ביטול פסק בורר חלקי

ביטול פסק בורר חלקי בקשה לביטול חלקי של פסק בורר חלקי שניתן ע"י הבורר, עו"ד שי ניידרמן, מיום 28.8.11 רקע עובדתי: המבקשת ודודה המשיב הינם הבעלים, בחלקים שווים, של הזכויות העודפות בבניין המצוי ברח' קרינצי 103 ברמת גן (להלן: "הבית"), כולל הגג והחצר. המבקשת מכרה את הדירות שיוחדו לה בשעתו, ונותרה בעלים של דירה אחת בה מתגורר דייר מוגן, כולל חלקה בזכויות העודפות וברכוש המשותף. למשיב מספר דירות בבניין, ובכללן יחידה על הגג. ביום 18.5.03 נערך בין המבקשת למשיב הסכם שיתוף ויחוד באשר לזכויות הבעלות שלהם בבית (להלן: "ההסכם"). ההסכם מכיל סעיף בוררות הקובע כי במקרה ויתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים בכל עניין הקשור להסכם, אזי יוכרעו חילוקי דעות אלו בהליכי בוררות. סעיף 11.3 להסכם קובע כי הבורר ידון עפ"י הדין המהותי: "הבורר ידון כדן יחיד בכפוף לדין המהותי ויהיה חייב לנמק החלטותיו, אך יופטר מדיני הראיות והפרוצדורות". בין הצדדים אמנם נתגלעו חילוקי דעות, והללו נמסרו להכרעתו של עו"ד שי ניידרמן אשר מונה כבורר דן יחיד (להלן: "הבורר"). פסק הבורר: ביום 28.8.11 ניתן ע"י הבורר פסק בוררות חלקי בתביעתה של המבקשת, שעיקריו הם כדלקמן: א. הבורר דחה את תביעת המבקשת לדמי שימוש ראויים בגין השימוש הבלעדי שעושה המשיב ברכוש המשותף, כולל חדר הכביסה שעל הגג, החניה והמסדרון. ב. הבורר דחה את תביעת המבקשת לפיצוי בסך 150,000 ₪ בגין מניעת שימוש בזכויותיה. ג. הבורר דחה את עתירת המבקשת למנות את עו"ד כוכבי ככונס נכסים, וקבע כי רישום הבית כבית משותף ייעשה בצוותא ע"י ב"כ שני הצדדים. ד. הבורר קבע כיצד יירשם הבית כבית משותף ואילו יחידות תיוחדנה לכל צד, בכפוף לתשלומי איזון, אם יהיו. באשר לגג נקבע כי בבעלות המשיב יירשם החלק בו מצויה היחידה שנבנתה על ידו, ואילו בבעלותה של המבקשת יירשם חלקו האחר של הגג, עליו בנוי חדר הכביסה, הכל בהתאם לתשריט שהוכן ע"י האדריכלית כץ. ה. הבורר דחה את דרישת המבקשת לפינויו של המשיב לאלתר מחדר הכביסה, וקבע שהפינוי יבוצע רק תוך 14 יום מיום רישום הבית כבית משותף. עוד נקבע כי "עד למתן צו רישום הבניין כבית משותף, יהא הנתבע רשאי להמשיך ולהשתמש ללא תשלום דמי שימוש בחדר הכביסה שעל הגג". ו. ביחס לחניה הורה הבורר למשיב שלא למנוע מהמבקשת שימוש בחצר לצורך חניה "היה והתובעת בעצמה תבקש לעשות גם היא שימוש בחצר". טענות המבקשת המבקשת איננה עותרת לביטול מלא של פסק הבורר החלקי, אלא ממקדת את תביעתה בשלוש קביעות: האחת - מתן היתר למשיב לעשות שימוש באותו חלק של הגג עליו בנוי חדר הכביסה, הגם שנקבע שחלק זה יירשם בבעלותה, והגם שהמבקשת הודיעה על ביטול היתר השימוש. השניה - אי חיובו של המשיב בדמי שימוש ראויים בגין התקופה בה השימוש נעשה לאחר ביטול הרשות. השלישית - קביעת הבורר לפיה רשותה של המבקשת להשתמש בחצר לצורך חניה שלה בלבד, שעה שהמשיב רשאי לעשות שימוש בין בעצמו ובין באמצעות אחר. המבקשת טוענת כי הבורר הוגבל ע"י הצדדים להכריע בסכסוך עפ"י הדין, ולא עשה כן, משהתעלם מזכות הקניין של המבקשת בגג. שעה שהבורר החליט שאותו חלק של הגג, עליו מצוי חדר הכביסה, יירשם בבעלותה, רשאית המבקשת להודיע למשיב על ביטול הרשות, ומשזה לא פינה את חדר הכביסה, עליו לשלם לה דמי שימוש ראויים לחנייתה שלה בלבד. לחלופין, להגביל את תקופת השימוש ללא תשלום. עוד נטען שהבורר לא רשאי היה להפלות בין המבקשת לבין המשיב ולצמצם את זכויותיה, בשים לב בעיקר לעובדה שהמבקשת אינה תושבת ישראל והבורר היה אמור לדעת כי ההיתר שהמבקשת תחנה "בעצמה" בלבד - אינו מעשי. דיון והכרעה חוששתני כי המבקשת התעלמה ממסגרת הדיון והציגה בפני ביהמ"ש טענות, אשר לכאורה לא ניתן לומר עליהן כי הן קלוטות מן האויר, הראויות להתברר במסגרת ערעור, אך לא במסגרת בקשה לביטול פסק בורר. בסעיף 11 להסכם שנערך בין הצדדים אמנם הגבילו בעלי הדין את הבורר בכך שהורו לו לפסוק "בכפוף לדין המהותי", אך אין פירושו של דבר פתיחת דלת בפני טענות שניתן לטעון אותן רק במסגרת ערעור. סעיף 24(7) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") קובע אמנם כי ביהמ"ש רשאי לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר אם "הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן" אולם כבר נפסק לא אחת כי יש להבחין בין חובתו של הבורר לפסוק לפי הדין המהותי, לבין טעותו ביישום הדין המהותי. 3. ברע"א 113/87 חברת נתיבי איילון בע"מ נ' יהודה שטאנג ובניו בע"מ, פ"ד מה(5) נקבע באופן מפורש כי יש להשיב בשלילה על השאלה אם במקרה שבו טועה הבורר בדין לאחר שנקבע בהסכם הבוררות כי הוא חייב לפסוק לפי הדין, עשויה לקום עילת ביטול לפי סעיף 24(7) לחוק, שכן עילת הביטול תקום רק כאשר הבורר יתעלם מן הדין המהותי עצמו . ראה גם רע"א 10487/07, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' זוהר חי (5.5.10) בפס"ד שניתן ברע"א 3083/10 שירותי בריאות כללית נ' עיריית ב"ש חזר ביהמ"ש ואישר את ההלכה לפיה טענה המייחסת לבורר טעות ביישום הדין אינה מקימה עילה לביטול פסק הבורר, וקבע: "דומני כי יש ממש בקביעת ביהמ"ש המחוזי כי הטענות שמעלה המבקשת בהקשר זה אינן אלא טענות באשר לטעויות ביישום הדין המהותי, שכידוע, אינן מקימות עילה לביטול פסק הבוררות... על ביהמ"ש לבחון האם הבורר פעל עפ"י הדין המהותי. משמעות קבלת טענה זו אינה אלא בחינה מהותית של פסק הבוררות, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם המגמה של בסיס חוק הבוררות והיא עידוד העברת סכסוכים לבוררות תוך הכרה בסופיות הכרעה בבוררות וצמצום התערבותו של ביהמ"ש בהכרעות אלה" (פס"ד מיום 25.7.2010). 4. וחזרה לענייננו: יתכן ומן הראוי היה שהבורר יגביל את התקופה בה יכול המשיב לעשות שימוש בחדר הכביסה ללא תשלום דמי שימוש, וזאת מכיוון שקטע זה של הגג אמור להירשם בבעלותה היחידה של המבקשת, להבדיל מתחימת תקופת השימוש עד ליום בו יירשם צו בית משותף, כשאין איש יודע מתי יבוצע הרישום, אולם אין מדובר כלל בחריגה מהדין המהותי. הבורר סבור היה כי יש מקום ליישם את ההלכה לפיה חובתו של שותף לשלם שכר ראוי לשותף האחר בגין השימוש שהוא עושה ברכוש המשותף, תקום רק אם המשתמש עשה מעשה שימוש בלעדי במקרקעין באופן המונע מהשותף האחר להשתמש אף הוא. הנה כי כן, לא זו בלבד שהבורר לא התעלם מהדין המהותי, אלא אף נתן עליו את דעתו. הוא הדין בקשר לשימוש בחצר לצרכי חניה. כל עוד לא יירשם הבית כבית משותף, עסקינן ברכוש משותף באופן שגם המבקשת וגם המשיב רשאים לחנות בחצר, ואיש מהם אינו רשאי למנוע מזולתו זכות זו. העובדה שהמבקשת מתגוררת בחו"ל אינה אמורה לשמש לחובתה, אך באותה מידה אף אינה יכולה לשמש לזכותה, באופן שיתיר לה להשכיר את החניה לצד שלישי. אינני סבורה שהבורר התכוון ליתן למשיב זכויות יתר באמירה שבסעיף 63 שורה שניה. אין לפרש אמירה זו במתן רשות למשיב להשכיר את החניה, וכל שנאמר הוא שנאסר גם על המשיב או על מי מטעמו למנוע מהמבקשת את זכות השימוש, באם תבקש לעשות כן. התוצאה הבקשה נדחית. אינני מוצאת לנכון לחייב את המבקשת בהוצאות, וזאת על מנת להותיר בין הצדדים אוירה טובה שתאפשר להם להשלים את המשא ומתן ביניהם על דרך מכירת חלקה של המבקשת למשיב. חזקה על הצדדים שימצאו את הדרך להפיס את דעתו של המשיב החושש מפני קשיים העלולים להיווצר ברישום הבית המשותף. יישוב סכסוכיםבוררביטול פסק בוררות