נזק נפשי 0% נכות

נזק נפשי 0% נכות 1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (תחום נפגעי עבודה) - להלן: "הוועדה" אשר התכנסה ביום 16.05.11 ואשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור של 0%, שתחולתה מיום 20.02.07.    2. רקע המערער, עוסק בעבודות אחזקה, נפגע ביום 19.02.07, פגיעה שהסבה לו נזק נפש, ואשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה. המערער ביקש לקבוע את נכותו, וועדה רפואית לעררים מיום 18.10.10, קבעה לו 0% נכות בתחולה מיום 20.02.07. המערער ערער על הקביעה הנ"ל לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת (בל 23512-11-10), אשר החזיר, בפסק דינו מיום 25.01.11, את הדיון בעניינו לוועדה (להלן: "פסק הדין"). הוועדה שהתכנסה בעניינו של המערער כדי לדון בהוראות פסק הדין, הותירה את קביעתה דלעיל על כנה. מכאן הערעור שלפניי. 3. בהתאם להסכמת הצדדים ניתן בזאת פסק הדין על סמך כתבי טענותיהם (כתב ערעור אשר הוגש ביום 09.06.11; עיקרי טיעון מטעם המשיב, אשר הוגשו ביום 19.01.12 והתייחסות המערער לטיעוני המשיב, הוגשה ביום 31.01.12) והמסמכים שצורפו להם. 4. במסגרת נימוקי הערעור, ביקש ב"כ המערער כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית שתשב בהרכב אחר, זאת ומאחר ולדעתו הוועדה לא קיימה אחרי הוראות פסק הדין מכוחו התכנסה, ולא טרחה להזמין את תיקו הרפואי של המערער ממרפאת ד"ר גטאס. בנוסף נטען, כי הוועדה לא התייחסה למסמכים הרפואיים - הנוירולוגיים והפסיכיאטריים, מהם עולה באופן מפורש כי המערער סובל מ - PTSD, וכן לא הסבירה את ממצאיה ומסקנותיה הסותרים את הממצאים העולים מאותם מסמכים. בנוסף ביקש ב"כ המערער, כי הוועדה בהרכבה החדש תדרש בעניינו של המערער להפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות"). 5. במסגרת עיקרי הטיעון שהגיש ב"כ המשיב, הוא הודיע על הסכמת המשיב להחזיר את עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב על מנת שיונח לפניה תיקו הפסיכיאטרי מד"ר גטאס. ועל מנת שלאחר שתעיין באותו תיק, היא תקבע, במנומק, האם יש מקום לשינוי במסקנותיה. במקביל, הודיע ב"כ המשיב כי אין הוא מסכים להחזרת עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר, שכן לדעתו, אין חשש שהוועדה לא תהיה מסוגלת לשנות את דעתה, ככל שתמצא שיש הצדקה לעשות כן. 6. במסגרת תגובתו לעיקרי הטיעון, הביע ב"כ המערער התנגדות להחזרת עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב, שכן לדעתו יש חשש שהוועדה תהיה "נעולה" על דעתה. 7. דיון והכרעה א. על פי ההלכה הפסוקה, משהוחזר עניינו של מערער לועדה על פי הוראות פסק דין, מוגבלת הועדה בעבודתה להוראות פסק הדין בלבד. (דב"ע נא/01-29 מנחם פרנקל נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ"ד 160,162). ב. בחלק האופרטיבי של פסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה, נאמרו הדברים הבאים: "אנו מקבלים את המלצת בית הדין, אשר לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב כדי שתתייחס למכתבו של ד"ר רואשדה חנא מיום 3.10.10 ולמכתבו של ד"ר גטאס סמיח מיום 18.10.10. כמו כן, הוועדה תזמין את תיקו הרפואי של המערער אצל ד"ר גטאס סמיח, ככל שקיים תיק כזה. לאחר קבלת תיקו הרפואי של המערער הוועדה תבחן את עניינו מחדש. אנו מבקשים לתת להסכמה זו תוקף של פסק דין". מהאמור לעיל עולה, שהוועדה נדרשה, במסגרת דיונה להדרש לשלושה נושאים ותו לא - למכתבו של ד"ר רואשדה, למכתבו של ד"ר גטאס, ולבחון את עניינו של המערער לאחר הזמנת תיקו הרפואי מד"ר גטאס. מכאן שכל טענות המערער אשר מתייחסות לעניינים שמעבר לשלושת הנושאים הנ"ל, אינן רלוונטיות. ג. בפרוטוקול הוועדה נכתב כך: "בהתאם לפס"ד הוועדה מתייחסת בראשית למכתבו של ד"ר רואשדה מ- 3.10.10 במכתב מופיעה אבחנה של P.T.S.D אולם אין כל נימוק והצדקה לאבחנה זו. לציין כי ממצאי הבדיקה אשר משתרעים על שתי שורות בלבד: "נראה באי שקט, כשדיבר על התאונה התחיל זליגת דמעות, מבחן ריכוז מאוד מופרע בעיקר 7-100 הגיע עד 80 ולא יכול להמשיך". לא מובן ממצאי בדיקה שכאלה משקפים קריטריונים של P.T.S.D לציין גם כי ד"ר רואשדה הוא אינו מומחה בתחום הפסיכיאטריה. בנוגע למכתבו של ד"ר גטאס סמיח מ- 18.10.10 גם מופיעה אבחנה של P.T.S.D ממושך כאשר אין כל הסבר ואין כל ממצא פתוגנימי לתסמונת זו. כמו כן, עיינה הוועדה בכרטיס רפואי וברצף רישומיו עד 12.5.11 אין אבחון מפורט שלפיו ניתן להגיע למסקנה כי קיימת עדות אובייקטיבית ל- P.T.S.D". הנה כי כן, הוועדה התייחסה למכתבם של ד"ר רואשדה ושל ד"ר גטאס, ולא הסכימה לאבחנתם לפיה המערער סובל מ - P.T.S.D, תוך מתן נימוק באשר להעדר הסכמתה זו. מדובר בנושאים שבהיבטים רפואיים המסורים לשיקול דעת הוועדה, ושאין לבית הדין הכלים והסמכות להתערב בהם. נותר, איפוא, לבחון את שאלת הרכב הוועדה אליה יוחזר עניינו של המערער. ד. בהתאם להלכה הפסוקה, "דרך המלך של החזרת ענין לועדה רפואית, היא החזרתה לועדה שבדקה את המבוטח, ורק במקרים נדירים, בהם עולה חשש של ממש כי הועדה תהא 'נעולה' על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות, מועבר הענין לועדה בהרכב אחר" ועוד נקבע בהלכה הפסוקה, שאין מניעה שרשות תדון מחדש באותו עניין אף לאחר שכבר קיבלה החלטה, ובלבד שהיא תעשה כן בלב פתוח תוך נכונות לשנות את עמדתה. כל עוד לא התברר שיש חשש מבוסס לכך שהוועדה תנסה להצדיק את החלטתה הקודמת, מבלי לגלות פתיחות לנימוקי הערר - הרי שאין מניעה מלהשיב את העניין אל אותה וועדה. (דב"ע נא/99 - 61 מטר חנא נ. המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, דב"ע לב/28 - 0 שלמה בוסקילה נ. המוסד לביטוח לאומי, פב"ל יב 164, דב"ע לב/84 - 0 שמואל מרציאנו נ. המוסד לביטוח לאומי, פב"ל יב 164: דב"ע נא/29 - 01 מנחם פרנקל נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160 ). במקרה דנן, אין ספק שהיה על הוועדה, בטרם קבלת החלטתה, להזמין את תיקו הרפואי של המערער ממרפאת ד"ר גטאס, וגם לאורו לבחון את עניינו, ובהימנעותה מלעשות כן הרי שנפלה טעות בהתנהלותה, טעות אשר לקיומה מסכים גם ב"כ המשיב. עם זאת, לא מצאתי שבנסיבות העניין עולה חשש שמא הוועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, ועל כן אינני מוצאת שקיימת מניעה להשיב את עניינו של המערער לוועדה באותו ההרכב. 8. לנוכח האמור לעיל, הריני מורה על השבת עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב, על מנת שתזמין את תיקו הרפואי מד"ר סמיח גטאס. הוועדה תעיין בתיק הנ"ל ולאחר מכן תקבע, במנומק, אם יש מקום לשנות ממצאיה או מסקנותיה ביחס למערער. ככל שהוועדה תשנה את אחוזי הנכות שנקבעו יהיה עליה לבחון האם יש להפעיל, בעניינו של המערער, את תקנה 15 לתקנות. 9. הוצאות בנסיבות העניין ובשים לב להסכמת המשיב כפי שפורטה בטיעוניו, הריני מעמידה את סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד אותם ישלם המשיב למערער על סך של 1,200 ₪ בלבד. הסכום ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום. 10. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בקשת רשות ערעור כנגד פסק הדין זה וזאת בתוך 30 יום מיום שפסק הדין יומצא לו. נזק נפשי / נכות נפשיתהתחום הנפשינכות