הפחתת אחוזי נכות בגין מצב קודם

הפחתת אחוזי נכות בגין מצב קודם 1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 13.11.11, אשר קבעה למערער דרגת נכות בגין פגיעה בעבודה מיום 25.1.10 בשיעור 5% החל מיום 27.4.10. 2. ביום 10.1.12 התקיים דיון בפני כב' הרשם קאסם במסגרתו לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה, משכך התיק הועבר אליי למתן פסק דין. 3. להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער: א. טעתה הוועדה עת לא ערכה למערער חשבון עובר ושב ועת קבעה שקיימת נכות בגין מצב קודם על סמך ממצאים לא מוכחים. ב. הממצאים שעל בסיסם קבעה הוועדה כי קיים מצב קודם אינם מצדיקים קביעת אחוזי נכות. ג. הוועדה לא התייחסה כראוי לאמור בחוות דעתו של ד"ר גאזי חביבאללה ובעיקר למה שצוין שם לעניין מצב קודם. ד. בשים לב לעובדה כי הוועדה כבר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 10% ראוי כי עניינו לא יוחזר לוועדה ובית הדין התבקש בעצמו לבטל את אחוזי הנכות שנקבעו בגין מצב קודם. ה. הוועדה הייתה מחויבת לתת למערער הזדמנות להתמודד עם הטענה בדבר מצב קודם, לרבות אפשרות הגשת חוות דעת מטעמו, מה שלא נעשה. 4. להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב: א. הוועדה קבעה את מסקנותיה על סמך ממצאים מוכחים ועל סמך בדיקה קלינית שנערכה על ידי ד"ר קאסם כמאל מיום 20.8.09. ב. ד"ר קאסם כאמל במכתבו מיום 20.8.09 ביצע בדיקה קלינית ואף ציין כי מדובר בלסג חיובי של 30 מעלות. עברו הקודם של המערער אינו מסתכם רק במסמך זה, אלא שנמצאים בתיקו הרפואי רישומים משנת 2000 המעידים על צליעה ופגיעה בירך. ג. הוועדה לא ניכתה 50% מהנכות בגין מצב קודם, אלא שייכה את 50% מהנזק לעברו של המערער, קרי הוועדה לא ביצעה קיזוז, משכך פעלה כדין. ד. אין מקום שבית הדין יקבע את אחוזי הנכות מאחר והוועדה כבר קבעה למערער 10% נכות ואין מקום להתערב בהחלטתה לעניין נכותו הקודמת. 5. החלטת הוועדה - דיון ומסקנות: א. עניינו של המערער הוחזר לוועדה על פי פסק דין שניתן על ידי מותב זה ביום 30.5.11 במסגרת תיק ב"ל 16936-03-11. באותו פסק דין הוחזר עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש וזאת לאור פגמים שונים שנפלו בהחלטת הוועדה הקודמת, לרבות לעניין ההתייחסות למצב קודם. ב. מעיון בפרוטוקול הוועדה מיום 21.8.11, עולה כי למערער נערכה בדיקה קלינית מקיפה אלא שבטרם בחרה הוועדה לסכם את ממצאיה ביקשה לקבל את בדיקת EMG, וכן בדיקת MRI של עמוד שדרה מותני. ביום 13.11.11 התכנסה הועדה בשנית לאחר שקיבלה לידיה את בדיקת MRI מיום 27.9.11 וכן בדיקת EMG מיום 8.9.11, אשר ממנה עולה כי ישנה עדות לפגיעה של שורשים בעצב הסכיאטיק מימין. הוועדה הוסיפה וציינה כי מעיון בתיקו הרפואי של המערער נמצאו רישומים מיום 20.8.09 בהם צויין: "כאבי גב, צליעה, לסג בגב מותני, לסג חיובי מימין ב - 30 מעלות, הרדמה ברגל ימין". לאור עובדה זו הועדה הגיעה למסקנה כי מדובר בתופעה של החמרת מצב קודם של פגיעה שורשית בעבר (לפחות משנת 2009) אשר מתבטאת בחולשה של רגל ימין. ג. לאור ממצאים אלה, סיכמה הוועדה את ממצאיה כדלקמן: "הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר חביבאללה (ללא תאריך), ד"ר חביבאללה מתייחס רק למצבו הזמני ולא לגבי הנכות הצמיתה. הוועדה קובעת נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 31(1)(I). בהתחשב בממצאים אשר תוארו בשנת 2009 הוועדה בדעה שהנכות הקשורה לתאונה הינה מחצית מהסעיף הנ"ל, דהיינו 5% מיום 27.4.10" ד. מעיון בערעור שהוגש, עולה כי אין למערער טענה כלשהי באשר לקביעת שיעור הנכות העומדת על 10%. המערער מלין על כך שהוועדה בחרה לנכות 5% בגין מצב קודם, וזאת בהתבסס על מכתבו של ד"ר כמאל קאסם מיום 20.8.09. ה. סעיף 120(א) לחוק הביטוח לאומי, קובע: "בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות...".             שיטת "חשבון עובר ושב", היא השיטה לפיה קובעת הועדה הרפואית את דרגת נכותו של הנפגע, בהתחשב במצבו עובר לתאונה. עורכים כביכול חשבון עובר ושב, מחייבים את החשבון באחוזי הנכות שהיו לנפגע לפני הפגיעה ומזכים את החשבון באחוזי הנכות שנמצאו בנפגע בעת בדיקתו על ידי הועדה וההפרש בין השניים נותן את דרגת הנכות עקב הפגיעה. בדב"ע תש"ן/01-5 המוסד לביטוח לאומי - אליעזר, פד"ע כא 470, 373 נקבע: "שעה שמחייבים את הנפגע בגין מצב קודם, יש להצביע, על סמך נתונים מוכחים, מה היה המצב הקודם וכיצד נוצר". לענייננו, מהחלטת הוועדה עולה כי שיעור נכותו של המערער עומד על 10%, בגין ממצא של שיתוק חלקי בצורה קלה בעצב SCIATIC. הוועדה בחרה להפחית 5% וזאת על סמך האמור במכתבו של ד"ר קאסם מיום 20.8.09. ד"ר קאסם ציין באותו מכתב כדקלמן: "מצב טוב, צליעה בהליכה עם כיפוף אינטלגי של הגב. הירדמות ברגל ימנית ללא דופוט, לסג חיובי ב - 30 מעלות". באותו מכתב הפנה ד"ר קאסם את המערער לצילום עמוד שדרה מותני וכן לבדיקת CT עמוד שדרה, אשר לא ברור אם בוצעו. ו. כבר כעת אומר כי מוצאת אני שלאור ההלכה הפסוקה הוועדה הייתה מחויבת לנמק הפחתת אחוזי הנכות, תוך מתן מענה לשאלה מה אחוזי הנכות שהייתה קובעת למערער אילו נבדק על ידה ביום 20.8.09, דהיינו עובר לתאונה. מעיון בפרוטוקול לא ניתן למצוא מענה לשאלה האמורה. העובדה שהוועדה קבעה כי מצבו של המערער היום עומד על 10% וכי בהתחשב בממצאי העבר היא בדעה שהנכות הקשורה לתאונה הינה מחצית מהסעיף הנ"ל אין בה כדי לעמוד בהוראות הפסיקה לעניין התחשבות במצב קודם והנמקתה. לא זו אף זו, מעיון בחוות הדעת של ד"ר חביבאללה מיום 15.6.10, אשר במסגרתה אכן נקבעה למערער נכות זמנית, עולה כי ד"ר חביבאללה הקדיש כעמוד שלם למצבו הקודם של המערער ולמתן הסבר מדוע, לדעתו, לא היה מקום להתייחס למצב זה. אומנם הוועדה הזכירה את חוות הדעת של ד"ר חביבאללה והסבירה כי לא מתייחסת לאמור בה מאחר ונקבע בה כי יש לקבוע נכות זמנית, אך משום מה לא התייחסה הוועדה כלל לאמור בחוות הדעת בכל הקשור למצב הקודם, ובכך נפל פגם בפעולתה. ז. אין להיעתר לבקשת המערער כי בית הדין יקבע את דרגת הנכות ויבטל את קביעת הוועדה בדבר מצב קודם, שכן מדובר בעניין רפואי הנתון לשיקול דעתה של הוועדה. 6. לסיכום: א. עניינו של המערער מוחזר לוועדה באותו הרכב כדי שתעיין שוב במכתבו של ד"ר קאסם כמאל מיום 20.8.09 ותבהיר האם על סמך הממצאים שפורטו בו, והאם לו הייתה בודקת את המערער בזמנו - היה בידיה לקבוע לו 5% נכות. ככל שתשובתה לכך הינה בשלילה, הרי מחובתה של הוועדה לשקול את ביטול הפחתת אחוזי הנכות שנקבעו למערער בגין מצב קודם. ככל שתסבור הוועדה שיש במסמך זה כדי להצדיק קביעת נכות בשיעור של 5% עליה לנמק את קביעתה. הוועדה תבצע את האמור לעיל לאחר שתעיין בחוות דעתו של ד"ר חביבאללה מיום 15.6.10 לעניין מהותו ומשקלו של המצב הקודם וככל שהיא אינה מסכימה עם האמור בה בהקשר זה, עליה לנמק זאת. ב. בנסיבות העניין, המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט בסך כולל של 2,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת הסך הנ"ל יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. 7. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלתו. אחוזי נכותמצב קודםנכות