גביית צ'קים בלי כיסוי - עורך דין

עורך דין צ'קים / גביית צ'קים בלי כיסוי - עורך דין:

ראשיתו של ההליך שלפניי הינו בבקשה לביצוע 3 המחאות על סך כולל של 284,949 ₪. כל המחאה הינה על סך של 94,983 ₪ ומועדי הפירעון הינם 17.08.04, 02.09.04 ו-17.09.04 (להלן: "ההמחאות"). המחאות נמשכו על ידי הנתבעת לפקודת "ר.ב.ר.א יזום והשקעות בע"מ" (להלן: "ר.ב.ר.א" או "הנפרעת") , על גב השיק מתנוססת חותמת של ר.ב.ר.א בצירוף חתימה וכן חתימת התובעת בצירוף חתימה.


בהחלטת כבוד השופט מ. תמיר, מיום 17 אוקטובר 2006 ניתנה לתובעת רשות להתגונן כנגד הפקדת סך של 50,000 ₪.

לפני התקיימו שלוש ישיבות הוכחות במסגרתן העידו הנתבע ועד מטעמה - מר טל יגרמן, מנהל התובעת מר ניסים דג'לדטי ומר רפי בן עמי מנהל חברת ר.ב.ר.א יזום והשקעות בע"מ. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב לאחר שנתבקשו מספר אורכות להגשתם.

תמצית טענות התובעת



התובעת הינה חברה בע"מ, העוסקת בין השאר, בשירותי הלוואות בריבית וניכיון צ'קים. לטענת התובעת בינה לבין מר יגרמן התנהלו החל מחודש פברואר 2004 עסקאות הלוואה ונכיון, באופן שמר יגרמן היה נוטל ממנה הלוואות או מבצע עסקאות ניכיון שקים בתמורה לכסף מזומן שקיבל מהתובעת. לטענת התובעת נהג מר יגרמן למסור לה כנגד ההלוואות המחאות של גורמים שלישיים. עוד נטען כי במסגרת עסקאות הניכיון שבוצעו על ידי התובעת עם יגרמן, נהגה התובעת להעביר לחברת ר.ב.ר.א, השקים לניכיון כאשר התובעת הייתה ערבה לפירעונם. (מנהל התובעת מר ניסים דג'לדטי הינו גם אחד מהשותפים בר.ב.ר.א.) (להלן: "דג'לדטי").


התובעת טוענת, באמצעות מנהלה, כי היא אוחזת כשורה בהמחאות נשוא ההליך. לטענת דג'לדטי ההמחאות נמסרו לו על ידי יגרמן, מאחר שההמחאות אחרות שמסר לו יגרמן חוללו בהעדר כיסוי. דג'לדטי טען לנסיבות מסירתן, לרבות קבלתן על ידי יגרמן, כאשר הן חתומות בלבד. לטענת דג'לדטי, יגרמן מילא בנוכחותו את הסכום, בספרות ובמילים וכן את תאריך פרעון ההמחאות. כנגד מסירת ההמחאות, השיב דג'לדטי ליגרמן המחאות קודמות שחוללו. בהמשך נמסרו ההמחאות, על ידי התובעת, באמצעות דג'לדטי לר.ב.ר.א., לכיסוי החוב כאמור, כאשר התובעת ערבה לפרעונן, בחתימה המתנוססת על גב ההמחאה. עוד צירף דג'לדטי לתצהירו, התחשבנות שנעשתה בינו לבין יגרמן ביום 9 נובמבר 2004, לטענתו ממנה מוכח כי יגרמן הודה בחוב ואף רשם זאת בכתב ידו. (נספח ד' לתצהיר דג'לדטי).

תמצית טענות הנתבעת



הנתבעת, בתצהיר עדותה הראשית, אשר הוגש בהתנגדות ושימש אותה גם במסגרת ההליך העיקרי, טענה כי אין לה כל קשר עם הנפרעת וכי לא קבלה ממנה תמורה בגין ההמחאות. עוד נטען כי ההמחאות, ביחד עם שתי המחאות נוספות נמסרו על ידי הנתבעת ליגרמן, לשמש בטוחה לתשלום שכר טרחה שהתחייב יגרמן לשלם לעורך דינו. נטען כי לאחר פרעון החוב של יגרמן, עורך-הדין היה אמור להחזיר ההמחאות לנתבעת (סעיפים 3-5 לתצהיר הנתבעת). הנתבעת טענה כי חתמה גם כערבה על הסכם שכר הטרחה.


לטענת הנתבעת באוקטובר 2004, נמסר לה מסניף הבנק שלה כי שלוש ההמחאות הוצגו לפרעון וכי אין יתרה המאפשרת פרעונן. הנתבעת הצהירה כי פנתה ליגרמן והאחרון הודיע לה כי אכן פיגר בתשלומים לעורך דינו והבטיח להסדיר הענין וכך עשה. במרץ 2005 הוטל עיקול על חשבונה בגין ההמחאות נשוא הליך זה. לאחר שפנתה ללשכת ההוצל"פ, ביחד עם יגרמן, מסר לה יגרמן כי "ככל הנראה" ההמחאות נגנבו ממנו על ידי אחיו של דג'לדטי.



יגרמן בתצהירו, חזר על גרסת הנתבעת, לפיה קיבל את ההמחאות ממנה כדי שישמשו להבטחת תשלום שכר טרחה לעורך דין רזניק. עוד טען יגרמן כי בהתאם למוסכם בינו לבין עורך דין רזניק, כנגד ביצוע תשלום שכר הטרחה יוחזרו לידיו ההמחאות. לדבריו לאחר הצגת ההמחאות לפרעון בחשבונה של הנתבעת באוקטובר 2004, פנה לעורך דין רזניק להסדיר את תשלום שכר טרחתו. כן טען כי "הבין כי ככל הנראה" ההמחאות נגנבו ממנו על ידי אחיו של דג'לדטי.


בנסיבות העניין פנו הנתבעת ויגרמן להגשת תלונה במשטרה, תלונה בגין גניבה וזיוף, עולה כי התלונה נסגרה והתובעת לא עררה על כך.

דיון והכרעה



התביעה שלפני הינה תביעה שטרית. התובעת אוחזת בשטר, חתימתה מתנוססת על גב ההמחאה. בהתאם לנטען חתומה התובעת על גבי ההמחאות כערבה לפרעונן. לזכות התובעת עומדת חזקת המסירה (סעיף 20(ג) לפקודת השטרות. להלן: "הפקודה") וחזקת התמורה (סעיף 29(א) לפקודה). הנתבעת טוענת כי ההמחאות נמסרו ליגרמן בתנאי שיימסרו לבא-כוחו להבטחת הסכם שכר טרחת עוה"ד, לטענתה משנפרע החוב היה על יגרמן להשיב לה את ההמחאות. עוד נטען על ידי הנתבעת כי ההמחאות הגיעו אל התובעת במרמה לאחר ש"ככל הנראה" נגנבו על ידי מנהלה או אחיו. התובעת טוענת כי הינה אוחזת כשורה בהמחאות ולחילופין כי הינה אוחזת בעד ערך.




על הנתבעת, הטוענת לתנאי במסירה להוכיח טענתה וזאת בהתאם לסעיף 20(ב)(2) לפקודה. לכאורה, הצד הקרוב בשטר הינו ר.ב.ר.א., לענין זה אפנה לע"א 1886/97 יהודה זאב נ' זלמה פנינה, פ"ד נג(1) 132, פועל יוצא מפסה"ד הוא כי דוקא יגרמן הינו הצד הקרוב לנתבעת. בנסיבות אלו, הרי שטענת הנתבעת כי אין לה קשר לנפרעת וכי לא קבלה כל תמורה ממנה אינה רלבנטית. בכפוף להוכחת טענות הגנה כנגד הצד הקרוב וקיומו של תנאי במסירה, אשר לא קויים, יועבר הנטל אל התובעת לביסוס עדיפותה שטרית. (ע"א 425/78 המועצה המקומית מגדל העמק נגד ב.ש.ן חרושת ברזל בע"מ, פ"ד ל"ג (1) 304). עוד תבחן טענת הגניבה, שכן גם בכוחה להפקיע את זכותה השיטרית של התובעת. התובעת טוענת לאחיזה כשורה, טענה זו תבחן גם היא, ככל שיהיה בכך צורך.


האם נמסרו ההמחאות על תנאי



הנתבעת ומר יגרמן טענו כי הנתבעת מסרה את ההמחאות ליגרמן ביחד עם שתי המחאות נוספות (סך הכל 5 המחאות) על מנת שישמשו כביטחון לתשלום שכ"ט לעוה"ד של מר יגרמן.


איני מקבלת טענת וגרסת הנתבעת.

הגרסאות שנמסרו על ידי הנתבעת ויגרמן היו רצופות ורוויות בסתירות. הן לאורך כל עדותה של הנתבעת עצמה, והן בשילוב עם גרסתו של יגרמן. עוד, הנתבעת לא השכילה להוכיח טענותיה ולא טרחה לזמן עדים רלבנטיים לתמיכה בה. בנוסף גם מסמכים, אשר בהתאם לגרסתה, היה בהם כדי לתמוך בגרסה לא הוצגו. זאת, בהעדר כל הסבר או הצדקה. הימנעות זו גם היא פועלת לחובתה. בנוסף, קבלתי גרסת התובעת לנסיבות קבלת ההמחאות, שכן מצאתי בגרסת הנתבעת ויגרמן חיזוקים לגרסה זו, הן לנסיבות מסירת ההמחאות והן לתמורה שניתנה בגינן.



לסתירות בגרסת הנתבעת:-




בדיון מיום 20.01.2009, שהתקיים לפני, טענה הנתבעת שמסרה ליגרמן 8 המחאות, זאת בניגוד להצהרתה במסגרת תצהיר עדותה הראשית לפיה ההמחאות נמסרו עם שתי המחאות נוספות בלבד (סה"כ 5). הנתבעת בעדותה התייחסה לכך, וניסתה לנמק ולהסביר את הסתירה, בדיון בהתנגדות מסרה הנתבעת כי:


" ת. הוא הגיע אלי יום אחד וביקש ממני 8 צ'קים חתומים שישמשו לו כערבות לייצוג המשפטי... הוא קיבל את השיקים חתומים בלבד ... . אף פעם לא רשמתי סכום תמיד שזה היה פתוח."

(פרוטוקול דיון מיום 20 דצמבר 2005, עמ' 2 ש' , ש' 9-11, ש' 28)

יגרמן נדרש להתייחס לסוגיה, בדיון בהתנגדות, והשיב:-

"אתה שואל כמה שיקים קבלתי מהמבקשת ואני משיב 5. ... בכל ההיסטוריה קיבלתי ממניה מספר צ'קים רב יותר. סל הכל קיבלתי ממנה 8 צ'קים. ... צ'ק אחד על סך 150,000 ₪ לפקודת עו"ד ניר רשף, צ'ק שני על סך 75,000 ₪ לפקודת עו"ד ניר רשף ו- 6 שיקים פתוחים. ... אני לא זוכר תאריכים ה- 6 היא מסרה לי ביחד. היה אחד, אח"כ עוד אחד ואח"כ שישה."

(שם עמ' 6 ש' 9-12, 20-21)

בישיבת ההוכחות גרסת הנתבעת היתה:

השיקים לא נמסרו בבת אחת. סה"כ נמסרו 8 שיקים. 5 במקבץ אחד. שיק ראשון שקיבל אותו לבד, 5 במקבץ נפרד, השניים הנוספים לא מצאתי."

(פרוטוקול מיום 20.01.09, , עמ' 2 ש' 17)

בנוסף, העידה הנתבעת כי ההמחאות נשלחו על ידה במונית אשר נשלחה אליה על ידי יגרמן, "היה מצב שטל שלח אלי נהג מונית מת"א למשרדי בעכו, ואמר לי את שמו והנ"ל התקשר אלי והודיע לי שהוא למטה. הוא הגיע, ירדתי ומסרתי לו במעטפה סגורה" (שם, עמ' 2 ש' 18-21). בחקירתה במסגרת ההתנגדות, מיום 20 דצמבר 2005, לפני כב' השופט תמיר, טענה הנתבעת שההמחאות נמסרו ליגרמן בנסיבות שונות "הוא הגיע אליי יום אחד וביקש ממני 8 צ'קים חתומים ..." (הדגשה שלי) (עמ' 2 ש' 10 פרוטוקול דיון מיום 20 דצמבר 2005).

עולה כי גרסאות השניים שונות הן למספר ההמחאות שמסרה הנתבעת ליגרמן וכן לשאלה אם נמסרו במועד אחד או יותר. כמה המחאות נמסרו בכל מועד והאם כולן נמסרו כשהן חתומות בלבד או שבחלקן פורט הסכום על ידי הנתבעת.

גם לאופן מסירת ההמחאות, הרי שגרסת הנתבעת אינה עקבית. מחד, נשלחו במונית ומאידך נמסרו אישית ליגרמן. יגרמן עצמו התחמק ממתן תשובה לאופן מסירת ההמחאות וכן לאופן או לנסיבות בהן "נגנבו" ההמחאות או הגיעו לידיו של דג'לדטי. בהתאם לגרסת יגרמן חלק עם דג'לדטי משרד תקופה קצרה "הוא לא לקח ממני בכח ולא הרגשתי בחסרונם של הצ'קים האלה. ... אני לא ניכיתי צ'קים ולא לקחתי כספים אצל דג'לדטי." (פרוטוקול דיון מיום 23 מאי 2010, עמ' 15 ש' 26, עמ' 6 ש' 1) .

מנגד, דג'לדטי סיפק פירוט מלא לנסיבות בהן נמסרו לו ההמחאות נשוא תיק זה, הן בתצהירו (סעיף 9 לתצהיר) והן במסגרת חקירתו הנגדית:-

"ת: זה היה בנסיבות שטל יגרמן נתן לי ת.ז. שלה עם חשבון הבנק. בדקתי בבידיאיי וטל דיבר איתה ושאל מתי היא שולחת את השיקים. היא הזמינה מונית ושלחה את השיקים. שמעתי את טולדנו כי היא דברה ברמקול. היא שלחה לו כשמונה שיקים... והוא אמר לה שיוציא בערך 800,000 ₪ משיקים אלו והיא אמרה אין בעיה שירשום לה את התאריכים.
ש: זה הגיע במונית?
ת:הוא נתן לי את הפרטים. בדקתי ואישרתי את העסקה. אז הוא דיבר איתה ישבנו ברולדין שלוש שעות עד שהמונית הגיעה. יגרמן מילא את השיקים לידי בכתב ידו. על השיקים היתה רק חתימה של הגב' טולדנו."

(פרוטוקול דיון מיום 7 ינואר 2010. עמ' 7 ש' 1-9)

גרסת דג'לדטי לאופן מסירת ההמחאות תואמת את גרסת הנתבעת ששלחה את ההמחאות במונית ליגרמן, כן היא תואמת את גרסתה שכל ההמחאות נמסרו ריקות, למעט חתימתה.



הנתבעת טענה בתצהירה כי ההמחאות נמסרו בתנאי שישמשו בטוחה להסכם שכר טרחה לעוה"ד של יגרמן. התובעת בתצהירה לא מסרה את שמו של עורך הדין והוסיפה כי חתמה על הסכם שכר הטרחה כערבה. הנתבעת לא הצהירה דבר לפרטי ההסכם, לא לסכום שכר הטרחה ולא למועדי התשלום. יגרמן, הצהיר (סעיף 3 לתצהירו) והעיד בחקירתו הנגדית, כי ההמחאות נשוא תביעה זו, ביחד עם שתי המחאות נוספות נמסרו לו בחודש יוני 2004 על ידי התובעת על פי בקשתו, כדי שישמשו לו כביטחון לפירעון שכר הטרחה של עורך דין אחר, עו"ד רזניק שייצג אותו בענייניו. את ההמחאות אמור היה עו"ד רזניק לשמור כביטחון לתשלום שכר טרחתו. יגרמן התחייב לפרוע את חוב שכר הטרחה בתשלומים, במזומן בגובה כל המחאה שניתנה כביטחון. עו"ד רזניק היה אמור להשיב לו את ההמחאות, כל אחת במועד תשלום שכר הטרחה בהתאם להסכם.


בעדותה לפני שינתה הנתבעת גרסתה ומסרה כי היו שני עורכי דין: עו"ד ניר רשף ועו"ד רזניק. לטענתה שוחחה בטלפון עם עו"ד רשף וערבה לתשלום שכר טרחתו בסך של 45 אלף דולר. כל המחאה היתה על סך של 15 אלף דולר (שם, עמ' 3 ש' 24). משעומתה גרסתה עם סכומן הגבוה של ההמחאות – כ- 95,000 ₪ - העולה על 15 אלף הדולר השיבה: "כ-60 אלף ₪. הדולר היה 4.5 נכון שהסכומים הם קצת מעל 15,000 דולר. ... אני מבקשת לתקן לאורך כל השנים אני אומרת כ-15 אלף. בערך 15 אלף. זה לא הדליק אצלי נורה." (שם, עמ' 5 ש' 10 עמ 6 ש' 1-2). עוד הוסיפה הנתבעת כי חזרה והדגישה באוזני עורך הדין, כי במידה וההמחאות יוצגו לפרעון הן לא יכובדו "אמרתי לו שלעולם לא יהיה סכום כזה לכבד , כי אין לי סכומים כאלה בחשבון".

בהמשך החקירה נדרשה הנתבעת לשאלות נוספות בעניין ההסכם עם עורך הדין:-

ש. מדוע אין את ההסכם עם עו"ד רשף?
ת. לימים השיקים לרשף נפדו. טל פדה אותם. לא קיבלתי בחזרה את השיקים. טל אמר שהוא לקח אותם לעו"ד, לכן זרקתי את ההסכם.
ש. מדוע לא פנית לעו"ד שיביא את ההסכם? ...
ת. לא נתבקשתי על ידך ולא ידעתי אני צריכה.
ש. מתי חתמת על ההסכם?
ת. מניחה שהשיקים כבר היו אצל טל כשחתמתי על ההסכם.
ש. החתימה היתה לאחר יוני?
ת. לא יודעת לומר תאריך מדויק, עברו 5 שנים לא זוכרת. ברגע שנמציא את ההסכם אצל רשף – נדע. "

(פרוטוקול מיום 20 ינואר 2009, עמ' 4, ש' 1-10)

גרסת יגרמן לסכומים ולתשלומים שביצע לעורך דינו שונה לגמרי. הגם שהדברים צוטטו כבר לעיל בהקשר אחר, מצאתי לנכון להביאם בשנית:-

"אתה שואל כמה שיקים קבלתי מהמבקשת ואני משיב 5. ... בכל ההיסטוריה קיבלתי ממניה מספר צ'קים רב יותר. סל הכל קיבלתי ממנה 8 צ'קים. ... צ'ק אחד על סך 150,000 ₪ לפקודת עו"ד ניר רשף, צ'ק שני על סך 75,000 ₪ לפקודת עו"ד ניר רשף ו- 6 שיקים פתוחים. ... אני לא זוכר תאריכים ה- 6 היא מסרה לי ביחד. היה אחד, אח"כ עוד אחד ואח"כ שישה."

(שם עמ' 6 ש' 9-12, 20-121)

עיננו הרואות כי גרסאות השניים סותרות הן לגובה הסכומים להם נדרשה הנתבעת לערוב, הן לזהות עורכי הדין והן למי רשם את הסכום על גבי ההמחאות. עוד אציין לעניין זה כי הנתבעת הגישה תלונה נגד דג'לדטי על זיוף ההמחאות, כאשר גם בהתאם לגרסת יגרמן הרי מסר את ההמחאות לעורכי דינו להבטחת שכר טרחתם. לכן הרי שלא ניתן לטעון כי דג'לדטי הוא זה שרשם את הסכום על גבי ההמחאות שנמסרו על ידי יגרמן לעוה"ד שלו. גם אם יגרמן טוען כי הוא לא מילא את הסכום בהמחאות, אזי היו אלה עורכי הדין או הנתבעת ובוודאי שלא דג'לדטי, אשר ההמחאות בהתאם לטענת יגרמן הגיעו אליו לאחר שנמסרו לעורכי הדין.



הן הנתבעת והן מר יגרמן הצהירו כי במהלך חודש אוקטובר 2004, קבלה הנתבעת הודעה מהבנק על כך ששלוש ההמחאות שמסרה ליגרמן הופקדו בחשבונה. השניים שוב היו חלוקים למספר ההודעות שקבלה הנתבעת מהבנק ולמספר הפניות שעשתה בעקבות זאת ליגרמן. האם לאחר כל הפקדה או האם פעם אחת?


הנתבעת טענה בתחילה כי קבלה הודעה אחת מהבנק. בהמשך טענה כי במועד ההפקדה הנוספת, כשבועיים לאחר מכן, כנראה שבוצעה אליה פניה נוספת מהבנק וכי גם במועד זה פנתה ליגרמן (פרוטוקול דיון מיום 20 ינואר 2009, עמ' 5 ש' 19).

יגרמן טען כי גרסת הנתבעת אינה נכונה וכי פנתה אליו רק פעם אחת, כך: "ש: אז מה שהיא אומרת שזה שקר. אחרי כל צ'ק היא אומרת את זה, לא פעם אחת. ... זה לא נכון. ת: זה לא נכון." (פרוטוקול דיון מיום 23 מאי 2010, עמ' 19, ש' 1-7).

בהמשך לכך העידה הנתבעת כי לאחר קבלת שיחת טלפון מהבנק, פנתה למר יגרמן שהודיע לה כי הוא מטפל בדבר ולטענתה מר יגרמן אף חזר ומסר לה כי הדבר טופל (עמ' 5 ש' 8). בקרות המקרה בשנית, טענה הנתבעת שיגרמן הסביר לה שפיגר בתשלום שכר הטרחה לעורך הדין ולכן בוצעה ההפקדה. בחקירתו הנגדית ובתצהירו (סעיף 5), טען יגרמן כי לאחר שהתובעת פנתה אליו, באותו מועד הוא סבר שעורך הדין הפקיד את השיקים כיוון שהיה באיחור, ולכן כשנודע לו על הפקדתם סר מיידית והסדיר את הפיגור. עוד הודה יגרמן כי לא קיבל את ההמחאות בחזרה מעורך דינו. "שילמתי לו. הוא לא החזיר לי את הצ'קים." (עמ' 20 ש' 2).

מכאן שהנתבעת ויגרמן אינם מספקים כל הסבר או גרסה הגיונית כיצד ההמחאות שנמסרו על ידי יגרמן לעוה"ד שלו עשו דרכם בחזרה למשרדו של יגרמן וכך "נגנבו" על ידי דג'לדטי !



ואם לא די בכל אלו, אביא דוגמא נוספת לגרסה המופרכת של הנתבעת וזאת, למועד ה"גניבה". יגרמן טען בתחילה כי השיקים נגנבו בתחילת שנת 2004:



"ש.  מתי ישבתם ביחד ?(במשרדים – הערה שלי)
ת. לא זוכר. סוף 2003 תחילת 2004 למספר חודשים
ש.  לשיטתך הגניבה שנעשתה על ידי מר גלדטי, היא נעשתה באזור 2.04 או מרץ 04.
ת.   או קודם לכן.
ש.   ולפני זה אתה אומר שהוא גנב את הצ'קים של צהל הראל ושל הנתבעת.
ת.    כן ".
רק לאחר שב"כ התובעת אימת את יגרמן עם התצהירים שהוגשו בבקשת רשות להגן ועם הטענה כי ההמחאות נמסרו ביוני 2004, חזר יגרמן מגרסתו:-
" ש.  בתצהירך אתה אומר שהצ'קים האלה שנגנבו נתנו לך ביוני 04 ולא בפברואר ולא במרץ ולא לפני. איך זה מסתדר עם מועדי הגניבה כפי שפורטו על ידך?
ת. טעיתי בתצהיר , טעיתי בתאריך. זה לא מסתדר.

(פרוטוקול דיון מיום 22 מאי 2010, עמ' 16 ש' 19-21)

ומשאומת עם גרסת הנתבעת, כפי שנמסרה בתצהירה, קבע כי גם הנתבעת טעתה, כך:-


"ש:אבל היא אומרת שנתנה לך אותם ביוני אז היא טעתה גם? היא אומרת בסעיף 4 לתצהירה שהיא נתנה לך ביוני 04, אז היא לא יכולה לטעות. היא טעתה גם?
ת: כנראה שכן."

(שם, שם ש' 24-26)

עיננו הרואות כי יגרמן והנתבעת, לא בחלו בשינוי גרסתם פעם אחר פעם, גם ב"מחיר" של העלאת טענה כי האמור בתצהיר של שניהם או אחד מהם אינו אמת ! ניסיונותיה של התובעת ואלו של יגרמן לייצר מצג לפיו ההמחאות שמסרה הנתבעת נמסרו כערובה להבטחת שכר טרחתו של יגרמן קרסה. גרסתה של הנתבעת אינה הגיונית ואינה סבירה, רצופת סתירות ומעלה ספקות, וזאת בלשון המעטה.



לבסוף, הרי שהנתבעת נמנעה מהבאת עו"ד חן או עו"ד רזניק לעדות. הימנעות מהבאת תצהירים מטעם עורכי הדין או זימונם לעדות כמובן שפועלת בעניין זה לחובתה. הימנעותה של הנתבעת מהצגת העתק הסכם שכר הטרחה הנטען גם היא פועלת לחובתה באותו האופן.




אני קובעת כי גרסת הנתבעת היא "גרסת בדים". הגרסה בלתי הגיונית ובלתי אמינה. הן הנתבעת והן יגרמן נתפסו פעם אחר פעם בסתירות. השנים שינו גרסתם תוך שהם טוענים האחד כנגד השני לטעויות ולמסירת פרטים בלתי נכונים. איני מקבלת טענת הנתבעת כי ההמחאות נושא ההליך נמסרו ליגרמן כדי שישמשו בטוחה לתשלום שכר טרחה וכי נגנבו על ידי דג'לדטי.


בהתאם לקביעתי הרי שהנתבעת לא הוכיחה טענתה לפגם במסירה או לתנאי במסירה. עוד הנתבעת לא הוכיחה כי ההמחאות נמסרו לבטחון. שוכנעתי כי ההמחאות נמסרו על ידי הנתבעת ליגרמן, אם הרשאה למלא אותן בהתאם לצרכיו. יגרמן מסר את ההמחאות לדג'לדטי לפרעון חוב שהיה לו.

האם התובעת אוחזת כשורה



דג'לדטי פירט את מערכת היחסים העסקית שלו עם יגרמן. דג'לדטי הסביר ופירט את נסיבות קבלת ההמחאות, כנגד המחאות אחרות שחוללו. דג'לדטי המציא פירוט התחשבנות שערך עם יגרמן, נספח ד' לתצהירו, ממנה עולה כי יגרמן הודה בחיוב, בתוספת עמלה של התובעת. יגרמן הודה כי היתה לו התחשבנות עם דג'לדטי.




לטענת הנתבעת במועד מסירת השיקים ליגרמן, השיקים נמסרו כשרק חתימה של הנתבעת מתנוססת על גביהם. בהתאם לסעיף 19(א) פקודה " היה שטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו".


בעניננו, ובהתאם למערכת היחסים בן הנתבעת ליגרמן שוכנעתי כי ניתנה ליגרמן הרשאה מפורשת למלא את השטרות, כך שאין אפילו צורך להסיק קיומה של הרשאה .

הנתבעת העידה על נסיבות מסירת ההמחאות, על כך ששלחה את ההמחאות ליגרמן עם חתימתה בלבד. עוד ציינה כי יגרמן הינו חבר משפחה קרוב במשך שנים רבות והיא רואה בו כבנה הבכור או כאח קטן (פרוטוקול מיום 20.12.2005 ע' 2, ש' 8-10). עוד הודתה הנתבעת כי את עורך הדין שלה (עו"ד מוריאנו) מינה ושכר עבורה יגרמן וכשנשאלה על הפקדת הערבות לתיק זה, השיבה כי אינה יודעת במה דברים אמורים. בנוסף, כאשר נשאלה הנתבעת כיצד תשלם את פסק הדין, למקרה בו תתקבל התביעה נגדה, השיבה כי יגרמן הוא זה שיישא בתשלום (פרוטוקול מיום 20.12.2005, עמ' 2, ש' 6-9).

התנהלות הנתבעת מצביעה על מתן הרשאה מפורשת ליגרמן, זאת במיוחד בשעה שהנתבעת מודעת לחובות ולהתחייבויות כספיות בהיקפים גדולים שהיו ליגרמן. הנתבעת לא פעלה לביטול ההמחאות, כפי שהיה מתחייב מדרך פעולתו של אדם סביר, לאחר שהודיעו לה על ידי הבנק כי חלקן הופקדו בחשבונה. העובדה כי ההמחאות סורבו בהעדר כיסוי ולא בשל הוראת ביטול מצטרפת למכלול הראיות המטות את הכף נגדה. ואם לא די בכך הרי שהנתבעת לא דרשה את ההמחאות בחזרה גם לאחר שהופקדו בחשבונה כאמור.



התובעת טענה בסיכומיה כי השיקים נשוא התביעה, אשר נמסרו לה על ידי יגרמן, הועברו לידי ר.ב.ר.א לניכיון והתובעת, חתימתה מתנוססת על גבי ההמחאות כערבה. בשעה שההמחאות חוללו נדרשה התובעת לשלם לר.ב.ר.א. את סכום החוב.




עד התובעת מר רפי בן עמי, מנהל ובעל מניות בחברת ר.ב.ר.א, (התייצב לדיון רק לאחר שהוצא כנגדו צו הבאה) העיד כי בזמנים הרלוונטיים, הוא ומנהל התובעת ניהלו קופת ניכיון שיקים משותפת. עוד העיד, לאחר שבחן את ההמחאות, כי האות "נ" המסומנת על גבי ההמחאות, הינה סימון שההמחאות הגיעו ממנהל התובעת (ראה פרוטוקול מיום 23.05.2010 עמ' 10, ש' 25-29). לעניין התמורה בגין ההמחאות, טען " הייתה לנו קופה משותפת הוא היה כ-30% ואני היתר, ההמחאות נכנסנו, במסגרת זה שנפרדנו, כנראה שאני לקחתי את הצ'קים הללו והם לא כובדו. אני חושב שהצ'ק הזה הוא במסגרת החלוקה שבוצעה ביננו בשעה שנפרדנו. אם ההמחאות האלה נכנסו לבנק וחזרו ואני לא רץ אחרי ניסים ב-6 שנים האחרונות זה אומר שקיבלתי את הכסף מניסים על הצ'ק הזה" (שם עמ' 11, ש' 5-10).


יגרמן בחקירתו הנגדית, התייחס למסמך ההתחשבנות, נספח ד' לתצהיר דג'לדטי והודה כי המסמך בכתב ידו (למעט הכותרת והתאריך), הינו התחשבנות בינו לבין מנהל התובעת. כשנדרש להתייחס לטענת דג'לדטי כי הסכום הרשום בכתב ידו ע"ס 296,544 ₪, הוא הסכום המצטבר של שלוש ההמחאות נשוא ההליך בתוספת ריבית, השיב "לא יכול להיות". אולם כשנדרש להגיד מהו אותו הסכום השיב "לא זוכר" (עמוד 24, ש' 8-26).

קבלתי גרסת התובעת ומנהלה, העולה בקנה אחד עם עדותו של בן-עמי, לפיה התובעת נתנה תמורה לר.ב.ר.א בגין ההמחאות, זאת מתוקף ערבותה. לכן קביעתי היא כי ניתנה תמורה על ידי התובעת להמחאות. יגרמן התחמק ממתן תשובה ברורה למהות החוב ואני זוקפת זאת גם כן לחובתו. מבחינתי יש בכך חיזוק נוסף לגרסת התובעת.



עם-זאת, אני קובעת כי התובעת אינה אוחזת כשורה בהמחאות מכיוון שבשעה שקבלה את ההמחאות הן לא היו "שלמות". גם דג'לדטי הודה שכשיגרמן מסר לו את ההמחאות הרי שמילא את הסכומים בעצמו. ברי שההמחאות לא היו "שלמות" כאמור בסעיף 28 (א) לפקודה. עוד בשעה שחוייב לשלם לר.ב.ר.א. בהתאם לערבותו וקיבל בחזרה את ההמחאות לידיו היה זה לאחר שחוללו. בנסיבות אלו הרי שמתקיים גם התנאי הקבוע בסעיף 28(1) לפקודה. אולם, די לתובעת כי הינה אוחזת בעד ערך כדי שתביעתה תתקבל.


לפני סיכום


למען שלמות התמונה ואם הדבר אינו עולה בבירור מקביעותי לעיל, לאופן מסירת ההמחאות, הרי שיש לדון בטענת הנתבעת לפיה ההמחאות נגנבו. שכן ככל שהיתה מוכחת טענה כזו, הרי שדינה של התביעה להדחות.




טענה זו נטענה בשפה רפה, הנתבעת ויגרמן טענו כי "ככל הנראה" נגנבו ההמחאות. כפי שהוכח לעיל, הרי שהטענה מופרכת ובלתי הגיונית. יגרמן טען שמסר את ההמחאות לעוה"ד שלו (רזניק או חן). עוד, טען כי לא לקח את ההמחאות בחזרה מהם. בהמשך ניסה לטעון כי דג'לדטי לקח את ההמחאות, ללא רשות ממשרדו. כיצד הגיעו ההמחאות למשרדו של יגרמן אם לא טרח לקחתן מעוה"ד?. מצעתי טענת הגניבה מופרכת, אשר נטענה על דרך הסתם וללא בסיס.


אני דוחה את הטענה כי ההמחאות נגנבו על ידי דג'לדטי. לא נתתי אמון בגרסת הבדים של הנתבעת, כפי שפירטתי לעיל.

עוד אוסיף, כי הטענה כי המדובר בהלוואה חוץ בנקאית, הגם שנטענה לראשונה בסיכומים ומקובלת עלי הטענה כי מדובר בהרחבת חזית, אינה עולה בקנה אחד עם הטענות העובדתיות שנטענו על ידי הנתבעת ויגרמן, אשר – כזכור, הכחישו כל קשר ועסקה עם דג'לדטי, במסגרתם כביכול נמסרו ההמחאות. בנוסף, קיבלתי גרסת התובעת כי ההמחאות נמסרו כנגד המחאות אחרות שחוללו ובמסגרת עסקת נכיון. גם טענה זו אני דוחה.


סוף דבר



אני מקבלת את התביעה. התובעת רשאית להמשיך בהליכי הוצל"פ בתיק 26-02811-05-9.


בהליך לפני קוימו 3 ישיבות קד"מ, 3 ישיבות הוכחות והצדדים נדרשו להגיש סיכומים בכתב. אני קובעת כי הנתבעת תישא בהוצאות ניהול ההליך ובשכ"ט עו"ד התובעת בסך של 40,000 ₪.

הפקדון שהופקד על ידי הנתבעת, במסגרת הבקשה לרשות להגן יועבר על ידי הגזברות לתיק ההוצל"פ על חשבון החוב.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גלגול צ'קים

  2. הסבת צ'ק לבנק

  3. צ'ק מוסב שחזר

  4. צ'ק שעבר זמנו

  5. חתימת מושך צ'ק

  6. הסבת צ'קים לבנק

  7. ביטול צ'ק שנגנב

  8. מטרת צ'ק ביטחון

  9. צ'ק של אדם שנפטר

  10. חתימה על צ'ק ריק

  11. השלמת פרטים בצ'ק

  12. האם אפשר לבטל צ'ק

  13. מסירת צ'ק תחת לחץ

  14. הכחשת חתימה על צ'ק

  15. ח-ן מוגבל צ'ק שחזר

  16. התנגדות לביצוע צ'ק

  17. סירוב הבנק לכבד צ'ק

  18. קניה בצ'ק דחוי שחזר

  19. זיוף צ'ק אחריות בנק

  20. צ'ק ביטחון בלי תאריך

  21. המשמעות של ביטול צ'ק

  22. התנגדות לביצוע צ'קים

  23. צ'ק על מכירת רכב שחזר

  24. צ'ק חוזר לקבלן שיפוצים

  25. העדר כיסוי מספיק לצ'ק

  26. ערבות אוואל על גבי צ'ק

  27. האם צ'ק פתוח מהווה שטר

  28. ביטול צ'ק שניתן כמקדמה

  29. ביטול צ'ק על עיצוב פנים

  30. צ'קים חוזרים דמי שכירות

  31. צ'ק חוזר על אספקת סחורה

  32. התנגדות לביצוע צ'ק שחזר

  33. השמטת המילה בע''מ על צ'ק

  34. ניכיון צ'קים נחשב להלוואה

  35. הפקדת צ'ק ביטחון בשכירות

  36. הפצת מידע על צ'קים חוזרים

  37. חתימה בשם מישהו אחר על צ'ק

  38. מחיקת מילים מודפסות על צ'ק

  39. הפקדת צ'ק ביטחון בלי להודיע

  40. צ'ק עם חותמת חברה ללא חתימה

  41. ביטול צ'ק בגלל ביטול הסכם מכר

  42. התנגדות לביצוע צ'ק למוטב בלבד

  43. מימוש צ'ק ביטחון - הסכם שכירות

  44. ביטול צ'ק בגין אי השלמת עבודות

  45. הוצאת צ'ק בידיעה שאין לו כיסוי

  46. אחריות בעלי המניות על צ'ק חוזר

  47. ביטול ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  48. החזרת צ'קים שניתנו למשכיר הדירה

  49. פניה להוצאה לפועל בגלל צ'ק שחזר

  50. גביית צ'קים בלי כיסוי - עורך דין

  51. התנגדות לביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  52. זכרון דברים למכירת רכב - ביטול צ'ק

  53. ביקורת מס הכנסה על צ'ק ע''ס 100 ש''ח

  54. ביצוע צ'קים דמי שכירות - הוצאה לפועל

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון