לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים שלפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשט"ז-2007 (להלן: החוק) מיום 18.10.2010 אשר קבעה כי המערערת לא חלתה בפוליו. העובדות המערערת, ילידת 1949. ביום 11.9.2001 הגישה המערערת תביעה לקצבת נכות כללית לסניף המשיב בראשון לציון. בסעיף ו' לטופס התביעה שעניינו "פרטים על הנכות והאשפוזים" נכתב, בין היתר, הליקוי "דיסלקציה של ראש הזרוע, תזוזה של הזרוע כלפי מטה ולכיוון הלטראלי מלידה המתבטאת בקושי בהרמת היד" (צורף להודעת המשיב מיום 9.8.2011). ביום 29.11.2001 קבעה ועדה רפואית בתחום נכות כללית כי למערערת נכות בשיעור 60% בגין שיתוק בגפה ימנית עליונה מלידה לפי פריט ליקוי 31(א)(III) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות) (צורף להודעת המשיב מיום 22.6.2011). יצוין, כי בפרק ה"תלונות" נרשם מפי המערערת "ERB'S PALSY - משמאל. חוסר תפקוד ביד זו" (ההדגשה אינה במקור). אציין כי נוכח קביעת הועדה לפיה השיתוק הוא בידה הימנית של המערערת כפי הנראה נפלה טעות ברישום בפרק ה"תלונות". ביום 1.2.2010 התכנסה ועדה מדרג ראשון לפי החוק לפיצוי נפגעי פוליו לדון בעניינה של המערערת. הועדה קבעה בפרק שעניינו "ממצאי הבדיקה הנוכחית וסיכום כללי" כי למערערת "מחלה על שם ארב (ERB) - שיתוק מלידה של גפיים עליונות". לסיכום קבעה הועדה "לא פוליו - שיתוק גפיים עליונות מלידה - ERB'S PALSY". ביום 5.8.2010 התכנסה ועדה לעררים לפי החוק לפיצוי נפגעי פוליו לדון בעניינה של המערערת (להלן: הועדה). הועדה שמעה את תלונות המערערת, וכתבה מפיה: "חליתי במחלה בשנת 1949/1950. בשנים האחרונות יד שמאל שלי מאוד חלשה, כל הרופאים אמרו לי שזה פוליו, היד מוגבלת מילדות. לא יכולה להחזיק כוס, לא להסתרק. לא ידוע על בעיות שהיו לי בלידתי". הועדה בדקה את המערערת, פירטה את ממצאי הבדיקה הקלינית וקבעה כך: "התובעת אינה יודעת ממתי השיתוק ביד, אך מציינת שקיים מאז שזוכרת את עצמה, אין פרטים אנמנסטיים רפואיים על גיל הילדון והינקות. אנו לא יודעים אם נולדה כך או סבלה בעקבות מחלה בגין צעיר. ועדה מדרג ראשון דחתה התביעה בגלל שקבעה אבחנה ERB PALSY וזאת על סמך ועדת נכות כללית (29.11.01). כיוון שאנו לא יכולים בצורה קלינית להבדיל בין השניים, ואכן מסכימים עם ד"ר רמי דוד (3.5.10) כי יש ספק מהותי לגבי האבחנה, ויש סבירות שזו פוליו, אנו מבקשים תיק נכות כללית לראות על מה מבוססת אבחנתם, אם לא נמצא תיעוד ממשי על מחלת ERB, נקבל את הערעור ונקבע נכות בהתאם" (ההדגשה במקור). ביום 18.10.2010 התכנסה הועדה בשנית לדון בעניינה של המערערת, ללא נוכחות, וקבעה: "הועדה קיבלה לעיון תיק נכות כללית ובמסמכים מ-16.8.01 בחתימתו של ד"ר חן מירב נוירולוגית, 16.8.01 בחתימתו של ד"ר מירום לזר ובשני המכתבים האלה האבחנה הרשומה היא מחלת ERB ואף מקום לא מציינת אבחנה של פוליו לא כל שכן הועדה עיינה ברישום החולה עצמה בתביעת הנכות הכללית מ-11.9.01 ובה היא חתמה על כך שהשיתוק ביד הוא מלידה. הדבר בהחלט בעד מחלת ERB דהיינו שיתוק עצבי על רקע פגיעה בתעלת הלידה. בדיקת EMG מ-30.7.01 אינה יכולה להבחין בין פוליו לבין מחלקת ERB בודאות למרות שהיא לא שוללת את שתי האבחנות. לאור האמור ובעיקר בהתייחס לרישום של התובעת עצמה בטופס תביעה נכות כללית הועדה דוחה את הערעור וקובעת שסבלה משיתוק ביד ימין מלידה ללא מחלת פוליו". על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. טענות הצדדים המערערת טענה כי הועדה שגתה בהחלטתה לפיה המערערת לא סובלת ממחלת הפוליו; כי מפרוטוקול הועדה ומחוות דעת המומחה מטעמה (ד"ר רמי דוד) לא ניתן לקבוע חד משמעית שהמערערת סובלת מליקוי רפואי שנגרם במהלך הלידה ולכן מחמת הספק יש להכיר במערערת כחולת פוליו; כי לא הוצגו בפני הועדה מסמכים מהותיים השוללים את מחלת הפוליו. המערערת ביקשה כי בית הדין יקבע כי המערערת חולת פוליו מחמת הספק ולחלופין להחזיר את עניינה לועדה. המשיב טען כי לא נפל פגם משפטי בעבודת הועדה וכי הנמקתה ברורה. לטענת המשיב המערערת סובלת משיתוק עצבי ביד שיכול להיות תוצאה של מחלת ERB או תוצאה של מחלת פוליו. הועדה ביקשה לראות את תיק נכות כללית של המערערת טרם מתן החלטה סופית ולאחר קבלתו קבעה על יסוד רישום המערערת בטופס התביעה לנכות כללית כי המערערת אינה סובלת ממחלת הפוליו אלא משיתוק ביד ימין בלידה. התבססות הועדה על הצהרת המערערת בטופס התביעה לנכות כללית - נאותה, סבירה ובמסגרת שיקול הדעת של הועדה. עוד נטען כי המערערת לא הייתה במעקב רפואי בשל מחלת הפוליו. הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הערעור להתקבל, מהנימוקים שיפורטו להלן. בהתאם לסעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו (להלן: החוק) תחול הוראת סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים לפי חוק זה. אי לכך, בהתאם להלכות המשפטיות בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לערערים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)). קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי - המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, 22.6.2006)). הועדה בישיבתה הראשונה מיום 5.8.2010 קבעה כי ישנה סבירות שהמערערת סובלת מפוליו, שכן לא ניתן על יסוד הבדיקות הרפואיות שהוצגו בפניה ובדיקתה הקלינית של המערערת להבדיל בין מחלת הפוליו למחלת ה-ERB. עוד ציינה הועדה כי היא מסכימה עם האמור בחוות דעת ד"ר רמי דוד (המומחה מטעם המערערת) כי ישנו ספק מהותי לגבי האבחנה אם מדובר בפוליו או במחלת ERB. אי לכך ביקשה הועדה לקבל לידיה את תיקה של המערערת בתחום נכות כללית. הועדה אף ציינה כי אם לא יימצא תיעוד ממשי על מחלת ERB היא תקבל את הערעור ותקבע כי המערערת חלתה בפוליו. לאחר שהועדה קיבלה את תיקה של המערערת בתחום נכות כללית היא דנה בשנית בעניינה של המערערת ללא נוכחותה. הועדה דנה במסמכים הרפואיים שבפניה וקבעה כי המערערת אינה סובלת ממחלת הפוליו וזאת בעיקר בשל רישום המערערת בטופס התביעה לנכות כללית. הועדה בהחלטתה מיום 5.8.10 קבעה כי "אם לא נמצא תיעוד ממשי על מחלת ERB, נקבל את הערעור ונקבע נכות בהתאם". בישיבתה מיום 18.10.11 לא נמצא תיעוד ממשי על ERB אלא מכתבים רפואיים שבהן רשומה אבחנה זו אם כי אין ברישומים אלה כשלעצמם כדי לבסס את האבחנה. הועדה שמה את הדגש, לדבריה, על הרשום בטופס התביעה לנכות כללית מיום 11.9.01 עליו חתמה המערערת כי השיתוק ביד הוא מהלידה. הועדה לא איפשרה למערערת להתייחס לרישום זה לטעון את טענותיה או להמציא השלמה לחוות הדעת המתייחסת לרישומים שבתיק הנכות. הועדה הינה גוף שיפוטי ולכן היה עליה לזמן את המערערת לדיון בפניה, לשמוע את טענותיה לגבי הרישומים בתיק הנכות הכללית ורק לאחר מכן ליתן החלטתה. לעניין בקשת המערערת כי בית הדין יקבע כי היא סובלת מפוליו מחמת הספק, אציין כי אין לבית הדין סמכות להיעתר לבקשה. שכן תפקידו של בית הדין הוא לבחון אם נפל פגם משפטי בעבודת הועדה ובמקרה שנפל פגם משפטי, כדוגמת המקרה שבפנינו, להחזיר את העניין לדיון נוסף בועדה לעררים על מנת שתתקן את הפגם המשפטי שנפל בעבודתה. רק במקרים נדירים שבהם תיקון הטעות אינו מצריך ידע רפואי יבצע בית הדין את התיקון. לא זה המקרה שלפנינו. סוף דבר - עניינה של המערערת יוחזר לועדה לעררים על מנת שתשקול בשנית קביעתה, לאחר שתיתן למערערת וב"כ את זכות הטיעון. המערערת תוכל להציג בפני הועדה מסמכים רפואיים או חוות דעת משלימה בהתייחס למסמכים הנוספים מתיק הנכות הכללית שעמדו בפני הועדה. הועדה תנמק החלטתה. המשיב ישא בהוצאות המערערת בסכום של 1,500 ₪. לא ישולם סכום זה בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין. ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ב, 24 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. רפואהפוליוועדה רפואיתערר