רדיקולופטיה נכות בשירות הצבאי

1. המערער יליד 1982 שירת כשנתיים כעובד רס"ר בצנחנים עד לשחרורו בדצמבר 2002. בחודש אוקטובר 2002 פנה המערער להכיר בו כנכה בשל כאבי גב. בעקבות ערעור לועדת ערעור שליד בית משפט השלום , הוכר המערער ונקבעה לו דרגה של 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני (סעיף 37(2)ג'III) וכן 5% בגין פגיעה שורשית מותנית ללא הפרעה בהליכה בצד שמאל (סעיף 32(7)א'). ערעור לועדה רפואית עליונה - נדחה. ביום 28.9.10 הגיש המערער בקשה להכיר בהחמרה במצבו. ועדה מחוזית מיום 21.11.10 קבעה כי אין החמרה במצבו. על החלטה זו ערער המערער לועדה רפואית עליונה אשר התכנסה לדון בעניינו ביום 27.4.2011 וביום 10.8.11. המערער צרף לערעור חוות דעתו של ד"ר רוג'ר , מומחה לכירורגיה אורטופדית, מיום 17.2.11 אשר מצא כי המערער סובל מהגבלה קשה בתנועות עמוד שדרה מותני , יחד עם רדיקולופטיה קלה דו צדדית ולכן סבר שיש לפסוק לו נכות בדרגה של 30% לפי סעיף 37(2)ג'V. הועדה שמעה את טיעוני בא כוחו של המערער אשר ביקש לשים דגש על הבדיקות האובייקטיביות להבדיל מייחוס משקל משמעותי לנושא אמינות. הועדה שמעה את תלונות המערער. הועדה בדקה את המערער וציינה את ממצאי הבדיקה בצורה מפורטת בפרוטוקול. הועדה עיינה בבדיקת EMG מיום 13.4.10 אשר הראתה רדיקולופטיה כרונית דו צדדית ללא דנרבציה פעילה. כמו כן עיינה הועדה בבדיקת CT מיום 19.8.10 אשר תיארה בלט דיסק אחורי מדיאני הלוחץ מעט על השק התקאלי. הועדה ציינה כי המערער נמצא לאחר ניתוח בעמוד שדרה מותני משנת 2002, וקלינית לא ניתן לראות תסמונת רדיקולרית שונה מהמתואר בבדיקות קודמות. צויין כי התשובה של ה- EMG אינה מראה פגיעה שורשית חריפה חדשה ואילו הטומוגרפיה איננה ניתנת לפיענוח נוכח היות ה-CT לאחר ניתוח וכל רקמת צלקת יכולה להראות כבלט דיסקאלי. לפיכך הזמינה הועדה בדיקת MRI חדשה של עמוד שדרה מותני. הועדה ציינה שהתמונה הקלינית בבדיקה אינה מתאימה לתמונה הקלינית בחוות הדעת של ד"ר רוג'ר מיום 17.2.11 ולכן לא קיבלה את מסקנותיו. בדיקת MRI של עמוד שדרה מותני מיום 23.5.11 הראתה לגבי חוליות 4L ו - 5L מצב לאחר למינקטומיה ימנית "התייבשות דיסק עם בלט דיסק אחורי עם לחץ מתון על השק התקאלי בחלקו הקדמי. תעלות השורש ללא היצרות. שינויים ניווניים בלוחיות הסמכות מסוג מודיק I מלווים בנודלים קטנים על שם שמרול עם תגובה סביבם". ביום 10.8.11 התכנסה שוב הועדה. עיינה בממצאי בדיקת ה - MRI וציינה :”ה- MRI שהומצא תומך בכך שיש חוסר התאמה בין תלונותיו לבין חוסר הממצאים בבדיקה הקלינית ומחזקת את החלטת הועדה לדחות את הערעור ולקבל את החלטת הועדה המחוזית". המערער טען כי הועדה גיבשה דעתה לדחיית הערעור עוד קודם לקבלת ממצאי בדיקת ה - MRI ולכן יש להורות על ביטול ההחלטה ובדיקת המערער בפני הרכב אחר. עוד מציין המערער כי במועד השני, מאחר וחלפו 3 חודשים, היה על הועדה לשוב ולבדוק את המערער בטרם מתן החלטתה. אקדים ואציין כי דין הערעור להדחות. עיון בפרוטוקול מלמד כי הועדה לא גיבשה החלטתה הסופית קודם לממצאי ה-MRI. הועדה כתבה כל שעלה במהלך הבדיקה הקלינית של המערער וציינה כי הממצאים הקליניים אינם מתאימים לממצאים שמצא ד"ר רוג'ר, המומחה מטעם המערער. עוד הטילה הועדה ספק בפיענוח ה- CT בשל קירבת המועד לניתוח שעבר המערער. מטעם זה בדיוק הזמינה את בדיקת ה - MRI והחלטתה ניתנה רק לאחר קבלת פענוח הבדיקה. עולה כי לא נפל פגם משפטי כלשהוא בעבודת הועדה. לא היתה גם מחוייבות לועדה לחזור ולבדוק את המערער אשר נבדק רק כ - 3 חודשים קודם לכן באופן מפורט. משלא נפל פגם משפטי כלשהוא בעבודת הועדה , הרי שהערעור מתמקד למעשה בקביעת דרגת הנכות בשל מצבו של המערער, קביעה שהיא קביעה רפואית טהורה ושמורה לועדה הרפואית המקצועית. ערעור לבית משפט זה הינו בנקודה משפטית בלבד ולא לעניין קביעת דרגת הנכות בשל מצבו של המערער. וראו לעניין קו הגבול שבין נקודה משפטית וקביעת דרגת הנכות ברע"א 7481/08 פלוני נ' קצין התגמולים (פסק דין מיום 24.9.08) "... אין לקבל טענה שעלתה מטעם המבקש, כאילו "קביעת אחוזי נכות, להבדיל ממצאים רפואיים, היא שאלה משפטית". המחוקק הפקיד במפורש את קביעת אחוזי הנכות בידי הועדות הרפואיות ; סעיף 10(א) לחוק הנכים קובע כי "ועדה רפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה". הדברים ברורים כשמש - דרגת הנכות היא אחוזי הנכות והמחוקק ראה את אלה כשאלה רפואית, ואכן עצם המחלוקת שנתעוררה בתיק זה עוסקת באחוזי הנכות, בין 20% שקבעה למבקש הועדה הרפואית העליונה ל- 50% שקבע הרופא מטעמו, והאחוזים הם פרי הממצא הרפואי; וכך גם לאורך כל תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל- 1969. הקביעה אם מגבלה או הפרעה פלונית היא קלה, בינונית או קשה ייקרא נושא משפטי? ואם כן, מה תפקיד הועדות הרפואיות? האם בתי המשפט הם שיקבעו ההפרעה או המגבלה שאל מולה קבע מחוקק המשנה את גובה אחוזי הנכות? התשובה אינה יכולה להיות בחיוב". בית משפט זה חסר את ההכשרה הרפואית על מנת לקבוע את רמת הפגיעה שלוקה בה המערער. החוק הסמיך את בית המשפט להתערב אך ורק בנקודה משפטית וראו בע"א 472/81 קצין התגמולים נ. גבריאל אברג'יל פד לז (2) עמ' 78 בעמ' 796 - "...נשאר בתחום תפקידנו כחכמי המשפט ונשאיר את העיסוק בתורת הרפואה לבקיאים בה. סבוכה היא תורת הרפואה בכלל ותורת רפואת הנפש בפרט מכדי שהדיוטות יכניסו ראשיהם בה, אף אם ינסו לעשות זאת בעזרת ספרי רפואה ומילונים רפואיים למיניהם. אין לנו אלא להשאיר שאלה זו למומחים, וכשאלה חלוקים בדעתם, וכל עוד היה לוועדת הערעורים על מה שתסמוך, אל לנו להתערב". 7. הערעור נדחה. 8. אין צו להוצאות.   9. המזכירות תחזיר את תיקו הרפואי של המערער לידי ב"כ המשיב.   10. המזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים.   ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ב, 19 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. נכותצבאשירות צבאי