחר קרות מקרה הביטוח): הכל, כאמור, כחלק ממהלך שתכליתו לאפשר את המשך קיומה של התוכנית. על רקע זה- והכל במסגרת הידברות שוטפת שהתנהלה בין נציגי המפקח לבין נציגי דקלה- סעיף התחולה שבחוזר מתייחס לתאריך 1.7.04 (ואילך); המאוחר למועד החידוש של "משלים לגימלאי" (מועד חידוש התוכנית, הינו אפריל 04, בהתאם להסכם שבין דקלה לבין בעל הפוליסה: הסתדרות הגמלאים. " בחנתי את החוזר ולא מצאתי בו את שטוענת המבטחת, דהיינו שהחוזר לא חל על תוכנית "משלים לגימלאי". גם לא הוצג לי כל מסמך, מכתב או תצהיר של מי שטוען כי כך סוכם בין המפקח לבין המבטחת. עוד המבטחת מבקשת כי נלמד מכך שהחוזר יצא ביולי 2004, כי הוא לא חל על התוכנית, אשר חודשה באפריל 2004. אולם חוזר המפקח קובע במפורש כי תחולתו גם על פוליסות שיחודשו לאחר יולי 2004 ולכן החוזר חל על הפוליסה מושא דיון זה, שחודשה לאחר יולי 2004. סוף דבר אני מקבלת את תביעת התובעים להחזר הפרמיות במהלך תקופת תשלום תגמולי הביטוח. הואיל והסיכומים הוגשו במסגרת הסדר גישור בין הצדדים והואיל ולא נתבקשו הוצאות - איני פוסקת הוצאות. ניתן היום, ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. פרמיה