הסכם פשרה לפני דיון הוכחות - האם יש החזר אגרה ?

(בתובענה שבין התובעים לנתבע 4) מונחת לפני בקשת התובעים, דב לאוטמן, נ.ד.ר.ל. השקעות (1998) בע"מ, נכסי עדינעם בע"מ וטונצר קפיטל בע"מ (לשעבר נשהבית השקעות בע"מ) (להלן: "התובעים") מיום 1.12.2011 למחיקת התובענה כנגד הנתבע 4, מר מיכאל גביש (להלן: "גביש"), להשבת אגרת בית משפט ששילמו התובעים, ולהשבת הערבות הבנקאית מיום 7.11.2007 שהפקידו התובעים בגין צווי עיקולים זמניים שהוטלו לבקשתם על נכסי הנתבעים. גביש אינו מתנגד "למבוקש בבקשה בכפוף לפסיקת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לטובתו" (סעיף 1 בתגובת הנתבע 4). רקע עובדתי והחלטות קודמות בתובענה: התובענה הינה תביעה כספית לקבלת פיצויים בגין נזקים והפסדים שנגרמו לתובעים עקב פעולות חריגות ואסורות שנעשו בניירות ערך ובחשבונות השקעות של התובעים שנוהלו אצל הנתבעת 1, מרץ השקעות בע"מ. הנתבעים 2 ו- 3, ה"ה רמי ועדית תמרי, נתבעו בהיותם בעלי המניות והדירקטורים של הנתבעת 1. הנתבע 4, מר גביש, שימש כמנהל תיקי השקעות אצל הנתבעת 1. מאחר שהתגלעה מחלוקת בין הנתבעים 1-3 לבין גביש בדבר זהותו של מבצע הפעולות האסורות בחשבונות ובניירות הערך של התובעים, קבעה נשיאת בית משפט זה, כב' השופטת ה. גרסטל, בישיבת קדם המשפט שנערכה ביום 3.4.2008 כי יערך תחילה דיון, לרבות הליך הוכחות, בשאלה המקדמית "מי ניהל את החשבונות של התובעים ומי ביצע בפועל את הפעולות בתקופה הרלוונטית" (להלן: "השאלה המקדמית") (ראו גם החלטת כב' השופטת גרסטל בישיבת קדם המשפט שנערכה ביום 1.6.2008). בשאלה המקדמית נוהל הליך הוכחות שכלל 5 ישיבות הוכחות ונשמעו עדויותיהם של הנתבע 2, מר רמי תמרי, הנתבע 4, מר גביש, שני מומחים מטעם הנתבעים, עובדים שהועסקו בתקופה הרלוונטית בנתבעת 1, וכן גורמים נוספים. ביום 27.4.2010 נתן מותב זה החלטה בשאלה המקדמית וקבע כי מר גביש הוא שביצע את הפעולות האסורות בחשבונות ובניירות הערך של התובעים, וכי הנתבעים 1-3 לא נטלו חלק בפעולות האסורות אותן ביצע מר גביש בחשבונותיהם של התובעים. לאחר החלטה זו החלו התובעים והנתבעים 1-3 בהליך גישור לצורך קביעת סכום הפיצוי המגיע לתובעים, כאשר לנוכח הכרעת בית המשפט לפיה מבצע הפעולות האסורות הוא מר גביש ולא הנתבעים 2 ו- 3, חברת הביטוח של הנתבעים 1-3, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת הביטוח"), החליטה להכיר בכיסוי הביטוחי של הפוליסה שנרכשה על ידי הנתבעת 1 (ראו גם עמ' 125 בפרוטוקול הדיון מיום 30.12.2010). ביום 9.10.2011 הודיעו התובעים והנתבעים 1-3 לבית המשפט כי הגיעו לכלל הסכם פשרה במסגרת הליך הגישור שהתנהל בפני המגשר, עו"ד רם כספי. במסגרת הודעה זו אף ציינו התובעים במפורש כי בכוונתם להגיש בקשה למחיקת התובענה כנגד הנתבע 4, וכי בכוונת חברת הביטוח להגיש תובענה חדשה כנגד מר גביש (תביעה אשר הוגשה בבית המשפט השלום בפתח תקווה ביום 28.11.2011). ביום 23.11.2011 ניתן פסק דין חלקי בתובענה נושא הליך זה בהתאם להסכמת התובעים והנתבעים 1-3. בפסק דין חלקי זה נדחתה התובענה כנגד הנתבעים 1-3. ביום 1.12.2011 הגישו התובעים בקשה למחיקת התובענה כנגד הנתבע הנותר, מר גביש. ביום 7.12.2011 הגיש מר גביש את תגובתו לבקשה למחיקת התביעה שהוגשה כנגדו על ידי התובעים. בתגובתו זו לא התנגד מר גביש למחיקת התובענה שנותרה תלויה ועומדת כנגדו, אך עמד על פסיקת הוצאות לטובתו, וזאת, בעיקר, מן הטעם שלטענתו, לנוכח מחיקת התביעה והגשת תביעה חדשה כנגדו על ידי חברת הביטוח אשר ביטחה את הנתבעת 1, הוא יאלץ לשאת פעמיים בהוצאות הגנתו. דיון והכרעה: לנוכח הסכמתו העקרונית של מר גביש למחיקת התביעה שהוגשה כנגדו על ידי התובעים - הריני מוחק את כתב התביעה שנותר תלוי ועומד כנגדו. בסעיף 2 של הבקשה טוענים התובעים כי הם המחו לטובת חברת הביטוח, בהמחאה בלתי חוזרת, כל זכות, דרישה וטענה שיש להם כנגד מר גביש, וכי אין לראות בבקשתם למחיקת התובענה כנגד מר גביש משום ויתור כלשהו מצדם או מצדה של חברת הביטוח, על זכות או טענה כלשהן המוקנות להם כנגד מר גביש. אני סבור כי יש ממש בטענתם זו של התובעים. מאחר שתביעתם של התובעים לא נידונה לגופה, וכל שנידון והוכרע עד כה נוגע אך ורק לבירורה של השאלה המקדמית המתייחסת למחלוקות שהתגלו בין הנתבעים 1-3 לבין מר גביש (הנתבע 4), הרי שאין כל מניעה כי המחלוקות שנותרו בין חברת הביטוח - כמי שאליה הוסבו זכויותיהם של התובעים כלפי מר גביש - לבין מר גביש עצמו תתבררנה ותוכרענה בהליך אחר מבלי שמחיקת התביעה הנוכחית תחשב כויתור מצדם של התובעים ושל חברת הביטוח על זכות, טענה או דרישה כלשהן אשר יש להם כנגד מר גביש. אשר לסוגית החיוב בהוצאות המשפט: לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בנושא החיוב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד אני סבור כי בנסיבות העניין אין ליתן צו להוצאות לזכותו של מר גביש למרות מחיקת התובענה כנגדו. אפרט להלן נימוקי לכך. עיקר הדיון בתובענה, החל מהשלבים הראשונים של קדם המשפט, לרבות הליך ההוכחות המורכב אשר התקיים בשאלה המקדמית ואשר הסתיים עם מתן החלטת בית המשפט מיום 27.4.2010, נסב סביב טענתו של מר גביש כי לא הוא ביצע את הפעולות האסורות בחשבונותיהם של התובעים ובניירות הערך השייכים להם. לאחר שניתנה החלטת בית המשפט ביום 27.4.2010 נוהלה ישיבת תזכורת ביום 30.12.2010, במסגרתה הופנו הצדדים להליך גישור. מר גביש לא היה צד להליך הגישור אשר הבשיל לבסוף לכדי הסכם פשרה בין התובעים לבין הנתבעים 1-3, ואשר בעקבותיו נדחתה התובענה כנגד הנתבעים 1-3 והוגשה הבקשה למחיקת התביעה כנגד מר גביש המונחת עתה לפני. אני סבור כי בירורה של השאלה המקדמית נדרש בשל טענתו של מר גביש לפיה לא ביצע כלל את הפעולות האסורות בחשבונות התובעים. טענתו זו של מר גביש לוותה, בין היתר, גם בטענתו לפיה במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה הוא נעדר מעבודתו אצל הנתבעת 1. טענותיו אלה של מר גביש נדחו מכל וכל על ידי מותב זה במסגרת ההחלטה שניתנה ביום 27.4.2010. משכך, ניתן לקבוע כי מר גביש הוא זה שכפה על הצדדים את הליך ההוכחות שנוהל עד כה לשם בירורה של השאלה המקדמית, ולפיכך הוא זה שצריך לשאת בהוצאות הכרוכות בכך, וכן בהוצאות שנדרשו או שתדרשנה לשם הגנתו הוא, ואין לו להלין בעניין זה אלא על עצמו. העובדה כי יתר המחלוקות תתבררנה במסגרת ההליך הנוסף שהוגש כנגד מר גביש על ידי חברת הביטוח תסייע לבירור יעיל יותר של המחלוקות הנכונות שבין הצדדים הנדרשים לשם בירורן, ולא מצאתי ביסוס לטענת מר גביש כי כתוצאה מכך תגרמנה לו הוצאות כפולות מאחר שידרש לנהל פעמיים את הגנתו. יודגש כי על אף מחיקת התובענה כנגד מר גביש אין פירוש הדבר כי לא היה מקום להגשת התובענה כנגדו על ידי התובעים. התביעה כנגד מר גביש הוגשה הואיל והתובעים סברו כי הוא בגדר בעל דין דרוש לשם בירור סוגיית האחריות לנזקים וההפסדים אשר נגרמו להם. לפיכך, משניתנה הכרעה בשאלה המקדמית ונקבע גם כי הנתבעים 1-3 לא נטלו חלק בפעולות האסורות אותן ביצע מר גביש בחשבונותיהם של התובעים, הרי שמן הדין לקבוע כי על אף מחיקת התובענה הנוכחית כנגד מר גביש - אין לזכותו בהוצאות משפט בגין ניהולה של התובענה עד לשלב הנוכחי. בנוסף, ראוי להדגיש כי כתוצאה מהכרעת בית המשפט בשאלה המקדמית ובעקבות הליך הגישור הסכימה חברת הביטוח לפצות את התובעים על נזקים והפסדים שנגרמו להם כתוצאה מהפעולות האסורות שבוצעו על ידי מר גביש. רק לאחר שהתובעים קיבלו פיצוי והסבו לחברת הביטוח את זכותם להיפרע ממר גביש הוגשה בקשת התובעים למחיקת התביעה כנגד מר גביש. למותר לציין כי פעולה זו נועדה לאפשר לחברת הביטוח לתבוע בעצמה את מר גביש תוך התאמת עילת התביעה וסכומה לנסיבות החדשות שנוצרו לאחר מתן החלטת בית המשפט מיום 27.4.2010. בהקשר זה ציינו התובעים בסעיף 31(ג) בתשובתם לתגובתו של מר גביש לבקשתם למחיקת התובענה, כי ביום 28.11.2011 הגישה חברת הביטוח תובענה חדשה כנגד מר גביש בבית המשפט השלום בפתח תקווה על סך של מליון ש"ח. מאחר שהסכם הגישור שנחתם בין התובעים לבין הנתבעים 1-3 הוביל לדחיית התובענה כנגד הנתבעים 1-3 ולמחיקת התובענה כנגד הנתבע 4 (מר גביש) - הנני נעתר לבקשת התובעים ומורה על החזרת מלוא אגרת בית משפט ששולמה על ידי התובעים בהתאם לתקנה 6 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז - 2007, בניכוי הסכום שיש לנכותו על-פי המפורט בתקנות אלה ובתוספת להן. המזכירות תשיב לתובעים את הערבות הבנקאית ע"ס של 100,000 ש"ח אותה הפקידו התובעים ביום 7.11.2007 בהתאם לצווי העיקול הזמניים שהוטלו לבקשתם על נכסי הנתבעים.חוזהדיון הוכחותדיוןשאלות משפטיותאגרההסכם פשרהפשרה