אחוזי נכות כריתת רחם

אחוזי נכות כריתת רחם 1. לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (אי כושר) מיום 5.4.2011 אשר קבעה כי המערערת לא איבדה 50% מכושרה להשתכר. 2. במסגרת ישיבת הערכה מוקדמת שהתקיימה ביום 6.7.2011 ביקשו הצדדים כי פסק הדין יינתן על יסוד כל החומר המצוי בתיק וסיכומי טענות בכתב. סיכומי המערער הוגשו ביום 17.7.2011. סיכומי המשיב הוגשו ביום 2.1.2012. תמצית העובדות הצריכות לעניין הן אלה: 3. ועדה רפואית לעררים קבעה למערערת 52% אחוזי נכות משוקללים כדלקמן: 40% בגין מחלת לב יציבה לפי פריט 9(ג) (III); 25% בגין כריתת רחם לפי סעיף 25 (3)(א); 20% בגין דום נשימה בשינה לפי סעיף 29(6)(2); 5% בגין C.T.S ביד ימין לפי סעיף 34(4)(א)(I); 5% בגין C.T.S ביד שמאל; 0% בגין חרדה לפי סעיף 34 (א) ו - 0% בגין כאבים בידיים לפי סעיף 35(1)(א). 4. ועדת אי הכושר נשוא הערעור קבעה כאמור כי המערערת לא איבדה 50% מכושרה להשתכר בהאי לישנא: "חברי הוועדה עיינו בתיק ושוחחו עם התובעת אשר נכויותיה מתרכזות בעניין הלב. לאחר ניתוח מעקפים, אושפזה בשל כאבים בחזה לאחר הניתוח, וטוענת שיש לה מידי פעם כאבים בחזה, אך כולם הוכחו כלא קשורים למחלת לב אסכמית. בשל מחלת הלב נקבעה נכות רפואית בשיעור 40% וזוהי נכות שניתן לתפקד בה גם בעבודות פיזיות קלות. מבחינת הידיים הוועדה עיינה גם ב - E.M.G וגם בחוו"ד אורטופד שקבע נכות בשיעור 0%. לאור זאת דוחה הועדה את הערר וקובעת כי התובעת מסוגלת לעבוד במשרה מלאה בכל עבודה, ללא מאמץ פיזי מיוחד כגון: אריזה, יצור, עבודות קלות בתעשיה, טיפול בילד, ליווי ילדים חריגים ועוד.... הוועדה עיינה גם בדו"ח פקידת השיקום מיום 16.12.2010 וממליצה לתובעת להמשיך להיות בקשר עמה". על החלטה זו הערעור שבפני. תמצית טעות הצדדים 5. לשיטת המערערת נפלו כשלים רבים בהנמקת הוועדה ובהם: העדר התייחסות לגילה המתקדם של המערערת - 59 - והשפעתו על יכולתה לעבוד; העדר התייחסות לנתוני השכלתה של המערערת, האוחזת בשמונה שנות לימוד בלבד; התייחסות לאחוזי הנכות הנוגעים למחלת הלב בלבד ולא למכלול התלונות הרפואיות גם אלה שאינן מקנות אחוזי נכות. בתוך כך קביעת הוועדה כי למערערת אין נכות בידיה כלל בעוד שהוועדה הרפואית לעררים קבעה לה אחוזי נכות בגין תסמונת CTS בשתי ידיה; העדר התייחסות לאפשרות המערערת לשוב לעבודתה הקודמת כמטפלת סיעודית ולחוסר יכולתה להקלט בשוק העבודה. כן נטען שקיימת אי הלימה בין קביעת הוועדה לבין אחוזי נכותה של המערערת. כל אלה מצדיקים לשיטת המערערת את השבת עניינה לוועדה בהרכב אחר. 6. המשיב מצדו טוען כי הסכים בישיבת ההערכה המוקדמת להשיב את עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתתייחס לגילה של המערערת, להשכלתה ולעברה התעסוקתי וכי הוא שב ומביע הסכמתו זו כעת. עם זאת אין הוא מוצא טעם המצדיק את השבת העניין להרכב אחר. בנוסף סובר המשיב כי הוועדה אינה מחויבת להתייחס לנכויות שאין להן היבט פונקציונאלי דוגמת כריתת הרחם ומדגיש כי הפסיקה אליה מפנה המערערת אינה מחייבת. כן נטען כי על פי ההלכה הפסוקה אין הוועדה מחוייבת להתייחס לחוסר הצלחתה של המערערת להקלט בשוק העבודה וכי בדחיית הערעור אין כדי ליצור אי הלימה עם שעורי הנכות שנקבעו למערערת. דיון והכרעה 7. לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים דעתי היא כי אכן ראוי להשיב את עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתתייחס לגילה, להשכלתה, לעברה התעסוקתי כמו גם ליכולתה לחזור לעבודה קודמת. יפה עשה המשיב כשנתן הסכמתו לכך. בנוסף על הוועדה לשוב וליתן דעתה לסוגי העבודות אותם היא סבורה כי המערערת יכולה לבצע בשים לב לנכויות שנקבעו בידיה בגין תסמונת CTS - אליהן ככל הנראה לא נתנה הוועדה דעתה. מעבר לצריך אוסיף כי על פי חוות דעתו של הרופא המוסמך מיום 9.2.2011 אין המערערת מסוגלת לעבודה בהיקף מלא. 8. אשר למחלוקת שנפלה בין הצדדים באשר לחובתה או העדר חובתה של וועדה להתייחס לכלל ליקויה של מבוטחת, לרבות אלה שמנופים לצורך קביעת שיעור הנכות או שאין להם היבט פונקציונאלי, יאמר כי נדמה שניתן להותירה לעת מצוא. עם זאת אומר כי לעתים ראוי שוועדה תתן דעתה להשפעות מצטברות של ליקויים על כושרה של מבוטחת להשתכר, אולם ספק אם המקרה דנא בא בגדר מקרים אלה. מכל מקום הפסיקה אליה מפנה המערערת אינה רלבנטית לעניננו. במקרה דנא אין המדובר בליקויים דוגמת קיצור גפה והמערערת עצמה לא טענה בפני הוועדה כי תסמנות דום השינה גורמת לה לעייפות אלא כי בעיות הלב הן שגורמות לה לעייפות ולבעיות הלב דווקא התייחסה הוועדה. בדומה ועל פי ההלכה הפסוקה אין הוועדה נדרשת להתייחס למצב שוק העבודה ופטורה היא מלוודא מה סיכוייה של המערערת להקלט בשוק העבודה, להשתלב בעבודה והאם הוצעה לה הצעת עבודה (ראה למשל: דב"ע מח/ 13-01 גילה גלאור - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' 122). כך צודק המוסד בטענתו כי בקביעת הוועדה אין משום אי הלימה בין אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו למערערת לבין אי הכושר (עב"ל 327/03 עזאת מוהרה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 15.4.2004). 9. אשר להרכב הוועדה - דרך המלך היא השבת העניין לוועדה שבדקה את המבוטח ורק במקרים נדירים בהם עולה חשש של ממש כי הועדה תהא 'נעולה' על החלטתה הקודמת או שההרכב אינו נאות, מועבר העניין לוועדה בהרכב אחר. אין זה המקרה שבפנינו ולא מצאתי בנימוקי הערעור כל טעם המצדיק סטייה מדרך המלך. אשר על כן ראוי להשיב עניינה של המערערת לוועדה באותו הרכב. 10. סוף דבר - על יסוד כל האמור הערעור מתקבל בחלקו והריני מורה על השבת עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים (אי כושר) על מנת שתתייחס לגילה, להשכלתה, לעברה התעסוקתי כמו גם ליכולתה של המערערת לחזור לעבודתה הקודמת בתחום הסיעוד. בנוסף תתן הוועדה דעתה בשנית לסוגי העבודות אותן יכולה לשיטתה המערערת לבצע בשים לב לנכויות שנקבעו בידיה. החלטת הוועדה תהא מנומקת ומפורטת. אין צו להוצאות. אחוזי נכותנכותכריתת רחם