נכות בגין מאמץ גופני בשירות הצבאי

נכות בגין מאמץ גופני בשירות הצבאי 1. המערער יליד 1987 וערעורו הוגש על החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 07.07.11 אשר קבעה את דרגת הנכות בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני כ- 7.5% (מתוך 10%). יצויין כי המערער הוכר בגין פגימה בעמוד שדרה מותני בקשר סיבתי בשיעור של 75% על חשבון השירות בגין מאמץ גופני במהלך השירות. הערעור הוגש למעשה בהתייחס לדרגת הנכות שקבעה הועדה. אציין כי נימוק ערעור נוסף המתייחס לעיגול אחוזי הנכות שנקבעו נזנח במהלך הדיון על ידי ב"כ המערער מהטעם שבשלב זה הינו תיאורטי בלבד. 2. עניינו של הקשר הסיבתי בין השירות והפגימה עדיין נמצא בדיון בפני ועדת ערעור שליד בית משפט השלום. 3. באשר לגובה הנכות - המערער עמד לבדיקה בפני הועדה מחוזית ביום 29.4.10 שם לאחר שנשמעו תלונותיו נבדק על ידי הועדה ותוצאות הבדיקה נרשמו בפרוטוקול.הועדה קבעה כי מדובר במצב לאחר ניתוח גב תחתון, נותרו כאבים ללא הגבלה בתנועות וללא חסר נוירולוגי ולפיכך קבעה דרגת נכות של 1% (0.75% על חשבון השירות). המערער ערער לועדה רפואית עליונה ולצורך כך צירף חוו"ד מומחה מטעמו מיום 27.6.10. המומחה, ד"ר קרת, בדק את המערער וסבר כי דרגת נכותו של המערער בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני מתאימה לדרגת נכות של 20%. 4. ועדה רפואית עליונה התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 7.7.11.הועדה שמעה את תלונות המערער על קושי בכיפוף , קושי בתנועות הגב, כאבים בגב תחתון, ועל קשיי היום יום עבורו . הועדה בדקה את המערער וציינה את ממצאי בדיקתה בפרוטוקול. הועדה עיינה בחוות דעת ד"ר קרת וקבעה כך:"הועדה לא מצאה הגבלה בתנועות בצורה בינונית כפי שסבור ד"ר קרת, אלא במידה קלה. הועדה מקבלת את הערעור וקובעת נכות בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בתנועות בגב התחתון לפי מבחן 37(2)גIII". 5. טענות המערער - המערער סבור כי הועדה לא התייחסה כנדרש לחוות דעת המומחה מטעם המערער, ד"ר קרת בנוגע להגבלה התנועה בהטייה לצדדים. כמו כן צויין, כי בבדיקת הכפיפה לפנים מצאה הועדה ממצאים חמורים יותר מאלה שמצא ד"ר קרת ועל כן שגתה כאשר קבעה דרגת נכות כפי שקבעה. עוד נטען כי הועדה הרפואית התאימה בצורה שגויה את ממצאי בדיקתה למבחנים הקבועים בתקנות. ב"כ המערער מבקש להסתמך על נתונים במקרים של נכים אחרים על מנת להראות שהמערער היה זכאי לדרגת נכות גבוהה יותר. 6. כפי שעולה, תמצית טענת הערעור מכוונת לגובה דרגת הנכות שיש לייחס למצבו של המערער. מדובר בהחלטה רפואית מקצועית ששיקול הדעת בעניינה נתון לועדה הרפואית העליונה המחזיקה את הידע המקצועי לצורך כך. בועדה הרפואית העליונה ישבו 3 רופאים מומחים אשר בדקו את המערער. בבדיקתם ציינו:"אין ספזם שרירי והעקמת המותנית אינה אנטלגית. מגביל את כפיפתו לפנים במידה קלה ומגיע עם קצות אצבעותיו עד גובה הברכיים...עומד על קצות אצבעותיו ובהונותיו. בשכיבה על הגב מבחן SLR חיובי ב- 45 מעלות משמאל ו-60 מעלות מימין. כוח גס תחושה והחזרים גידיים בגפיים תחתונות תקינים דו צדדי. במהלך השירות הצבאי עבר למינקטומיה חלקית ודיסקטומיה של 3-4L ". בחוות דעת ד"ר קרת מטעם המערער, מיום 27.6.10 צויין כי המערער בכפיפה לפנים מגיע עם קצות אצבעותיו עד למרחק של 5 ס"מ בלבד מתחת לברכיים, מבחן SLR מגיע ל-65 מעלות מימין ו- 60 מעלות משמאל, תנועות ההטיה אפשריות לזוית של 20 מעלות לשמאל ו- 15 מעלות לימין (נרשם שהזוית התקינה היא 30 מעלות) כמו כן נרשם כי קיימת הגבלה בסוף תנועות הסיבוב לצדדים. בחוות דעת של ד"ר בלנקשטיין מיום 1.3.11 שנתנה לבקשת משרד הבטחון לצורך שאלת הקשר הסיבתי, נרשמה גם שם בדיקתו של המערער ונרשם :"אין כיווץ שרירים, הגבלה קלה מאד בטווח התנועות, בשכיבה על הגב מבחן לסג חיובי קל דו צדדי, מסוגל לשבת על מיטת הבדיקה בברכיים ישרות, החזרים גידיים שהופקו תקינים, אין תלונות על הפרעות בתחושה, הכוח הגס שמור, גפיים תחתונות - אין דלדול שרירים". בפני ד"ר בלנקשטיין עמדה חוו"ד של ד"ר קרת והוא מציין :"ד"ר קרת מתאר הגבלה בינונית בתנועות הגב התחתון - אני מצאתי הגבלה קלה מאד". ועוד הוא מציין בהתייחס לועדה המחוזית מיום 29.4.10 : "בועדה שהתכנסה ב- 29.4.10 השתתפו שני אורטופדיים בכירים ולא מצאה שום הגבלת תנועות בגב התחתון ובכיפוף לפנים הגיע עם כפות הידיים עד לקרסוליים". ואכן, בדוח הועדה המחוזית נרשם בתיאור הבדיקה :"מבצע כיפוף קדמי ולונטרי של הגב מעל 90 מעלות ומגיע עם כפות ידיים עד לקרסוליים , עולה על מיטת בדיקה באופן עצמאי, SLR שלילי ב- 90 מעלות....". 7. קביעת גובה דרגת הנכות איננה נקודה משפטית שניתן לערער עליה. וראו לעניין זה רע"א 10746/06 פלוני נ' הועדה הרפואית העליונה (13/3/07) כדלקמן: "המבקש משיג על אחוזי הנכות שקבעה הועדה, אך "עניינים אלה הם בסמכות בלעדית של הועדות הרפואיות שבידן הסמכות וברשותן הידע להעריך את מצבו הרפואי של נכה ולקבוע אחוזי נכות לפי המבחנים הקבועים בתקנות הנכים" (רע"א 2336/02 ואנונו נ' קצין התגמולים (טרם פורסם) (השופטת שטרסברג - כהן)). סעיף 12(א)א' לחוק הנכים מגביל את אפשרות הערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת הועדה לנקודה משפטית בלבד - ובענייננו הנושא המשפטי שולי לאמיתו (ראו רע"א 202/00 פלונית נ' קצין התגמולים, פ"ד נו(1) 649,655 (השופטת דורנר);רע"א 6540/04 שיבלי מוקטרן נ' קצין התגמולים (לא פורסם) (השופטת פרוקצ'יה))." וראו גם ברע"א 7481/08 פלוני נ' משרד הבטחון (24.9.08) - "המחוקק הפקיד במפורש את קביעת אחוזי הנכות בידי הועדות הרפואיות. סעיף 10 א' לחוק הנכים קובע כי ועדה רפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה. הדברים ברורים כשמש - דרגת הנכות היא אחוזי הנכות והמחוקק ראה את אלה כשאלה רפואית ואכן, עצם המחלוקת שנתעוררה בתיק זה עוסקת באחוזי הנכות". וכן רע"א 10746/06 פלוני נ' הועדה הרפואית - "לא שוכנעתי, כי באי בחירתה של הועדה במבחן עליו מצביע המבקש מתקיימת עילה משפטית ראויה, לאחר שזו דנה בנושא והכריעה רפואית כאשר הכריעה, שוב - עניין לנו בנושא רפואי מובהק, ובית המשפט כמצוות המחוקק - אינו מצויד בסמכות ואף אינו ניחן במומחיות הדרושות לכך" ברע"א 7481/08 פלוני נ' קצין התגמולים (פסק דין מיום 24.9.08) "... אין לקבל טענה שעלתה מטעם המבקש, כאילו "קביעת אחוזי נכות, להבדיל מממצאים רפואיים, היא שאלה משפטית". המחוקק הפקיד במפורש את קביעת אחוזי הנכות בידי הועדות הרפואיות ; סעיף 10(א) לחוק הנכים קובע כי "ועדה רפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה". הדברים ברורים כשמש - דרגת הנכות היא אחוזי הנכות והמחוקק ראה את אלה כשאלה רפואית, ואכן עצם המחלוקת שנתעוררה בתיק זה עוסקת באחוזי הנכות, בין 20% שקבעה למבקש הועדה הרפואית העליונה ל- 50% שקבע הרופא מטעמו, והאחוזים הם פרי הממצא הרפואי; וכך גם לאורך כל תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל- 1969. הקביעה אם מגבלה או הפרעה פלונית היא קלה, בינונית או קשה ייקרא נושא משפטי? ואם כן, מה תפקיד הועדות הרפואיות? האם בתי המשפט הם שיקבעו ההפרעה או המגבלה שאל מולה קבע מחוקק המשנה את גובה אחוזי הנכות? התשובה אינה יכולה להיות בחיוב". 10. ב"כ המערער מוחה על כך שלא התקבלה עמדתו של ד"ר קרת. ראשית, ראינו כי במועדים סמוכים התקיימו בדיקות על ידי רופאים שונים אשר לא תאמו את חוות הדעת של ד"ר קרת. שנית, לא קיימת כל חובה על הועדה הרפואית העליונה לאמץ חוות דעת של מומחה מטעם המערער. וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". 11. אכן נכון כטענת המערער כי מבחני התקנות לא קבעו קריטריונים של מעלות וזויות של תנועה והשאירו את שיקול הדעת לרופא הבודק. לכן, בית משפט זה איננו יכול להתערב בשיקול הדעת של הרופאים המומחים אשר בחנו את המגבלות והגיעו לממצא שהגיעו. ב"כ המערער מבקש ללמוד ממקרים אחרים את דרגת הנכות המתאימה אלא שכל מקרה לגופו ולא ניתן להקיש ממצב אחד למצב שני, בהעדר מכלול נתונים רלוונטיים ובהעדר ידיעה לגבי דקויות נדרשות. ב"כ המערער מציין גם כי לא נרשמה הטיית צד בפרוטוקול הועדה. יחד עם זה נרשמו פרטים כאלה ואחרים שמאפשרים לועדה להתרשם ולהעביר את התרשמותה הלאה. אופן הבדיקה וסוגה אף הוא בשיקול דעת הועדה הרפואית העליונה, וראו לענין זה רע"א 1508/04 אילן אפריאט נ' קצין התגמולים: "דרכי הבדיקה הראויות הן עניין רפואי-מקצועי, ותוצאות הבדיקה הן עניין עובדתי-רפואי. בשל כך, לא מקימים עניינים אלו זכות ערעור לבית המשפט המחוזי (סעיף 12א(א) לחוק הנכים), ולא כל שכן לבית משפט זה". 12. הועדה התייחסה לחוות דעת המומחה מטעם המערער וציינה כי לא מצאה ממצאים המלמדים על הגבלה בינונית אלא במידה קלה בלבד. הועדה לא אמורה היתה להתייחס באופן פרטני לכל ממצא וממצא ודי שנימקה את החלטתה בצורה מובנת ובהירה. וראו לעניין זה ע"ש 714/04 טורק עפיף נ' קצין התגמולים תקדין 1.7.04 - "אכן מקובלת עליי כללית הטענה שהועדה הרפואית העליונה חייבת לנמק את דבריה באופן שעמדתה תובן וכן את הסיבה לאי הסכמתה עם המומחה מטעם הנכה. ואולם, כאשר מהפירוט המופיע בפרוטוקול לגבי תהליך הבדיקה וממצאיה עולה מניה וביה ההנמקה, די בהנמקה לקונית ולא כל המרבה בדברים , הרי זה משובח ".   וראו לעניין זה בדיון (ארצי) ל"ב/120-0 צבי מנחם נ' המוסד לביטוח לאומי (1972) נקבע - "אין להסיק שועדה רפואית חייבת לפרט ארוכות על שומה שוללת היא את חוות הדעת שהוגשה לה. הדרוש הוא שהתייחסותה תהא עניינית ומנומקת, וניתן להוסיף: מנומקת בנסיבות המקרה. יש בתעודה הרפואית שאינה משקפת עוד את מצבו של הנפגע תדחה במילים קצרות או אף מהנימוק שהנאמר בה, אינו משקף יותר מצב קיים ויש שתידרש להקדיש דיון מעמיק ומפורט בסוגייה, הכל לפי נסיבות המקרה". 13. לפיכך הערעור נדחה. 14. אין צו להוצאות. נכותצבאשירות צבאי