זכאות למענק חייל משוחרר זכאות התובע לתשלום מענק למי שעבד בעבודה נדרשת/מועדפת על פי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי וגם החוק) היא השאלה העומדת במרכז דיוננו. אלה העובדות החשובות לענייננו: התובע, יליד 1986, השתחרר משירות סדיר בצה"ל בחודש אוגוסט 2007, והועסק כעובד יצור במפעל התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (תע"ש) (להלן - תע"ש), באמצעות חברת כוח אדם "דנאל", מיום 16/9/2007 עד ליום 27/4/2008. התובע הגיש ביום 28/5/2008 למוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע), תביעה לתשלום מענק לחייל משוחרר ( ראו נספח א' לכתב הגנה). התביעה נדחתה על ידי הנתבע, מן הטעם ש"לא עבדת בסוג עבודה/מקום עבודה אשר מוכר כעבודה נדרשת" (ראו מכתב הדחייה מיום 17/6/2008, נספח ג' לכתב הגנה). מר ראובן תדמור, מנהל הפרוייקט בתעשייה הצבאית, בו עבד התובע, שלח לנתבע ביום 25/6/2008 מכתב הבהרות לגבי העסקתו של התובע, וכך ציין במכתבו: "יונתן זמרי מועסק מחודש ספטמבר 2007 בתעשייה הצבאית באמצעות חברת דנאל. יונתן מועסק כעובד ייצור בפרויקט שדרוג הטנקים שמבצעת התע"ש עבור צבא טורקיה. במסגרת הפרויקט משודרגים הטנקים של צבא טורקיה במכלולים ובמכשירים המיוצרים ע"י תע"ש וחברות ישראליות אחרות. זהו פרויקט חשוב ביתר מבחינה לאומית. הוא תורם לכלכלה הישראלית ולהכרה הבין לאומית ביכולות הטכנולוגיות של מדינת ישראל. מאחר ואין אפשרות לנייד את הטנקים הטורקיים לארץ אנו נאלצים לבצע את העבודה על אדמת טורקיה בתנאים מורכבים ולא קלים. יונתן הוא עובד ייצור של תע"ש לכל עניין ודבר. משכורתו משולמת בישראל ועבודתו מתבצעת בטורקיה עקב כורח שכופה המציאות. כמו יתר עובדי הפרויקט יונתן אינו שוהה בטורקיה דרך קבע אלא מנויד לשם לביצוע העבודה." לאחר קבלת מכתב ההבהרות שב הנתבע ודחה את תביעת התובע, תוך שציין כי לא ניתן לאשר עבודה המתבצעת באדמת מדינה זרה, וכי הנתבע מאשר רק עבודות נדרשות לצרכי המשק הלאומי של מדינת ישראל המתבצעות בתחום מדינת ישראל בלבד (ר' מכתב הדחייה מיום 14/7/2008). הנתבע טוען, כי דין תביעת התובע למענק עבודה מועדפת להדחות מן הטעם שהעבודה התבצעה מחוץ לתחומי מדינת ישראל. מנגד טוען התובע, כי הוא זכאי לתשלום מענק עבודה מועדפת וכי המקום שבו נעשתה העבודה אינו מעלה ואינו מוריד דבר לעניין הזכאות כל עוד מדובר בעבודה התורמת למשק בישראל, מה גם שאין חולק כי אופי העבודה שביצע תואם את דרישות החוק לתשלום מענק למי שעבד בעבודה מועדפת לו היתה מתבצעת בתחומי מדינת ישראל. דיון והכרעה: סעיף 174 (א) לחוק קובע: "174 . (א) בסעיף זה - "עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח'; ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב);" אלה העבודות המסווגות כ"עבודה מועדפת" ו"עבודה נדרשת" על פי לוח ח': (א) עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק; (ב) בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית; (ג) בבתי מלון: (1) מלצרות; (2) טבחות; (3) חדרנות; (4) עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית; (ד) באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה:עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית. (ה) באבטחה: עבודה באבטחה של כל אחד מאלה: ...... (ו) במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה: (1) עבודות מתכת - (א) מסגרות וריתוך; (ב) חרטות וכרסום; (ג) חשמלאות; (ד) מכונאות; (ה) מכשירנות; (ו) משחיזנות; (2) הלבשה - (א) חייטות ותפירה; (ב) גזרנות; (ג) חפירת עור: (3) עבודות בלתי מקצועיות - עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית. הלכה פסוקה היא כי תכליתו של חוק הביטוח הלאומי באשר לתשלום מענק בגין "עבודה נדרשת" לחיילים, מכוונת להגשמת שתי מטרות עיקריות השלובות זו בזו: תמריץ לחיילים משוחררים להשתלב במקומות עבודה, ובתוך כך מניעת כניסתם למעגל האבטלה והעסקתם של החיילים המשוחררים במקומות עבודה שנקבעו כמוקדים בעלי חשיבות לצרכי המשק (ר' דברי כב' השופטת ארד (כתוארה אז), בעב"ל 1188/04 המוסד לביטוח לאומי - דן חורי, ניתן בתאריך 15/2/2005; ר' בעניין זה גם: עב"ל 20165/97 סטניסלב מנביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 193, 199; עב"ל 314/99 המוסד לביטוח לאומי - מיכל גוטמן (היימן), לא פורסם, ניתן ביום 7/11/2000). על מטרותיו ותכליתו של המענק ניתן ללמוד גם מדברי ההסבר להצעת חוק הביטוח לאומי (תיקון מס' 48), התשמ"ב - 1982, הצ"ח 1592, מיום 19/7/1982, עמ' 240-241, שם צוין כך: "החוק המוצע נועד לעודד חיילים משוחררים במשך שנתיים מיום שחרורם מהשירות הסדיר, להשתלב במקומות ובסוגי עבודה שייקבעו כעבודה מועדפת, מתוך התחשבות בצרכי המשק… תשלום מענק זה יהווה תמריץ לחייל משוחרר לצאת לעבודה שאינה ה'עבודה מתאימה' כמשמעותה בחוק אך מאידך היא מועדפת לצרכי משק, וזאת במקום לקבל דמי אבטלה להם הוא זכאי". לאחר שעיינו בחומר שהונח בפנינו ובטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה, כי אין לקבל את טענת הנתבע, לפיה יש לדחות את תביעת התובע לתשלום מענק בגין "עבודה נדרשת" רק משום שעבודתו התבצעה מחוץ לשטח מדינת ישראל. לעניין זה ויפים דבריו של כב' השופט רבינוביץ בפסק דין מירו, שם קבע כי "המושג של מפעל תעשיה, אשר בו נדרש לעבוד העובד, התובע את מענק עבודה המועדפת או נדרשת - אינו כבול לגבולותיו הפיסיים של אותו המפעל באתרו" (עב"ל 1112/00 המוסד לביטוח לאומי - עוזי מירו, לא פורסם, ניתן ביום 20/1/2003 (להלן - פסק דין מירו). אבחנה בין זכאותם של חיילים משוחררים למענק המתבססת אך ורק על השאלה - האם ביצעו את עבודתם בתחומי מדינת ישראל אם לאו, ללא התחשבות באופי העבודה שנדרשו לבצע, הנסיבות בהן נדרשו לבצע את העבודה מחוץ לתחומי מדינת ישראל ומידת תרומתה של העבודה שביצעו לצרכי המשק הישראלי, אינה מתיישבת עם תכליתו ומטרתו של החוק או עם הגיונם של דברים. שלילת הזכאות למענק מחייל משוחרר שעבד במפעל תעשייה ישראלי וביצע את עבודתו בפועל עבור אותו מפעל תעשייה מחוץ לתחומי מדינת ישראל והענקתה מאידך גיסא לחייל משוחרר המבצע את אותה עבודה בתחומי מדינת ישראל הינה בגדר אפליה אסורה. מר ראובן תדמור, מנהל פרויקט השבחת הטנקים בטורקיה ומי שהיה מנהלו של התובע הסביר בעדותו בפנינו את הנסיבות המיוחדות בגינן התובע נדרש לבצע את עבודתו בטורקיה והבהיר את מידת חשיבות הפרויקט ותרומתו לשיפור היחסים בין ישראל לטורקיה. עדותו זו אמינה ומהימנה עלינו ובנסיבות אלה, אנו קובעים כי יש לראות בעבודת התובע בטורקיה בתקופה הרלבנטית לתביעה כעבודה בעלת חשיבות רבה למשק הישראלי. בנסיבות אלה, ומשאין חולק כי התובע עבד במפעל תעשייה על פי לוח ח' אנו קובעים כי התקיימו בתובע תנאי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי ומשכך הוא זכאי לתשלום מלוא המענק בגין עבודה נדרשת/מועדפת. משהתובע מיוצג על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי - אין צו להוצאות. הדיון התנהל במותב חסר, משנציג ציבור הוזמן, אך לא התייצב לדיון. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. צבאחיילים משוחרריםמענקחיילים