הגדרת "תפקיד הנהלה"

הגדרת "תפקיד הנהלה"
1. התובע הגיש תביעה לתשלום שכר בגין עבודה בימי המנוחה השבועית, פיצוי בגין הפסד יום עבודה, דמי הבראה ותשלום חופשה.
הנתבעת הגישה כנגד התובע כתב תביעה שכנגד בטענה כי על התובע להשיב לתובע שכר עבודה אשר שולם לו ביתר.

2. העובדות הרלוונטיות בתיק זה
א. התובע הועסק על ידי הנתבעת כטבח, "גריל מן", מיום 1/3/05 ועד ליום 11/4/08.
ב. תנאי עבודתו של התובע הוסדרו בהסכמי העסקה מיום 9/8/05 ומיום 1/1/07.
ג. אין חולק, כי התובע עבד בנתבעת בימי המנוחה השבועית.
ד. ביום 9/3/08 הודיע התובע על התפטרותו מהעבודה.
ה. ביום 13/3/08 שלח התובע מכתב לפיו התפטרותו תכנס לתוקף תוך 30 יום.

3. ראיות ועדים
הגישו תצהיר והעידו – התובע, יובל ברוך, מנהל המסעדה, שרון שלומי, הבעלים של הנתבעת ומיכל יצחקי, מעניקה שירותי הנהלת חשבונות לנתבעת.

4. גמול עבודה בשבתות ובחגים
הסכמי העבודה של התובע הגדירו את משרתו כמשרה הכוללת 26 משמרות בחודש, מתוכן 4 משמרות בימי המנוחה השבועית. שכר עבודתו על פי ההסכם הראשון עמד על סך של 5500 ₪ נטו ועל פי ההסכם השני – 7,000 ₪ נטו.
אין חולק, כי על פי הסכמי העסקתו, התובע יעבוד בשבתות ובחגים ולא יקבל תמורה נוספת בגין עבודתו זו. יודגש, כי אין חולק, שהתובע לא קיבל "תמורה גלובאלית" בתלוש שכרו על עבודה בימי שבת וחג.
טוענת הנתבעת, כי שכרו של התובע כלל גמול עבודה בשבתות ובחגים.
טענתה העיקרית של הנתבעת בכתב התביעה הייתה, כי הסכם העסקתו של התובע, משרתו ומעמדו עומד במגבלות סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 הקובע איסור שכר כולל.
בתצהיר נטענה טענה נוספת לפיה, משרתו של התובע הייתה משרת אמון ומשכך אין תחולה לסעיף 5 לחוק הגנת השכר.
בסיכומיה טענה הנתבעת, כי התובע לא קיבל שכר כולל אלה שכרו כלל תגמול נפרד עבור 4 משמרות בימי המנוחה. יובהר, כי לא נמצא בתלושי שכרו של התובע כל הפרדה ואבחנה המבססת טענה זו.

5. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו קובעים, כי התובע זכאי היה לקבלת גמול על עבודתו בשבתות ובחגים, שכן על עבודתו של התובע חל חוק הגנת השכר ומשרתו לא היתה משרת אמון.

6. בפרשת בסט ביי, (ע"פ (ארצי) 16/08 מדינת ישראל – משרד התמ"ת – בסט ביי רשתות שיווק בע"מ, ניתן ביום 4.1.09) נקבעו המאפיינים העיקריים של "תפקיד הנהלה" - מיקום בהירארכיה הארגונית . המושג "תפקיד הנהלה" צריך להתפרש כמתייחס לשכבת ההנהלה הבכירה בארגון אשר באופן טבעי מזוהה עם מעמד "המעסיק". סמכות לקבוע מדיניות - תפקידו של עובד הוא "תפקיד הנהלה" רק אם הוא מעורב בהתוויית מדיניות הנהלת החברה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי שאינו מוכתב על ידי מדיניות זו. שכר ותנאי עבודה - תפקיד הנהלה נהנה בדרך כלל משכר גבוה ומתנאים נלווים מיוחדים וגבוהים, הן בכלל והן ביחס לעובדים האחרים במקום העבודה. טיבו של התפקיד - הכוונה היא לאותם תפקידים בארגון בהם נדרש העובד – בין אם על פי דרישות המעסיק ובין אם בשל טיבו ומהותו של התפקיד – לעמוד לרשות המעסיק בשעות לא שגרתיות או לעבוד בלא מסגרת קבועה של שעות עבודה.
7. באשר למאפייני תפקיד הדורש "מידה מיוחדת של אמון אישי" נפסק בעניין זיוה כץ, (ע"ע (ארצי) 570/06 עו"ד עמוס אגרון – עו"ד זיוה כץ, ניתן ביום 14.10.07), כי ככלל מדובר בעובד בכיר, בעל אחריות מיוחדת, שמקבל שכר גבוה התואם את האמון האישי המיוחד לו הוא זוכה. המאפיינים של עובד בתפקיד הדורש "מידה מיוחדת של אמון אישי" הם: שכר גבוה, שותף למידע רגיש של המפעל, אחריות מיוחדת ואפשרות להחליט באופן עצמאי.
8. יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה על המקרה דנן, הביאו אותנו למסקנה חד משמעית כי תפקידו של התובע לא היה "תפקיד הנהלה" או "תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי". התובע לא נמנה עם שכבת ההנהלה הבכירה של החברה, התובע היה טבח, "גריל מן", ולא נמנה אף עם ההנהלה בדרג הביניים. התובע לא היה שותף לקביעת מדיניות הנתבעת ושכרו של התובע עמד בתחילת העסקתו על סך של 5500 ₪ ובסיום העסקתו על סך של 7000 ₪ כאשר הוא כלל עבודה בשבתות.
9. טענת הנתבעת, כי שכרו של התובע כלל גמול עבודה במנוחה השבועית דינה להידחות אף היא. לא הובאה בפנינו כל ראיה לפיה שכרו של התובע כלל תגמול נפרד עבור עבודה בשבת, לא הוכח כי שכרו של התובע היה גבוה משמעותית מיתר העובדים בנתבעת.
זאת ועוד, תלוש השכר היחיד אותו צירפה הנתבעת בטענה כי יש בו להוכיח כי שכרו של התובע כלל תגמול נפרד עבור עבודה בשבת, או כי היה גבוה משמעותית העלה, כי אותו עובד השתכר שכר בסך של כ – 7000 ₪, הא ותו לא. מתלוש שכר זה לא ניתן ללמוד על תגמול נפרד אותו קיבל התובע עבור עבודתו בשבת.

10. עוד ייאמר, כי הסכמתו של התובע לכאורה לקבלת תשלום שכר כולל לא הוכחה ואף אם הייתה מוכחת אין לה כל משמעות שכן מדובר בזכות קוגנטית של העובד אשר לא ניתן לוותר עליה. כמו כן, לא מצאנו כל בסיס לטענת הנתבעת על חוסר תום ליבו הקיצוני של התובע לכאורה בחתימתו על הסכם העסקתו ויובהר, כי כאשר מדובר על זכויות קוגנטיות ובנסיבות המקרה דנן, כאשר מדובר בעובד מן המניין שעבד בתפקיד טבח, אין לדבר כל משמעות.
לאור האמור הפניית הנתבעת לע"ע 228-08 אקרמן נ' דיקולור אין בה כדי לסייע לנתבעת היות ואף שם נקבע במפורש, כי לא ניתן לוותר על זכויות קוגנטיות.

11. מהמקובץ לעיל עולה, כי הנתבעת ניסחה את הסכם העסקתו של התובע כהסכם לתשלום שכר כולל ושילמה את שכרו של התובע בהתאם להסכם כאמור. מהאמור לעיל ברור היה, כי סעיף 5 לחוק הגנת השכר חל על התובע ומשכך, הקביעה בהסכם העסקתו של התובע כי ישתכר שכר כולל אין לה כל נפקות. הנתבעת שילמה את שכרו של התובע כשכר כולל, לא ביצעה כל הפרדה או אבחנה בין שעות עבודה רגילות לשעות שבת ועל כן, טענותיה כי שכרו של התובע כלל הפרדה כאמור נדחית אף היא.

12. לפיכך אנו קובעים, כי על תנאי העסקתו של התובע חל סעיף 5 לחוק הגנת השכר ועל כן זכאי התובע לתשלום בגין עבודה בשבת.

13. התובע צירף לתצהירו סידורי עבודה לתקופת עבודתו מהם עולה כי עבד 133 משמרות שבת. הנתבעת לא הביאה כל ראיה לסתור את טענת התובע ולא ערכה כל תחשיב נגדי ובשל כך, החישוב שערך התובע מתקבל.
לאור האמור התובע זכאי לגמול עבור עבודה בשבת בשיעור 50% משכר עבודתו (חושב ליום על סך של 269 ₪) ובסה"כ 133*50% = 17,888 ₪.

14. ימי חופשה שנוכו משכר
התובע טען, כי במהלך התקופה בה המסעדה הייתה בשיפוצים, שיבצה אותו הנתבעת בשתי משמרות בלבד, במסעדה נוספת בבעלותה וביתר הימים, ניכתה 6 ימי חופשה משכרו, ללא הסכמתו. התובע טען, כי הנתבעת לא הודיעה לו על כך מראש אלא בדיעבד.
הנתבעת טענה, כי התובע הודע שבועיים מראש על כל וכי ניתנה לו האפשרות לעבוד במסעדה אחרת. התובע שיבץ עצמו לשתי משמרות בלבד ומשכך, בדין ניכתה משכרו את יתר הימים.

15. לאחר ששקלנו את עדויות הצדדים והראיות שהוגשו בתיק אנו מקבלים את תביעת התובע ברכיב זה.
הלכה פסוקה היא, כי נטל ההוכחה לגבי פדיון חופשה מוטל על המעביד. הנתבעת, לא הביאה כל ראיה כי שלחה לתובע הודעה על שיפוצים במסעדה ועל כך שבאפשרותו לעבוד באופן מלא במסעדה אחרת באותה התקופה. הנתבעת לא הביאה כל ראיה כי התובע סירב ושיבץ עצמו ל - 2 משמרות בלבד. הנתבעת אף לא הביאה כל ראיה המוכיחה כי יתר העובדים עבדו באופן מלא במסעדה האחרת, כולם מלבד התובע.
במצב דברים זה הרי שטענת התובע כי לא שובץ לעבודה שלא על דעתו, לא נסתרה על ידי הנתבעת.

לאור האמור מתקבלת טענת התובע כי הוצא לחופשה כפויה של 6 ימי עבודה ויש לצרף את מניין הימים לרכיב פדיון החופשה בתביעתו של התובע.

16. פיצוי בגין הפסד יום עבודה
התובע טען, כי ביום 13/3/08 מסר לנתבעת מכתב התפטרות לפיו התפטרותו תכנס לתוקף תוך 30 יום. לפיכך היה עליו לעבוד בנתבעת עד ליום 11/4/08.
אין חולק, כי התובע לא התייצב לעבודתו ביום 11/4/08 בהוראת הנתבעת.
הנתבעת טענה, כי ביום 10/4/08 התנהג באופן בלתי הולם, הטריד את העובדים ולכן הורתה לו שלא להתייצב לעבודתו.
הנתבעת טענה, כי משהודיע התובע על התפטרותו עוד ביום 9/3/08 הרי שלא הייתה מחויבת להעסיקו לאחר 8/4/08.

המחלוקת בין הצדדים הנה על יום עבודה אחד בלבד – 11/4/08 והאם זכאי התובע לשכר בגינו.

17. לאחר שבחנו את הראיות , אנו קובעים כי יש לקבל את טענת התובע. אין חולק, כי התובע היה משובץ בסידור העבודה שנערך על ידי הנתבעת אולם התבקש שלא לבוא לעבודה.
התובע העיד בתצהירו, כי אין שחר לטענות הנתבעת בעניין התנהגות לא ראויה וביטול המשמרת בשל כך. טענת הנתבעת, כי התובע התנהג באופן לא ראוי לא הוכחה. הנתבעת לא הביאה כל ראיה על כך ואף לא חקרה את התובע בעניין.
לאור האמור התובע זכאי לפיצוי בסך של 269 ₪ ברכיב זה.


18. דמי הבראה
הנתבעת לא חלקה על טענת התובע כי הוא זכאי לתשלום בגין דמי הבראה.
לאור האמור, מתקבלת תביעתו של התובע ברכיב זה על פי חישובו ובסך כולל של 1908 ₪.

19. פדיון חופשה
הנתבעת לא חלקה על טענת התובע כי הוא זכאי לפדיון חופשה.
לאור האמור מתקבלת תביעתו של התובע ברכיב זה על פי חישובו ובסך כולל של 7868.25 ₪.

21. התביעה שכנגד
לא הוכח, כי שכרו של התובע היה גבוה במיוחד כפי שטענה הנתבעת. אין בסיס לטענת הנתבעת כי היה על התובע להשתכר שכר מינימום בפרט שהנתבעת היא זו אשר ניסחה וקבעה את תנאי ההסכם. כפי שקבענו לעיל, הוראות הסכם העסקתו של התובע מנוגדות לחוק הגנת השכר ועל כן אין להן כל נפקות.
בנסיבות דנן התביעה שכנגד נדחית.

22. סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/5/08 ועד למועד התשלום בפועל.
א. גמול עבודה בשבת בסך של 17,888 ₪.
ב. פיצוי בגין הפסד יום עבודה בסך של 269 ₪.
ג. דמי הבראה בסך של 1908 ₪.
ד. פדיון חופשה שנתית בסך של 7868.25 ₪.
לאור כל קביעותינו דלעיל תשלם הנתבעת הוצאות ריאליות של התובע על ניהול הליך זה בסך 6,000 ₪.



ניתן היום, ל' כסלו תשע"ב, 26 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.
                             
נ.צ. גב' נילי מאיר נ.צ. מר יואל שפרלינג אורנית אגסי, שופטת                          





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תפקיד ממונה ביטחון

  2. הגדרת "תפקיד הנהלה"

  3. העברה מתפקיד שלא כדין

  4. "תפקיד הנהלה" ו"משרת אמון"

  5. העברה מתפקיד עקב חשיפת שחיתויות

  6. פסילה לצמיתות למילוי תפקידי ניהול

  7. תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי

  8. שינוי הגדרת תפקיד עקב שינויים ארגוניים

  9. תקנות הפיקוח על פרי-הדר (פעולות המועצה ותפקידיה), 1941

  10. אכרזת ההתגוננות האזרחית (תפקידים נדרשים בהגא), תשכ"ה-1964

  11. אכרזת ההתגוננות האזרחית (תפקידים נדרשים חיוניים), תש"ל-1970

  12. חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה), התשנ"א-1991

  13. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון