תמרור פרט לפריקה וטעינה לצורכי אתר העבודה בימים א' עד ה' 1. לפני ערעור על הכרעת דינו של בית משפט לעניינים מקומיים בחולון (כב' השופט עזריה אלקלעי) מיום 2/1/12 בת.פ 1527-11 ולפיה הורשע המערער בכך שחנה בניגוד לתמרור האוסר על עצירה פרט לפריקה וטעינה בהתאם לשעות המצויינות בתמרור וזאת בניגוד להוראות חוק העזר לחולון (העמדת רכב וחנייתו) התשל"ח - 1975 (להלן: "חוק העזר"). 2. על התמרור נרשם: "בתוקף משעה 9:00 עד 12:00 בימי חול פריקה וטעינה מותרים גם בשעות האיסור". המערער הואשם בכך שחנה בניגוד לחוק העזר ביום שישי בשעה 09:39. השאלה שנבחנה היתה: האם יום שישי בשעה 09:39 הינו "יום חול". 3. המערער טען בבית משפט קמא ואף טוען בפני, כי המונח "יום חול" לא הוגדר בחוק העזר. בהיעדר הגדרה למונח בחקיקה, יש לבחור את "הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין" כאמור בסעיף 34 כ"א לחוק העונשין התשל"ז - 1977. לדעתו, המונח הסביר ל"יום חול" הוא בימים ראשון עד חמישי בלבד - ימי קיומו של נוהג העבודה בישראל. 4. המשיבה סבורה, כדעתו של בית משפט קמא, כי יום שישי בשעות הבוקר הוא בגדר "יום חול", לפיכך הורשע המערער בעבירה שיוחסה לו כדין. 5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות. א) חוק העזר אכן לא מגדיר מהו "יום חול" ולפיכך, לצורך פרשנות המונח יש לפנות למקורות פרשנות חיצוניים, כפי שעשה כב' השופט הנכבד. בהכרעת הדין הסתמך כב' השופט אלקלעי על פסקי דין שניתחו את המונח "ימי חול". פסק דין של כב' השופט גיא הימן בבית משפט לעניינים מקומיים בת"א בתיק 18546929 מדינת ישראל נ' עו"ד הילה (אזולאי) פרנקו, שם נבחן חוק העזר של תל אביב יפו, ונקבע כי "יום חול" הוא היפוכו של "יום קודש", והעובדה שרבים אינם עובדים בבוקר יום שישי, לא הופכת את יום שישי בבוקר ל"יום קודש" והוא נותר יום חולין. פסק דין של כב' השופט פאול שטרק בתיק ח' 469771/96 מדינת ישראל נ' אזולאי יעקב, שם נקבע, כי בהעדר הגדרה אחרת, יום שישי לפני הצהריים מהווה "יום חול". ב) במקרה שבפנינו התמרור נקט במונח "ימי חול" ולא מצריך אותנו כלל להידרש לשאלה, מאימתי הופך יום השישי להיות "ערב שבת" (שלא כפי שהיה צריך לעשות בפסק הדין בעניין מד"י נ' אזולאי יעקב, שם סייג חוק העזר ונקט במונח "ערבי שבתות"). ג) המערער טען, כי בפסק דינה של כב' השופטת דוידוב-מוטולה סיגל אשר ניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בע"ב 242707/03 דרמון נ' יהושע, התקבלה הפרשנות ולפיה ימי חול הם רק ימי א' עד ה' בשבוע. עיינתי היטב בפסק הדין ולא מצאתי כלל כי זו קביעתו של ביה"ד. באותו מקרה, טענה התובעת כי היא עבדה במסעדה בימי שבת בצהריים וחג מבלי שקיבלה גמול על כך כקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א - 1991 ובית הדין פסק מה הסכום המגיע לה בגין גמול עבודה בשבתות ובחגים. המערער מבקש להסתמך על הנאמר בסעיף 15 לפסק הדין של בית הדין שם נכתב: "ממכלול העדויות התרשמנו כי התובעת ... היו המלצריות העיקריות שאיישו את משמרות הערב בתקופה הרלוונטית משך ימי החול (א' - ה'), כאשר חילקו ביניהן את המשמרות הללו...". מכאן הוא מבקש להסיק שבית הדין רואה רק בימים א' עד ה' כימי חול. לא מצאתי ולו דמיון קלוש לענייננו. בית הדין בסעיף 15 לפסק דינו מתייחס לנסיבות הספציפיות של אותו מקרה רלוונטי ולטענות שנטענו שם. לא היה כלל צורך להכריע בשאלה - אם יום ו' הוא יום חול, אם לאו. היה צריך לבחון, איזה תוספת תקבל התובעת בגין עבודתה וכן בגין עבודה בימי שבתות וחגים בהם עבדה בפועל, ואין כל קביעה ולפיה ככלל ימי א' - ה' הם ימי החול היחידים. ד) המונח "יום חול" לא הוגדר, כאמור, בחוק העזר והוא גם לא הוגדר בחקיקה הראשית. חוק הפרשנות תשמ"א - 1981 לא מגדיר את המונח "יום חול". ההתייחסות היחידה הקיימת בחוק הפרשנות, שניתן אולי למצוא לגביה דמיון מסוים (אם כי מסויג) בענייננו, ניתן למצוא בסעיף 10 (ג) לחוק הפרשנות שם נקבע: "במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה", כאשר לא נעשה שימוש במונח "ימי חול" אלא יש התייחסות מפורשת לימי מנוחה, פגרה או שבתון. כך גם ניתן למצוא בתקנות בתי המשפט (פגרות) התשמ"ג - 1983, תקנה מיוחדת אשר מגדירה במפורש את יום שישי כיום פגרה. (תקנה 4). כלומר, איש לא חשב שיום שישי יהפוך להיות אוטומטית יום פגרה, רק כיוון שאין קבלת קהל בבית משפט בימים אלו, אלא מחוקק המשנה מצא לנכון, ובצדק, לקבוע במפורש כי לצרכי אותן תקנות, יום ו' נחשב כיום פגרה. פקודת סדרי השלטון והמשפט תש"ח - 1948 הגדירה מה הם ימי המנוחה. יום ו' בשבוע, ובוודאי יום ו' בשעות הבוקר, אינו חלק מהם. ה) במקרה שבפנינו מבקש המערער מבית המשפט, לקבל את טענותיו ולפיה, בשל העובדה ש"מקובל" במגזרים רבים לעבוד רק בימי ראשון עד חמישי בשבוע, אזי יום שישי יוצא מגדר הגדרת "יום חול". אין ממש בטיעון זה. בהעדר הגדרה של "יום חול" בהוראת הדין הרלוונטית, על בית המשפט לבחון מה המשמעות הפשוטה והסבירה של המונח "יום חול". לטעמי, יום חול הוא כל יום שאינו "יום קודש". כלומר, יום בשבוע שלא חל בו שבת או חג פשוטו כמשמעו. (ואינני מתייחסת בענייננו לשאלה - באיזה שעה ביום שישי הופך היום להיות יום שאינו "יום חול"). ביום שישי בשעה 09:00 בבוקר או סמוך לכך, אין לומר שמדובר ביום שאינו "יום חול". המונח "יום חול" איננו שווה ערך למונח "יום עבודה מקובל" או "יום עבודה" אלא פשוטו כמשמעו - יום חול, ואין כל מקום לייחס לו פרשנות, אשר אינה מעוגנת בכל מקור פרשני שהוא. העובדה שחלק מהציבור אינו עובד בימי שישי, לא הופכת את יום שישי ליום שאינו "יום חול". בימי שישי בבוקר פועלות מסעדות, בתי קפה, מתקיים מסחר, ולעיתים מנצלים דווקא אותם אנשים אשר אינם עובדים בימי שישי בשבוע, את אותו יום לצורך ביצוע סידורים וקניות, בתי הספר פעילים בימי שישי, גני הילדים, בנקים ועוד. בימי שישי בבוקר במרכזי הערים, אין פעילות מופחתת בהיקף התנועה, ככלל. בשבתות וחגים, במקרים רבים קיימת תנועה מופחתת, ויש יותר מקומות חניה פנויים במרכזי הערים כיוון שהעובדים שעובדים בקרבת מקום וגרים בפריפריה / ערים אחרות, לא מגיעים למקום עבודתם ולא "תופסים" את מקומות החניה. על כן רשויות מקומיות רבות מאפשרות בשבתות וחגים לחנות גם במקומות שלא ניתן לחנות בהם בימים רגילים. הרציונל שעומד מאחורי היתר שכזה, לא מתקיים בימי שישי בבוקר כאשר הפעילות המסחרית והיקפי התנועה במרכזי הערים, לא פחותים משמעותית מהימים האחרים שבשבוע. ו) בנסיבות אלו, אינני סבורה, שהפרשנות שמבקש המערער ליתן למונח "ימי חול" בחוק העזר לחולון, ולפיה ימי חול יהיו רק בין הימים א' עד ה' בשבוע, היא פרשנות סבירה בנסיבות העניין, וממילא אין לקבל את הטענה ולפיה מדובר בפירוש מקל שיש להחילו על מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין. 6. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור - להידחות.משפט תעבורהתאונת דרכים בזמן פריקה וטעינהתמרורים