1. מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (רע"א 35678-06-11, כבוד השופט י' צבן) לפיו נדחתה בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (ת"א 11374-09, כבוד השופט ע' שחם) שלא לצרף צד להליך, במסגרת תביעת לשון הרע שהוגשה נגד המבקשת.  2. המשיב הגיש נגד עריית ירושלים, היא המבקשת, תביעת לשון הרע בטענה שבמכתב הנשלח על ידי העירייה מצוין על גבי המעטפה (המכונה 'מעטפית') במקום הנראה לעין הכיתוב 'התראה אחרונה לפני נקיטת צעדי אכיפה'. זאת בגין ברירת קנס שלא שולמה במועדה בגין עבירות חנייה. המבקשת הגישה בקשה לצרף להליך את המרכז לשלטון המקומי, בטענה שהתובענה מעלה שאלות עקרונות המשליכות על כלל מערך האכיפה והגבייה של רשויות מקומיות רבות העושות אף הן שימוש ב'מעטפיות' דומות. בית משפט שלום דחה את הבקשה בציינו כי לא הונחה תשתית עובדתית המלמדת כי הסוגיה מתעוררת באופן דומה ברשויות אחרות. כן הודגש כי העובדה שההליך מתנהל בבית משפט שלום, מלמדת שאין ממש בטענה שלפסיקה תהיינה השלכות רוחב הואיל ופסק הדין אינו מחייב רשויות אחרות. לבסוף נפסק שהתועלת הטמונה בהיעתרות לבקשה נמוכה ואינה עולה בקנה אחד עם המחיר הדיוני הכרוך בצירוף צד בשלב זה. בית המשפט המחוזי שדן בבקשה למתן רשות ערעור שהגישה המבקשת ציין כי היה מקום לשקול לצרף את המרכז לשלטון מקומי, שכן רשויות מקומיות נוספות עושות שימוש במעטפות דומות. עם זאת הואיל ובינתיים הצדדים הגיעו להסדרים דיוניים שקידמו את התיק בבית משפט השלום, לרבות הגשת סיכומים, אין מקום להיעתר לבקשה. מכאן הוגשה הבקשה שלפניי. 3. לטענת המבקשת לא היה מקום ליתן משקל להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים בהליך בבית משפט השלום. ההסדר ביניהם נעשה על מנת לאפשר לקדם את הבקשה למתן רשות ערעור. הודגש שהצדדים הסכימו שככל שהמשיב יבקש להאריך את המועד להגשת הסיכומים לנוכח ההכרעה הצפויה בבקשה למתן רשות ערעור היא תוכל לעשות כן על ידי הגשת בקשה מתאימה. ההסדר נועד, אפוא, לאפשר את ההחלטה בבקשה למתן רשות ערעור. עוד נטען על ידי המבקשת שקיימת חשיבות לצירוף המרכז לשלטון מקומי, משום שהיא אינה הרשות היחידה השולחת לחייבים מעטפות מהסוג הנדון. לצורך הכרעה מאוזנת ראוי לבחון את הנעשה ברשויות אחרות שהינן מרכזיות ומייצגות אוכלוסיה רחבה ביותר. כן נטען כי פסיקת בית משפט השלום תשפיע גם על רשויות אחרות הואיל ומשקלה רב יותר מייעוץ משפטי. בנוסף, המרכז לשלטון מקומי מוסמך לייצג את הרשויות המקומיות והוא עושה זאת לעיתים כידיד בית המשפט. בכוחו לייצג נאמנה את עמדת הרשויות ולפרוש בפני בית המשפט את מלוא היריעה העובדתית. 4. בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, מקום שהדין אינו מחייב זאת. המשוכה גבוהה יותר עת עסקינן בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). יודגש שערכת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות דיוניות בדבר אופן ניהול ההליך, וודאי לא במסגרת בקשה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. בראייה זו לא מצאתי בבקשה שאלה משפטית המצדיקה דיון בשלב זה. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בחנו את הבקשה לצירוף צד על פי המבחנים המשפטיים הרלוונטיים. כל ערכאה נתנה משקל לנתון אחר בהחלטתה. לאמור: בין אם לא הונחה תשתית ראויה לבסס את בקשת הצירוף ובין אם הצירוף אינו תואם חלק מההסדרים אליהם הגיעו הצדדים, מבחינת יעילות הדיון, לא מצאתי הצדקה להעניק רשות ערעור. אכן ניתן להעניק משקל של ממש לעובדה שההליך נמצא בשלב הסיכומים. צירוף צד בשלב זה עלול לסרבל את ההליך ולהאריכו שלא לצורך, תוך פגיעה בזכויות המשיב, שהתנגד לבקשה. בנוסף, יש לזכור שהמבקשת היא אשר טוענת טענות רבות בשם המרכז לשלטון מקומי. יש בכך כדי להחליש במידה מסוימת חלק מהטענות הנטענות בשם המרכז לשלטון מקומי, כדוגמת השפעה של ההליך על רשויות אחרות. מבלי להביע עמדה אין בדחיית הבקשה כדי למנוע בהכרח מהמבקשת, להציג בשלבים קודמים של המשפט, נתונים בדבר הנעשה ברשויות אחרות, ככל שאלה היו רלוונטיים להליך. אין חובה דווקא לנקוט בהליך של צירוף צד. העניין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. החלטות ערכאות קמא, על פניהן, נשענות על הגיון דיוני ומעשי לגבי ההליך המתנהל. לסכום, מלוא התמונה והנמקות הערכאות הקודמות מובילים למסקנה כי אין כל הצדקה להביא את העניין בפני בית המשפט בפעם השלישית. 5. הבקשה למתן רשות ערעור נדחית בזאת. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"ט בשבת תשע"ב (12.2.12). צירוף / החלפת בעלי דין