הכרה כנכה בקרן פנסיה 1. לפנינו בקשת המבקשת (להלן - מבטחים) לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות. 2. אלה העובדות הרלבנטיות - א. המשיב (להלן - התובע) היה חבר במבטחים. ב. מבטחים הינה חברה בע"מ המנהלת בין היתר קרן פנסיה מקיפה, כהגדרתה בהתאם לסעיף 47 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], ולהוראות תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול) קופות גמל התשכ"ד - 1964. ג. התובע נפגע ביום 21.5.07, הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. ד. לתובע נקבעו נכויות על ידי המוסד לביטוח לאומי כדלקמן: 30% מיום 1.8.07 ועד ליום 31.12.07. 20% מיום 1.1.08 ועד ליום 23.3.08. 100% מיום 24.6.08 ועד ליום 31.7.08. 50% מיום 1.8.08 ועד ליום 31.10.08. 30% מיום 1.11.08 ועד ליום 31.1.09. 14.5% לצמיתות. ה. ביום 13.5.10 פנה התובע לקרן פנסיה הראל (להלן - הראל) בה הוא מבוטח כיום. ו. ביום 31.5.10 התקבלה תשובה לפיה הראל אינה המבטחת ולפיכך יש להפנות את התביעה למבטחים. ז. ביום 30.6.10 פנה התובע למבטחים. ח. התביעה נדחתה בנימוק של התיישנות. 3. בכתב התביעה טוען התובע לזכאות לפיצוי בגין תקופת אי כושר עבודה מלא וכן לתקופת הנכות הזמנית וכן לפנסית נכות בהתאם לשיעור נכותו הצמיתה כפי שתקבע לאחר ערר שהגיש על ידי המוסד לביטוח לאומי. 4. הנימוקים לבקשה לסילוק על הסף - תקנה 78 לתקנון מבטחים כפי שהיה בעת הרלבנטית (להלן - התקנון) קובעת: "הזכות להכרה בעמית בהתאם לתקנון תתיישן לאחר שלוש שנים ממועד הארוע המזכה הנטען". האירוע הנטען ארע ביום 21.5.07. אבדן אי הכושר נקבע בהתאם לבקשת התובע בחודש מאי 2007. חלפו למעלה משלוש שנים ממועד אובדן אי הכושר הנטען. מבטחים מפנה לפסיקה לפיה זכות התביעה לפנסיית נכות קיימת למבוטח עד שלוש שנים מיום אובדן כושר העבודה. הכרה בתובע כנכה על אף שהתיישנה תביעתו תגרום לאפליה אסורה בין התובע ליתר עמיתי הקרן. 5. טענות התובע - לכל היותר, הזכאות לשנה הראשונה התיישנה, אך הזכאות לתקופה שחלה בתוך ה- 3 שנים ולעתיד לא התיישנה. אבדן כושר עבודה הינה עילה מתחדשת מידי חודש בחודשו, ולאור זאת על מבטחים לבחון את אבדן כושר העבודה מידי חודש. התובע מפנה לפסיקה התומכת בטענתו כי עילת התביעה מתחדשת. בכל מקרה מועד הזכאות מתחיל רק לאחר מיצוי ההליכים במל"ל. בנוסף חל סעיף, 8 לחוק ההתיישנות תשי"ח - 1958 (להלן - חוק ההתיישנות) שכן התובע סבור היה כי הוא מבוטח בהראל. 6. ההכרעה - לאחר שבחנו את טענות הצדדים להלן ההכרעה - סעיף 78 קובע: "הזכות להכרה בעמית בהתאם לתקנות תתיישן לאחר שלוש שנים ממועד האירוע המזכה הנטען". "אירוע מזכה" מוגדר בסעיף 1 לתקנון: "אירוע המזכה עמית או שאריו בפנסיה בהתאם להוראות התקנות". בענייננו האירוע המזכה הוא הארוע שבעקבותיו הפך התובע לנכה כהגדרתו בתקנון, ודהיינו למי שנפגע כושרו להשתכר כתוצאה ממצב בריאות. בעניינו נפגע כושרו של התובע להשתכר כתוצאה ממצב בריאותו החל מיום הארוע התאונתי ודהיינו 21.5.07. מכל מקום התובע לא הצביע על תאריך שונה. כבר נפסק כי המועד להתיישנות בקשה לפנסיית נכות הוא חלוף שלוש שנים ממועד אובדן כושר העבודה. (ע"ע 141/03 יהודה אוקנין נ' מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ; ע"ע 303/07 אליהו אוחנה נ' קרנות פנסיה בע"מ). במקרים אלה עמדה בלב המחלוקת הוראה 46 לתקנות הקרן שלשונה הינה: "זכות התביעה להכיר בחבר כנכה בהתאם לתקנון, וכן קביעת דרגת הנכות תתיישן לאחר שלוש שנים מיום אובדן הכושר הנטען". אין בשינוי הנוסח הקבוע בסעיף 78 לתקנון כדי לשנות את מסקנתו. עצם ההכרה בנכות תלויה במועד הגשת התביעה לקרן וזו תתיישן לאחר חלוף שלוש שנים ממועד האירוע המזכה. 7. אלא שהתובע טון כי חל בענייננו סעיף 8 לחוק ההתיישנות לשונו: "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה". לטעמנו עמד התובע בתנאי סעיף זה. זהות המבטח לצורך קצבת נכות הינה חלק מהעובדות המקימות לתובע עילת התביעה. התובע פנה תוך תקופת ההתיישנות להראל שהיא הקרן בה הוא מבוטח כיום. התובע אמנם יכול היה בזהירות סבירה לבחון את זהות המבטח בתוך תקופת ההתיישנות אלא שהיה לו על מה לסמוך בענין הטעות אליה נפל והוא דוח לעמית של הראל המתיחס לשנת 2009, בו נרשם כי מועד ההצטרפות 09/03. לטעמנו יש לראות את מועד פנייתו להראל כמועד פנייה למבטחים ולפיכך אנו קובעים כי תביעתו לא התיישנה. 8. משזו מסקנתו אין לנו צורך להכריע ביתר טענות התובע. למעלה מן הצריך נוסיף כי אין בידינו לקבל את טענות התובע כי מרוץ ההתיישנות בפנסית נכות מתחיל מידי חודש בחודשו. בע"ע 600027/97 מבטחים נ' מרק פיורסט עמד בית הדין הארצי על האבחנה בין העניינים המתגבשים בעת הזכאות ומתיישנים בהתאם להוראות (באותו ענין חוק ההתיישנות) לבין עניינים אחרים שעילת התביעה לגביהם מתחדשת כל חודש. וכך נאמר: "לענין זה יש יסוד להבחין בין נתונים אישיים הנקבעים ומתגבשים לעת הפרישה לפנסיה, לבין עניינים אחרים שעילת התביעה לגביהם מתחדשת מידי חודש. לענין זה נפסק כבר כי - "אמנם עילת התביעה לתשלום קצבה מתחדשת מידי חודש בחודשו, אך על ההחלטה בדבר עצם הזכאות ושיעורי ניתן לערער רק בתוך תקופת ההתיישנות (דב"ע תש/3-146 מנדלבאום - עיריית ראשון לציון, פד"ע כב' בעמ' 363, בעמ' 365)". הפסיקה המצוטטת על ידי התובע אין בה כדי להועיל לעניינו שכן אין היא עוסקת במועד ממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות לעצם הזכאות מכח היות העילה עילה מתחדשת, אלא דנה בעניינים שונים כגון שחרור מתשלום פרמיות, חובת גילוי מצב בריאות ועוד. 9. כמו-כן נדחות טענות התובע לפיה על פי סעיף 66 מועד הזכאות מתחיל לאחר מיצוי ההליכים במוסד לביטוח לאומי. סעיף 66 לתקנון קובע כי אם הנכות נגרמה מארוע המקנה זכאות לתשלום לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, תותנה הזכאות לפנסיית נכות בכך שיתבע תשלומים המגיעים לו לפי חוק הביטוח הלאומי מהמוסד לביטוח לאומי, לא יאוחר מ- 45 ימים מיום שהודיעה לו הקרן כי הוא זכאי לכאורה לתשלום מן המוסד לביטוח לאומי. אין בהשהיית התביעה למוסד לביטוח לאומי כדי להאריך את תקופת ההתיישנות. 10. סוף דבר, טענת ההתיישנות נדחית כעולה מסעיף 7 להחלטה. אין צו להוצאות. בנסיבות הענין משטענת ההתיישנות נדחתה תגיש מבטחים כתב הגנה עד ליום 1.12.11. פנסיהקרן פנסיה